יואל סירקיש

רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 - קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640)[1] מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל הב"ח על שם ספרו. חתנו היה הט"ז, מגדולי נושאי הכלים של השולחן ערוך. נשיא מדינת ישראל זלמן שזר היה הדור החמישה-עשר של סירקיש (לא ידוע מאיזה צד).[2]

מצבת קברו של רבי יואל סירקיש ("הב"ח"), בית הקברות היהודי העתיק בקזימייז', קרקוב (1)
המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
Bayit Chdash
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים

תולדותיו

נולד בלובלין שבפולין לשמואל יפה וסירקה (שרה).[3] היה בן דוד שני של הרב מרדכי יפה, רבה של פראג ובעל ספרי ה'לבוש'.

השם סירקש, סירקיש או סירקיס שהוסף לשם המשפחה הוא כנראה על שם אמו או אולי חמותו. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב צבי הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב.

שימש רב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת שע"ה, 1615, נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת שע"ט, 1619, עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת' (1640). במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

בניו ותלמידיו

לב"ח היו שני בנים רבנים:

  • הרב יהודה לייב שהיה דיין בקרקוב ואב בית דין בהענשטיין.
  • הרב שמואל צבי הירש אב בית דין בפינטשוב ואביו של רבי אריה יהודה לייב, אשר חיבר ספר שו"ת בשם "שאגת אריה" כשם ספרו של רבי אריה לייב גינצבורג בעל השאגת אריה ממיץ.[4]

חתניו היו:

בין תלמידיו היו:

ספריו

בית חדש

ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעיתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות.

הגהות הב"ח

הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעיתים גם פירושים.

בין הסימונים המקובלים בהגהות:

  • הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס.
  • הס"ד - הוא סוף דיבור = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שאוחד בטעות על ידי המדפיס.
  • צ"ל - צריך לומר = פירושו הצעת הגרסה הנכונה לדעת הב"ח.
  • נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה.
  • ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א.
  • נ"ב - נראה בזה = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח.

כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף.

ההגהות הועתקו מתוך הש"ס של בית הכנסת בבעלז עליו רשם הב"ח את הגהותיו בתקופת כהונתו כרב העיר. הש"ס היה קיים עד השואה. בהזדמנות מסוימת הוא נכרך וקוצצו שולי הדפים ונחסרו קטעים קטנים מכתב היד. במצב זה הוא עמד לפני המעתיקים, והושלם בהשערה, ולכן לפעמים ישנן טעויות מוכחות בלשונו.


להרחבה ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341–370.

ספרים נוספים

בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:

  • שו"ת הב"ח - שו"ת הכולל שני חלקים:
    • שו"ת הב"ח - הישנות - הלכות תערובות וממונות.
    • שו"ת הב"ח - החדשות - תשובות בנושאים שונים.
  • משיב נפש - פירוש על מגילת רות.
  • ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.
  • חידושי הב"ח על הש"ס, ב"כ, הוצ' עוז והדר, תשס"ז. ‬

דרכו בחינוך ילדים

הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו (יו"ד רמ"ה). הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו. ילדים בגיל 14, שלא נמצאו מתאימים ללימוד גמרא, הורה לכוונם ללימוד מקצוע[דרוש מקור].

עיסוקו בקבלה

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו[5]: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להפך. "אין עוברין על דין התלמוד מפני שהוא כך על פי הקבלה",[6] ו"אין לנו לנהוג מנהגינו על דרך הקבלה כל שהוא נגד מסקנת התלמוד",[7] ו"אין אנו נוהגים על פי הקבלה כל שהוא נגד הדין".[8]

לקריאה נוספת

  • רב צעיר, תולדות הפוסקים, נ"י תש"ח, כרך ג' עמ' 122–126.
  • הרב שמואל קלמן מירסקי, בין שקיעה לזריחה, ירושלים-ניו יורק, תשי"א, עמ' 139–162.
  • פנחס סירקיס, ספר הב"ח, ת"א תשמ"ד.
  • איסר קליגר, משלחנם של אחרונים, תשמ"ה, עמ' מ"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פנקס חברא קדישא קהילת קרקוב דף ק"ז עמוד א'
  2. ^ יצחק אבינרי, שתי פגישות, "דבר", www.jpress.nli.org.il, ‏1974-11-04
  3. ^ לפי ספר הב"ח מאת פנחס סירקיס, עמודים ח' - ט'
  4. ^ הספר הודפס בסלוניקי בשנת ה'תק"א כרוך ביחד עם הספר "קול שחל" שכתב נכדו רבי "אברהם נתן נטע"
  5. ^ שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.
  6. ^ ב"ח, או"ח סימן רעד, ד"ה ובוצע.
  7. ^ ב"ח או"ח סימן קפב.
  8. ^ שו"ת הב"ח סימן פ.
אחרונים

אחרונים הוא כינויים, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד וגם בתולדות עם ישראל בכלל, של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ובתפוצות יהודי ספרד מן המאה ה-16 ואילך. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

בלז

בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה. העיירה התפרסמה בעולם היהודי הודות לחסידות בעלז, שנוסדה בה. אוכלוסיית העיירה מונה נכון ל-2004 2,408 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות.

בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר השיטה מקובצת, ומן האחרונים.

ברכת השחיטה

ברכת השחיטה היא אחת מברכות המצוות שתיקנו חז"ל על השוחט לברך קודם שמקיים מצוות השחיטה. אך יש הסוברים שברכה זו היא בכלל ברכות השבח.

ברסט (בלארוס)

בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć‏ ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא העיר השישית בגודלה בבלארוס ומרכז מחוז ברסט השוכנת בסמוך לגבול עם פולין (ממול לטרספול). בעיר 347,576 תושבים (נכון ל-1 בינואר 2018).

דוד הלוי סגל

הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו הטורי זהב.

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז - כ"ב בניסן ה'תפ"ז) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

יוסף קורקוס

רבי יוסף קורקוס (שנות הר', אמצע המאה ה-15 - ה'ש', 1540) היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גירוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם. מכונה גם "מהר"י קורקוס" (מורנו הרב יוסף) או "ר"י קורקוס".

יחיא צאלח

הרב יחיא צאלח (מכונה גם מהרי"ץ או מהר"י צאלח; 1713–1805), היה מגדולי רבני תימן במאה ה-18, מחבר הספר "פעולת צדיק", ועוד.

כ' באדר

כ' באדר הוא היום העשרים בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

מצבת יגיד עליו רעו

מצבת יגיד עליו רעו היא מצבת קבר שהייתה סמוכה לקברו של רבי נתן נטע שפירא בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, אשר צוינה לבנו - יצחק שפירא, אך במהלך השנים יוחסה לדמות אגדית שנקברה באורח פלאי על ידו.

מרדכי כרמי

רבי מרדכי כרמי (ה'תק"ט, 1749 - ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825) היה רב ודיין בקרפנטראץ שבפרובנס. נודע בעיקר בזכות ספרו ההלכתי מאמר מרדכי.

משה מטראני

רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"מ), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.

נבהרדק

נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז הורדנה שבבלארוס. אוכלוסיית העיר נאמדה ב-31,700 אלף איש (2007). העיר התפרסמה בעולם היהודי בזכות ישיבת נובהרדוק, מהישיבות הבולטות של תנועת המוסר.

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań, להאזנה (מידע • עזרה); בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה). בעבר הייתה העיר נקודת מחלוקת קשה בין גרמניה לפולין – מחלוקת שהייתה אחת העילות שהועלו על ידי גרמניה להצדקת פתיחת מלחמת העולם השנייה. נכון לשנת (2009) מונה העיר כ-556,000 תושבים.

פיטום אווזים וברווזים

פיטום אווזים וברווזים הוא תהליך של האבסת כמויות גדולות של מזון לעופות על-מנת להגדיל באופן מלאכותי את כבדם, במטרה להפיק ממנו כבד אווז, שהוא כבד שומני למאכל. תהליך הפיטום הכפוי נאסר במדינות רבות, ובהן ישראל, בשל האכזריות המיוחסת לו.

שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, יוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

שמואל יפה אשכנזי

רבי שמואל יפה אשכנזי (1525–1595) היה מחכמי האימפריה העות'מאנית במאה ה-16, מחבר פירוש יפה תואר על מדרש רבה.

תקופת חייו של הרב יואל סירקיש על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
אחרונים
חכמי יהדות אשכנז הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.