יום העצמאות

יום העצמאות הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך העברי ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה; ראו פירוט), מיד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בשעה 16:00, כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם, דוד בן-גוריון, בטקס חגיגי על הקמת מדינת ישראל, ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט (15 במאי בשעה 00:00) בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת. התאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות.

יום העצמאות מתבטא בשורת טקסים ואירועים רשמיים, ובהם טקס הדלקת המשואות, לצד מנהגים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים. יום העצמאות הוא יום שבתון, ואנשים רבים מנצלים אותו לנופש, פיקניקים ומנגלים, טיולים וביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.

IndepedenceDayDecorations001
ביום העצמאות נהוג לתלות את דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים.
יום העצמאות
PikiWiki Israel 2482 independence day aerial demonstration מטס יום העצמאות
הצגת אוויר לכבוד יום העצמאות ה61 למדינת ישראל
נחגג באחד מן הימים שבין ג'ו' באייר
ראו פירוט להלן
סיבה הקמת מדינת ישראל
סמלים דגל ישראל,מגן דוד,כחול,לבן
מתקשר ל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

חוק יום העצמאות והעיגון החוקתי

יום העצמאות נקבע כיום חג ב"חוק יום העצמאות", ה'תש"ט-1949[1][2], שנחקק על ידי הכנסת הראשונה לקראת מלאת שנה להקמת המדינה ופורסם בספר החוקים ב-13 באפריל 1949. במסגרת הדיונים לחקיקת החוק נקבע שמו של יום זה כיום העצמאות (ולא בשמות 'יום הקוממיות' או 'יום המדינה', ביוזמתו של חבר הכנסת אברהם אלמליח ונוספים), תאריך יום העצמאות נקבע לתאריך העברי של הכרזת המדינה (ולא לתאריך הלועזי), ונקבע שבתון ממלאכה ביום החג[3][4].

מועדו המדויק של החג

במהלך מלחמת השחרור, בכ' בתמוז תש"ח (27 ביולי) נחגג "יום המדינה", שכלל מצעד צבאי בתל אביב. היה זה חג העצמאות הראשון של מדינת ישראל הצעירה[5]. התאריך הזה נבחר מפני שזהו יום פטירתו של בנימין זאב הרצל.

בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949, נקבע כי "הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל 'יום העצמאות' שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה". כבר בשנה השנייה לעצמאות ישראל, ה'תש"י-1950, נתקלו ראשי המדינה בבעיה: ה' באייר חל באותה שנה בשבת, והיה חשש שחגיגות יום העצמאות יגרמו לחילול שבת. בהתייעצות בין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לצה"ל, ובין ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הוחלט כי יש לשנות את החוק, ולקבוע כי יום העצמאות ידחה משבת, ה' באייר, ליום ראשון ו' באייר. באותה השנה החליט משרד הביטחון, בהתייעצות עם נציגי המשפחות השכולות, לערוך את טקסי הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות לפני יום העצמאות, ולא ביום העצמאות עצמו כפי שהוצע מלכתחילה. כיוון שיום העצמאות של אותה שנה חל בשבת (ונדחה ליום ראשון), הוקדמו טקסי הזיכרון ליום חמישי, ג' באייר תש"י.

בשנה שלאחר מכן, ה'תשי"א-1951, שוב עלתה הבעיה, משום שה' באייר חל ביום שישי, והיה חשש לחילול שבת בחגיגות. אז תיקנה הכנסת בשנית את החוק, והחליטה כי אם ה' באייר יחול ביום שישי – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי ד' באייר (ומובן שיום הזיכרון יוקדם אף הוא ביום אחד, ליום רביעי ג' באייר).

בשנת ה'תשי"ד-1954 שוב חל ה' באייר בשבת, אך הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן התנגד לדחיית יום העצמאות ליום ראשון (כפי שהיה בשנת ה'תש"י-1950) עקב חילולי השבת שהיו בהכנות ליום העצמאות. הכנסת החליטה לתקן את החוק בשלישית, ולקבוע כי אם יחול ה' באייר בשבת – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי, ג' באייר (ויום הזיכרון ליום רביעי ב' באייר)[6][7].

נושא קביעת יום הזיכרון בערב יום העצמאות, על כל השינויים כתוצאה מתזוזת יום העצמאות, עוגן בשנת ה'תשכ"ג-1963, ב"חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", שעיגן את המסורת שנוצרה ב-15 שנותיה הראשונות של המדינה, ואשר על-פיה טקסי הזיכרון מתקיימים יום לפני יום העצמאות.

בשנת ה'תשנ"ז-1997 חל יום השואה ביום ראשון. גורמי ביטחון טענו שאין אפשרות לעמוד בסידורי האבטחה המחמירים שנקבעו אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין בפרק הזמן הקצר שבין צאת השבת לטקס הפותח את יום השואה במוצאי שבת. לפיכך תיקנה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שהוא יידחה תמיד מיום ראשון ליום שני, אך לא קיבלה תיקון דומה לגבי יום הזיכרון. המחשבה כי יום הזיכרון יידחה ליום ה' באייר, עוררה אי נחת בקרב אישי ציבור רבים. הבעיה עלתה מחדש לפני יום העצמאות של שנת ה'תשס"ד-2004, שחל באותה שנה ביום שני. הקושי הטכני לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת גבר בסופו של דבר, והכנסת קיבלה שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון שעל פיו יידחו שניהם ביום אחד אם ה' באייר חל ביום שני.

נכון ל-2018, קובע חוק יום העצמאות את הכללים הבאים: יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:

  • אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
  • אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
  • אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר.

על-פי כללי הלוח העברי, ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי או שבת. בהתאם לכללים לעיל, יום העצמאות חל בה' באייר רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי בשבוע, אחרת הוא מוקדם או נדחה.

לקראת יום העצמאות ה-50 קבעה הכנסת, שבנוסף ליום העצמאות שחל בשנת תשנ"ח ביום חמישי ד' באייר, יהיה גם יום שישי, ה' באייר תשנ"ח יום שבתון[8].

עיגון החג בחוק יסוד

בשנת ה'תשע"ח-2018 חוקקה הכנסת את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ובמסגרתו נקבע כי "יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה". בכך עוגן יום העצמאות בחוק יסוד וניתן לו מעמד חוקתי.

אירועים רשמיים בחג

IDF Marching Band.jpeg
תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות. תרגילי סדר של חיילים מצטייני הנשיא היוצרים צורות מורכבות ומגוונות הם מסימני ההיכר של הטקס.

בעבר

כיום

בפעם הראשונה, מטס משטרת ישראל ביום בעצמאות ה-71
PikiWiki Israel 16170 kiryat gat

תזמורת ילדים צועדת בחגיגות יום העצמאות בקריית גת, שנות השישים.

Air Force Fly By on Tel Aviv Beach IMG 6014a

חמישה מטוסי F-16I סופה של טייסת העטלף במטס חיל האוויר לכבוד יום העצמאות ה-67, חופי תל אביב

PikiWiki Israel 32602 Events in Israel

טקס חיילים מצטיינים בבית נשיא מדינת ישראל, הנערך בבוקר יום העצמאות.

Levi Mann accepting ceremony

הענקת פרס ישראל לפיקוד הנח"ל. טקס הענקת הפרס חותם את יום העצמאות.

חוגגים את יום העצמאות 1949
ילדות אוחזות את דגלי מדינת ישראל ביום העצמאות בשנת 1949, לצד אביהן

מנהגי החג

IndependenceDay2012-Israel 0006a (cropped)
דחפור די-9 בשירות צה"ל מוצג לקהל הרחב במסגרת תערוכה צה"לית רב-חילית של זרוע היבשה ביד לשריון לרגל יום העצמאות ה-64
Sderot in Independence Day 2019 IZE-281
משפחות וילדים חוגגים בחניון צה"ל בעיר שדרות לרגל יום העצמאות ה-71
אלי יצפאן בימת יום העצמאות ה-53 בעיר נשר
אלי יצפאן על בימת יום העצמאות ה-53 בעיר נשר
OfraMasuot17
אחד מהמנהגים שהתקבעו לפתיחת יום העצמאות הוא הדלקת משואות על ידי אישים חשובים בחברה הישראלית

כחג חדש יחסית, מנהגי החג עודם בתהליך גיבוש. חלק ניכר ממנהגי החג מקורם בחגיגות העשור למדינת ישראל בשנת תשי"ח-1958. בין המנהגים שנוצרו בחגיגות העשור: הצבת במות בידור במרכזי הערים והפרחת זיקוקין די-נור. יעקב אגמון ויהודה אילן היו אחראים על ארגון חגיגות העשור, והם הגו חלק מהאירועים שהפכו למסורת.

Yom haatzmaut
"לוח חגים" בגן ילדים, המוקדש ליום העצמאות

מנהגי החג העיקריים הם:

היבטים דתיים של החג

Day to Praise Jerusalem 2015
יום העצמאות בבית כנסת בירושלים, 2015

שאלת קביעתו של יום העצמאות כחג, לאחר כאלפיים שנה שבהן לא קבעה ההלכה חגים חדשים, הביאה לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ההלל ביום זה ואמירת ברכותיו, על האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת שהחיינו ביום זה, על אמירת ברכת שעשה ניסים ואמירת תפילת על הניסים[10] ביום זה, על הקריאה בתורה ועל קריאה בהפטרה ביום זה, על דחיית צום ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת. יום העצמאות חל בזמן ספירת העומר במהלכה נוהגים בימינו[11] מנהגי אבלות שונים, ולפעמים חלה בו אחת מתעניות בה"ב. לפיכך שאלת הצורך לדחות מנהגי אבלות ביום העצמאות משמעותית מאוד בקרב הציבור הדתי-לאומי.

כאשר נקבע יום העצמאות ציין הרב יהודה לייב פישמן מימון כי הוא משתלב בין שאר חגי ישראל בסימני המועדים שיצרו חז"ל לפי ימי הפסח.

החלטות הרבנות הראשית

בשנים הראשונות למדינת ישראל, ברוב בתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי נתקבלה עמדת הרבנות הראשית, על פיה נאמרת תפילת ההלל ללא ברכה, וביום בלבד. ההחלטה נקבעה על ידי הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, בשל הרצון למזער את המחלוקת עם חוגים חרדיים רבים. לעומתם, הרב משולם ראטה ובעקבותיו הרב שלמה גורן, הרב גרשוני, והרב חיים דוד הלוי פסקו כי יש לומר הלל שלם בברכה. כשנבחר הרב שלמה גורן לכהן כרב ראשי לישראל, לאחר מלחמת ששת הימים, שבה כבש צה"ל את שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני, הוא העביר במועצת הרבנות הראשית החלטה לומר הלל בברכה, וכך נהוג כיום ברוב הישיבות הציוניות והקהילות הדתיות הלאומיות. למרות זאת, עדיין היו רבנים (כדוגמת הרב עובדיה יוסף) שהורו למי שמעוניין לומר הלל - לומר אותו ללא ברכה ובסוף התפילה, מחמת מספר סיבות בהן בשל אי השלמתו של הנס. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות צצו קולות הקוראים לביטול אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, מרבית הרבנים הדתיים והחרדים לאומיים הורו להמשיך לומר הלל בברכה[12].

במרבית הקהילות אין מברכים שהחיינו על יום העצמאות, ואין מברכים ברכת "שעשה ניסים". כמו כן אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע [או הוקדם ליום זה], שאז קוראים שלושה קרואים בפרשת השבוע, כרגיל). ואת הפטרת "עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד"[13], הנקראת מחוץ לישראל בשמיני של פסח (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה. אמנם יש אומרים שיש לברך 'שהחיינו' בכניסת יום העצמאות כמו בשאר חגי התורה[14], ויש אומרים שנכון לברך על בגד חדש ולכוון גם על היום[15]. מנהג יוצאי טריפולי לקרוא בתורה ביום העצמאות: בשחרית קוראים בפרשיית "מקרא ביכורים" העוסקת בשיבת עם ישראל לארצו לאחר גלות מצרים, ומפטירים בברכה ב"קוּמִי אוֹרִי"[16], ובמנחה קוראים את עליית ראשון של פרשת קדושים, ומפטירים ב"הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי"[17].

במהלך השנים הועלתה ההצעה להוסיף לסדר התפילה נוסח על הניסים ייעודי עבור יום העצמאות. במסגרת זאת, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד טען כי לאורך הדורות כל המאורעות הלאומיים שפקדו את עם ישראל מצאו ביטויים בתפילה, ולאור זאת היה הראשון שחיבר תפילת על הניסים עבור יום העצמאות. בהתאם לכך, מספר חוגים בציונות הדתית[18], וכן בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות נוהגים להוסיף את הברכה. עם זאת, הרבנות הראשית ומרבית הרבנים בחוגי הציונות הדתית לא תמכו בהוספה זו מחשש הפסק בתפילה. כמו כן, הרבנים בחוגים החרדיים כלל לא נדרשו לסוגיה עקב עמדתם השלילית ביחס להודאה על הקמת המדינה.

ישעיהו ליבוביץ' בספרו "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל"[19] האשים את הרבנות הראשית באחיזת עיני הציבור בכך שמחד קבעה ליום העצמאות מנהגים שנראים דתיים, אך אין להם משמעות הלכתית של ממש, ומאידך שללה קביעת מנהגים דתיים האופייניים לימי שמחה, כמו אמירת ברכת "שהחיינו". בהקשר זה הסביר ליבוביץ' שאין הוא מוצא משמעות דתית למדינה או ליום הזיכרון להקמתה, אך לקיום המדינה יש חשיבות כשלעצמו והקמת המדינה היא מאורע משמח, ולפיכך יהודי דתי צריך לנקוט ביום הזיכרון להקמת המדינה במנהגים הדתיים האופייניים לימי שמחה.

בציונות הדתית

ב-2015, ייסד הרב שלמה ריסקין מאפרת את יום הלל, אירוע שנתי בו הוא קורא לנוצרים מרחבי העולם לדקלם את פסוקי ההלל ביחד עם העם היהודי ביום העצמאות.

בזרמים הלא-אורתודוקסים

סידור ואני תפילתי, הסידור של התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בארץ ובחו״ל כולל הלל עם ברכה (בחלק מהקהילות גם בערב), ״על הניסים״ מיוחד לתפילת העמידה, אמירת ״שהחיינו״, קריאה בתורה מיוחדת לחג, וקריאת ההפטרה עם ברכה[20]. בארצות הברית בתי הספר של התנועה הקונסרבטיבית מקפידים לחגוג את יום העצמאות, אולם בחלק מהקהילות ניתן פחות תשומת לב לאירועי היום[21].

הסידור של התנועה הרפורמית במדינות דוברות האנגלית כולל סדר מיוחד ליום העצמאות הכולל הדלקת מנורה בעלת 7 קנים והקראת חלקים ממגילת העצמאות[22]. על פי רוב נוהגים בבתי הכנסת הרפורמים בעולם לקרוא הלל עם ברכה, בבוקר היום או בשבת שלפני (במקרה שבית הכנסת לא מקיים תפילת ציבור בבוקר יום העצמאות) קוראים בהפטרה שנהוגה לשמיני של פסח עם ברכות הפטרה. בנוסף ישנו 'יעלה ויבוא' מיוחד כתוספת לתפילת העמידה ו'על הניסים' שנוסף לברכת המזון ביום זה[23]. נוסחים של אלו משתנים בין התנועות הרפורמיות במקומות השונים כאשר הישראלית מעניקה ליום העצמאות משמעות משיחית-ניסית, האמריקנית מעניקה לו משמעות דתית אך לא משיחית (בדומה לחנוכה או פורים) והתנועות האירופאיות נמצאות בין קטבים אלו. במספר קהילות של התנועה הרפורמית נהוג לציין בשבת שלפני יום העצמאות "שבת תקומה". במסגרת תפילות שבת זו מוסיפים קטעים הרלוונטיים לחג[24].

ביהדות החרדית

Flag on ponivez
דגל ישראל מתנוסס על גג ישיבת פוניבז' ביום העצמאות

בראשית ימי המדינה צויין יום העצמאות כמעט בכל חוגי היהדות הדתית והחרדית במדינת ישראל, למעט חוגים קיצוניים כדוגמת נטורי קרתא[25]. בעקבות מאבקים על רקע דתי בין הציבור החרדי לממשלות ישראל בשנים הראשונות להקמת המדינה, חל פיחות במעמדו של יום העצמאות, וכיום מרבית החרדים אינם מציינים כלל את יום העצמאות, ואינם אומרים הלל באותו יום, מטעמים הלכתיים ואידאולוגיים. ישנם אף שמציינים את יום העצמאות כיום אבל וצום (בעיקר בקרב העדה החרדית), ובמקרים שונים אומרים תחנון אף כאשר על פי המנהג אין אומרים אותו (כדוגמת יום בו נערכת ברית מילה), על מנת להדגיש את ההתנגדות לחגיגת היום.

עם זאת, בקרב קבוצות חרדיות שונות ישנו ציון מצומצם של היום, כדוגמת הנפת דגל ישראל על גג ישיבת פוניבז' בעקבות הוראת מייסדה מחדש הרב יוסף שלמה כהנמן, והוראת האדמו"ר מבוסטון בשנת תש"ע (2010) כי בבית מדרשו לא יאמר תחנון ביום העצמאות.

כרזת יום העצמאות

תערוכת כרזות יום העצמאות 1
מתערוכת כרזות יום העצמאות שהוצגה בנמל התעופה בן-גוריון

לקראת החג מופקת כרזת יום העצמאותכרזה המופקת מדי שנה, החל משנת ה'תש"ט-1949, כחלק מחגיגות העצמאות.

את הכרזה מפיק מטה ההסברה שבמשרד החינוך, העורך לשם כך תחרות בין מעצבים.

הכרזה מכילה ציור סמלי, המשקף את שמחת החג או אחד מערכיה של מדינת ישראל, וכתובת המציינת את השנה שבה הופקה הכרזה.

בולי יום העצמאות

בולי יום העצמאות הם סדרת בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת יום העצמאות. החל משנת תש"י (1950) ועד לשנת תשל"ג (1973) הונפקה סדרה מדי שנה, ובשנים שלאחר מכן מונפקת הסדרה רק אחת לכמה שנים, בדרך כלל בשנת עשור.

פעולות מחאה בחג

Haredim vs inidipendence day1
פשקוויל הקורא לצום ולתפילה ביום העצמאות

יום העצמאות משמש גם לפעולות מחאה של קבוצות שונות בחברה הישראלית:

  • ועד העקורים של ערביי ישראל עורך, מאז 1996, תהלוכה לציון נוסף של "יום הנכבה". התהלוכה נערכת במקום שבו שכן יישוב ערבי שחרב, והיא מתואמת עם ועדת המעקב של ערביי ישראל. רוב הפלסטינים מציינים את "יום הנכבה" ב-15 במאי, אולם ערביי ישראל בחרו לציין אותו ביום העצמאות, הן משום שמדובר ביום שבתון והן כדי לעורר את התעניינות התקשורת שמסקרת את אירועי יום העצמאות. סיבה נוספת היא כיוון שבזמן הממשל הצבאי על ערביי ישראל, בין השנים 19481966, אסור היה לערבים לצאת מתחומי מגורם משך כל השנה (למעט אישורים לצורך עבודה), למעט ביום העצמאות - בו הותר להם לנוע לאן שיחפצו. היתר זה נוצל, בין השאר, לצורך ביקור של אלה מהם שהיו נפקדים נוכחים בכפריהם שנחרבו, לשימור זכר מקומות היישוב ולהנחלת המורשת לדור הצעיר.
  • קבוצות חרדים מביעות מחאה. ישנה הפגנה שנתית של נטורי קרתא מול ישיבת פוניבז' שבהוראת מייסדה, הרב יוסף שלמה כהנמן, מניפה את דגל ישראל. קבוצת מיעוט חרדית קיצונית נוהגת לצום ביום העצמאות, ובתפילת מנחה הם מתכנסים בבית הכנסת של נטורי קרתא במאה שערים וקוראים בתורה ובהפטרה של תענית. העיתונות החרדית המשתייכת לעדה החרדית יוצאת לקראת החג במאמרי ביקורת כנגד הציונות והמדינה שהוקמה בעקבותיה. העיתונים החרדים הגדולים "יתד נאמן", "המבשר", "המודיע" ו"הפלס" מתעלמים מהחג, אך אינם כותבים נגד הרעיון הציוני.
  • החל מיום העצמאות תשנ"ח מקיימת תנועת "יש גבול" ערב הדלקת משואות אלטרנטיבי ברחבת אמיל גרינצוויג מול משרד ראש הממשלה בירושלים. בטקס זה מוצגים ערכיה של תנועת "יש גבול": הפסקת האיבה הדו-צדדית שישנה בין יהודים ופלסטינים, יציאה משטחי יהודה, שומרון ועזה, תיקון היחס לחלשים בחברה ועוד.

לקריאה נוספת

  • פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה, 408 עמודים.
  • הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים: מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול, ראשון לציון תשס"ח, 470 עמודים.
  • אהרן ארנד, פרקי מחקר ליום העצמאות, ירושלים תשנ"ח
  • שי ואלטר, "יום העצמאות והלוח העברי", בד"ד - בכל דרכיך דעהו; כתב-עת לענייני תורה ומדע 34 (תשע"ט), עמ' 47–73.

קישורים חיצוניים

ביהדות הדתית

הערות שוליים

  1. ^ חוק יום העצמאות באתר הכנסת
  2. ^ בהצעת החוק נאמר: "הכנסת מכריזה בזה על ה' באייר כעל יום הקוממיות שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה". ראה הצעת חוק יום הקוממיות, תש"ט-1949 באתר הכנסת
  3. ^ הצבעה ראשונה על חוק יום העצמאות, בדברי הכנסת
  4. ^ הצבעה שנייה ושלישית על חוק יום העצמאות, בדברי ימי הכנסת
  5. ^ מפגן מרהיב של צבא ההגנה לישראל ביום המדינה, דבר, 27 ביולי 1948
  6. ^ אברהם אריה עקביא, ליקוי בקביעת חג העצמאות, דבר, 12 במרץ 1954
  7. ^ חגיגות יום העצמאות יוקדמו השנה ליום חמישי, הצופה, 16 בפברואר 1954; המשך
  8. ^ חוק יום העצמאות (יובל לעצמאות ישראל – יום שבתון התשנ"ח-1998) (הוראת שעה)
  9. ^ הוראות בדבר הנפת הדגלים וקיום עבודה ושירותים ביום העצמאות, י"פ 839 מ-17 באפריל 1961
  10. ^ הרב עזרא ציון מלמד, בספרו פרקי מנהג והלכה, (ה'תשי"ד) הציע לומר "על הניסים" בתפילה, ואף חיבר לשם כך נוסח מיוחד; ראה כאן
  11. ^ בעבר ובזמן שבית המקדש היה קיים היו ימי ספירת העומר ימים של שמחה
  12. ^ נדב שרגאיבציונות הדתית מתלבטים: איך לחגוג את יום העצמאות?, באתר הארץ, 1 במאי 2006
  13. ^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב.
  14. ^ הרב משולם ראטה, שו"ת קול מבשר, חלק א' סעיף כ"א.
  15. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏זמנים, פרק ד', הלכה ח': שהחיינו והלל בלילה, באתר פניני הלכה.
  16. ^ ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק א'.
  17. ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק ז'.
  18. ^ ב'סידור המקדש' שחיבר הרב ישראל אריאל, בהוצאת מכון המקדש, מוצע נוסח לאמירת 'על הניסים' המותאם ליום העצמאות, ונוסח נוסף של "על הניסים" המותאם ליום ירושלים.
  19. ^ ישעיהו ליבוביץ', יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, הוצאת שוקן, 1979, עמ' 91-94
  20. ^ Yom Ha-Atzmaut, Jewish Virtual Library
  21. ^ Danny Ben-Moshe, Zohar Segev, Israel, the Diaspora, and Jewish identity, Sussex Academic Press, 2007, page 74
  22. ^ Mishkan T'filah—A Reform Siddur
  23. ^ העבודה שבלב. סידור התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
  24. ^ הרב יהורם מזור, שבת תקומה – רעיון ובצוע
  25. ^ איך באמת התייחסה ההנהגה החרדית בקום המדינה ליום העצמאות?, כתבה המבוססת על ספרו של הרב שמואל כץ בבלוג 'יהי אור'
11 ביולי

11 ביולי הוא היום ה-192 בשנה (193 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 173 ימים.

12 ביולי

12 ביולי הוא היום ה-193 בשנה (194 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 172 ימים.

21 בספטמבר

21 בספטמבר הוא היום ה-264 בשנה בלוח הגרגוריאני (265 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 101 ימים.

27 באוקטובר

27 באוקטובר הוא היום ה-300 בשנה, (301 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 65 ימים.

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 58 ימים.

5 ביולי

5 ביולי הוא היום ה-186 בשנה (187 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 179 ימים.

9 ביולי

9 ביולי הוא היום ה-190 בשנה (191 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 175 ימים.

ה' באייר

ה' באייר הוא היום החמישי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בתאריך זה את יום העצמאות.

חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל

חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל התקיימו לכבוד יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל שחל בתאריך ג' באייר ה'תשס"ח - 8 במאי 2008. אירועים רבים הוכנו במהלך כל שנת ה'תשס"ח, לציון המספר העגול שישים. הנושא המרכזי בחגיגות היה ילדי ישראל.

השרה רוחמה אברהם-בלילא מונתה לשרה הממונה על אירועי ה-60 - והיא השרה השלישית שעסקה בנושא.

טקס הדלקת המשואות

טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הרשמי שנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות. הטקס נערך ברחבת הר הרצל, בה נמצא קברו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, בהר הרצל בירושלים, והאישיות המרכזית בו היא יו"ר הכנסת. בנוסף לו נוכחים בטקס שרים, חברי כנסת, הרמטכ"ל, אנשי סגל דיפלומטי, משפחות שכולות, נכי צה"ל, ואישים אחרים. מדי שנה מוקמים סביב הרחבה שלושה יציעים זמניים לאורחי הטקס עבור כחמשת אלפים צופים.

הטקס, שמועבר בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים, נועד לשוות ליום זה אווירה מכובדת וחגיגית, ולצורך כך מקשטים את חלקת הקבר בתפאורה הכוללת את סמלי 12 השבטים, ומשתמשים בתאורה צבעונית, באמצעים אורקוליים ופירוטכניים. את הטקס מפיק מרכז ההסברה, הכפוף החל משנת 2013 למשרד התרבות והספורט. במשך שנים רבות היה יהודה אילן האחראי על הפקת הטקס (1958-1983); החל משנת 2015 האחראי על הפקת הטקס הוא מנהל מרכז ההסברה, מושיק אביב. חלקו הצבאי של הטקס, שהורחב עם ביטול מצעד צה"ל נוהל במשך שנים רבות (עד לשנת 2016) על ידי אלוף-משנה (במיל') דוד רוקני ובשנת 2017 החליפו סא"ל (במיל') שמעון דרעי.

יולי

יולי (מלטינית: Iulius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

במקור, חודש יולי נקרא בשם קווינטיליס, שפירושו "חמישי", מאחר שהחודש הזה היה החודש החמישי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים, משום שהחודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר.

בשנת 44 לפנה"ס, שנת מותו של יוליוס קיסר, קרא הסנאט הרומי את שמו של חודש "קווינטיליס" על שם יוליוס קיסר - שנולד בחודש זה - ושינה את שמו ל'יולי'. קיסר היה גם זה שקבע את הלוח היוליאני, שהצמיד את לוח השנה הרומאי לעונות השנה, במקום לתנועות הירח, ושעליו מבוסס גם הלוח הגרגוריאני בו אנו משתמשים היום.

מדי שנה, חודש יולי מתחיל בדיוק באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש אפריל, ואילו בשנים המעוברות בלבד, חודש זה מתחיל גם בדיוק באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש ינואר.

באזור חצי הכדור הצפוני, יולי הוא חודש קיצי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי יולי הוא חודש חורפי.

בחודש יולי יש 31 ימים.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המכונה לעיתים בקיצור גם "יום הזיכרון", הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל. מועד זה חל בתאריך ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, באופן שנועד על פי ההשקפה הפופולרית להזכיר את מחיר הקמת המדינה ושמירת קיומה.

החל משנת 1951 שימש יום זה להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל, ובשנת 1963 נקבע ייעודו זה בחוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצה"ל. בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון את הנצחת חללי פעולות האיבה.

יום העצמאות (ארצות הברית)

יום העצמאות של ארצות הברית (באנגלית: Independence Day), המכונה גם "ה-4 ביולי", הוא חג פדרלי המציין את אימוץ הכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-4 ביולי 1776, שבמסגרתה הכריזו שלוש-עשרה המושבות הראשונות על התנתקותן מממלכת בריטניה הגדולה.

החג נחשב לחג פדרלי, ולכן הוא יום שבתון וכל השירותים שאינם חיוניים נסגרים באותו היום. החג מצוין על פי רוב באמצעות זיקוקים, מצעדים, ברביקיו ופיקניקים, משחקי כדור בסיס וכיוצא באלה. בדרך כלל האירועים מקושרים להיסטוריה ולמורשת האמריקנית, אולם רבים מתייחסים ליום כחגיגת קיץ, בלי הממד הלאומי. השבוע הראשון של יולי נחשב לאחד השבועות הכי עמוסים בנסיעות- משפחות רבות נוסעות לטייל.

כרזת יום העצמאות

כרזת יום העצמאות היא כרזה המופקת בכל שנה החל משנת ה'תש"ט-1949 (למעט שנת ה'תשי"ז-1957 ולמעט שנת ה'תשע"ח-2018), לקראת יום העצמאות, כחלק מחגיגות העצמאות למדינת ישראל.

את הכרזה בוחר ומפיק מרכז ההסברה שבמשרד התרבות והספורט, והכרזה המודפסת מופצת למוסדות החינוך השונים.

בכל שנה בוחרת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים תחילה את הנושא הלאומי המרכזי של יום העצמאות. הנושא, המלווה את הטקסים הממלכתיים הנערכים באותו יום, ובראשם טקס הדלקת המשואות וטקס פרס ישראל, משמש השראה ליצירת הכרזה ולעיצובה, וכן לבחירת משיאי 12 המשואות בטקס המרכזי בהר הרצל. לדוגמה, הכרזה ליום העצמאות ה-66 למדינת ישראל מייצגת מוטיבים בהשראת הנושא שנבחר באותה שנה: "זמן נשים", להעצמת הנשים בישראל. הכרזה משקפת סמלית את הנושא ומשמשת לאורך החג כולו, החל בנעילת אירועי יום הזיכרון בהר הרצל וכלה במוצאי יום העצמאות, בטקסטים הלאומיים ובאירועים הממלכתיים. כרזת יום העצמאות ממלאת תפקיד בולט כמוטיב בטקסים, והיא בעלת נוכחות ומשמעות מרכזית במסריה. היא נועדה לייצג בדרך מקורית את ערכיה של המדינה וכן את רוממות הרוח המאפיינת את יום העצמאות.

על גבי כל כרזה מופיע הכיתוב "x לעצמאות ישראל" (x מייצג את מניין שנות העצמאות למדינה) או "יום העצמאות y" ‏(y מייצג את שנת ההפקה של הכרזה ליום העצמאות לפי הלוח העברי). במשך השנים עיצבו את הכרזות מעצבים ישראלים ידועי שם, כגון פאול קור, ציונה שמשי, דוד טרטקובר, דן ריזינגר ואחרים.

בעשור השני של המאה ה-21 חשיבות הכרזה הולכת ופוחתת. כרזת יום העצמאות ה-68 (ה'תשע"ו-2016) פורסמה באתר מרכז ההסברה יום אחד בלבד לפני יום הזיכרון וספק אם הודפסה ככרזה. כרזת יום העצמאות ה-69 (ה'תשע"ז-2017) הופצה לציבור רק תשעה ימים לאחר יום העצמאות, וספק גם אם היא הודפסה ככרזה. כרזת יום העצמאות ה-70 ה'תשע"ח-2018 לא פורסמה עדיין, נכון ליום העצמאות.

מנגל

מַנְגָּל (מערבית: منقل, "מָנְקַל", כירה ניידת) או גְּרִיל (ולפי האקדמיה ללשון העברית: מַצְלֶה) או אסכלה הוא מתקן עליו צולים בשר למטרת אכילה. המתקן כולל אסכלה, שהיא רשת מתכת (אותה משמנים באמצעות בצל), המונחת מעל מקור חום ישיר. במנגל הקלאסי והפשוט, מקור החום הוא גחלים (לרוב, הכוונה היא לפחמי עץ), לעומת מנגלים מודרניים, הצולים באמצעות חשמל או גז. נדירים יותר הם מנגלים סולאריים - תנורי שמש, המשתמשים באנרגיית השמש ומראה פרבולית לשם החימוםצליית בשר על רשת מקובלת ברחבי העולם. בארצות הברית, המתקן, המנהג ואופן ההכנה מכונים "ברביקיו". שם זה התקבל בשפות רבות. בארגנטינה, השם המקובל הוא "אסאדו", ובדרום אפריקה "בראי" (Braai). בקרב יוצאי עיראק בישראל מכונה המנגל ג'אפוף. הביטויים הישראליים העממיים המקובלים לצליית בשר באמצעות מנגל הם "לעשות על האש" או "למנגֵל".

הפעולה, שבעזרתה מסיטים אוויר ("עושים רוח"), ויחד איתו את החמצן שהוא מכיל, לכיוון מקור האש כדי ללבּותה, נקראת "לנפנף". בישראל, המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ בחגים רבים, ובמיוחד ביום העצמאות.

נַפְנַף הוא אביזר מפלסטיק או קרטון מאולתר, קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים בעת השימוש במנגל. הכלי בשמו העממי והפופולרי יותר אך במקור נקרא הכלי דפדפה.

מצעד צה"ל

מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות.

פסטיבל הזמר והפזמון

פסטיבל הזמר והפזמון הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל. הפסטיבל הראשון נערך ב-1960 והאחרון ב-1980.

את התחרות יזם ישראל דליות שפנה באמצעות יצחק שמעוני להנהלת קול ישראל והם הוזמנו למחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה, בראשו עמד באותם ימים טדי קולק. עם השנים נוצרה מסורת של קיום הפסטיבל במוצאי יום העצמאות, ובפועל הוא נעל את אירועי היום.

במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק בפסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).

בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מרבי. לאחר פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית ב-1969 הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.

חגי ישראל ומועדיו
חגים מהתורה ראש השנהיום הכיפוריםסוכותשמיני עצרתפסחשביעי של פסחפסח שנישבועותחול המועד
Im Gebet beim Laubhüttenfest, Paula Gans IMG 4724 4725 4726 edit
חגים מדרבנן או מסורת אסרו חגהושענא רבהשמחת תורהחנוכהט"ו בשבטפוריםל"ג בעומרט"ו באב
ימים מיוחדים שבתראש חודשחודש אלולעשרת ימי תשובהפורים קטןספירת העומרימי בין המצרים
תעניות ציבור מתקנת נביאים צום גדליהעשרה בטבתתענית אסתרי"ז בתמוזתשעה באב
תעניות רשות יום כיפור קטןתענית בכורותכ' בסיווןשובבי"םתענית בה"בתעניות גשמיםז' באדר
שבתות מיוחדות שבת מברכיםשבת שובהשבת שירהשבת שקליםשבת זכורשבת פרהשבת החודששבת הגדולשבת חזוןשבת נחמו
חגים לאומיים ממלכתיים יום העצמאות • יום ירושלים
ימי זיכרון ממלכתיים יום הזיכרון לשואה ולגבורהיום הזיכרון לחללי מערכות ישראליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודעיום הזיכרון ליהודי אתיופיהיום גירוש יהודי ערב
הנצחת אישים ממלכתית יום הרצליום זאב ז'בוטינסקייום הזיכרון לרחבעם זאבייום הזיכרון ליצחק רביןיום הזיכרון לדוד בן-גוריון
חגי עדות יום שמחת כהןסיגדי"ט כסלופורים שניבסיסהמימונהסהרנה
פורטל שבת ומועדי ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.