יוסטון רוקטס

יוסטון רוקטס (אנגלית: Houston Rockets) היא קבוצת כדורסל מהעיר יוסטון, טקסס, שבארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה החלה את דרכה בליגה בתור סן דייגו רוקטס בשנת 1967, ובשנת 1971 עברה לשחק ביוסטון, בה היא פעילה עד היום. מאז שנת 2003 משחקת הקבוצה באולם טויוטה סנטר. הקבוצה זכתה באליפות ה-NBA בעונות 1994 ו-1995, וזכתה בסגנות בעונות 1981 ו-1986.

בשנת 2008 קבעה הקבוצה את רצף הניצחונות השלישי בטיבו בתולדות ה-NBA עם 22 ניצחונות רצופים.[1]

יוסטון רוקטס
Houston Rockets
לוגו המועדון
מידע כללי
תאריך ייסוד 1967 (בתור סן-דייגו רוקטס)
מדינה ארצות הברית  ארצות הברית
אולם ביתי טויוטה סנטר (18,300 מושבים)
מיקום יוסטון, טקסס, ארצות הברית
ליגה ליגת ה-NBA
אזור האזור המערבי
בית הבית הדרום-מערבי
היסטוריה סן דייגו רוקטס (1967–1971)
יוסטון רוקטס (1971–הווה)
בעלים טילמן פרטיטה
מנכ"ל דריל מורי
מאמן מייק ד'אנטוני
צבעי תלבושת אדום, לבן, שחור, אפור
תארים
תלבושת
מדי בית וחוץ של יוסטון רוקטס
Kit body 2018-19 HOU association.png
תלבושת מדי בית
Kit shorts 2017-18 HOU association
צבעי הקבוצה
מדי בית
Kit body 2018-19 HOU icon.png
תלבושת מדי חוץ
Kit shorts 2017-18 HOU icon
צבעי הקבוצה
מדי חוץ
אתר הקבוצה

היסטוריה

1967–1971: סן דייגו רוקטס

Pat Riley
פאט ריילי-בחירת הדראפט הראשונה בתולדות המועדון. שיחק בקבוצה בין השנים 1967–1970

קבוצת הרוקטס הוקמה בשנת 1967 בסן דייגו על ידי רוברו ברייטברד והצטרפה לליגת ה-NBA בעונת 1967/68, כחלק מהרחבת הליגה יחד עם סיאטל סופרסוניקס.[2] שם הקבוצה ניתן לה כמחווה למפעל הטילים של חברת ג'נרל דיינמיקס שהיה בעיר. ג'ק מק'מהון, מאמן סינסינטי רויאל מונה להיות מאמן הקבוצה והמנג'ר הראשון. סגל הקבוצה נבנה משחקנים שנבחרו בדראפט ההרחבה ושחקני מכללות שנבחרו בדראפט של 1967, כאשר במקום הראשון נבחר פט ריילי.[3] את העונה סיימה הקבוצה עם 15 ניצחונות ו-64 הפסדים וקבעה שיא ליגה חדש בהפסדים לעונה.[4]

בדראפט של 1968 זכתה הקבוצה בבחירה הראשונה לאחר הטלת מטבע עם קבוצת בולטימור בולטס ובחרה באלווין הייז מאוניברסיטת יוסטון.[3] בעונתו הראשונה הוביל הייז את הקבוצה למשחקי הפלייאוף, שם נעצרו בשלב חצי גמר המערב, לאחר שהפסידו בסדרה מול אטלנטה הוקס בשישה משחקים. בדראפט של 1970 בחרה הקבוצה בקלווין מרפי וברודי טומג'נוביץ', ששיחקו לאורך כל הקריירה שלהם בקבוצה והופיעו מספר פעמים בנבחרת האולסטאר של הליגה.

במהלך עונות עונת 1969/70 ועונת 1970/71 לא הצליחה הקבוצה להגיע למשחקי הפלייאוף החליט ברייטברד למכור את הקבוצה. בשנת 1971 קבוצת משקיעים מטקסס בראשות ויין דובלסטון ובאנקר בילי גולדברג רכשה את הקבוצה תמורת 5.6 מיליון דולר והעבירה את הקבוצה ליוסטון.[5] השם "רוקטס" נשאר עם הקבוצה מכיוון שמטה נאס"א לבקרה על טיסות מאוישות לחלל ממוקם בעיר.

1971–1976: השנים הראשונות ביוסטון

לאחר המעבר ליוסטון עשתה הקבוצה שינוי גם בעמדת המאמן ומינתה לתפקיד את טקס וינטר. וינטר טען שהייז הוא השחקן עם "היסודות הכי גרועים מבין כל השחקנים: שאי פעם אימן,[6] בהתייחסו לשיטה שהתבססה על משחק ההתקפה של הייז. הפערים בין השחקן ובין המאמן הובילו לכך שבסיום עונת 1971/72 נשלח הייז בטרייד לבולטימור בולטס, אף על פי שהיה הקלע המוביל של הקבוצה במשך 4 עונות רצופות.[7] וינטר לא האריך ימים בקבוצה ופוטר במהלך עונת 1972/73 לאחר רצף של 10 הפסדים.[8]

ב-1974 הרוקטס חשפו את המדים החדשים שלהם, מדים ששימשו את הקבוצה במשך 21 עונות.[2] בסיום העונה הסדירה הצליחה יוסטון להפעיל לשלב הפלייאוף, לראשונה מאז 1969. בסיבוב הראשון ניצחה הקבוצה את ניו יורק ניקס, שבשורותיה שיחקו וולט פרייזר וארל מונרו, בסדרה של 3 משחקים, אך בסיבוב השני נכנעה לבוסטון סלטיקס לאחר 5 משחקים. הצלחת הקבוצה בעונה הסדירה והמאבקים על מיקום בפלייאוף סייעו לה לצבור פופולריות בקרב תושבי העיר, ובשלבי הפלייאוף מכרה הקבוצה את כל הכרטיסים למשחקי הבית שלה.[9]

1976–1982: עידן מוזס מלון

לקראת עונת 1976/1977 צירפו הרוקטס את מוזס מלון מבאפלו ברייבס, בתמורה לשתי בחירות דראפט עתידיות. בסיום העונה זכתה יוסטון לראשונה בתולדותיה בראשות הבית המרכזי במזרח[10] עם מאזן 33–49. הקבוצה שובצה ישירות לסיבוב השני של משחקי הפלייאוף[11] בו פגשה את וושינגטון בולטס, שבה שיחק אלווין הייז. הרוקטס ניצחו בסדרה בשישה משחקים ועלו לגמר האזורי מול פילדלפיה 76, שניצחה בסדרה בשישה משחקים ועלתה לסדרת הגמר.

ב-9 בדצמבר 1977 במהלך משחק נגד לוס אנג'לס לייקרס פרצה קטטה בין קווין קונרט מהרוקטס וקרמיט וושינגטון מהלייקרס. רודי טומג'נוביץ' ניגש להפריד בין השחקנים וספג בפניו אגרוף מידיו של וושינגטון. הפגיעה גרמה לשברים בפניו של טומג'נוביץ', שנדרש לתקופת החלמה בת 5 חודשים, דבר שגרם לו להחמיץ את ההשתתפות במשחק האולסטאר.[12] טומג'נוביץ' אמנם חזר למגרשים, אך הנתונים הסטטיסטיים שלו במהלך העונה היו בירידה גדולה, בהשוואה לתקופה שלפני הפציעה. ללא הקפטן הפצוע לא הצליחה הקבוצה לשחזר את הישגי העונה הקודמת וסיימה את עונת 1977/78 עם 28 ניצחונות בלבד, למרות עונה מצוינת של קלווין מרפי.

בעונת 1978/79 השתתפו מלון, מרפי וטומג'נוביץ' במשחק האולסטאר ובסיום העונה זכה מלון לראשונה בתואר ה-MVP של הליגה.[13] באותה עונה, ריק בארי שהגיע לקבוצה בעקבות טרייד עם גולדן סטייט ווריורס סיים את העונה עם 94.7% בקליעות מקו העונשין וקבע שיא ליגה חדש.[14] הרוקטס סיימו את העונה במקום השני בבית המרכזי עם מאזן 35–47, אך הפסידו בשני משחקים לאטלנטה הוקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף. גם את עונת 1979/89 סיימה הקבוצה במקום השני בבית במאזן 41-41, מאזן זהה לסן אנטוניו ספרס. 2 הקבוצות נפגשו בסיבוב הראשון של הפלייאוף, סדרה שהסתיימה בניצחון של הרוקטס לאחר 3 משחקים. בסיבוב השני הפסידה הקבוצה בסוויפ (4-0) לבוסטון סלטיקס, בשורותיה שיחק הרוקי לארי בירד.

בעונת 1980/81 הצטרפה לליגה קבוצה שלישית מטקסס - דאלאס מאבריקס. בעקבות הצטרפות הקבוצה הועברה יוסטון לשחק באזור המערב ושובצה לבית המרכזי. הרוקטס סיימו את העונה במקום השני עם מאזן 40–42, מאזן זהה לקנזס סיטי קינגס. במהלך העונה קבע קלווין מרפי 2 שיאים כאשר קלע 78 זריקות רצופות מקו העונשין ועבר את השיא הקודם של ריק בארי משנת 1976 שעמד על 60 קליעות. בנוסף, הוא סיים את העונה עם 95.8% מהעונשין, בכך שבר שיא נוסף של ברי שנקבע במדי הרוקטס.[15] יוסטון הפתיעה רבים כאשר הגיעה עד לסדרת הגמר לאחר שגברה על לוס אנג'לס לייקרס (2-1), סן אנטוניו ספרס (4-3) וקנזס סיטי קינגס (4-1). בגמר פגשה הקבוצה את בוסטון סלטיקס ונכנעה לה לאחר שישה משחקים.

בעונת 1981/82 הקבוצה שיפרה את מאזנה ל-36–46 ומלון זכה שוב בתואר ה-MVP,[13] אך הקבוצה הודחה בסיבוב הראשון של פלייאוף. בסיום העונה נאלצה הקבוצה להעביר את מלון בטרייד לפילדלפיה 76 תמורת קולדוול ג'ונס משום שלא יכלה לעמוד בתשלום שכרו. הרוקטס סיימו את העונה במאזן 14–68, דבר שהוביל לפיטורי המאמן דל האריס והחלפתו בביל פיץ' ששיחק בעבר בבוסטון סלטיקס. לאחר זכייה בהטלת מטבע מול אינדיאנה פייסרס זכתה הקבוצה בבחירה הראשונה בדראפט והקבוצה בחרה ברלף סמפסון מאוניברסיטת וירג'יניה. אף על פי שהקבוצה סיימה את עונת 1983/84 במאזן 29–53 נבחר סמפסון לרוקי השנה לאחר שסיים את העונה עם ממוצע של 21 נקודות ו-11 ריבאונדים למשחק. בדראפט של 1984 זכתה הקבוצה שוב בבחירה הראשונה ובחרה בהאקים אולאג'ואן מאוניברסיטת יוסטון.

1984–1987: מגדלי התאומים

בעונתו הראשונה בליגה הגיע אולאג'ואן למקום השני, אחרי מייקל ג'ורדן, בבחירה לרוקי השנה. הרוקטס שיפרו את מאזן הניצחונות ב-19 לעונת העונה הקודמת וסיימו במקום השלישי במערב, אך הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי יוטה ג'אז. ב-1985/86 נבחרו אולאג'ואן וסמפסון לנבחרת האולסטאר של המערב וזכו לכינוי "מגדלי התאומים".[16] אחרי סוויפ על סקרמנטו קינגס בסיבוב הראשון של הפלייאוף וניצחון 2–4 בסדרה מול דנוור נאגטס בסיבוב השני פגשה יוסטון את האלופה המכהנת, לוס אנג'לס לייקרס. הלייקרס ניצחו במשחק הראשון בסדרה, אך הרוקטס הגיבו ב-4 ניצחונות רצופים במשחקים הבאים ועלו לסדרת הגמר מול בוסטון סלטיקס, בה הפסידו שוב בשישה משחקים.

בעונת 1986/87 הגיעה הקבוצה שוב לפלייאוף ועברה לסיבוב השני לאחר ניצחון בסדרה מול פורטלנד טרייל בלייזרס ופגשה את סיאטל סופרסוניקס. המשחק השישי בסדרה נגרר להארכה כפולה, אף על פי שאלג'ואן קלע 49 נקודות והוריד 25 ריבאונדים, הרוקטס הפסידו במשחק ואת הסדרה כולה.[17] בתחילת עונת 1987/88 נשלח רלף סמפסון בטרייד לגולדן סטייט ווריורס. סמפסון עצמו שמע על הטרייד רק כאשר חזר ממשחק חוץ בשיקגו.[18] בכך הגיע לסיומו עידן "מגדל התאומים".

1987–1992: השנים הרזות

במהלך חמש העונות הבאות לא הצליחה הקבוצה לעבור את השלב הראשון בפלייאוף. ב-1988/89 הוחלף פיץ' בדון צ'ייני, גם הוא שחקן עבר של הסלטיקס. 1990/91 הייתה העונה הטובה יותר עבור צ'ייני, שזכה בתואר "מאמן השנה", לאחר שהביא את הקבוצה למאזן 30–52, למרות היעדרותו של אולאג'ואן מ-25 משחקים עקב פציעה.[19] במחצית העונה הבאה עמד מאזן הקבוצה על 26-26 וצ'ייני פוטר ובמקומו מונה רודי טומג'נוביץ', שחקן העבר של הקבוצה ועוזר המאמן באותה עת.[20] הרוקטס לא הגיעו לפלייאוף באותה עונה, אך בעונת 1992/93 הקבוצה שיפרה את מאזנה ב-13 נצחנות כשהשיגה 55 ניצחונות וחזרה לפלייאוף. הרוקטס הגיעו לחצי הגמר האזורי, אך הפסידו בסדרה לסיאטל סופרסוניקס לאחר 7 משחקים.

1993–1995: עונות האליפות

ב-30 ביולי 1993 רכש לסלי אלכסנדר את הקבוצה תמורת 85 מיליון דולר.[21] בפתיחת העונה השנייה של טומג'נוביץ' כמאמן ראשי השוותה הקבוצה את שיא הליגה כאשר השיגה 15 ניצחונות רצופים[22] וקבעה שיא מועדון כשסיימה את העונה עם 58 ניצחונות. בסיום העונה נבחר האקים אולאג'ואן ל-MVP וגם לשחקן ההגנה של העונה. בסיבוב השני של הפלייאוף הצליחה הקבוצה לחזור מפיגור של 2 משחקים מול פיניקס סאנס ולהמשיך עד הגמר. גם בגמר נקלעה הקבוצה לפיגור 2–3 מול ניו יורק ניקס, אך הקבוצה ניצחה בשני המשחקים האחרונים וזכתה בתואר האליפות הראשון שלה. אולאג'ואן נבחר ל-MVP של סדרת הגמר, כאשר קלע 27 נקודות והוריד 9 ריבאונדים בממוצע למשחק.[23]

המאבק להגנה על התואר לא היה פשוט - בעונת 1994/95 מצאה את עצמה הקבוצה נאבקת קשות וסיימה את העונה הרגילה עם 47 ניצחונות בלבד, 11 ניצחונות פחות מהעונה הקודמת. במהלך העונה הצטרף לקבוצה קלייד דרקסלר שעבר בטרייד תמורת אוטיס ת'ורפ. הקבוצה סיימה את העונה במקום השישי במערב, אך הצליחה לנצח בסיבוב הראשון את יוטה ג'אז שסיימה במקום השלישי. בסיבוב השני נקלעה יוסטון לפיגור 1–3 בסדרה מול פיניקס סאנס, אך הצליחה לנצח בשלושת המשחקים האחרונים.[24] בגמר המערב גברה הקבוצה על סן אנטוניו ספרס בשישה משחקים ופגשה בגמר את אורלנדו מג'יק, בהובלת שאקיל אוניל. יוסטון ניצחה בסדרה בסוויפ של 4 משחקים וזכתה בתואר אליפות שני ברציפות.[25]

1996–2002: בנייה מחדש

הרוקטס ניצחו 48 משחקים בעונת 1995/96 במהלכה הפך אולאג'ואן למלך החסימות של הליגה בכל הזמנים. הם ניצחו את לוס אנג'לס לייקרס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, אך הפסידו בסוויפ לסיאטל סופרסוניקס.[26] באוגוסט 1996 החתימה הקבוצה את צ'ארלס בארקלי תמורת 4 שחקנים שנשלחו לפיניקס סאנס, ביניהם סם קאסל ורוברט הורי.[27] "שלושת הגדולים"- אולאג'ואן, דרקסלר ובארקלי הובילו את הקבוצה ל-52 ניצחונות והגעה עד לגמר המערב, בו הפסידו ליוטה ג'אז בשישה משחקים.

עונת 1997/98 לוותה במספר פציעות של שחקנים והקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום השמיני במערב במאזן 41-41. בסיבוב הראשון של הפלייאוף פגשה הקבוצה שוב את יוטה ג'אז שניצחה בסדרה 2–3. בסיום העונה הודיע קלייד דרקסלר על פרישה והרוקטס הביאו במקומו את סקוטי פיפן. עונת 1998/99, הייתה עונה מקוצרת עקב שביתת שחקנים והרוקטס סיימו אותה במאזן 19–31, אך הפסידו ללייקרס בסבוב הראשון של הפלייאוף. לאחר דראפט 1999 ביצעה יוסטון טרייד עם ונקובר גריזליס שהעבירה לרוקטס את סטיב פרנסיס, הבחירה השנייה בדראפט, תמורת 4 שחקנים ובחירת סיבוב ראשון עתידית. הקבוצה העבירה את פיפן לפורטלנד ואילו בארקלי סבל מפציעות שסיימו עבורו את הקריירה. הקבוצה המתחדשת השיגה רק 34 ניצחונות במהלך העונה והחמיצה את הפלייאוף, בפעם השנייה בלבד ב-15 עונות.

בעונת 2000/01 הקבוצה שיפרה את מאזנה והשיגה 45 ניצחונות, אך באותה עונה 7 קבוצות במערב השיגו לפחות 50 ניצחונות והקבוצה הייתה רחוקה 2 משחקים מהגעה לפלייאוף. בסיום העונה הודיע אולאג'ואן בן ה-38 על רצונו לעבור לקבוצה אחרת. הרוקטס ניסו לשכנע את הסנטר להישאר, אך לבסוף הוא הועבר לטורונטו ראפטורס. בלעדיו סיימה הקבוצה את העונה עם 28 ניצחונות בלבד.

2003–2011: עידן יאו מינג

בדראפט 2002 קיבלה יוסטון את הבחירה הראשונה ובחרה בסנטר הסיני יאו מינג.[28] בעונתו הראשונה בליגה הקבוצה אמנם שיפרה את מאזן הניצחונות ב-15, אך החמיצה את הפלייאוף במשחק אחד. בעונת 2003/04 עברה הקבוצה לשחק באולמה החדש -הטויוטה סנטר והציגה עיצוב חדש ללוגו ולמדים. לפני פתיחת העונה הודיע רודי טומג'נוביץ' על פרישה מאימון הקבוצה, לאחר שאובחן כחולה בסרטן הדם. טומג'נוביץ' הוחלף על ידי סטן ואן גנדי. הרוקטס סיימו את העונה במאזן 37–45 והגיעו לפלייאוף לראשונה מאז 1999, אך הפסדיו את הסיבוב הראשון ללוס אנג'לס לייקרס.

YaoMingoffense
יאו מינגסנטר הסיני שיחק בקבוצה במשך 9 עונות

ביוני 2004 ביצעה הקבוצה טרייד גדול במסגרתו הגיע טרייסי מקגריידי מאורלנדו מג'יק, יחד עם שני שחקנים נוספים תמורת מעבר של סטיב פרנסיס וקטינו מובלי למג'יק.[29] בעונת 2004/05 מקגריידי ומינג הובילו את הקבוצה למאזן של 51 ניצחונות, המאזן הטוב מזה 10 עונות, אך הפסידו בסיבוב הראשון של הפלייאוף לדאלאס מאבריקס בשבעה משחקים. העונה הבאה עמדה בסימן של פציעות, כאשר מינג ומקגריידי הפסידו ביחד 70 משחקים במהלך העונה. הקבוצה ניצחה רק ב-34 משחקים והחמיצה את הפלייאוף. בעונת 2006/07 שיפרה הקבוצה את מאזן הניצחונות ב-18 והגיעה ל-52 ניצחונות, אך הפסידה בסיבוב הראשון של הפלייאוף ליוטה ג'אז לאחר 7 משחקים. בעקבות ההפסד פיטרה הקבוצה את המאמן ואן-גנדי שהוחלף על ידי ריק אדלמן.[30][31] בעונתו הראשונה כמאמן הצליחה הקבוצה להשיג רצף של 22 ניצחונות, הרצף השני באורכו בתולדות הליגה[32] וזאת למרות פציעה של מינג, שסיימה עבורו את העונה בשלב מוקדם.[33] הקבוצה הגיעה לפלייאוף, אך שוב הודחה על ידי הג'אז בסיבוב הראשון. לקראת עונת 2008/09 החתימה הקבוצה את רון ארטסט ששיחק בסקרמנטו קינגס.[34] מקגריידי החמיץ את רוב העונה בשל פציעה, אך יוסטון הצליחה לסיים במקום החמישי במערב. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הצליחה הקבוצה לנצח את פורטלנד טרייל בלייזרס בשישה משחקים ולעבור לסיבוב השני, לראשונה מאז שנת 1997. בסיבוב השני הפסידה הקבוצה ללוס אנג'לס לייקרס לאחר 7 משחקים. במהלך המשחק השלישי בסדרה נפצע מינג בכף רגלו, פציעה שגרמה לו להחמיץ את כל עונת 2009/10.[35] בסיום העונה עזב ארטסט ללייקרס ובמקומו החתימה הקבוצה את טרבור אריזה.[36] בפברואר 2010 עזב גם מקגריידי את הקבוצה, במסגרת עסקה משולשת ששלחה אותו לניו יורק ניקס והעבירה במקומו את קווין מרטין וג'ורדן היל מסקרמנטו.[37] בסיום העונה נבחר ארון ברוקס, שחקן הקבוצה, לשחקן המשתפר של העונה,[38] אך הקבוצה לא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף.

יאו מינג חזר לשחק בתחילת עונת 2010/11, אך נפצע במהלך המשחק החמישי של העונה, פציעה שהשביתה אותו לאורך העונה כולה והובילה אותו להודיע על פרישה בסיומה של העונה.[39] ללא מינג הפצוע הצליחה הקבוצה לנצח 43 משחקים ושוב לא הפעילה לפלייאוף. בסיום העונה,עם סיום החוזה של ריק אדלמן החליטו הצדדים על סיום עבודתו בקבוצה ובמקומו מונה קווין מקהייל למאמן.[40][41]

2012–היום: עידן ג'יימס הארדן

בקיץ שלפני עונת 2011/12 לווה בשינויים משמעותיים בסגל הקבוצה. בדראפט בחרה הקבוצה בשלושה שחקנים בסיבוב הראשון - ג'רמי לאמב, רויס וייט וטרנס ג'ונס.[42] הרוקטס ביצוע טרייד מפתיע עם אוקלהומה סיטי ת'אנדר במסגרתו הועברו ג'יימס הארדן, הזוכה בתואר "השחקן השישי של העונה" ושלושה שחקנים נוספים לרוקטס תמורת קווין מרטין, ג'רמי לאמב, 2 בחירות סיבוב ראשון ובחירת סיבוב שני עתידית.[43] בנוסף, צורפו לקבוצה ג'רמי לין, עומר אשיק ודונטאס מוטיאיונאס שנבחר בדראפט של השנה הקודמת.[44] הארדן, שהפך משחקן שישי לגארד הפותח קלע 25.9 נקודות בממוצע לאורך כל העונה ואף נבחר לקבוצת האולסטאר שהתקיים בעיר באותה שנה. הסגנון ההתקפי שהוביל מקהייל הכתיב קצב משחק שכלל ריצה מהירה, התקפות מעבר וקליעות לשלוש נקודות ויוסטון הפכה לאחת הקבוצות המובילות בליגה בקליעת נקודות למשחק.[45] בסיבוב הראשון של הפלייאוף פגש הארדן את קבוצתו לשעבר, שניצחה בסדרה בשישה משחקים.[46] במטרה להתחזק לקראת העונה הבאה החתימה יוסטון את דווייט הווארד[47] שבוע וחצי לאחר מכן חתם בקבוצה גם הסמול פורוורד הישראלי עומרי כספי.[48] למרות הניסיונות, גם בעונת 2013/14 לא הצליחה הקבוצה לעבור את הסיבוב הראשון של הפלייאוף, כשהיא מפסידה לפורטלנד טרייל בלייזרס.[49]

לקראת עונת 2014/15 נעשו שוב שינויים גדולים בסגל הקבוצה. ג'רמי לין נשלח ללוס אנג'לס לייקרס ועומר אשיק ועומרי כספי לניו אורלינס פליקנס וצ'נדלר פארסונס עזב לדאלאס מאבריקס. טרבור אריזה, ששיחק בקבוצה בעבר, שב לקדנציה שנייה.[50] בדצמבר התחזקה העונה בקורי ברואר ממינסוטה ובג'וש סמית' מדטרויט.[51][52] במהלך העונה הצטיין הארדן ואף קלע 50 נקודות מול דנוור ו-51 נקודות מול סקרמנטו, הראשון בתולדות המועדון שקולע 50 נקודות פעמיים בעונה אחת.[53] הארדן היה מועמד לזכייה בתואר ה-MVP, אך הסתפק במקום השני.[54] הקבוצה סיימה את העונה בראשות הבית הדרום-מערבי, זכייה ראשונה בראשות הבית מאז עונת האליפות ב-1994. בסיבוב הראשון של הפלייאוף גברה על המאבריקס 1-4, בסיבוב השני נקלעה לפיגור 1–3 מול לוס אנג'לס קליפרס, אך הצליחה לנצח בשלושה משחקים רצופים ועלתה לגמר האזורי. בגמר פגשה הקבוצה את גולדן סטייט ווריורס, שניצחה בסדרה ב-5 משחקים ואף זכתה באליפות.[55]

פתיחת עונת 2015/16 התאפיינה בחוסר יציבות ולאחר שהקבוצה ניצחה רק ב-4 מ-11 משחקיה הראשונים פוטר המאמן קווין מקהייל.[56] בסופו של דבר סיימה הקבוצה במקום ה-8 במערב עם מאזן 41-41 ועלתה לפלייאוף לשחק נגד גולדן סטייט ווריורס. הקבוצה הפסידה בסיבוב הפלייאוף הראשון בתוצאה 1–4 והודחה.

במהלך הפגרה של שנת 2016 מונה מייק ד'אנטוני למאמנה החדש של הקבוצה, ודווייט הווארד עזב אותה. בניסיון להתאים את שחקניה לסגנון המשחק של הארדן ושל ד'אנטוני החתימה הקבוצה את ראיין אנדרסון ואת אריק גורדון, שני שחקנים בעלי התאמה לסגנון המשחק ההתקפי המהיר ומלא השלשות של יוסטון. במהלך העונה המשיך הארדן להציג את היכולת הגבוה שאפיינה אותו בעונות הקודמות, והוא הוביל את הליגה באסיסטים, עם 11.2 למשחק. הוא היה בין המועמדים לזכייה בתואר ה-MVP, אך בתואר זכה לבסוף חברו לקבוצה לשעבר, ראסל וסטברוק. בפלייאוף ניצחה הקבוצה את אוקלהומה בחמישה משחקים, אך הפסידה לסן אנטוניו ספרס בסיבוב השני.

מכירת המועדון

ב-5 בפברואר 2017 הודיע הבעלים של הקבוצה לסלי אלכסנדר כי הוא מוכר את המועדון לאיש העסקים טילמן פרטיטה. פרטיטה רכש את המועדון ב-2.2 מיליארד דולר, הסכום הגבוה עד אז שנמכרה מועדון כדורסל.[57]

הגעתו של כריס פול

ב-28 ביוני 2017 הועבר כריס פול, רכזה הכוכב של לוס אנג'לס קליפרס, בטרייד לקבוצה, תמורת סם דקר, פטריק בוורלי, לו ויליאמס, דיאנדרה ליגינס, דארון היליארד, קייל וילצ'ר, מונטרז הארל ובחירות דראפט.

בעונת 2017-2018 סיימה הקבוצה במקום הראשון בליגה עם מאזן 65-17, המאזן הטוב ביותר בתולדות המועדון. בפלייאוף היא עברה את מינסוטה ואת יוטה, עם ניצחון 4-1 על כל אחת מהן. בגמר המערב התמודדה הרוקטס מול גולדן סטייט החזקה, היא הצליחה להוביל 3-2 בסדרה אך בסוף המשחק החמישי נפצע כוכבה כריס פול ויוסטון הפסידה את הסדרה 4-3.

מאמני הקבוצה

  • ג'ק מקמהון (1967–1969)
  • אלכס האנום (1969–1971)
  • טקס וינטר (1973–1971)
  • ג'וני אגן (1973–1976)
  • טום ניסאלק (1976–1979)
  • דל האריס (1979–1983)
  • ביל פיץ' (1983–1988)

מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)

ג'נרל מנג'ר תקופה הישגים
ג'ק מקמהון 1967–1968
פיט ניואל 1968–1972
ריי פטרסון 1972–1989 זכייה בפרס מנהל העונה (1977)
סטיב פטרסון 1989–1993
טוד ליוויק 1993–1994
בוב ויינהאוור 1994–1996 2 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1994, 1995)
קארול דוסון 1996–2007
דריל מורי 2007–הווה זכייה בפרס מנהל העונה (2018)

הישגים ופרסים

שיאים למשחק בודד

  • הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2018/2019. חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 61, ג'יימס הארדן מול ניו יורק ניקס (2019) ומול סן אנטוניו ספרס (2019).

ריבאונדים: 35, אלווין הייז מול ניו יורק ניקס, 19 בינואר 1971.

אסיסטים: 22, ארט ויליאמס פעמיים (1968 ו-1970) ואלן ליוול (1983).

חטיפות: 10, קלייד דרקסלר מול סקרמנטו קינגס, 1 בנובמבר 1996.

חסימות: 13, רלף סמפסון מול שיקגו בולס, 19 בדצמבר 1983.

שיאי קריירה בקבוצה

  • הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2018/2019, ומתייחסים לעונה הסדירה בלבד. חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.[58]

הקלעים המובילים בתולדות המועדון

מובילי קטגוריות סטטיסטיות נוספות

ריבאונדים

אסיסטים

חטיפות

חסימות

הישגים אישיים

MVP של העונה הסדירה

MVP של סדרת הגמר

מלך הסלים של ה-NBA

שחקן ההגנה של העונה

רוקי השנה

השחקן המשתפר של העונה

השחקן השישי של העונה

מאמן השנה

מנהל השנה

חמישיית העונה הראשונה

חמישיית העונה השנייה

חמישיית העונה השלישית

חמישיית ההגנה הראשונה

חמישיית ההגנה השנייה

חמישיית הרוקיז הראשונה

חמישיית הרוקיז השנייה

MVP של משחק האולסטאר

שחקנים במשחק האולסטאר

מאמנים במשחק האולסטאר

מספרים שהוצאו לגמלאות

Retiredyao1

יאו מינג
תאריך הפרשה:
3 בפברואר 2017

RetiredMurphy1

קלווין מרפי
תאריך הפרשה:
17 במרץ 1984

RetiredMalone1

מוזס מלון
תאריך הפרשה:
19 באפריל 1998

סגל שחקנים בעונת 2019/2020

יוסטון רוקטס
שחקנים מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא
PG 0 ארצות הברית ראסל וסטברוק 1.91 מטרים 12 בנובמבר 1988 UCLA
SF 4 ארצות הברית דניואל האוס 2.01 מטרים 7 ביוני 1993 אוניברסיטת טקסס A&M
PF 6 ארצות הברית גארי קלארק 2.03 מטרים 16 בנובמבר 1994 אוניברסיטת סינסינטי
SG 10 ארצות הברית אריק גורדון 1.93 מטרים 25 בדצמבר 1988 אוניברסיטת אינדיאנה
SG 13 ארצות הברית ג'יימס הארדן 1.96 מטרים 26 באוגוסט 1989 אוניברסיטת המדינה של אריזונה
SG/SF 14 ארצות הברית ג'רלד גרין 2.01 מטרים 26 בינואר 1986 אקדמיית גולף שורס*
C 15 שווייץ קלינט קפלה 2.08 מטרים 18 במאי 1994 שווייץ
SF/PF 17 ארצות הברית פי. ג'יי. טאקר 1.98 מטרים 5 במאי 1985 אוניברסיטת טקסס
C 19 ארצות הברית טייסון צ'נדלר 2.16 מטרים 2 באוקטובר 1982 תיכון דומינגס*
SG 21 ארצות הברית מייקל פרייזר 1.93 מטרים 8 במרץ 1994 אוניברסיטת פלורידה
PG/SG 25 ארצות הברית אוסטין ריברס 1.93 מטרים 1 באוגוסט 1992 אוניברסיטת דיוק
PF/C 42 ברזיל ננה 2.11 מטרים 13 בספטמבר 1982 ברזיל
C 55 גרמניה איזאיה הרטנשטיין 2.13 מטרים 5 במאי 1998 גרמניה
מאמן:

ארצות הבריתאיטליה מייק ד'אנטוני


מקרא

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במקום השני עומד רצף של מיאמי היט מעונת 2012/2013 של 27 ניצחונות רצופים, ובמקום הראשון עומד רצף של לוס אנג'לס לייקרס מעונת 1971/1972 של 33 ניצחונות רצופים.
  2. ^ 2.0 2.1 Going Retro: Houston Rockets, NBA.com
  3. ^ 3.0 3.1 Houston Rockets Draft Picks, Basketball-Reference.com
  4. ^ A Roundup Of The Sports Information Of The Week, Sport Illustrated, 28 March 1968
  5. ^ Owners, fans waited years before Rockets took off, Houston Chronicle. 20 September, 2001
  6. ^ Charley Rosen, True tales from the camp fires, ESPN.com
  7. ^ הביוגרפיה של הייז באתר NBA.com
  8. ^ Tex Winter coaching record, Basketball-Reference.com
  9. ^ 1974-76: A Glimmer Of Progress, NBA.com
  10. ^ למרות המעבר מסן דייגו יוסטון עדיין נחשבה לחלק מקבוצות המזרח
  11. ^ שתי המדורגות בכל אזור שובצו ישירות לסיבוב השני של הפלייאוף
  12. ^ [Curry Kirkpatrick, Shattered And Shaken, Sportsillustrated, 2 January, 1978
  13. ^ 13.0 13.1 הביוגרפיה של מוזס מלון באתר NBA.com
  14. ^ הביוגרפיה של ריק בארי באתר NBA.com
  15. ^ הביוגרפיה של קלווין מרפי באתר NBA.com
  16. ^ 1983-85: How Do You Stop Two 7-Footers?, NBA.com
  17. ^ סטטיסטיקת המשחק השישי
  18. ^ Sampson Bitter Over Trade to Warriors, Star-News, 15 December 1987
  19. ^ הביוגרפיה של דון צ'ייני באתר NBA.com
  20. ^ Chaney Out in Houston; Rudy T. Takes Over, New York Times, 19 February 1992
  21. ^ Houston Rockets, Forbes.com
  22. ^ ynet ספורט, NBA: גולדן סטייט השוותה את פתיחת העונה הטובה בהיסטוריה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2015
  23. ^ NBA Finals/NBA champs deliver dream/Olajuwon caps year of honors, Houston Chronicle, 24 June 1994
  24. ^ FROM THE ASHES/Rockets rally from 2-0, 3-1 to beat Phoenix, Houston Chronicle, 18 June 1995
  25. ^ 1994-95: "Clutch City" - Rockets Repeat, NBA.com
  26. ^ 1995-96: Bid For Three Swept Away, NBA.com
  27. ^ Rockets finally get Barkley/But team loses 4 key players, Houston Chronicle, 19 August 1996
  28. ^ ynet, דראפט ה-NBA: יאו מינג נבחר ראשון על ידי יוסטון, באתר ynet, 27 ביוני 2002
  29. ^ ynet, NBA: פייטון נשאר בלייקרס, מקגריידי בדרך ליוסטון, באתר ynet, 22 ביוני 2004
  30. ^ ואן גנדי פוטר, מיצ'ל ממשיך, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במאי 2007
  31. ^ סוכנויות הידיעות, ריק אדלמן יאמן את יוסטון רוקטס, באתר ynet, 24 במאי 2007
  32. ^ חטפו טיל לפנים, באתר וואלה! NEWS‏, 19 במרץ 2008
  33. ^ Yao done for season with stress fracture in left foot, ESPN.com, 27 February 2008
  34. ^ ארטסט עולה על טיל, באתר וואלה! NEWS‏, 30 ביולי 2008
  35. ^ מכה ליוסטון: הקריירה של יאו מינג בסכנה, באתר ONE‏, 30 ביוני 2009
  36. ^ ערן סורוקה, רון ארטסט עובר ללייקרס, טרבור אריזה ליוסטון, באתר nrg‏, 3 ביולי 2009
  37. ^ טרייסי מקגריידי עבר לניו יורק, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בפברואר 2010
  38. ^ ynet, השחקן המשתפר של העונה: ארון ברוקס, באתר ynet, 22 באפריל 2010
  39. ^ יאו מינג פורש: החלטתי לסיים את הקריירה, באתר ערוץ הספורט, ‏20 ביולי 2011
  40. ^ ריק אדלמן סיים את דרכו ביוסטון, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באפריל 2011
  41. ^ "קווין מקהייל מונה למאמן יוסטון", באתר וואלה! NEWS‏, 28 במאי 2011
  42. ^ שגיא רפאל, סיכום הדראפט: שאגו בוחרים, כי נגמר, באתר nrg‏, 30 ביוני 2012
  43. ^ ג'יימס הארדן עבר בטרייד ליוסטון, באתר וואלה! NEWS‏, 28 באוקטובר 2012
  44. ^ עידן ויניצקי‏, יוסטון רוקטס: לין סטאר סטייט, באתר וואלה! NEWS‏, 18 באוקטובר 2012
  45. ^ Mark Travis, 2012-13 Houston Rockets season review: One giant step, CCCT, 12 April 2013
  46. ^ משחקי יוסטון רוקטס - פלייאוף 2012/13
  47. ^ דוויט הווארד עובר ליוסטון, באתר הארץ, 6 ביולי 2013
  48. ^ אופירה אסייג, ‏עומרי כספי חתם רשמית לשנתיים ביוסטון רוקטס, באתר ONE‏, 15 ביולי 2013
  49. ^ משחקי יוסטון רוקטס - פלייאוף 2013/14
  50. ^ שגיא רפאל‏, יוסטון רוקטס: חור שחור, באתר וואלה! NEWS‏, 27 בספטמבר 2014
  51. ^ יוסטון גברה על קליבלנד בקרב על קורי ברואר, באתר ONE‏, 19 בדצמבר 2014
  52. ^ אסף רביץ‏, שלא יעוף על טיל: על ההצטרפות של ג'וש סמית' לרוקטס, באתר וואלה! NEWS‏, 27 בדצמבר 2014
  53. ^ 18 לכספי, אבל הקינגס הפסידו מול שיא קריירה אדיר של הארדן, באתר ערוץ הספורט, ‏2 באפריל 2015
  54. ^ אור זיו, ‏רשמית: סטף קרי זכה בתואר ה-MVP. ג'יימס הארדן סיים שני, באתר ערוץ הספורט, ‏4 במאי 2015
  55. ^ משחקי יוסטון רוקטס - פלייאוף 2014/15
  56. ^ הראשון שעוזב: קווין מקהייל פוטר מיוסטון בעקבות פתיחת העונה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בנובמבר 2015
  57. ^ nrg ספורט, תחזיקו חזק: יוסטון נמכרה תמורת 2.2 מיליארד דולר, באתרnrg, ‏5 בפברואר 2017
  58. ^ המובילים הסטטיסטיים של הקבוצה, באתר basketball-reference.com
ג'יימס הארדן

ג'יימס אדוארד הארדן הבן (באנגלית: .James Edward Harden, Jr; נולד ב-26 באוגוסט 1989) הוא כדורסלן אמריקאי, המשחק בעמדת הקלע בקבוצת יוסטון רוקטס בליגת ה-NBA, ונחשב לאחד משחקני הכדורסל הטובים בעולם כיום.

להארדן זקן מטופח שנחשב לסימן היכר שלו בציבור, ובשל כך מכונה פעמים רבות "הזקן" (The Beard).

האקים אולאג'ואן

האקים עבדול אולאג'ואן (בשפת יורובה: Hakeem Abdul Olajuwon, באלפבית פונטי בינלאומי: [olaɟuwɔ̃]; נולד ב-21 בינואר 1963 בלאגוס, ניגריה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ממוצא ניגרי אשר שיחק בעמדת הסנטר בליגת ה-NBA.

אולאג'ואן, הנחשב לאחד מגדולי הסנטרים אי פעם‏, שיחק במשך כמעט כל הקריירה שלו בקבוצת יוסטון רוקטס, אותם הוביל לאליפות בשנים 1994 ו-1995, למעט שנתו האחרונה בליגה, בה שיחק בטורונטו ראפטורס.

אולאג'ואן נבחר כאחד מבין 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA, בשנת 2008 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל ובעונת 1993/1994 רשם הישג ייחודי כשהיה לשחקן היחיד בתולדות הליגה אשר זוכה בתארים שחקן ההגנה של העונה, השחקן המצטיין של העונה והשחקן המצטיין של סדרת הגמר בעונה אחת.

חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA

חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA (באנגלית: NBA All-Defensive Team) הוא תואר הוקרה עונתי בליגת ה-NBA המחולק מאז עונת 1968/1969 לשחקני ההגנה המצטיינים במהלך העונה הסדירה. הבחירות לתואר זה מתבצעות על ידי מאמני הקבוצות ב-NBA, כאשר לכל מאמן אין אפשרות לבחור שחקן מקבוצתו שלו. נבחרת ההגנה של ה-NBA מורכבת משני הרכבי שחקנים - החמישייה הראשונה והחמישייה השנייה - כשבסך הכול נבחרים עשרה שחקנים לתואר זה בכל עונה. השחקנים עצמם מקבלים שתי נקודות עבור כל קול שהם מקבלים לחמישייה הראשונה, ונקודה אחת עבור כל קול לחמישייה השנייה. חמשת השחקנים בעלי מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול נכנסים לחמישייה הראשונה, בעוד שחמשת הבאים אחריהם נכנסים לחמישייה השנייה.

במצב של שוויון במקום החמישי באחת מן החמישיות, נבחרת הגנה מורחבת. במקרה שהחמישייה הראשונה כוללת שישה שחקנים בעקבות שוויון כזה, החמישייה השנייה תכלול בכל זאת חמישה שחקנים, עם אפשרות להרחבה יתרה במקרה של שוויון נוסף. מצבים כאלה של שוויון אירעו פעמים בודדות, האחרונה שבהן הייתה ב-2006, כאשר קובי בראיינט וג'ייסון קיד היו בשוויון במספר הקולות שקיבלו. בבחירת השחקנים לחמישיות ההגנה גם אין התייחסות לעמדה על המגרש בה הם משחקים. לדוגמה, בשנת 2006 נכללו בחמישיית ההגנה השנייה שלושה פורוורדים, סנטר אחד וגארד אחד.הפורוורד טים דאנקן מחזיק בשיא של מספר הבחירות הכולל לנבחרת ההגנה עם 15 כאלו, כאשר הוא נבחר ברציפות לאחת מחמישיות ההגנה בכל עונה מאז שנת הרוקי שלו ב-1998 ועד עונת 2009/2010.‏ קובי בראיינט וקווין גארנט נבחרו 12 פעמים כל אחד וכרים עבדול-ג'באר אחריהם בדירוג עם 11 בחירות. בראיינט, גארנט, גארי פייטון ומייקל ג'ורדן מחזיקים במשותף בשיא הבחירות לחמישיית ההגנה הראשונה של העונה עם תשע בחירות; אחריהם בדירוג נמצאים סקוטי פיפן, בובי ג'ונס ודאנקן עם שמונה בחירות כל אחד.

חמישיית העונה ב-NBA

חמישיית העונה ב-NBA או נבחרת ה-NBA (באנגלית: All-NBA Team) הוא פרס מטעם ליגת ה-NBA, אליו נבחרים השחקנים המצטיינים בכל עונה בליגה. הבחירה מבוצעת על ידי פאנל של כתבי ספורט ושדרנים מארצות הברית וקנדה. החמישייה נבחרת לקראת כל סיום עונה ב-NBA, מאז עונתה הראשונה של הליגה ב-1947.‏ הנבחרת מורכבת משלוש קבוצות שחקנים - החמישייה הראשונה, החמישייה השנייה והחמישייה השלישית; בסך הכל 15 שחקנים. הנבחרת כללה במקור שתי קבוצות, אך הורחבה לשלוש בעונת 1989.

השחקנים מקבלים חמש נקודות על קול לחמישייה הראשונה, שלוש נקודות על קול לחמישייה השנייה ונקודה אחת על קול לחמישייה השלישית. חמשת השחקנים עם מספר הנקודות הכולל הגבוה ביותר נבחרים לחמישייה הראשונה, חמשת הבאים אחריהם נבחרים לחמשייה השנייה והחמישה שאחריהם לחמישייה השלישית. במקרה של תיקו על המקום החמישי, מספר השחקנים מורחב - החמישייה הראשונה כוללת שישה שחקנים, והחמישייה השנייה נשארת עם חמישה שחקנים ואפשרות להרחבה במקרה של שיוויונים נוספים. תיקו כזה התרחש רק ב-1952, בין בוב דייוויז לדולף שייס. מ-1947 עד 1955 החמישיות נבחרו ללא קשר לעמדה, אך החל מ-1956 כל חמישייה כוללת שני גארדים, שני פורוורד וסנטר אחד. המשמעות של שחקן שנבחר לחמישייה הראשונה היא, שהוא נבחר לשחקן הטוב ביותר בעונה זו בעמדתו, או לשני או לשלישי בטיבו בעמדתו בהתאם לחמישייה בה נבחר.

כרים עבדול-ג'באר, קובי בראיינט, טים דאנקן ולברון ג'יימס מחזיקים במספר הבחירות הגבוה ביותר עם 15 כל אחד. קארל מלון ושאקיל אוניל מדורגים אחריהם עם 14 בחירות כל אחד. דולף שייס, בוב קוזי, ג'רי וסט, האקים אולאג'ואן ודירק נוביצקי מתחלקים במקום השלישי עם 12 בחירות לכל אחד. לברון ג'יימס נבחר לחמישייה הראשונה יותר מכל שחקן עם 12 בחירות, בעוד קארל מלון וקובי בראיינט נבחרו לחמישייה הראשונה 11 פעמים. במקום השלישי בדירוג מתחלקים בוב קוזי, בוב פטיט, אלג'ין ביילור, ג'רי וסט, כרים עבדול-ג'באר, מייקל ג'ורדן וטים דאנקן שנבחרו עשר פעמים.

חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA

חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA (באנגלית: NBA All-Rookie Team) הוא תואר הוקרה עונתי בליגת ה-NBA המחולק מאז עונת 1962/1963 לשחקני השנה הראשונה המצטיינים במהלך העונה הסדירה. הבחירות לתואר זה מתבצעות על ידי מאמני הקבוצות ב-NBA, כאשר למאמן אין אפשרות לבחור שחקן מקבוצתו שלו. עד עונת 1987/1988 נבחרו חמישה שחקנים, והחל משנה זו, נבחרים שני הרכבי שחקנים - החמישייה הראשונה והחמישייה השנייה - כשבסך הכל נבחרים עשרה שחקנים לתואר זה בכל עונה. השחקנים עצמם מקבלים שתי נקודות עבור כל קול שהם מקבלים לחמישייה הראשונה, ונקודה אחת עבור כל קול לחמישייה השנייה. חמשת השחקנים בעלי מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכל נכנסים לחמישייה הראשונה, בעוד שחמשת הבאים אחריהם נכנסים לחמישייה השנייה.

במצב של שוויון במקום החמישי באחת מן החמישיות, נבחרת הרוקיז מורחבת. במקרה שהחמישייה הראשונה כוללת שישה שחקנים בעקבות שוויון כזה, החמישייה השנייה תכלול בכל זאת חמישה שחקנים, עם אפשרות להרחבה יתרה במקרה של שוויון נוסף. מצבים כאלה של שוויון אירעו פעמים בודדות, האחרונה שבהן הייתה ב-2012, כאשר קוואי לאונרד, אימאן שאמפרט וברנדון נייט היו בשוויון במספר הקולות שקיבלו לבחירה החמישית, ונוצר מצב בו נבחרו שבעה שחקנים לחמישייה הראשונה. בבחירת השחקנים לחמישיות הרוקיז אין התייחסות לעמדה על המגרש בה הם משחקים.

טייסון צ'נדלר

טייסון קליאוטיס צ'נדלר (באנגלית: Tyson Cleotis Chandler; נולד ב-2 באוקטובר 1982 בהנפורד, קליפורניה) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בקבוצת יוסטון רוקטס מליגת ה-NBA, בעמדת הסנטר.

לאורך הקריירה נבחר צ'נדלר לשחקן ההגנה של העונה (2012), וכן נבחר פעם אחת לחמישיית ההגנה של העונה, פעמיים לחמישיית ההגנה השנייה ופעם אחת לחמישיית העונה השלישית. בעונת 2010/2011 זכה עם דאלאס מאבריקס באליפות ה-NBA.

יאו מינג

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא יאו. יאו מינג (בסינית: 姚明, בפין-יין Yáo Míng; נולד ב-12 בספטמבר 1980) הוא כדורסלן עבר סיני ששיחק בקבוצת יוסטון רוקטס ובנבחרת סין בעמדת הסנטר. באפריל 2016 הוכרז כי נבחר להיכלל בהיכל התהילה של הכדורסל, והוא הוצג כחבר בו בספטמבר 2016.יאו נולד בעיר שאנגחאי. כילד החל לשחק במועדון המקומי, שאנגחאי שארקס. בשנת 1997 הצטרף לקבוצה הבוגרת, במדיה שיחק במשך חמש שנים. לאחר שהיה שותף לזכייתה של קבוצתו באליפות סין ב-2002, נבחר על ידי יוסטון רוקטס במקום הראשון בדראפט ה-NBA. הקריירה שלו נקטעה פעמים רבות עקב פציעות קשות, שאילצו אותו לפרוש ממשחק בשלב מוקדם, בשנת 2011.

הוא השתתף עם נבחרת סין בשלוש אולימפיאדות ובשתי אליפויות עולם. הוא הוביל את נבחרתו לרבע הגמר באולימפיאדת אתונה ובאולימפיאדת בייג'ינג.

מייק ד'אנטוני

מייקל אנדרו "מייק" ד'אנטוני (באנגלית: Michael Andrew "Mike" D'Antoni; נולד ב-9 במאי 1951) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל איטלקי-אמריקאי, המשמש כמאמנה הראשי של קבוצת יוסטון רוקטס מליגת ה-NBA. בעונת 2004/2005 זכה בתואר מאמן העונה לאחר שהוביל את פיניקס סאנס למאזן 20–62 בעונה הסדירה ולגמר המערב בפלייאוף ה-NBA של אותה עונה.

מרכוס קמבי

מרכוס דיון קמבי (באנגלית: Marcus Dion Camby; ‏נולד ב-22 במרץ 1974 בהרטפורד, קונטיקט) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדות הפאוור פורוורד והסנטר.

סטיב פרנסיס

סטיבן דשאוון פרנסיס (באנגלית: Steven D'Shawn Francis; נולד ב-21 בפברואר 1977) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדות הרכז והקלע. פרנסיס נחשב לאחד מטובי השחקנים של יוסטון רוקטס ושל אורלנדו מג'יק במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, והשתתף שלוש פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA. הוא ידוע במיוחד ביכולת ההטבעה שלו ובסגנון משחקו המלהיב.

עונת 1976/1977 ב-NBA

עונת 1976/1977 היא העונה ה-31 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה היחידה של פורטלנד טרייל בלייזרס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את פילדלפיה 76' בתוצאה 4-2. ביל וולטון זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שהעמיד במהלך הסדרה ממוצעים של 18.5 נקודות, 19.0 ריבאונדים ו-3.7 חסימות למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה כרים עבדול-ג'באר מלוס אנג'לס לייקרס בפעם השנייה ברציפות והחמישית בקריירה.בתחילת העונה התפרקה ליגת ה-ABA, המקבילה לליגת ה-NBA, והתמזגה לתוכה. ארבע קבוצות ABA הצטרפו ל-NBA: ניו יורק נטס, אינדיאנה פייסרס, סן אנטוניו ספרס ודנוור נאגטס. יתר קבוצות ה-ABA התפרקו, מלבד קבוצות "קנטקי קולונלס" ו"סנט לואיס ספיריטס" ששחקניהם נבחרו על ידי קבוצות ה-NBA ב"דראפט פיזור".

עונת 1980/1981 ב-NBA

עונת 1980/1981 היא העונה ה-35 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה ה-14 של בוסטון סלטיקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את יוסטון רוקטס בתוצאה 2–4. סדריק מקסוול זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר אף על פי ששיחק לצד חברי היכל התהילה לארי בירד, רוברט פאריש, קווין מקהייל ונייט ארצ'יבלד, לאחר שהעמיד בסדרה ממוצעים של 17.7 נקודות ו-9.5 ריבאונדים למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה לראשונה ג'וליוס ארווינג מפילדלפיה 76', שקלע 24.6 נקודות והוריד 8.0 ריבאונדים למשחק לאורך העונה והוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (62-20, זהה למאזנה של בוסטון).בתחילת העונה צורפה לליגה קבוצת דאלאס מאבריקס. כתוצאה, שיבצה ה-NBA ארבע מקבוצות הליגה באזורים המתאימים יותר למיקומן הגאוגרפי - מילווקי באקס ושיקגו בולס עברו מהאזור המערבי לאזור המזרחי, וסן אנטוניו ספרס ויוסטון רוקטס עשו את הכיוון ההפוך.

עונת 1985/1986 ב-NBA

עונת 1985/1986 היא העונה ה-40 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה ה-16 של בוסטון סלטיקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את יוסטון רוקטס בתוצאה 4-2. לארי בירד זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר בפעם השנייה בקריירה, וכן בתואר ה-MVP של העונה הסדירה בעונה השלישית ברציפות. בתחילת העונה עברה קבוצת "קנזס סיטי קינגס" לסקרמנטו, קליפורניה, ושינתה את שמה לסקרמנטו קינגס.

עונת 1993/1994 ב-NBA

עונת 1993/1994 היא העונה ה-48 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה הראשונה של יוסטון רוקטס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את ניו יורק ניקס בתוצאה 4-3. האקים אולאג'ואן זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר כשקלע 26.9 נקודות בממוצע למשחק במהלך הסדרה. אולאג'ואן זכה גם בתואר ה-MVP של העונה הסדירה לראשונה בקריירה, לאחר שהעמיד ממוצעים של 27.3 נקודות, 11.9 ריבאונדים ו-3.7 חסימות למשחק לאורך העונה והוביל את קבוצתו למאזן השני בטיבו בליגה (58-24).כחודש לפני תחילת העונה, ב-6 באוקטובר 1993, הפתיע מייקל ג'ורדן את עולם הכדורסל כשהודיע על פרישתו ממשחק בעקבות מותו של אביו. ג'ורדן חזר ל-NBA לקראת סוף עונת 1994/95. כמו כן לקראת סוף עונת 1993/94 הודיע אייזיאה תומאס על פרישה ממשחק לאחר שקרע את גיד האכילס.

עונת 1994/1995 ב-NBA

עונת 1994/1995 היא העונה ה-49 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה השנייה ברציפות של יוסטון רוקטס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את אורלנדו מג'יק בתוצאה 4-0. בכך הפכה יוסטון למדורגת הנמוכה ביותר הזוכה בתואר, לאחר שסיימה את העונה הסדירה כמדורגת שישית באזור המערב עם מאזן ניצחונות של 47-35. האקים אולאג'ואן זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר בפעם השנייה ברציפות לאחר שהעמיד ממוצעים של 32.8 נקודות, 11.5 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים, 2 חטיפות ו-2 חסימות למשחק בסדרת הגמר. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה לראשונה דייוויד רובינסון מסן אנטוניו ספרס לאחר שהוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (62-20) עם 27.6 נקודות, 10.8 ריבאונדים ו-3.2 חסימות בממוצע למשחק.במהלך העונה, ב-18 במרץ 1995, הודיע מייקל ג'ורדן על חזרה מפרישה וכבר למחרת חתם בשיקגו בולס על חוזה והשתתף במשחקה של הקבוצה נגד אינדיאנה פייסרס. למרות חזרתו של ג'ורדן לא הצליחו הבולס להתמודד על תואר האליפות לאחר שהודחו כבר בסדרת חצי גמר המזרח מול אורלנדו מג'יק.

בתחילת העונה הודיעה ליגת ה-NBA על קיצור מרחק קשת השלוש מהטבעת. קשת השלוש, שהמרחק בינה לבין הטבעת נע בין 7.24 מטר (מול הטבעת) ל-6.70 מטר (בפינות), קוצרה למרחק קבוע של 6.70 מטר מהטבעת לכל כיוון. לאחר שלוש עונות במתכונת זו, החזירה הליגה את קשת השלוש למרחקה הקודם בתחילת עונת 1997/98.

עונת 2016/2017 ב-NBA

עונת 2016/2017 היא העונה ה-71 של ליגת ה-NBA. בסדרת גמר ה-NBA התמודדו אלופת המזרח קליבלנד קאבלירס ואלופת המערב גולדן סטייט ווריורס זו העונה השלישית ברציפות, ובסיומה זכו הווריורס באליפות החמישית של המועדון לאחר שניצחו בסדרה בתוצאה 4–1. לאורך הפלייאוף רשמה גולדן סטייט מאזן ניצחונות של 16–1, ובכך קבעה את אחוז הניצחונות הגבוה בתולדות פלייאוף ה-NBA.לפני תחילת העונה עבר שחקן האולסטאר קווין דוראנט מקבוצת אוקלהומה סיטי ת'אנדר ליריבתה בצמרת האזור המערבי גולדן סטייט ווריורס. מעבר זה עורר הדים רבים ברחבי ה-NBA ולווה בביקורות רבות מצד פרשנים, שחקנים ואוהדים, שחששו שהמהלך יפגע בתחרותיות של הליגה. לצד כוכבי הקבוצה האחרים – סטפן קרי, דריימונד גרין וקליי תומפסון – עזר דוראנט לקבוצתו לסיים את העונה הסדירה עם המאזן הטוב בליגה (67–15) בפעם השלישית ברציפות. בסיום פלייאוף ה-NBA זכה דוראנט בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שרשם במהלכה ממוצעים של 35.2 נקודות, 8.4 ריבאונדים ו-5.4 אסיסטים למשחק.שחקן אוקלהומה סיטי ת'אנדר, ראסל וסטברוק, רשם במהלך העונה ממוצעים סטטיסטיים של 31.6 נקודות, 10.7 ריבאונדים ו-10.4 אסיסטים למשחק, ובכך הפך לשחקן השני בתולדות ה-NBA שמשיג ממוצע עונתי של טריפל דאבל (הראשון היה אוסקר רוברטסון). כמו כן קבע וסטברוק את שיא ה-NBA למספר טריפל דאבלים בעונה אחת, עם 42 בסך הכל. בסיום העונה זכה וסטברוק בתואר ה-MVP של העונה הסדירה.

עונת 2017/2018 ב-NBA

עונת 2017/2018 הייתה העונה ה-72 של ליגת ה-NBA. העונה החלה ב-17 באוקטובר 2017, והסתיימה ב-9 ביוני 2018. בסדרת הגמר, אשר הפגישה בין קליבלנד קאבלירס לגולדן סטייט ווריורס בפעם הרביעית ברציפות, ניצחה גולדן סטייט בתוצאה 4–0, וזכתה באליפות שנייה ברציפות והשישית בתולדות המועדון. הייתה זו הפעם הראשונה מאז עונת 2006/2007 בו מסתיימת סדרת הגמר בתוצאה חד-צדדית זו (אז היו אלו סן אנטוניו ספרס שניצחו את הקאבלירס). בפרס ה-MVP של סדרת הגמר זכה בפעם השנייה ברציפות שחקן הווריורס קווין דוראנט, לאחר שרשם לאורך הסדרה ממוצעים של 28.8 נקודות, 10.8 ריבאונדים ו-7.5 אסיסטים.את העונה הסדירה סיימה יוסטון רוקטס עם המאזן הטוב ביותר, 65–17, ושחקנה ג'יימס הארדן זכה בפרס ה-MVP של העונה הסדירה. שחקן אוקלהומה סיטי ת'אנדר, ראסל וסטברוק, רשם במהלך העונה ממוצעים סטטיסטיים של 25.4 נקודות, 10.1 ריבאונדים ו-10.3 אסיסטים למשחק, ובכך הפך לשחקן הראשון שמגיע להישג זה של שתי עונות (רצופות) עם ממוצע של טריפל דאבל.בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם בין ארגון שחקני ה-NBA לליגה בדצמבר 2016, החל מעונה זו כל קבוצה רשאית להחתים עד שני שחקנים נוספים, מעבר ל-15 הקבועים בסגל, לחוזה כפול (Two-way contract). שחקנים החתומים על חוזה כפול יוכלו לשחק הן עבור קבוצתם בליגת ה-NBA והן עבור קבוצת הבת שלה מליגת הפיתוח, ומשכורתם תיקבע על פי יחס המשחקים בהם ישתתפו בשתי הליגות. שחקנים אלה לא רשאים להשתתף בפלייאוף ה-NBA.

רלף סמפסון

רלף לי סמפסון ג'וניור (באנגלית: Ralph Lee Sampson, Jr; נולד ב-7 ביולי 1960) הוא כדורסלן עבר אמריקאי אשר שיחק בעמדת הסנטר בליגת ה-NBA, ומיתמר לגובה של 2.24 מטרים. בשנת 2012 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל.

שיין באטייה

שיין קורטני באטייה (באנגלית: Shane Courtney Battier; נולד ב-9 בספטמבר 1978) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בקבוצות שונות בליגת ה-NBA ובנבחרת ארצות הברית בכדורסל.

לאחר קריירת תיכונים מוצלחת שיחק ארבע שנים כדורסל באוניברסיטת דיוק, שם זכה בשנת 2001 בטורניר אליפות המכללות בכדורסל. באטייה נבחר בבחירה השישית בסיבוב הראשון של דראפט 2001 על ידי קבוצת ונקובר גריזליס (שהפכה לאחר מכן לממפיס גריזליס). חמש שנים מאוחר יותר הועבר באטייה בטרייד לקבוצת יוסטון רוקטס, ובעונת 2010-2011 הוחזר בטרייד לממפיס. בשנת 2011 חתם באטייה חוזה בקבוצת מיאמי היט, שבה סיים את הקריירה, בשנת 2014.

באטייה נחשב כשחקן עם הגנה קשוחה במיוחד והוא שחקן הכדורסל היחיד שזכה בתואר שחקן השנה הן בתיכונים (1997) והן במכללות (2001).

באטייה זכה בשתי אליפויות NBA עם מיאמי היט בשנת 2012 ובשנת 2013.

אליפויות ליגה 2
1994, 1995
אליפויות אזוריות 4
1981, 1986, 1994, 1995
קבוצות ליגת ה-NBA
האזור המזרחי האזור המערבי
הבית האטלנטי הבית המרכזי הבית הדרום־מזרחי הבית הצפון־מערבי הבית הפאסיפי הבית הדרום־מערבי
בוסטון סלטיקס שיקגו בולס אטלנטה הוקס דנוור נאגטס גולדן סטייט ווריורס דאלאס מאבריקס
ברוקלין נטס קליבלנד קאבלירס שארלוט הורנטס מינסוטה טימברוולבס לוס אנג'לס קליפרס יוסטון רוקטס
ניו יורק ניקס דטרויט פיסטונס מיאמי היט אוקלהומה סיטי ת'אנדר לוס אנג'לס לייקרס ממפיס גריזליס
פילדלפיה 76' אינדיאנה פייסרס אורלנדו מג'יק פורטלנד טרייל בלייזרס פיניקס סאנס ניו אורלינס פליקנס
טורונטו ראפטורס מילווקי באקס וושינגטון ויזארדס יוטה ג'אז סקרמנטו קינגס סן אנטוניו ספרס

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.