יהושע רבינוביץ

יהושע רבינוביץ (13 בנובמבר 191114 באוגוסט 1979) היה ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר הכנסת, שר האוצר ושר השיכון.

יהושע רבינוביץ
יהושע רבינוביץ
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1934
שר האוצר ה־5
3 ביוני 197420 ביוני 1977
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה יצחק רבין
שר השיכון ה־6
10 במרץ 19743 ביוני 1974
(12 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה יצחק רבין
חבר הכנסת
13 ביוני 197714 באוגוסט 1979
(שנתיים ו-8 שבועות)
כנסות 9
ראש עיריית תל אביב ה־7
19691974
(כ־5 שנים)
תפקידים בולטים
Rabinovich22
קבר יהושע רבינוביץ בבית הקברות טרומפלדור

ביוגרפיה

יהושע רבינוביץ נולד בכ"ב בחשון תרע"ב ליוסף מנחם רבינוביץ ולמרים לבית רובין בווישנבה שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בתיכון למד בגימנסיה עברית וסיים הכשרה כמורה בסמינר עברי למורים בווילנה. לאחר סיום לימודיו עבד כמורה וכמנהל בית ספר עברי של תנועת "תרבות". הוא היה פעיל בתנועת "החלוץ". בדצמבר 1934 עלה לארץ ישראל, הצטרף למפלגת פועלי ארץ ישראל והיה פעיל בהסתדרות הכללית וכן היה מראשי ברית הקואופרציה הצרכנית של ההסתדרות. בשנת 1938 נישא לגאולה לבית מלניק.

ב"גוש" של מפא"י

רבינוביץ היה האיש מאחורי הקלעים ב"גוש" של מפא"י (שהיווה קבוצה מאורגנת בתוך מפא"י, בעיקר חברים ותיקים, בשנות המדינה הראשונות, ששרגא נצר היה הדמות הבולטת בה, ואשר הייתה הקבוצה העירונית בעלת ההשפעה הרבה ביותר במפלגה). אשר ידלין אמר עליו כי "שמר על אלמוניות עד שנבחר לראש עירייה" וגם כאשר נבחר לתפקיד שר האוצר היה "פוחד מהשלטון גם כשהוא עצמו השלטון". רבינוביץ שימש כציר בקוגרס הציוני הכ"ג.

בעיריית תל אביב

בשנת 1955 נבחר רבינוביץ למועצת עיריית תל אביב, וכיהן בתפקיד סגן ראש העירייה בשנים 19591969, במהלך כהונתו של מרדכי נמיר כראש העירייה. בשנת 1961 הוא נבחר לשמש גם כיו"ר ועדת הכספים וגם ליו"ר ועדת בניין ערים. לאחר התפטרותו של נמיר בשנת 1969 נבחר על ידי מועצת העירייה לכהן בפועל כראש העירייה, ובבחירות 1969 נבחר על ידי תושבי העיר לתפקיד ראש העירייה.

רבינוביץ קידם תוכניות פיתוח והתחדשות רבות. מרבית הפרויקטים שקידם נחנכו רק לאחר שסיים את תקופת כהונתו ועל כן אינם נזקפים לזכותו, אלא לשלמה להט. בין השאר קידם רבינוביץ את פיתוח חופי תל אביב ובניית הטיילת החדשה, החל את הכשרת פארק הירקון שלימים נקרא על שמו ("גני יהושע"), החל את פרויקט נתיבי איילון, קידם את תוכנית בניית הרכבת התחתית (שנגנזה לאחר מלחמת יום הכיפורים) וייסד את מרכז התעסוקה קריית עתידים. עם זאת נטען כי חלק מהפרויקטים הללו כללו בינוי מאסיבי ללא התחשבות סביבתית, דוגמת "חומת בתי המלון" לאורך החוף, או פרויקטים כושלים ופילים לבנים דוגמת כיכר אתרים או פרויקט המע"ר במנשייה. רבינוביץ טיפח מאוד את מערכת החינוך העירונית, הקים את קרן תל אביב לספרות ואמנות וסייע להתפתחות אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1974 זכה שלמה להט בבחירות לעיריית תל אביב, ורבינוביץ מונה לתפקיד שר השיכון, לאחר ששימש זמן קצר בתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר.

שר האוצר

ב-3 ביוני 1974 מונה רבינוביץ לשר האוצר בממשלתו הראשונה של יצחק רבין. בתפקיד זה כיהן עד 20 ביוני 1977, מועד תום כהונתה של ממשלת רבין.

כשר האוצר הוביל רבינוביץ צעדים אחדים בתחום המסים:

  • הרפורמה במס הכנסה בעקבות המלצותיה של "ועדת בן שחר": רפורמה מרחיקת לכת, ששינתה את פניו של מס ההכנסה בישראל, ובפרט ביטלה מנגנונים רבים להתחמקות ממס.
  • הטלתו של מס מעסיקים: המס הוצג כמס זמני, עד להטלתו של מס ערך מוסף, אך הוא המשיך להתקיים עד סוף שנת 2007.
  • הטלתו של מס ערך מוסף: מס זה הפך למרכזי שבמיסים העקיפים בישראל.

האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. כלכלנים קפיטליסטיים סוברים שהאינפלציה נגרמה, בין השאר, מכך שרבין ורבינוביץ לא נקטו במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתוכניות הרווחה.

כדי להימנע מן ההלם שגרמו למשק פיחותים חד-פעמיים גדולים ולצמצם עיוותים שנגרמו בשל אי-התאמת שער החליפין לערך הריאלי של המטבע הישראלי, הנהיגה ממשלת רבין מדיניות של "פיחות זוחל" – מנגנון שהביא להתאמה שוטפת של שער הלירה אל מול הדולר על פי ערכה המדרדר של הלירה. שיטה זו איפשרה ניהול המשק ללא זעזועים גדולים גם באינפלציה שהגיעה לשיעור של כ-50 אחוז בתקופת כהונתה של הממשלה. ליהושע רבינוביץ' מיוחס המשפט "לפני שנה עמדנו על פי התהום ומאז לקחנו צעד גדול קדימה" שהיווה התייחסות למצבה המתדרדר ולצעדים הכושלים של הממשלה להתמודד עם המצב הכלכלי.

כשלושה חודשים לפני פטירתו מונה רבינוביץ לתפקיד יושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.

יהושע רבינוביץ נפטר בכ"א באב תשל"ט ונקבר בבית הקברות טרומפלדור. הוא הותיר אחריו אישה, גאולה-(יקירת העיר תל אביב ומראשוני הגננות בארץ) ושלושה בנים. בעקבות פטירתו נכנסה אסתר הרליץ לכנסת התשיעית.

הנצחתו

קרן תל אביב לספרות ואמנות אותה הקים במהלך כהונתו כראש העיר נקראת מאז מותו על שמו.

בשנת 1982 החליטה עיריית תל אביב לקרוא את פארק הירקון "גני יהושע" לזכרו.

בבת ים ובחולון נקראו רחובות על שמו.

לקריאה נוספת

  • פנחס בן שחר, בתי תל אביב יפו מספרים, תולדותיה של העיר העברית הראשונה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תש"ן-1990.
  • אשר ידלין, עדות, ידיעות אחרונות (עידנים), 1980.
  • יובל אליצור, יהושע רבינוביץ - השר שהציל את המשק, 31 דמויות ממעצבי דור המדינה, הוצאת "כרמל", עמודים 49 - 54

קישורים חיצוניים

13 בנובמבר

13 בנובמבר הוא היום ה־317 בשנה בלוח הגרגוריאני (318 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 48 ימים.

14 באוגוסט

14 באוגוסט הוא היום ה-226 בשנה (227 בשנה מעוברת), בשבוע ה-33 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 139 ימים.

אביב זמר

אביב זמר (נולד ב-6 במרץ 1974) הוא שחקן ישראלי. הוא שיחק בתיאטרון הקאמרי של תל אביב משנת 2002 עד 2017 והיה חבר ושחקן בקבוצת תיאטרון דיוניסאה, שהוקמה בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב ומפעל הפיס. שיחק בתיאטרון באר שבע בשנים 2011-2013 והיה ממקימי תיאטרון תא, מיזם רפרטוארי עצמאי. מופיע בתיאטרון צוותא ותיאטרון הסימטה משנת 2015.

אסף זמיר

אסף זמיר (נולד ב-31 באוגוסט 1980, י"ט באלול ה'תש"מ) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן; היה ממייסדי סיעת "רוב העיר" במועצת העיר תל אביב, ועמד בראשה. בשנים 2008–2013 כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב-יפו של רון חולדאי, בשנים 2013–2018 כיהן כסגן ומ"מ ראש העירייה (תחום חינוך). בנוסף מכהן משנת 2010 כחבר ועד קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות וקולנוע תל אביב וכיו"ר דירקטוריון הוועד משנת 2016. בהיבחרו בגיל 28 הפך זמיר לסגן ראש עירייה הצעיר בהיסטוריה של תל אביב.

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות הוא פסטיבל קולנוע שנערך משנת 2004 עד 2014, מדי שנה בעיר רחובות, ומטרתו הייתה לקדם סרטי קולנוע שנוצרו על ידי נשים.

הפסטיבל היה פרויקט של עמותת "נשים בתמונה", בראשות נעמה פריזנט אורפז וענת שפרלינג, אשר גם היו מיוזמותיו.

הפסטיבל נועד לשמש במה לקולן ולמבטן של יוצרות מישראל ומרחבי העולם, וליצור מפגש ישיר עם יוצרות ובין יוצרות, לרב-שיח של נשים בנושאים שונים, ולצפייה במגוון סרטים.

בפסטיבל הוענקו ארבעה פרסים: פרס בימוי לסרט עלילתי ארוך מטעם קרן מרק ריץ', פרס מועצת הקולנוע ליוצרת הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר, פרס הסרט התיעודי ע"ש ויקי שירן מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, פרס ליוצרת מבטיחה מאת נעמת, וכן מענק פיתוח תסריט לסרט עלילתי באורך מלא בשיתוף קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.

בנוסף להקרנות סרטים, התקיימו במסגרת הפסטיבל אירועים שונים כמו: מפגשים עם יוצרות, סדנאות אמן, הרצאות וימי עיון.

בשנת 2014 ביטלה עיריית רחובות את הפסטיבל.

וישנבה

וִישְׁנֵבָה (בבלארוסית: Ві́шнева; ברוסית: Вишнево וישנבו; בפולנית: Wiszniewo, וישנייבו; ביידיש: וישנעווע) היא עיירה בבלארוס. מספר תושביה לשנת 2006 היה 417.

העיר משמשת כמרכז מועצה אזורית חקלאית, ונמצאת באזור וולוז'ין במחוז מינסק, צפונית-מערבית למינסק בסמוך לגבול עם ליטא.

בעבר הייתה העיירה בתחומי האימפריה הרוסית; בין מלחמות העולם, בשנים 1921–1939, השתייכה לפולין ולאחר המלחמה נכללה בתחומי הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית.

בשנת 1907 מנתה העיירה 2,650 תושבים, מהם 1,863 יהודים. בשנת 1939, לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, נתפסה העיירה על ידי ברית המועצות. בשנת 1941 (מבצע ברברוסה) פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות, והעיירה נכבשה על ידי הגרמנים. לפי עדויות,[דרוש מקור] הגרמנים נכנסו לעיירה עם משאיות ולאחר שאלה התמלאו, דחסו את כל יתר היהודים לתוך שלושה או ארבעה בניינים, שאותם ריססו בגז. היהודים שניסו להימלט נורו במקלעים. ביום הבא עטו תושבים לא-יהודים על המקום והסירו שיני זהב וחפצי ערך מן הגופות.

בשכונה היהודית בעיירה הוקם גטו בסתיו אותה שנה, ויהודי העיירה, ברובם, הושמדו ב-30 באוגוסט 1942 ביער הסמוך לעיירה ונקברו בקבר אחים. ייתרם נשלח לעבודות כפייה או הועבר לגטו בעיירה וולוז'ין הסמוכה.

לפי הכתוב במצבת זיכרון בעיירה, שהוקמה על ידי השלטון הסובייטי, נרצחו על ידי הנאצים (שנקראו על ידי הסובייטים "פשיסטים") בשנת 1942 ונקברו במקום יותר מ-2,000 "אזרחים סובייטים" תושבי העיירה. לא צוין כמה מהם יהודים, אך רובם הגדול היו יהודים.

וישנבה היא מקום הולדתם של יצחק פרסקי ושל בנו שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל ונשיאה ה-9 של מדינת ישראל, וכן של יהושע רבינוביץ - ראש עיריית תל אביב, ונחום גולדמן, שנמנה עם מייסדי הקונגרס היהודי העולמי והיה נשיאו במשך שנים רבות.

ועדת בן שחר

ועדת בן שחר הייתה ועדה ציבורית לבחינת רפורמה במערכת המיסים שמונתה בדצמבר 1974 על ידי שר האוצר יהושע רבינוביץ, ביוזמתו של הממונה על הכנסות המדינה משה נוידרפר.

בראש הוועדה עמד פרופ' חיים בן שחר מאוניברסיטת תל אביב, ויתר חבריה היו פרופ' מיכאל ברונו, פרופ' יורם בן פורת, רו"ח שלום רונאל ועו"ד בועז נהיר.על הוועדה הוטל לגבש המלצות לשינוי שיטת גביית המיסים הישירים ובמיוחד מס הכנסה תוך הורדת המס השולי, מניעת עיוותים, הגברת יעילות גביית המיסים, והרחבת בסיס המס.

חוה פנחס-כהן

חוה פנחס-כהן (נולדה ב-1955) היא משוררת ישראלית, עורכת כתב העת "דימוי".

חסידות ביאלא

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

במהלך הדורות נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החצר להיקרא ביאלא.

יהושע רבינוביץ (רב)

רבי יהושע בן רבי אליהו רגולר (כונה רבינוביץ, בן הרב; ה'תקע"ח, 1818 - כ"ב באדר ה'תרמ"ז, 18 במרץ 1887) היה רב ליטאי, רבן של קלצק ונעשוויז.

יואב אברמוביץ'

יואב אברמוביץ' (נולד בשנת 1978) הוא מפיק סרטים, תסריטאי ומבקר קולנוע ישראלי, סמנכ"ל קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.

יחיאל יהושע רבינוביץ

רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, 1900–1982, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

כ"א בשבט

כ"א בשבט הוא היום העשרים ואחד בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט הוא ברב השנים פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת יתרו.

כ"ב בחשוון

כ"ב בחשוון הוא היום העשרים ושניים בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ב בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

פארק הירקון

פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים המשתרע לאורך נחל הירקון בצפון תל אביב. שטח הפארק כ-3,500 דונם, משכונת הדר יוסף ועד שפך הירקון לים התיכון. הפארק קרוי על שמו של יהושע רבינוביץ, ראש עיריית תל אביב בשנים 1969–1974, ומאוחר יותר, שר האוצר בממשלת ישראל. בתחזוקת הפארק ובפיתוחו עוסקת "חברת גני יהושע - פארק הירקון".

פסקי תשובות

פסקי תשובות היא סדרת ספרי הלכה נפוצים, האוספים פסקים מעשיים מספרי פוסקים וספרי שו"ת. הסדרה נכתבה על ידי הרב שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ, רבה של קהילת משכנות יעקב בשכונת רמת שלמה בירושלים, נכדו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (האדמו"ר מביאלא) וחתנו של חבר הכנסת לשעבר שמואל הלפרט.

הסדרה נכתבה על פי סדר המשנה ברורה, ומונה עד עתה שישה כרכים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך. כרך נוסף יצא על יורה דעה מאת חתנו הרב אהרן אריה כ"ץ.

מלבד ה"משנה ברורה", המחבר מברר גם את דעתם של פוסקים נוספים, כמו בעל התניא. כחסיד, מדגיש המחבר גם את מנהגי החסידות והוא מביא למנהגים אלה מקורות בספרות ההלכה או הקבלה. הסדרה עוסקת בעמדת ההלכה בשאלות טכנולוגיות שנתחדשו בעשרות השנים האחרונות.

הסדרה קיבלה הסכמות מהאדמו"ר רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא, דוד המחבר. ומהרבנים משה אריה פריינד, שמואל הלוי וואזנר, משה הלברשטאם, נסים קרליץ, יצחק טוביה וייס ועוד.

קרן הקולנוע הישראלי

קרן הקולנוע הישראלי (בעבר הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים), היא גוף התמיכה המרכזי בקולנוע הישראלי משנות ה-80 ועד היום, נוסדה ב-1979. עד אותה עת היה זה משרד המסחר והתעשייה שהוסמך לטפל בקולנוע הישראלי, בעקבות "חוק עידוד הסרט הישראלי" מ-1954.

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב היא עמותה המאגדת מספר קרנות שמספקות תמיכה בתחומי האמנויות ובאמנים. פעולות הקרן ממומנות מהון היסוד שלה וכן מהקצבות של עיריית תל אביב-יפו, משרד התרבות והספורט ומפעל הפיס. הקרן נקראת על שם יהושע רבינוביץ, ראש עיריית תל אביב-יפו שהיה יוזם הקמתה.

תיאטרונטו

תיאטרונטו הוא פסטיבל תיאטרון להצגות יחיד (מונודרמה) המתקיים בתל אביב-יפו, החל משנת 1990. בפסטיבל נוצר דיאלוג ישיר בין השחקן היחיד לקהל.

שם הפסטיבל מצביע על מטרתו. הֶלחֵם המילים תיאטרון + נטו, מכוונים להצגה הנשענת, בדומה לימיו הראשונים של התיאטרון, על המילים הכתובות ויכולתו של שחקן לעורר אותן לכדי סיפור והצגה. תיאטרון זה נעדר פירוטכניקה ועזרים מתקדמים שילוו אותו.

התיאטרונטו מתקיים בכל שנה בחודש אפריל במהלך חול המועד פסח, ובמרכזו מתקיימת תחרות שאל שלביה הסופיים מגיעות הצגות בודדות. יוזם ומנכ"ל הפסטיבל הוא יעקב אגמון שצוטט באשר למשנתו על ייחודיות התיאטרונטו:

בראשית פעילות הפסטיבל הוא התקיים במרכז סוזן דלל בנווה צדק, בהפקתו של אגמון ובשיתוף עם תיאטרון הקאמרי, אולם עם עזיבתו של אגמון לניהול תיאטרון הבימה, נדד יחד איתו גם הפסטיבל והפך למזוהה עם הבימה. בשנת 2005, לאחר פרישתו של אגמון מהבימה, חזר הפסטיבל לסוזן דלאל, ואף לשנה אחת לעכו. החל משנת 2008 הוא מתקיים במתחם יפו העתיקה בשיתוף עם הנמל והתיאטרון הערבי-עברי. בשנת 2009 התרחב הפסטיבל ונוספה לו תחרות להצגות ילדים כחלק מהתיאטרונטו הכללי.

משנת 2011 הפסטיבל הרחיב את פעילותו הבינלאומית והעלה גם הצגות אורחות מרחבי העולם.

כל ההצגות בפסטיבל הן של יוצרים עצמאיים.

הפסטיבל מעניק את "פרס התיאטרונטו" על שם נסים עזיקרי (ממומן על ידי קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב ופרויקט מת"ן) לאמנים שנבחרים על ידי חבר שופטים.

שרי האוצר בממשלות ישראל
אליעזר קפלןלוי אשכולפנחס ספירזאב שרף • יהושע רבינוביץ • שמחה ארליךיגאל הורביץיורם ארידוריגאל כהן-אורגדיצחק מודעימשה נסיםשמעון פרסיצחק שמיראברהם בייגה שוחטדן מרידורבנימין נתניהויעקב נאמןמאיר שטריתסילבן שלוםאהוד אולמרטאברהם הירשזוןרוני בר-אוןיובל שטייניץיאיר לפידמשה כחלון סמל מדינת ישראל
שרי הבינוי בממשלות ישראל
גיורא יוספטליוסף אלמוגילוי אשכולמרדכי בנטובזאב שרף • יהושע רבינוביץ • אברהם עופרשלמה רוזןגדעון פתדוד לויאריאל שרוןבנימין בן אליעזרבנימין נתניהויצחק לוינתן שרנסקיאפי איתםציפי לבנייצחק הרצוגזאב בויםמאיר שטריתאריאל אטיאסאורי אריאליואב גלנטיפעת שאשא-ביטון סמל מדינת ישראל
ראשי עיריית תל אביב-יפו (עד 1949 נקראה העיר תל אביב)
מ-1921: מאיר דיזנגוף • מ-1925: דוד בלוך-בלומנפלד • מ-1928: מאיר דיזנגוף • 1936: משה שלוש • מ-1936: ישראל רוקח
מ-1953: חיים לבנון • מ-1960: מרדכי נמיר • מ-1969: יהושע רבינוביץ • מ-1974: שלמה להט • מ-1993: רוני מילוא
מ-1998: רון חולדאי
Emblem of Tel Aviv.svg

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.