יהושע קנז

יהושע קנז (נולד ב-2 במרץ 1937 בשם יהושע גלס) הוא סופר, עורך ומתרגם ישראלי.

יהושע קנז
יהושע קנז 1991 צילום-מוטי קיקיון

ביוגרפיה

יהושע קנז נולד בפתח תקווה. בנעוריו הושפע מהכנענים, ובעקבות זאת שינה את שם משפחתו לשם המקראי "קנז". למד פילוסופיה ושפות רומאניות באוניברסיטה העברית בירושלים וספרות צרפתית בסורבון.

קנז ידוע בעיקר בזכות הרומנים שפרסם, אך הרבה מהשפעתו נזקפת גם לעבודתו כעורך: בשנות השישים והשבעים היה מעורכי הרבעון הספרותי "קשת" ובשנות השמונים ערך עם יורם ברונובסקי את הירחון "מחברות לספרות". כמו כן ערך את מוסף הספרות של העיתון "הארץ", עמו הוא קשור שנים רבות. קנז, המסרב להתראיין ושומר בקנאות על חייו הפרטיים, חי מספר שנים בפריז. ספריו תורגמו למספר שפות והוא נחשב לסופר המחובק על ידי הביקורת והממסד הספרותי בישראל. את סיפוריו הקצרים הראשונים, בראשית שנות השישים, פרסם ברבעון "קשת" תחת שמו הספרותי "אבי עתניאל", ורמז בכך לשופט המקראי הקדום עתניאל בן קנז.

קנז מתרגם מצרפתית שירים וסיפורים (של אונורה דה בלזאק, למשל), ומתחילת המאה ה-21 עובד על פרויקט תרגום ספריו של הסופר הבלגי ז'ורז' סימנון. עד היום פורסמו (בהוצאת "עם עובד") תרגומיו לספרים: "האיש שצפה ברכבות", "מדרגות הברזל", "שעת הפעמונים", "מכתב לשופט", "מותה של בל", "מכת ירח".

זוכה פרס ביאליק ב-1997.

קנז חבר מרצ ותומך שלה עוד מימי רצ. בבחירות לכנסת ה-17 הוצב במיקום ה-109 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת, ובבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-106 ברשימתה. בבחירות ב-2013 הוצב במקום ה-105.

ספריו

מתרגומיו

  • האדום והשחור, כרוניקה של המאה התשע-עשרה, מצרפתית, מאת סטנדאל, אנרי בל, תרגם מצרפתית יהושע קנז, הוסיפה הקדמה והערות לנה שילוני, זמורה ביתן 1981.
  • אינטימיות, מאת ז’אן-פול סארטר, מצרפתית, הדר תל אביב, 1982.
  • האיש שצפה ברכבות, האיש הקטן מארחנגלסק, מאת ז'ורז' סימנון, מצרפתית, עם עובד, תל אביב, תשס"א 2001.
  • אני רוצה לישון!, מאת כריסטין דאוניה, נוסח עברי - יהושע קנז, עם עובד, תל אביב, תשס"א 2001.
  • בובאר ופקושה, מאת גוסטב פלובר, תרגם מצרפתית, והוסיף הערות ואחרית-דבר יהושע קנז, עם עובד תל אביב, תשנ"ז 1997.
  • בן החולות, מאת טאהר בן ג'לון, מצרפתית, עם עובד תל אביב, תשמ"ט 1988.
  • החיים הכפולים של ארסאן לופאן, מאת מוריס לאבלאן, מזרחי, תל אביב, 1964.
  • הקפיטן, מאת מישל זבאקו, מזרחי, 1963
  • ‫חרפות וגידופים, מאת אמלי נותומב, תרגם מצרפתית והוסיף הערות יהושע קנז, עם עובד תל אביב, תשס"ד 2004.
  • מדרגות הברזל; אלמונים בבית, מאת ז’ורז’ סימנון, תל אביב עם עובד, תשס"ג 2003.
  • מזיפי המטבעות, מאת אנדרה ז'יד, תל אביב מפעלים אוניברסיטאיים 1977.
  • מחכים לברברים, מאת ג'. מ. קוטזי, מאנגלית, עם עובד תשמ"ה 1984.
  • מכתב לשופט; הילד שבחלון, מאת ז’ורז’ סימנון, עם עובד תל אביב, תשס"ה 2005.
  • ‫הנשיקה למצורע, מאת פרנסואה מוריאק, עם עובד תל אביב תשמ"א 1981.
  • הסוד המשותף; הכלב הצהוב, מאת ז’ורז’ סימנון, עם עובד תל אביב, תשס"ו 2006.
  • מותה של בל; מכת ירח, מאת ז'ורז' סימנון, עם עובד תל אביב, תשס"ח 2008

עיבודים לסרטים

לקריאה נוספת

  • נורית גרץ, "האשה הגדולה מן החלומות" ליהושע קנז, סימן קריאה, 5, 1976.
  • אורציון ברתנא, מה ידוע להם שלא ידוע לנו?, מאזנים, ס"ו, 2, תשנ"ב 1992. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • יוסף אורן, מאבק על צלם אנוש, נתיב, תשנ"ב 1992.
  • ניצה בן-דב, ספרטה וילדיה האבודים: על מקומו של המקום בכתבי יהושע קנז ו"בהתגנבות יחידים", עלי-שיח 33 (תשנ"ד) 113-119, 1993.
  • יצחק לאור, ההטרוגניות היא הגיהנום: איום, מין ותרבות בנובלה "בדרך אל החתולים" מאת יהושע קנז, אנו כותבים אותך מולדת, תשנ"ה 1995.
  • נילי לוי, חזרה לתבניות קודמות, עיתון 77, 217, 1998.
  • יוסף אורן, קרבנות הכיסופים ל"חיים האמיתיים", על ספרו של יהושע קנז, "מחזיר אהבות קודמות", מאזנים, ע"ב, 6, 2000.
  • חיה שחם, להתפכח מחלום, להיפרד מחזון - שלושה היבטים של חניכה ארץ ישראלית, על "אדון לוי" מאת עמוס עוז, "משחקים בחורף" מאת יצחק בן-נר, ו"סודו של הנריק" מאת יהושע קנז, מחקרי ירושלים בספרות עברית, י"ח, תשס"א 2001. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • קציעה עלון, האמן והערבי: "האחר האולטימטיבי" בספרו של יהושע קנז "נוף עם שלושה עצים", אלפיים 26, תשס"ד 2004.
  • צליל אברהם, "העסק הזה של בני אדם יותר מדי קשה לי" (פתיחת הראיון), מוסף שבעה לילות של ידיעות אחרונות, עמודים 22–24, 22 בפברואר 2013.
  • שני סמאי-מוסקוביץ, הקווים מנגנים מעצמם: קריאה בסיפור ׳התרנגולת בעלת שלוש הרגליים׳ מאת יהושע קנז לאור מושג ההיעשות של דלז וגואטרי. מארג, כרך ד׳, 2013.
  • נעמה צאל, הם דיברו בלשונם: הפואטיקה של יהושע קנז, הוצאת מאגנס, 2016.[1]
  • חן שטרס, קרן דותן (עורכות), יופיים של המנוצחים: ביקורת ומחקר על יצירתו של יהושע קנז, עם עובד, 2017.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יפתח אשכנזי"הם דיברו בלשונם": הייחודיות של יהושע קנז, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2016
הקודם:
יעקב אורלנד, יהודית הנדל
פרס ביאליק לספרות יפה
1997
הבא:
נורית גוברין, אריה סיון, אפרים קישון
2 במרץ

2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 304 ימים.

אברהם יבין

אברהם יבין (23 בספטמבר 1928, ט' בתשרי תרפ"ט - 18 ביולי 2019) היה עורך ספרותי ומתרגם ישראלי. שימש כעורך בהוצאת עם עובד בשנים 1952–1993, ובמשך 20 שנה היה העורך הראשי של סדרת "ספריה לעם" שלה.

אחרי החגים (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

אמנון רובינשטיין (במאי)

אמנון רובינשטיין הוא במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי.

אנדרה ז'יד

אנדרה ז'יד (צרפתית: André Paul Guillaume Gide‏; 22 בנובמבר 1869 - 19 בפברואר 1951) היה סופר צרפתי, מגדולי סופרי צרפת במאה ה-20 וזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1947.

בדרך אל החתולים (סרט)

בדרך אל החתולים הוא סרט קולנוע ישראלי (83 דקות) משנת 2009 בבימויו של חורחה גורביץ', על פי רומן באותו שם מאת יהושע קנז.

בה"ד 4

בה"ד 4 היה בסיס ההדרכה המרכזי של צה"ל לטירונים והועברו בו בעיקר הכשרות טירונות חי"ר כללית (בשנות ה-50) וכן טירונות כלל צה"לית ("טירונות 02"), טירונות כושר לקוי וקורס מ"כים למדריכי טירונים.

כיום משמש מחנה זיקים בו שכן הבסיס כבסיס טירונות ואימונים של פיקוד העורף.

גור קורן

גור קורן (נולד ב-24 בנובמבר 1973) הוא מחזאי, במאי, מתרגם, שחקן ומורה למשחק ישראלי.

התגנבות יחידים

התגנבות יחידים הוא ספר מאת יהושע קנז שיצא בשנת 1986.

הספר מתאר את החוויה הצבאית הישראלית של שנות החמישים, מנקודת מבטה של קבוצת טירונים, בטירונות כלל צה"לית, בבה"ד 4. חייהם של צעירים אלה, בני שכבות ועדות שונות, במסגרת הצבאית, המחמירה והלוחצת, ומחוצה לה, במפגש עם נשים, מספקים מבט פנורמי על החברה הישראלית דאז. בספר חדירה לעומקים פסיכולוגיים, כמו גם לתובנות סוציולוגית מקיפות. עמוס עוז תיאר את הספר כ"סיפור-חניכה קולקטיבי של בניה הפגומים והדחויים של ספרטה, הכ"ף-למ"דים, אלה שהצבא רואה בהם 'בררה'."בשניים מחלקי הסיפור, המספר הוא אחד מן הטירונים העונה לכינוי "מלאבס" (כינוי לפתח תקווה ולאנשיה על פי שמו של כפר ערבי שעל אדמותיו הוקמה העיר). דמויות מפתח נוספות ברומן הן מיקי, הכדורגלן מחדרה, אבנר, הירושלמי בן עדות המזרח ואלון, הקיבוצניק.

התגנבות יחידים (סרט קולנוע)

התגנבות יחידים הוא סרט דרמה ישראלי משנת 2010 בבימוי של דובר קוסשווילי שגם כתב את התסריט בשיתוף עם ראובן הקר המבוסס על הספר התגנבות יחידים של יהושע קנז משנת 1986.

עלילת הסרט מתרחשת בשנת 1956 במחלקה 3 בבה"ד 4 בטירונות כלל צהלי"ת של טירונים בעלי כושר קרבי לקוי (כ"ל) בעלי מוצא, השכלה ורקע שונה שמפקדיהם לא מתחשבים במיגבלותיהם ושואפים להפוך אותם לחיילים קרביים.

הצלם אמנון סלומון זכה בפרס אופיר על הצילום. כן היה הסרט מועמד לפרס אופיר על הבימוי, המוזיקה, התלבושות (רונה דורון), שחקן משנה (מיכאל אלוני) ושחקן משנה (אסף בן שמעון). הסרט זכה במקום ראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בוורשה.

ז'ורז' סימנון

ז'ורז' סימנון (צרפתית: Georges Joseph Christian Simenon; ‏13 בפברואר 1903 - 4 בספטמבר 1989) היה סופר בלגי, ידוע בעיקר בזכות סדרת ספריו על בלש המשטרה המפקח מגרה.

חנה הרציג

חנה הרציג היא חוקרת ספרות, מבקרת ספרות ומתרגמת.

מאמר על המתודה

מאמר על המתודה (בצרפתית: Discours de la méthode) הוא חיבור פילוסופי ואוטוביוגרפי מאת הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, שראה אור בשנת 1637. שמו המלא הוא מאמר על המתודה: כיצד להדריך נכונה את התבונה ולבקש את האמת במדעים.

המאמר ידוע אולי יותר מכל בתור מקורו של הציטוט "אני חושב משמע אני קיים" (בצרפתית: "Je pense, donc je suis") שמופיע בחלקו הרביעי. תרגומו הלטיני של המשפט (Cogito ergo sum) מופיע בספר המאוחר יותר - "עקרונות הפילוסופיה".

המאמר על המתודה הוא מהחיבורים המשפיעים ביותר בפילוסופיה המודרנית, ויש לו חשיבות רבה בהתפתחות מדעי הטבע, הן מתוך חדדו את הרציונליזם ומושגי ה"סובייקט" הצופה בעולם, וגם מתוך קידומו את המתודולוגיה הפוזיטיביסטית שתשמש רבות במדע המודרני. בחיבור דקארט מתמודד עם בעיית הספקנות, שנידונה בעבר גם על ידי סקסטוס אמפיריקוס, אל-ע'זאלי, ומישל דה מונטן. דקארט ניסח את הבעיה כך שהיא מסבירה אמת שהוא מוצא כבלתי ניתנת לסתירה. קו הטיעונים שלו מתחיל בהטלת ספק בכל כדי לראות את העולם מנקודת מבט רציונלית שאינה נזקקת להנחות ולדעות קדומות.

הספר פורסם במקור בליידן שבהולנד, בצרפתית, מעשה חריג לזמנו של דקארט. לאחר מכן תורגם ללטינית ובשנת 1656 יצא לאור באמסטרדם. הספר היה אמור לשמש הקדמה לשלושת החיבורים אופטיקה, מטאורולוגיה, וגאומטריה.

החיבור תורגם לעברית על ידי יהושע קנז, ויצא לאור בשנת 2010 בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי עליית הגג.

מחזיר אהבות קודמות

מחזיר אהבות קודמות הוא רומן מאת יהושע קנז שיצא בשנת 1997.

כמו ביצירות אחרות של קנז דוגמת הרומנים "אחרי החגים" ו"האישה הגדולה מן החלומות", והנובלה "שורפים ארונות חשמל" גם העלילה בספר זה אינה ליניארית אלא "אנלוגית", כלומר הסופר מקדם מספר עלילות במקביל, ולמעשה אין בספר גיבור מובהק.

העלילה מתרחשת במרכז תל אביב ומביאה את סיפורן של מספר דמויות, סיפורים שלעיתים נוגעים ומצטלבים זה בזה.

סטנדל

מארי-אנרי בל (בצרפתית: Marie-Henri Beyle; ‏23 בינואר 1783 – 23 במרץ 1842), הידוע יותר בשם העט שלו סטֶנדָל (Stendhal), היה מגדולי סופריה של צרפת.

סלבה מלצב

סלבה מלצב (נולד ב-4 בספטמבר 1955) הוא במאי, מעצב תפאורה ומורה למשחק בתיאטרון ישראלי.

ספריה לעם

ספריה לעם היא סדרת סיפורת של הוצאת עם עובד, שבמסגרתה יוצאים לאור כ-12 ספרים בעברית בשנה, מהם ספרי מקור ומהם תרגום. הסדרה החלה לצאת לאור באפריל 1955, אותחלה ומוספרה מחדש ב-1958, ומאז היא זוכה להצלחה רבה. בנוסף למכירת ספרי הסדרה בחנויות הספרים, לסדרה יש מפעל מנויים, שבמסגרתו מפרסמת ההוצאה בתחילת כל שנה את הספרים העומדים לצאת לאור בשנה זו, ומאפשרת למנויים להתחייב מראש על רכישת ספרים מתוך הסדרה, בהנחה גדולה.

עם הסופרים העבריים שספרי סיפורת רבים (לפחות חמישה) שלהם ראו אור במסגרת "ספריה לעם" נמנים יהושע קנז, אהרן מגד, חנוך ברטוב, עמוס עוז, נתן שחם, סמי מיכאל, אלי עמיר, חיים באר ומאיר שלו.

עם הסופרים המתורגמים שספרי סיפורת רבים (לפחות חמישה) שלהם ראו אור במסגרת "ספריה לעם" נמנים גרהם גרין, ברנרד מלמוד, אונורה דה בלזק, גבריאל גארסיה מארקס, ג'ון מקסוול קוטזי, פול אוסטר, אנטוניו מוניוס מולינה, איאן מקיואן, ז'ורז' סימנון, מייקל שייבון ורוברטו בולניו.

העורכים הנוכחיים (2017) של "ספריה לעם" הם משה רון, יובל שמעוני, דבורה נגבי ומאיה פלדמן. בעבר ערכו את הסדרה אליהו דוד שפיר, ירוחם לוריא, אברהם יבין, אמציה פורת, אילנה המרמן, נילי מירסקי, תרזה בירון-פריד ועוד.

ספרי הסדרה הם בפורמט של ספר כיס (אך על נייר באיכות גבוהה מהמקובל בספרי כיס). אחדים מספרי הסדרה יצאו לאור גם בפורמט גדול יותר, שבו האותיות גדולות יותר, לנוחות קוראים כבדי ראייה.

אחדים מספרי הסדרה, ובהם אנה קארנינה, יצאו לאור בשיתוף עם המפעל לתרגום ספרי מופת.

עלילה (סרט, 2003)

עלילה (באנגלית: Alila) הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת דרמה וקומדיה המבוסס על הספר "מחזיר אהבות קודמות" מאת יהושע קנז. הסרט עוקב במשך מספר ימים אחר חייהם של דיירי בניין בין תל אביב ליפו. הסרט בוים ונכתב על ידי עמוס גיתאי והופק על ידיו יחד עם מיכאל תפוח ולורן טרושו.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של ונציה שהתרחש באיטליה ב-5 בספטמבר 2003. בישראל הסרט הוקרן לראשונה בבתי הקולנוע ב-26 באוקטובר 2003. אורך הסרט הוא כ-122 דקות ושפתו היא עברית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.