יואב צור

יואב צור (נולד ב-4 ביוני 1954) הוא עיתונאי ישראלי, עורך העיתון מעריב בשנים 2009–2010.

ביוגרפיה

יואב צור נולד בשנת 1954 בראשון לציון, בנם של דוד ופסיה צור. למד בבית הספר הריאלי בחיפה עד כיתה י' והשלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. שם סיים כחניך מצטיין. שירת  בצה"ל במשך 5 שנים בהגנת מטוסים בסיני. צור נשוי ואב לשני ילדים.

בתחילת שנות השמונים החל לעבוד כעיתונאי והיה כתב ועורך בעיתונים מקומיים. עבד בעיתון כאן דרום באשדוד ככתב ספורט ולימים היה לעורכו. ב-1984 החל לעבוד בעיתון חדשות ככתב ספורט וככתב מקומי בראשון לציון. ב-1993 שימש כעורך המקומונים ערים ושתי ערים של רשת שוקן ושל על השרון (בבעלות ידיעות תקשורת).

ב-1998 החל צור לעבוד בעיתון מעריב, הופקד על הקמת מקומונים לעיתון והיה העורך הראשי שלהם. תחת ניהולו החלו לצאת לאור מקומונים בחיפה, חולון, בת-ים, ראשון לציון, נס ציונה ובאזור הדרום. צור ניהל את רשת המקומונים עד 2009.

באמצע 2009 מונה צור לעורך מעריב[1][2], לאחר התפטרותם מהתפקיד של דורון גלעזר ורותי יובל. הוא שימש בתפקידו עד דצמבר 2010. אז הוחלף על ידי אבי משולם ועבר לכהן כמנכ"ל חברת מעריב החזקות במקומו של עופר נמרודי.

בנובמבר 2011 מונה צור לאחראי על מוסף המגזין של מעריב ושימש גם כעורך מוסף הספורט.

בספטמבר 2012 הצטרף צור למשרד יחסי הציבור פאר&לוין תקשורת[3]. לקראת הבחירות הכלליות ב-2015 עבד במטה הבחירות של הליכוד כראש מטה ההסברה[4], אך בינואר 2015 התפטר מתפקיד זה.

בנוסף לתפקידיו השונים כעיתונאי ועורך, בשנים 2005- 2012 שימש צור כמרצה בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה.

מאז מרץ 2015 צור הוא בעל חברה פרטית לאסטרטגיה וייעוץ תקשורתי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "כתבי מעריב על מינוי צור: "הוא יהיה מנהל טוב"". mako. 8 ביוני 2009. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018.
  2. ^ חדשות - תקשורת nrg - יואב צור מונה לעורך עיתון מעריב, www.nrg.co.il
  3. ^ רועי ברק, יואב צור, לשעבר עורך "מעריב", עובר לפאר&לוין תקשורת, Globes (בעברית)
  4. ^ לילך ויסמן, עורך "מעריב" לשעבר מצטרף לצוות קמפיין הליכוד, Globes (בעברית)
אבי משולם

אבי משולם (נולד ב-16 בפברואר 1977) הוא מנכ"ל רדיו תל אביב. שימש עורך עיתון "מעריב" מדצמבר 2010 עד אוגוסט 2011.

אלימלך זורקין

אלימלך זוּרְקַין הוא שמו של נבל בדיוני, המופיע בסדרת הספרים חסמבה מאת יגאל מוסינזון ובעיבודים השונים של הסרטים לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.

אנרגיית רוח

אנרגיית רוח היא האנרגיה הקינטית האצורה ברוח. מאנרגיה זו אפשר להפיק עבודה ולרתום את כוחה לביצוע מטלות שונות, כגון השטת סירות מפרש, הפעלת טחנות רוח והפעלת טורבינות חשמל.

ביבליוגרפיה של יגאל מוסינזון

רשימה ביבליוגרפית מלאה של ספרי יגאל מוסינזון

חסמבה

חסמבה (ראשי תיבות של: חבורת סוד מוחלט בהחלט) היא חבורת ילדים סודית, המופיעה בספריו של יגאל מוסינזון. החבורה פועלת בשירות היישוב ומדינת ישראל כנגד אויבי המדינה, ולעיתים בשם אידיאלים חיוביים כנגד פושעים או נבלים בינלאומיים.

סיפורי החבורה הופיעו לראשונה בשנת 1949 בשבועון "משמר לילדים" כסיפור בהמשכים, ובשנת 1950 נאספו הסיפורים לקובץ שהופיע כספר. בסדרה הופיעו 44 ספרים, עד סמוך למותו של מוסינזון, בשנת 1994. סדרת חסמבה נכתבה כהבטחה לבנו של יגאל מוסינזון, עדו (שנפל במלחמת יום הכיפורים), שביקש ספרים עבריים ולא רק את חוברות הטרזן שאביו נהג להביא לו.

סיפורי החבורה זכו לעיבודים רבים, הן בתיאטרון, הן בקולנוע והן בטלוויזיה. הספרים עודם יוצאים לאור במהדורות חדשות, והסדרה היא אחת מסדרות ספרי הילדים המצליחות שיצאו בשפה העברית, ומכירותיה הכוללות עברו את סף מיליון העותקים.

ילדי החבורה מתוארים כילדים על סף גיל ההתבגרות. בספרים מופיעים שני דורות של ילדי החבורה: דור ראשון שפעל בין השנים 1949 ל-1959, ב-16 ספרים הראשונים של הסדרה, בהנהגת ירון זהבי, ודור שני, שפעל בין השנים 1966 ל-1994, בהנהגת יואב צור. הרכב החבורה אינו קבוע, אך המדובר בגרעין הכולל מפקד, סגנית "יפה", "שמן", "רזה", "קטן" ,"תימני". הילדים פועלים מאתר סודי בתל אביב המכונה "המערה החשמלית" הנמצאת מתחת למלון הילטון תל אביב (החל מהספר ה-17 של הסדרה). אויבי החבורה אף הם משתנים, אך דמות הנבל המזוהה ביותר עם הסדרה, שחוזרת במספר ספרים, כמו גם בעיבודים לבמה ולמסך, היא אלימלך זורקין.

חסמבה דור 3

חסמבה דור 3 היא סדרת טלוויזיה ישראלית שעלתה לשידור ב-2 באוקטובר 2010 בערוץ הוט 3 ובערוץ הילדים. העונה השנייה עלתה לשידור ב-14 באוגוסט 2013. בשנת 2014 החלו בערוץ ניקלודיאון לשדר את שתי העונות מחדש.

ב-31.12.17 הסדרה ירדה מהVOD של הוט, לאחר איבוד זכויות יוצרים. (חלק מהן נבעו בשל הורדת "ערוץ הילדים").

יובל סגל (1971)

יובל סגל (נולד ב-3 בספטמבר 1971) הוא שחקן, יוצר, קומיקאי ודוגמן ישראלי.

ירון זהבי

ירון זהבי הוא דמות בדיונית בסדרת ספרי חסמבה פרי עטו של יגאל מוסינזון. על פי התיאור המקורי של מוסינזון הוא נולד במהלך שנות השלושים.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

רון נחמן

רון נחמן (6 באוגוסט 1942 - 18 בינואר 2013) היה ראש עיריית אריאל, חבר הכנסת ה-13 מטעם הליכוד וחבר מועצת הנפט בישראל. לאחר פטירתו הוחלט על זכייתו בפרס ישראל לשנת תשע"ג בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה.

ריבונות (כתב עת)

"ריבונות" הוא כתב עת מדיני בהוצאת תנועת הריבונות (מייסודה של נשים בירוק), שהחל לצאת לאור בחשון תשע"ד - אוקטובר 2013. המגזין עוסק בנושא החלת הריבונות של ישראל על שטחי יהודה ושומרון וכולל כתבות וראיונות עם שרים, חברי כנסת ואישי ציבור.

המטרה הרשמית של כתב העת: "לצעוד צעד נוסף בדרך להטמעה רעיונית ומעשית של החלופה הציונית לחזון שתי המדינות שהציג השמאל במשך עשרות שנים וכשל... כחלק מהמאמץ ההסברתי, המקביל למאמץ המעשי להיאחזות בקרקע".

המגזין יוצא לאור כל חצי שנה בממוצע, בשתי מהדורות; עברית ואנגלית.

שמעון לנקרי

שמעון לנקרי (נולד ב-נובמבר 1961), הוא ראש עיריית עכו מאז שנת 2003.

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה על ידי חיל האוויר הישראלי (מבצע מחוץ לקופסה) בוצעה ב-6 בספטמבר 2007, כ"ג באלול ה'תשס"ז, לאחר חצות הלילה. התקיפה נעשתה תחת מעטה של חשאיות, שנשמר גם לאחריה. כשישה חודשים לאחר מועד התקיפה, הודיעו גורמים בממשל האמריקאי כי היעד שהותקף והושמד היה כור גרעיני לייצור פלוטוניום, שנבנה בסוריה בעזרת קוריאה הצפונית. העיתון הגרמני "דר שפיגל" פרסם כי גורמי מודיעין טענו שהכור בסוריה שימש לסייע לתוכנית הגרעין האיראנית וכי עבדו בו גם מדענים צפון-קוריאניים. העיתון "הארץ" דווח גם כי איראן מימנה את בניית הכור שהופצץ.ב-2011 אישרה גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהמטרה שהופצצה אכן הייתה כור גרעיני בשלבי בנייה. העיתון "דר שפיגל" דיווח כי שם הקוד של הפעולה היה "מבצע בוסתן", ומקורות אחרים דיווחו כי שם הקוד היה "מבצע אריזונה", אך, כאמור, השם הרשמי היה "מבצע מחוץ לקופסה". ב-21 במרץ 2018, לאחר יותר מעשר שנים, אישרה ישראל רשמית שהפציצה את הכור, ופרסמה פרטים על המבצע.

עורכי העיתון מעריב
עזריאל קרליבךאריה דיסנצ'יקשלום רוזנפלדשמואל שניצר • עידו דיסנצ'יק • דב יודקובסקידן מרגליתעופר נמרודייעקב ארזאמנון דנקנררותי יובל ודורון גלעזר • יואב צור • אבי משולםניר חפץשלמה בן-צבי

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.