יוסף אביב"י

יוסף אביב"י (נולד בשנת 1951) הוא ביבליוגרף וחוקר קבלה ביד יצחק בן צבי בירושלים.

תולדותיו ומשנתו

נולד בירושלים לסופר-עיתונאי אריה אביב"י (ראשי התיבות: אריה בן יוסף ובתיה יוזוק). למד בצעירותו בישיבת נתיב מאיר ובישיבת הר עציון, ולאחר נישואיו החל לעסוק בספרות הקבלה. ספרו הראשון (שפורסם במהדורה מצומצמת בשנת 1977) היה "על סגנונות הקדש בתורה", ובו הוא מציג הסבר שיטתי לשינויי הסגנונות הספרותיים במקרא על פי תורת הקבלה. עבודתו מבוססת על ההנחה כי כל "מקור" במקרא הוא ספירה מסוימת בעולם האצילות.

בשנים הבאות פרסם אביב"י מספר מאמרים קצרים בנושאי קבלה וביבליוגרפיה של כתבי קבלת האר"י. בספרו "בנין אריאל" פרש אביב"י את סדר ההשתלשלות של כתיבת חיבורי האר"י והעתקתם, ומתוך כך עמד על סדרם וטיבם. הוא חלק על הנחת היסוד המקובלת בין לומדי הקבלה בדרכה של קבלת הרש"ש התופסת את דברי האר"י באופן אחדותי. לדעת אביב"י סדר הלימוד בכתבי האר"י צריך לפתוח בפירוש ספרא דצניעותא, שאותו כתב האר"י בעצמו, ולסיים בדרוש אדם קדמון, שאותו השמיע האר"י לתלמידיו סמוך לפטירתו. כך לומדים תחילה על עולם האצילות ורק לבסוף על הצמצום.

בשנת תשס"ח (2008) יצא לאור במכון בן צבי ספרו "קבלת האר"י". בספר זה מתוארים כל החיבורים שכתבו האר"י ותלמידיו, עריכותיהם והעתקותיהם במשך מאתיים שנה. מסקנתו של אביב"י היא כי האר"י לימד את מהלך ההאצלה בשתי בחינות שונות: המשכת שפע החיות וגילוי אור העצמוּת. כל אחת משתי הבחינות מתארת את מהלך ההאצלה כולו מראשו לסופו. בנוסף לשתי בחינות אלו, טוען אביב"י כי יש עוד בחינה נוספת, נסתרת, אולם הוא לא מפרט אותה בספרו.

אביב"י עסק גם בכתבי רמח"ל. במאמרים ובחיבור "המסבות המתהפכות" (נדפס בסוף ספר זהר רמח"ל שהוציא) טען אביב"י שכתבים אלו מחולקים לשתי קבוצות: בראשונה פירש רמח"ל את קבלת האר"י על פי דרך הגמול, ובשנייה פירשה על פי דרך הייחוד. שתי הדרכים האמורות מבוארות באריכות בכתבי הרמח"ל. אביב"י פרסם מכתבי-יד מספר חיבורים. הבולט שבהם הוא שריד מ"זוהר תניינא" של רמח"ל שהתגלה בספריית שוקן של בית המדרש לרבנים.

אביב"י איננו מעביר שיעורים. אף על פי שאיננו בעל תואר אקדמי כלשהו, זוכים ספריו להערכה גם באקדמיה. במאמרו "היסטוריה צורך גבוה", שפורסם ב"ספר היובל" לרב מרדכי ברויאר, מאמר העוסק בקבלת הראי"ה קוק, הוא חולק על מספר חוקרי קבלה.

ספריו ומאמריו של אביב"י עוררו ביקורת בחוגים חרדיים ליטאיים אשר ראו בהם ערעור על דרך הלימוד המסורתית. בשנת 1985 פרסם הרב חיים פרידלנדר, חוקר הרמח"ל ומנהל הרוחני של ישיבת פוניבז', מאמר החולק על החלוקה של אביב"י את כתבי הרמח"ל לשתי קבוצות. בשנת 1995 כתב הרב ישראל אליהו וינטרוב ביומון הליטאי "יתד נאמן" כי בספריו מתגלה נימה מזלזלת בחכמים כמו ברבי חיים ויטל. הופצו נגדו פשקווילים בריכוזים חרדיים. בתגובה קצרה שפרסם אביב"י ב"יתד נאמן" הוא ענה למבקריו.

המקובל הרב יעקב משה הלל, ראש ישיבת אהבת שלום, הוציא לאור בשנת 1992 את ספרו "כתבוני לדורות" המפרט את השתלשלות כתיבות חיבורי האר"י. באחד ממאמריו פרסם אביב"י הערת שוליים שבה טען כי ספר זה העתיק באופן שיטתי מספרו "בנין אריאל"[1].

אחותו בתיה נשואה לרב אליהו בזק. מתגורר בשכונת שערי חסד בירושלים.

ספריו

  • בנין אריאל, על קבלת האר"י, בהוצאת 'משגב ירושלים' של האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"ז
  • קבלת הגר"א, בהוצאת מכון 'כרם אליהו', ירושלים תשנ"ג
  • מסילת ישרים, על פי כתב ידו של רמח"ל, הכולל את כל הספר בשני סדרים, "סדר הפרקים" המקובל, ומולו "סדר ויכוח" המציג את הספר כולו בצורה של דו-שיח, בהוצאת 'מכון אופק', ירושלים תשנ"ד
  • מחזור רמח"ל, מהדורה פקסימילית של המחזור שבו התפלל רמח"ל בימים נוראים עם הערות קבליות בשוליו, ירושלים תשנ"ה
  • זוהר רמח"ל, שריד מספר "זוהר תניינא" של רמח"ל וניתוח של קבלת רמח"ל, בהוצאה פרטית, ירושלים תשנ"ז
  • קבלת האר"י, כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח
  • קיצור סדר האצילות, מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה, כתיבת ר' חיים ויטל, העתקת ר' מנחם די לונזאנו, מכון בן-צבי, ירושלים תש"ע
  • קבלת הראי"ה, כרך ראשון: שפת הכינויים, מהלך האצילות, האידיאלים האלוהיים, החיים האלוהיים; כרך שני: המרחבים האלוהיים, בין בויסק ליפו, כנסת ישראל, מהלך האידיאות; כרך שלישי: הריסה ושכלול, החיים הכמוסים, התיקון הכללי, שלמות והשתלמות, תנועת ההוויה; כרך רביעי: האחדות האלוהית, השיטה האצילותית, אילן הראי"ה, מילון הראי"ה. יד בן-צבי, ירושלים תשע"ח[2]. בספר מפוענחות כ-400 פסקאות של הרב קוק על פי 'שפת הכינויים' - הכינויים והמונחים של המקובלים לספירות ולפרטיו של סדר האצילות. לדברי אביב"י הגותו של הראי"ה בנויה כולה על עיקריה של חכמת הקבלה. בסוף הספר נמצא 'מילון הראי"ה' - מילון על פי סדר אל"ף-בי"ת לאלפי הכינויים של המקובלים הנמצאים בכתבי הרב קוק.

כמו כן פרסם מאמרים רבים וכן חיבורים ביבליוגרפיים-קטלוגיים עבור ספריית מוסיוף שבמרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה, ספריית גוטסמן של ה"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק, ספריית מכון בן-צבי ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צפונות קובץ יז עמ' פה הע' 5.
  2. ^ על הספר, בבלוג של אביב"י
אביבי

האם התכוונתם ל...

אלי בזק

הרב אליהו (אלי) בזק (נולד בשנת 1955) הוא רב ציוני דתי, מתלמידי הרב צבי יהודה קוק.

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 - ה' באב ה'של"ב, 25 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש הוא גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו "קבלת האר"י", שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד. תלמידיו נקראו אחריו גורי האר"י.

המעין (כתב עת)

הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

על מטרותיו וייעודו של 'המעין' כתב בגיליון הראשון, פרופ' מרדכי ברויאר, מייסדו ועורכו הראשון של כתב העת: "היעדר במה ספרותית המוקדשת לעיון, מחקר ובירור בשאלות העומדות על סדר יומו של עם התורה בפרט ובמדינת ישראל בכלל - הורגש כבר מזמן... מקווים אנו להפוך כתב עת זה לרבעון המופיע לפרקים קבועים...". בשנת תשכ"ד (1964) התמנה יונה עמנואל כעורך כתב העת, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו בשנת תשס"ב (2002), אז החליף אותו הרב יואל קטן.

כותבי המאמרים ונושאיהם מגוונים ועוסקים בתחומים רבים. בנוסף קיים בכתב העת גם מדור ביקורת ספרים. כתב העת היוצא לאור על ידי מוסד יצחק ברויאר של פועלי אגודת ישראל, מזוהה עם חוגי "תורה עם דרך ארץ" וניתן בו דגש מסוים להגות ולהיסטוריה של חוגים אלו. כך למשל, בתחילת שנות ה-90, התקיים בו פולמוס בין הרב שלמה וולבה ופרופ' זאב לב בנוגע ליישומה והצלחתה של שיטת "תורה עם דרך ארץ".רוב מאמרי 'המעין זמינים באינטרנט באתר HebrewBooks (בעיקר מהשנים הראשונות), באתר ישיבת שעלבים (משנת תשס"ז) ובאתרים נוספים.

חיים ויטאל

הרב חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 - ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

יוסף אבן טבול

רבי יוסף אבן טבול (? - 1616), המכונה גם המערבי או המוגרבי, נולד ככל הנראה באזור המגרב (צפון אפריקה) במאה ה-16. להשערת חוקרים אחדים מוצאו מאזור דרעא שבמרוקו. הוא עלה לארץ ישראל ולמד קבלה אצל האר"י בצפת, שם נשאר לאחר מות רבו (1572) ולימד קבלה. בין תלמידיו נמנים ר' שמשון בק ור' ישראל בנימין.

בין 1602-1608 עבר ר' יוסף למצרים וישב באלכסנדריה, שם הוסיף להעמיד תלמידים בקבלה. הוא נפטר באלכסנדריה בקיץ של 1616. מסורת של יהודי תוניסיה טוענת על קברו של רבי יוסף המערבי בסביבות הכפר אל-תמאמה במחוז גאבס אשר בדרום-מזרח המדינה כיום.

רבי יוסף אבן טבול הותיר אחריו יבול ספרותי גדול של דרשות ופרושים לספר הזוהר, חלק מדרושיו הקבליים ידועים בשמם "דרושי חפצי בה".

שאלת יחסו עם תלמידו הבולט של האר"י, רבי חיים ויטאל נידונה בין החוקרים; בעוד גרשם שלום טוען למתח ותחרות הדדיים, יוסף אביב"י גורס יחסים נינוחים יותר.

בכתביו בולטת הסיבה הקתרטית (מלשון קתרזיס) לצמצום ולאצילות: האל ביקש להיפטר משורש הרע שהיה חבוי בו. בכתביו של ר' חיים ויטאל ניתן למצוא את הסיבה הזו בין השורות, אבל הסיבה השכיחה היא הסיבה הטלאולוגית: לתת שכר לצדיקים ועונש לרשעים. השערת החוקרים, כגון: גרשם שלום וישעיה תשבי הייתה שר' חיים ויטאל ביקש לטשטש ולהסוות את התורה הזו. מכאן החשיבות של כתבי אבן טבול: הם נותנים לנו גרסה בלתי מצונזרת לכתבי האר"י. חוקרים מאוחרים יותר, כגון משה אידל, יהודה ליבס ורונית מירוז טוענים שתורת האר"י היא תורה מרובדת, שנוצרה בשלבים שונים ונמסרה בעל-פה לתלמידים שונים ומכאן ההבדלים בגרסאות השונות.

יעקב משה הלל

הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש ישיבת המקובלים חברת אהבת שלום בירושלים.

יעקב צמח (מקובל)

רבי יעקב בן חיים צמח (? - ה'תכ"ז 1667) היה מקובל ורופא. ערך וסידר חיבורים רבים בקבלת האר"י.

יצחק מאיר מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בחנוכה תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, רב בית המדרש תורת חכם בירושלים.

ישראל סרוג

רבי ישראל סרוג (סרוק) (המאה ה-16–17), ידוע גם בראשי תיבות שמו - הרי"ם, היה מקובל ומפיץ קבלת האר"י באירופה.

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

כתבי הראי"ה

המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב. נמצא בשימוש בעיקר על ידי תלמידי ישיבות, כמו גם השם "הראי"ה" עצמו.

חלק מן הכתבים ראו אור בחייו (כגון אדר היקר, עץ הדר, ריש מילין, חלק גדול מהספר מאמרי הראי"ה, אורות התורה, אורות האמונה, מהדורות ראשונות של חבש פאר, אורות התשובה, אגרות הראי"ה ושבת הארץ); אולם רוב כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

חלק מאותה ספרות הם חיבורים שיצאו ללא עריכה שהם בעיקר חיבורים מקוריים שלו (כגון ספרי ההלכה, החידושים, ערפילי טהר, עין איה, עץ הדר וראש מילין) וכן ספרי השו"ת והאגרות (שאמנם סדרם נערך אך לא הנוסח), וחלק גדול מהווה ליקוט ועריכה של דברי הגות שכתב הרב קוק (כגון אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות האמונה, ארץ חפץ, משנת הרב וחזון הגאולה). ישנם ספרים שיצאו לאחר פטירתו במהדורות מורחבות עם הוספות (כגון חבש פאר, שבת הארץ, אורות התשובה, אגרות הראי"ה ומאמרי הראי"ה).

כתביו עוסקים בתחומי הלכה ופסיקה, אגדה, פילוסופיה, הגות, פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, מוסר, קבלה ועוד.

כיום הכתבים המחשבתיים של הרב קוק מהווים מוקד משמעותי לדיון ביחס להשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, ונלמדים כחלק משמעותי מסדר היום בעשרות ישיבות ומכינות. חלק מהכתבים זכו לכינוי "הש"ס הלבן" על שום הפופולריות שלהם בזרמים מסוימים, הדומה בחלק מהם לפופולריות של ש"ס הגמרא, ועל שום צבע כריכתם בחלק מההוצאות.

מאיר הכהן פופרש

רבי מאיר פופרש (או "פאפירש") בן יהודה לייב הכהן (ה'שפ"ד, 1624–ב' באדר ה'תכ"ב, 1662). מקובל, מפיץ תורת האר"י ורבי חיים ויטל.

מנחם עזריה מפאנו

רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל. נחשב לגדול המקובלים באיטליה.

נפתלי הרץ בכרך

הרב נפתלי בן יעקב אלחנן בכרך, היה רב מקובל, יליד פרנקפורט שבגרמניה.

התפרסם בעקבות ספרו "עמק המלך" שנדפס באמסטרדם שנת ת"ח (1648). בספרו הוא מסכם ומבאר את קבלת האר"י על פי שיטת הרב ישראל סרוג.

ספר החזיונות

ספר החזיונות (ידוע גם בשם שבחי ר' חיים ויטאל) הוא חיבור מאת רבי חיים ויטאל (מהרח"ו), בכיר תלמידי האר"י. זהו מעין יומן אוטוביוגרפי הכתוב באווירה מיסטית, המנסה למצוא תימוכים לגדולת עצמו ושהוא מיועד להיות המשיח. יש המפקפקים באמינות החיבור, או חלקיו.

בחיבור זה העלה מהרח"ו על הכתב חזיונות וחלומות אישיים, או חלומות שאחרים חלמו על-אודותיו. מהרח"ו לא נתן כותרת לחיבור. את השם "ספר החזיונות" נתן נכדו ר' משה ויטל וכך גם קרא לו החיד"א כשתיאר אותו בספרו שם הגדולים (מערכת ספרים, ח, סעיף מ"ד).

כל סעיפי הספר מתוארכים, אולם את עריכתו הסופית של החיבור ערך המחבר ככל הנראה בין השנים 1612-1609, לקראת סוף ימיו, בעת שישב בדמשק.

עץ חיים (ספר)

עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י. את הספר כתב הרב חיים ויטאל שהיה תלמידו המובהק של האר"י. בספר עץ חיים נפרסת משנתו של האר"י, אותה כתב הרב ויטאל מפיו. הספר חידש שיטה בקבלה, והשפיע רבות על עולם החשיבה היהודי, ובעיקר על תנועות המקובלים והחסידות.

רמח"ל

רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 27 באפריל 1744) היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.