יהושע מונדשיין

הרב יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 - ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט. עבד כספרן מומחה במחלקת כתבי-היד והארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.

ההיסטוריון יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין בסמולנסק

ביוגרפיה

נולד בתל אביב למרדכי שמואל ולחיה מונדשיין, משפחה דתית-ציונית. אחיו הוא פרופסור אהרן מונדשיין, מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. אחיינו הוא פנחס מונדשיין.

מונדשיין למד בישיבת היישוב החדש. נחשף לחסידות חב"ד ובעקבות קשר מכתבים שניהל עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון, בתשכ"ד עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, שם היה תלמידו של הרב שלמה חיים קסלמן. עמד בקשר עם האדמו"ר מאוז'רוב[דרושה הבהרה] ועוד. בתשכ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים במרכז חב"ד העולמי.

אחר נישואיו השתתף בקורס לספרנים חרדים שהתקיימה בספריית הרמב"ם בתל אביב. לאחר תקופת מגורים קצרה בכפר חב"ד ובשכונת חב"ד בקרית מלאכי, עבר לירושלים והחל לעבוד כספרן בספרייה הלאומית. מונדשיין היה בעל תואר שני בלימודי ספרנות.

נפטר בב' בטבת, "זאת חנוכה" ה'תשע"ה, בגיל 67, לאחר כמה חודשים שבהם סבל מסרטן.

כתיבתו

מונדשיין התמקד בשלושה תחומים עיקריים:

ביבליוגרפיה: הוא תרגם את ספרו של הביבליוגרף חיים ליברמן, הוציא לאור שני כרכים מתורת חב"ד - ביבליוגרפיה, ופרסם מאמרים בנושא.

תולדות החסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט: ערך מהדורה מדעית של "שבחי הבעש"ט". בשנים תשמ"ז-תשנ"ב ערך והוציא לאור ארבעה כרכים של "כרם חב"ד", שהוקדשו לעיון ולחקר משנת חב"ד ותולדות החסידות. הוא הקדיש מחקרים רבים לבירור מקורותיהם, אימותם, וגלגולי הגרסאות של סיפורי חסידים. בנושא זה פרסם באתר "שטורעם" סדרה בת עשרות פרקים בשם "סיפורים וגלגוליהם". במחקרים אלו חשף כי סיפורים שהשתרשו כ"סיפורי חסידים" הם "צ'יזבטים גמורים", כלשונו, ולא יכלו להתרחש מבחינה כרונולוגית או גאוגרפית, או שהם גלגול של סיפור שסופר על אנשים אחרים.

מנהג - במשך כארבעים שנה עסק מונדשיין בליקוט ורישום מדויק של מנהגי אדמ"ורי חב"ד והשוואתם למנהגי חצרות אחרות ועדות ישראל. הוא פרסם מאמרים בעניין ובשנת ה'תשנ"ה כינס וערך מחדש, בסיוע בנו, את מנהגי החגים ומועדי השנה בשני כרכי "אוצר מנהגי חב"ד".

פרסם כ-200 פרסומים ומאמרים, חלקם בכתבי עת מדעיים (כדוגמת "תרביץ", "ציון", "קתדרה", "בקורת ופרשנות" ו"עלי ספר") וחלקם בקבצים תורניים (כדוגמת "מוריה", "קובץ בית אהרן וישראל", "אור ישראל" ו"היכל הבעש"ט"). על אחדים ממאמריו חתם בשם העט יהושע ד' לבנון[1].

בנוסף עסק בהוצאה לאור של ספרי חסידות מכתבי יד ומהדורות חדשות מוערות. הוא היה שותף בעריכתם של עשרות ספרים מכתבי אדמו"רי חב"ד, בייחוד כתבי הרב האדמו"ר האמצעי מחב"ד, חתנו "הצמח צדק" ורבי הלל מפאריץ'. משנת תשמ"ט היה חבר ועורך ראשי במכון "אהלי שם - ליובאוויטש", במסגרתו הוציא לאור כתבי יד וההדיר ספרים שחיברו חסידי חב"ד לדורותיהם.

בתשס"ח ובתשע"ג יצאו לאור לרגל בר המצווה של נכדיו ספרי 'תשורה' שבהם קובצו בין השאר עשרות מכתבים שהחליף עם הרבי מלובביץ', משנת 1960 ואילך[2][3].

הוא הותיר אחריו כתבים רבים. לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את מכון "כרמים" להוצאה לאור של כתביו.

דעותיו

מונדשיין החזיק בדעות בלתי מקובלות בקרב רבים מן החסידים, שלעיתים קוממו עליו חסידים אחרים. כך למשל לגבי סיפורי חסידים מקובלים, כמתואר לעיל. הוא לעג לנוהג שהשתרש בקרב חסידי חב"ד "לשלוח" פתקאות שאלה לרבי מלובביץ' על ידי הכנסתם לאוסף מכתביו בספרי "אגרות קודש" והתייחסות למה שנכתב בעמוד בפתיחה אקראית כתשובה מאת הרבי. הוא טען שרוב מכתבי הרבי נפתחים במילים "מאשר קבלת מכתבכם", והצביע על כך שחסידים רבים מקבלים זאת כאישור למה ששאלו בפתקה שהכניסו לספר האגרות. כמו כן הוא חלק בחריפות על הפלג המשיחיסטי בחב"ד.

מונדשיין קבל על כך שכל השקפה ימנית נקלטת בחוגים החב"דיים ללא ביקורת. לדוגמה, הוא הביא את האמונה שהופצה בחוגי הימין ערב תוכנית ההתנתקות, אשר לפיה התוכנית לא תבוצע, כיוון שמשמיים ימנעו את מימושה. לטענתו, אנשים רבים בחב"ד האמינו בכך, אף על פי שאין מקור לאמונות מסוג זה בתורת היהדות בכלל ובתורת חב"ד בפרט. מאותה סיבה התנגד מונדשיין לסיסמה "לא נשכח לא נסלח" שנופפו בה לאחר ביצוע תוכנית זו וראה בה התרסה כלפי האמונה בהשגחתו הפרטית של הבורא[4].

הוא גם תמה על מנהגם של תלמידים, חסידים וליטאים - להשמיט בהדפסת כתבי רבותיהם דברים שסברו שאינם "לכבודם" וכדומה.

כתביו

ספרים שכתב

  • תורת חב"ד: ביבליוגרפיות לקוטי אמרים הוא ספר התניא, מהדורותיו, תרגומיו וביאוריו, תקנ"ו-תשמ"א, קה"ת, כפר חב"ד תשמ"ב (1981).
  • ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן: בעל התניא והשו"ע: ביבליוגרפיה: הלכות תלמוד תורה, שולחן ערוך, תשובות פסקי הסידור, ברכת הנהנין ונט"י, כפר חב"ד, בהוצאת קה"ת, תשמ"ד (1984)
  • הצופה לדורו[5]: תולדות חייו ופעלו של הרב יקותיאל אריה קמלהאר. ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ"ז
  • מסע ברדיטשוב: מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן לברדיטשוב, ברסלב ומז'יבוז', תק"ע-תש"ע, קריית מלאכי : הוצאת חזק, תש"ע
  • המאסר הראשון: מאסרו הראשון של האדמו"ר רבי שניאור זלמן בעל התניא, מאבקי המתנגדים והחסידים בווילנא, המלשינויות ומאסריו של הגר"א מווילנא לאור תעודות ומסמכים, חדשים גם ישנים, ירושלים תשע"ב (2012)[6]
  • המסע האחרון: מאתיים שנה למסעו של האדמו"ר רבי שניאור זלמן בעל ה'תניא', בעיצומה של מלחמת נפוליאון, תקע"ב-תשע"ב. לאור מסמכים ותעודות, חדשים גם ישנים, וגם: סיפורים ושמועות, דרושים ומאמרים, ירושלים תשע"ב (2012)[7]

לאחרי פטירתו

  • דברי ימי התמימים, תשע"ז

ספרים שההדיר

  • שבחי הבעש"ט: פקסימיל מכתב היד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס, בצירוף מבוא ונספחים, ירושלים תשמ"ב
  • פני משה, ביאור על "פתח אליהו", מאת ר' חיים משה בן יעקב ליברמן, עם מבוא והוספות. בהוצאת אהלי שם, כפר חב"ד תשמ"ח
  • זכר יהודה - שו"ת מהרי"ל זלקינד (בטלן), עם מבוא והוספות. בהוצאת אהלי שם, כפר חב"ד תשנ"א
  • סדר תפלה על פי נוסח הקדוש האריז"ל עם פירוש מהרי"ד, בהוצאת מכון אהלי שם ליובאוויטש, כפר חב"ד תשנ"א
  • פירושים לפירושו של רש"י על התורה לרבי מלאכי הכהן, בתוך: אור עולם (קובץ), חלק א, כרך א עמודים 91–157, בהוצאת מכון ליובאוויטש, תשנ"ה
  • סור מרע ועשה טוב - עם הוספות מהרצ"א, בהוצאת אמת, ירושלים-ברוקלין, תשנ"ו
  • ספורי נפלאות - מהרה"ק ר' ישראל דוב, המגיד מווילעדניק, תרגום מיידיש (ממהדורת תרס"ב) עם מבוא קצר (והוספות מהרב גדליה אבערלאנדר). בהוצאת אור ישראל, מונסי, ניו יורק תשנ"ו
  • שו"ת שערי דעה - מהרב חיים יהודה ליב ליטווין מסאסניצא, בצירוף מבוא ונספחים, בהוצאת אהלי שם, ירושלים תשע"ב
  • זכות ישראל – מהדורא תניינא מר' ישראל בערגער (תרט"ו-תרע"ט), נדפס בפרקים בקובץ היכל הבעש"ט[8]

ספרים שערך

  • ספר המפתחות לספרי לקוטי שיחות של הרבי מחב"ד כרכים א-ט, קה"ת, ניו יורק תשל"ו
  • מגדל עז - לזכר הרב עזריאל זליג סלונים: מאמרי תורה וחסידות, מאת רבותינו ... נשיאי החב"ד וגדולי תלמידיהם", בהוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד תש"מ
  • פלח הרמון, מאמרים ורשימות מאת הרב הלל הלוי מפאריץ', ירושלים, תשנ"ב
  • אוצר מנהגי חב"ד: ליקוטי הנהגות, הדרכות ותקנות מרבותינו ... ומנהגי אנ"ש לדורותיהם היכל מנחם, קה"ת, ירושלים תשנ"ה-תשנ"ו
  • אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא, איגרותיו של הרב שניאור זלמן פרדקין אל מו"ה ישעיה ברלין מריגא, תרנ"ב-תרס"ב (ירושלים תשס"א)
  • ספר המפתחות לספרים תורת לוי יצחק ולקוטי לוי יצחק, מאת הרב לוי יצחק שניאורסון, קה"ת, תשס"ח
  • רשימות הרב"ש שניאורסהן, מאת הרב ברוך שניאור שניאורסאהן, קה"ת, ברוקלין תשס"א (עורך שותף)
  • דרך המלך, תרגום ופענוח דרכונו של הרבי מליובאוויטש מהשנים תרפ"ח - תרצ"ג, ירושלים תשס"א.
  • אגרות קודש מאת רבי שניאור זלמן מליאדי, אדמו"ר הזקן, קה"ת, ברוקלין תשע"ב (עורך שותף)

תרגם

  • תרגם מיידיש את אהל רח"ל, חלק שני מאת ר' חיים ליברמן, ונדפס בתור: אהל רח"ל, חלק שלישי, ניו יורק, התשמ"ד, 1984

משפחתו

בכסלו תשכ"ט נשא את רחל, בתו של דוד ברוומן, יו"ר ועד כפר חב"ד. בשנת תשס"ה התאלמן ונשא את דבורה קווין-אלטהויז.

עץ משפחתי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי שמואל
מונדשיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב משה סלומון
 
תמימה סולומון
 
 
 
אהרן מונדשיין
 
יהושע מונדשיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה שפירא
 
שלמה שפירא
 
פנחס מונדשיין
 

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו:

מאמרים וכתבות:

כתביו:

אודותיו:

הערות שוליים

  1. ^ דוד אסף, על שלושה חוקרי חסידות
  2. ^ תשורה מחגיגת בר המצווה של מנחם מנדל מונדשיין, תשס"ח
  3. ^ מסמכים נדירים נחשפים בתשורה מרתקת, תשע"ג, באתר שטורעם.נט
  4. ^ לא נשכח ולא נסלח?!, אתר שטורעם.נט
  5. ^ הצופה לדורו
  6. ^ ספר חדש: 700 עמודים על פרשת המאסר והגאולה, י"א באייר תשע"ב באתר שטורעם נט.
  7. ^ מאתיים שנה ל"יציאת ליאדי" הבריחה וההסתלקות באתר שטורעם כ"ב באלול תשע"ב.
  8. ^ "זכות ישראל" - מהדורא תניינא, באתר שטורעם
  9. ^ השלמות לספר נדפסו בקובץ יגדיל תורה, ברוקלין, חוברת סא סימן קו. מאמר ביקורת על הספר מאת הרב דוד משה אולידורט נדפס שם, חוברת סא סימן קה.
אהלי שם

מכון "אהלי שם - ליובאוויטש" הוא בית הוצאה לאור שבעבר היה מכון מחקר תורני, שעסק בההדרתם והוצאתם לאור של ספרי אדמו"רי חב"ד ותלמידיהם.

אהרן מונדשיין

פרופ' אהרן מונדשיין הוא חוקר תנ"ך, מרצה במכללות וכן מרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן .

ב' בטבת

ב' בטבת הוא היום השני בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברב השנים פרשת ויגש. אולם, אם בר המצוה חל בשנה שראש השנה שלה חל בשבת או בשנה חסרה שראש השנה שלה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

בטאון חב"ד

בטאון חב"ד היה כתב עת שיצא על ידי אגודת חסידי חב"ד בישראל בין השנים תשי"ב-תשל"ג (1952–1973). במשך פעילותו יצאו ארבעים ואחד גליונות.

האח

האח הוא שבועון הילדים החרדי הראשון. יצא לאור על ידי חסידות חב"ד ברוסיה מתר"ע (1910) עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בתרע"ד (1914). העיתון יצא לאור מדי שבוע בכ-6,000 עותקים על ידי ישיבת תומכי תמימים והופץ ברחבי רוסיה, פולין, ליטא, לטביה, וגרמניה - ויש הטוענים כי היה מופץ בקביעות גם בארצות הברית. העיתון נערך על ידי הרב משה רוזנבלום, בפיקוחם של אדמו"רי חב"ד הרש"ב והריי"צ.

מקור שמו של העיתון הוא בכינויים של ילדי החסידים, כ'אחים' ל'תמימים' - בחורי ישיבות חב"ד.

העיתון נכתב בלשון הקודש, עברית ישנה וביידיש והכיל חומר יהודי דתי, סיפורים, חדשות, שעשועונים ועוד, וקטעים ממנו הועתקו לספרי לימוד ועיתוני נוער אחרים. העיתון נכתב מדי שבוע בפיקוחם של האדמו"ר הרש"ב ובנו הריי"ץ ומקובל כי הם היו מגיהים מדי שבוע את החומר שהוכנס לעיתון וחלקים גדולים ממנו נכתבו בהשראתם.

לימים, נמצאו בין שמות הילדים פותרי החידות בכמה מהגליונות שמותיהם של רבי מנחם מנדל שניאורסון ואשתו הרבנית חיה מושקא שניאורסון. בנוסף נמנו על קוראי העיתון בילדותם קרובי משפחתו של רבי מנחם מנדל - המשוררים אברהם שלונסקי וורדינה שלונסקי. העיתון נחשב לנכס היסטורי נדיר בחשיבותו בחסידות חב"ד, ושנים רבות הוא נותר בגדר אגדה. מחלקם של הגליונות לא נותרו עותקים, אך ממרבית הגליונות נותר עותק אחד שנמצאו ברשות הרב דוד רסקין והובאו לארצות הברית באמצעות אביו, ובתשע"ב (2012) הוציא לאור מכון "אהלי שם" בראשות הרב אליהו יוחנן גוראריה ספר בשם 'האח' ובו הוצגו לציבור כל הגליונות שנותרו בתוספת סקירות ומאמרים על השבועון ועל כותבו מאת יהושע מונדשיין, הרב טוביה בלוי ועוד.

ההתנגדות לחסידות

ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות. מחלוקת זו, שבמידה מסוימת נותרה עד היום, הובילה לחלוקה בין חסידים למתנגדים (ידועים בימינו כ"ליטאים"). המאבק של הקהילה היהודית הממוסדת בחסידות כלל חרמות ורדיפות, ולעיתים אף מסירה לשלטונות. שיאו בשלושה פולמוסים בולטים בין השנים 1770–1805.

העשיל צורף

רבי יהושע העשיל בן רבי יוסף צורף (שצ"ג - כ"ד אייר, ת"ס, 1633-1700) מוילנה, היה מקובל ומנהיג רוחני בפולין, מחבר "ספר הצורף", נחשד על ידי חוקרים בשבתאות.

חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798).

חיים מאיר היילמן

חיים מאיר היילמאן, היילמן או הילמן (ה'תרט"ו, 1855 - י"ג בחשוון ה'תרפ"ח, 8 בנובמבר 1927) היה ביוגרף, ומוציא לאור. עסק בהדפסת סיפורי חסידים וכתבי אדמו"רי חב"ד. כתב את ספר הביוגרפיה המהווה את אחד ממקורות הידע החשובים על אדמו"רי חב"ד - "בית רבי".

יוסל'ה קמצן קדוש

סיפורו של יוסל'ה קמצן קדוש (בגרסאות אחרות ישראל גוי קדוש) היא אגדה יהודית מפורסמת. לסיפור גרסאות רבות ושונות אולם המוטיב המרכזי – מצוות מתן בסתר של העשיר – נשמר בכולן. הסיפור זכה לפרסום רב גם בעקבות רבי שלמה קרליבך שסיפר אותו בהופעותיו בליווי נגינת גיטרה, ובהמשך בקלטת שיצאה כחלק מסיפוריו.

ישיבת תומכי תמימים

ישיבת תומכי תמימים הייתה הישיבה החסידית הראשונה ואם רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש הקרויות על שמה. הישיבה פעלה בעיירה לובביץ' שבבלארוס בשנים ה'תרנ"ז (1897) - ה'תרע"ח (1918). מייסד וראש הישיבה היה האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון. מנהל הישיבה בפועל היה בנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, לימים האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד.

ישראל דב בער מווילעדניק

הרב ישראל דב בער מווילעדניק, (תקמ"ט, 1789 - כ"א בטבת תר"י, 1850) היה רב חסידי במחצית הראשונה של המאה ה-19. מכונה "הצדיק מווילעדניק".

כפר חב"ד (שבועון)

עיתון כפר-חב"ד הוא שבועון של הזרם המתון של חסידי חב"ד בישראל, הנושא את שם היישוב "כפר חב"ד" ומופץ באלפי עותקים בארץ ובעולם.

סיפורי חסידים

סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים. הסיפורים מסופרים בדרך כלל בטיש (יידיש: שולחן) החסידי ומלוקטים למקבצים שונים של סיפורים.

סעודת משיח

סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה שמקיימים חסידי חב"ד ותומכיהם לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות). בחסידות ברסלב ובכמה חצרות חסידיות אחרות נוהגים לקיים בעת זו סעודה לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, לפי המסורת החסידית, וקוראים לה סעודת הבעל שם טוב.

רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו, שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה, משום שביום זה מתגלה הארת המשיח.

פולמוס המשיחיות בחב"ד

פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא ויכוח בין הזרם המשיחיסטי לבין הזרם המתון (הקרוי גם "הזרם המרכזי" או "הזרם האנטי-משיחיסטי") בחסידות חב"ד בשאלה האם להתייחס אל רבי מנחם מנדל שניאורסון, "הרבי מלובביץ'", כמשיח ובעיקר האם לפרסם זאת. הוויכוח החל בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 באחרית ימיו, בעיקר בתקופת מחלתו, התעצם לאחר פטירתו בג' בתמוז ה'תשנ"ד (1994), ונמשך גם כיום. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתון סבורים מרבית החסידים כי הוא יתגלה כמשיח כשיקום לתחייה, אך סוברים שאין לפרסם זאת. במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם בכך שחלק מן הזרם המשיחיסטי מכחיש את עובדת פטירתו של הרב שניאורסון.

פנחס מונדשיין

הרב פנחס מונדשיין (נולד בב' באייר ה'תשכ"ז, 12 במאי 1967) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים 'שערי עיון'. משנת ה'תשע"ט משמש כדיין בבית הדין הרבני האזורי נתניה.

קבר עובדיה מברטנורא

קבר עובדיה מברטנורא הוא מערת קבורה, המיוחסת כקברו של רבי עובדיה מברטנורא ממפרשי המשנה ורבה של ירושלים, שנטמן במקום ככל הנראה בשנת ה'ר"ץ (1529).

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (נולד בין השנים ה'תק"ה-ה'תק"ט, 1745–1749 (ראו להלן), נפטר בכ"ד בטבת ה'תקע"ג, 1812) מכונה אדמו"ר הזקן, בעל התניא ובעל שולחן ערוך הרב וכן רש"ז. מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו, עמד בראשה משנת ה'תקל"ב (1772) ועד לפטירתו בשנת ה'תקע"ג (1812). חיבר מספר ספרים, מהם נתפרסמו "ספר התניא" ושולחן ערוך הרב".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.