יואל רקח

יואל (ג'וליו) רקחאיטלקית: Giulio Racah;‏ 9 בפברואר 190928 באוגוסט 1965) היה פיזיקאי ישראלי, יהודי יליד איטליה, פרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטה העברית בירושלים, רקטור האוניברסיטה (1961-65) ונשיאה בפועל (1961-62), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים (תשי"ח–1958).

יואל רקח
יואל רקח
ענף מדעי פיזיקה
מדינה ישראל, איטליה
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל לשנת תשי"ח (1958)
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום הספקטרוסקופיה האטומית וחקר הגרעין, על שמו קרויים מקדמי רקח ומשפט רקח

ביוגרפיה

ג'וּליו (יואל) רקח נולד בשנת 1909 למשפחה יהודית מיוחסת בעיר פירנצה שבאיטליה. אמו הייתה אחות המתמטיקאי ג'ינו פאנו ובני דודיו היו המדענים האמריקאים רוברט פאנו ואוגו פאנו. בשנת 1930 סיים את לימודיו לתואר דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת פירנצה. רקח היה עוזרו של פרופ' אנריקו פרמי באוניברסיטת רומא והשתלם בציריך אצל הפיזיקאי האוסטרי וולפגנג פאולי. הוא הורה פיזיקה עיונית באוניברסיטאות פירנצה ופיזה, בה התמנה לפרופסור חבר בשנת 1937. על פי מחקריו, בנתה ממשלת איטליה הפאשיסטית מכשור אופטי אשר שימש בהצלחה לפגיעות באוניות הצי הבריטי (בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הדמדומים של בין הערביים). מכשור זה נתן יתרון רב לצי האיטלקי בים התיכון בתחילת מלחמת העולם השנייה, עד המצאת הראדאר, שיושמה על ידי הבריטים והפכה את הקערה על פיה.

בשנת 1939 עלה רקח לארץ ישראל והתמנה לפרופסור מן המניין לפיזיקה עיונית בחוג לפיזיקה באוניברסיטה העברית שהוקם בשנת 1931. רקח ושמואל סמבורסקי היו המרצים הראשיים בחוג בתקופת המנדט הבריטי. במהלך מלחמת השחרור, נוסף על המשך מחקרו, עמד רקח בראש יחידת חמ"ד (חיל המדע) בהר הצופים.

בשנים 1946–1948 כיהן כדקאן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע. בשנים 1950–1951 היה חבר המכון למחקר מתקדם בפרינסטון. בשנים 1954–1956 כיהן כנשיאה הראשון של האגודה הישראלית לפיזיקה. בשנת 1961 נבחר לרקטור האוניברסיטה העברית כמועמד של "הצעירים" בסנאט, אשר הכריעו להפריד את תפקיד הרקטור מתפקיד הנשיא. במשך שנה אף תפקד כנשיא בפועל עד מינויו של אליהו אילת.[1] בשנת 1963 נבחר לתקופת כהונה שנייה בתפקיד הרקטור,[2] שבו שימש עד מותו.

רקח היה מהפיזיקאים הראשונים שהשתמשו בעקרונות של סימטריה, ובענפים המתמטיים המנתחים אותה, תורת החבורות ואלגברת לי, לשם הבנתן של תופעות פיזקליות, ובכך תרם תרומות חשובות לתחום הספקטרוסקופיה האטומית וחקר הגרעין. על שמו קרויים מקדמי רקח, כמו גם משפט רקח, הטוען שבאלגברת לי פשוטה למחצה מספר אופרטורי הקזימיר שווה למספר האופרטורים בתת-האלגברה של קרטן. עם תלמידיו של רקח נמנים עמוס דה שליט, שניאור ליפסון, גבירול גולדרינג, גדעון יקותיאלי, ישראל פלח[3] ואחרים, אשר הקימו את הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן (שאז נקראה המחלקה לפיזיקה גרעינית), וכן חנוך גוטפרוינד, ששימש לימים נשיא האוניברסיטה העברית.

Kaplun building Racah Institute Givat Ram 2010
בניין קפלון במכון רקח, גבעת רם, 2010

רקח עבד עם אלברט איינשטיין, זכה להכרה בינלאומית רחבה, ובין היתר היה חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת תשי"ח (1958) ונבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1959.

רקח נפטר בשנת 1965 כתוצאה מתאונה ביתית (דליפת גז)[4] בעיר הולדתו פירנצה, בגיל 56. נקבר בחלקת אנשי המדע הר המנוחות בירושלים.[5]

ארכיונו של רקח שמור בספרייה הלאומית.[6]

רקח היה נשוי לזָמירה, בת למשפחת מני הענפה (בתו של השופט מלכיאל מני ונכדתו של הרב אליהו מני), ואב לבת[7] ושני בנים.

פרסים והוקרה

הנצחה

על שמו נקרא מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, ובו נערכות לזכרו הרצאות שנתיות. כמו כן קרויים על שמו רחוב פרופסור רקח בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, וכן מכתש רקח שעל הירח. בראשית שנות ה-90 הנפיק השירות הבולאי בול לזכרו.[10]

לקריאה נוספת

  • ניסן זלדס, 'יואל רקח והפיזיקה העיונית בירושלים', בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, כרך ג: "התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי", ירושלים: מאגנס, תשס"ט 2009, עמ' 279–300.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ היום ייבחר הרקטור החדש, דבר, 8 במרץ 1961; פרופ' יואל רקח נבחר רקטור האוניברסיטה העברית, דבר, 9 במרץ 1961; המאבק על כתר הנשיאות, דבר, 30 במרץ 1962; פרופ' רקח - נשיא בפועל של האוניברסיטה העברית, דבר, 24 במרץ 1961.
  2. ^ פרופ' רקח – רקטור האוניברסיטה בשנית, דבר, 17 במאי 1963.
  3. ^ ישראל פלח, באתר הפלמ"ח.
  4. ^ לווית פרופ' רקח תצא מחר בבוקר מהאוניברסיטה: הוברר כי מת כתוצאה מתאונה טראגית, דבר, 1 בספטמבר 1965.
  5. ^ פרופ' י. רקח הובא למנוחות בירושלים, דבר, 3 בספטמבר 1965; צבי לביא, פרופ' רקח הובא למנוחות, מעריב, 3 בספטמבר 1965.
  6. ^ ארכיון יואל רקח בספרייה הלאומית.
  7. ^ נהרגה בתאונה בצעירותה (בתו של פרופ' רקח נהרגה בפאריס ממכת חשמל, מעריב, 15 ביוני 1969).
  8. ^ פרסי רוטשילד לארבעה מדענים, דבר, 27 באפריל 1962.
  9. ^ פרופ' רקח ד"ר-כבוד של אוניברסיטת מנצ'סטר, דבר, 4 בספטמבר 1961.
  10. ^ הבול לזכרו; תיאור הבול לזכרו, באתר התאחדות בולאי ישראל.
1909 במדע

ערך מורחב – 1909

1958 במדע

ערך מורחב – 1958

1965 בישראל

1965 בישראל הייתה השנה בה חגגה 17 שנה מיום היווסדה.

1965 במדע

ערך מורחב – 1965

28 באוגוסט

28 באוגוסט הוא היום ה-240 בשנה בלוח הגרגוריאני (241 בשנה מעוברת) עד לסיום השנה נשארו עוד 125 ימים.

אריה דבורצקי

אריה דְבוֹרֶצְקי (Dvoretzky;‏ 3 במאי 1916 – 8 במאי 2008) היה פרופסור ישראלי למתמטיקה, המדען הראשי של משרד הביטחון, ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בה כיהן גם כנשיא, סגן נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, נשיאו השביעי של מכון ויצמן למדע וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים.

ה'תשי"ח

ה'תשי"ח (5718) או בקיצור תשי"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-26 בספטמבר 1957, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 14 בספטמבר 1958. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"ח 10 שנות עצמאות.

ה'תשכ"ה

ה'תשכ"ה (5725) או בקיצור תשכ"ה היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-7 בספטמבר 1964, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 26 בספטמבר 1965. שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשכ"ה 17 שנות עצמאות.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (באנגלית: American Academy of Arts and Sciences) היא ארגון המוקדש לידענות ולקידום הלמידה בארצות הברית. זהו ארגון לאומי כלל-אמריקאי המאגד את אנשי המדע הבכירים בארצות הברית ובעולם, מארגן כנסים ותומך במחקרים.

ג'יימס בודוין (James Bowdoin), ג'ון אדמס וג'ון הנקוק ייסדו את האקדמיה בבוסטון במהלך המהפכה האמריקאית. מטרתם, כפי שהוצהרה בכתב האמנה הייתה "לטפח כל אמנות ומדע שייתכן שיובילו לקידום תחומי העניין, הכבוד, המעמד, והאושר של בני אדם חופשיים, עצמאיים ומוסריים." רוברט פיין הרכיב את האקדמיה לראשונה מ-58 מנהיגי קהילה מקומיים. אנשים בולטים אחרים הצטרפו במהרה בכללם בנג'מין פרנקלין (שהחברה הפילוסופית האמריקאית שלו בפילדלפיה דירבנה את מנהיגי בוסטון ליצור חברה בעלת נטייה פוליטית יותר), ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון. ברשימת חברי הארגון למעלה מ-170 חתני פרס נובל. חברות בארגון או חברות כבוד של אזרח זר בארגון נחשבת ליוקרתית ביותר. בשנים האחרונות, רוב מקבלי פרס נובל נבחרו לחברים בטרם זכייתם בנובל כפי שקריאה קפדנית ברשימת זוכי פרס נובל ורשימת החברים הנוכחיים באקדמיה תגלה.

מטה האקדמיה הנוכחי ממוקם בקיימברידג', מסצ'וסטס. היא תומכת בוועידות, פרויקטי מחקר, ומפרסמת כתב עת מדי רבעון בשם "Dædalus". האקדמיה הנוכחית מונה כ-4,000 חברים בעלי נתינות של ארצות הברית וכ-600 חברים בעלי אזרחות זרה. במהלך השנה האקדמית, חברים מוזמנים לדיונים קבועים ולפגישות בקיימברידג' ובמטות האזוריים של הארגון באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק). נכון לאוקטובר 2016, חברים בה מאה וחמישה עשר מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה, מהם שישים ושניים במדעי הטבע וחמישים ושלושה במדעי הרוח והחברה.

האקדמיה שוכנת בצמוד למכון ון ליר ואל בניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים ובכניסה אליה ישנה כיכר על שם אלברט איינשטיין. בתוך מתחם האקדמיה ישנו פסל של איינשטיין שהוא העתק של פסל הנמצא באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה.

הוועדה לאנרגיה אטומית

הוועדה לאנרגיה אטומית (בראשי תיבות: הוא"א) אחראית על פעילותה של מדינת ישראל בתחום הגרעין.

ל' באב

ל' באב הוא היום השלושים בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ל' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' אב היא לרוב פרשת שופטים. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת ראה.

מבצע קדם

"מבצע קדם" היה הניסיון האחרון במלחמת העצמאות לכבוש את העיר העתיקה בירושלים. המבצע יצא לפועל בליל ה-16-17 ביולי 1948, והסתיים בכישלון.

נשיא אוניברסיטה

נשיא אוניברסיטה או נגיד אוניברסיטה הוא הניצב בראש אוניברסיטה.

באוניברסיטה מתקיימות שתי הירארכיות ארגוניות: החלק האקדמי, שבראשו עומד רקטור, והחלק המנהלי, שבראשו עומד מנכ"ל. מעל שני אלה נמצא הנשיא. בחלק מהמדינות, במיוחד מדינות חבר העמים הבריטי, נשיא האוניברסיטה מכונה גם סגן הצ'נסלור, ומעליו ניצבת דמות ייצוגית לגמרי - הצ'נסלור. באוניברסיטת אדינבורו, למשל, אן, הנסיכה המלכותית היא הצ'נסלור. במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, ישנן אוניברסיטאות בהן תפקיד הנשיא מכונה צ'נסלור. במדינות אחרות, כמו אוסטרליה, גרמניה וישראל נשיא האוניברסיטה הוא הדמות הבכירה ביותר בהיררכיה של האוניברסיטה.

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש פרופ' חיים ויצמן הוא פרס המחולק מטעם עיריית תל אביב-יפו לחוקרים ישראלים במדעים מדויקים ונועד לעודד ולהמריץ אותם בחוקרם נושאים אלו. הפרס נוסד בשנת 1944 במלאת 70 שנה לחיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, ומחולק אחת לשנתיים במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו. גובה הפרס האחרון עמד על סך של 18,000 ש"ח.

צבי שמעוני

ד"ר צבי שמעוני (27 בספטמבר 1936, חיפה - 25 באוגוסט 2010, ירושלים) היה פיזיקאי בתחום פיזיקה של פלזמה, ובולאי.

את עבודת הגמר בפיזיקה בנושא "מחקרים בספקטרוסקופיה אטומית" עשה בהדרכת פרופ' יואל רקח.

לאחר שירותו הצבאי במסגרת העתודה האקדמית, עשה דוקטורט בסטטיסטיקה על "פיתוחים תאורטיים בתחום הסדרות הסטטיסטיות-גאוגרפיות" בהדרכת פרופ' רוברטו בקי.

השתלם בארצות הברית בנושא פיזיקת הפלזמה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, והיה מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעיקר בנושא "פרקים בתאוריה של פיזיקת הפלזמה".

יחד עם זאת לא זנח את תחביב הבולאות. אסף תחומי בולאות שונים, השתתף בתערוכות בולים רבות, וכן היה מייסד ויו"ר האגודה לתולדות הדואר של ארץ-ישראל בשנת 1979. הוא ערך את ביטאון האגודה לתולדות הדואר במשך למעלה מ-25 שנה. ה"אגודה לתולדות הדואר של ארץ-ישראל" מפרסמת רבעון מקצועי בשפה האנגלית, אשר שם דגש על גילויים חדשים, ומוציאה לאור ספרי מחקר בולאי בתחום.

היה נשוי לכרמלה שמעוני, ד"ר לבוטניקה, ואב לשני בנים ובת.

רקח

האם התכוונתם ל...

נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים
יהודה לייב מאגנסזליג ברודצקימשה שוובה (בפועל) • בנימין מזר • יואל רקח (בפועל) • אליהו אילתאברהם הרמןדן פטינקיןאמנון פזייורם בן-פורתחנוך גוטפרוינדמנחם מגידורמנחם בן-ששוןאשר כהן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.