יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים.[1]

למושגים, אישים ומאמרים בנושא השואה, ראו פורטל השואה.

Förintelsens minnesdag på Raoul Wallenbergs torg
טקס זיכרון בשוודיה לראול ולנברג ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2013

החלטת האו"ם

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1 בנובמבר 2005. ההחלטה מספר 60/7 נושאת את הכותרת "זיכרון השואה" וכוללת בסעיפי המבוא שלה אזכור של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם, מגילת האומות המאוחדות ואת האמנה לענישה ומניעת רצח עם. כמו כן מאזכרת ההחלטה את המושב המיוחד ה-28 של העצרת הכללית שהתקיים ב-24 בינואר 2005, וכן מאזכרת כי בשואה נרצח שליש מהעם היהודי וכן מיעוטים נוספים.[2]

בסעיף האופרטיבי הראשון של ההחלטה קובעת העצרת הכללית את 27 בינואר כ"יום הזיכרון הבינ"ל לזכר קורבנות השואה". עוד בחלקה האופרטיבי של ההחלטה קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תוכניות לימוד בתחום זיכרון השואה, דוחה כל ניסיון להכחשת השואה, מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או אמונה דתית, ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית.

העצרת הכללית לא הצביעה על ההחלטה - היא התקבלה פה אחד וללא הצבעה. יוזם ההחלטה היה מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ הישראלי, רון אדם. את המבצע המדיני שהוביל לקבלת ההחלטה והקיף את כל נציגויות ישראל בעולם הוביל וניהל מנכ"ל משרד החוץ באותה תקופה, רון פרושאור. היוזמה כללה גם את קיומו של מושב מיוחד של העצרת הכללית בנושא השואה, שהתקיים בינואר 2005. שר החוץ סילבן שלום השתתף במושב המיוחד בנושא השואה ואף חנך, לצד מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, את התערוכה על מחנה ההשמדה אושוויץ שהוצגה במסגרת המושב המיוחד, לראשונה אי פעם במטה האומות המאוחדות בניו יורק. למהלכים הדיפלומטיים של ישראל למען קבלת ההחלטה סייעו מדינות ידידות באו"ם כמו ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, מדינות האיחוד האירופי וכן רוסיה, כמי שחייליה (כוחות הצבא האדום) שחררו את מחנה אושוויץ ב-27 בינואר 1945.

מדי שנה, מאז אימוץ ההחלטה, מציין האו"ם באמצעות מרכזי האו"ם בעולם כולו את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

ציון היום על ידי מדינת ישראל

בישראל קיים תאריך מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ז בניסן. עם זאת, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מצוין גם בישראל. נציגי ממשלת ישראל, שגרירים ודיפלומטים המכהנים בישראל מבקרים ביד ושם ומניחים זרי פרחים, ובמקומות שונים בארץ אף נערכים טקסים לציון היום, כגון באשדוד, בה נערך טקס הוקרה לחסידי אומות העולם והצדעה לניצולי שואה.

בכל שנה, מגיש משרד התפוצות לממשלה את הדו"ח השנתי לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה במסגרת ישיבת ממשלה מיוחדת. הדו"ח מקיף את המגמות והאירועים המרכזיים של השנה שחלפה באשר לתופעת האנטישמיות בעולם, והמאבק למגר את התופעה.

ציון היום בגרמניה

בגרמניה מציינים ביום זה את "יום הזיכרון לקורבנות הנאציזם" ("Tag des Gedenkens an die Opfer des Nationalsozialismus"). ההחלטה על ציון היום נתקבלה על ידי הנשיא הפדרלי רומן הרצוג, אשר הפיץ כרוז ב-3 בינואר 1996, ובו הקריאה לציין את התאריך 27 בינואר כיום הזיכרון לשואה.

ציון היום במדינות נוספות

גם ברוסיה וגם במדינות שהיו בעלות הברית מציינים יום זה, אך יש חילוקי דעות על ציון התאריך. חלק מהאנשים מציינים את שחרור אירופה המערבית וחלוקת גרמניה, ואחרים מציינים יום זה כיום אבל על קורבנות היהודים באירופה.

גם מדינות חברות באו"ם שמעולם לא הזכירו את השואה, מיישמות את הקריאה של העצרת הכללית ומקיימות ימי זיכרון לאומיים ב-27 בינואר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנוסח המלא של ההחלטה http://www.yadvashem.org/yv/en/remembrance/international/pdf/un_decision.pdf
  2. ^ ראו: נוסח ההחלטה של העצרת הכללית http://www.yadvashem.org/yv/en/remembrance/international/pdf/un_decision.pdf
1 בנובמבר

1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 60 ימים.

27 בינואר

27 בינואר הוא היום ה-27 בשנה בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 338 ימים. (339 בשנה מעוברת)

אחרון הלא-צדיקים

אחרון הלא-צדיקים (במקור: Le Dernier des injustes; באנגלית: The Last of the Unjust) הוא סרט תיעודי ביוגרפי בבימויו של קלוד לנצמן, הסוקר את פעילותו של בנימין מורמלשטיין, שהיה רב, פעיל יהודי וראש היודנראט בגטו טרזיינשטט.

הסרט יצא לאקרנים בשנת 2013. אורכו כשלוש וחצי שעות, והוא בוים על ידי לנצמן על בסיס ראיונות שערך עם גיבור הסרט בנימין מורמלשטיין בשנת 1975. בישראל הוצג הסרט בתרגום לעברית החל מסוף ינואר 2014, אז הוקרן לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

לפי הסרט, מורמלשטיין הוא ראש היודנראט היחיד בכל אירופה ששרד את מלחמת העולם השנייה והשואה, ולכן לזיכרונותיו משמעות מיוחדת.

איגרת הבזק של היידריך

איגרת הבזק (בגרמנית: Schnellbrief) היא איגרת ששלח ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך ריינהרד היידריך אל ראשי האיינזצגרופן שהיו ממוקמים בפולין הכבושה. האיגרת נשלחה ב-21 בספטמבר 1939, שלושה שבועות לאחר כניסת הכוחות הגרמניים לפולין ופתיחתה של מלחמת העולם השנייה.

באיגרת כתב היידריך את ההוראות הראשונות בנושא יהודי פולין. צוין בה כי:

יש לשמור על האמצעים המתוכננים כסוד כמוס;

יש להבדיל בין: המטרה הסופית, Endziel, (שמחייבת זמן רב יותר) ובין: שלבים בביצוע המטרה הסופית (שיש להוציאם לפועל בפרקי זמן קצרים).

התוכניות מצריכות הכנה יסודית, טכנית וכלכלית.

אל נלך כצאן לטבח!

"אל נלך כצאן לטבח!" (במקור ביידיש: לאָמיר ניט גיין ווי שאָף צו דער שחיטה) הוא כרוז שפורסם על ידי אבא קובנר בליל השנה החדשה 1942 (31 בדצמבר 1941 – 1 בינואר 1942) בגטו וילנה לקריאה למרד יהודי בשואה.

הנצחת זכר השואה

הנצחת זכר השואה הוא שם כולל ליוזמות של גופים שונים במדינות שונות, אשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת זכרה של שואת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

השפעות השואה

לשואה הייתה השפעה עמוקה על החברה באירופה ובשאר העולם. השפעתה ניכרת בדיונים תאולוגיים, באמנות, בתרבות ובפוליטיקה.

חלומות (יצירת מחול)

חלומות היא יצירת מחול שבאה כתגובה של אנה סוקולוב לזוועות השואה, כפי שצפו ועלו במהלך משפט אייכמן. היצירה הועלתה לראשונה בניו יורק בשנת 1961, ומאוחר יותר הועלתה בישראל על ידי התיאטרון הלירי בביצוע להקת בת שבע ולהקת קול ודממה.ביצירה זו משתמשת סוקולוב באמצעים שונים, כגון: גבר שרץ מבלי לברוח; הושטת יד מבלי לגעת; משחק נטול רגש; זעקה ללא קול; 6-8 רקדנים לבושים בבגדים אפורים ופשוטים; רקדנית שמטפסת מעל ראשי הגברים הצועדים; בחורים קפואי מבט ורגש; בחורים שפוסעים מירכתי הבמה עד לקדמתה כשאישה צועדת מעליהם ודורכת על כתפיהם כחולמת להגיע רחוק; שלוש נערות שהגרמנים לקחו את גופן אבל לא את נשמתן, המסומלת באמצעות פרח קטן ואדום החבוי באגרופיהן הקמוצים; ילדה הלבושה בשמלה לבנה מאוד פשוטה שמרימה את ראשה מעלה ואת ידיה לצדדים ומתמוטטת אל זרועות האימה. בקטעים מסוימים נעשה שימוש גם במוזיקה מאת יוהאן סבסטיאן באך, אנטון וברן, תיאו מסרו.

יום הזיכרון

האם התכוונתם ל...

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה לעיתים בקיצור גם כיום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה והמרד בימים ההם. מועד זה הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל.

כ"ט בתשרי

כ"ט בתשרי הוא היום העשרים ותשעה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ט בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

מחנה עבודה

מחנה עבודה (בגרמנית: Arbeitslager) הוא השם שנתנו הנאצים למתקן כליאה המיועד לניצול בכפייה של כוח עבודה למטרות שונות, ואף לרצח המוני באמצעות עבודה.

מחנות עבודה שימשו את גרמניה הנאצית ובעלות בריתה במהלך מלחמת העולם השנייה בתקופת השואה כחלק מן הפתרון הסופי. מחנות העבודה שהקימו הנאצים ובני בריתם שימשו לייצור של כלי נשק, תפירת מדים ונעליים, חטיבת עצים, כריית מחצבים, סלילת כבישים וכו'.

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה.על־פי ההערכות הנאצים יצרו 42,500 מחנות וגטאות לריכוז והשמדת יהודים.

משאית גז

משאיות גז (בגרמנית: Gaswagen) היוו אחד מאמצעי ההשמדה של היהודים על ידי הנאצים במסגרת "הפתרון הסופי".

נר נשמה

נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.

קאפו

קאפו (בלעז: Kapo) הוא אסיר בתקופת השלטון הנאצי שהיה ממונה מטעם הנאצים לפקח על אסירים אחרים במחנה ריכוז.

שואת יהודי צרפת

שואת יהודי צרפת היא ריכוזם של עשרות אלפי יהודים צרפתיים במחנות ריכוז בצרפת וגירושם על ידי שלטונות צרפת ואנשי אס אס גרמניים למחנות השמדה במזרח אירופה כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה.

תא גזים

תא גזים הוא מבנה או מתקן אטום אשר אליו מחובר מנגנון להזרמת גזים רעילים לצורך המתה של בני אדם או בעלי חיים.

תיאטרון הקיבוץ

תיאטרון הקיבוץ הוקם כתיאטרון פוליטי-סאטירי בהשראת תיאטרון פיסקטור וברכט בשנות ה-30 על ידי שולמית בת-דורי, חברת קיבוץ משמר העמק, תחילה פעל בשם "בימת הקיבוץ" ולימים הוחלף לשמו הנוכחי.

התיאטרון פעל בעיקר בתחום הקיבוץ והחל משנות ה-60 הפך לתיאטרון חברתי הנתמך על ידי משרד החינוך והתרבות, בנוסף לתנועה הקיבוצית. בין שנות ה-60 ועד לשנות ה-80 המשיך לפעול בעיקר בקיבוצים, ומשם גם הגיעו מרבית שחקניו, אולם במהלך אמצע שנות השמונים נפתח לקהלים שונים בארץ, בהם בעיקר ילדים ובני נוער, ועם קבוצת שחקניו החלו להמנות שחקנים מוכרים מהתיאטרון הרפרטוארי.

הצגותיו של התיאטרון זכו בפרסי הצגת השנה לנוער בשנים 2006 ("תמונה משפחתית"), 2008 ("מען לא ידוע") ו-2009.

משום שלתיאטרון אין אולם משלו הוא מגיע לקהלים בשיתוף עם תיאטראות שונים, בעיקר בפריפריה, במתנ"סים, בתי ספר, מחנות צה"ל וקהל היעד המקורי שלו, הקיבוצים. וכן לוקח חלק בפסטיבלים בישראל כדוגמת פסטיבל עכו ובחו"ל.

בשנת 2007 העלה בארצות הברית ובקנדה את ההצגה "מען לא ידוע" העוסקת באידאולוגיה הנאצים ומשוחקת על ידי בניהם של ניצולי שואה. ההצגה הועלתה כחלק מאירועי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

השואה
מושגים מרכזיים
מונחון • כרונולוגיה של השואה • אנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספים • הפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספים • נשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקוב • מורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניה • בלגיה • ברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏ • סלובקיה • פולין‏ • צ'כיה • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואה • חסידי אומות העולם • מברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספים • אנדרטאות להנצחת השואה • מצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשו • חוקרי שואה נוספים
פורטל השואה • גרמניה הנאצית • היסטוריה של עם ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.