יונה גירונדי

רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 12101263 או 1264), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה".

בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.[2] בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

יונה גירונדי
רבותיו רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר), האחים רבי משה ורבי שמואל בני שניאור מאיוורא והרמב"ן
תלמידיו רבי שלמה בן אדרת (רשב"א).
חיבוריו "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא, פירוש על הרי"ף על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על מסכת ברכות, פירוש על ספר משלי, פירוש על מסכת אבות, ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן[1]החלק שערי עבודה), ספר היראה - מוסר

התנגדותו לספרי הרמב"ם

היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. אחת מההשלכות הקשות של הפולמוס היא שרפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים. מקובל כי לאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו ו"חזר בתשובה", וכחלק מתשובתו כתב את ספר שערי תשובה וכן שהיה בכוונתו לעלות לא"י לקברו של הרמב"ם כדי לבקש ממנו מחילה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו[3].

יצירתו התורנית

רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשאר רק חידושיו למסכת בבא בתרא הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.

כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.

חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהינו פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.

בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).

נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[4] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).

ספריו

  • "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא
  • חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת סנהדרין
  • חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה
  • פירוש תלמיד רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות
  • שערי תשובה - ביאור והרחבה בנושאי חזרה בתשובה
  • ספר היראה - נדפס כנספח לספר שערי תשובה
  • יסוד התשובה
  • סדר פסח
  • פירוש על מסכת אבות
  • פירוש על ספר משלי
  • שערי העבודה (מיוחס)

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ ככול הנראה - התגלה בשנים האחרונות מכת"י ויש המפקפקים על יחוס הספר לרבנו יונה
  2. ^ שו"ת רשב"ש, סימן רצ"א.
  3. ^ יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  4. ^ קרקוב תרנה, עמ' 99.
1210

שנת 1210 היא השנה העשירית במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1263

שנת 1263 היא השנה ה-63 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

בבא בתרא

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

בארמית "בבא בתרא" פירושו "השער האחרון", ולפניו במסכת נזיקין קיימות בבא קמא - השער הראשון, ובבא מציעא - השער האמצעי. החלוקה הזו היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. התוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בסידור הדפים עם פירושי רשב"ם ותוספות, בדפוס וילנה, יש במסכת 176 דפים, והיא המסכת הארוכה ביותר בש"ס בכמות הדפים (אך לא בכמות המילים, שכן בחלק גדול מדפיה, פירושי הרשב"ם והתוספות ממלאים שטח גדול מהרגיל בש"ס. המסכת הגדולה ביותר בכמות המילים היא מסכת שבת).

בעלי התוספות

בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.

הלל בן שמואל

רבי הלל בן שמואל מורונה (נולד בין 1220-1235, נפטר ב-1295 בערך), רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי. מחבר הספר "תגמולי הנפש". הוא היה נכדו של רבינו אליעזר בן שמואל מוורונה, מבעלי התוספות.

יהושע אבן שועיב

רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו. הוא מוכר כתלמידו של הרשב"א, וכרבים מתלמידי הרשב"א (ר' יעקב ב"ר חננאל סקילי, רבנו בחיי; כך גם רבו של הרשב"א - רבנו יונה גירונדי) גם הוא כתב ספר דרשות על התורה.

דרשותיו נאמרו, כנראה, בפני הציבור בשבתות. כך יש להסיק מסיומו לדרשה בפרשת ואתחנן, בה הוא מציין ששבת זו חלה בחמישה עשר באב.גורם זה מסביר כמה מאפיינים של הדרשות, שנועדו ללמד את העם את המוסר ומעט הלכות הנלמדים מפרשת השבוע.

לעיתים הוא מקשר, ביצירתיות רבה, חלקים שונים בפרשה לכלל מאמר מוסרי-השקפתי מקיף, או מעיר הערות – דומות במידת-מה לתועליות הרלב"ג, אלא שהן מורחבות ברוח הדרשנות – על הפרשה. ספר דרשותיו נדפס לראשונה בקושטא, בשנת ה'רפ"ג.

תלמידו הוא רבי מנחם בן זרח, מחבר הספר "צידה לדרך". תלמיד נוסף היה רבי יוסף בן שלום אשכנזי המכונה רבי יוסף הארוך.

יונה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

כ"ח בחשוון

כ"ח בחשוון הוא היום העשרים ושמונה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ח בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ח חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

מסכת ברכות

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה. היא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

נוסח קטלוניה

נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה. לאחר גזרות קנ"א (1391) והגירוש בשנת רנ"ב (1492) המגורשים שמרו (באופן חלקי) על מנהגם ועל נוסח התפילה שלהם באיטליה, האימפריה העות'מאנית, צפון אפריקה וארץ ישראל.[דרושה הבהרה]בשל הפסקת השימוש בו בראשית תקופת הדפוס, נוסח קטלוניה לא נדפס מעולם (מלבד מחזורים לימים נוראים), והוא מופיע בכתבי יד בלבד. בשנת תשע"ט, הוציא לאור עידן פרץ, "סידור כמנהג ק"ק קטלוניא", סידור תפילה המבוסס על ששה כתבי יד, ומשחזר את נוסח קטלוניה הקדמון. הסידור כולל תפילות לכל השנה וגם הלכות, מנהגים והנהגות שלוקטו על ידי אחד מתלמידי רבי יונה גירונדי בבית מדרשו בברצלונה.

ספר היראה

ספר היראה הוא אחד מספרי המוסר החשובים של רבי יונה גירונדי בעל הספר "שערי תשובה", אשר ספריו התפשטו בכל תפוצות ישראל.

ספר הישר

ספר הישר הוא שמם של מספר חיבורים עבריים:

האם התכוונתם ל...

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל'[דרוש מקור], 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא. בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן על דרך היוונית Nachmanides (נחמנידֶס, "בן נחמן" ביוונית).

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.

הרשב"א היה תלמידו של רבנו יונה גירונדי וראה בו רבו המובהק. הוא גם היה תלמידו של הרמב"ן והושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. כמו כן היה תלמידו של רבי יצחק בר אברהם מנרבונא.

הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ועמד בראש פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה. איגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, המבקר בין היתר את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה מתחת לגיל 25, וחיזק את החרם עוד פעמיים. חילופי איגרותיו עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה, מצויים ב'תשובות הרשב"א'.

ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'.

שלמה מן ההר

רבי שלמה בר אברהם (התפרסם בשם: שלמה ממונפלייה וכשלמה מן ההר), היה חכם פרובנסאלי בן המאה ה-13. הוא נולד בברצלונה, ועבר למונפלייה שבדרום צרפת.

יש להבדיל בינו לבין רבי שלמה בן אדרת (תלמידו של הרמב"ן), וכן לרבי שמשון בן אברהם משאנץ שחלק מחידושיו מופיעים בתוספות.

שערי תשובה

שערי תשובה הוא ספרו של רבנו יונה גירונדי. ספר זה הוא חלק מספר גדול יותר, בשם "שערי צדק", אותו מזכירים בני הדור שאחריו. אולם רובו של הספר אבד, ונותר החלק על ענייני תשובה; ייתכן וישנם שרידים נוספים כמו הספר "שערי צדק".

שריפת ספרי הרמב"ם

שריפת ספרי הרמב"ם התרחשה בידי האינקוויזיציה בשנת 1233 בעקבות פולמוס סביב הגותו של הרמב"ם, בעיקר כפי שהשתקפה בספר "מורה נבוכים" וב"ספר המדע" שבסדרת "משנה תורה".

תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13. חכמים אלו היו מאחרוני בעלי התוספות, וחידושיהם שולבו בתוספות הנדפסים עם התלמוד. השם "איוורא" אוית בספרות במגוון של צורות, כגון "אברא", "אוביה", "ייברא" ו"עיברא".

בראש קבוצת חכמי איוורא עמדו שלושה אחים, בניו של רבי שניאור: רבי משה, רבי שמואל ורבי יצחק, המכונים גדולי איוורא. הם למדו במשותף, נשאו ונתנו זה עם זה, ופעמים מוסר האחד את חידושיו של השני. הם כתבו תוספות על מסכתות רבות, אפשר גם שעל כל הש"ס, וחומר רב נשתייר מתורתם על סדר קדשים (חלקו מובא בשיטה מקובצת על סדר זה). תוספותיהם מכונים גם "שיטת איוורא".

זמן פעילותם המדויק אינו ידוע, אך כפי הנראה פעלו בשנים 1224-1295.

תקופת חייו של הרב יונה גירונדי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית רבי שמואל הנגידרי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד רבנו נסים בן יעקברבנו חננאלרי"ף מעבר לספרדר"י מיגאשרמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית הרמב"ןרא"הרשב"אריטב"אר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקרריב"אראב"ן • רבי אליעזר ממיץראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרועמהר"ם מרוטנבורגרא"שהמרדכיהגהות מיימוניותתשב"ץ קטן • רבי יצחק מדוראהאגודהמהרא"קמהר"י טירנאמהרי"למהר"י ויילתרומת הדשן
צרפת רש"יבעלי התוספות (רשב"םרבנו תםר"י הזקןריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריזיצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץחכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
אנגליה תוספות חכמי אנגליהרבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון
פרובאנס בעל האשכולבעל העיטורבעל המאורהראב"ד • רבי יהונתן מלונילהמנהיגבעל שיטת ריב"בבעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההרהמאירי • רבי אהרן הכהן מלונילרבנו ירוחם
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגידרי"ץ גיאתר"י מיגאש • רבי יהודה הברצלונירמ"ה • רבי שמואל הסרדירמב"ן • רבי יונה גירונדי • רא"הרשב"אריטב"א • רבי יהודה בן הרא"שמהר"ם חלאווהאבודרהםרבי יעקב בעל הטוריםר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואלריבב"ןשבלי הלקטריא"זמהרי"ק
צפון אפריקה ארבעת השבוייםרבנו חננאלרב ניסים גאוןרי"ףרבנו אפריםרמב"םריב"שרשב"ץ
קטגוריה:רבנים: ראשונים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.