יובל אלבשן

יובל אלבשן (נולד ב-27 בנובמבר 1969) הוא סופר, עורך דין קהילתי ופרופסור למשפטים. כיום מכהן כדיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.[1] כמו כן משמש אלבשן כמגיש תוכניות אקטואליה ברשת ב'.[2] עד לספטמבר 2013 שימש כסמנכ"ל עמותת ידיד ומנהל רשת מרכזי הזכויות שלה בפריפריה הענייה של ישראל, עמותה שאלבשן היה ממייסדיה בשנת 1997. לאחר מכן, שימש כדיקן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו עד לשנת 2016.[3]

יובל אלבשן
יובל אלבשן
יובל אלבשן, דצמבר 2009
לידה 27 בנובמבר 1969 (בן 49)
בת ים
תפקידים בולטים עורך דין קהילתי, פרופסור למשפטים, דקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו

קורות חייו

אלבשן נולד בשנת 1969 בבת ים. הוא נינו של שמואל לוין-אפשטיין, מבעלי הוצאת א. לוין אפשטיין. לאחר שירות צבאי כקצין ביחידה 8200, החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, ובחר לעבור ולהמשיך את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם סיים את לימודיו ב-1996.

התמחה אצל השופט יעקב טירקל בבית-המשפט העליון. לאחר הסמכתו כעורך דין, ייסד וניהל את המחלקה המשפטית של עמותת ידיד ב-1997, ייסד וניהל את חטיבת זכויות האדם במכללת רמת גן בשנת 2000 וייסד וניהל את המרכז לחינוך משפטי לזכויות אדם ולאחריות חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2003.

עד 2007 עמד בראש הקליניקות המשפטיות שבפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת העברית בירושלים וכיום משמש כמרצה מן החוץ במספר מכללות למשפטים ובבית הספר לעבודה סוציאלית.

החל משנת 2009 כותב אלבשן ביקורות ספרי עיון עבור עיתון "הארץ".

עד לספטמבר 2013 שימש אלבשן כסמנכ"ל עמותת ידיד ומנהל רשת מרכזי הזכויות של העמותה, אשר היה ממייסדיה.

בספטמבר 2013 התמנה לדקאן לפיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו, תפקיד שלא היה קיים עד אז.[4]

בשנת 2015 התמנה אלבשן לפרופסור חבר מקצועי בתחום המשפטים,[5] המיועד למי שאינם בעלי תואר דוקטור ושהישגיהם בתחומם המקצועי הקנו להם מוניטין ייחודי.[6]

ביולי 2016 החל אלבשן לכהן בתפקיד הדקאן של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.

החל משנת 2015 ובמשך שנתיים הגיש אלבשן תוכנית רדיו שבועית ברשת ב' בשם "שניים בשתיים", תחילה יחד עם לימור לבנת ולאחר מכן עם אמילי עמרוסי.[7] החל ממאי 2017 מגישים אלבשן ועמרוסי את התוכנית השבועית "היינו כאן" בכאן ב'.

אלבשן נשוי למיכל לייסר, עורכת דין, אב לליה ועילם[8]

פעילות ציבורית

אלבשן הוא פעיל חברתי, בעיקר במסגרות של ארגונים ציבוריים כמו עמותת ידיד, וקליניקות משפטיות. הוא אחד הדוברים הבולטים של הארגונים החברתיים החוץ פרלמנטריים, ובמשך תקופה ארוכה פעל מחוץ למערכת הפוליטית. מאז 2002 הוא בעל טור בעיתון "מעריב", שמוקדש ברובו לביקורת חברתית.

מאז 2008 מסייע אלבשן להקמת מערכי סיוע משפטי במדינות עולם שלישי, נפאל, תאילנד ומיאנמר.[דרוש מקור]

לאחר הרשעתו של אלאור אזריה בינואר 2017 בעבירת הריגה העיד אלבשן לטובתו בבית המשפט, וטען כי בשלב גזר הדין יש להתחשב בכך שאזריה מגיע מהפריפריה, שכן ענישתו תפגע בו משמעותית יותר מאשר בחייל מהאליטה החברתית-כלכלית.[9]

מספטמבר 2015 משמש אלבשן כיו"ר תוכנית "שכר מצווה" בלשכת עורכי הדין, תוכנית שמעניקה סיוע משפטי פרו בונו לאוכלוסיות נזקקות.[10]

מאבק הקופאיות

בין המאבקים הרבים שאלבשן יזם והוביל זכה לתהודה רבה המאבק על זכות הישיבה של הקופאיות בסופר פארם. בשנת 2004 אלבשן יצא בקריאה להחרים את הרשת, מה שגרר גל מחאה מתוקשר.[11] אלבשן חבר להסתדרות והקים מטה מאבק נגד העסקה פוגענית. תוך שבוע הוא הגיע להסכם פשרה עם מנהלי הסופר פארם: הרשת הבטיחה לעובדיה שטיחים אורתופדיים, מערך של ביקורת רפואית ו-20 דקות הפסקה בתשלום. בהמשך הוביל אלבשן את מאבק הקלדניות בבתי המשפט ואת המאבק לעיגון זכות היציאה לשירותים של עובדים במקומות מסחר.[12] הצעות החוק שניסח אלבשן יחד עם ח"כ עמיר פרץ שימשו בסיס לחקיקה בנושא בכנסות ה-17 וה-18.

פעילות פוליטית

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה הצהיר כי הגיע למסקנה שהפעילות במסגרת ארגוני החברה האזרחית אינה מובילה לשינוי החברתי הנדרש. הוא הצטרף למפלגת העבודה, הודיע על תמיכתו בעמיר פרץ, ופעל כדי לרתום את הפעילים החברתיים לתמיכה במפלגה. אלבשן שובץ במקום לא-ריאלי ברשימת העבודה לכנסת השבע עשרה. בראשית 2007 הביע את אכזבתו מפרץ, והודיע במפתיע על תמיכתו באהוד ברק בפריימריז, שהתקיימו לראשות מפלגת העבודה,[13] אך לא הציב מועמדותו ברשימת המפלגה לכנסת השמונה עשרה.

הערכה ציבורית

בשנת 2004 נבחר אלבשן לאחד מ"אנשי השנה במשפט" על ידי העיתון גלובס.

העיתון The Marker בחר בו בשנת 2005 לאחד מעשרת "המשפיעים לטובה בתחום החברתי".

ב-2006 הוא נבחר לאחד משלושת "עורכי הדין של השנה" על ידי מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.

מאז 2007, ולצד תפקידו בעמותת ידיד, הוא ממלא את תפקיד יושב ראש הקרן למפעלי שיקום שהיא רשת מרכזי השיקום התעסוקתי הגדולה בישראל.

בדצמבר 2013 נבחר אלבשן ברשימת "100 ישראלים מעוררי השראה" של עיתון מעריב.[14]

בשנת 2014 נבחר ל"יקיר המקצוע" של לשכת עורכי הדין - מחוזות ת"א ומרכז.

בשנת 2015 העניקה לשכת עורכי הדין לאלבשן אות הוקרה "תואר לשם כבוד-Honoris Causa", הוא התואר הגבוה ביותר שמעניקה הלשכה לחבריה.[15]

יצירתו

בצד כתיבתו בנושאי משפט וחברה, אלבשן כותב ומפרסם גם ספרות יפה, ספרות ילדים ונוער ושירה. ספריו:

  • אתמול סיימו לגזום את השיחים - שירים, עקד 1992.
  • דיני העונשין בעקבות תיקון מספר 39 לחוק - עיון, אתיקה 1995. (יחד עם שחר אלדר)
  • זרים במשפט - נגישות לצדק בישראל - עיון, הקיבוץ המאוחד 2005.
  • תמיד פלורה - רומן, ידיעות ספרים 2009. הספר זכה בפרס "ספר הזהב" מטעם התאחדות המו"לים בישראל על מכירת למעלה מ-20,000 ספרים בשנה.
  • בוטן העכבר והדבק האכזר - פרוזה ילדים, הקיבוץ המאוחד 2010.
  • סיפו - סיפור לא גמור - פרוזה צעיר, ידיעות ספרים 2011. הספר נבחר למצעד הספרים תשע"ג של משרד החינוך[16] וזכה בפרס "יד ושם" לספר לילדים ולנוער לשנת תשע"ד.[17]
  • תיק מצדה - רומן, ידיעות ספרים 2012. הספר זכה בפרס "ספר הפלטינה" מטעם התאחדות המו"לים בישראל על מכירת למעלה מ-40,000 ספרים.
  • פרקליטי העשוקים - על המשפט ככלי לשינוי חברתי - עיון, ידיעות ספרים 2014.
  • חמישה - פרוזה, ידיעות ספרים 2016.
  • בשנים 2010 – 2011 חבר אלבשן יחד עם עברי לידר וגיא מרוז שהלחינו שני שירי מחאה שכתב, "הבית שלי הבית שלך" נגד גירוש ילדי עובדים זרים ו"חזרנו לרוטשילד" – המנון המחאה החברתית.

על ספריו

ספרי פרוזה

"תמיד פלורה" (ידיעות ספרים, 2009)

"בוטן העכבר והדבק האכזר" (הקיבוץ המאוחד, 2010)

"סיפו – סיפור לא גמור" (ידיעות ספרים, 2011)

"תיק מצדה" (ידיעות ספרים, 2012)

"חמישה" (ידיעות ספרים, 2016)

ספרי משפט

"זרים במשפט" (הקיבוץ המאוחד, 2004)

"פרקליטי העשוקים" (ידיעות אחרונות, 2014)

קישורים חיצוניים

מאמריו:

הערות שוליים

  1. ^ טלי חרותי סובר"בלב תל אביב יש הצפה של עורכי דין, אבל בסימטאות האחוריות - שממה", באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2016
  2. ^ אמילי עמרוסי ופרופסור יובל אלבשן- להאזנה | כאן תאגיד השידור, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  3. ^ יובל יועז, "למה אוניברסיטת בר-אילן נותנת תואר 'ד"ר של כבוד' לגליה מאור?", באתר גלובס,9 בספטמבר 2013
  4. ^ "לראשונה במוסד להשכלה גבוהה: האקדמית אונו מינתה דיקאן לפיתוח חברתי", אתר "אקדמי", 13 בספטמבר 2013
  5. ^ אישורי הדרגות בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים | המועצה להשכלה גבוהה, che.org.il (בhe-IL)
  6. ^ החלטת מל"ג מיום 2015.3.3 בעניין מינוי לתואר פרופסור-חבר ופרופסור מן-המנין במסלול מקביל | המועצה להשכלה גבוהה, che.org.il (בhe-IL)
  7. ^ אלכסנדר כץ, "סלוצקי ודומינגז מצטרפים לרצועה חדשה ברשת ב': גם אמילי עמרוסי ואמילי מואטי שם", באתר אייס, 6 ביולי 2016
  8. ^ התקווה האמיתית לילדים לפי יובל אלבשן הארץ, תרבות ילדים, תמר רותם, 30 באוקטובר 2011
  9. ^ גילי כהן"שלב הטיעונים במשפט אזריה: מח"ט כפיר זומן להעיד בבית המשפט", באתר הארץ, 24/01/2017
  10. ^ נחנכה תוכנית "שכר מצווה" ביו"ש, ערוץ 7 (בעברית)
  11. ^ דוד רגב, "מאבק חברתי: לאפשר לקופאיות לשבת במהלך המשמרת", באתר ynet, 17 בנובמבר 2004
  12. ^ רותי סינישלוש שנים אחרי הקופאיות, גם הקלדניות יוצאות למאבק, באתר הארץ, 17/07/07
  13. ^ נדב איל, "פרץ בגד, אני עם ברק", באתר nrg‏, 14 במרץ 2007
  14. ^ "100 ישראלים מעוררי השראה", עיתון "מעריב" דצמבר 2013
  15. ^ לשכת עורכי הדין העניקה הערב אותות הוקרה "תואר לשם כבוד-Honoris Causa" ל-11 אישים מעולם המשפט
  16. ^ מצעד הספרים: רשימת הספרים תשע"ג, אתר משרד החינוך
  17. ^ פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים תשע"ד | www.yadvashem.org, www.yadvashem.org (בעברית)
אוכלוסייה מוחלשת

אוכלוסייה מוחלשת הוא מושג בשיח החברתי-כלכלי הבא לתאר אוכלוסייה שמצבה החברתי והכלכלי נחות לעומת זה של רוב האוכלוסייה. בפי המשתמשים במושג זה, השימוש במילה "מוחלשת", ולא "חלשה", נועד לרמז שמצבה של אוכלוסייה זו אינו נובע מפגם בהתנהגות חבריה, אלא מפגם ביחס החברה אליהם, כגון אפליה מתמשכת או קיומה של תקרת זכוכית. "נחיתותה" של האוכלוסייה המוחלשת, באה לידי ביטוי בעיקר בהיעדר, או בחוסר-היכולת לממש זכויות פוליטיות וחברתיות.

דוגמאות לאוכלוסיות הכלולות במושג אוכלוסיות מוחלשות:

פליטים, שאיבדו את ביתם ורכושם משום שנאלצו להימלט על נפשם מאימי המלחמה. השימוש במושג "אוכלוסייה מוחלשת" מדגיש שמצבם הקשה אינו נובע מפגם בהתנהגותם, אלא במציאות שבה בני-אדם אחרים הפכו אותם לפליטים.

עבדים שנלקחו לעבדות ממולדתם (כולל סוגים שונים של עבדות בעידן המודרני, קורבנות סחר בנשים וסחר בילדים). גם לאחר שחרורם, נקודת הפתיחה שלהם נחותה משל אנשים שגדלו חופשיים באותה מדינה.

בחברה הדוגלת באופן מסורתי ברעיון שמקומה של האישה בבית, אישה החפצה בהשכלה או בקריירה תמצא עצמה מוחלשת לעומת גבר הבוחר בכיוונים אלה.

עוני הוא אחד הקריטריונים החשובים להגדרת אוכלוסייה מוחלשת: מי שנולד במשפחה ענייה או בקהילה ענייה, יוצא לעולם עם נתוני פתיחה קשים, הגורמים לכך שאין הוא נהנה משוויון הזדמנויות עם מי שנולד במשפחה מבוססת.

אנשים בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלויות, אשר אינם יכולים לממש את זכויותיהם. אנשים הסובלים מנכות, למשל, מוצאים עצמם ללא נגישות לשירותים חברתיים או להשתתפות מלאה בחברה, וגם בחברות דמוקרטיות נאלצים לצאת למאבקים.מדינות רבות רואות עצמן מחויבות לשיפור מצבן של אוכלוסיות מוחלשות, מנימוקים של זכויות האדם וגם מנימוקים של טובת המדינה. לשיפור מצבן של אוכלוסיות מוחלשות משמשות דרכים אחדות:

מתן תמיכה כספית באמצעות שירותי הרווחה.

פעולות של העדפה מתקנת, שבאות לטפל בשורש הבעיה. המושג "העדפה מתקנת" נובע מתפיסת עולם דומה לזו שממנה נובע המושג "אוכלוסייה מוחלשת", בהתייחסו לעוול שאותו באה ההעדפה לתקן.

חוקים המבטיחים שוויון הזדמנויות לאוכלוסיות מוחלשות. בישראל עוסקים בכך שני חוקים:

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

אמילי עמרוסי

אמילי עמרוסי (נולדה ב-8 באפריל 1979, י"א בניסן ה'תשל"ט), היא סופרת, מגישת רדיו ועיתונאית ישראלית. לשעבר דוברת מועצת יש"ע.

היא בעלת טור ועיתונאית במוספי סוף השבוע של "ישראל היום", מגישת תוכנית סיכום שבועית בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי, חברת צוות ההגשה של יומן הערב "כאן הערב" ברשת ב', בעלת טור בירחון הנשים הדתיות "פנימה", מנחת סדנאות כתיבה, מרצה לעיתונות, מנחה כנסים וטקסים.

אנטוני ביוור

אנטוני ג'יימס ביוור (באנגלית: Antony James Beevor;‏ נולד ב-14 בספטמבר 1946) הוא היסטוריון בריטי שכתב רבות על מלחמת העולם השנייה בפרט ועל המאה ה-20 בכלל.

אסתר קל

אסתר קַל (‏10 בינואר 1930 - 25 בספטמבר 2018) הייתה סופרת עברייה, עיתונאית ועורכת ישראלית.

הקריה האקדמית אונו

הקריה האקדמית אונו היא עמותה רשומה ומכללה אקדמית שאינה מתוקצבת, הממוקמת בקריית אונו, שם שוכן הקמפוס המרכזי של המוסד, וכמו כן, מפעילה קמפוסים נוספים באור יהודה, בירושלים ובחיפה.

חזי לסקלי

חזי לֶסְקְלִי (26 ביולי 1952 – 26 במאי 1994) היה משורר, כוריאוגרף ומבקר אמנות ישראלי.

חיים רמון

חיים רמון (נולד ב-10 באפריל 1950) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת, שר בממשלות ישראל, ויושב ראש ההסתדרות. יוזם חוק ביטוח בריאות ממלכתי. התחיל את דרכו במפלגת העבודה והיה בין הדוחפים להקמת מפלגת קדימה. בשנת 2006 הורשע במעשה מגונה בקצינה בלשכת ראש הממשלה, נדון לשירות לתועלת הציבור ולפיצוי המתלוננת, ללא קלון, וחזר לממשלה לתפקיד המשנה לראש הממשלה. לאחר פרישתו מהכנסת שימש יו"ר קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב.

יהדות בורמה

יהדות בורמה היא אחת הקהילות היהודיות הקטנות במזרח הרחוק.

הקהילה הוקמה במאה ה-19 כשהגיעו לבורמה יהודים מפרס, כלכותה, עדת בני ישראל (הודו) וקוצ'ין.

בשנת 1857 הוקמה במקום קהילה של יהודים מבגדד, עיראק.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה ישבו בבורמה כ-2,000 יהודים, רובם נמלטו מפני הצבא היפני, חלקם אף עונה והוצא להורג וכמו גם חיילים יהודים מהודו ששירתו בצבא הבריטי נפלו בשבי היפני בבורמה.

לאחר הקמת מדינת ישראל עלו רוב יהודי בורמה לישראל. כיום, חיים כמה עשרות יהודים בעיר הבירה יאנגון.

בנוסף, בסמוך לגבול עם הודו מתגוררים חלק מבני השבטים (אדיוואסי) קוקי-צ'ין-מיזו, המזהים עצמם כיהודי בני מנשה.

ישראלים

ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושָבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות. על פי חוק האזרחות, התואר ישרְאלי ומתן האזרחות נקבעים בדין דם, ועל כן עוברים מדור לדור (בהגבלה לדור אחד) בשונה ממתן אזרחות על פי דין הקרקע.

במישור ההיסטורי, המונח ישראלים נגזר מהמקרא בהקשר ליהודים כבני ישראל, המהווים גם רוב אוכלוסיית המדינה. מדינת ישראל אף יצאה לעצמאות תחת הגדרתה כמדינה יהודית, אך בד בבד התחייבה לקיים שוויון זכויות דמוקרטי מלא לכל אזרחי המדינה. המתח שבין הגדרת המדינה הבנויה בצורה דמוקרטית למדינה המהווה בית לבני העם היהודי, כדת וכלאום גם יחד, מקשה על גיבוש זהות ישראלית חד משמעית, מעבר למעמד האזרחי, והוביל לגישות שונות ביחס לאופי המדינה.

ישראל היא מדינה רב-תרבותית, הן מבחינה דתית והן מבחינה תרבותית. במהלך שנות היווסדה והתפתחותה כמדינה יהודית, פתחה את שעריה לגלי עלייה מאזורים שונים בעולם, מאירופה, צפון אמריקה, ארצות ערב, איראן, ברית המועצות לשעבר ואתיופיה. בקיבוץ גלויות זה עודדה תרבות כור היתוך, והחיבור בינם לבין תושבי הארץ הוותיקים (עיקרם ערביי ארץ ישראל ואנשי היישוב הישן) יצר אופי ישראלי רב תרבותי. גם בהקשר הזה ישנו פולמוס סביב אפשרותה של תרבות כזו להתגבש במתח שיוצר אופייה הדואלי של המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית.

מחוץ לישראל עיקר תפוצת הישראלים וצאצאיהם היא בצפון אמריקה וברחבי אירופה. מספרם המוערך של הישראלים הגרים מחוץ לישראל נאמד בכ-750,000, כעשירית מכלל הישראלים.

מוחמד יונוס

מוחמד יונוס (בבנגלית: মুহাম্মদ ইউনুস; נולד בצ'יטגונג, בנגלדש ב-28 ביוני 1940) הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת צ'יטגונג בבנגלדש, מקים בנק גראמין הפועל למיגור העוני בבנגלדש, וזוכה פרס נובל לשלום לשנת 2006. את תואר הדוקטור קיבל באוניברסיטת ואנדרבילט בטנסי שבארצות הברית, שלימודיו בה התאפשרו הודות למלגה שקיבל מתוכנית פולברייט.

מיכאל בן יאיר

מיכאל בן יאיר (נולד בירושלים ב-1 בספטמבר 1942) הוא משפטן ישראלי. כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט בבית משפט השלום בעכו ובחיפה, בבית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר מכן בתל אביב, וכן כשופט בפועל בבית המשפט העליון.

משה לנדוי

משה לַנְדוי (מבוטא: לנדאו, 29 באפריל 1912, דנציג, גרמניה – 1 במאי 2011, ירושלים, ישראל) היה שופט ישראלי, שופט בית המשפט העליון בין השנים 1953–1982 ונשיאו החמישי. מחברי ועדת אגרנט וחתן פרס ישראל בתחום המשפט.

מתן חרמוני

מתן חרמוני (נולד ב-25 באוקטובר 1969) הוא סופר וחוקר ספרות ישראלי.

נאו-ליברליזם

נאו-ליברליזם הוא מושג המשמש במובנו המודרני לתיאור תקופה בהיסטוריה של הקפיטליזם. מקובל לראות את תחילתה עם ממשלותיהם של מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן בשנות ה-80 של המאה ה-20, וכן עם משטר אוגוסטו פינושה בצ'ילה באותה התקופה. תקופה זו מכונה גם פוסט-פורדיזם, שכן קדמה לה תקופת הקפיטליזם הפורדיסטי, אשר התאפיינה גם במדיניות מקרו-כלכלית קיינסיאנית של מדינות המערב.

תקופת הנאו-ליברליזם מתאפיינת בצעדי מדיניות כלכלית שכללו צעדי הפרטה, קיצוץ בתשלומי העברה, ליברליזציה בסחר, פיטורי עובדים או הרעת תנאי ההעסקה במגזר הציבורי. המהלך לווה בנימוקים אידאולוגיים הנשענים על תפיסות של ליברליזם. המונח נאו-ליברליזם קשור גם לגלובליזציה או "פונדמנטליזם שוק".

ישנם הטוענים כנגד תוקפו התאורטי של המונח וסבורים כי הוא משמש כשם גנאי בלבד, מאחר שלעיתים רחוקות אם בכלל משמש המונח לתיאור עצמי של תומכי מדיניות השוק החופשי. כיום זהו מושג רווח במדעי החברה.

עודד כרמלי

עודד כרמלי (נולד ב-18 בפברואר 1985) הוא משורר, סופר, עיתונאי ופעיל חברתי ישראלי.

עופרה עופר

עופרה עופר אורן (נולדה ב-4 ביולי 1951 בתל אביב), סופרת, בלוגרית, מתרגמת ועורכת ישראלית. לימדה אנגלית בבית הספר לאומנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים.

עמותת הצלחה

הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת היא עמותה העוסקת בקידום הרגולציה הכלכלית.

העמותה הוקמה על ידי קבוצת משפטנים בשנת 2008.

מטרות העמותה שהוגדרו עם רישומה אצל רשם העמותות, הן לקדם את המודעות להגינות ולשמירת החוק בתחומי הכלכלה והחברה, לקדם וליזום הליכים של אכיפה אזרחית כנגד גורמים הפועלים כנגד ההגינות הכלכלית, לארגן ולתמוך בהליכים משפטיים ומנהליים כנגד אותם הגורמים, ולהגיש תלונות לגורמים המוסמכים על מנת להגביר את אכיפת החוק בתחומי הצרכנות, הכלכלה והחברה.

חברי הוועד המנהל של העמותה הם בן-ציון ציטרין ועורך הדין אלעד מן. בין חברי המועצה המייעצת פרופסור מאיר חת, עורך הדין יובל אלבשן, ורואה החשבון בועז יפעת.

שבוי

שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

תעלומת הכתר

תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך הוא ספר מאת מתי פרידמן שנכתב בשפה האנגלית בשנת 2012 ותורגם לעברית באותה שנה. הספר עוסק בכתב היד החשוב כתר ארם צובא, מתאר את ההיסטוריה של הספר, ומתמקד בתקופה שבה הובא הספר אל ארץ ישראל ונמצא בחזקת יד בן צבי. יובל אלבשן כתב על הספר במוסף הספרות של עיתון הארץ: "ספרו של העיתונאי מתי פרידמן על קורות כתר ארם צובא הוא כתב אישום חמור נגד התנועה הציונית ומוסדותיה שחמסו את אוצר העם היהודי ונתנו לו להירקב במחסנים".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.