יולי אדלשטיין

יולי יואל אדלשטיין (נולד ב-5 באוגוסט 1958; י"ט באב תשי"ח) הוא יושב ראש הכנסת וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר השר לקליטת עלייה ושר ההסברה והתפוצות בממשלות ישראל. היה בעבר מסורב עלייה ואסיר ציון בברית המועצות. בהכשרתו הוא מורה לשפות, בעיקר עברית.

יולי יואל אדלשטיין
יולי אדלשטיין, 2019
יולי אדלשטיין, 2019
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1987
מפלגה ישראל בעלייה, הליכוד
www.edelstein.org.il
יושב הראש ה־16 של הכנסת
18 במרץ 2013 – מכהן
(6 שנים ו-33 שבועות)
כנסות ה־1921
שר העלייה והקליטה
18 ביוני 19966 ביולי 1999
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר ההסברה והתפוצות
31 במרץ 200917 במרץ 2013
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
17 ביוני 199617 באפריל 2006
(9 שנים ו-43 שבועות)
27 בפברואר 2007 – מכהן
(12 שנים)
כנסות 1416, 1722
תפקידים בולטים נוספים

ביוגרפיה

Yuli Edlestein prisoner release record

תעודת שחרור של יולי אדלשטיין מהכלא הסובייטי

נולד בשם יולי יוריוביץ' אדלשטייןאוקראינית: Юлій Юрійович Едельштейн) בצ'רנוביץ שבאוקראינה הסובייטית, למשפחה יהודית. הוריו, אניטה ויורי, היו מרצים במכללה להכשרת מורים. לאחר מספר שנים עברה המשפחה לקוסטרומה. אביו היה פעיל בתנועת הדיסידנטים, התנצר והיה לכומר (הוא משמש כיום ככומר האורתודוקסי של הכפר קרבנובו במחוז קוסטרומה שברוסיה).

עם תום לימודיו בתיכון רצה אדלשטיין להתקבל לבית ספר הגבוה ללימודי שפות, אולם נדחה עקב יהדותו והחל ללמוד במכללה להכשרת מורים. הוא סולק מהלימודים לאחר שהביע ביקורת על מדיניות החיסולים של יוסיף סטלין[1].

בשנת 1979 ביקש לעלות לישראל אך סורב. הוא עבר לבירה מוסקבה, שם הצטרף לחוג של לומדי עברית, לימד עברית במחתרת והיה פעיל ציוני בשנות ה-70 וה-80 ואף עמד בראשה של התארגנות שביקשה להפיץ את לימודי העברית לערי הספר של ברית המועצות[2]. עקב פעילותו, התקשה למצוא עבודה והתפרנס בין היתר כמודל עירום (פלג גוף עליון) בבתי ספר לאמנות[3]. גם שם הופעלו לחצים על המעסיקים לפטרו, אך מעסיקיו השונים היו מרוצים מאוד ממנו עקב העובדה שתמיד הגיע בזמן ואף פעם לא היה מגיע שיכור, בניגוד לשאר העובדים. ב-4 בספטמבר 1984 נעצר על ידי הק.ג.ב. בשל פעילותו הציונית, באשמת שווא של החזקת סמים, שהושתלו בדירתו[4]. אדלשטיין נעצר למשך שלושה חודשים בבית הכלא בוטירקה שבמוסקבה. במהלך המעצר הוא שבת רעב למשך חמישה-עשר יום, במחאה על החרמת זוג התפילין שנשא עמו בסתר[5]. הוא הורשע (ב-19 בדצמבר 1984[6]) ונידון לשלוש שנות מאסר עם עבודות פרך במחנה כפייה סובייטי, וריצה את עונשו בגולאג ליד ימת בייקל. במהלך מאסרו נפצע באורח קשה ונותר נכה[7]. במשך שנות המאסר התנהל מאבק בינלאומי לשחרורו, אליו התגייסו גם מנהיגים מרחבי העולם (ביניהם סגן נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש[8]), והפגנות למען שחרורו נערכו בישראל ובארצות הברית. לאחר שחרורו במאי 1987 עלה לישראל עם משפחתו ביולי אותה שנה[9]. ביוני 2017 ערך אדלשטיין ביקור רשמי ברוסיה, בו חזר אל הבית בו התבצע החיפוש ואל תא המעצר בו נכלא. במהלך הביקור נאם בפני מליאת הבית העליון של הפרלמנט הרוסי, ופתח את נאומו בעברית:

לפני 33 שנים נאסרתי, כאן במוסקבה, על ידי שלטונות ברית־המועצות בעוון לימוד השפה העברית. נאסרתי, כי לימדתי את השפה שבישרה לעולם את דחיית העריצות ואת שלטון הצדק, את אהבת האדם ואת תקוות הדרור. היום אני עומד כאן לפניכם כיושב־ראש כנסת ישראל, ובאותה השפה שבעוון הוראתה נאסרתי, אני מברך אתכם בברכה היהודית העתיקה – שלום עליכם. גם בחלומותיי הטובים ביותר לא האמנתי שאגיע לרגע הזה. עבורי, זוהי סגירת מעגל כפולה: שלי, יולי אדלשטיין, ושל העם היהודי כולו, שאני עומד כאן כנציגו"

[10]

בהגיעו לישראל, השתקע באלון שבות שבגוש עציון. בשנים 19881996 כיהן כסגן נשיא "הפורום הציוני", בשנים 19901995 מילא תפקידים ניהוליים בבתי ספר ואף ניהל את מחלקת העולים במלי"ץ.

חבר כנסת

יולי אדלשטיין - קביעת מזוזה בנתיב האבות
יולי אדלשטיין קובע מזוזה בנתיב האבות

אדלשטיין נמנה עם מייסדי מפלגת ישראל בעליה ונבחר לכנסת בבחירות לכנסת הארבע עשרה, בשנת 1996, מטעמה. הוא כיהן מטעם הסיעה גם בכנסת ה-15. בבחירות לכנסת ה-16 זכתה סיעתו בשני מנדטים בלבד והוא ונתן שרנסקי נבחרו לכנסת, וסיעתם התמזגה לתוך סיעת הליכוד ואדלשטיין מונה לסגן יושב-ראש הכנסת. במהלך כהונת כנסת זו יזם ראש הממשלה אריאל שרון את תוכנית ההתנתקות, אשר לה התנגד אדלשטיין. אדלשטיין הוביל את מחנה "המורדים בליכוד" שביקשו למנוע את ביצוע התוכנית, ובשעת ההצבעה אף חרג מכללי הפרוטוקול והכריז כי הוא מתנגד לתוכנית "בשאט נפש"[11]. מאז ביצוע התוכנית קרא אדלשטיין מספר פעמים לשוב ליישובים שפונו בצפון השומרון[12].

אדלשטיין כיהן כשר לקליטת עלייה בממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו בין השנים 19961999, וכסגן השר לקליטת עלייה במעמד של שר בממשלתו הראשונה של אריאל שרון, בין השנים 20012003.

ב-27 בפברואר 2007, עם התפטרותו של דני נוה מהכנסת, והודעתו של עוזי לנדאו, ששובץ במקום ה-14 ברשימת הליכוד, כי אינו מעוניין לשוב ולכהן בכנסת, הצהיר אדלשטיין אמונים לכנסת והחל לכהן בכנסת השבע עשרה. בנאומו הראשון בכנסת זו אמר:

גברתי היושבת-ראש, למה אמרתי שהתחושה מוזרה? כפי שאמרת הרגע, חבר כנסת חדש-ישן מצהיר אמונים. מצד שני, אני חייב לומר, ואמרתי זאת גם היום בסיעה, שאם מחר תהיה לי פתאום הזדמנות להיות הקול ה-61 שיגרום לפיזור הכנסת הזאת ולהפלת הממשלה, אני ודאי אעשה זאת בלי להסס אפילו שנייה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם תיקון לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), האוסר על נטישת בעלי חיים, ומתיר לעמותות, רשויות מקומיות ווטרינרים שטיפלו בבעלי חיים נטושים, להטיל את הוצאות ההחזקה על הנוטש אותם. כמו כן הציע תיקון לחוק בתי המשפט. על פי תיקון זה, יוכל אדם שאין עיסוקו בייצוג דרך קבע, לייצג ללא תמורה בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות[13]. תיקון זה התקבל בשנת 2001 ומוכר בשם תיקון מס' 29 (ייצוג בעל דין)[14].

בבחירות המקדימות של הליכוד לקביעת רשימתה לבחירות לכנסת ה-18 זכה אדלשטיין ב-18,502 קולות שהם כ-38.2% מהקולות, מוקם במקום ה-12 ברשימה ונבחר לעוד כהונה בכנסת. לאחר הקמת הממשלה ה-32 מונה אדלשטיין לשר ההסברה והתפוצות ולממונה על רשות השידור. ב-18 בפברואר 2010 התפטר מתפקידו כשר הממונה על רשות השידור, והמשיך לכהן כשר ההסברה והתפוצות.

יושב ראש הכנסת

יולי אדלשטיין - במליאה עם מייק פנס
יולי אדלשטיין במליאת הכנסת עם סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס

ב-14 במרץ 2013 נבחר אדלשטיין על ידי סיעת הליכוד כמועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת. אדלשטיין זכה לתמיכת כל חברי הסיעה, למעט ראובן ריבלין שנמנע בהצבעה. בעקבות זאת התפטר אדלשטיין מהממשלה, כדי שהתפטרותו תיכנס לתוקף לפני היבחרו ליושב ראש הכנסת, כדי לעמוד בעיקרון הפרדת הרשויות. ב-18 במרץ נבחר אדלשטיין לתפקיד יושב ראש הכנסת התשע עשרה ברוב של 96 חברי כנסת מול שמונה נמנעים.

בבחירות המקדימות של מפלגת הליכוד לכנסת העשרים, שנערכו ב-31 בדצמבר 2014, זכה אדלשטיין במקום השני ברשימה הארצית, שמוביל למקום השלישי ברשימה לכנסת, לאחר קרב צמוד עם גלעד ארדן על המקום הראשון[15]. ב-31 במרץ 2015, יום השבעת הכנסת העשרים, נבחר על ידי מליאת הכנסת לקדנציה שנייה כיו"ר הכנסת, פה אחד ברוב של 104 קולות.

עם היבחרו לתפקיד, סיפר בנאומו הראשון על כך שהרגע הזה הוא סגירת מעגל מרגשת עבורו, לאחר שאחד מעוזריו איתר את תיעוד ביקורו הראשון בכנסת ימים אחדים לאחר עלייתו ארצה, כאורח ועדת העלייה והקליטה. בנאומו פנה בקריאה לחברי הכנסת:

אנא, התייחסו למקום הזה בחרדת קודש. ראו במשכן הכנסת מעין "מקדש מעט". אל תתנו למלעיזים, ללועגים ולציניקנים להסיח את דעתכם ולרפות את ידיכם. אתם נכנסים היום לְתפקיד, שאין שני לו בשליחות הציבורית. שאו על כתפיכם את משא העם; היו קשובים לציבור...כהונת חבר הכנסת אין משמעותה שיכרון הכוח או המעמד; לא שררה היא אלא עבדות. כי כך יש לראות את התפקיד – מילוי שליחות בשירות הציבור, זה שבחר בכם וגם זה שלא.

[16]באוקטובר 2016 עוררה החלטתו של יו"ר הכנסת אדלשטיין לאכוף קוד לבוש על באי הכנסת תרעומת ציבורית[17]. בתגובה לדברי הביקורת אמר אדלשטיין: "לא ייתכן שידברו על איראן וסרגלים ומישושים, להטעות את הציבור בדברים שלא היו, ובכך להפוך את השיח לדתי או שוביניסטי"[17].

במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות במסגרת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל התגלעה מחלוקת בין אדלשטיין לשרת התרבות והספורט, מירי רגב, לאחר שרגב ביקשה לשלב בטקס נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אדלשטיין התנגד ודרש לשמור על המתכונת הקבועה של הטקס, שבה הנואם המרכזי היחיד הוא יו"ר הכנסת, וראש הממשלה איננו נוכח בטקס, אף לא בקהל[18][19]. לקראת יום העצמאות הסתמנה פשרה לפיה ראש הממשלה יישא דברי ברכה קצרים לכבוד שנת העשור ה-70, בדומה למתכונת שהתקיימה בטקס ביום העצמאות השישים, ובנוסף ידליק משואה ביחד עם יושב ראש הכנסת[20]. בפועל נאם נתניהו כשש דקות יותר מאשר אדלשטיין[21].

בשנת 2017 יזם את הקמת יחידת הכנסת לתיאום הפיקוח הפרלמנטרי (כת"ף), מתוך כוונה לחזק את כוחה של הכנסת כרשות המפקחת על הממשלה[22].

כיושב-ראש הכנסת תמך אדלשטיין בחקיקת חוק יסוד הלאום, אותו הגדיר כ"אחד החוקים החשובים שעברו בכנסת מעולם"[23].

בבחירות המקדימות של מפלגת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת שנערכו ב-5 בפברואר 2019, זכה במקום הראשון בפריימריז והוצב במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת[24].

ב-30 באפריל 2019, יום השבעת הכנסת העשרים ואחת, נבחר על ידי מליאת הכנסת לקדנציה שלישית כיו"ר הכנסת, פה אחד ברוב של 101 קולות. בעקבות החלטת הכנסת העשרים ואחת על פיזורה, החלטה שגם אדלשטיין תמך בה, הודיע אדלשטיין ב-25 ביוני 2019 שהוא בוחן אפשרות לביטול החוק לפיזור הכנסת[25]. חברי כנסת נוספים, שהצביעו בעד פיזורה, הביעו חרטה על צעד זה. ב-3 ביולי הודיע אדלשטיין שלא זכה לשיתוף פעולה ולכן נכשל ביוזמתו[26].

חיים אישיים

אדלשטין נישא לרעייתו הראשונה, טטיאנה (טניה), בברית המועצות ב-1981. נולדו להם בן ובת. בין השנים 19872008 הם התגוררו באלון שבות שבגוש עציון. בשנת 2008 עברה המשפחה לנווה דניאל. ב-24 בינואר 2014 נפטרה אשתו טטיאנה ממחלת הסרטן[27].

באוקטובר 2015 עבר להתגורר בהרצליה פיתוח עם בת זוגו, אירינה נבזלין, יושבת ראש דירקטוריון בית התפוצות, נשיאת קרן נדב ובתו של לאוניד נבזלין, וביוני 2016 הם נישאו[28].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "החיים הקודמים של יו"ר הכנסת" בתוכנית "אנשים", 8 ביולי 2013, באתר Mako
  2. ^ ניצן צבי כהן, ‏עברית במחתרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בפברואר 2018
  3. ^ ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 31.07.2015, "ליווי בריבית", גיא ליברמן, עמוד 13: "אדלשטיין הבהיר בתגובה כי אכן שימש בעבר כמודל עירום לאמנים, וכי אין אמת באמירה שהוא אלכוהוליסט או מכניס אלכוהול לכנסת." בנוסף, ראו דברים שנכתבו בדף הבית של אתר האינטרנט של אדלשטיין
  4. ^ אהרון דולב, העלילה החדשה: סמים במקום דם, מעריב, 26 באוקטובר 1984
  5. ^ פישל רוזנפלד, הכירו: היו"ר יולי אדלשטיין, מאחורי הסורגים, באתר "כל הזמן", 24 באפריל 2018
  6. ^ מרטין גילברט, שצ'רנסקי: סיפורו של ניצחון, תרגם אביעזר גולן, הוצאת עידנים, תשמ"ז/ 1987- עמ' 188.
  7. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו יולי אדלשטיין, באתר גלובס, 11 באפריל 2013
  8. ^ הספד של נתן שרנסקי לג'ורג' בוש, באתר Times of Israel
  9. ^ יולי (יואל) אדלשטיין - בוגר תוכנית עמיתי ירושלים, מחזור ז', באתר מכון מנדל למנהיגות
  10. ^ יאיר נבות,ביקור ניצחון, ידיעות אחרונות, 28 ביוני 2017
  11. ^ הקלטת ישיבת הכנסת. הקטע המדובר מופיע ב-3:14
  12. ^ אריק בנדר, אדלשטיין בחומש: לבטל את ההתנתקות בצפון השומרון, באתר "מעריב", 16 במאי 2019
  13. ^ הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 29) (ייצוג בעל דין), התשס"א - 2000, ח"ח 2969, עמ' 404
  14. ^ "חוק בתי המשפט" (תיקון מס' 29), התשס"א-2001, ס"ח 1783, עמ' 198
  15. ^ מורן אזולאי, התוצאות והדרמות בליכוד: ארדן ראשון, חוטובלי ופייגלין בחוץ, באתר ynet, 1 בינואר 2015
  16. ^ ישיבות המליאה, main.knesset.gov.il (בhe-IL)
  17. ^ 17.0 17.1 לי ירון, יועצת פרלמנטרית נוספת לא הוכנסה לכנסת בשל "שמלה קצרה מדי", באתר הארץ, 12 בדצמבר 2016
  18. ^ בשנים 2015–2017 הוצגה ברכה מוקלטת קצרה של ראש הממשלה נתניהו במסגרת טקס המשואות.
  19. ^ אורלי וגיא, סערת טקס המשואות: "רגב טועה - אסור למשרד התרבות לקבוע תכנים", באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 2 באפריל 2018
  20. ^ עוזי ברוך, נתניהו ידליק משואה, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2018
  21. ^ ישי פורת, נתניהו: "מנסים לכבות את האור בציון - זה לא יקרה", באתר ynet, 19 באפריל 2018
  22. ^ הכנסת מקימה יחידה לתיאום ופיקוח של הכנסת על הממשלה – כת"ף, באתר הכנסת
  23. ^ עקיבא נוביק, "היסטוריה במליאת הכנסת": התגובות להצבעה על חוק הלאום, חדשות 13, ‏19 ביולי 2018
  24. ^ יהונתן קליין, ‏רשימת הליכוד לכנסת: אדלשטיין ראשון, חזן בחוץ, באתר כיפה, א באדר א', 06 בפברואר 2019
  25. ^ אריק בנדר, ‏אדלשטיין: "המשך תהליך הבחירות - הפרת אמונים כלפי אזרחי ישראל", באתר מעריב השבוע, 25 ביוני 2019;
    טל שניידר, ‏ראש הממשלה נתניהו בהודעה דרמטית: בוחן את ביטול הבחירות, באתר גלובס, 25 ביוני 2019
  26. ^ אריק בנדר, ‏אדלשטיין: "לא נוכל לבטל את הבחירות, לא כל הגורמים שיתפו פעולה", באתר מעריב השבוע, 3 ביולי 2019
  27. ^ שרי מקובר-בליקוב, "טניה הצילה אותי. לא הצלחתי להציל אותה", באתר ynet, 7 בפברואר 2014
  28. ^ טל שלו‏, בנוכחות בכירי הפוליטיקאים: יו"ר הכנסת אדלשטיין נישא לבחירת לבו, באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביוני 2016
  29. ^ השיחה עם אדלשטיין התקיימה במסגרת תוכנית "שיחת נפש", ששודרה במקור בHOT בידור ובטלוויזיה החינוכית ומובאת בעריכה מינימלית בשפת הדיבור של המשוחחים
5 באוגוסט

5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 148 ימים.

אלברט סחרוביץ

אלברט סחרוביץ' (נולד בשנת 1974) הוא מנכ"ל הכנסת החל מ-13 ביוני 2016.

אריק בנדר

אריה (אריק) בנדר (נולד ב-1952) הוא הכתב הפרלמנטרי של "מעריב".

הכנסת

הכנסת היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל. מקום מושבה הוא משכן הכנסת שבקריית הממשלה בירושלים. בהיות ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית, בוחרים אזרחי המדינה את נציגיהם בכנסת והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. שיטת הבחירות היא ארצית-יחסית, והאזרחים בוחרים ברשימות של המפלגות השונות.

במערכת האיזונים שבין רשויות השלטון, הרשות המבצעת, הממשלה, יונקת את כוחה ואת סמכויותיה מהכנסת, וזו מפקחת עליה באופן שוטף. הרשות השופטת, הכוללת את מערכת בתי המשפט, מקבלת את מעמדה וסמכויותיה מחוק יסוד: השפיטה שחוקקה הכנסת, ופועלת לפי החוקים שמחוקקת הכנסת, ובסמכותה לפרשם. לעיתים, מפעילה הרשות השופטת ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת.

תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הממשלה באמצעים שונים העומדים לרשותה, ובהם אישור חקיקת משנה, הצעות אי אמון, שאילתות, דיונים ועוד. הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים שונים, תקנון הכנסת, או "הנוהג והנוהל המקובלים". לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציבות הדורות הבאים.

הכנסת הנוכחית היא הכנסת העשרים ושתיים ויושב ראש הכנסת הנוכחי הוא יולי אדלשטיין.

הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019). ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט לנסות להקים ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד ולמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה. אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה, וקביעת מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים. בשל כך ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים המשיכה לכהן לאורך כל הכנסת העשרים ואחת.

בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ולכן לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.

כהונת הכנסת העשרים ואחת נמשכה חמישה חודשים בלבד – הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שֶעד ההצבעה על פיזורה חוקקה חוק אחד בלבד – החוק על עצם פיזורה.

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת המכהנת לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף.

הכנסת התשע עשרה

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה. ב-8 בדצמבר 2014 החליטה הכנסת על התפזרותה ועל בחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-17 במרץ 2015. בסך הכל כיהנה הכנסת התשע עשרה שנתיים, חודש ו-26 ימים.

הלוויית שמעון פרס

טקס הלוויה של שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, שכיהן קודם לכן גם כראש הממשלה ובמשרות ציבוריות רבות נוספות, נערך ביום שישי, 30 בספטמבר 2016, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים, בנוכחות קהל רב ונציגים מעשרות מדינות.

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד – תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית ליברלית קפיטליסטית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת 1988. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

ועדת החוץ והביטחון

ועדת החוץ והביטחון (ועדת החו"ב) או ועחו"ב של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות ונחשבת לאחת משתי החשובות בהן (יחד עם ועדת הכספים). סעיף 13 (א) (4) לתקנון הכנסת קובע שתחומי עיסוקה הם מדיניות החוץ של מדינת ישראל, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מתפקידה של הוועדה לבצע חקיקה בנושאי חוץ וביטחון, וכן לפקח ולבקר את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולאשר את סעיפי תקציביהם.

חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל

חגיגות שנת ה־70 למדינת ישראל נערכו לאורך שנת ה'תשע"ח (2018), והגיעו לשיאן ביום העצמאות של שנה זו, עת ציינה מדינת ישראל 70 שנים להיווסדה.

י"ט באב

י"ט באב הוא היום התשעה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"ט באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

ידוע כיום חג לדתיים, בו חילונים ממעטים לצאת לבלות בשל התרחשותו י' ימים לאחר תשעה באב. על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט אב היא, ברב השנים, פרשת עקב. אולם אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא ביום חמישי (שנים מקביעויות זשה, בחה, בשה וגכה), פרשת בר המצווה היא פרשת ראה.

יושב ראש הכנסת

יושב-ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה. יושב ראש הכנסת המכהן הוא יולי אדלשטיין מסיעת "הליכוד".

יושב-הראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב-ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.

בהיעדר נשיא המדינה מישראל או כאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב-ראש הכנסת את תפקידו.

יחסי הונג קונג–ישראל

ישראל והונג קונג מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כחלק מקשריה הדיפלומטיים של ישראל עם הממלכה המאוחדת בעבר ועם הרפובליקה העממית של סין בהווה. לישראל יש קונסוליה בהונג קונג, בעוד הונג קונג מיוצגת באמצעות משרד הכלכלה והמסחר שלה בנוסף לשגרירות הסינית בתל אביב.

בספטמבר 1984 הסכימו סין ובריטניה כי ב-1997 תחזור המושבה הונג קונג לריבונות סינית. ההסכם הותיר פתח להמשכת פעילות הקונסוליה הישראלית בהונג קונג גם לאחר מכן, ובכך - נוצר סיכוי לפעול בניסיון להבקיע את החומה המדינית הסינית. חנן בראון, המשנה למנכ"ל משרד החוץ, פנה לראובן מרחב, בעברו איש מוסד ובאותה עת איש משרד החוץ ששב מביירות ועסק בסוגיה הלבנונית. לאחר בדיקת התכנות יצא ראובן מרחב ב-1985 לשליחותו כקונסול ישראל בהונג קונג, במהלכה טווה קשרים אפקטיביים ודיסקרטיים מועילים ביותר עם אנשי אקדמיה וממשל בסין.

היחסים הבילטרליים בין ישראל להונג קונג טובים ויציבים. לאורך שנות קיומו של מעמדה הנוכחי של הונג קונג מאז 1997, אין השפעה כלשהי ליחסי ישראל-סין על יחסיה עם הונג קונג והיא עמיתת הסחר הגדולה של ישראל באסיה. מאז ומתמיד הונג קונג תמכה במערך סחר חופשי ומולטילטראלי והייתה חברה פעילה בארגון הסחר העולמי. בין היתר, נחתמו בין המדינות הסכם מו"פ כלכלי, הסכם אבטחת ועידוד השקעות, הסכם למניעת כפל מס בספנות, הסכם למניעת כפל מס, הסכם לשיתוף פעולה במידע, בטכנולוגיה ובתקשורת, הסכמי סיוע משפטי ומזכר הבנה בין הבורסה בהונג קונג לבין רשות ניירות ערך הישראליות.

בשנת 2013 המיליארדר מהונג קונג והאיש העשיר בסין, לי קה שינג, תרם 460 מיליון שקל לטכניון בחיפה כדי שיקים שלוחה בסין.

בשנת 2015, חתמה ישראל על הסכם עם הונג קונג להגביר את שיתוף הפעולה בתחום הטכנולוגיה והמחקר ופיתוח. התוכנית שתיושם בישראל על ידי מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ), זרוע הביצוע של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, תאפשר לחברות מישראל ומהונג קונג שמשתפות פעולה בפרויקטי מחקר ופיתוח תעשייתי, לזכות בתמיכה כספית משתי הממשלות. ​במסגרת התוכנית, יוענק סיוע לחברות ישראליות וסיניות מהונג קונג, לאתר שותפים פוטנציאלים לשיתופי פעולה תעשייתיים בין המדינות. במסגרתה, חברות טכנולוגיה ישראליות המשתפות פעולה עם חברות מהונג קונג, מוזמנות להגיש בקשה לקבלת מימון לפרויקטי מו"פ תעשייתי במסגרת "תוכנית ישראל-הונג קונג לשיתוף פעולה במו"פ תעשייתי". באותה שנה החברה לפיתוח הסחר הבינלאומי של הונג קונג השיקה נציגות בישראל בנוכחות לאונג צ'אן-יינג, ראש ממשלת הונג-קונג; יצחק כהן, סגן שר האוצר; שגיא קרני, הקונסול הכללי של ישראל בהונג קונג; עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה; עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא; אלי אבידר, מנכ"ל מכון היהלומים; אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; יולי תמיר, נשיאת שנקר; פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הפורש; רוני חזקיהו, יו"ר הבנק הבינלאומי; עמי אראל, יו"ר סלקום; עו"ד גלעד שר; מארק גזית, מנכ"ל Thetatray; גד פרופר, יושב ראש לוריאל ישראל; צביקה פולק, נשיא כלמוביל; יעקב הלפרין, מנכ"ל אופטיקה הלפרין; איתן בר-זאב, מנכ"ל ביג מרכזי קניות; חי גאליס, סמנכ"ל ביג; התעשיין עברי גורן; ואחרים.

יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, נסע להונג קונג בשנת 2016 כדי לחזק את הקשרים בין ישראל והונג קונג והדגיש את הקשרים הטובים ביניהן.

באוקטובר 2016 פורסם, שחברת התעופה הלאומית של הונג קונג קת'אי פסיפיק תטוס בקו הונג קונג - תל אביב החל ממרץ 2017.

ישראל בעליה

ישראל בעליה (בכתב רוסי: Исраэль ба-Алия) הייתה מפלגה ישראלית אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת של 1996 בידי נתן (אנטולי) שרנסקי, אסיר ציון לשעבר. מפלגה זו פנתה בעיקר לעולי חבר המדינות של ברית המועצות לשעבר, אשר התאכזבו ממצב קליטתם במדינת ישראל. הישגה הגדול ביותר של המפלגה היה בבחירות הראשונות שבהן השתתפה, ובהן גרפה שבעה מנדטים. לאחר כישלון המפלגה בבחירות בשנת 2003, שבהן זכתה בשני מנדטים, התמזגה המפלגה עם הליכוד וחדלה להתקיים.

מנכ"ל הכנסת

מנכ"ל הכנסת אחראי על הפן הניהולי בכנסת: שמירת הסדר הניהולי במשכן הכנסת, פיקוח וניהול על עובדי המשכן ואחריות תפעול המערכת הלוגיסטית והאדמיניסטרטיבית.

משרד העלייה והקליטה

משרד העלייה והקליטה (בעבר: המשרד לקליטת העלייה) הוא משרד ממשלתי המופקד על ביצוע מדיניות הממשלה בתחום קליטת העלייה. הוקם ב-1968, בעקבות גל העלייה לאחר מלחמת ששת הימים.

משרד התפוצות

משרד התפוצות הוא משרד ממשלתי שהוקם בממשלה ה-32, בשם "משרד ההסברה והתפוצות". תחומי אחריותו של המשרד הם דיפלומטיה ציבורית (הסברה), חברה ותפוצות, מרכז ההסברה, לשכת הפרסום הממשלתית ולשכת העיתונות הממשלתית. עם הקמתה של הממשלה ה-33 שונה שם המשרד ל"משרד לירושלים והתפוצות". עם הקמתה של הממשלה ה-34 שונה השם ל"משרד התפוצות", וענייני ירושלים עברו אז למשרד ראש הממשלה.

משרד התפוצות אמון על הקשר בין יהדות העולם למדינת ישראל. הקשר מתבצע באמצעות פעילות משותפת ודיאלוג משותף עם יהדות התפוצות בראייה כי ממשלת ישראל אחראית לכל יהודי בעולם, בין אם הוא מתגורר בישראל או בתפוצות.

תחומי העיסוק במשרד:

תפוצות - שמירת הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי התפוצות, באמצעות פרויקטים לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל.

מאבק באנטישמיות ברחבי העולם.

הבטחת קיום חיים יהודיים בתפוצות, אישיים וקהילתיים.

חיזוק הקשר בין הישראלים לתפוצות - במסגרת תחום זה, מתקיימים פרויקטים של הטמעת הנושא במערכת החינוך הישראלית, חיבור מובילי דעה ישראלים לתחום זה, פרויקט בתי ספר תאומים בהובלת הסוכנות היהודית ופעילות במדיה.ביוני 2014 עברה החלטת ממשלה מספר 1660, אשר קובעת כי באחריות משרד התפוצות לייסד תוכנית רב שנתית שתהא משותפת למדינת ישראל ולעם היהודי בתפוצות, ותגובש על בסיס דו-שיח עם העולם היהודי במטרה לחזק את הזהות היהודית בתפוצות ואת הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל כאשר המימון הוא שליש של ממשלת ישראל ושני שלישים הם כספי פילנתרופיה יהודית. בעקבות החלטה זו הוקמה "היוזמה המשותפת לממשלת ישראל ולעם היהודי" ובשיתוף ארגון "Mosaic United" הוקמו מספר פלטפורמות לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בקרב צעירים בגיל 13 - 35 ברחבי העולם.

יושבי ראש הכנסת
יוסף שפרינצקנחום ניר-רפאלקסקדיש לוזראובן ברקתישראל ישעיהו-שרעבייצחק שמיריצחק ברמןמנחם סבידורשלמה הללדב שילנסקישבח וייסדן תיכוןאברהם בורגראובן ריבליןדליה איציקראובן ריבלין • יולי אדלשטיין משכן הכנסת
שרי התפוצות בממשלות ישראל
מיכאל מלכיאורנתן שרנסקייצחק הרצוג • יולי אדלשטיין • נפתלי בנטבנימין נתניהו סמל מדינת ישראל
שרי ההסברה בממשלות ישראל
ישראל גלילישמעון פרסאהרן יריב • יולי אדלשטיין • גלעד ארדן סמל מדינת ישראל
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהו • אדלשטיין • ישראל כ"ץארדןכחלוןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץאלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקדבנטכהנא

הערות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.