יום שישי

יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601, זהו היום החמישי בשבוע.

בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום האחרון בשבוע-העבודה (למעט עסקים שפועלים שישה ימים בשבוע). באסלאם זהו יום המנוחה השבועי, והוא משמש ככזה במדינות מוסלמיות ברחבי העולם. בקרב היהודים יום שישי מתאפיין בהכנות לשבת.

Janez Andrej Herrlein - Creation of Eve
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817

יום שישי בתרבות ישראל

שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ד-ל"א) כיום שבו נבראו בעלי החיים שוכני היבשה והאדם:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.

בהלכה, יום שישי מתאפיין בהכנות רבות לקראת השבת, המתחילה זמן מה קודם לשקיעת החמה של יום שישי.

יום שישי כיום מנוחה

Friday in israel
מוקד טלפוני העובד באופן מקוצר בשישי

במקומות עבודה רבים בישראל, הפועלים חמישה ימים בשבוע, יום שישי הוא יום מנוחה (בנוסף לשבת). במקומות עבודה הפועלים שישה ימים בשבוע, יום שישי הוא יום עבודה מקוצר. ביישובים מוסלמיים בישראל זהו יום מנוחה. המגמה לקבוע את יום שישי כיום מנוחה נוסף על שבת, החלה בישראל בשנות השבעים, ובשנות התשעים הוסדרה בצו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי[1] והפכה לנחלת מרבית מקומות העבודה במשק (למעט מסחר שיום שישי נחשב כיום או בתי ספר).

מאפיינים נוספים של יום שישי, הנובעים מהיותו ערב שבת:

  • בחנויות המזון נמכרות חלות לשבת.
  • מסעדות רבות, ובפרט מסעדות פועלים, מציעות ביום זה אוכל מוכן לבית במקום הפעילות הרגילה שלהן.
  • העיתונים היומיים העיקריים, "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"ישראל היום", יוצאים בגיליונות גדולים מאוד יחסית לגיליונות של יתר ימי השבוע. העיתונים הכלכליים "גלובס" ו"כלכליסט" אינם יוצאים לאור ביום זה.

חשיבות דתית

עבור הנוצרים, על-פי הברית החדשה, זהו היום שבו נצלב ישו. אצל הנוצרים הקתולים מקובל לציין את היום במנהג אֵבֶל כלשהו. רוב הקתולים, לפיכך, נמנעים מאכילת בשר ביום שישי. בנוסף, יום שישי הטוב, הוא מועד נוצרי מכונן, בו מנציחים נוצריים ברחבי העולם את מותו של ישו על הצלב.

עבור המוסלמים זהו היום המקודש בשבוע (על-פי הקוראן, סורה 62, פסוק 9), יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה. לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה", כלומר "יום ההתכנסות" או "יום הקהל" (בערבית: يوم الجمعة).

המאמינים, כאשר יקרא לתפילה ב"יום הקהל" ואצתם אל זכר אלוהים, וזנחתם את המשא ומתן, זה טוב לכם אם יודעים אתם

הקוראן, סורת הקהל (62) פסוק ט', תרגום יואל ריבלין

המסורת המוסלמית אומרת בפירוש שאין זה יום מנוחה (מרובה איסורים), ואחרי כינוס התפילה מותר למוסלמים להמשיך בעסקיהם.[2] ברוב מדינות האסלאם זהו היום האחרון בשבוע.

יום שישי בשפות השונות

Freya by Penrose
האלה פריה והשרשרת שלה.

מקובל לקשר את יום שישי לאלה ונוס ולכוכב הלכת נוגה (ונוס), מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). בצרפתית הוא נקרא vendredi, באיטלקית venerdì ובספרדית viernes. שיוכה של ונוס ליום שישי הפך אותו בספרות ליום "רומנטי", כשמבקש צ'וסר, גדול משוררי אנגליה במאה ה-14, לתאר את אהבתו של גיבורו ארקיטה בוחר אף הוא ביום השישי כיום שבו מגיעה סערת הנפש של האוהב לשיאה:

ארקיטה ששבע מלטייל
וכבר זימר רונדל בעליצות
שקע פתאום בהרהורי עצבות
כדרך אוהבים מתרוצצים
בין ראש אמיר ותחתיות קוצים
מעלה מטה כדלי בתוך באר
כשם שיום שישי יש שזוהר
באור חמה ויש רטוב מגשם
כך ונוס הקפריזית משבשת
לב עבדיה. הפכפכת היא
ממש כמו יומה הוא יום שישי
הרי יום ו"ו לא כהרי יום יום...

סיפורי קנטרברי, סיפורו של האביר, תרגום: שמעון זנדבנק

בלשונות הגרמאניות שמו של יום שישי נגזר משמה של האלה הנורדית פריה. בגרמנית נקרא יום שישי Freitag, בשוודית ובדנית - fredag, ובהולנדית - vrijdag.

באנגלית השם Friday נובע מהצורה האנגלית העתיקה frigedæg, יומה של פריגה היא אלת האהבה והנישואין. בפורטוגזית Sexta-feira פירושו "יום-החג השישי" (כי הימים בפורטוגזית נקראים על שם ימי שבוע הפסחא), וזהו פירוש השם גם בחלק מלשונות המזרח הקרוב, כמו העברית. ביוונית נקרא היום Παρασκευή (פָּארָסְקֶוִוי, שפירושו "הכנה"; שם זה משמש גם בגאורגית - პარასკევი).

בערבית יום שישי הוא חריג. השם יום אלג'ומעה (يوم الجمعة) אין פירושו "יום שישי" כבשאר ימי השבוע (למעט השבת) אלא יום ההתאספות (לתפילה).

ברוסית השם הוא Пятница (פיאטניצה) - "חמישי".

בהינדית ובסנסקריט השם הוא שוקראוור, על שם שוקרא, שמו ההודי של הכוכב ונוס.

הקווייקרים נמנעים מלקרוא ליום שישי בשמו הפגאני ומכנים אותו "יום שישי" (Sixth Day).

יום שישי בתרבות

בתרביות שונות, בעיקר המערבית. מיוחס ליום שישי משמעיות שונות. כמו למשל, האמונה טפלה הגורסת כי יום שישי ב-13 לחודש, מביא מזל רע, אמונה הידועה בשם יום שישי ה-13. מנהג מערבי נוסף המתקשר ליום שישי, התפתח בארצות הברית וידוע בתור יום שישי השחור, המסמל בארצות הברית את ראשית עונת חג המולד.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, באתר של משרד הכלכלה
  2. ^ יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל,‫ תל אביב: עם עובד, תש"ז, עמ' 29.
PBS

PBS ‏(ראשי תיבות של Public Broadcasting Service, "שירות השידור הציבורי") היא רשת הטלוויזיה הציבורית של ארצות הברית. הרשת, שבסיסה בארלינגטון, וירג'יניה, היא מלכ"ר ופועלת דרך 354 תחנות מקומיות ברחבי אמריקה.

הרשת נוסדה ב-1969 והחלה לשדר באוקטובר 1970. לפניה הייתה קיימת רשת ציבורית אחרת, NET‏ (National Educational Television).

לאורך השנים שידרה הרשת תוכניות איכות רבות, בתחומי האמנות, תרבות, מדע, טבע ועוד. בין התוכניות הידועות ביותר שלה ניתן למנות את רחוב סומסום, תוכניות החדשות והאקטואליה הוותיקות Newshour ו"קבוצת מקלכלן"; ואת סדרת קוסמוס של קרל סייגן. כמו כן היא הביאה לארצות הברית את הטלטאביז ושידורים חוזרים של הקרקס המעופף של מונטי פייתון. בתחום הכלכלה הביאה הרשת לאמריקה בכל יום שישי במשך שלושה עשורים את "Wall $treet Week", בהנחיית לו רוקייזר.

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم, להאזנה (מידע • עזרה), בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

הדת מבוססת על סונת מוחמד כפי שהיא מתועדת בכל ספרי החדית' הנחשבים לאמינים (צחיח, صَحِيْح) כולל בספרות הסירה (سيرة رسول الله), וכן גם על ספר הקוראן (القـُرْآن), אשר לפי המוסלמים, ניתן על ידי אַלְלַּה, באמצעות המלאך ג'יבריל, פסוקים פסוקים, במשך כ-23 שנים, אל מוחמד אשר הכתיב אותם למאמיניו.

ספרי החדית' והסירה, הם המקורות המדגימים למוסלמי איך לחיות ואיך לפרש את הקוראן, הנחשב לפי המוסלמים לדברו הישיר של האלוהים. מרבית הזרמים באסלאם מתייחסים לחדית'ים, המתעדים את חייו, מעשיו ואמירותיו של מוחמד, ככלי מרכזי לפירוש הקוראן, וכבסיס נוסף לפסיקת הלכה אסלאמית (שריעה).

הדת החלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד כדת סינקרטיסטית המשלבת אמונות שונות מן היהדות, הנצרות, מסורות ערביות קדם אסלאמיות ועוד.

בדת האסלאם שלוש חטיבות זרמים עיקריות: הסונים (הנחשבים לאורתודוקסיה של האסלאם), השיעים, והחַ'וַארֶג'. רובם הגדול של המוסלמים הם סונים, ומיעוטם שיעים, ח'ארג'ים, או בני זרמים אחרים העומדים בפני עצמם. בעוד שהאסלאם הסוני כמעט ואינו מחולק לזרמים מובחנים, הזרם השיעי והח'אריג'י, לאורך ההיסטוריה התחלקו כל אחד למספר זרמים עצמאיים הנבדלים במידה משמעותית בתפיסותיהם הדתיות הן מהאסלאם הסוני והן אחד מהשני, כך שלכל זרם פרשנויות קוראן, פסקי הלכה, ולעיתים אף מסורות הייחודיים לו מאד.

מספרם הכולל של המוסלמים מוערך על פי אומדנים שונים ב-1.4, 1.6 מיליארד, ועל פי המחקר הכי עדכני, מספרם הכולל של המוסלמים הוא כ-1.8 מיליארד ובכך הם מהווים את הקהילה הדתית השנייה בגודלה בעולם. מרבית המוסלמים חיים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, דרום אסיה ודרום-מזרח אסיה. רק כ־20 אחוזים מהם חיים בארצות ערב.

מכון המחקר פו מצביע על כך שקצב הגידול של האסלאם גבוה משמעותית מדתות אחרות. הן במדינות אסלאמיות והן באוכלוסיות אסלאמיות בתוך מדינות בעלות רוב נוצרי או אחר.

ג'ון יום

ג'ון יום (באנגלית: John Hume; נולד ב-18 בינואר 1937), פוליטיקאי מצפון אירלנד. זוכה פרס נובל לשלום ופרס גנדי לשלום ביחד עם דייוויד טרימבל, על חלקם בהשגת הסכם יום שישי הטוב.

הסכם יום שישי הטוב

הסכם יום שישי הטוב (ידוע גם כ"הסכם בלפסט", נחתם ב-10 באפריל 1998), הוא הסכם שלום שנועד להסדיר את עתידה של צפון אירלנד על פי רצון אזרחיה ובאופן דמוקרטי. על ההסכם, שסיים את הסכסוך בצפון אירלנד, חתמו נציגים של ממשלת בריטניה וממשלת אירלנד והוא אומץ על ידי רוב המפלגות הפוליטיות בצפון אירלנד, ביניהן המפלגה היוניוניסטית של אלסטר (UUP), המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והעבודה, השין פיין ומפלגות קטנות נוספות. המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית (DUP) היא המפלגה הגדולה היחידה שלא חתמה על ההסכם. בנוסף, ההסכם אומץ על ידי אזרחי אירלנד ואזרחי צפון אירלנד, בשני משאלי עם נפרדים במאי 1998. אדריכלי ההסכם, ג'ון יום ודייוויד טרימבל, זכו בפרס נובל לשלום לשנת 1998.

הסכסוך בצפון אירלנד

הסכסוך בצפון אירלנד, הידוע בפשטות גם בשם הצרות (אנגלית: The Troubles, אירית: Na Trioblóidí) הוא עימות שהתחולל מסוף שנות השישים ועד אמצע שנות התשעים בין הפלגים האתנו-דתיים באוכלוסיית צפון אירלנד: הרוב היוניוניסטי-פרוטסטנטי שחפץ בשימור ההגמוניה שלו והאיחוד עם בריטניה, והמיעוט הקתולי שדרש שוויון זכויות וחלקו אף קרא להצטרפות לרפובליקת אירלנד. אף כי החיכוך בין השניים היה מרכיב קבוע בתולדות האזור מאז המאה ה-17, הוא התפרץ במהלך "הצרות", והתבטא במהומות רחבות-היקף ובטרור שהצריכו את פריסת הצבא הבריטי בחבל ב-1969. בשנים הבאות ניהלו גורמים קיצוניים בשני הצדדים מסע טרור ואלימות נגד אויביהם והממשלה גם יחד.

יום חמישי

יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 הוא היום הרביעי בשבוע.

יום שישי ה-13

על פי אמונה טפלה, יום שישי ה-13 נחשב כבעל מזל רע. אסמכתאות לקיומה של אמונה טפלה זו קיימות מאז המאה ה-19. מקור האמונה קשור כנראה לחיבור של שתי אמונות הקושרות את יום שישי כיום בעל מזל רע ואת המספר 13 כמספר בעל מזל רע. באמונה טפלה זו, כשיום שישי מופיע ב-13 בחודש, הוא נחשב ליום מבשר רעות. פחד מיום שישי ה-13 נקרא פָראסְקבֶדקטריאפוביה (παρασκευηδεκατριαφοβία).

בכל שנה יש בין פעם אחת לשלוש בהן היום ה-13 בחודש יוצא שישי. בממוצע, יום שישי ה-13 (כמו כל צירוף של יום בשבוע ויום בחודש) מופיע אחת לשבעה חודשים וליתר דיוק כל 212.35 ימים. מאפיין המקל על זיהוי חודשים בהם חל יום שישי ה-13 הוא העובדה שהיום הראשון של החודש הוא יום ראשון.

בספרד, באמריקה הלטינית וביוון, ניתנת משמעות דומה ליום שלישי החל ב-13 בחודש.

יום שישי ה-13 (סדרת סרטים)

יום שישי ה-13 (באנגלית: Friday the 13th) הוא זיכיון סרטי אימה אמריקנים פופולריים, המורכב משנים עשר סרטי קולנוע, סדרת טלוויזיה, רומנים וחוברות קומיקס. הסרט המקורי נכתב על ידי ויקטור מילר והופק ובוים על ידי שון ס. קנינגהאם.

עלילת הסרטים מתמקדת בדמותו של ג'ייסון וורהיס, אשר טבע בהיותו ילד במחנה "אגם קריסטל" עקב רשלנות של המדריכים. כמה שנים לאחר מכן, מופצת השמועה שהמחנה מקולל, לאחר כמה מקרי רצח שהתרחשו באזור.

בשנת 2009, יצא סרט חדש בסדרת הסרטים שמהווה למעשה אתחול מחודש של שלושת הסרטים הראשונים. הסרט בוים על ידי מרכוס ניספל, והופק על ידי מייקל ביי, ניו ליין סינמה ופרמאונט. בנובמבר 2015, יצא לרחבי קונסולות המשחקים PS4,‏ XBOX360 ועוד משחק תלת-ממדי מגוף שלישי המאפשר לשבעה שחקנים להיות נערי המחנה שמנסים לשרוד את הלילה, ואילו השחקן האחר יכול לבחור לשחק את ג'ייסון ולהרוג את הנופשים.

יום שישי הטוב

יום שישי הטוב הוא חג נוצרי המציין את צליבת ישו, ביום שישי האחרון בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא. החג נמנה עם מכלול אירועי הפסחא נחוג יום לאחר יום חמישי הקדוש (שבו נערכה הסעודה האחרונה) ויום לפני שבת האור. חג הפסחא הוא מן החגים העיקריים בשנה הליטורגית הנוצרית.

באנגלית עתיקה המילה "טוב" משמעותה גם "קדוש", וזה פירוש שמו של היום. לפי המסורת הנוצרית, ביום זה נצלב ישו בגבעת הגולגולתא שבירושלים, לאחר מסע בויה דולורוזה ("דרך הייסורים"). צליבתו של ישו ומותו על הצלב, הוא האירוע הבסיסי והמכונן בתאולוגיה הנוצרית.

יוניוניזם (אירלנד)

יוניוניזם (באנגלית: Unionism ולעיתים Ulster loyalism; אירית: náisiúnach, בהגייה אלסטרית: נֵייְשוּנָה) היא אידאולוגיה התומכת בשימור האיחוד הפוליטי בין צפון אירלנד, ובעבר כל אירלנד, לבריטניה הגדולה. מאז חקיקת חוק האיחוד של 1800, בו הוחלף האיחוד הפרסונלי של אירלנד עם בריטניה באיחוד ריאלי ונוצרה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, נתפש היוניוניזם כעמידה על שימור הסדר זה. לאחר האמנה האנגלו אירית ב-1921, שפיצלה את האי האירי בין צפון אירלנד הבריטית ומדינת אירלנד החופשית, התייחס המושג רק לדרישה לשמר את הצפון כחלק מן הממלכה, ולפעמים אף מייחדים לכך את השם "יוניוניזם אלסטרי", כשם החבל הצפוני. בעוד היוניוניזם בצפון אירלנד הוא סוגיה פוליטית וחברתית מרכזית, היוניוניזם באירלנד העצמאית כמעט ולא קיים. יוניוניסטים, במיוחד הקיצונים והדוגלים בטרור, נקראים לעיתים גם לויאליסטים ("נאמנים"). לאחיזה ביוניוניזם יש מתאם כמעט מלא עם מוצא אתני אנגלו-סקוטי והשתייכות לכנסייה הפרוטסטנטית, כשם שהלאומיות האירית הרפובליקנית (Republican Nationalism) המנוגדת מקושרת למוצא גאלו-קלטי ולקתוליות, אם כי קיימים גם יוצאי-דופן.

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים. במסגד המוסלמים מתפללים בציבור ושומעים דרשות ביום שישי – היום הקדוש למוסלמים. בשעת התפילה פונים המתפללים לכיוון העיר מכה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם. המסגד משמש גם לצרכים קהילתיים שונים.

לרוב המסגדים כיפה וצריח הקרוי "מינָרֶט". במסגד אין בדרך-כלל כמעט רהיטים, מלבד המנבר, דוכן הדרשות. אין בו ציורים או פסלים בגלל האיסור של הדת המוסלמית לתאר דמויות. עם זאת, ברוב המסגדים קירות המסגד מעוטרים בקישוטים גאומטריים ובכתובות בערבית.

שלושת המסגדים הקדושים ביותר לאסלאם לפי סדר קדושתם הם מסגד אל-חראם בעיר מכה, מסגד הנביא בעיר מדינה ומסגד אל אקצה בעיר ירושלים (לסונים בלבד).

ערב שבת

ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש') הוא כינוי בשיח הדתי־הלכתי ליום שישי. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע".

בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חָשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחָשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של היום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת.

בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

פסחא

חג הפסחא הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. חג הפסחא נחוג בכל הכנסיות הנוצריות, אולם בתאריכים שונים. הוא נחגג תמיד ביום ראשון בשבוע, ותמיד סמוך לתחילת האביב.

השבוע הקדוש, הוא השבוע האחרון של 40 ימי הצום, מתחיל ביום ראשון של הדקלים ומסתיים ביום ראשון לאחר מכן, שהוא יום חג הפסחא והיום בו ישו קם לתחייה. ברוב מדינות אירופה, בניגוד לארצות הברית, מקובל להאריך את חג הפסחא ולחגוג במשך יומיים - יום ראשון ושני בשבוע.

פסחא הוא החג הקדוש ביותר בלוח השנה הנוצרי (אם כי מעט זרמי שוליים זעירים, כמו הקווייקרים, לא מציינים אותו). החג מוכר כחג רשמי ברוב המדינות בעלות מסורת נוצרית, ומלבד טקסים לכבוד תחיית ישו, נהוגים בו טקסים ומשחקים לכבוד תחילת האביב.

צום

צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

צפון אירלנד

צפון אירלנד (באנגלית: Northern Ireland; באירית: Tuaisceart Éireann; באלסטר-סקוטית: Ulstèr) הוא חבל ארץ שנמצא בצפון מזרח האי אירלנד, ומדינה תחת שלטון הממלכה המאוחדת בימינו. הקטנה מבין "אומות הבית" המרכיבות את הממלכה, כאשר שלוש האחרות מהוות את בריטניה הגדולה. אוכלוסייתה מונה כ-1.81 מיליון איש (2011) ושטחה 13,843 קמ"ר. בירתה של צפון אירלנד היא בלפסט, והעיר השנייה בגודלה היא לונדונדרי.

ההתנגשויות בין ה"יוניוניסטים" (ברובם פרוטסטנטים), החפצים בהשארותה של צפון אירלנד בחיק הממלכה המאוחדת, ובין ה"לאומנים" (ברובם קתולים) הרוצים באיחודה של אירלנד כמדינה אחת, עצמאית, מהווה את עיקר ההיסטוריה העקובה מדם של מדינה זו. כחלק מכך אין כיום דגל לצפון אירלנד. דגל "היד האדומה" בוטל בשנת 1972 ביחד עם "הפרלמנט של צפון אירלנד". היוניוניסטים מניפים את דגל הממלכה המאוחדת, "היוניון ג'ק", ואילו הלאומנים משתמשים בדגל אירלנד. שני הצדדים משתמשים גם בדגלי המפלגות השונות ובדגלי ארגונים אחרים שהם משתייכים אליהם. בדומה לכך אין לצפון אירלנד הימנון לאומי.

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים. השבוע מהווה יחידת זמן מחזורית בין המחזור היומי למחזור החודשי. השבוע משמש כמחזור מקובל בעולם כולו לצורכי עבודה ועסקים, ובפרט משמש כמחזור לקביעת ימי עבודה ומנוחה.

שבוע הוא יחידת זמן מלאכותית (להבדיל מיממה, למשל, שהיא יחידת זמן טבעית), משום שמספר ימי השבוע הוא מספר שרירותי; ואכן, בתקופות שונות ובמקומות שונים בעולם היו הגדרות שונות לשבוע.

מחזור רציף של שבעה ימים שאינו תלוי במחזוריות הירח הונהג כנראה לראשונה ביהדות, לכל המאוחר במאה ה-6 לפני הספירה.

שין פיין

שין פיין (באירית: Sinn Féin - "אנו עצמנו") היא מפלגה אירית לאומנית שדוגלת במדינה אירית אחת עצמאית ומאוחדת, מנותקת מהשלטון הבריטי. המפלגה מתמודדת הן במערכת הפוליטית האירית, והן במערכת הפוליטית הבריטית (בצפון אירלנד) עם מצעה.

המפלגה נוסדה בשנים הראשונות של המאה ה-20, על ידי המנהיג האירי ארתור גריפית, כמפלגה בדלנית מלוכנית אירית (אשר תמכה בהפרדת אירלנד מהממלכה המאוחדת אך סברה כי ראוי שמלך אנגליה ימשיך להיות ראשה של המדינה החדשה). לאחר מרידת חג הפסחא בה השתתפו רבים מאנשיה, עברה המפלגה למצע רפובליקני, והחלה להיות ידועה כמפלגה רפובליקנית. מאז ועד היום המפלגה מסורה לאיחוד מחדש של אירלנד, והחלפת שתי המדינות, שיצר החוזה האנגלו אירי בשנת 1921 - אירלנד הקתולית והעצמאית בדרום, וצפון אירלנד הפרוטסטנטית, המהווה חלק מן הממלכה המאוחדת בצפון, במדינה אחת.

היסטוריונים סבורים, שמעבר למפלגה הרשמית בשם "שין פיין", לאורך ההיסטוריה התקיימו עשרות רסיסי מפלגות המתאגדות ומתפצלות חליפות, תוך שחלק מהן שומר את השם "שין פיין", ובגילגולים רבים במהלך מאת השנים, שחלפו מאז הקמתה.

תהילים צ"ג

תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". מזמור זה משמש כשיר של יום שישי והוא אחד משלושה מזמורי תהילים המתחילים במילים ה' מָלָךְ.

תחיית ישו

תחיית ישו (באנגלית: Resurrection of Jesus) הוא רכיב מהותי באמונה ובתאולוגיה הנוצרית. על פי המתואר בברית החדשה, לאחר שהרומאים צלבו את ישו, הוא נקבר בקבר חדש אך קם מהמתים והופיע לעיני אנשים רבים במהלך ארבעים יום, ולאחריהם חזר השמיימה.

הנוצרים חוגגים את תחיית ישו ביום ראשון של פסחא, היום השלישי לאחר יום שישי הטוב, המסמן את מועד הצליבה (פסחא נחגג בסביבות פסח).

בכמה מהבשורות הקנוניות ישו חוזה את מותו ואת תחייתו ומציין כי יתרחשו לפי תוכניתו של האל האב. הנוצרים רואים בתחיית ישו חלק מהתוכנית לגאולה.

חוקרי דתות חלוקים לגבי מקורם של הנרטיבים של התחייה. ישנם חוקרים בני תקופתנו הסבורים כי תחיית ישו נגזרה מחוויות תלמידיו ומאלו של השליח פאולוס.

ימות השבוע
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישי • יום שישי • יום השבת (שבת)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.