יון

יוןיוונית עתיקה: ἰόν – "מתקדם"; "נע") הוא אטום או מולקולה, הנושאים מטען חשמלי כיוון שמספר האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים. זאת בשונה מאטום או מולקולה נייטרליים, שבהם מספר האלקטרונים והפרוטונים שווה ומטענם החשמלי הכללי הוא אפס.

ביון חיובי, מספר האלקטרונים קטן ממספר הפרוטונים. הוא נקרא קטיון מפני שבתא אלקטרוכימי הוא נמשך לקתודה (האלקטרודה השלילית, כלומר זו שדרכה זורמים אלקטרונים לתוך התא).
ביון שלילי, מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים, והוא נקרא אניון מפני שהוא נמשך לאנודה (האלקטרודה החיובית, כלומר זו שממנה זורמים אלקטרונים החוצה מהתא האלקטרוכימי).

תהליך הפיכת אטום או מולקולה נייטרליים ליון נקרא "יינון", ונעשה על ידי הוספת או הסרת אלקטרון או מספר אלקטרונים.

Nitrate-ion-elpot
הפוטנציאל האלקטרוסטטי של יון הניטראט. האזורים הצבועים בכתום הם בעלי רמת אנרגיה נמוכה יותר מאלה הצהובים.

תרכובות יוניות

תרכובות רבות נוצרות הודות למשיכה חשמלית חזקה בין יון חיובי ויון שלילי; הן ידועות כתרכובות יוניות, או מלחים. הקשר בין שני היונים נקרא קשר יוני. מלח בישול, לדוגמה, מורכב מיונים של -Cl ו+Na במספר שווה. במצב מוצק, היונים מסודרים בסריג יוני.

תרכובות של יונים חד אטומיים

מלחים פשוטים הם לעיתים קרובות הִתרַכּבוּת של מתכת ואל מתכת יחד, ליצירת יון חיובי ויון שלילי. יוני המתכת יהיו חיוביים, בעוד שיוני האל מתכת יהיו שליליים. גודלו של המטען נקבע על פי הערכות האלקטרונים ברמות החיצוניות של האטום והיון, המשפיעה על אנרגיות הזיקה אלקטרונית והיינון.

כך, למשל, אטום ממשפחת ההלוגנים יעבור חיזור בדרגה אחת (יקבל אלקטרון אחד) ליצירת יון שמטענו מינוס אחת, וישלים בכך רמה חיצונית מלאה; בעוד שאטום של משפחת המתכות האלקליות העפרוריות יתחמצן בשתי דרגות (יתן שני אלקטרונים) ליצירת יון שמטענו פלוס שתיים, והוא בעל רמה חיצונית מלאה.

לדוגמה, נוסחתה של התרכובת מגנזיום כלורי תהיה MgCl2, משום שמטענו של הכלור הוא מינוס אחת ומטענו של המגנזיום הוא פלוס שתיים; מטענה של התרכובת הוא נייטרלי, ולכן דרוש מספר כפול של יוני כלור שמטענם רק מחצית ממטען יוני המגנזיום.

תחמוצות של מתכות הן דוגמה למלחים הבנויים מיונים חד אטומיים: החלודה היא תחמוצת הברזל Fe2O3; הסיד, CaO, הוא תחמוצת הסידן; האלום (אלומינה), Al2O3 ועוד.

תרכובות של יונים הבנויים ממולקולות

מלחים מורכבים עשויים להיות צירוף של שני יונים, שכל אחד מהם מורכב משני אטומים ויותר. סך מטענה של התרכובת יהיה נייטרלי.

דוגמאות למלחים הבנויים מיונים רב אטומיים:

  • סודה לשתיה, NaHCO3, שבנויה מיון נתרן, +Na, ומיון ביקרבונט, -HCO3
  • אמון חנקתי, NH4NO3, המשמש לדישון, מורכב מהיון אמוניום +NH4 ומיון חנקתי -NO3
  • גבס, CaSO4, מורכב מיון סידן Ca2+ ומיון גופרתי SO42-

קבוצה של יונים שאינם מחוברים זה לזה (אלא נמצאים במצב גזי) נקראת פלזמה. הפלזמה נודעת גם כמצב הרביעי של החומר כי תכונותיה שונות משל מוצק, נוזל או גז.

יונים בביולוגיה

בביוכימיה ובמערכות הגוף השונות ממלאים היונים תפקידים מרכזיים. כך לדוגמה, ה"ברזל" אותו אנו מקבלים ממזונות שונים אינו אלא יוני ברזל ( Fe2+/Fe3+). הברזל הטעון במטען פלוס שתיים משמש כמרכיב המרכזי במולקולות ההמוגלובין והמיוגלובין, המתפקדות כנושאי חמצן במערכת הדם.

היסטוריה

מייקל פאראדיי הוא שהגה לראשונה את תאוריית היונים, בסביבות שנת 1830, על מנת לתאר את המולקולות שנעות בתמיסה, חלקן לאנודה וחלקן לקתודה. אולם רק ב-1884 תיאר סוונטה ארהניוס את המנגנון שעל פיו הגיע פאראדיי למסקנותיו, בעבודת הדוקטורט שלו לאוניברסיטת אופסלה. בתחילה התאוריה לא התקבלה, אך מאוחר יותר אף קיבל על המחקר פרס נובל לכימיה ב-1903.

טבלת היונים הנפוצים

קטיונים
שם מקובל נוסחה שם היסטורי
קטיונים פשוטים
אלומיניום
Al3+
בריום
Ba2+
בריליום
Be2+
צסיום
Cs+
סידן
Ca2+
כרום (II)
Cr2+
כרומוס
כרום (III)
Cr3+
כרומיק
כרום (VI)
Cr6+
כרומיל
קובלט (II)
Co2+
קובלטוס
קובלט (III)
Co3+
קובלטיק
נחושת (I)
Cu+
קופרוס
נחושת (II)
Cu2+
קופריק
גליום
Ga3+
הליום
He2+
(חלקיק אלפא)
מימן
H+
(פרוטון)
ברזל (II)
Fe2+
פרוס
ברזל (III)
Fe3+
פריק
עופרת (II)
Pb2+
פלומבוס
עופרת (IV)
Pb4+
פלומביק
ליתיום
Li+
מגנזיום
Mg2+
מנגן (II)
Mn2+
מנגנוס
מנגן (III)
Mn3+
מנגניק
מנגן (IV)
Mn4+
מנגניל
מנגן (VII)
Mn7+
כספית (II)
Hg2+
מרקוריק
ניקל (II)
Ni2+
ניקלוס
ניקל (III)
Ni3+
ניקליק
אשלגן
K+
כסף
Ag+
נתרן
Na+
סטרונציום
Sr2+
בדיל (II)
Sn2+
סטאנוס
בדיל (IV)
Sn4+
סטאניק
אבץ
Zn2+
קטיונים מרובי אטומים
אמוניום
NH4+
הידרוניום
H3O+
ניתרונים
NO2+
כספית (I)
Hg22+
מרקוריוס
אניונים
שם רשמי נוסחה שם היסטורי
אניונים פשוטים
ארסניד
As3−
אזיד
N3
ברומיד
Br
כלוריד
Cl
פלואוריד
F
הידריד
H
יודיד
I
ניתריד
N3−
אוקסיד (תחמוצת)
O2−
פוספיד
P3−
סולפיד
S2−
פראוקסיד (תחמוצת)
O22−
אוקסיאניונים (אניונים של תחמוצות)
ארסנט
AsO43−
ארסניט
AsO33−
בוראט
BO33−
ברומט
BrO3
היפוברומיד
BrO
פחמה
CO32−
קרבונט
מימן פחמתי
HCO3
ביקרבונט
כלורט
ClO3
פרכלורט
ClO4
כלוריט
ClO2
היפוכלורט
ClO
כרומט
CrO42−
דיכרומט
Cr2O72−
יודט
IO3
חנקה
NO3
חנקית
NO2
ניטריט
זרחה
PO43−
Hydrogen Phosphate
HPO42−
Dihydrogen Phosphate
H2PO4
Permanganate
MnO4
פוספיט
PO33−
סולפט
SO42−
Thiosulfate
S2O32−
Hydrogen Sulfate
HSO4
Bisulfate
סולפיט
SO32−
Hydrogen Sulfite
HSO3
Bisulfite
אניונים של חומצות אורגניות
אצטט
C2H3O2
Formate
HCO2
Oxalate
C2O42−
Hydrogen Oxalate
HC2O4
Bioxalate
אניונים נוספים
Hydrogen Sulfide
HS
Bisulfide
Telluride
Te2−
Amide
NH2
Cyanate
OCN
Thiocyanate
SCN
Cyanide
CN
Hydroxide
OH

ראו גם

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַואיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי, הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

ynet מפיק באופן עצמאי חלק ניכר מהחדשות והתכנים המופיעים בו, באמצעות מערכת של כתבים, עורכים, צלמים, עורכי וידאו ואנשי תוכן והפקה. כן משולבים בו מאמרים מ"ידיעות אחרונות" ומכתבי עת של קבוצת ידיעות אחרונות. האתר עוסק בחדשות בקטגוריות רבות ביניהן כלכלה, ספורט, תרבות ובידור, בריאות, אינטרנט וטכנולוגיה, ומספק גם מידע שאינו חדשותי, כגון מדריכים, כתבות "מגזיניות" ותוכן עיוני. האתר מפעיל אולפן טלוויזיה, שהסרטונים המופקים בו משולבים באתר. ברוב הידיעות באתר מתאפשרת תגובה של הקוראים (טוקבק).

הכנסותיו של האתר מגיעות בעיקר מפרסומת וכתבות ממומנות המוצגות בו וממדורים העוסקים במכירת מוצרים ושירותים.

בשיח האינטרנט הישראלי מכונה האתר גם "טמקא" - האותיות המקבילות בעברית לאיות ynet במקלדת מחשב סטנדרטית.

בתחילת 2016 עברה מערכת ynet מתל אביב לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

בורגון-פראנש-קונטה

בורגון-פראנש-קונטה (בצרפתית: Bourgogne-Franche-Comté) הוא חבל במזרח צרפת, החל מ-2016. בירת המחוז היא דיז'ון. החבל הורכב משני חבלים קודמים: בורגון, פראנש-קונטה בעקבות רפורמה מנהלית שעברה צרפת המטרופוליטנית. מספר חבלי הארץ ירד מ-22 חבלים ל-13 חבלים. החבל מורכב משמונה מחוזות: קוט-ד'ור (Côte-d'Or), דו, ז'ורה, נייוור (Nièvre), סון עילית, סון ולואר (Saône-et-Loire), יון (Yonne) וטריטוריית בלפור.

בירת החבל היא דיז'ון. שמו של החבל נוצר מאיחוד שמו החבלים ב-1 בינואר 2016 כשם זמני. ביולי 2016, מועצת החבל החליטה כי שם זה יהיה השם הרשמי.

נכון ל-2012 בחבל היו 2,816,814 תושבים, 11 מתוך 18 חבלים, ושטח החבל הוא 47,784, שישית בין שטחי חבלי צרפת.

היד

היד (באנגלית: The Hand) הוא ארגון בדיוני מרושע המופיע בחוברות הקומיקס "דרדוויל" ביקום "מארוול קומיקס". הארגון הוזכר לראשונה בחוברת Daredevil #174 מספטמבר 1981 ונוצר על ידי פרנק מילר.

על פי העלילה, הארגון הוא מסדר מיסטי של מתנקשי נינג'ה המעורבים בפשע המאורגן ובשכירות חרב, וחבריו חושקים בכוח מעל לכל. המסדר נוסד בערך בשנת 1588 ביפן, כחברה סודית של סמוראים, ששיתפו פעולה עם שבט נינג'ות המשרת שד בשם "החיה". חברי הארגון מיומנים בשימוש בקסם תורת הנסתר, ויכולים לרצוח אדם ולהחזירו לחיים כמשרת "היד". יריביהם הגדולים ביותר הם מובלעת טריטוריאלית בשם "הטיהור" (The Chaste), אסופת לוחמים בראשותו של סטיק, אמן לחימה עיוור ומורהו הרוחני לשעבר של מאט מורדוק.

במאורעות "דרדוויל: ארץ הצל" של שנת 2010, דרדוויל הפך למנהיג ארגון "היד" בטרם נכנס קינגפין לשורותיו ותפס את הפיקוד.

ארגון "היד" מוזכר בסרט הלייב אקשן "אלקטרה". את דמותו של המתנקש קיריגי מגלם השחקן ויל יון לין; את סטיק, מנהיג "הטיהור", מגלם טרנס סטמפ. ארגון "היד" מופיע בסדרת הלייב אקשן "דרדוויל", שם את דמותו של סטיק מגלם השחקן סקוט גלן. גלן שב לגלמו בסדרה "דפנדרס", בה הארגון משמש כאנטגוניסטים הראשיים, ומקורם ביקום הקולנועי של מארוול נחשף - בגרסה זו הוקם הארגון בידי חמישה מנזירי קון-לון, הידועים כמנהיגי הארגון ו"חמש אצבעות היד", שגורשו מקון-לון אחרי שלמדו לרתום את אנרגיית הצ'י שלהם לצורך החייאת המתים. "חמש אצבעות היד" הם אלכסנדרה רייד בגילומה של סיגורני ויבר, מאדאם גאו בגילומה של ויי צ'ינג הו, באקוטו בגילומו של רמון רודריגז, סוואנדה בגילומו של באבס אולוסאנמוקון ומורקאמי בגילומו של יוטאקה טקאוצ'י.

הידרוקסיל

הידרוקסיל (Hydroxyl) המסומן לעיתים בנוסחה: ROH, הוא קבוצה פונקציונלית (בכימיה אורגנית), המורכב מאטום אחד של חמצן ואטום אחד של מימן הקשורים בקשר קוולנטי דרך החמצן אל קבוצה אחרת של אטומים או אל אטום בודד. הקבוצה נקראת כך כאשר אין בה מטען עודף. צמד האטומים OH ללא מטען עודף נקרא הרדיקל ההידרוקסילי.

לעומת המצב בהידרוקסיל, כאשר צמד אטומי החמצן והמימן OH מחוברים בקשר יוני, וישנו אלקטרון עודף, המקנה ליון מטען חשמלי שלילי -OH, הם נקראים יון הידרוקסיד, ובאנגלית: Hydroxide

שמה של הקבוצה מורכב מהשורשים היווניים הידרו (קיצור של "מימן") ואוקסי (קיצור של "חמצן").

זרחה

זַרְחָה או פוספט (Phosphate) הוא יון המכיל אטום זרחן אחד וארבעה אטומי חמצן: . מטענו החשמלי של היון הוא 3-.

זרחה הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. בשימוש יומיומי זהו בדרך-כלל פירוש המושג זרחה. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של חומצה זרחתית, הנוצרים כשחומצה זו מגיבה עם בסיס או עם מתכת.

חומצה

חומצה, בהגדרה המקובלת ביותר, היא תרכובת המתפרקת במים ליצירת יוני הידרוניום, כך שה-pH של התמיסה המתקבלת יהיה נמוך מ-7. הגדרה כללית יותר לחומצה היא תרכובת המוסרת פרוטון במהלך תגובה כימית; ההגדרה הכללית ביותר של חומצה היא תרכובת המקבלת זוג אלקטרונים מתרכובת אחרת (או, במילים אחרות: תרכובת הנוטלת זוג אלקטרונים מתרכובת אחרת).

חומצות וחומציות הן גורמים חשובים בתהליכים כימיים רבים, ומשמשות את האדם רבות בחיי היום-יום. מצבר הרכב מכיל חומצה גופרתית, משקה קולה מכיל חומצה זרחתית, והקיבה מכילה חומצת מימן כלורי. לחומצות חלשות (חומצות בעלות ph גבוה יותר אך קטן מ-7) טעם חמוץ, ומכאן שמן. מיץ לימון, לדוגמה, מכיל חומצה ציטרית.

יוון העתיקה

תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא. התרבות היוונית העתיקה ומורשתה נחשבת בעיני היסטוריונים רבים כערש תרבות המערב וזו אשר הייתה בעלת השפעה רבה על תרבות רומא העתיקה, הקיסרות הרומית, וכלל התרבויות האירופאיות עד לימינו.

התרבות היוונית לא הייתה מוגבלת לחלקו הדרומי של חבל הבלקן, אזור גאוגרפי שבו שוכנת יוון המודרנית. תנועת קולוניזציה גדולה שיזמו היוונים הביאה יוונים רבים לחלקים גדולים של הים התיכון. מלבד איי הים האיגאי, ריכוזים יווניים גדולים היו באסיה הקטנה ואילו במערב ידועה יוון הגדולה - אזור התיישבות יווני שכלל את דרום חצי האי האפניני והחלק המזרחי של סיציליה. מלבד הריכוזים האלה היו מושבות יווניות רבות מפוזרות בחלקים נרחבים של הים התיכון ומעט גם בחופי הים השחור, במיוחד באזורים שבהם השלטון המרכזי היה חלש ולא היה מסוגל להתנגד להתיישבות היוונית.

בעת העתיקה יוון לא הייתה מדינה אחת. מדינות רבות, חלקן גדולות כמו אתונה וספרטה שמספר תושביהן עלה לכמה מאות אלפים וחלקן קטנות שמספר תושביהן לא עלה על אלפים ספורים, היו המאפיין של החיים היוונים. חלק מהמדינות היו בעלות חברה עירונית מפותחת והתבססו על עיר מדינה, הידועה בשם הפוליס. הפוליס שלטה על הסביבה הגאוגרפית המידית שלה ובדרך כלל הייתה קטנה בשטחה. חלק מהיוונים לא יצרו פולייס אלא התגוררו במסגרות שבטיות או אגרריות בלי שלטון מרכזי מסודר. כתוצאה מכך לא הייתה צורת משטר אחידה או תרבות אחידה. כל אזור היה בעל מאפיינים המיוחדים לו, אם כי היו ליוונים העתיקים גם מאפיינים משותפים רבים.

היוונים סיווגו את עצמם לכמה קבוצות אתניות: איונים, דורים, איולים ואכאים. כל קבוצה דיברה ניב משלה של השפה היוונית, מלבד האכאים שהשתמשו בניב הדורי.

יון (מחוז)

יון (בצרפתית: Yonne) הוא מחוז בצרפת הנקרא על שמו של הנהר יון החוצה אותו מדרום לצפון.

המחוז נמצא בחבל הארץ בורגון ועיר הבירה שלו היא אוסר. ב-2007 חיו בו 341,416 תושבים, ב-455 רשויות מקומיות.

יון אנטונסקו

יון אנטונסקו (ברומנית: Ion Antonescu (מידע • עזרה)‏; 15 ביוני 1882 – 1 ביוני 1946) היה שליט רומניה, קונדוקטורול, בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה בעל ברית חשוב של היטלר, והאחראי לפרעות יאשי, לגירושם של יהודי בסרביה ובוקובינה ולטבח באודסה.

לפני הגעתו לשלטון פיתח אנטונסקו קריירה צבאית מרשימה שבשיאה הגיע למשרת ראש המטה הכללי. כאיש צבא הוא נחשב למפקד מוכשר וקשוח במיוחד. אחרי עלייתו לשלטון ב-1940, בברית עם היטלר, הצליח אנטונסקו להרחיב את תחום שליטתה של רומניה מזרחה עד שטחי אוקראינה, ולמחוק את ההשפלה שספגה רומניה שנה קודם לכן, כשברית המועצות אילצה אותה לפנות את בסרביה ואת צפון בוקובינה. בשנת 1944, עם היחלשותה של גרמניה הנאצית ולאחר שורה של תבוסות קשות בחזית הסובייטית שסיכנו את עצמאותה של רומניה, הודח אנטונסקו מתפקידו במהלך הפיכת 23 באוגוסט 1944 ונעצר. הוא נשפט לאחר מלחמת העולם השנייה בבית הדין העממי בבוקרשט כפושע מלחמה, ונידון לעונש מוות.

בעיני הרומנים נותר אנטונסקו עד היום דמות שנויה במחלוקת. מצד אחד הוא היה רודן ופושע מלחמה מורשע שהוצא להורג, אך מצד שני הוא נחשב בעיני רבים כגיבור לאומי בזכות ניסיונו לממש את החלום של "רומניה הגדולה החדשה".

יינון

יינון הוא התהליך שבמהלכו משתנה המטען החשמלי של אטום, יון או מולקולה כתוצאה מקליטה או שחרור של אלקטרון אחד או יותר. על מנת לגרום לשחרור של אלקטרון מאטום, יון או מולקולה, יש להשקיע אנרגיה גבוהה דיה כדי לפרק את הקשר החשמלי בין האלקטרון והפרוטונים בגרעין האטום. אנרגיה זו מכונה "אנרגיית יינון". בתהליך ההפוך, שבו נקלט אלקטרון, משתחררת אנרגיה הנמדדת על ידי הזיקה האלקטרונית.

הגורמים המשפיעים על אנרגיית יינון:

מרחק: ככל שהמרחק שבין האלקטרון שיוצא מהאטום לגרעין גדל, הכוח החשמלי חלש יותר. מספר רמות האנרגיה הוא מדד למרחק ולכן ככל שיש יותר רמות אנרגיה, אנרגיית היינון קטנה. באותו טור בטבלה המחזורית, ככל שנרד למטה אנרגיית היינון תקטן.

מטען הגרעין: ככל שמטען הגרעין גדול יותר, המשיכה החשמלית גדולה יותר, ותידרש יותר אנרגיה כדי להביא לעזיבתו של האלקטרון (בצורונים בעלי מספר אלקטרונים זהה, (איזואלקטרונים).בדרך כלל אנרגיית היינון הולכת וגדלה לקראת הצד הימני-העליון של טבלת היסודות מפני שככל שנלך ימינה בשורה, הכוח החשמלי יגדל ולכן אנרגיית היינון תגדל. עם זאת, ישנן חריגות מכלל זה.

ככל שהרדיוס האטומי גדול יותר, תידרש השקעה פחותה יותר של אנרגיית יינון.

כתיב כימי

כתיב כימי הוא אוסף של כללים ומוסכמות בהם משתמשים בכימיה לתיאור אטומים, מולקולות, מבנים כימיים אחרים, תגובות כימיות ומנגנונים של תגובות כימיות.

ליגנד

ליגנד (אנגלית: Ligand) הוא יון או מולקולה המסוגלים לתרום זוג אלקטרונים לא קושר ליצירת קשר. מולקולות שהם ליגנדים יכולות לתפקד גם כבסיסי לואיס.

ליגנדים יוצרים קומפלקס עם יון "מרכזי", לרוב מתכת. "דנטטיות" (Denticity, "שן" מיוונית) מוגדרת כמספר האטומים במולקולת הליגנד שנקשרים ליון המתכת המרכזי. ליגנד התורם זוג אלקטרונים אחד, כגון קרבוניל, מכונה מונו דנטטי. ישנם ליגנדים המסוגלים לתרום שניים, ארבעה ואפילו שישה זוגות אלקטרונים. (אתילן דואמין טטרא-אצטט) נקשר ליוני מתכת רבים (ליגנד מגשר) או מיצר כמה קשרים עם אותו יון (קלאט). ליגנד כזה הנפוץ בשימוש הוא EDTA ובשל תכונה זו משתמשים בו לטיפול במקרים של הרעלת כספית.

מולקולה

מוֹלֵקוּלָה (מלטינית: Molecula - מסה קטנה; בעברית גם פְּרֻדָּה) היא מונח בכימיה המתאר מבנה (חומר) הבנוי משני אטומים או יותר, המחוברים ביניהם בקשר כימי.

בדרך כלל למולקולה אין מטען חשמלי (סך המטענים החיוביים והשליליים מתאזן); במקרה של מולקולה טעונה, היא מכונה יון (או יון מולקולרי, כדי להבחין בינו לבין יון חד-אטומי). מולקולה עשויה להיות מורכבת ממספר אטומים זהים או שונים. למשל מולקולת חמצן (O2) המורכבת משני אטומים זהים, מולקולת סוכר המורכבת מעשרות אטומים שונים, או מולקולת DNA הבנויה ממיליוני אטומים. מולקולה המורכבת מאטומים שונים היא יחידת בסיס (החלק הלא פריק הקטן ביותר) של תרכובת מולקולרית ומבנה המולקולה, הרכבה וכוחות המשיכה בין אטומיה ובין המולקולות קובעים את תכונות התרכובת.

את המולקולה ניתן לתאר על ידי נוסחה מולקולרית, המפרטת את מספר האטומים מכל סוג במולקולה. כך למשל, הנוסחה המולקולרית של מים היא H2O. ניתן לכתוב נוסחה מולקולרית באופן מצומצם, בו מציינים רק את מספר האטומים הכולל, ללא קשר למבנה, או באופן מפורט, בה מציינים אטומים לפי מיקומם במולקולה. כך לדוגמה, ניתן לתאר באופן מפורט את החומר אתנול בצורה CH3CH2OH, ודימתיל אתר CH3OCH3. בנוסח מצומצם, מתוארים שניהם על ידי הנוסחה C2H6O.

התחום שעוסק בהבנת המבנה המרחבי של מולקולות קרוי סטריאוכימיה, ומולקולות שלא ניתן ליצור חפיפה בינן ובין תמונת המראה שלהן, על ידי פעולת סיבוב במרחב, קרויות מולקולות כיראליות.

המונח "מולקולה" נטבע על ידי הכימאי אמדאו אבוגדרו.

מלח (כימיה)

בכימיה, מלח הוא תרכובת המורכבת מקטיונים (יונים בעלי מטען חשמלי חיובי), שלרוב מופיעים כיסוד מתכתי, ומאניונים (יונים בעלי מטען חשמלי שלילי), שלרוב מופיעים כיסוד אל-מתכתי, באופן שהמטען הכללי של התרכובת הוא נייטרלי. לפיכך, בכל מלח יחס האניונים לקטיונים קבוע, על פי מטענם. המלח מכונה לעיתים חומר יוני בגלל הרכבו.

בשפת היום-יום משמש המושג "מלח" לציון מלח הבישול, אף שזוהי רק דוגמה אחת מני רבות לקבוצת החומרים הכימיים הנקראים מלחים.

מספר אטומי

מספר אטומי הוא מספר הפרוטונים הנמצאים בגרעין של אטום מסוים. מספר זה קובע את היסוד הכימי של האטום. לכל יסוד יש מספר אטומי מסוים, שונה מזה של כל יסוד אחר. כאשר האטום נייטרלי חשמלית (אינו יון), המספר האטומי הוא גם מספר האלקטרונים באטום. אופיו הכימי, להבדיל מאופיו הפיזיקלי, של האטום נקבע על ידי מספר זה. לעומת זאת, אופיו הפיזיקלי של האטום נקבע גם על ידי האיזוטופ שלו. כל יסוד עשוי להתקיים כאיזוטופים שונים, שלכל אחד מהם מספר אטומי זהה אך מספר מסה שונה.

נבחרת דנמרק בכדורגל

נבחרת דנמרק בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של דנמרק. החל מאמצע שנות ה-80 משתתפת הנבחרת באופן קבוע בתחרויות כדורגל רשמיות. הדירוג הנוכחי של נבחרת דנמרק ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-14 בעולם, נכון ל-19 בספטמבר 2019 - ירידה של מקום אחד לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 3 נמדד לראשונה במאי 1997, והדירוג הנמוך ביותר 51 נמדד לראשונה באפריל 2017.

הישג השיא של נבחרת דנמרק היה זכייתה בטורניר יורו 1992. תחילה לא הצליחה נבחרת דנמרק להעפיל לטורניר, לאחר שסיימה במקום השני אחרי יוגוסלביה בשלב המוקדמות.

בעקבות מלחמת יוגוסלביה הוחלט להטיל סנקציות בינלאומיות על המדינה, שכללו את ביטול השתתפותה בטורניר יורו 1992. נבחרת דנמרק זכתה מן ההפקר וקיבלה את הכרטיס לטורניר, ובסופו של דבר גם זכתה בתואר לאחר שניצחה במשחק הגמר את גרמניה בתוצאה 2:0.

דנמרק עשתה את הופעת הבכורה שלה בטורניר גביע העולם בכדורגל ב-1986, כשהפתיעה את העולם, לאחר שניצחה בכל שלושת משחקי שלב הבתים שלה, שכוללים ניצחון מוחץ על נבחרת אורוגוואי בתוצאה 6:1, וניצחון 2:0 על סגנית אלופת העולם לשעבר גרמניה המערבית. בשלב שמינית הגמר הובסה דנמרק על ידי ספרד בתוצאה 5:1 וסיימה את דרכה בטורניר.

אוהדי הנבחרת, הידועים כאיכותיים ותרבותיים, מכונים רוליגאנס. האוהדים קיבלו מספר פרסים מפיפ"א ומאופ"א, על שילוב בין מסירות קיצונית לנבחרתם לבין אופי שקט ורגוע.

כמו כן, שיחקו בשורות נבחרת דנמרק זוכה פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר ואחיו, המתמטיקאי הארלד בוהר שאף זכה עם הנבחרת הדנית במדליית הכסף בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת לונדון (1908).

סוללת ליתיום-יון

סוללת ליתיום יון היא סוללה נטענת המבוססת על יציאה של יוני ליתיום מהאלקטרודה השלילית (האנודה, היכן שתהליך החמצון מתרחש), מעבר של היונים דרך אלקטרוליט המוליך יוני ליתיום בלבד וכניסתם לאלקטרודה החיובית (הקתודה, היכן שתהליך החיזור מתרחש). במהלך הפריקה של הסוללה, מעבר יוני הליתיום מלווה בזרימת אלקטרונים מהאנודה לקתודה דרך המעגל החיצוני. במהלך טעינת הסוללה מתרחש התהליך ההפוך, כלומר יוני ליתיום עוברים מהקתודה לאנודה. המינוח ליתיום יון בא להדגיש שבסוללות אלה האנודה עשויה מחומר המכיל יוני ליתיום ומאפשר מעבר יונים כאלה ממנו ואליו בפריקה ובטעינה, להבדיל מסוללות ליתיום בהן האנודה עשויה ליתיום מתכתי.

הסוללה מספקת מתח של כ-3.6 וולט, בערך פי 3 מהמתח של סוללות ניקל-קדמיום (Ni-Cd) או ניקל מתכת הידריד (Ni-MH) נטענות. כמו כן, האנרגיה הספציפית של הסוללה יכולה להגיע ל-150Wh/Kg ואף יותר כתלות באלקטרודות הנבחרות.

האלקטרודות הן אלקטרודות אינטרקלציה שיוני ליתיום יכולים לנדוד ביניהן (מהאנודה לקתודה בפריקה ומהקתודה לאנודה בטעינה) בניגוד לסוללות ליתיום ראשוניות בהן האנודה (האלקטרודה השלילית) בנויה מליתיום בצורתו המתכתית .

סוללות ליתיום יון שכיחות בעיקר באפליקציות של מכשירים אלקטרונים ניידים, הודות לצפיפות האנרגיה הגבוהה שלהן, מספר מחזורי פריקה/טעינה גבוה ואיבוד נמוך של הקיבול במהלך המחזורים. כיום, ניתן למצוא את סוללות הליתיום-יון גם ביישומים צבאיים, כלי-רכב חשמליים ובשימושים שונים בתעופה.

פרוטון

פְּרוֹטוֹן (מיוונית: פרוטון, ראשון) הוא חלקיק הנמצא בגרעין של כל אטום. הוא נושא יחידה יסודית אחת של מטען חשמלי חיובי (1 e). מסתו היא כ-1.00728 יחידות מסה אטומית מאוחדת. מאחר ששניהם נמצאים בגרעין האטום, הפרוטון והנייטרון מכונים יחד נוקליאונים.

הפרוטון אינו חלקיק יסודי, אלא מורכב משלושה קווארקים, שני קווארקי למעלה וקווארק למטה אחד, המוחזקים יחד על ידי הכוח החזק. הפרוטון הוא חלקיק יציב, שעד כה לא נצפתה דעיכה ספונטנית שלו לחלקיקים אחרים. עם זאת, פרוטון יכול לדעוך לחלקיקים אחרים כאשר הוא נמצא בגרעין של אטום לא-יציב, כלומר, רדיואקטיבי. בפרט, פרוטון יכול לעבור דעיכת בטא פלוס, במהלכה הוא הופך לנייטרון. דעיכת בטא פלוס מתרחשת כאשר אחד הקווארקים בתוך הפרוטון הופך מקווארק למעלה לקווארק למטה, אירוע המשנה חלק מהמספרים הקואנטיים של החלקיק והופך אותו מפרוטון לנייטרון.

גרעין האיזוטופ השכיח של היסוד מימן הוא פרוטון בודד. לכן, גם היון החיובי של מימן (H+) הוא פרוטון בודד. לפיכך, בכימיה, בביולוגיה ובתחומים קשורים, נהוג לכנות את יון המימן "פרוטון".

קרבונט

קרבונט (באנגלית: Carbonate) או פחמה הוא מלח או אסטר של חומצה פחמתית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.