יוכבד

יוֹכֶבֶד היא דמות מקראית, בַּת לֵוִי, אשת עמרם ואמם של מרים, אהרון ומשה. בזכות החלטתה להחביא את בנה, משה, בתיבה ולשלוח אותו על מי היאור, ניצל משה מפקודתו של פרעה להשמיד את כל התינוקות הזכרים בעם ישראל. לאחר שהצילה בת פרעה את משה מהיאור, ביקשה עבורו "אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת" וכך יוכבד הניקה וגידלה את משה עד שנגמל.

Alexey Tyranov. Moses' mother
"אם משה", ציור שמן מאת אלכסיי טיראנוב, 1842.

קורות

אמו של משה מופיעה לראשונה בראשית ספר שמות, פרק ב':

וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא-יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.

לאחר שבתיה בת פרעה מצאה את התיבה, מרים, אחותו של משה, הציעה לקרוא למיינקת עברית, והביאה בעצם את יוכבד.[1] בת פרעה מסרה את הילד לידיה של יוכבד וביקשה ממנה להניק אותו תמורת שכר. רק לאחר שהילד גדל ולא היה צריך לינוק, יוכבד החזירה אותו לבת פרעה, והעניקה לו אז את השם "משה" וגידלה אותו כבן. על פי מדרש רבה, ניתנו למשה עשרה שמות, והשם שנתנה לו יוכבד היה יקותיאל.[2]

על פי התלמוד[3] יוכבד היא שפרה, אחת משתי המיילדות העבריות, שסירבו להרוג את תינוקות בני ישראל על אף דרישתו של מלך מצרים, ונקראה כך על שם שמשפרת את הולד. עוד אומר התלמוד[4], שבעלה עמרם גירש אותה לאחר שפרעה גזר מיתה על התינוקות הזכרים של בני ישראל. מרים שכנעה אותו לשאת אותה מחדש כשהיא טוענת כלפיו: "פרעה גזר רק על הזכרים ואתה גוזר בין על הזכרים ובין על הנקבות". הוא נשא אותה מחדש ויוכבד הולידה את משה.

על פי התרגום המיוחס ליונתן, יוכבד ילדה את משה בסוף החודש השישי להריון. מדרש הגדול לאותו פסוק קבע שמשך ההריון היה ששה חודשים ושני ימים בלבד. אצל יוסף בן מתתיהו[5] ובמדרש שמות רבה[6] מסופר כי הלידה הייתה קלה מאד, ללא כאב, ולכן גם השומרים המצריים לא הרגישו בהתרחשותה.[7]

זהות אמה

בתיאור לידת יוכבד בתורה לא הוזכר שם אמה: "וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם" (במדבר כו נט). אמנם בספר דעת זקנים מבעלי התוספות כתב בפירוש הפסוק, ששם אמה היה 'אותה', וכוונת הפסוק ש'אותה' ילדה את יוכבד. אמנם במפרשים אחרים נמצאו שמות אחרים לאם יוכבד, יש שכתבו ששם אימה היה עדינה בת יובב בן יקטן[8]. ובספר היובלים מובא ששמה היה מילכה מבנות ארם, מזרע בני תרח[9].

כרונולוגיה

בספר במדבר נאמר :"...יוֹכֶבֶד בַּת-לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם..." (כ"ו, נ"ט) מכאן שיוכבד נולדה במצרים. המדרש מסביר כיצד ייתכן שהיא נכללת בין שמות בני ישראל הבאים מצרימה[10], ויוצא מכך שהיא נימנתה למרות שעדיין לא נולדה. במסכת סוטה נמצאנו למדים: "לידתה במצרים ואין הורתה במצרים" (י"ב, א').

גילה של יוכבד

על הנישואין מחדש (על פי התלמוד) של עמרם ויוכבד נאמר בספר שמות "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי"[11] ובהמשך נולד משה. רש"י עושה סדר בתאריכים. כאשר עמרם החזיר את יוכבד "היא נהפכה להיות נערה", אף על פי שכבר הייתה בת מאה שלושים שנה. לפי המסורת בני ישראל היו במצרים מאתים ועשר שנה, וכאשר יצאו, היה משה בן שמונים שנה. אם כן, יוכבד התעברה מעמרם כאשר הייתה בת מאה שלושים. רבי אברהם אבן עזרא מוסיף כי בפיוט לשמחת תורה נאמר: "יוכבד אמי אחרי התנחמי והיא בת ר"נ" - דהיינו, 250 שנים. יוצא מכך שיוכבד ילדה את משה, כאשר הייתה בת 130 שנים ויש שיחלקו על כך ויטענו, כי ילדה בגיל 250 שנים.

להשלמת העניין דן הרמב"ן בגילו של אביה, לוי בנו של יעקב אבינו. בבואו למצרים היה בן 44 שנה. ואחרי ימים רבים, נגיע ל-100 שנה. ומוסיף הרמב"ן: "והנה יהיו בזה שני פלאים, שיהיה הוא זקן כאברהם אשר הזכיר הכתוב[12]: הלבן מאה שנה יולד, וכתיב: ואדני זקן ותהיה היא זקנה בלדת משה "ואם נאחר עוד לידתה לסוף ימי לוי, הנה יהיה פלא גדול משל אברהם."

ומסכם הרמב"ן: "והנה אם יהיו ימי יוכבד כימי אביה, ותתקיים בה הלחות עד קרוב לזקנתה כמשפט הנשים, איננו פלא אם תוליד בזמן אשר נתנו לה רבותינו, מפני שרצה האלוהים לגאול את ישראל על ידי האחים האלה ולא הגיע הקץ, (ולכן) איחר לידתם ימים רבים עד כי זקנה אמם. ולא יפלא מה' דבר."

מגלות לתשועה

עובדת הולדת יוכבד עם הירידה לגלות והולדת בנה, משה (בתור מושיע עם ישראל מהגלות), מעלה את הרעיון שרבקה רביב מאוניברסיטת בר-אילן מציגה במאמרה "בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה": "לידת יוכבד בת לוי מהווה תרופה למכת הגלות. שהרי זכתה יוכבד וילדה את משה שיעמוד בראשם של ישראל ביציאת מצרים." וכך עם הירידה לגלות כבר נולדה ישועתם ממנה. את הרעיון שברגע הקשה ביותר כבר נוצרת הדרך לישועה, מצינו עוד במקרא. בפרשת וישב בין סיפור מכירת יוסף לסיפוריו של יוסף במצרים שיבץ הכתוב את סיפור יהודה ותמר. ועל כך נאמר: "שבטים היו עוסקים במכירתו של יוסף, ויעקב היה עוסק בשקו ובתעניתו, ויהודה עוסק לקחת אשה והקב"ה בורא אורו של מלך המשיח".[13]

עם ירידתם של ישראל למצרים, כבר הוכנה יציאתם ממנה, באמצעות לידתה של יוכבד, אמו של משה. ולא בכדי נוהגים לקרוא כהפטרה לפרשת ויגש את הכתובים המעודדים בספר יחזקאל: "ודבר אליהם כה אמר ה' אלקים הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם".[14]

קברה

Matriarch graves 1
בניין "קברי האמהות" בטבריה בו טמונה, על פי המסורת, יוכבד לצד זלפה, בלהה, צפורה, אביגיל, ואלישבע

על פי המסורת, יוכבד קבורה בקבר האמהות שבטבריה, יחד עם צפורה אשת משה, אלישבע בת עמינדב, בלהה וזלפה נשות יעקב, ורחל אשת רבי עקיבא.

בעבר ציינו את הקבר אבני בזלת שחורות, אך בתחילת המאה העשרים הן נעלמו ולא נותר מהן סימן, בעיקר בעקבות הבניה החדשה בקריית שמואל. בחקירה שעשה ר"מ טולידנו בשנת תשט"ז נמצא באחת המפות באזור טבריה ציון קבר קדוש. חלקה זו הייתה רשומה בטאבו ע"ש "כוללות הספרדים רמב"ה" וכך זוהה המקום כ"קבר האמהות".

בקיר הדרומי של הגדר מופיע שלט האומר: "זה הקיר עומד על הקברים". מתחת לשלט יש גומחה להדלקת נרות.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

לקריאה נוספת

  • גלפז-פלר, פנינה, ויולד –יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי . ירושלים: כרמל, 2006. עמ' 202-206.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמות ב', ד'-ח'
  2. ^ ספר הישר, פרק כ"ה
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב'
  4. ^ שם, יב א
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שני, פרק ט, פסקה ד, סעיף 218.
  6. ^ שמות רבה א, כ.
  7. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק יח: איך הייתה לידתו של משה?, עמ' 155.
  8. ^ ספר הישר, פרשת וישב.
  9. ^ פרק לד, כח. וכעיין זה בספר צוואת השבטים, (צוואת לוי) שכתב ששם אשתו הייתה 'מלכה'
  10. ^ שהיו 33 בני לאה אימנו ומופיעים ברשימה רק 32 שמות
  11. ^ ב',א'
  12. ^ ספר בראשית יז יז
  13. ^ בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה
  14. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק כ"א.
15 באוגוסט

15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 138 ימים.

בלהה

בִּלְהָה, דמות מקראית, הייתה אמם של דן ונפתלי, שפחתה של רחל ואשתו השלישית של יעקב. לעיתים מכונה גם פילגש.

גלריה דבל

גלריה דבל היא גלריה לאמנות שפעלה בירושלים בין השנים 1973–1990. הגלריה הציגה בכ-200 תערוכות של אמנים ישראלים ובינלאומיים, שהפכו את הגלריה למוסד תרבות מרכזי בירושלים. חשיבותה של הגלריה הייתה, לצד הצגת אמנים מוכרים, גם בתמיכה באמנים שוליים באותה עת.

אטיין ורות דבל פתחו את גלריה דבל במרתף ביתם בעין כרם. הגלריה ייצגה אמנים ידועים וגם אמנים צעירים.

בנוסף, הגלריה הציגה אמנות אוונגרדית, דבר ייחודי לתקופה ולהיותה של הגלריה פרטית. בשנת 1974, לדוגמה, הוצגו בגלריה עבודותיו של האמן האוסטרי רודולף שווארצקוגלר (Rudolf Schwarzkogler). תצוגה נוספת הייתה המיצג "נידה" של יוכבד וינפלד, שהתקיים בגלריה בשנת 1976.

בין האמנים שהוצגו בגלריה נמנו יאיר גרבוז, רפי לביא, זהרה שץ, גבריאל כהן, יוכבד וינפלד, מאיה כהן לוי, דניאלה פסל ואמנים בינלאומיים כגון אלכסנדר קלדר, דייוויד הוקני ואחרים. בנוסף, גלריה דבל הציגה וקידמה שורה של אמנים שנחשבו כשוליים באותה עת. על אמנים אלו נמנים אמנים שזוהו עם "בצלאל" כגון זאב רבן, מאיר גור אריה ושמואל לוי, אמנים פיגורטיביים כגון שמואל בק ונפתלי בזם וכן שורה של אמנים עולים יוצאי ברית המועצות כגון אלכסנדר אוקון, ולנטין שור, אנטולי בסין ואחרים.

במהלך התערוכות שאצרה, ניהלה רות דבל שיחות וראיונות עם האמנים השונים, אותם הקליטה ותמללה. בשנת 2010 יצאו לאור מבחר ראיונות שנערכו בגלריה תחת השם "דיאלוג".ארכיון גלריה דבל נמצא כיום באוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל, ירושלים.

האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים היא מוסד אקדמי להכשרת נגנים, זמרים, מלחינים, רקדנים ומנצחים הפועל בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם שבירושלים, אף שמדובר במוסד עצמאי.

נשיא האקדמיה בעשור השני של המאה ה-21 הוא הפרופסור ינעם ליף.

טורים

טורים היה שבועון ספרותי עברי שיצא לאור בתל אביב בידי חבורת סופרים, משוררים, מתרגמים ועורכים. גיליונו הראשון נדפס בשנת תרצ"ג 1933, והאחרון, מס' 53, נדפס בשנת תרצ"ה 1935.

השבועון יצא לאור ללא ציון שם העורך. היוצרים המרכזיים שכתבו בו היו המשוררים אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, רפאל אליעז, אברהם חלפי, אבות ישורון, יחיאל פרלמוטר ואליהו מייטוס. מבין הסופרים היו בחבורה יעקב הורוביץ, ישראל זמורה, א"ד שפירא-שפיר, מנשה לוין, מיכל יצחק רבינוביץ' יצחק נורמן, יוסף סערוני ואחרים.

השבועון "טורים" הוקם כדי לנגח את חבורת ביאליק ששלטה בעולם הספרות העברית, ואת כתב העת "מאזנים" הוותיק, כלי הביטוי העיקרי של הסופרים מדורו של ביאליק. כמו כתבי עת אחרים, פרסם "טורים" מספר לא קטן של מניפסטים ותרגומים מספרות העולם בת הזמן.

בשנת תרצ"ח (1938) חודשה הופעתו של השבועון "טורים" לזמן קצר עד סוף שנת תרצ"ט (1939). אברהם שלונסקי היה העורך של הגרסה המחודשת. לחבורת היוצרים נוספו המשוררת יוכבד בת מרים, המשורר יונתן רטוש, המשורר משה ליפשיץ והפובליציסט יצחק גרינבוים, לימים שר הפנים של מדינת ישראל. לאחר כשנה התפזרה החבורה, הופעת השבועון פסקה, והיוצרים התארגנו בחבורות אחרות וסביב כתבי עת חדשים.

יוכבד בת-מרים

יוכבד בת-מרים (זֶ'לזְנְיַאק) (י"ד באייר תרס"א, 3 במאי 1901 – 7 בינואר 1980) הייתה משוררת עברייה ישראלית. כלת פרס ביאליק לספרות יפה (1964) ופרס ישראל לספרות (1972).

יוכבד דוסטרובסקי

יוכבד דוסטרובסקי-קופרניק (1910 - 31 באוגוסט 2008) הייתה מוזיקאית ומורה למוזיקה, מנהלת מייסדת של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

יוכבד טראוב

יוכבד טְרַאוּבּ (לוריא) (1904 – ז' באב תשכ"ד,‏ 16 ביולי 1964) הייתה זמרת מצו-סופרן עממית ישראלית, שפעלה מהמחצית השנייה של שנות ה-30 ועד המחצית הראשונה של שנות ה-50.

גיסתם של הסופרים שמואל ניגר וזליג קלמנוביץ.

יוכבד סגל

יוכבד סגל (7 בנובמבר 1910 - 8 בספטמבר 2006) הייתה סופרת וגננת, מחברת סדרת הספרים "כה עשו חכמינו".

יוכי ברנדס

יוכי (יוכבד) ברנדס (נולדה ב-19 בפברואר 1959) היא סופרת ישראלית.

מאיר בן שמואל

רבי מאיר בן שמואל מרמרו היה מראשוני בעלי התוספות, תלמידו וחתנו של רש"י.

נולד בשנת ד'תת"ך (1060) בערך. למד בבית מדרשם של "גאוני לותיר", של רבי יצחק בן אשר הלוי ושל רבי אליעזר בן יצחק ממיינץ. כן קיבל תורה מרש"י שאף השיא לו את בתו השנייה, יוכבד. מנישואים אלו נולדו: שמואל (רשב"ם), יעקב (רבנו תם), יצחק (ריב"ם), ושלמה.

בתו נישאה לבנו של רבי שמחה בן שמואל, עורך "מחזור ויטרי" ובנם הוא ר"י הזקן, אף הוא מחשובי בעלי התוספות. רבי מאיר חי בעיר רמרו (Ramerupt) שבצפון צרפת.

רבי מאיר כתב פירושים לתלמוד בדומה לפירושם של חותנו רש"י ובנו הרשב"ם. קטע מפירוש שנכתב על ידי רבי מאיר ובנו הרשב"ם נדפס במסכת מנחות. שמו הוזכר בכמה מקומות על ידי בניו וכן במקומות נוספים בתוספות שלפנינו. פרופ' יעקב נחום אפשטיין סבור כי הפירוש למסכת נזיר שהודפס בש"ס וילנא ויוחס לרש"י או לריב"ן, חתנו השני של רש"י, חובר למעשה על ידי רבי מאיר בן שמואל. רבנו תם מביא בספר הישר את הצעת אביו לתיקון נוסח תפילת "כל נדרי" כדי להתאימה להלכה.כיוון שהיו לו בנים רבים תלמידי חכמים הוא כונה "אבי הרבנים".רבינו מאיר ואשתו יוכבד האריכו ימים, ככל הנראה, ונפטרו בשיבה טובה ברמרו בשנת ד'תתצ"ה (1135), כשיוכבד מקדימה את בעלה בחודשים מספר.

מדרש שם

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.

מרי נורטון

מרי נורטון (באנגלית: Mary Norton;‏ 10 בדצמבר 1903 - 29 באוגוסט 1992), סופרת ילדים בריטית.

משה

מֹשֶׁה, מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם או מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר ב'שס"ח - ז' באדר ב'תפ"ח) הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

לפי המסופר בספר שמות, נבחר על ידי האלוהים כדי להנהיג את בני ישראל בצאתם ממצרים, ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם במדבר לארץ ישראל. משה קיבל את התורה מהאל במעמד הר סיני ומסרה לעם ישראל. האמונה בנבואתו של משה היא העיקר השביעי בשלושה עשר העיקרים של הרמב"ם. משום כך, היהדות כונתה לעיתים לאורך ההיסטוריה "דת משה".

משה נחשב כנביא מרכזי גם באמונות מונותאיסטיות אחרות, כגון הנצרות והאסלאם. בקרב השומרונים הוא נחשב לנביא היחיד אי־פעם.

על פי המקרא, ימי ילדותו ונערותו עברו על משה בבית פרעה, שליט מצרים. תקופה משמעותית בחייו עברה עליו במדין ובגיל שמונים חזר למצרים כדי להנהיג את עם ישראל כשאלוהים גאלם מהשעבוד שם. משה לא זכה להיכנס עם בני ישראל לארץ כנען ומת לאחר שראה אותה מפסגת הר נבו.

נמל התעופה עובדה

נמל התעופה עוּבְדָּה הוא נמל תעופה השוכן בבקעת עוּבדה, כ־65 ק"מ צפונית לאילת. נמל התעופה הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי (בח"א 10), והוא שימש גם לקליטת הטיסות הבינלאומיות לאילת. בנמל שני מסלולי המראה מקבילים: האחד באורך 2,600 מטר, והשני באורך 3,000 מטר.

נסיך מצרים

נסיך מצרים (באנגלית: The Prince of Egypt) הוא סרט אנימציה אמריקאי שהופק על ידי חברת דרימוורקס בשנת 1998.

הסרט מספר את סיפור חייו של משה, מהולדתו והשלכתו ליאור, צעירותו בבית פרעה, חייו אצל יתרו, גילוי אלוהים, הכאת מצרים בעשר המכות ועד ליציאת מצרים. הסרט מתמקד ביחסים שבין שני ה"אחים" הנסיכים משה ובנו של המלך, פרעה. לסרט הוכנסו מסרים הומניסטיים רבים, המאירים את הסיפור התנכ"י באור חדשני. לסרט ייעצו מומחים לסיפורי מקרא ובהם פרופסור אביגדור שנאן מהאוניברסיטה העברית.

בדומה לסרט "עשרת הדיברות" משנות ה-50 של המאה ה-20 של ססיל דה-מיל, הרשו לעצמם היוצרים לצאת מפשוטו של הטקסט המקראי, וזאת על מנת לספר סיפור שישבה את לב הצופים, ויהיה בעל מסר חדש לעולם המודרני, ולכן אפשר לראות בסרט סוג של מדרש מודרני המאיר את סיפור יציאת מצרים באור חדש. הסרט אינו מתיימר להיות נאמן לפסוקי התנ"ך בנושאים עקרוניים כמו יחסיהם של משה ופרעה, כמו יחסיהם של משה ואהרן, ועוד, ומבחינה זו יש בו מעין סיפור חדש.

לסרט הייתה הצלחה קופתית גדולה והוא עד היום סרט האנימציה הדו-ממדי הרווחי ביותר של חברת דרימוורקס. את השיר שליווה את הסרט, "הושיע-נא", שרה הזמרת עפרה חזה שגילמה בקולה את אם משה- יוכבד, בכ-17 שפות שונות.

את הדמויות בגרסה המקורית מדבבים ואל קילמר, עפרה חזה, מישל פייפר, רלף פיינס, סנדרה בולוק ועוד. את שיר הנושא של הסרט "When You Believe" כתב המלחין סטיבן שוורץ ושרו בדואט מריה קארי וויטני יוסטון והוא זכה בפרס אוסקר.

עמרם

על פי המתואר בתנ"ך, עַמְרָם, אביו של משה רבנו, אהרון ומרים הנביאה. בן קהת בן לוי אשר ליעקב.

עמרם נולד בזמן גלות בני ישראל במצרים. בספר שמות, פרק ו', פסוק כ' מסופר כי, עמרם לקח את יוכבד דודתו בת לוי לאשה. "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דּוֹדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרוֹן וְאֶת-משֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלוֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה."

בספר במדבר מסופר על אחי עמרם: יצהר, חברון ועזיאל, וכמו כן, מוזכר שם משפחתו: עַמְרָמִי (ספר במדבר, פרק ג', פסוק כ"ז).

בימי דוד היו מצאצאי עמרמי: שבואל בן גרשום בן משה, נגיד על האוצרות (ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוק כ"ד).

רות קרטון-בלום

רות קַרטוּן-בלום (נולדה ב-9 באוקטובר 1938) היא פרופסור לספרות עברית, לשעבר ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.