יוסי מלמן

יוסי מלמן (נולד ב-27 בדצמבר[1] 1950) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן צבאי זוכה פרס סוקולוב לתקשורת הכתובה לשנת 2009‏[2]. היה פרשן צבאי לענייני מודיעין בעיתונים "הארץ", "מעריב השבוע" ו"מעריב סופהשבוע".

יוסי מלמן
Yosi Melman1
מדינה ישראל  ישראל
שנות פעילות 1973 עד ימינו
עיסוק פרשן צבאי
מעסיק מעריב השבוע
סוג כתב פרשן צבאי
תחום סיקור צבא, ביטחון ומודיעין ובפרט קהילת המודיעין הישראלית
פרסים והוקרה פרס סוקולוב

ביוגרפיה

מלמן נולד בפולין ועלה לישראל בשנת 1957. בצעירותו השתייך לתנועת השומר הצעיר. במאי 69' התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת שקד[3]. בסיירת עבר מלמן מסלול הכשרה כלוחם וכן עבר קורס מ"כים חי"ר, קורס סיור[4] וקורס חובשים. עם תום המסלול השתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הסיירת בפיקוד הדרום, בגזרת סיני, תעלת סואץ[5] ירדן, לבנון[6] וברצועת עזה[7]. מלמן הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים ועמית קרן מחקר של אוניברסיטת הארוורד.

מלמן החל את הקריירה העיתונאית שלו, ב-1973, בגלי צה"ל, לאחר שירותו הצבאי. משם עבר לשמש ככתב ושדר רדיו במחלקת החדשות וענייני היום של קול ישראל. בשנת 1980 החל לסקר מלמן בעיתון הארץ ענייני צבא, טרור ויחסי חוץ. בשנים 19841988 שימש מלמן כתב מדיני וכתב לענייני מפלגות של העיתון דבר. שהה בבריטניה במשך ארבע שנים ושנה בארצות הברית מטעם עיתון הארץ.

זכה בפרסים בינלאומיים על תחקירים בנושאי טרור וריגול ובהם, בין השאר, פעמיים בפרס המצוינות בכתיבה של העיתונות היהודית על שם סימון רוקובר ב-1994 וב-2017 (עם שותפו לכתיבה דן רביב)[8]. כמו כן, פרסם תשעה ספרים בענייני דיפלומטיה חשאית במזרח התיכון, טרור, ריגול ויחסי החוץ של ישראל עם ארצות הברית ועם ירדן, בהם "מרגלים לא מושלמים", שהיה ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" במשך 15 שבועות, וכן "המרגלים" שנכתב עם איתן הבר. בין ספריו של יוסי מלמן נכלל גם הספר "הישראלים החדשים", שהוא מעין סקירה כללית ואישית מאוד על תולדותיה של החברה הישראלית. ארבעה מספריו נכתבו בשיתוף עם העיתונאי דן רביב מרשת CBS. רוב הספרים תורגמו לשפות זרות.

ספרו, "הספינקס" (2007), עוסק בנשיא מחמוד אחמדינז'אד ובתוכנית הגרעין האיראנית. ספרו האחרון, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין" (2012) הוא מחקר על כלל סוכנויות הביון של ישראל. ב-2011 חיבר את "אוטוביוגרפיה של ריצה", ספר המתאר את קורות חייו ומנסה לפענח את אהבתו לספורט אתגרי. לאורך השנים, רכש לעצמו מלמן שם הן בישראל והן בחו"ל, כמומחה בנושא השירותים החשאיים של ישראל.

בשנת 1991 עתר מלמן לבג"ץ לאפשר לו לפרסם את פרשת מרקוס קלינגברג, שפרסומה נאסר על ידי הצנזורה הצבאית, והצנזורה חזרה בה מהתנגדותה. לימים, בשנת 2006, העלה התיאטרון הקאמרי מחזה בשם "הבן הטוב" שכתב ביחד עם השחקן והבמאי רמי דנון, המתאר 80 דקות שבהן מתנהלת חקירתו של מדען, פרופ' הרמן – דמות השואבת השראה מזו של מרקוס קלינגברג – אשר הנושא המרכזי שבו הוא שאלת הנאמנות, ונבחנות בו צורות שונות של בגידה - במולדת, באישה, בבת, במדע ובאידאולוגיה.

עתירות נוספות של מלמן לבג"ץ היו עתירתו משנת 1995 להתיר פרסום שמותיהם של ראש השב"כ וראש "המוסד", אך תוך כדי כך החליטה הממשלה להתיר את פרסום השמות והעתירה הפכה למיותרת, וכן עתירתו לפרסם את העובדות הנוגעות לפרשת אלחנן טננבאום. כן השתתף בעתירתו של מייק אלדר להתיר לו לפרסם את ספרו על הצוללת אח"י דקר. בנוסף הגיש עתירות בנושאים של שחיתות במערכת הביטחון.

מלמן הוא גם ספורטאי ורץ למרחקים ארוכים. השתתף מאז 1994 ב-35 ריצות מרתון בישראל ובחו"ל, גם לאחר שעבר ב-2009 התקף לב וצנתור. כמו כן הוא השתתף בחמש ריצות אולטרה-מרתון למרחקים שבין 50 ל-75 ק"מ - האחרונה בדצמבר 2016 ל-66 ק"מ, במלאת לו 66 שנים וב-4 תחרויות טריאתלון איש הברזל. מלמן הוא היזם, המייסד והמנהל עד 2011 של "ישראמן" - תחרות איש הברזל בישראל.

מלמן היה הראשון להציג ראיון עם ארקדי גאידמק לציבור הרחב בישראל, שנים לפני שהפך גאידמק לידוען. מה שהחל כהצגתו של גאידמק לציבור כמליונר אלמוני ומסתורי, הפך מאז לחקירה בלתי פוסקת שחשפה את עסקיו השונים והשנויים במחלוקת של גאידמק, אשר ייצרה לגאידמק תדמית השונה מזו שקיווה להציג. גאידמק מצדו תקף את מלמן וטען כי מלמן רדף אותו בכתבותיו מסיבות לא מקצועיות. ב-2009 הסיר גאידמק ביוזמתו, עוד לפני שהחל הדיון המשפטי, את תביעתו להוצאת דיבה נגד מלמן.

בפברואר 2012 הודיע מלמן על פרישה מעיתון הארץ[9] (לפי דיווח באתר mako נאלץ מלמן לפרוש בעקבות תרגיל עוקץ שבו היה מעורב האלוף במיל' ישראל זיו, לאחר שמלמן פרסם סדרת כתבות שליליות על זיו).[10] במאי 2012 הצטרף מלמן לוואלה! ככתב ופרשן לתחומי מודיעין, גרעין וטרור בינלאומי[11], וכשנה לאחר מכן פוטר במסגרת קיצוצים בכוח האדם של האתר[12]. משנת 2008 ועד 2011, פרסם מלמן בלוג בשם "מרוץ החימוש" באתר קפה TheMarker, בו שילב חומרים בנושאי ביטחון, חברה, כלכלה וריצה. ב-2013 הצטרף ככתב ופרשן לענייני מודיעין ב"סופהשבוע"[13] וב-2014 הפך לחבר מערכת מעריב השבוע שנוצר מאיחוד מעריב וסופהשבוע.

ב-2016 שימש מלמן יועץ ומשתתף בסרט התיעודי האמריקאי זוכה פרס פיבודי "ימי אפס", העוסק בפרשת לוחמת הסייבר המשותפת לארצות הברית וישראל נגד תוכנית הגרעין של איראן[14][15]. ב-2017 שודרה בערוץ 8 הסדרה התיעודית "המוסד- סיפור כיסוי", שמלמן היה התסריטאי שלה ואחד מיוצריה, יחד עם הבמאי דוקי דרור ועורך התוכן חן שלח. הסדרה מתעדת את ההיסטוריה של המוסד ואת משימותיו[16].

באוקטובר 2019 הודיע על פרישתו מ"מעריב".[17]

אשתו, בילי מלמן, היא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך עמוד הפייסבוק של יוסי מלמן
  2. ^ הוכרזו הזוכים בפרס סוקולוב לתקשורת, ynet ‏, 12.11.2009
  3. ^ יוסי מלמן, האיש שלנו בתקשורת, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2011
  4. ^ יוסי מלמן, הישראלים החדשים: מבט אישי על חברה בשינוי, הוצאת שוקן, 1993, עמוד 182.
  5. ^ יוסי מלמן, "אוטוביוגרפיה של ריצה", הוצאת ידיעות ספרים, 2011, עמוד 113, "השתתפתי בסיור שנפל למארב מצרי של כוח קומנדו שחצה את התעלה והרג במטח אש ראשון ארבעה מאנשי הסיור. הלם שיתק אותי לשניות. לא הבנתי מה קורה סביבי. אך מהר מאוד התעשתתי. נטלתי את המקלעון, הצטרפתי לכמה מחברי שעלו על הסוללה והשיבותי יחד עמם אש לעבר המארב המצרי".
  6. ^ יוסי מלמן, "אוטוביוגרפיה של ריצה", הוצאת ידיעות ספרים, 2011, עמוד 113, "מאוחר יותר השתתפתי בפשיטות מעבר לגבול ללבנון ובאזור ים המלח לשטח ירדן, בפעולות שנועדו להרוג מחבלים".
  7. ^ שמונים ימים מסביב ללב, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe
  8. ^ http://www.ajpa.org/general/custom.asp?page=2017Rockower
  9. ^ דוד אברהם, יוסי מלמן עוזב את עיתון הארץ, וואלה, ‏ 16.02.2012.
  10. ^ אביב הורביץ, שונאים, סיפור אהבה, 28 בנובמבר 2013
  11. ^ דוד אברהם‏, יוסי מלמן מצטרף לוואלה!: ישמש ככתב ופרשן לתחומי מודיעין, גרעין וטרור בינ"ל, באתר וואלה! NEWS‏, 13 במאי 2012.
  12. ^ דבורית שרגל, יוסי מלמן פוטר מוואלה!
  13. ^ יוסי מלמן, סופהשבוע
  14. ^ כתבה על הסרט
  15. ^ מתוך אתר פרסי פיבודי
  16. ^ גילי איזיקוביץאיזה מין אופי צריך כדי להיות סוכן מוסד?, באתר הארץ, 4 ביוני 2017
  17. ^ יוסי מלמן, ‏המדור האחרון: 6 שנים וחצי, כחצי מיליון מילים ותודה אחת גדולה, באתר מעריב השבוע, 19 באוקטובר 2019
איסר הראל

איסר הראל (הלפרין) (1912 – 18 בפברואר 2003, ט"ז באדר א' ה'תשס"ג) היה איש מודיעין ישראלי, מאבות קהילת המודיעין הישראלית, ראש השב"כ הראשון, ראש המוסד השני וחבר הכנסת.

דוד קמחי

ד"ר דוד קמחי (14 בפברואר 1928 – 8 במרץ 2010) היה איש ממשל ישראלי בכיר, כיהן כמשנה לראש המוסד וכמנכ"ל משרד החוץ.

ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית

תוכנית הגרעין האיראנית מעוררת דאגה רבה בישראל ובמדינות נוספות, עקב החשש שאיראן חותרת ליצירתו של נשק גרעיני, שיהווה איום קיומי על ישראל ועל מדינות נוספות. הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית נועדה לסכל תוכנית זו, או לפחות לעכבה. במשך שנים הופעלו נגד איראן לחץ דיפלומטי וסנקציות, לשם ריסון שאיפותיה בתחום זה, ודווח על פעולות חשאיות שונות, בהן חיסול מדעני גרעין ושיבוש פעולתם של מתקנים. בנוסף, אמצעי התקשורת עסקו בהרחבה באפשרות של תקיפת מתקני הגרעין באיראן על ידי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הידוע יותר בשמו המקוצר: המוסד, הוא ארגון במערכת הביטחון הישראלית ואחד מהגופים החברים בקהילת המודיעין הישראלית. המוסד הוא ארגון הביון של ישראל, הממונה על איסוף מידע מסוג מודיעין אנושי (HUMINT) ומשימות הפקת מודיעין חשאיות מחוץ לגבולות המדינה, דיפלומטיה חשאית, תפקידים מיוחדים וסיכול יעדים אזרחיים וצבאיים של האויב (למוסד מיוחסות התנקשויות בשורה של מחבלים בכירים בארגוני טרור שנלחמים נגד ישראל). בניגוד לצה"ל ולשירות הביטחון הכללי – יעדיו, מבנהו וסמכויותיו של המוסד אינם מוסדרים בחוק יסוד, בחקיקה ראשית או משנית. פעילותו כפופה לנהלים שלא פורסמו מעולם. המוסד כפוף למשרד ראש הממשלה.

המכון למחקר ביולוגי בישראל

המכון למחקר ביולוגי בישראל הוא יחידת סמך ממשלתית העוסקת במחקר יישומי בתחומי ביולוגיה, מיקרוביולוגיה, כימיה רפואית, מדעי הטבע ומדעי הסביבה.

יחסי אנגולה–ישראל

בין מדינת ישראל ורפובליקת אנגולה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2016, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי המדע והחקלאות.

יצחק חופי

יצחק (חקה) חופי (25 בינואר 1927 – 15 בספטמבר 2014) היה אלוף בצה"ל, איש הפלמ"ח, אלוף פיקוד הצפון במהלך מלחמת יום הכיפורים וראש המוסד.

מאיר דגן

מאיר דגן (30 בינואר 1945 - 17 במרץ 2016) היה ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בין השנים 2002–2011. קודם לכן שימש בשורת תפקידים ביטחוניים אחרים ובהם הגיע עד דרגת אלוף בצה"ל. בין השאר היה מי שהקים ופיקד על יחידת רימון (1970), לה מיוחס תפקיד חשוב בחיסול הטרור הפלסטיני ברצועת עזה בראשית שנות השבעים. קיבל ב-1971 את עיטור העוז.

מאיר עמית

מאיר עמית (סלוצקי) (17 במרץ 1921 – 17 ביולי 2009) היה ראש המוסד השלישי, שר בממשלת ישראל, חבר הכנסת, אלוף בצה"ל, לוחם ומפקד בהגנה, ומנכ"ל כור תעשיות.

מבצע זעם האל

מבצע זעם האל היה מבצע של מדינת ישראל שמטרתו הייתה להרוג את חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בספטמבר 1972 הטילה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על "המוסד" בראשות צבי זמיר את מלאכת חיסולם.

לפי צבי זמיר, מטרת המבצע הייתה פגיעה ביכולת המחבלים לפעול, כולל חיסול ממוקד. לחיסולים לא היה קשר לשאלה האם המחבל היה קשור לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.. מנגד, ישראל לא פעלה כנגד המטרה שעמדה בבסיס רצח הספורטאים במינכן - הכרה בינלאומית באש"ף.

מייק הררי

מיכאל (מייק) הררי (18 בפברואר 1927 - 21 בספטמבר 2014) היה איש "ההגנה", הפלמ"ח, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

עימאד מורנייה

עימאד פאיז מוע’ניה (בערבית: عماد فايز مغنية, תעתיק מדויק: עִמאד פאיז מֻעְ'ניה; 7 בדצמבר 1962 – 12 בפברואר 2008) היה פעיל טרור לבנוני, וראש הזרוע הצבאית ו"מספר 2" בארגון חזבאללה. נהרג בפיצוץ מכונית בשכונת כפר סוסה בדמשק, בהתנקשות שבוצעה, לפי תחקירים עיתונאיים בארצות הברית, במשותף בידי ה-CIA והמוסד.

עלי חסן סלאמה

עלי חסן סלאמה (בערבית: علي حسن سلامة; 1940 - 22 בינואר 1979) היה טרוריסט ופעיל פלסטיני מראשי הארגון "ספטמבר השחור" שהיה מעורב בפעולות טרור. ב-1979, במסגרת מבצע זעם האל, הוא חוסל על ידי "המוסד".

עמוס מנור

עמוס מנור (8 באוקטובר 1918 – 5 באוגוסט 2007) היה ראש השב"כ בין השנים 1953–1963.

פלנקס (מערכת נשק)

פלנקס (באנגלית Phalanx) היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת תותחים מתוצרת אמריקאית להשמדת טילים, רקטות וארטילריה בטווח קצר.

פרשת טננבוים

פרשת טננבוים הייתה פרשה ביטחונית שהתרחשה בין השנים 2000–2004. במוקד הפרשה עמדה חטיפת אלחנן טננבוים, אזרח ישראלי שהיה קצין מילואים בחיל התותחנים בדרגת אלוף-משנה. טננבוים פותה להשתתף בעסקת סמים ונחטף ללבנון בידי קייס עובייד הישראלי וקאיד בירו הלבנוני, שם הועבר לידי ארגון החזבאללה. הוא שימש כבן ערובה, ושוחרר במסגרת עסקת שבויים שבה הוחזרו גם גופותיהם של שלושת חטופי הר דב. תמורת החזרתו והחזרת גופות החיילים, שחררה ישראל מאות אסירים ביטחוניים, רובם פלסטינים ולבנונים.

ריגול

רִיגּוּל (נקרא גם בִּיּוּן, מבינה) הוא איסוף מידע בסתר על נושא מסוים. נהוג לחלק את הריגול לשני סוגים עיקריים:

ריגול צבאי: השגת מידע מדיני, צבאי או טכנולוגי, לרוב במטרה להשיג יתרון במלחמה. ריגול צבאי הוא חלק מפעילות האיסוף של המודיעין הצבאי.

ריגול תעשייתי: השגת מידע עסקי במטרה לקבל יתרון עסקי בשוק תחרותי. ריגול תעשייתי הוא חלק מפעילות האיסוף של המודיעין העסקי. בשנת 2005 התפוצצה בישראל פרשיית ריגול תעשייתי חמורה, שהיו מעורבות בה חברות גדולות במשק, שנעשתה באמצעות השתלת תוכנת סוס טרויאני במחשבי המתחרים.לריגול חשיבות רבה, הוא יכול להשפיע רבות על מהלך הקרב, לכן בצבאות יש יחידות מיוחדות העוסקות בביצוע ריגול, ויש נהלים מיוחדים כדי למנוע ריגול מהצד השני.

הריגול הצבאי היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. גם בתנ"ך הוא מוזכר:

במלחמה הקרה היה שימוש רב מאוד בריגול מצד ארצות הברית ובעלות בריתה ומצד ברית המועצות וסין בעיקר במטרה לגנוב מידע על הנשק הגרעיני.

סוכנויות ריגול רבות מתמקדות בגילוי מידע לגבי טרור ועסקאות סמים.

שירות הביטחון הכללי

שירות הביטחון הכללי, מכונה בדרך כלל שַׁבַּ"כּ, או הַשַּׁבַּ"כּ (בראשית ימיו נקרא שִׁין-בֵּית, וכך הוא מכונה עד היום בכמה שפות זרות), הוא ארגון ביון ישראלי המהווה חלק חשוב בקהילת המודיעין הישראלית. השב"כ כפוף למשרד ראש הממשלה ונועד להגן על המדינה מפני ריגול, חתרנות פנימית וטרור המסכנים את ביטחונה.

תפקידיו כוללים:

סיכול ריגול: סיכול פעילותם של מרגלים הפועלים בישראל.

אבטחת אישים: שמירה על ביטחונם האישי של מנהיגי המדינה.

סיכול טרור פנימי: חשיפת וחקירת התארגנויות טרור בישראל וביהודה, שומרון ועזה. סיכול ומניעת פיגועים (בסיוע כוחות ביטחון אחרים כגון הימ"מ וצה"ל).

פיקוח ואבטחה: פיקוח על אבטחת נכסים אסטרטגיים של המדינה, כגון מטוסי נוסעים, שדות תעופה ונציגויות ישראל בחו"ל. אבטחת מידע ביטחוני ומדיני והגנת סייבר.

סיווג ביטחוני: השב"כ אחראי על קביעת סיווג ביטחוני לתפקידים ולמשרות, ועל קביעת ההתאמה הביטחונית של המיועדים לתפקיד או למשרה מסווגים, בשירות הציבורי ובגופים נוספים, בהתאם להחלטות הממשלה.מטה השב"כ שוכן בצפון תל אביב.

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה על ידי חיל האוויר הישראלי (מבצע מחוץ לקופסה) בוצעה ב-6 בספטמבר 2007, כ"ג באלול ה'תשס"ז, לאחר חצות הלילה. התקיפה נעשתה תחת מעטה של חשאיות, שנשמר גם לאחריה. כשישה חודשים לאחר מועד התקיפה, הודיעו גורמים בממשל האמריקאי כי היעד שהותקף והושמד היה כור גרעיני לייצור פלוטוניום, שנבנה בסוריה בעזרת קוריאה הצפונית. העיתון הגרמני "דר שפיגל" פרסם כי גורמי מודיעין טענו שהכור בסוריה שימש לסייע לתוכנית הגרעין האיראנית וכי עבדו בו גם מדענים צפון-קוריאניים. העיתון "הארץ" דווח גם כי איראן מימנה את בניית הכור שהופצץ.ב-2011 אישרה גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהמטרה שהופצצה אכן הייתה כור גרעיני בשלבי בנייה. העיתון "דר שפיגל" דיווח כי שם הקוד של הפעולה היה "מבצע בוסתן", ומקורות אחרים דיווחו כי שם הקוד היה "מבצע אריזונה", אך, כאמור, השם הרשמי היה "מבצע מחוץ לקופסה". ב-21 במרץ 2018, לאחר יותר מעשר שנים, אישרה ישראל רשמית שהפציצה את הכור, ופרסמה פרטים על המבצע.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.