יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים"יוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית.

ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מקורו של השם "יוונים" הוא מהתרבות האיונית.

מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה.[42][43] עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף מהערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול.

רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד.

יוונים
Έλληνες
Flag of Greece
אוכלוסייה
14 – 17 מיליון[1][2]
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

יוון כ-10,000,000 (2011)[3][4]

ארצות הברית 1,279,000–3,000,000 (נכון ל-2016)[5][6]

קפריסין 650,000–721,000 (נכון ל-2011)[7][8][9]

בריטניה 290,000–345,000 (נכון ל-2011)[10]

גרמניה 395,000(נכון ל-2012)[11]

אוסטרליה 378,300 (2011)[12]

קנדה 252,960 (2011)[13]

אלבניה 200,000[14]

רוסיה 85,640 (2010)[15]

אוקראינה 91,000 (2011)[16]

איטליה 30,000–200,000(נכון ל-2013)[17][18][19]

דרום אפריקה 45,000 (2011)[20]

ברזיל 50,000[21]

צרפת 35,000 (נכון ל-2013)[22]

ארגנטינה 20,000–30,000 (נכון ל-2013) [23]

צ'כיה 12,000[24]

בלגיה 35,000 (נכון ל-2011)[25]

גאורגיה 15,000 (נכון ל-2011)[26]

שוודיה 12,000–15,000 (נכון ל-2011)[27]

קזחסטן 10,000–12,000 (נכון ל-2011) [28]

שווייץ 11,000 (נכון ל-2015)[29]

אוזבקיסטן 9,500 (נכון ל-2000)[30]

רומניה 10,000 (נכון ל-2013)[31]

ארמניה 6,000 (נכון ל-2002)[32]

מקסיקו 1,500 families (נכון ל-2013)[33]

אוסטריה 5,000 (נכון ל-2011)[34]

טורקיה 4,000[35][36]

הונגריה 5,000 (נכון ל-2011)[37]

בולגריה 28,500 (2011נכון ל-2011)[38]

פולין 3,000 (נכון ל-2011)[39]

ניו זילנד 2,470 (2013)[40]

סוריה 1,500 (נכון ל-2008)[41]

הערות שוליים

  1. ^ Maratou-Alipranti 2013, p. 196: "The Greek diaspora remains large, consisting of up to 4 million people globally."
  2. ^ Clogg 2013, p. 228: "Greeks of the diaspora, settled in some 141 countries, were held to number 7 million although it is not clear how this figure was arrived at or what criteria were used to define Greek ethnicity, while the population of the homeland, according to the 1991 census, amounted to some 10.25 million."
  3. ^ "2011 Population and Housing Census" (PDF). Hellenic Statistical Authority. 12 בספטמבר 2014. The Resident Population of Greece is 10.816.286, of which 5.303.223 male (49,0%) and 5.513.063 female (51,0%) ... The total number of permanent residents of Greece with foreign citizenship during the Census was 912.000. [See Graph 6: Resident Population by Citizenship]
  4. ^ "Statistical Data on Immigrants in Greece: An Analytic Study of Available Data and Recommendations for Conformity with European Union Standards" (PDF). Archive of European Integration (AEI). University of Pittsburgh. 15 בנובמבר 2004. בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2016. [p. 5] The Census recorded 762.191 persons normally resident in Greece and without Greek citizenship, constituting around 7% of total population. Of these, 48.560 are EU or EFTA nationals; there are also 17.426 Cypriots with privileged status.
  5. ^ "Total ancestry categories tallied for people with one or more ancestry categories reported 2011–2013 American Community Survey 3-Year Estimates". American FactFinder. U.S. Department of Commerce: United States Census Bureau. 2013.
  6. ^ "U.S. Relations with Greece". United States Department of State. 10 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2016. Today, an estimated three million Americans resident in the United States claim Greek descent. This large, well-organized community cultivates close political and cultural ties with Greece.
  7. ^ Statistical Service (2003–2016). "Preliminary Results of the Census of Population, 2011". Republic of Cyprus, Ministry of Finance, Statistical Service.
  8. ^ Cole 2011, Yiannis Papadakis, "Cypriots, Greek", pp. 92–95
  9. ^ "Where are the Greek communities of the world?". themanews.com. Protothemanews.com. 2013.
  10. ^ "United Kingdom: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 9 ביולי 2013. There are between 40 and 45 thousand Greeks residing permanently in the UK, and the Greek Orthodox Church has a strong presence in the Archdiocese of Thyateira and Great Britain ... There is a significant Greek presence of Greek students in tertiary education in the UK. A large Cypriot community – numbering 250–300 thousand – rallies round the National Federation of Cypriots in Great Britain and the Association of Greek Orthodox Communities of Great Britain.
  11. ^ "Statistical Yearbook Germany Extract Chapter 2: Population, Families and Living Arrangements in Germany". Statistisches Bundesamt. 14 במרץ 2013. עמ' 21.
  12. ^ "2071.0 - Reflecting a Nation: Stories from the 2011 Census, 2012–2013". Australian Bureau of Statistics. 21 ביוני 2012. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2014.
  13. ^ "Ethnic Origin (264), Single and Multiple Ethnic Origin Responses (3), Generation Status (4), Age Groups (10) and Sex (3) for the Population in Private Households of Canada, Provinces, Territories, Census Metropolitan Areas and Census Agglomerations, 2011 National Household Survey". Statistics Canada. 8 במאי 2013. בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2016.
  14. ^ Jeffries 2002, p. 69: "It is difficult to know how many ethnic Greeks there are in Albania. The Greek government, it is typically claimed, says there are around 300,000 ethnic Greeks in Albania, but most Western estimates are around the 200,000 mark ..."
  15. ^ "Итоги Всероссийской переписи населения 2010 года в отношении демографических и социально-экономических характеристик отдельных национальностей".
  16. ^ "Ukraine: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 4 בפברואר 2011. There is a significant Greek presence in southern and eastern Ukraine, which can be traced back to ancient Greek and Byzantine settlers. Ukrainian citizens of Greek descent amount to 91,000 people, although their number is estimated to be much higher by the Federation of Greek communities of Mariupol.
  17. ^ "Italy: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 9 ביולי 2013. The Greek Italian community numbers some 30,000 and is concentrated mainly in central Italy. The age-old presence in Italy of Italians of Greek descent – dating back to Byzantine and Classical times – is attested to by the Griko dialect, which is still spoken in the Magna Graecia region. This historically Greek-speaking villages are Condofuri, Galliciano, Roccaforte del Greco, Roghudi, Bova and Bova Marina, which are in the Calabria region (the capital of which is Reggio). The Grecanic region, including Reggio, has a population of some 200,000, while speakers of the Griko dialect number fewer that 1,000 persons.
  18. ^ "Grecia Salentina" (באיטלקית). Unione dei Comuni della Grecìa Salentina. 2016. La popolazione complessiva dell'Unione è di 54278 residenti così distribuiti (Dati Istat al 31° dicembre 2005. Comune Popolazione Calimera 7351 Carpignano Salentino 3868 Castrignano dei Greci 4164 Corigliano d'Otranto 5762 Cutrofiano 9250 Martano 9588 Martignano 1784 Melpignano 2234 Soleto 5551 Sternatia 2583 Zollino 2143 Totale 54278).
  19. ^ Bellinello 1998, p. 53: "Le attuali colonie Greche calabresi; La Grecìa calabrese si inscrive nel massiccio aspromontano e si concentra nell'ampia e frastagliata valle dell'Amendolea e nelle balze più a oriente, dove sorgono le fiumare dette di S. Pasquale, di Palizzi e Sidèroni e che costituiscono la Bovesia vera e propria. Compresa nei territori di cinque comuni (Bova Superiore, Bova Marina, Roccaforte del Greco, Roghudi, Condofuri), la Grecia si estende per circa 233 kmq. La popolazione anagrafica complessiva è di circa 14.000 unità."
  20. ^ "South Africa: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 4 בפברואר 2011. It is difficult to determine the precise number of Greeks due to constant comings and goings, although the estimated figure is above 45,000.
  21. ^ "The Greek Community". אורכב מ-המקור ב-13 June 2007.
  22. ^ "France: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 9 ביולי 2013. Some 15,000 Greeks reside in the wider region of Paris, Lille and Lyon. In the region of Southern France, the Greek community numbers some 20,000.
  23. ^ "Argentina: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 9 ביולי 2013. It is estimated that some 20,000 to 30,000 persons of Greek origin currently reside in Argentina, and there are Greek communities in the wider region of Buenos Aires.
  24. ^ "Migranti z Řecka v Česku". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 9 במרץ 2011.
  25. ^ "Belgium: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 28 בינואר 2011. Some 35,000 Greeks reside in Belgium. Official Belgian data numbers Greeks in the country at 17,000, but does not take into account Greeks who have taken Belgian citizenship or work for international organizations and enterprises.
  26. ^ "Georgia: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 31 בינואר 2011. The Greek community of Georgia is currently estimated at 15,000 people, mostly elderly people living in the Tsalkas area.
  27. ^ "Sweden: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 4 בפברואר 2011. The Greek community in Sweden consists of approximately 12,000 – 15,000 Greeks who are permanent inhabitants, included in Swedish society and active in various sectors: science, arts, literature, culture, media, education, business, and politics.
  28. ^ "Kazakhstan: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 3 בפברואר 2011. There are between 10,000 and 12,000 ethnic Greeks living in Kazakhstan, organized in several communities.
  29. ^ "Switzerland: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 10 בדצמבר 2015. The Greek community in Switzerland is estimated to number some 11,000 persons (of a total of 1.5 million foreigners residing in the country.
  30. ^ "Greeks in Uzbekistan". Central Asia-Caucasus Analyst. The Central Asia-Caucasus Institute. 21 ביוני 2000. Currently there are about 9,500 Greeks living in Uzbekistan, with 6,500 living in Tashkent.
  31. ^ "Romania: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 6 בדצמבר 2013. The Greek Romanian community numbers some 10,000, and there are many Greeks working in established Greek enterprises in Romania.
  32. ^ Asatryan & Arakelova 2002, p. 8.
  33. ^ "Mexico: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 9 ביולי 2013. There are about 1,500 families of Greek origin living in Mexico and they are organised in three Greek associations, in Mexico City, Guadalajaras, and Sinaloa. Greece has Honorary Consulates in Merida and Monterey.
  34. ^ "Austria: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 28 בינואר 2011. Today, the Greeks residing permanently in Austria are graduates of Austrian universities and number some 5,000, half of whom are Greek citizens.
  35. ^ "World Directory of Minorities and Indigenous Peoples – Turkey: Rum Orthodox Christians". Minority Rights Group (MRG). 2005. אורכב מ-המקור ב-29 March 2014. בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2014.
  36. ^ "Pontic". Ethnologue: Languages of the World. SIL International. 2016. בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2016.
  37. ^ "Hungary: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 31 בינואר 2011. There are some 5,000 Greek Hungarians in Hungary, and they have received official minority recognition.
  38. ^ "Bulgaria: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 28 בינואר 2011. There are some 28,500 persons of Greek origin and citizenship residing in Bulgaria. This number includes approximately 15,000 Sarakatsani, 2,500 former political refugees, 8,000 "old Greeks", 2,000 university students and 1,000 professionals and their families.
  39. ^ "Poland: Cultural Relations and Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. 4 בפברואר 2011. The Greek Polish community is approximately 3,000 strong, with half living in the city of Wroclaw in south east Poland.
  40. ^ "2013 Census ethnic group profiles: Greek". Statistics New Zealand. בדיקה אחרונה ב-9 בדצמבר 2015.
  41. ^ "Syria: VI. The Greek Community". Hellenic Republic: Ministry of Foreign Affairs. דצמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-2007-05-13. There are about 1,500 people of Greek descent, most of whom have Syrian nationality, and live mainly in Aleppo Syria's main trade and financial centre and Damascus.
  42. ^ Joachim Latacz, Troy and Homer: Towards a Solution of an Old Mystery, OUP Oxford, 2004-10-28. (באנגלית)
  43. ^ Greeks facts, information, pictures | Encyclopedia.com articles about Greeks, www.encyclopedia.com (באנגלית)
אוריפידס

אֶוּריפִּידֶס (ביוונית עתיקה: Εὐριπίδης) ‏ 480 עד 406 לפנה"ס בקירוב, היה אחד משלושת המחזאים הטראגיים הגדולים באתונה העתיקה, יחד עם אייסכילוס וסופוקלס. אוריפידס הכניס שינויים רבים בצורה ובסגנון של הדרמה היוונית. הוא היה הצעיר שבשלושה, ונולד בשנת 480 לפנה"ס בקירוב בסלמיס. שם אמו היה קְלייטוֹ, ושם אביו מְנֵסַרכוּס או מְנֵסַרכִידֶס. סיפור מסורתי טוען כי קלייטו התפרנסה ממכירת עשבי תיבול בשוק; מחבר-הקומדיות אריסטופנס מצא שהדבר משעשע, והשתמש בו בקומדיות רבות. עם זאת, ישנן עדויות רבות לפיהן משפחתו של אוריפידס הייתה אמידה למדי, ולא הייתה זקוקה להכנסה מסוג זה.

על-פי מקורות קדומים, חיבר אוריפידס מעל 90 מחזות, אשר מהם שרדו 18 עד ימינו (כיום מקובל לחשוב כי המחזה "רזוס" נכתב בידי אחר). ממרבית המחזות האחרים שרדו קטעים, חלקם ארוכים למדי. מספר המחזות מאת אוריפידס ששרד גדול יותר מזה של אייסכילוס וסופוקלס גם יחד, בין השאר בשל השתמרות מקרית של כתב-יד שהיה כנראה חלק מאוסף מלא של יצירותיו.

אוריפידס חידש שני חידושים בדרמה היוונית: הראשון הוא ה"פרולוג", מעין הקדמה למחזה שמטרתה להקל על הצופים את הבנת ההתרחשויות שעל הבמה; השני הוא ה"אפילוג", כלומר הסיום, הנקרא גם "דאוּס אקס מַכינָה" (=האל מתוך המכונה), הואיל ובסוף המחזה היה מופיע על הבמה שחקן מחופש לאחד האלים ופותר את הבעיות שנוצרו תוך כדי מהלך העלילה.

נוסף למחזות שהתבססו על המיתולוגיה היוונית, כתב אוריפידס גם על האדם וסבלו, ולעיתים קרא ביצירותיו למרד באלים על החלטותיהם השרירותיות. עקב כך נחשב אוריפידס למחזאי נועז בזמנו, וברבים ממחזותיו מתואר המאבק המתחולל בנפשם של הגיבורים בין יצריהם לבין חוקי המוסר ומצפונם-הם.

כמעט ואין עדויות על חייו הציבוריים של אוריפידס, למעט מעורבותו בתחרויות דרמה. יש יסוד להאמין כי נסע לסיציליה שבאיטליה בשליחות דיפלומטית, אולם אם השתתף בפעילויות פוליטיות או ציבוריות אחרות במהלך חייו, הרי שלא שרד כל מידע על כך. ממחזותיו ברור שהיה ספקן מאוד בנוגע לדת היוונית, ועל-פי המסורת התרועע עם סופיסטים שונים וגם עם סוקרטס. הייתה לו אשה בשם מֶליטוֹ, והיו להם שלושה בנים.

אוריפידס התחרה בפסטיבל הדרמה האתונאי הידוע (חלק מחגיגות ה"דיוניסיה הגדולה"), החל משנת 455 לפנה"ס, שנה לאחר מותו של אייסכילוס; בשנה זו הגיע למקום השלישי. הוא לא זכה במקום הראשון לפני שנת 441 לפנה"ס, ובמהלך חייו לא זכה יותר מארבע פעמים. בהשוואה לאייסכילוס, שזכה 13 פעמים, וסופוקלס, שזכה 18 פעמים, אוריפידס היה המוערך פחות שבחבורה.

אוריפידס היה יעד תדיר לעקיצותיו של אריסטופנס. הוא מופיע כדמות במחזות "האכארניים" ו"חג הנשים", ובאופן הבולט ביותר ב"הצפרדעים", שבו האל דיוניסוס יוצא למסע אל האדס (השאול) כדי להשיב את אוריפידס מעולם המתים. לאחר ויכוח על אמנות הטראגדיה בין אוריפידס לאייסכילוס, מעדיף דיוניסוס להעלות עמו את אייסכילוס.

התחרות האחרונה שבה השתתף אוריפידס באתונה הייתה בשנת 408 לפנה"ס, וזמן קצר לאחר מכן הוא עזב את העיר בהזמנתו של ארכלאוס מלך מוקדון, ונשאר עמו במוקדון. למרות שעל-פי המסורת עזב את אתונה כשהוא מריר בשל הפסדיו, אין ראיות של ממש לטענה זו. הוא נפטר במקדוניה בשנת 406 לפנה"ס, ולאחר מותו פרסומו האפיל על זה של אייסכילוס וסופוקלס גם יחד. על-פי מסורת לא אמינה, הוא נקרע למוות בידי כלבי ציד.

הקלאסיקונים הצרפתים העריצו את יצירתו של אוריפידס. "הבאקכות", "נשות טרויה", ו"מדיאה" נחשבות לנשגבות שביצירותיו.

איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir - נהגה "איז-מיר" וההטעמה על ההברה הראשונה; ביוונית: Σμύρνη - "סמירנָה") היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסיתי.

לאיזמיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ובשנת 2004 עמד מספר תושביה על 2,732,700, ואילו בשטחה המטרופוליטני התגוררו 3,371,900 תושבים. העיר שוכנת לחוף מפרץ איזמיר, שהוא שלוחה של הים האגאי.

אייסכילוס

אַייסכילוֹס (ביוונית: Αίσχύλος;‏ 525 לפנה"ס – 456 לפנה"ס) היה כותב מחזות יווני.

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

אריסטופאנס

אריסטופאנס (ביוונית: Ἀριστοφάνης; בערך 446 לפנה"ס - 385 לפנה"ס) היה גדול מחברי הקומדיה באתונה העתיקה. אריסטופאנס חיבר כ-40 קומדיות, שמתוכן שרדו עד ימינו 11, ולמעשה הן הקומדיות העתיקות היחידות שנשתמרו בשלמותן (להבדיל משתי הקונבנציות של הקומדיה היוונית שבאו לאחריה: הקומדיה התיכונה, והקומדיה החדשה). ההקשר שבהן מוצגות הקומדיות הוא הקשר של תחרות, שהתקיימה מדי שנה בחגיגות התיאטרון באתונה.

על חייו של אריסטופאנס ידוע מעט מאוד: הוא היה בן אתונה, שם אביו היה פיליפוס, ובנו ארארוס המשיך את דרכו האמנותית. ילדותו של אריסטופנס מקבילה לתקופת עלייתו של פריקלס (460-429 לפנה"ס), שעם תום המלחמות הפרסיות הפך את אתונה למרכז הפוליטי והתרבותי של יוון, טיפח את האהבה לאמנויות ועודד הישגים אינטלקטואליים. בשנת 431 לפנה"ס פרצה המלחמה הפלפונסית, שבה התאחדו כל אויביה של אתונה, ובראשן ספרטה. המלחמה סיפקה רקע לסאטירות רבות.

ערך מורחב – הקומדיה היוונית העתיקה של אריסטופאנסלקומדיות רבות של אריסטופאנס יש נראטיב קבוע: גיבור המחזה נמצא בצרה כלשהי, והוא רוקם תוכנית דמיונית על מנת לחלץ את עצמו מצרה. הדמויות הכלולות במחזותיו הן בדרך כלל של אתונאים בני זמנו: אישי ציבור, עסקנים, פוליטיקאים, פילוסופים ודמויות מקומיות נוספות, המאופיינות באפיון כללי על פי גיל, מין או מעמד. ההומור האריסטופאני מורכב מבדיחות פוליטיות, ביקורת על אנשי האקדמיה, והצגה סאטירית של השליטים, ואף של האלים. הלשון של אריסטופנס היא לשון גסה, וזוהי חלק מהתרבות הלשונית שבתוכה נכתב המחזה. הבדיחות היו בכל מיני מישורים ופנו לסוגים רבים של צופים, וכללו ניבולי פה ובדיחות רבות על תפקודי הגוף.

אריסטופאנס מוצג גם כדמות ב"משתה" של אפלטון, בו הוא חולק את תפיסתו בנושא האהבה, ומספר את המיתוס הנודע על האדם המקורי שנקרע לשניים בשל חטאו נגד האלים, ומאז נידון לחפש את חציו האחר.

ארכימדס

אַרְכִימֶדֶס (ביוונית: Άρχιμήδης;‏ 287 – 212 לפנה"ס) היה מתמטיקאי, פיזיקאי, פילוסוף, מהנדס, ממציא ואסטרונום יווני. אף על פי שמעט ידוע על חייו, הוא נחשב לאחד המדענים המובילים של העת העתיקה.

כתלמיד בבית הספר של אוקלידס, ארכימדס החל את דרכו בלימוד עבודתו שלו ושל ממשיכיו, אך עד מהרה עבודתו עלתה בהרבה על כל קודמיו, וכיום הוא נחשב לגדול המתמטיקאים של העת העתיקה. ארכימדס חזה את החשבון האינטגרלי והאנליזה המודרנית, ונעזר במושג האינפיניטסימל ובשיטת המיצוי כדי לגזור ולהוכיח ריגורוזית מגוון של משפטים גאומטריים, ביניהם שטח המעגל, שטח הפנים והנפח של הספירה, והשטח החסום תחת פרבולה - אשר במסגרת חישובו ביצע את הסיכום הידוע הראשון של טור אינסופי. הישגים מתמטיים אחרים שלו הם מתן אומדן מדויק למדי לקבוע המתמטי פאי (שנקרא מאז "מספר ארכימדס"), הגדרת הספירלה הנושאת שמו, וחקירתה ויצירת מערכת חדשה לכתיב מספרים גדולים מאוד.

הוא היה בין הראשונים ליישם את המתמטיקה לחקר תופעות פיזיקליות, וייסד את מדעי ההידרוסטטיקה והסטטיקה בכך שתיאר את החוק הראשון של ההידרוסטטיקה (הידוע כחוק הציפה או חוק ארכימדס) ותיאר גם את החוק עליו מבוסס המנוף, המכשיר עליו מבוססת המכניקה. הוא יישם את הכלים המתמטיים שפיתח לחקר בעיות הידרוסטטיות הנוגעות ליציבותם של גופים במים (בספרו "על גופים צפים"), וגם יישם את הידע הזה בבניית הספינה הגדולה ביותר שנבנתה בעת העתיקה, הסירקוזיה. בנוסף לתגליות בתחומי המתמטיקה, הגאומטריה, והפיזיקה, תכנן ארכימדס מכונות רבות שהיו חדשניות מאוד. נזקפות לזכותו המצאות חדשניות רבות, ביניהם משאבת הבורג המפורסמת שלו, מערכות גלגלות מורכבות, ומכונות מלחמה הגנתיות שנועדו להגן על מולדתו סִירָקוּסַאי (סירקוזה) מפלישת רומי. ההיסטוריונים של רומא העתיקה הראו עניין רב בארכימדס וכתבו חיבורים רבים על חייו ועבודתו. העתקים ספורים של חיבוריו שרדו במהלך ימי הביניים, והיוו מקור משפיע של רעיונות עבור מדענים במהלך הרנסאנס, במהלך המהפכה המדעית ועד לימינו.

ארכימדס נהרג במהלך המצור על סירקוסאי. על פי האגדה, בזמן הפלישה הרומאית לסירקוסאי, ארכימדס היה שקוע כולו בלימוד צורה גאומטרית שצוירה בחול, ולפיכך לא השיב לשאלות התיחקור של חייל רומאי. כתוצאה מכך דקר אותו החייל למוות. היסטוריון המתמטיקה אריק טמפל בל מנה את ארכימדס כאחד משלושת המתמטיקאים הגדולים בכל הזמנים, יחד עם סר אייזק ניוטון וקרל פרידריך גאוס, ורבים נוספים מחשיבים את עבודתו המתמטית לחשובה ביותר.

הומרוס

הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) גדול משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה. אגדות יווניות מספרות שהיה עיוור. על שמו נקראים ההמנונים ההומריים, אך אלו לא חוברו על ידי הומרוס, אלא הם שירים בסגנונו. יצירות אפיות רבות אחרות יוחסו להומרוס.

מקובל לתארך את שתי השירות האפיות הגדולות של הומרוס למאה השמינית לפנה"ס. מדובר בשירה שבעל פה, אשר הועברה לראשונה אל הכתב באתונה בעת שלטונו של הטיראן פייסיסטראטוס, שחשש שהשירות תאבדנה, במאה השישית לפנה"ס. פיסיסטראטוס ציווה על כל זמר ומשורר נודד שהגיע לאתונה, לדקלם את כל מה שידע על שירת הומרוס בפני הלבלרים האתונאים. אלו רשמו כל גרסה וההדירו את האיליאדה והאודיסיאה כפי שהגיעו לידינו כיום. כמו כן, הוא יזם את הדקלום בציבור של האיליאדה והאודיסיאה כחלק מחגיגות הפאנאתנאיה, שנערכו באתונה לכבוד האלה אתנה, אחת לחמש שנים.

הסיודוס

הֵסִיוֹדוֹס (ביוונית: Ήσίοδος) היה משורר אפי יווני מוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס. כבר במאה החמישית לפנה"ס התווכחו מלומדים האם הומרוס קדם להסיודוס או להפך. רוב המלומדים המודרניים סבורים ששירת הומרוס קודמת בכמה עשורים לשירת הסיודוס.

הרודוטוס

הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) (484 לערך עד 425 לפנה"ס) הוא היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית. התרבות נוצרה כתוצאה משילוב תרבות יוון העתיקה עם תרבויות המזרח הקדום, כגון: תרבות מצרים העתיקה, התרבות הפרסית העתיקה ותרבויות נוספות. שילוב תרבויות זה התאפשר כתוצאה ממסע הכיבושים של אלכסנדר הגדול במאה ה-4 לפנה"ס.

הממלכות ההלניסטיות נכבשו בסופו של דבר על ידי רומא או התפרקו. לתרבות ההלניסטית הייתה השפעה מכרעת על התרבות הרומית, ודרכה על תרבות אירופה המערבית שהתבססה במידה רבה על התרבות הרומית. הרושם העז שהותירה תרבות זו על התרבות המערבית ניכר עד היום.

זנון מקיטיון

זנון מקיטיון (333 לפנה"ס – 264 לפנה"ס) היה מייסדה של האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית.

נצרות יוונית-אורתודוקסית

נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית. הן נבדלות מהכנסיות האורתודוקסיות הסלאביות והאחרות, כמו הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, אך חולקות עמן הכרה בעליונותו הטקסית של פטריארך קונסטנטינופול וגישה דתית זהה לחלוטין. הכנסיות היווניות מונות ארבעה מתוך חמישה כסים מטרופוליטניים בפנטארכיה הישנה – קונסטנטינופול, אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים – את הכנסיות האוטוכפאליות של יוון, קפריסין ואלבניה ומספר אפארכיות ברחבי העולם.

לעיתים משמש השם לכינוי כלל הכנסיות האורתודוקסיות, ללא תלות בשפה. הדבר נובע מהמורשת היוונית החזקה המשפיעה על כולן.

סופוקלס

סוֹפוֹקְלֵס (ביוונית: Σοφοκλής) היה מחזאי יווני נודע שחי במאה החמישית לפני הספירה באתונה. סופוקלס הוא השני בין שלושת הטראגיקונים היווניים הגדולים, צעיר מאייסכילוס בכמה עשורים, ומבוגר בכעשור מאוריפידס. סופוקלס התחרה מול שניהם בתחרויות דרמה רבות.

שנת הולדתו נתונה במחלוקת: יש גורסים שנולד בשנת 488 לפנה"ס, ויש גורסים שבשנת 495 או 496. על אף שהיה גם כהן ומדינאי, הוא ידוע בעיקר בזכות פועלו כמחזאי. סופוקלס חיבר 123 מחזות, וזכה בפרס הראשון בתחרויות הדרמה בחג דיוניסוס במסגרת הדיוניסיה העירונית (שבה כל מחבר הגיש ארבעה מחזות - שלוש טראגדיות ומחזה סאטירי אחד) כעשרים פעמים, יותר מכל מחזאי אחר. ככל הידוע, מעולם לא דורג למטה מהמקום השני.

מחזהו המפורסם ביותר, "אדיפוס המלך", זכה רק במקום השני בשנת הצגתו.

מלומדים רבים, ובהם אריסטו, החשיבו את סופוקלס לגדול המחזאים של התיאטרון היווני. ברם, ממאות היצירות שיצר בימי חייו, נשתמרו בשלמותן רק שבע טראגדיות, וכחצי מחזה סאטירי. ישנם שרידים (פרגמנטים) של כשבעים מחזות אחרים שלו. המפורסמות ביותר בין יצירותיו שנשתמרו הן שלוש טראגדיות תבאי, אשר עוסקות בסיפור אדיפוס ובתו אנטיגונה.

פילוסופיה יוונית

הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי. המדע והפילוסופיה המערבית המודרנית נשענים על יסודות רבים שהניחה הפילוסופיה היוונית.

פלוטרכוס

פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; בערך 46 – בין 120 ל-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני. חיבוריו ששרדו נכתבו ביוונית, אולם קהל היעד שלהם היה קוראים יווניים ורומיים גם יחד.

קפריסין

קפריסין (ביוונית: Κυπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לטורקיה וממערב לסוריה. שמה הרשמי כיום הוא רפובליקת קפריסין.

היא ממוקמת על אי בעל אותו שם. למרות שיוכו הגאוגרפי של האי לאסיה, נחשבת קפריסין לחלק מאירופה מסיבות היסטוריות ותרבותיות.

תאלס

תָאלֵס איש מילֵטוֹס (ביוונית: Θαλής, 624 לפנה"ס עד 546 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף יווני מן האסכולה המילֵטית ומתמטיקאי חשוב.

תאלס, שתקופת הפריחה שלו הייתה בסביבות 590 לפנה"ס, היה הפילוסוף המוכר הראשון בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא נחשב אחד משבעת חכמי יוון ולעיקרי שבהם. הוא עסק באסטרונומיה, בגאומטריה ובקוסמולוגיה.

תוקידידס

תוקידידס (ביוונית: Θουκυδίδης;‏ 460 בקירוב - 395 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני איש אתונה, אשר ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" מתאר את קורות המלחמה שניטשה בין אתונה לספרטה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס.

תלמי (אסטרונום)

קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלָאמָיוּס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; המאה ה-2 לספירה), המוכר בקצרה בשם תַלְמַי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני. תלמי חי באלכסנדריה שבמצרים (באותה עת פרובינקיה רומית) ונחשב כאסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה.

על שמו נקראו מכתש תלמי על הירח, מכתש תלמי על המאדים, האסטרואיד "4001 תלמי", והר תלמי ביבשת אנטארקטיקה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.