יום השבת

יוֹם הַשַׁבָּת[1] הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 זהו היום השישי בשבוע (שספירת הימים בו מתחילה ביום שני).

Sanuel Hirszenberg The Sabbath Rest
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894
Word for Saturday in European Languages
המילה "שבת" בארצות אירופה

יום השבת בתרבות ישראל

בעברית, שמם של כל שאר ימות השבוע מבוסס על מספרם הסידורי בשבוע (יום ראשון, יום שני וכו'). יוצא מן הכלל היום השביעי, שאינו קרוי "יום שביעי" אלא שבת. לפי התורה, ביום זה הסתיימה בריאת העולם, ואלוהים שָׁבַת מכל מלאכתו, ומכאן שמו של היום - שַׁבָּת. בהתאם לכך, ביהדות זהו יום המנוחה השבועי.

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

יום השבת ברחבי העולם

בכל ארצות אירופה ואמריקה זהו יום מנוחה, הנוסף על יום ראשון. בחלק מהארצות המוסלמיות זהו יום העבודה הראשון בשבוע, ובחלק אחר זהו יום מנוחה הנוסף על יום שישי.

בארצות סקנדינביה יום שבת נקראה lördag, ולפי מסורת עממית ילדים אינם רשאים לאכול ממתקים במהלך השבוע, ורק ביום השביעי הוריהם יכולים להרשות להם לזלול ממתקים. הממתק הנאכל ביותר הוא ממתק דגים העשוי ממח עצם של הדג, ג'לטין.

בחלק מלשונות אירופה נקרא יום שבת בשמות שנגזרו מהמילה העברית "שבת", ובחלק אחר הוא נקרא על-שם כוכב הלכת שבתאי (בלועזית: Saturn, סטורן). בערבית, שגם בה מקובל לכנות את רוב ימי השבוע על-פי מספרם הסידורי, נקראים ימי שישי ושבת בשמות מיוחדים. יום שבת מכונה "א-סבת" בדומה לשמו בעברית אך בחלק ממדינות המגרב נהוג לכנותו "סוף השבוע" כמו כן בטורקית נקראה היום שאחרי "יום ההתכנסות" הלו הוא שישי .

הערות שוליים

  1. ^ על פי האקדמיה ללשון העברית, נהוג לומר 'יום השבת' או 'היום השביעי', על פי לשון המקרא, כגון: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות, כ', ח'), "וישבת ביום השביעי" (בראשית, ב', א'). עם זאת, מותר לומר גם 'יום שבת'. ניתן למצוא לכך סימוכין רבים בקרב השירה והספרות העברית, כגון שירו של שלום שבזי, "ביום שבת".
הבדלה

הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב. ההבדלה נעשית באמירת ברכה מיוחדת הנאמרת על גביע יין (או מיץ ענבים). תוכן הברכה הוא ההבדלה בין השבת לששת ימי המעשה, יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה אף ברכה על הבשמים ועל האש.

הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי

הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי (או: המשיחית שומרי השבת) היא זרם אדוונטיסטי (המאמין בביאתו השנייה של ישו המשיח) בנצרות הפרוטסטנטית, שבו מקדשים את יום השבת, בניגוד למרבית הזרמים שמחשיבים את יום ראשון כיום השבתון המקודש. הכנסייה נוסדה באופן רשמי בשנת 1863 בארצות הברית.

רבים מעיקרי האמונה של הקהילה נשענים על חלק מכתביה של אלן גולד וייט, שהחל משנת 1844 ובמשך 19 שנה ראתה "חזיונות" או "נבואות" במקומות ציבוריים, ובהמשך חייה התנבאה בנושאים שונים הקשורים לתפקודה של הקהילה בעולם.אין כמורה רשמית בכנסייה זו, אבל יש פסטורים ("רועי קהילה" באנגלית) המנהיגים את הקהילה.

באופן רשמי הכנסייה טוענת שאינה רואה בשלילה את קיומן של כנסיות נוצריות אחרות, אך "מעדיפה את הטקסים והמוסדות" שלה, וחשוב לה שחבריה יהיו אלו "שראו את האור".יש המגדירים בארצות הברית את הכנסייה ככת, בייחוד עוזבי הכנסייה, אך רבים מהכנסיות בארצות הברית רואים בה כנסייה נוספת עם נוהגים שונים.

זמירות ופיוטים לשבת

זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים בעדות אשכנז במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה. ברובם חוברו הזמירות והפיוטים בין המאות ה-14 וה-17, אם כי פיוטים רבים חוברו גם לאחר מכן, ועד ימינו.

מטרת הזמירות הוא להנעים את ארוחות השבת, לייחד אותן מארוחות בימי החול ולהזכיר על השולחן דברי תורה. המקור למנהג זמירות שבת נמצא כבר בתלמוד הבבלי (מגילה יב ע"ב), בספר הזוהר ובדברי רבי יהודה החסיד.

"זמירון" הוא חוברת קטנה ובה כל הסדר הטקסי של השבת, הכולל את הקידושים השונים, ההבדלה, ברכת המזון ואת הזמירות השונות המתחלקות לערב שבת, לסעודת יום השבת, לסעודה שלישית ולמוצאי השבת.

הנושאים העיקריים בזמירות הם הלל ושבח לאל שנתן יום מנוחה, וגדלות השבת ומעלתה. בכמה מהזמירות למוצאי שבת מוזכר אליהו הנביא, שעל פי אמונת המסורת יושב במוצאי שבת תחת עץ החיים ומונה את זכויותיהם של ישראל, כתיקון על קטרוגו בזמן שהיה עלי אדמות.

בחלק מהזמירות חתומים באקרוסטיכון שמות מחבריהם במילים הראשונות של כל בית או שורה.

יום חמישי

יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 הוא היום הרביעי בשבוע.

מסכת שבת

מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה, על פי הכתוב בתורה "שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ", "לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה".

במסכת שבת 24 פרקים ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן.

כמו כן מובא שם דיני מצוות היום (הדלקת הנר, תפילה ושלוש סעודות), וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.

בגמרא של מסכת שבת ישנם 156 דפים בתלמוד הבבלי ו-92 דפים בתלמוד הירושלמי. המסכת היא הגדולה מבין המסכתות שבכל התלמוד מבחינת מילים (116,533) ואותיות (463,595).

נופש

נופש הוא שם כולל לבילוי זמן מתוך תחושת הנאה, אשר מטרתו השגת רגיעה של הגוף והנפש.

בעוד שהמונח "פנאי" מתאר בדרך כלל מצב של זמן חופשי מעבודה ומילוי מטלות והתחיבויות, ומתבטא בבילוי בעל אופי פאסיבי כגון שינה, הרי שהמונח נופש מדגיש את האופי האקטיבי של הבילוי.

סטורן (מיתולוגיה)

סטורן (לטינית: Saturnus) הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית. מקבילו של קרונוס במיתולוגיה היוונית.

גם על סטורן האמינו שהוא נהג לבלוע את ילדיו בזה אחר זה מיד כשנולדו.

סטורנאליה, החג לכבודו של סטורן, נערך סמוך ליום הקצר ביותר בשנה, ב-17 בדצמבר. זה היה אחד מהחגים העליזים ביותר מכל חגי רומא. במהלך החג התייחסו אל העבדים כאל בני חורין ונתנו להם תוספת מזון וכן הוסרו הכיסויים המכסים את פסל האל במקדש, היום היחיד בשנה בו הוסרו הכיסויים.

כוכב הלכת שבתאי קרוי ברוב שפות העולם על שמו של סטורן, וגם יום השבת מכונה במספר שפות אירופאיות, "יומו של סטורן".

סעודה שלישית

סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת. זמנה של הסעודה מקביל לזמן תפילת מנחה, כלומר חצי שעה אחרי חצות היום (זמן מנחה גדולה) עד שקיעת החמה.

יש שאוכלים סעודה זו במאכלים קלים, בעיקר בחודשי החורף שסעודה זו קרובה לסעודת הבוקר, המנהג לזמר זמירות בסעודה וכן לומר דברי תורה.

סעודות שבת

בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית). מצווה זו מוטלת על גברים ועל נשים בשווה.

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת, היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר תפילת שחרית ותפילת מוסף, מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.

ערב שבת

ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש') הוא כינוי בשיח הדתי־הלכתי ליום שישי. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע".

בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חָשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחָשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של היום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת.

בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

עשרת הדיברות

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית. הדיברות נחשבים למצוות יסודיות ביהדות ובנצרות, ולהם השפעה רבה על המשפט והמוסר בתרבות היהודית והנוצרית.

עשרת הדיברות הם:

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – אמונה באלוהים.

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה – מונותאיזם, איסור עבודה זרה ואיסור עשיית צלמים.

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא – איסור נשיאת שם ה' לשווא.

זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – מצוות השבת (ביתרו: זכור. בואתחנן: שמור).

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ – מצוות כיבוד אב ואם.

לֹא תִרְצָח.

לֹא תִנְאָף.

לֹא תִגְנֹב.

לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר – איסור עדות שקר.

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ.

קידוש

קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר. הקידוש נעשה על ידי ברכה מיוחדת הנאמרת לרוב על גביע יין (או מיץ ענבים), ולחלופין גם על פת ובקידוש היום גם על חמר מדינה. ישנה מצווה מהתורה לערוך קידוש בליל שבת וחג, היא מצוות קידוש השבת בדברים. הקידוש נערך קודם הסעודה להראות שהסעודה נעשית לכבוד השבת, בדרך כלל על ידי בעל הבית או הבכיר מבין הנוכחים. הקידוש הנעשה ביום השבת והחג הוא תקנה דרבנן.

קידוש מהתורה (שנעשה על ידי אמירה בלבד) מתקיים לחלק מן הדעות גם בתפילת העמידה של תפילת ערבית של שבת, בה משולבת פרשת "ויכולו".

על פי סקר הלמ"ס מ־2009, כ־42% מהאוכלוסייה היהודית בישראל עורכים קידוש בליל שבת.

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים. השבוע מהווה יחידת זמן מחזורית בין המחזור היומי למחזור החודשי. השבוע משמש כמחזור מקובל בעולם כולו לצורכי עבודה ועסקים, ובפרט משמש כמחזור לקביעת ימי עבודה ומנוחה.

שבוע הוא יחידת זמן מלאכותית (להבדיל מיממה, למשל, שהיא יחידת זמן טבעית), משום שמספר ימי השבוע הוא מספר שרירותי; ואכן, בתקופות שונות ובמקומות שונים בעולם היו הגדרות שונות לשבוע.

מחזור רציף של שבעה ימים שאינו תלוי במחזוריות הירח הונהג כנראה לראשונה ביהדות, לכל המאוחר במאה ה-6 לפני הספירה.

שבת

הַשַׁבָּת היא יום קדושה ומנוחה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. המועד חל באופן קבוע מדי שבעה ימים, ביום השביעי שבשבוע. תחילת השבת היא בערבו של יום שישי, מעט קודם לשקיעת החמה - זמן הקרוי "ליל שבת", וסיומה הוא ביום המחרת, עם צאת הכוכבים - זמן הקרוי "מוצאי שבת". ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר.שמירת שבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות; לפי המדרש, השבת הראשונה ניתנה לאדם ביום היבראו, ושמירתה שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. ולדברי המדרש השבת הראשונה ששמרו עם ישראל בצאתם ממצרים הייתה ביום כ"א באייר.

השבת מסמלת ביהדות את בריאת העולם בידי אלוהים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם על ידי אלוהים, ובשונה מחגי ישראל, אינה תלויה בקידוש החודש שנעשה בידי בית הדין. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה בששת ימי בריאת העולם, וממספר מקורות בתנ"ך. השבת אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה[דרוש מקור] והתרוממות הנפש. שמירת השבת היא הודאה מעשית בבריאת העולם, מחזקת את האמונה ואי שמירתה גורמת להיחלשות האמונה היהודית, כמו כן שמירת השבת מקרבת את האדם לבורא העולם יותר מפרישות ונזירות גופנית.בחילול השבת רואה התורה חטא חמור שהעונש על עשייתו במזיד בפני עדים שהתרו בו הוא מיתת סקילה, שנחשבת לחמורה מבין ארבע מיתות בית דין. או עונש כרת במקרה שחילל שלא בפני עדים, ואם חילל בשוגג חייב קרבן חטאת.

הרעיון הבסיסי של השבת, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות לפעול לקיצור אורך יום העבודה ושבוע העבודה. בישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.

שכר שבת

שכר שבת הוא איסור שאסרו חז"ל לקבל שכר על מלאכה שנעשתה בשבת, אפילו שמותר לעשותה, משום שחששו שמא יבואו לעשות בשבת מקח וממכר, האסור כגזירה שמא יכתוב.

שמירת שבת

שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת. פרטי וגדרי שמירת שבת נידונים בהרחבה במסכת שבת ובספרות הלכתית ענפה שמרחיבה את הנידון בה.

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה. תפילה זו שונה מתפילת שחרית של יום חול בכך שהיא כוללת פסוקי דזמרא רבים יותר, תוספות שונות וקריאת התורה, ונערכת באופן חגיגי. בקהילות השונות קיימים פיוטים ולחנים הייחודיים לתפילה זו. בסיום תפילה זו מתחילה מיד תפילת מוסף של שבת, והיחס הרגיל אליהם הוא כאל תפילת אחת ארוכה.

ימות השבוע
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישייום שישי • יום השבת (שבת)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.