יוסף בוקסבוים

הרב יוסף אשר בוקסבוים (ב' בתמוז תש"ג, 5 ביולי 1943 - י' באדר תשס"ז, 28 בפברואר 2007) היה סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים.

ביוגרפיה

בוקסבוים נולד בירושלים לד"ר מרדכי בוקסבוים ולרבקה, בתו של ירחמיאל אמדורסקי. אביו, יליד פאפא בהונגריה, היה שותף למהפכה הקומוניסטית ההונגרית ומעוזריו הקרובים של מחולל המהפכה בלה קון. בבחרותו למד יוסף בוקסבוים בישיבת קול תורה ובישיבת חברון. בהיותו בישיבת קול תורה התקרב לראש הישיבה הרב שלמה זלמן אוירבך, שלימים נהיה מורה דרכו גם בפעילותו התורנית-ספרותית.

כבר בנעוריו נמשך בוקסבוים אל עולם הספרות התורנית והוא רכש ידע רב בתחום הביבליוגרפיה, ההיסטוריה ותולדות ישראל. בנוסף לכך, ניחן הרב בוקסבוים בכושר כתיבה ועריכה, וכבר בבחרותו פרסם בעיתונות החרדית ובכתבי עת שונים מאמרים על גדולי ישראל ויצירותיהם.

בשנת תשכ"ז (1967) נישא למלכה פינס משווייץ ולזוג נולדו שישה בנים. אחותו הבכורה רות היא אלמנתו של השופט פרופ' מנחם אלון.

מפעלו הספרותי-תורני

כשנה לאחר חתונתו החל לערוך ביחד עם הרב משה הרשלר את הכרך הראשון של "אוצר מפרשי התלמוד" - מפעל מונמנטלי שבו מרוכזת תחת קורת גג אחת בעריכה תמציתית כל הספרות הפרשנית על התלמוד, הפזורה באלפי ספרים. עם הזמן צירפו אליהם עוד אברכים תלמידי חכמים, והרב בוקסבוים החל בגיוס מימון להקמת "מכון ירושלים". במקביל החל לההדיר כתבי יד עתיקים של גדולי ישראל. בין השאר ערך והוציא לאור את שו"ת מהרי"ט צהלון, שו"ת ר"נ טרייביטש ועוד. בולטים במיוחד פרקי המבוא שכתב לספרים שהוציא לאור. בסך הכל כתב כמאה וחמישים פרקי מבוא, חלקם הם יצירות ספרותיות בפני עצמן. בפרקי המבוא מרצה בוקסבוים את ההיסטוריה של מחברי הספרים הקדמונים ומנתח את תורתם ושיטתם.

הרב בוקסבוים יזם הוצאתם של ספרי זיכרון לגדולי הרבנים, בהם הרב יחזקאל אברמסקי, הרב חיים שמואלביץ. במשך קרוב לארבעים שנה ערך בוקסבוים את הקובץ התורני "מוריה", שקנה את מעמדו כאחד הקבצים התורניים החשובים. הוא אף פרסם ב"מוריה" רשימות ומאמרים תחת שמות-עט שונים, ובהם יוסף תאשור (תרגום השם "בוקסבוים" הוא העץ 'תאשור'). בתחילת הדרך היה בוקסבוים סר לבתיהם של גדולי התורה ומבקש מהם להמציא לידו מחידושי תורתם על מנת לפרסמם בקובץ "מוריה". בין הכותבים הקבועים בקובצי "מוריה" היו הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יחזקאל אברמסקי.

עד לדורו של בוקסבוים, רוב רובם של חוקרי כתבי היד ומהדירי הספרים התורניים באו מתחום האקדמיה[דרוש מקור], ושאיפתו של בוקסבוים הייתה להחזיר את המחקר התורני לידי תלמידי חכמים הבאים מתוך עולם התורה. לדעתו, יש הבדל מהותי בין עריכה הנעשית בראייה אקדמית-מחקרית והתעניינות בצדדים טכניים-היסטוריים בלבד לבין עריכה הנעשית מתוך הכרה אמיתית של תוכן הדברים וחשיבותם של כותביהם, גדולי ישראל הקדמונים. ואכן הרב בוקסבוים והמכון התורני שהקים אחראים במידה רבה לשינוי המגמה שחל בדור האחרון בתחום המחקר התורני. עריכתו של בוקסבוים נחשבה מקצועית גם בעיניים מדעיות, הן בזיהוי ופענוח מדוקדקים של כתב היד, הן בעריכת הטקסט, בחשיפת כל המקורות, ציון הערות, מקבילות וכדומה. במומחיותו הפך למדריכם של עורכים תורניים שבאו מעולם הישיבות. תחת הדרכתו נערכו למעלה מאלף ספרים ויצירות תורניות, ובספרים רבים אחרים מובעת לו הוקרה על עזרתו באחד מהיבטי הוצאת הספר לאור.

במסגרת "מכון ירושלים" הקים הרב בוקסבוים מפעלים שונים המחולקים לפי האזורים הגאוגרפיים של מקום מגורי גדולי התורה: "מפעל מורשת יהדות הונגריה", "מפעל חכמי פולין", "מפעל חכמי אשכנז", "אור המזרח" – להוצאת כתבי רבני ספרד וצפון אפריקה, "תורת חכמי ליטא", ועוד. בכל אחד מהמפעלים הללו יצאו לאור עשרות ספרים תורניים של גדולי הדורות, רבים מהם ניצלו מתהום הנשייה.

קשר מיוחד שמר הרב בוקסבוים עם רבני עדות המזרח, ובראשם הרב עובדיה יוסף. בראש מפעל "אור המזרח" העמיד הרב בוקסבוים את בנו הרב דוד יוסף.

פעילות ציבורית

מלבד פעילותו הרבה בתחומי המחקר והיצירה התורנית, עסק הרב בוקסבוים בתחומים נוספים של העשייה הציבורית. הוא היה חבר בהנהלות ומועצות רבות של מוסדות חינוך, ארגוני צדקה וחסד ומפעלי מחקר שונים. לפני מספר שנים נקרא לעמוד במשך שנה בראש הוועדה הקרואה של המועצה הדתית בירושלים.

קישורים חיצוניים

בוקסבוים

האם התכוונתם ל...

בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)

בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ותיק בשכונת שערי חסד בירושלים.

בצלאל רנשבורג

רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.

גרשון גולדברגר

הרב גרשון אברהם גולדברגר (תר"ל, 1870 - כ"ב בניסן תרצ"ו, אפריל 1936) היה רב ואב"ד של העיר טיסה-ברצל (Tiszabercel) שבהונגריה למעלה מארבעים שנה.

י' באדר

י' באדר הוא היום העשירי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות הכז או השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת כי תשא. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא.

יוסף קולון

רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) - ה'ר"ם 1480) רב, פוסק ומחבר. מגדולי הפוסקים ביהדות איטליה במאה ה-15.

ירחמיאל אמדורסקי

ירחמיאל אַמדוּרסקי (ט' באב תרל"ז, יולי 1877 – 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל. בראשותו היו מלון מרכזי אמדורסקי בירושלים ומלון "בלה ויסטה" ביפו. כמו כן עסק ביזמות להקמת השכונות רוממה (בה גם התגורר), מקור ברוך, גאולה ובית וגן.

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

כתב העת יצא בתחילה במתכונת של ירחון ומאוחר יותר כדו-ירחון, וקהל הכותבים בו מזוהה בדרך כלל עם היהדות החרדית הישראלית.

בכותרת הגליונות נכתב כי כתב-העת מוקדש "לדברי הלכה ומחשבה" ומשמש כ"ביטאון לבעיות היהדות ולמתרחש בעולמה של תורה". כתב העת מפרסם דרך קבע מדור גנוזות בשם "זיכרון לראשונים" ובו חידושי תורה של ראשונים ואחרונים. "חידושי תורה" פרי עטם של ראשי ישיבות ודיינים, מדור הלכתי ומדור הגות ומחשבה. בסוף הגיליון מדור לסיקור ספרים, לקראת סוף המאה ה-20 החל המדור לסקר בעיקר ספרים בהוצאת מכון ירושלים.

מאמרים נבחרים מבין המאמרים שהתפרסמו בכתב-העת, הודפסו בסדרת "ספר המועדים". סדרת ספרי הזיכרון לגדולי ישראל, של מכון ירושלים, יוצאת אף היא תחת מותג כתב-העת "מוריה".

מכון ירושלים

מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

מלבד ספרים רבים, מפרסם המכון גם ירחון בשם "מוריה". המכון מעסיק חוקרים ועורכים רבים, בכמה שלוחות ברחבי ישראל. בנשיאות המכון עומדים רבנים מפורסמים, המייעצים לאנשי המכון בתחומים שונים. בשנת תשל"ז זכה המכון בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (להאזנה (מידע • עזרה); כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים והיסטוריון של ההלכה, כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993). חתן פרס ישראל למשפט (1979) וראש משפחת אלון. היה מועמדה של הקואליציה לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983.

מפעל חייו האקדמי עסק בחקר המשפט העברי והוא נחשב לאחד מגדולי המומחים בנושא זה. הקים ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה נושא הדגל של שילוב המשפט העברי במשפט הכללי בפסיקותיו כשופט בבית המשפט העליון. נודע גם כמתנגד תקיף לאקטיביזם שיפוטי וכבעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט וזכויות האדם. חיבר וערך ספרים רבים בנושאי משפט, הלכה ופילוסופיה יהודית.

מרדכי בוקסבוים

מרדכי בוקסבוים (כ"ח בתשרי תרנ"ח; 24 באוקטובר 1897 - כ"ד באייר תשי"ט 1 ביוני 1959) היה משפטן ואיש ציבור חרדי. היה מעוזריו של בלה קון בהונגריה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל שימש יועץ משפטי של אגודת ישראל וסגן ראש עיריית ירושלים.

משה הרשלר

הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.

אישיות בולטת בתחום ההדרת ספרות הראשונים, עורך כתב עת תורני בענייני הלכה ורפואה, מיוזמי "אוצר מפרשי התלמוד", מחברי האנציקלופדיה התלמודית וראש מפעל התלמוד הישראלי השלם.

משה יהושע העשיל אורנשטיין

הרב משה יהושע העשיל אורנשטיין (תקל"ד, 1774 - י"א באדר ב' תקפ"ד, 1824) היה רב גליציאני, מחבר הספר "ים התלמוד". אחיו של רבי יעקב משולם אורנשטיין, ה"ישועות יעקב".

משפחת אלון

משפחת אֵלון היא משפחה ישראלית שכמה מבניה אמנים, רבנים, סופרים ושופטים.

באילן היוחסין לעיל מופיעים רק אישים שהתפרסמו בזכות עצמם או חוליה מקשרת בין דורות.

נחום טרייביטש

רבי נחום טרייביטש (בגרמנית: Nehemias Trebitsch; ג' באלול תקל"ט, 15 באוגוסט 1779 – כ"ו בתמוז תר"ב, 4 ביולי 1842) היה אב"ד פרוסטיץ והרב הכולל (Landesrabbiner) למורביה בניקלשבורג. מחבר הפירוש "שלום ירושלים" על התלמוד הירושלמי.

שלמה גאנצפריד

רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר. מחבר הספר "קיצור שולחן ערוך".

שמואל ברוך ורנר

רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, ינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, יוני 1993) היה תלמיד חכם ישראלי, שכיהן במשך שנים רבות כראב"ד בתל אביב. חתן פרס הרב קוק. חתנו של הרב יעקב משה חרל"פ.

שמואל קיבלביץ

הרב שמואל קיבלביץ (ה'תרע"ג, 1913 - ה' באייר ה'תשס"ד, 26 באפריל 2004) היה למדן, ראש ישיבה, מתרגם ועורך תורני. ר"מ בישיבת עץ חיים וראש מערכת "אוצר מפרשי התלמוד".

שערי חסד

שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון. גבולותיה הם: בצפון - רחוב הגר"א; במזרח - רחוב אוסישקין; בדרום - רחובות אבן שפרוט והר"ן; ובמערב - רחוב דיסקין. השכונה הוקמה בשנת תרס"ט (1909) על שטח של כ-40 דונם, ושומרת זה כמאה שנה על אופייה הדתי-השמרני. השכונה נודעה באנשי החסד והצדקה, וכן ברבנים ובתלמידי החכמים שפעלו בה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.