יוסף אלמוגי

יוסף-אהרן אלמוגי (5 במאי 1910 - 2 בנובמבר 1991) היה ראש עיריית חיפה, שר בממשלת ישראל ויו"ר הסוכנות היהודית.

יוסף-אהרן אלמוגי
Almogi yosef
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1930
מפלגה מפא"י, מפלגת העבודה, המערך, רפ"י
ראש עיריית חיפה
19741975
חבר הכנסת
15 באוגוסט 195512 ביוני 1977
(21 שנים)
כנסות 3 - 8
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

נולד כיוסף-אהרן קרלנבוים בעיירה הרוביישוב שבפולין למשפחה של חסידי בעלזא. בשנת 1929, לאחר תום לימודיו התיכוניים עלה לארץ ישראל והצטרף לגרעין בשם "הכובש" שעסק בכיבוש העבודה בפתח תקווה ובכפר סבא (בשנת 1932 עלה הגרעין להתיישבות בקיבוץ רמת הכובש). אלמוגי המשיך לעבוד כפועל בפרדסי כפר סבא.

בשנת 1937 עבר אלמוגי לחיפה ומונה על ידי אבא חושי לראש פלוגות הפועל. אלמוגי, שהיה חבר ארגון ההגנה התגייס לצבא הבריטי והיה ממתנדבי היישוב בחיל החפרים ושירת במצרים, לוב ויוון, ובאפריל 1941 נפל בשבי גרמניה הנאצית עם עוד כ-1,500 חיילים ארצישראליים נוספים ונכלא במחנה השבויים סטלג 8B בשלזיה עד שנת 1945.

ב-1948 עיברת את שמו ל"אלמוגי", בין השנים 19511958 כיהן כמזכיר מועצת פועלי חיפה, מטעם מפא"י. בתקופה זו עמד מאחורי השביתה הגדולה במפעל אתא. בשנת 1961 התמנה לתפקיד מזכ"ל מפא"י, ומשנת 1955 כיהן כחבר כנסת מטעם מפא"י וכן כיהן כשר בלי תיק עד שבסוף אוקטובר 1962 מונה לשר השיכון והפיתוח. הוא המשיך לכהן בתפקיד זה עד מאי 1965, עת התפטר מהממשלה והצטרף לרפ"י. בין 1963 ל-1965 שימש גם כיו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר ובין 1963 ל-1966 גם כיו"ר חברת החשמל.

לאחר פרישתו של דוד בן-גוריון ממפא"י, הצטרף אליו אלמוגי והיה ממקימי מפלגת רפ"י. לאחר איחוד רפ"י עם מפלגת העבודה הישראלית שב אלמוגי אל המפלגה והצטרף לממשלה כשר העבודה.

בשנת 1974 נבחר לתפקיד ראש עיריית חיפה כשסיעתו היא הגדולה ביותר במועצת עיריית חיפה עם 16 מושבים (מנדטים). אלמוגי כיהן בתפקיד זה עד שנת 1975, בה נבחר לתפקיד יו"ר ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.

כתביו

  • בעובי הקורה (1980) (אוטוביוגרפיה)
  • מעל הדוכן (1981)
  • בקולמוס ובבולמוס (1982)
  • המאבק על בן-גוריון (1988)
  • בחיפה עירי (1988)
  • בראש מורם (1989)
  • ענייני השעה והזמן (1992)

לקריאה נוספת

ראו גם פורטל חיפה

  • שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה, 1993.

קישורים חיצוניים

Yosef Almogi 1963-1966
יוסף אלמוגי, 2 בנובמבר 1955
Yosef and Shifra Almogi grave
קברם של יוסף ושפרה אלמוגי בבית העלמין היהודי חוף הכרמל
1991 בישראל

1991 בישראל (ה'תשנ"א - ה'תשנ"ב) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 43 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה מלחמת המפרץ.

1 בספטמבר

1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 121 ימים.

ד' באלול

ד' באלול הוא היום הרביעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ד' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ה'תשכ"ה

ה'תשכ"ה (5725) או בקיצור תשכ"ה היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-7 בספטמבר 1964, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 26 בספטמבר 1965. שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשכ"ה 17 שנות עצמאות.

ההסתדרות הציונית העולמית

ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.

זיפזיף

זיפזיף, בעברית ישראלית, הוא שם גנרי לחול שפת הים, הכולל גרגירי חול, חלוקי אבנים ממקורות שונים, ושרידי יצורי הים, כגון צדפים, קונכיות, הנפלטים אל חוף הים בכוח תנועת הגלים.

עד מחצית המאה ה-20, היה מקובל בארץ ישראל לכרות את הזיפזיף מהחופים ולשאת אותו על גבי בהמות הובלה, במיוחד גמלים או בעגלות, אל אתרי בנייה ואתרי יציקת לבנים. רבים מלבני הבתים שנבנו באותן שנים בתל אביב, עשויים מזיפזיף מעורב בחומרי הדבקה, כגון מלט. הובלת הזיפזיף נעשתה על ידי מובילים ערבים, שנקראו גמלים, ובשל חשיבותה אז לבנייה החדשה, הייתה אחת העבודות אשר החלוצים ניסו לעסוק בהן, כחלק מהשאיפה לעבודה עברית, בעשור השלישי והרביעי של המאה ה-20. בשנת 1963 מינה שר הפיתוח והשיכון, יוסף אלמוגי, ועדה בראשות פרופ' בן-חור. על הוועדה (ועדת הזיפזיף) היה לבדוק האם כריית הזיפזיף בחוף הים משפיעה על "נסיגת" החוף. בדו"ח הוועדה שהוגשו לשר בפברואר 1964 הומלץ להפסיק כל כריית זיפזיף בשפת הים. לכן בשל המודעות לשמירה על משאבי הטבע, ובשל חסרונותיו של הזיפזיף, העשוי חומרים אורגניים, זנחו אותו האדריכלים והבנאים לטובת חומרי בנייה אחרים. כיום רוב השימוש בו הוא לדקורציה ונוי של מבנים וגנים.

יצחק בן-אהרן

יצחק בן-אהרן (נוסנְבּוֹיְם) (17 ביולי 1906, בוסאנץ', בּוּקוֹבִינָה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 19 במאי 2006, גבעת חיים מאוחד) היה ממנהיגיה החשובים של תנועת הפועלים בישראל ומהוגי הדעות שלה, חבר הכנסת, שר ומזכ"ל ההסתדרות.

ירוחם צייזל

ירוחם צייזל (1909 - 26 במאי 1987) היה ראש העיר חיפה בשנים 1975-1978.

ירוחם צייזל נולד בשנת 1909 בעיירה טרנוב שבגליציה (אז הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בדרום מזרח פולין). צייזל גדל בבית ציוני וכבר בצעירותו היה חבר תנועת השומר הצעיר ומדריך קבוצות נוער של תנועת החלוץ. בשנת 1932 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ עין המפרץ. כמו כן עסק בסבלות בנמל חיפה ועבד בחפירת בריכות דגים באזור בו היו ביצות נחל נעמן. בשנת 1933 עבר להתגורר בחיפה והחל לעבוד כחשמלאי בחברת החשמל.

צייזל היה חבר בארגון ההגנה, וכיהן כמזכיר אגודת פועלי המתכת. בשנת 1936 עבר להתגורר בקריית חיים.

בשנת 1961 נבחר צייזל למועצת העיר חיפה, ובשנת 1969 לסגן ראש העיר. בשל מחלתו של משה פלימן נבחר להיות ממלא מקום ראש העיר, ועם פטירתו של פלימן נבחר לראש העיר וכיהן בתפקיד עד בחירתו של יוסף אלמוגי בשנת 1974. לאחר התפטרותו של אלמוגי מראשות העיר בשנת 1975 נבחר לתפקיד ראש העיר וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1978.

בתקופת כהונתו החלה בניית הטיילת בבת גלים.

בשנת 1979 נבחר לתפקיד ראש מועצת המשנה בקריית חיים - תפקיד אותו מילא עד יום מותו.

כיום ישנה כיכר מרכזית בעיר על שמו.

ממשלת ישראל העשירית

ממשלת ישראל העשירית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-2 בנובמבר 1961 עד ה-26 ביוני 1963, והושבעה עם היבחרה של הכנסת החמישית.

ב-16 ביוני 1963 הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה זלמן שזר.

ממשלת ישראל השלוש עשרה

ממשלת ישראל השלוש עשרה, בראשותו של לוי אשכול פעלה מה-12 בינואר 1966 עד ה-17 במרץ 1969, והושבעה לאחר כינונה של הכנסת השישית.

ממשלת ישראל השתים עשרה

ממשלת ישראל השתים עשרה בראשותו של לוי אשכול, פעלה מה-22 בדצמבר 1964 עד ה-12 בינואר 1966, בתקופת כהונתה של הכנסת החמישית.

משה פלימן

משה פלימן (20 ביולי 1905 - 25 במאי 1973) היה ראש עיריית חיפה בין השנים 1969–1973.

משרד הבינוי והשיכון

משרד הבינוי והשיכון הוא המשרד האחראי על תחום הבנייה והדיור בישראל, כמו גם על יצירת תנאים שיאפשרו למשקי הבית בה אפשרות סבירה לדיור. בין השאר, המשרד מעודד הגברת הבנייה למגורים, אכיפת תקני בנייה, שיקום שכונות ותיקות והתחדשות עירונית.

משרד העבודה

משרד העבודה הוא משרד ממשלתי שפעל בישראל מקום המדינה ועד לשנת 1977, שבה אוחד עם משרד הסעד לשם הקמת משרד העבודה והרווחה. המשרד טיפל בנושאי עבודה, ובין השאר עסק בפיקוח על אכיפתם של דיני העבודה, בפיקוח על הבטיחות בעבודה והיה ממונה על שירות התעסוקה.

עם הקמת ממשלתו הראשונה של מנחם בגין, אוחדו משרד העבודה ומשרד הסעד למשרד אחד - "משרד העבודה והרווחה". צעד זה נעשה במטרה לשפר את תדמיתם של שני המשרדים, מתוך גישה המאמינה כי העבודה היא הבסיס לרווחה. בשנת 2003 בעקבות ועדת יצחקי עבר תחום העבודה למשרד התעשייה והמשרד המאוחד נקרא משרד התמ"ת (לימים משרד הכלכלה). משנת 2016 ואילך עבר תחום התעסוקה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, והמשרד המאוחד נקרא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

משרד הפיתוח

משרד הפיתוח הוא משרד ממשלתי שפעל משנת 1953 עד שנת 1974 והיה אחראי על משאבי הטבע במדינת ישראל. משרד הפיתוח היה אחראי על החברה הממשלתית מחצבי ישראל ועל המכון הגיאולוגי לישראל, וכן על פיתוח וקידום אזורי. משרד הפיתוח יזם את הקמת הקרן לשיקום מחצבות. שר הפיתוח היה הממונה על חוק הנפט ועל מפעלי ים המלח.

ממשלת ישראל הרביעית שהוקמה ב-24 בדצמבר 1952 הקימה את משרד הפיתוח ב-15 ביוני 1953. המשרד הוקם כדי שדב יוסף ממפלגת פועלי ארץ ישראל יוכל לכהן בממשלה. ממשלת ישראל השש עשרה ביטלה את משרד הפיתוח והעבירה את סמכויותיו למשרד המסחר והתעשייה בתחום החשמל, הנפט ואוצרות הטבע, למשרד האוצר בתחום הדלק.

יורשו של משרד הפיתוח הוא משרד האנרגיה והמים.

עיריית חיפה

עיריית חיפה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר חיפה. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית חיפה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

צנחני היישוב

"צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 26 מתוכם הוצנחו על ידי הבריטים באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית כדי לסייע במאמץ המלחמתי של בעלות הברית, והשאר הונחתו במטוסים או המתינו ליציאה במצרים, בדרום איטליה ובטורקיה אך לא נשלחו ליעדיהם.

רשימת פועלי ישראל

רשימת פועלי ישראל (רפ"י) הייתה מפלגה ישראלית בראשותו של דוד בן-גוריון שפעלה בין השנים 1965 ל-1968 וצורפה לממשלתו של לוי אשכול בזמן מלחמת ששת הימים.

רפ"י הוקמה בשנת 1965, לפני הבחירות לכנסת השישית, על ידי יוצאי מפלגת פועלי ארץ ישראל, ובראשם דוד בן-גוריון. הסיבה העיקרית להקמת רפ"י, כפי שהוצגה על ידה ועל ידי בן-גוריון, הייתה שלוי אשכול, יורשו של בן-גוריון בתפקיד ראש ממשלת ישראל, סירב להיענות לדרישת בן-גוריון שלא לקבל את הזיכוי שהעניקה ועדת שרים לפנחס לבון מן האחריות על "העסק הביש", מבלי שהדבר ייחקר בוועדת חקירה משפטית.

בנוסף לכך, ברקע הדברים עמד המאבק הבין דורי במפא"י - תחושת המנהיגים בני דור העלייה השלישית כי לפיד ההנהגה עובר מדור בני העלייה השנייה כדוד בן-גוריון, אל ה"צעירים" כשמעון פרס ומשה דיין מבלי שניתנה להם האפשרות להשמיע את קולם ולקבל את הנהגת המדינה.

על אף שרבים מתומכי המפלגה צפו כי תצליח לגרוף קולות רבים, הם נחלו אכזבה מתוצאות הבחירות לכנסת השישית. רפ"י זכתה בעשרה מנדטים והייתה לסיעת אופוזיציה. ערב מלחמת ששת הימים הצטרפה הסיעה לקואליציה, ומשה דיין מונה לשר הביטחון בממשלתו של לוי אשכול. בינואר 1968 התאחדה רפ"י עם מפא"י ועם אחדות העבודה - פועלי ציון במסגרת מפלגה חדשה, "מפלגת העבודה". בכך חזרו רוב חברי רפ"י למסגרת מפלגתית משותפת עם חברי מפא"י. דוד בן-גוריון לא הצטרף לאיחוד, והקים את "הרשימה הממלכתית", שלאחר מותו נמנתה עם המפלגות שהקימו את הליכוד (חירות, הליברלים, הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי והתנועה (הבלתי מפלגתית) למען א"י השלמה).

על אף שתקופת קיומה של רפ"י כמפלגה עצמאית הייתה קצרה, עם הפעילים בה נמנו דמויות בולטות בתולדות מדינת ישראל כדוד בן-גוריון, שמעון פרס, משה דיין ויצחק נבון. יש הרואים במפלגה "מפלגת מצב רוח", אשר כמפלגות דומות - ד"ש ומפלגת המרכז, גוועה זמן קצר לאחר הקמתה, עם שוך הסערה שהביאה לייסודה. נראה כי בשנת 1965, עת נוסדה המפלגה קצרת הימים, לא היה הציבור בשל עדיין לסיום ההגמוניה של מפא"י במוסדות המדינה, הגמוניה שהחלה בשנות השלושים. כתריסר שנים לאחר מכן חל השינוי הזה עם המהפך, אשר הדיח מן השלטון את מפלגות הפועלים ההיסטוריות, ובהן את שרידי רפ"י, והעלה לשלטון את הליכוד, ובתוכו שרידים אחרים של רפ"י.

שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת איטליה-יוון צורפו לכוח המשלוח הבריטי ליוון כ-2,200 מתנדבים מהיישוב. מרביתם (כ-1,500 איש) אורגנו במסגרת תשע פלוגות חפרים, כ-400 בפלוגת תפעול נמלים 1039 (פורט אופריישן 1039), וחיילים נוספים. חלקם הגיעו ליוון ב-21 במרץ 1941, אם כי אנשי חיל האוויר, ויחידות חפרים מסוימות הגיעו כבר בינואר 1941 ליוון.

ב-29 באפריל 1941 נכנעו חיילי חיל המשלוח, ששהו ביוון, עם שאר חיילי הצבא הבריטי, לצבא גרמניה ונלקחו בשבי. מתוך כ-9,000 חיילים בריטיים שנשבו, 1,383 היו יהודים ממתנדבי היישוב. כמה מאות חיילים ארצישראליים נמלטו לכרתים ונלחמו שם במסגרת הקרב על כרתים. עם נפילת האי בידי הגרמנים נפלו גם חיילים אלו בשבי

בהשפעתם של ארגון הצלב האדום הבינלאומי וממשלת בריטניה נמנעה אפליה בין השבויים היהודים ליתר השבויים, והגרמנים נהגו בשבויים היהודים לפי כללי אמנת ז'נבה השלישית. לעומת זאת, היו גילויים של יחס מפלה בין קצינים וחיילים בריטיים כלפי חבריהם למערכה - השבויים היהודיים מארץ ישראל. השבויים היהודים מצדם התארגנו במחנות השבויים, הצליחו לשמור על לכידות ואפילו שמרו על אופי חיים ישראלי-יהודי, בעיקר חגיגת מועדי ישראל.

שרי הבינוי בממשלות ישראל
גיורא יוספטל • יוסף אלמוגי • לוי אשכולמרדכי בנטובזאב שרףיהושע רבינוביץאברהם עופרשלמה רוזןגדעון פתדוד לויאריאל שרוןבנימין בן אליעזרבנימין נתניהויצחק לוינתן שרנסקיאפי איתםציפי לבנייצחק הרצוגזאב בויםמאיר שטריתאריאל אטיאסאורי אריאליואב גלנטיפעת שאשא-ביטון סמל מדינת ישראל
שרי הפיתוח בממשלות ישראל
דב יוסףמרדכי בנטובגיורא יוספטל • יוסף אלמוגי • חיים יוסף צדוקמשה קולחיים לנדאוחיים גבתיחיים בר-לב סמל מדינת ישראל
שרי הסעד, העבודה והרווחה בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977): יצחק מאיר לויןחיים משה שפיראפרץ נפתלייוסף בורגמיכאל חזניויקטור שם-טוביצחק רביןזבולון המרמשה ברעם סמל מדינת ישראל
שרי העבודה והרווחה (1977–2003): מרדכי בנטובגולדה מאירמרדכי נמירגיורא יוספטליגאל אלון • יוסף אלמוגי • משה ברעםמנחם בגיןישראל כץאהרן אבוחציראאהרן אוזןמשה קצביצחק שמיררוני מילואאורה נמיראלי ישירענן כהןשלמה בניזריאריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007): זבולון אורלבאהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך): יצחק הרצוגמשה כחלוןמאיר כהןבנימין נתניהוחיים כץ
ראשי עיריית חיפה Coat of arms of Haifa.svg
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית נג'יב אפנדי אל-יאסין אחמד אפנדי ג'לבי מוסטפא בר אל-סאלח מוסטפא פאשה אל-ח'ליל ג'אמל צאדק רפעאת אל-צאלח אברהים אל-ח'ליל חסן שוכרי
1873 – 1877 1877 – 1881 1881 – 1884 1885 – 1903 1904 – 1910 1910 – 1911 1911 – 1913 1914 - 1917
המנדט הבריטי המנדט הבריטי חסן שוכרי עבד אל-רחמן אל-חאג' חסן שוכרי שבתי לוי
1917 - 1920 1920 – 1927 1927 – 1940 1940 - 1948
ישראל מדינת ישראל שבתי לוי אבא חושי משה פלימן יוסף אלמוגי ירוחם צייזל אריה גוראל עמרם מצנע גיורא פישר (בפועל) יונה יהב עינת קליש-רותם
1948 – 1951 1951 – 1969 1969 – 1973 1974 – 1975 1975 – 1978 1978 – 1993 1993 – 2003 2003 2003 - 2018 2018 - מכהנת
התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה
כללי התנדבות היישוב לצבא הבריטיהיישוב במלחמת העולם השנייההבריגדה היהודיתלוי בנימין - מפקד הבריגדההפלמ"חצנחני היישובמתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטישבויי היישוב במלחמת העולם השנייההרבנים הצבאייםאות ההתנדבות PikiWiki Israel 4329 Gan-Shmuel sk2- 40
היחידות פלוגת ההובלה 462פלוגת הנדסה 745 ("סולל בונה")מתנדבי היישוב בחיל החפריםמתנדבי היישוב בבאפסהרגימנט הארץ ישראליחיל העזר לנשיםפלוגת מובילי המים 148קומנדו 51קבוצת החקירות המיוחדת
אתרים פיוג'יטרוויזיובריזיגלה • המערכה על נהר סניו • בית הקברות הצבאי ברוונה
אישים משה שרת • יוסף אלמוגי • יצחק בן-אהרןמרדכי מקלףעזר ויצמןחיים הרצוגאהרון רמזחיים לסקובמאיר זורעשלמה שמיר
ראו גם פורטל היישוב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.