יהושע כהן

יהושע כהן (22 ביוני 19228 באוגוסט 1986) היה איש הלח"י, ממייסדי שדה בוקר, שומר ראשו של דוד בן-גוריון ואיש חינוך.

David Tuviyahu - Yehoshua Cohen 1960
יהושע כהן (משמאל) בחברת דוד טוביהו, 1960

ביוגרפיה

יהושע כהן נולד ב-1922 במושבה פתח תקווה, הבכור משני בניהם של בלומה ויעקב כהן. לאחר מספר שנים עבר עם משפחתו לכפר סבא. בנערותו הצטרף לאצ"ל ועם הפילוג עבר עם הפורשים ללח"י. ב-1942, אחרי שהבריטים עצרו את רוב מפקדי הארגון ורצחו את מפקדו והעומד בראשו אברהם שטרן (יאיר) עמד הארגון בפני סכנת פירוק. יהושע כהן ניהל את הארגון באותה התקופה, תוך שהוא מסתתר בפרדסי כפר סבא. בת זוגו באותם ימים, נחמה (נחה), לימים אשתו, סייעה לו באמצעות אספקת מים, מזון והעברת הודעות, אך רוב הזמן הוא חי רק מאכילת תפוזים שגדלו בפרדס. למרות התנאים הקשים, הוא גם ביצע בתקופה זו פעולות מרי, שבראשן מלכוד רכבו של מפכ"ל המשטרה הבריטי. המפכ"ל נתן למשרתו הערבי להתניע את הרכב והרכב התפוצץ. המשרת נהרג אך המפכ"ל ניצל. הבריטים הציעו פרס של 1,000 לא"י למי שיסייע בתפיסתו.[1]

יהושע כהן עמד בראש הארגון וניהל אותו עד שהצליח יצחק שמיר להימלט מהכלא הבריטי ונטל את הפיקוד לידיו. גם אחיו, מנחם כהן שכונה "יחזקאל", הצטרף אליו לארגון, ועסק בין השאר בקבלת פעילים חדשים. בין הפעילים אותם קיבל היה עזרא יכין, שמתאר בספרו את המפגש. מנחם נאסר בלטרון, ברח משם, נתפס בשנית, וגורש יחד עם גולי אצ"ל ולח"י למחנות המעצר באריתריאה. אחרי הכרזת העצמאות שוחרר מנחם, הצטרף לצה"ל, ונפל בקרב בבית ג'יברין במלחמת השחרור.

Palestine Police Force Wanted List 2 (Lehi)
יהושע כהן (מימין), בכרזת מבוקשים של משטרת המנדט.

ב-1944 פיקד על ניסיון התנקשות בחיי הנציב העליון הרולד מקמייקל. באוקטובר 1944 נעצר בידי הבריטים[2] ונשלח למחנות המעצר באפריקה. עם קום המדינה שוחרר וחזר לישראל, והיה השותף העיקרי בפעולת ההתנקשות של אנשי הלח"י ברוזן פולקה ברנדוט, המתווך שבא לארץ מטעם האו"ם. בתקופה שלאחר קום המדינה התקשה להסתגל לחיים הלא-מחתרתיים, ועבד כפקיד בחברת "רסקו".

בשנת 1952, לאחר שהצבא לא אישר לו להמשיך בשירות קבע עקב השתייכותו בעבר ללח"י, הצטרף לקבוצה המייסדת של שדה בוקר יחד עם אשתו ובנו בן השלוש חמי. הקבוצה דגלה בהקמת קיבוץ א-פוליטי יחד עם בוגרים של כל המחתרות ללא הבדלים. הם התמודדו עם תנאי החיים הקשים ולמדו לנצל את משאבי הנגב ולהתמודד עם המחסור במים ובצרכי חיים בסיסיים נוספים. הוא אף עסק בביטחון היישוב ובקשר עם הבדואים שסביבו. כשבא דוד בן-גוריון להתיישב בשדה בוקר מונה יהושע כהן כאחראי על אבטחתו, חרף עברו בלח"י. בהליכותיו הארוכות של בן-גוריון בשבילים שסביב שדה בוקר, ליווה אותו יהושע כהן כשהוא נושא נשק ומקפיד להסתיר מעיני בן-גוריון את כוחות האבטחה הנוספים שפעלו מסביבם. הם אף שוחחו ארוכות והפכו לידידים קרובים.

על פי התיעוד של הביוגרף של בן-גוריון, מיכאל בר זהר, בן-גוריון ידע בוודאות וגם כתב ביומנו שיהושע כהן הוא זה שרצח את ברנדוט. הוא רק לא ידע שידידו ומאבטחו בשדה בוקר הוא אותו האדם. רק לאחר שבר זהר העמיד את בן-גוריון על הדבר, הוא זימן את כהן לשיחה ארוכה ובסופה שניהם בקשו מבר זהר לשמור על הסוד. בר זהר אכן שמר עליו, ופרסמו רק לאחר מותם של כהן ובן-גוריון.

היה ממקימי בית ספר שדה שדה בוקר, והשתתף בחפירות הארכאולוגיות במצדה ובעבדת. אחרי מלחמת ששת הימים היה ממייסדי בית ספר שדה כפר עציון[3] והפך לאיש חינוך. בשיחותיו עם בני נוער התמקד בעיקר בשלושה סיפורים של גבורה יהודית: מצדה, הגנת גוש עציון ונפילתו והעמידה היהודית בשואה. כשהוחלט על הנסיגה מסיני שבת רעב במחאה על ההחלטה.

יהושע כהן נפטר באופן פתאומי מדום לב בקיץ 1986, בגיל 64, כשנה אחרי מות אשתו נחמה.[4] השאיר בן ובת. בנו, חמי כהן, יליד 1949, חקלאי בעין הבשור, התפרסם ב-2018 במחאת היחיד שקיים נגד המשך היאחזות האו"ם בארמון הנציב, המהווה לדעתו הפרה של הריבונות הישראלית בירושלים[5].

על שמו נקראו בית ספר שדה בשדה בוקר ורחוב במאחז חוות יאיר שבשומרון.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרסים של אלף לא"י כ"א, דבר, 20 במאי 1942 (מודעה).
  2. ^ נתפס אחד מקבוצת שטרן שהמשטרה קבעה עליו פרס, הצופה, 29 באוקטובר 1944
  3. ^ אברהם הרצפלד, במרומי גוש עציון, דבר, 2 ביולי 1971
  4. ^ נחמה כהן איננה, מעריב, 21 ביוני 1985.
  5. ^ מחאת החקלאי הבודד, 20.8.2018, ערוץ 7
אליהו גלעדי

אליהו גלעדי (1915 - 7 באוגוסט 1943) היה פעיל ציוני בארץ ישראל וממנהיגי הלח"י. בעקבות חילוקי דעות חריפים ביותר בינו ולבין יצחק שמיר ופעילי לח"י אחרים, חבריו למחתרת הרגוהו.

ארגון נפגעי פעולות איבה

ארגון נפגעי פעולות איבה (הארגון היציג) הוא הארגון המייצג את נפגעי פעולת האיבה, שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי והרשות המאשרת במשרד הביטחון, נקבעה להם דרגת נכות של 20% ויותר (או 10% ויותר והגישו תביעתם עד ליום ה-1.1.1996), מקבלים גמלת נכות חודשית ומשלמים דמי חבר, אלמנות ואלמנים, יתומים והורים שכולים.

הארגון משמש כארגון היציג, בעקבות החלטת ממשלה משנת 1998, והוא ארגון א-פוליטי וא-מפלגתי.

ארגון נפגעי פעולות איבה הוא הארגון היציג בישראל ומאחד בתוכו שלושה סקטורים: נכים, אלמנות / אלמנים והורים שכולים.

הארגון הוא עמותה הפועלת למען רווחת חבריה ולצורך השגה ושמירה של זכויותיהם.

מייסד הארגון הוא דב קלמנוביץ'.

בית ספר שדה כפר עציון

בית ספר שדה כפר עציון נמצא בקיבוץ כפר עציון. בית הספר עוסק בהדרכות טיולים בכל מרחב גוש עציון, הרי יהודה, ירושלים, מדבר יהודה ושפלת יהודה.

בית-ספר שדה כפר-עציון נוסד סמוך לחידוש היישוב היהודי בגוש-עציון, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, בשיתוף החברה להגנת הטבע ביוזמתו של יהושע כהן משדה בוקר. נכון לשנת 2008, ההדרכה שמעניק בית הספר היא בשיתוף עם החברה להגנת הטבע אך האכסניה היא עצמאית.

בית הספר עורך סדרה של טיולים על הקשר בין ארץ ישראל לבין התנ"ך: נושאי הלימוד: מראשית ממלכת ישראל המאוחדת עד שתי מדינות לעם אחד, לטייל עם התנ"ך - תקופת הממלכה המאוחדת, " קום התהלך בארץ" - בארץ יהודה, סיור לאור המקורות, סדרת סיורים בארץ יהודה, סיורים בעקבות חידושים בארכאולוגיה של ארץ ישראל, חוג אלונים לחובבי בוטניקה וטיול מאורגן בשביל ישראל.

פעילויות מיוחדות לנוער נערכות תוך הפרדה בין בנים לבין בנות. פעילויות אלו כוללות מסעות נודדים לשלושה ימים מכפר עציון לירושלים, לשפלת יהודה ולסיירים: גלישות וסיורי מערות.

סדרה של מחנות למבוגרים ולנערים לשם ביצוע חפירות ארכאולוגיות באתר "חורבת ג'ומג'ום" מימי מרד בר כוכבא בהדרכת ארכאולוג מאוניברסיטת בר-אילן.

בית הספר מתמחה בין היתר בטיולים לעבר הירדן המזרחי. במסגרת בית הספר נערכו השתלמות למדריכי טיולים, מורי-דרך וחובבי ידיעת הארץ, וכן טיול אל קניוני מואב - נחל ארנון ונחל זרד. כן נערך מסע ג'יפים בדרום ירדן: עקבה, ואדי ראם, פטרה וואדי נמלה בדרך הבשמים.

במרוצת השנה נערכים קורסים, הכוללים בין 8 ל-20 סיורים, בנושאים: לטייל עם התנ"ך, מדינה קמה בסערת מלחמה, בוטניקה ברחבי ארץ יהודה, אתרים ארכאולוגיים חדשים, סיורים למטיבי-לכת ולאור מקורות בתולדות העם והארץ.

בית-הספר מקיים אכסניה בעלת 30 חדרים ומתאימה לאירוח של עד-150 איש. "מאהל בדואי" מפואר: אוהל עשוי משיער עיזים - עמיד בכל מזג אוויר ומחופֶה בכפות תמרים, חדר אוכל ברמות כשרות שונות. מתקני ספורט ופנאי כמו: מגרשי כדורסל, כדורגל וטניס ואולמי הרצאות.

בית ספר שדה שדה בוקר

בית ספר שָדֶה שְדֵה בוקר נמצא במדרשת בן-גוריון מעל נחל צין ובקעת צין. בית הספר הוא אחד המוסדות המופעלים על ידי תאגיד מדרשת שדה בוקר, ואינו שייך לחברה להגנת הטבע. את בית הספר ייסדו יהושע כהן ומיכאל גל בשנת 1962, והוא השני במניין בתי הספר שדה בארץ.

בבית הספר אכסניה עם 273 מיטות. בנוסף לאכסניה, קיים במקום בית ההארחה, "בית המבורג" עם 80 מיטות.

בית הספר נקרא על שם נחמה ויהושע כהן.

ברית החשמונאים

ברית הנוער חשמונאים או בקיצור "ברית החשמונאים" (ברי"ח) הייתה תנועת נוער ציונית דתית שפעלה בעיקר בארץ ישראל בתקופת השנים 1937–1949. במשך שתים עשרה שנות קיומה חינכה התנועה כ-1,500 נערות ונערים, רובם בגילאי 12–18. בנוסף לפעילותה החינוכית שימשה התנועה כמאגר כוח אדם מבצעי לפעולות האצ"ל והלח"י ומ-1945 אף ל"ההגנה".

ג'וש כהן

ג'וש (יהושע) כהן (באנגלית: Joshua (Josh) Cohen; נולד ב-18 באוגוסט 1992) הוא כדורגלן יהודי-אמריקאי המשחק בעמדת השוער במכבי חיפה.

הרולד מקמייקל

הרולד מקמייקל (באנגלית: Harold MacMichael;‏ 15 באוקטובר 1882 - 19 בספטמבר 1969) היה הנציב העליון הבריטי החמישי שמונה על ארץ ישראל.

יאיר שלג

יאיר שלג (נולד ב-18 בספטמבר 1964) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום דת ומדינה.

ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר

ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (מכונה בראשי תיבות ביוד"א) היא הישיבה המרכזית של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. לפני השואה התקיימה הישיבה בעיירה ויז'ניצא. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב מנחם ארנסטר.

לוחמי חרות ישראל

לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. לח"י הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה, בעקבות רצח ברנדוט, גם על ידי הממשלה הזמנית. את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בפעולותיהם ניסו אנשי לח"י לפגוע בבכירי ממשלת המנדט והצבא הבריטי על ידי התנקשויות ופגיעה במתקנים אסטרטגיים.

בשנת 1940 ניסה הארגון לחתום עסקה עם המשטר הנאצי בגרמניה על מנת להציל את רוב יהדות אירופה מהשמדה והעלאתם של אותם יהודים לארץ ישראל. בתמורה, הבטיח לח"י להילחם באימפריה הבריטית מתוך ארץ ישראל.

בשנת 1980 הכירה מדינת ישראל בתרומתו של ארגון הלח"י וראתה בו גוף לוחם שסייע בהקמת המדינה. באותה שנה נוצר "אות לח"י" שהוענק לחברי המחתרת.

מדרשת שדה בוקר

מדרשת שדה בוקר בנגב בע"מ, היא חברה לתועלת הציבור ממשלתית, המפעילה אשכול של מוסדות חינוך, תיירות ומחקר העוסקים בחינוך למנהיגות, הכרת הארץ ושמירת הסביבה. המוסדות עוסקים בהוראה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בהדרכת טיולים וסיורים בנגב, במחקר בשדה ובכנסים וימי עיון בנושאים הקשורים לנגב, למדבר ולסביבה. המדרשה מהווה מוקד חינוכי ותיירותי של ידע, פעילויות תרבות, לימוד וחוויה לציבור הרחב, לאנשי הסביבה ולאלפי אנשי חינוך, תלמידים ותיירים מרחבי הארץ.

מוסדות חוט של חסד

מוסדות חוט של חסד הוא ארגון המנהל מספר ישיבות ברסלביות לחוזרים בתשובה בירושלים וכן פרויקטים להפצת תורת רבי נחמן מברסלב, וארגון נסיעות לקברות צדיקים בישראל ובמזרח אירופה.

המוסדות הוקמו על ידי הרב שלום ארוש ואשתו הרבנית מרים על פי הוראת רבו, הרב אליעזר ברלנד, בשנת 1985 בקטמון שבירושלים. הרב ארוש מעביר שיעורים בבקרים ובשבתות והתלמידים מפיצים את ספרי רבי נחמן מברסלב וכן פרסומים נוספים ודיסקים. הלימודים מתקיימים בשני סדרים, בוקר וצהרים.

הישיבה נמצאת בשכונת שמואל הנביא, ובסמיכות למתחם מעבר מנדלבאום, והחל מ-2005 גם הכולל שוכן באותו מבנה.

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט (באנגלית - Criminal Investigation Department - CID) (ידועה גם בכינוי "הבולשת הבריטית" או "הבולשת" כשמדובר בתקופת המנדט הבריטי) הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר.

מיכאל גל

מיכאל גל (12 בדצמבר 1932 – 21 בנובמבר 2006) היה איש חינוך ישראלי, זוכה פרס החינוך. הקים, הנהיג והוביל כמה מערכות חינוכיות בישראל.

גל נולד במינכן. עלה לישראל בגיל שנה וגדל בקיבוץ יגור. שירת כמפקד בסיירת אילת בשנות החמישים והיה חברו הקרוב של יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים, שנרצח בשנות החמישים על ידי בדואים. ב-1962 הקים יחד עם יהושע כהן ויורם יום-טוב את בית ספר שדה שדה בוקר והיה למנהלו הראשון.

הקים את אגף הנוער במשרד החינוך ועמד בראשו שבע שנים. במהלך תקופה זו הפך את הגדנ"ע לתוכנית של"ח. לאחר לימודים לתואר שני באוניברסיטת הרווארד, נקרא על ידי הרמטכ"ל, רפאל איתן להקים את פרויקט מקא"מ (מרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות - "נערי רפול"), ניהל אותו מספר שנים. התמנה בהמשך לסגן קצין חינוך ראשי. בשנת 1985, בהיותו מנהל אגף החינוך בעיריית ירושלים, הקים את מנח"י בשיתוף עם שמשון שושני מנכ"ל משרד החינוך. ראש העיר דאז, טדי קולק, מינה אותו ב-1990 למנכ"ל העירייה.

בשנים 1992–1997 ניהל את בית הספר למנהיגות חינוכית מייסודו של מכון מנדל. רבים מתלמידיו ובוגריו משמשים בתפקידים בכירים במערכת החינוך במדינת ישראל.

בשנת 1999, היה גל בין המייסדים של המרכז הבין-תרבותי לירושלים, ושימש כיו"ר הראשון של המרכז.

בשנת 2008 הוקמה על שמו של מיכאל המכינה הקדם צבאית מכינת גל - המדרשה להכשרת מנהיגות, בעכו.

עבדאללה סומך

הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 - י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.

עופר רגב

עופר רגב (נולד ב-8 בנובמבר 1964) הוא סופר ומוציא לאור ישראלי, חוקר תולדות ארץ ישראל ומדריך סיורים.

פולקה ברנדוט

פולְקֶה בֶּרְנָדוֹט (בשוודית: Folke Bernadotte;‏ 2 בינואר 1895 - 17 בספטמבר 1948) היה דיפלומט בן משפחת המלוכה השוודית. היה קשור למשא ומתן על הוצאת אסירי מחנות מגרמניה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. בין האסירים נכללו גם יהודים, אף כי לא ברור אם הוא היה מעוניין בכך. תיווך מטעם האו"ם בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות, ונרצח בירושלים על ידי ארגון הלח"י בשל הצעותיו הפרו-ערביות.

רצח אמיל גרינצווייג

רצח אמיל גרינצוויג התרחש ב-10 בפברואר 1983 בירושלים, במהלכו נרצח פעיל "שלום עכשיו", אמיל גרינצווייג, מרימון רסס שהושלך לעבר קבוצת מפגיני התנועה על ידי יונה אברושמי.

תומאס ג'יימס וילקין

תומאס ג'יימס וילקין (באנגלית: Thomas James Wilkin;‏ 12 באוגוסט 1909 - 29 בספטמבר 1944). איש הבולשת של משטרת המנדט בארץ ישראל שנורה ונהרג על ידי אנשי הלח"י.

תומאס ג'יימס וילקין נולד בעיר אלבורו באנגליה בשנת 1909. הצטרף למשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנת 1930. בתחילה עבר קורס שוטרים בבית הספר לשוטרים בהר הצופים ולאחר מכן שירת מספר חודשים במשטרת בית לחם. במשך שמונה השנים שלאחר מכן שירת במשטרת יפו. אחרי ששירת כשוטר ומש"ק, הועלה לדרגת מפקח, ובמהלך שירותו עלה בדרגה פעמים נוספות והגיע לדרגת רב פקד. בשנת 1938 עבר וילקין לשרת במטה הבולשת הבריטית בתל אביב, ששכן בבניין בדרך יפו-תל אביב (כיום רח' אילת 14). את תפקידו בבולשת מילא לצדו של ג'פרי מורטון, קצין הבולשת שעסק בבילוש אחרי ארגוני המחתרת היהודיים, שהיה בכיר ממנו.

לוילקין הייתה החל משנת 1933 חברה לחיים, יהודיה צעירה מתל אביב בשם שושנה בורוכוב שהייתה בתו של דב בר בורוכוב, מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממנה למד את השפה העברית ושלט בה היטב, בניגוד לרוב קציני הבולשת, והכיר את ההוויה של יהודי ארץ ישראל. הוא נהג לשבת בבתי קפה יחד עם יהודים ולאסוף כך מידע רב. הרבה מהמידע שאסף הוא שמר בראשו, מחשש שיודלף על ידי שוטרים יהודיים או מתוך רצון לשמור על מעמדו כמומחה. וילקין נחשב במשטרה הבריטית כקצין מצטיין ובין השנים 1941 ל-1944 קיבל שלושה עיטורי הצטיינות. שנים מהם מטעם המלך הבריטי. כקצין בולשת כעשור שנים ומעלה, השולט בעברית, נחשב וילקין כאויב מסוכן במיוחד של ארגוני המחתרת אשר העריכו את כישוריו וחששו ממנו. מנחם בגין כתב עליו שהיה שועל ערמומי ואחד הקצינים המוכשרים היחידים בבולשת. הוא צמח מהשורות, שלט בעברית והיה פסיכולוג טוב. גאולה כהן כתבה כי היו לווילקין "עיניים יהודיות" וכי חברי הלח"י ידעו כי כל עוד הוא בחיים רבים מהם ימותו.

וילקין היה מעורב בחקירתו בעינויים של בנימין זרעוני, בחקירה של אריה קוצר, במעצר מטה האצ"ל באוגוסט 1939 והיה יד ימינו של מורטון בפעולות נגד הלח"י. פעילים קומוניסטים העידו שוילקין השתתף בעינויים ומכות שהופעלו כלפיהם במהלך חקירתם בידי מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט.

בראשית שנות הארבעים, עת אנשי האצ"ל הניחו את נשקם כדי לשתף פעולה במאבק בנאצים, הפך המאבק בלח"י למאבק העיקרי של הבולשת. בראש המאבק עמדו מורטון ווילקין. ב-20 בינואר 1942 הטמינו אנשי הלח"י מטעני נפץ על גג בניין ברחוב יעל 8 בתל אביב ומטענים נוספים הוטמנו בחצר ליד הכניסה לבניין. התוכנית הייתה למשוך את תשומת לב הבולשת לבית זה, על ידי פיצוץ על גגו, על מנת שמורטון ווילקין יבואו למקום, ובבואם יופעלו נגדם יתר המטענים. הפעלת המטענים על הגג הייתה באמצעות כבל חשמלי שנמתח בין הבית ברח' יעל לבניין הסמוך. המטען הראשון הופעל ואנשי הלח"י המתינו להופעת מורטון ווילקין, אולם הקדימו אותם שני קציני משטרה יהודים וקצין אנגלי. המטענים הופעלו ושלושתם נהרגו.

בעקבות האירוע הוגברו החיפושים אחר מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר) שנאלץ להסתתר בדירת מסתור. ב-12 בפברואר 1942 נתגלה לבולשת מקום מחבואו של יאיר ברח' מזרחי ב' 8 בשכונת פלורנטין. מיד עם קבלת המידע על המסתור של יאיר הזדרז מורטון לחוש לדירה עם וילקין וכוח של שוטרים חמושים. יאיר, שנתגלה מסתתר בארון בגדים, הוצא ממנו. בעלת הדירה סולקה ממנה ואז, בלא נוכחות עדים יהודים, נורה יאיר על ידי מורטון באקדחו ונרצח בדם קר. שלטונות המנדט הפיצה את הגרסה כי יאיר נורה בעת "נסיון בריחה".

ב-1 במאי 1942 ניסו אנשי הלח"י להתנקש בחייו של מורטון. מורטון נפצע ותוך זמן לא רב עזב את הארץ ווילקין מילא את מקומו. בשנת 1943 עבר וילקין לשרת במטה הבולשת בירושלים כאחראי על המחלקה היהודית.

אנשי הלח"י המשיכו לעקוב אחרי וילקין בירושלים במטרה להורגו כנקמה על רצח יאיר. ההחלטה על הריגת וילקין נתקבלה על ידי יצחק יזרניצקי (לימים יצחק שמיר, ראש ממשלת ישראל). ב-29 בספטמבר 1944 הצליחו האורבים (יעקב בנאי (מזל), יהושע כהן, דוד שומרון ומתתיהו פלאי) לירות בווילקין בלב ירושלים ליד הכנסייה הרומנית ולהורגו. דוד שומרון ירה בו 7 כדורים מטווח קצר ונמלט עם יעקב בנאי לשטח הכנסייה ומשם במונית שהמתינה להם נעלמו מהשטח.

לאחר הריגתו הטילו השלטונות עוצר כללי על ירושלים. גאולה כהן תיארה את הרושם שהריגתו עשתה על חברי הארגון, אשר אנחת רווחה בקעה מלבם בשומעם על מותו.

שלטונות המנדט ערכו לווילקין הלוויה בבית הקברות הפרוטסטנטי של הבישוף גובאט בהר ציון בירושלים, בה השתתפו מאות אנשים מראשי הממשל והמשטרה ובהם המזכיר הראשי של ממשלת המנדט (שהיה השני לנציב העליון בהירארכיה המנדטורית) וכן מפקד משטרת המנדט ג'ון מורי ריימר-ג'ונס. בין ההולכים אחר ארונו הייתה גם שושנה בורוכוב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.