יונתן רטוש

יונתן רָטוֹשׁ (18 בנובמבר 1908י"ט באדר ב' ה'תשמ"א 25 במרץ 1981) הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח (לשעבר הלפרין). רטוש היה משורר, מתרגם, ומקים תנועת העברים הצעירים, שהיוו חלק מרכזי ממי שכונו הכנענים.

יונתן רטוש
יונתן רטוש

תולדות חייו

אוריאל היילפרין נולד ב-18 בנובמבר 1908, בן בכור ליחיאל היילפרין, מחנך עברי ותומך של חיים ויצמן, ופנינה, גננת עברייה שהשתייכה לפועלי ציון. שפת הדיבור בביתם הייתה עברית. גדל בוורשה, ובעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לאודסה.

ב-1919, בגיל 11, עלה לארץ ישראל עם אמו, אחיו ואחותו על האוניה "רוסלאן" שיצאה מאודסה. בשנת 1920 הצטרף אליהם גם אביו. למד בגימנסיה העברית בירושלים וב"גימנסיה הרצליה", בה קיבל את תעודת הבגרות בשנת 1926. הוא למד שנה משפטים ולאחר מכן יצא לצרפת ללמוד בלשנות. באוקטובר 1926, בעידודו של יעקב פיכמן, פרסם את שירו הראשון בעיתון "הארץ". קובץ שיריו הראשון נדפסו ב"טורים". היו אלה השירים "סרנדה", "יער", "אפיריון" ו"לחייך". ב-1939 התפרסמו שיריו "בצלם" ו"אבשלום".

רטוש קרא ליצירת עם חדש, עברי ולא יהודי, בארץ ישראל. בשיריו התייחס פעמים רבות לאלמנטים פגאניים מקומיים ולנוף הישראלי המדברי.

באביב 1934 משך אותו בן ציון נתניהו, מחשובי אנשי הרוח של התנועה הרוויזיוניסטית, לעבוד ב"הירדן", עיתונה היומי החדש של התנועה.

ב-25 במרץ 1937 פרסם בעיתון "הירדן" את השיר "תורה", עליו חתם לראשונה בשם "יונתן רטוש". אחת הסיבות לשימוש בשם עט היא הפחד שמא דעותיו הרוויזיוניסטיות יפגעו בו. למשמעותו של שם זה ניתנו ברבות הימים פירושים שונים[1]. על פי עדות אחיו, עוזי אורנן, הוא ביקש לבחור בשם של ניגודים: שילוב של יונתן העדין עם רטוש הקשוח (מהשורש רט"ש).

בשנת 1939 היה בין מייסדי תנועת הכנענים. בשנות השישים כתב על כך לבנימין תמוז: "ביסדנו ב-1939 – את מה שמכונה ברשימתך בשם 'הכנענים', הייתי אני האדם המבוגר היחידי בחבורה כבן שלושים. השאר, שמהם עתידים היו להתפתח סופרים, משוררים, עיתונאים ועוד, כדבריך, היו בעת ההיא נערים בני 19–20 כיוון שמראש לא פניתי אלא אל משכילים בני גיל זה, מתוך הנחה שמבוגרים מהם נשחתו בתוך הגופים הציוניים והאווירה הציבורית הציונית."[2]

בחודש מאי 1942, שלושה חודשים לאחר הירצחו של אברהם שטרן (יאיר), פרסם רטוש לזכרו את השיר "בארגמן", אותו החל לכתוב מיד כשנודע לו דבר הרצח. ספרו חופה שחורה יצר התנגדות רבה בקרב רבים מהמשוררים, ועבר זמן רב עד שזכה להכרה.

רטוש היה אחד מאבות ספרות המדע הבדיוני בארץ ישראל. בשנת 1952 פרסם, תחת שמו האמיתי, אוריאל שלח, תרגום לקובץ סיפורי מדע בדיוני קצרים שנקרא "היה היה בעתיד". רטוש התחבט בינו ובין עצמו כיצד לתרגם את המונח "Science Fiction", ולבסוף כתב "ההגדרה הטובה ביותר: 'סיור דמיוני של איזו עובדה או תאוריה שבתחום הדעת'. מיטב הכינויים היה אפס כל כינוי, אבל לשם ציון יצוינו כאן כל הסיפורים מסוג זה כספרות-מדע". הספר הכיל סיפורים מאת גדולי הסופרים בתחום באותה תקופה כריי ברדבורי ו א. א. ון ווגט, רובם בהשפעת המלחמה הקרה שהשפיעה על היוצרים באותה התקופה. תרגום הספר והוצאתו היו מעשה חלוצי, אך חלף עוד זמן רב עד שספרות "המדע הבדיוני" פרצה והפכה לתחום מוכר בהוצאות הספרים בארץ. כמו כן, תרגם ספרים תחת השם הבדוי יוסף לוז.

ב-1970 נענה משרד הפנים לבקשת רטוש ורשם "עברי" תחת סעיף הלאום בתעודת הזהות שלו[3].

Memorial plaque to Yonathan Ratosh in Tel Aviv
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של יונתן רטוש

רטוש היה לשונאי ומחדש פורה של תחדישים עבריים, ויצר אלפי חידושי לשון בעברית שחלקם נקלטו, כגון: ממטר, הסלמה, טווח, ממסד, סוגה, חלופה, חתיך ויוכלה. בשנת 2008 יצא לאור מילון בשם "מילים מתבקשות", ובו כ-4000 מילים מתחדישיו של רטוש. המילון יצא לאור על ידי פרופ' מיכל אפרת, ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, בת זוגו של פרופ' עוזי אורנן, אחיו של רטוש[4][5].

ב-2015 נקבעה לוחית זיכרון לזכרו בכניסה לביתו ברחוב אלכסנדר ינאי 2 בתל אביב.

אחדים משיריו של רטוש הולחנו, מהם מוכר בעיקר לחנו וביצועו של צביקה פיק לשיר "על חטא". שירו "מיליון" הוקלט הן על ידי עפרה חזה בלחן של אילן וירצברג והן על ידי אריק איינשטיין בלחן של שם טוב לוי. לוי הלחין ושר גם את שירו של רטוש "לו באת". שיר נוסף מוכר שכתב רטוש הוא "כמעט", שהלחין יגאל גורדון ושרה נורית גלרון.

משפחתו

ב-1933 נישא רטוש לדבורה, בתם של שמואל ורודה כצנלסון ואחותו של העיתונאי הרוויזיוניסט קלמן כצנלסון. אחיו עוזי אורנן הוא בלשן, חבר האקדמיה ללשון העברית ופעיל בנושאי דת ומדינה. אח אחר הוא הבלשן פרופ' צבי רין. שהרן שלח, בנו של יונתן רטוש, הוא מתמטיקאי. בנו האחר, חמן שלח, היה שופט, ונרצח באוקטובר 1985, עם אשתו אילנה ובתם צליל, בראס בורקה שבסיני בידי חייל מצרי.

אשתו השנייה של רטוש, יוהנה (לפני נישואיה) או יוחנה (בימי נשואיה[6]) רטוש (מאוחר יותר כונתה גם יוענה[7]), מורה למוזיקה במקצועה, ילדה את בתו כנען. חלק מכתביו של רטוש יצאו לאור בהוצאת הדר כסדרה שכונתה על שמה "הוצאת יוחנה".

ספריו

  • לקבר ישמעאל, אוריאל הלפרין - יונתן רטוש, תל אביב, 1932.
  • חופה שחורה, שירים, מחברות לספרות, תל אביב 1941.
  • יוחמד, שירים, מחברות לספרות, תל אביב 1952.
  • צלע, שירים, אגודת הסופרים העברים ליד דביר, (תל אביב) 1959.
  • שירי חשבון, הדר, תל אביב 1963.
  • שירי ממש, הדר, תל אביב 1965.
  • ההולכי בחושך: מזמור, ירושלים 1965.
  • שירי חרב, 1930-1964, ספרית שהרן, תל אביב 1969.
  • שירי יונתן רטוש: חופה שחורה, בארגמן, יוחמד, צלע, הדר, תל אביב 1974.
  • שירי פרט, דביר, (תל אביב) 1975.
  • אהבת נשים: צרור שירים, דביר, תל אביב 1975.
  • שירי נערה, דביר, תל אביב 1975.
  • שירים: שירי חרב, ההולכי בחושך (מזמור), הדר, תל אביב 1977.
  • שירי אהבה, איורים יוסל ברגנר, הדר, (תל אביב) 1983.
  • ילקוט שירים (ליקט אהרן אמיר, מבואות דן מירון), מחברות לספרות, תל אביב 1991.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

משיריו:

הערות שוליים

  1. ^ סקירה מפורטת מצויה באתר "מילים" בקטגוריה "שירה" בערך "יונתן רטוש"
  2. ^ עוזי אורנןחיי הציבור של חברי אהרן, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
  3. ^ רטוש יירשם כ"עברי" בפריט לאום בתעודת הזיהוי, מעריב, 12 בנובמבר 1970
  4. ^ שירי לב-ארי, עכבר העיר אונליין, המלה ממטר עוררה סערה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2008
  5. ^ זה היה העולם הזה שהיה לפני 25 שנה, "העולם הזה", גיליון 2213 מ-30 בינואר 1980, עמוד 4
  6. ^ הנישואים ושינוי השם דווחו במדור "רחל מרחלת על כל העולם" בהעולם הזה 1435, 10/03/1965, עמ' 21
  7. ^ זיוה שמיר, להתחיל מאל"ף: שירת רטוש, מקוריות ומקורותיה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 1993
18 בנובמבר

18 בנובמבר הוא היום ה-322 בשנה, (323 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 43 ימים.

אלף (כתב עת)

אלף, כתב עת של תנועת "העברים הצעירים", המוכרת גם בשם "הוועד לגיבוש הנוער העברי", שזכתה לכינוי "הכנענים". כתב העת "אלף" החל את הופעתו כגיליון חד פעמי ואנונימי, בעריכתו של אהרון אמיר, שיצא לאור בסוף שנת 1948. המאמר הראשי בגיליון הראשון נכתב בידי אוריאל שלח, הוא יונתן רטוש.

בין משתתפי כתב העת נמנו, נוסף על אמיר ועל רטוש, אנשי התנועה ומקורבים אליה, כמו עדיה חורון (ע.ג. חורון), עוזי אורנן, עמוס קינן, בנימין תמוז ואחרים. כתב העת נתן ביטוי ייחודי ל"השקפתם העברית" של משתתפיו. ביניהם היו קיצוניים לדעה, מקורבי ויוצאי הלח"י, ומתונים. כתב העת עורר עליו התנגדות קשה של עיתונות תנועת העבודה וגם של העיתונות האזרחית.

אלף הופיע באורח בלתי סדיר, בין השנים 1948–1953. ומשתתפיו, אנשי רוח מוכרים בתחומים שונים, התפזרו לתחומי האקדמיה, העיתונות, המחקר, האמנות והפוליטיקה.

הדר (הוצאת ספרים)

הדר הייתה הוצאת ספרים ישראלית. הוקמה בשנת 1949 לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, על ידי יעקב עמרמי, שהיה חבר מפקדת האצ"ל בשנות הארבעים. בעשור הראשון לקיומה היו משרדי ההוצאה במרכז תל אביב הקטנה, ברחוב הרצל 10. הדר הייתה למעשה מפעל חייו, במשך עשרות שנים, של יעקב עמרמי.

השם "הדר" נלקח ממושג "ההדר" שיצר והסביר זאב ז'בוטינסקי בכתביו.

הדר הוציאה לאור כותרים על ההגות, הארגונים והפעילות הצבאית של אנשי תנועת ז'בוטינסקי והמחתרות; ולצדם כותרי מחקר היסטורי וספרות יפה: שירה ופרוזה, ספרי ילדים ונוער, שחלקה נכתבה במקור בעברית וחלקה תורגמה משפות אחרות.בשנת 1986 נרכשה הדר על ידי הוצאת זמורה ביתן.

הוצאת ש. פרידמן

הוצאת ש. פרידמן בע"מ היא הוצאת ספרים ישראלית אשר הוקמה בשנת 1949 על ידי שמואל פרידמן (1916-1991).

שמואל פרידמן נולד ב-1916 בליטא ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1920. אביו, משה, היה רוויזיוניסט, הוא דחה את החברות בהסתדרות העובדים הכללית וכתב מאמרים נגד הממסד. במלחמת השפות כתב משה מאמר ביידיש 'אמת על ארץ ישראל'. ששת בניו היו חברים באצ"ל.שמואל החל לפרסם חוברות וספרים פוליטיים אולם לאחר תקופה קצרה הבין שישתלם לו יותר להדפיס ז'אנרים פופולרים. מרבית הספרים היו תרגומים מאנגלית ומקצתם מצרפתית. ההוצאה פרסמה מספר גדול של רבי מכר אמריקאים: ענבי זעם, קדמת עדן, ספריה של איין ראנד, ויקי באום, ודיימון ראניון. מתחרתה העיקרית של ההוצאה הייתה מ. מזרחי.שמואל איתר נישות נוספות להוצאה לאור. הוא ייסד את מגזין עולם הקולנוע, אשר זכה למכירות נאות, וגם פרסם את הטורים הראשונים של עוזי ושות'. הוא היה מיודד עם הכנענים בנימין תמוז ויונתן רטוש וכך פרסם את ספריהם והם תרגמו עבורו. שמואל השתמש בשם העט 'הדב', כשם בנו דב, על מנת לפרסם ספרים שלא רצה להיות מזוהה עימם. ההוצאה לא הצליחה לקבל סובסידיה להוצאת ספרי לימוד, בשנות החמישים והשישים, בשל השתייכותה הפוליטית ועל כן נאלצה לוותר על כך.לאחר מותו של שמואל בשנת 1991 ירשו ילדיו, מלכה פרידמן-שפיר ודב פרידמן, את ההוצאה. מאוחר יותר נרכשה ההוצאה על ידי הוצאת אופוס.

בין מפעלי ההוצאה:

תרגום כל משלי לה פונטן על ידי יונתן רטוש.

עולם הקולנוע - שבועון שעסק בבידור, והופיע בין שנות ה-50 לשנות ה-70.

טרקלין - ירחון לענייני חברה, כלכלה ותרבות בו הופיעו הטורים הראשונים של עוזי ושות'.

אנציקלופדיית אופקים חדשים

עלילות גלגמש, תרגום: שמואל פרידמן.

היה היה בעתיד

היה היה בעתיד (אנגלית: Adventures in tomorrow; "הרפתקאות במחר") היא אנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני קצרים שיצאה לאור ב-1952 בישראל, בהוצאת קרני. האנתולוגיה היא תרגום לעברית של אנתולוגיה דומה שיצאה לאור בארצות הברית ב-1951 בעריכת סופר המדע הבדיוני קנדל פוסטר קרוסן. התרגום נעשה בידי יונתן רטוש, שלא השתמש בשם העט "רטוש" שבו נודע, אלא בשמו - אוריאל שלח.

הכנענים

"הכנענים" (העברים הצעירים) היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית. התנועה נוסדה בשנת 1939, הגיעה לשיאה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, והשפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי אברהם שלונסקי, ושמה המקורי היה "הוועד לגיבוש הנוער העברי".

המעש

המעש היה שבועון מחתרת לח"י שהופץ מ-1945 ועד 1947 בקרב תומכיה במועדוני הנוער, בתי ספר, בדואר הרגיל לפי כתובות ובתיבות הדואר בבתים ובעסקים ובהדבקה מחתרתית על קירות. "המעש" הופץ בשיאו ב-30,000 עותקים. בדצמבר 1947, עם הפיכת לח"י לתנועה פולטית, החליף את "המעש" היומון התנועתי הגלוי מברק.

"המעש" החליף את הבטאונים התעמולתיים "החזית" (19 גליונות מאז 1942) ו"החזית לנוער" (6 גליונות), ששוכפלו במכונת שכפול, עד שזו נפלה בידי הבולשת הבריטית. לפיכך הקים הלח"י בית דפוס מחתרתי בו נדפס "המעש".

"המעש" ראה אור בשני דגמים, חלק מהגליונות, כמו שאר עיתוני המחתרות לא היו אלא כרוזים תעמולתיים תכליתיים וממוקדים בהסברה והנעה לפעולה. חלק אחר של הגליונות החזיקו מספר עמודים וכללו דברי ספרות, הגות ושירה מאת יוצרים כישראל אלדד, נתן ילין-מור, יונתן רטוש, עמנואל כץ, פנחס גינוסר ומרדכי שלו, שחיבר את "טור מול טור", טור מחורז שהיווה תגובה ומשקל-נגד ל"טור השביעי" של נתן אלתרמן שהתפרסם בדבר. את קריקטורות המעש צייר קָרִיאֵל גַרדוֹש (דוש). בשל אפיו המחתרתי של השבועון, רוב התכנים לא היו חתומים ואלו שנחתמו הופיעו תחת שמות עט.

הגיליונות נחתמו במשפט: "הוצאת לוחמי חירות ישראל - במחתרת בציון".

בין המדביקים המפורסמים של הגיליונות, פעולה שהייתה שווה בחומרתה בעיני הבריטים כפעולת טרור, נמנים: עזרא יכין - "אלנקם", ציון כהן - "ישראל", ואלכסנדר רובוביץ' - "חיים" (האחרון נתפס בשעה שהעביר כרוזים להדבקה ונרצח באכזריות ובחשאיות ללא משפט).

הרוח בערבי הנחל

הרוח בערבי הנחל (באנגלית: The Wind in the Willows) הוא ספר ילדים קלאסי, יצירתו הידועה ביותר של הסופר האנגלי קנת גרהם.

הדמויות הראשיות הן חפרפר, עכברוש המים, מר קרפד ומר תחש (למעשה - גירית). הספר נחשב יצירה רומנטית ואנושית, רצוף בהומור, ובאווירת אנגליה הכפרית של תחילת המאה העשרים: ארץ של נהר העובר בין אחוזות כפריות, כרי דשא ויערות. ההרפתקאות שעוברות הדמויות נעות בין קטבים של שלווה וביתיות לעומת יצר ההרפתקנות, ושל אנוכיות לעומת רעות.

במשך השנים אויר הספר פעמים מספר, אך ידועים ביותר איוריו של המאייר האנגלי ארנסט שפארד, אשר כנראה הם שהצליחו להתקרב במידה הרבה ביותר לדמויות שעלו בדמיונו של גרהם, ולהחיותן לעין הקורא.

הספר הוסרט והומחז מספר רב של פעמים, בין היתר תחת השם "קרפד מטירת הקרפד" (Toad of Toad Hall) על ידי אלן אלכסנדר מילן, מחברו של פו הדב. מילן אמר כי כה התאהב בספר עד כי הצטער כי לא כתבו בעצמו וכי לעיתים שגה לחשוב כי כך היה.

הספר שימש השראה ליוצרים מתחומים רבים. במיוחד יש להזכיר את להקת פינק פלויד אשר שם אלבומה הראשון, משנת 1967, "החלילן בשערי השחר" (The Piper at the Gates of Dawn), קרוי על שם הפרק השביעי מהספר.

לספר מספר תרגומים לעברית, בין היתר תרגומו של יונתן רטוש משנות החמישים בהוצאת "מחברות לספרות", אשר הוא שנתן לספר את שמו העברי. התרגום הוא בעברית המיוחדת, הפיוטית, של רטוש. תרגומים נוספים הראויים לציון הם תרגומו של אוריאל אופק משנת 1984 (הוצאת זמורה, ביתן), תרגומה של יעל רנן משנת 1986 (הוצאת אדם), תרגומה של מיכל מילר (הוצאת עופרים) משנת 2002 ותרגומו המוער של יניב פרקש משנת 2013 (הוצאת אריה ניר).

בשנת 2018 ראה אור הספר בתרגום חדש לעברית של עטרה אופק.

חיים אברבאיה

חיים (ויקטור) אַבּרָבָאיָה (נכתב גם אברביה, אבראביה, אבראבאיה; תר"ע, 1910, יפו – כ"ח באב תשכ"ז, 3 בספטמבר 1967, תל אביב) היה מתרגם ועורך ישראלי, שתרגם בעיקר ספרות יפה משפות אירופיות ובעיקר מהשפה הצרפתית.

טורים

טורים היה שבועון ספרותי עברי שיצא לאור בתל אביב בידי חבורת סופרים, משוררים, מתרגמים ועורכים. גיליונו הראשון נדפס בשנת תרצ"ג 1933, והאחרון, מס' 53, נדפס בשנת תרצ"ה 1935.

השבועון יצא לאור ללא ציון שם העורך. היוצרים המרכזיים שכתבו בו היו המשוררים אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, רפאל אליעז, אברהם חלפי, אבות ישורון, יחיאל פרלמוטר ואליהו מייטוס. מבין הסופרים היו בחבורה יעקב הורוביץ, ישראל זמורה, א"ד שפירא-שפיר, מנשה לוין, מיכל יצחק רבינוביץ' יצחק נורמן, יוסף סערוני ואחרים.

השבועון "טורים" הוקם כדי לנגח את חבורת ביאליק ששלטה בעולם הספרות העברית, ואת כתב העת "מאזנים" הוותיק, כלי הביטוי העיקרי של הסופרים מדורו של ביאליק. כמו כתבי עת אחרים, פרסם "טורים" מספר לא קטן של מניפסטים ותרגומים מספרות העולם בת הזמן.

בשנת תרצ"ח (1938) חודשה הופעתו של השבועון "טורים" לזמן קצר עד סוף שנת תרצ"ט (1939). אברהם שלונסקי היה העורך של הגרסה המחודשת. לחבורת היוצרים נוספו המשוררת יוכבד בת מרים, המשורר יונתן רטוש, המשורר משה ליפשיץ והפובליציסט יצחק גרינבוים, לימים שר הפנים של מדינת ישראל. לאחר כשנה התפזרה החבורה, הופעת השבועון פסקה, והיוצרים התארגנו בחבורות אחרות וסביב כתבי עת חדשים.

י"ט באדר

י"ט באדר הוא היום התשעה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

יגאל גורדון

יגאל גורדון (1940 - 9 בינואר 1979) היה מלחין ומוזיקאי ישראלי.

גורדון שיתף פעולה עם חיים קינן ("גוונים" ו"סתיו של אהבה"), אורי אסף ("מכתב לאברהם דחרוג' ", "אותך"), יונתן רטוש ("כמעט" ו"לו באת") ועוד. שיריו בוצעו על ידי מבצעים רבים.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 יסד גורדון את הלהקה התל אביבית "הגורדונס".

שיריו מאופיינים במלודיות המשתרעות על פני מנעד גדול.

יהושע פורת

יהושע חיים (שוקה) פורת (נולד ב-13 בינואר 1938) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היה מבכירי מפלגת שינוי. מרבה להתבטא בנושאים פוליטיים. יצא נגד הסכם אוסלו, והשתתף בתעמולת הבחירות של הליכוד בשנת 1996.

יש בי אהבה

"יש בי אהבה" הוא אלבום האולפן ה-29 של הזמר הישראלי אריק איינשטיין, בשיתוף המוזיקאי שם טוב לוי, שיצא בשנת 1995.

לאה

לֵאָה, דמות מקראית, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרק כ"ט עד פרק ל'. לאה היא אמם של שישה מתוך שנים עשר בניו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה.

עוזי אורנן

עוזי אורנן (נולד ב-7 ביוני 1923) הוא בלשן, פרופסור ללשון ולעיבוד שפות טבעיות באוניברסיטה העברית ובטכניון וחבר באקדמיה ללשון העברית. ייסד את "הליגה למניעת כפייה דתית", פעיל למען הפרדת הדת מהמדינה בישראל ומזוהה עם התנועה הכנענית, שאחיו, המשורר יונתן רטוש, היה בין מייסדיה.

פוטנציאל

פוטנציאל (בעברית: יָכְלָה) הוא היכולת, הכוח או האפשרות הטמונים בדבר מה או במישהו למימוש דבר מה או להפעלתו, אך טרם יצאו אל הפועל. בתאריך 21 בינואר 2013 מליאת האקדמיה דנה בחלופה עברית למילה 'פוטנציאל', ובחרה במילה יָכְלָה (מילה שחידש המשורר יונתן רטוש). הצעה אחרת שנדונה ונדחתה היא המילה גְּלוּמָה.

פנינה היילפרין

פנינה היילפרין - (1886, ורשה - 1980, רמת-גן), נקראה גם פנינה הלפרין, נולדה בשם פוליה הוכברג ושינתה את שמה לאחר שקשרה את חייה עם יחיאל היילפרין. אחת מראשוני הגננות העבריות בגולה ובארץ ישראל, משוררת ומתרגמת של שירי ילדים. אמם של יונתן רטוש ועוזי אורנן.

ש. שפרה

"ש. שפרה" הוא שם העט שבו נודעה שפרה שיפמן שמואלביץ (1931 – 9 בפברואר 2012) הייתה משוררת, מתרגמת, סופרת וחוקרת ספרות ישראלית. כלת פרסים רבים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.