יהושע יורטנר

פרופ' יהושע יוֹרְטְנֶר (Jortner; נולד ב-14 במרץ 1933) הוא תאורטיקן בתחום פיזיקה כימית, חתן פרס ישראל בכימיה לשנת 1982 ופרס א.מ.ת לשנת 2008. לשעבר נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

יהושע יורטנר
Joshua Jortner
תרומות עיקריות
בחקר מולקולות בודדות מעוררות, אשכולות מולקולריים ומערכות ביופיזיקליות.

ביוגרפיה

יהושע יורטנר נולד בטרנוב שבפולין ב-14 במרץ 1933, ועלה לארץ ישראל כפליט השואה בשנת 1940. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, לאחריהם החל בקריירה מחקרית.

בשנת 1960 הוסמך לדוקטור בהנחיית פרופ' גבריאל שטיין. ראשית עבודתו האקדמית נעשתה כמרצה באוניברסיטה העברית (19611963), ולאחר מכן כעוזר מחקר באוניברסיטת שיקגו (19621964). בשנת 1964 הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב.

באוניברסיטת תל אביב הקים את המחלקה לכימיה, בה שימש כיו"ר המחלקה הראשון (19661972). במקביל כיהן בתפקידים מנהלתיים כמשנה לרקטור (1966–1969)[1] וכסגן נשיא האוניברסיטה (19701972). כפרופסור מן המניין עבד באוניברסיטת תל אביב בשנים 19732003, לצד היותו פרופסור אורח באוניברסיטת שיקגו (1964-1971) ופרופסור אורח באוניברסיטת קופנהגן (1974, 1978) ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1975).

תחומי העניין של יורטנר נרחבים בתחום עיסוקו, אך עיקר מחקריו עסקו בחקר מולקולות בודדות מעוררות, אשכולות מולקולריים ומערכות ביופיזיקליות. בין היתר פיתח את תאוריית המעברים התוך-מולקולריים ותאוריית העברת אלקטרונים.

בשנים 19861995 כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כמו כן כיהן כיו"ר הראשון של הקרן הלאומית למדע בישראל, אשר הייתה בתקופתו לסוכנות המענקים הגדולה ביותר בארץ, ונבחר לנשיא האיחוד הבינלאומי לכימיה תאורטית ושימושית (19982000). בין השנים 19871995 היה יועץ לענייני מדע לשלושה ראשי ממשלה (יצחק שמיר, יצחק רבין ושמעון פרס).

פרופ' יורטנר הוא חבר כבוד ב-14 אקדמיות למדעים ברחבי העולם, ביניהן בארצות הברית (כגון החברה הפילוסופית האמריקאית והאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (נבחר ב-1991), האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נבחר ב-1997) וברוסיה. משנת 1991 הוא חבר כבוד באקדמיה הרומנית[2]. פועלו זכה להוקרה בישראל וברחבי העולם, בהיותו דוקטור לשם כבוד בשבע אוניברסיטאות וחתן פרסים שונים: פרס ישראל לכימיה (1982), פרס ויצמן (1973), פרס רוטשילד (1976), פרס וולף (1988) ואחרים.

בנובמבר 2009 הוקמה על שמו קתדרה לכימיה באוניברסיטת תל אביב[3].

נשוי לד"ר רות יורטנר, קרדיולוגית, ולהם בן ובת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם רותם, פרופ' יורטנר במקום יובל נאמן, מעריב, 1 בדצמבר 1965
  2. ^ רשימת חברי הכבוד באקדמיה הרומנית
  3. ^ הקמת הקתדרה ע"ש יהושע יורטנר בכימיה, אתר אוניברסיטת תל אביב
14 במרץ

14 במרץ הוא היום ה-73 בשנה (74 בשנה מעוברת), בשבוע ה11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 292 ימים.

1933

שנת 1933 היא השנה ה-33 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1933 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1982 בישראל

1982 בישראל (ה'תשמ"ב-ה'תשמ"ג) הייתה השנה ה-34 לעצמאותה של מדינת ישראל. פרוץ מלחמת לבנון היה האירוע העיקרי בשנה זו, לצד פינוי חצי האי סיני בהתאם להסכמי השלום, ובכלל זאת העיר ימית.

1982 במדע

ערך מורחב – 1982

אברהם ניצן

אברהם ניצן (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס לכימיה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור לכימיה באוניברסיטת פנסילבניה (ארצות הברית).

ניצן נולד בתל אביב ובשנת 1964 סיים לימודי תואר ראשון בכימיה במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1966 סיים לימודי תואר שני ובעבודת הגמר שלו, בהנחיית פרופ' גדעון שפסקי, ערך מחקר ניסיוני על השפעת קרינה על תהליכים כימיים במים ובתמיסות מימיות. בשנים 1966–1969 שירת בצה"ל ולאחר מכן החל בלימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. עבודת המחקר שערך, בהנחיית פרופ' יהושע יורטנר, עסקה במחקר של תהליכי מעבר לא קרינתיים במולקולות גדולות. בשנת 1972 סיים לימודיו. שלושת תאריו ניתנו לו בהצטיינות יתרה.

בשנים 1972–1974 עבד ניצן שנתיים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס כעמית מחקר. שנה לאחר מכן שהה באוניברסיטת נורת'ווסטרן ובסיומה חזר לישראל והצטרף לסגל המחלקה לכימיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1981 הוענקה לו דרגת פרופסור מן המניין. בין השנים 1983–1986 שימש ראש בית הספר לכימיה, בו פיתח מסלולים משולבים ללימוד כימיה לצד מקצועות נוספים, ובין השנים 1995–1998 היה דיקן הפקולטה למדעים מדויקים. במסגרת תפקידיו האקדמיים היה ראש ועדת ההוראה של הפקולטה, חבר ובועדת המינויים של האוניברסיטה והיה נציג סנאט האוניברסיטה הוועדה המרכזת ובחבר הנאמנים. כן הוא היה חבר ועדת מקצוע הכימיה של משרד החינוך. בשנים 2003–2015 ניהל ניצן את המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת תל אביב. מלבד היותו פרופסור וחוקר אורח באוניברסיטאות ברחבי העולם, ניצן היה חבר במערכות כתבי העת "Journal of Physical Chemistry"‏, "Journal Journal of Chemical Physics", "Computational and Theoretical Nanoscience" ו-"Physical Reviews Letters".

תחומי מחקרו נוגעים לתאוריה של הדינמיקה הכימית, החוקרת תגובות כימיות בתהליכים כימיים ופיזיקליים. בשנים 1970–1980 התמקדה עשייתו בתהליכי מעבר אנרגיה במערכות מולקולריות ובמהלך שהותו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ערך ניצן מחקר משותף עם ג'ון רוס ובו ניבאו את קיומן של תגובות כימיות מחזוריות במערכות פוטוכימיות רחוקות משווי משקל. בעבודתו בשנות השמונים הוא היה בין מניחי היסודות לתחום העוסק כיום בפלסמונים מולקולריים. שורת מחקרים שערך בין השנים 1975–1995 הביאה לפיתוח תאוריות שונות בנוגע לתהליכים כימיים במולקולות מורכבות ופיתוח מודלים לתיאור הולכה חשמלית בהם. עד 2019 פורסמו על ידו למעלה מ-350 מאמרים ועבודותיו הוצגו בעשרות כנסים בינלאומיים.

הוא דורג בידי האתר Science Watch כאחד ממאה הכימאים המשפיעים בעולם בשנים 2000-2010.

אקדמיה לאופולדינה

אקדמיה לאופולדינה למדעים, בשמה המלא עד שנת 2007 "האקדמיה הגרמנית לחוקרי הטבע לאופולדינה" (בגרמנית: Deutsche Akademie der Naturforscher Leopoldina) היא האקדמיה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Akademie der Wissenschaften). היא הוקמה בשנת 1652 ומושבה, החל משנת 1877, הוא בעיר האלה

ה'תשמ"ב

ה'תשמ"ב (5742) או בקיצור תשמ"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-29 בספטמבר 1981, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 17 בספטמבר 1982. שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשמ"ב 34 שנות עצמאות.

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (באנגלית: American Academy of Arts and Sciences) היא ארגון המוקדש לידענות ולקידום הלמידה בארצות הברית. זהו ארגון לאומי כלל-אמריקאי המאגד את אנשי המדע הבכירים בארצות הברית ובעולם, מארגן כנסים ותומך במחקרים.

ג'יימס בודוין (James Bowdoin), ג'ון אדמס וג'ון הנקוק ייסדו את האקדמיה בבוסטון במהלך המהפכה האמריקאית. מטרתם, כפי שהוצהרה בכתב האמנה הייתה "לטפח כל אמנות ומדע שייתכן שיובילו לקידום תחומי העניין, הכבוד, המעמד, והאושר של בני אדם חופשיים, עצמאיים ומוסריים." רוברט פיין הרכיב את האקדמיה לראשונה מ-58 מנהיגי קהילה מקומיים. אנשים בולטים אחרים הצטרפו במהרה בכללם בנג'מין פרנקלין (שהחברה הפילוסופית האמריקאית שלו בפילדלפיה דירבנה את מנהיגי בוסטון ליצור חברה בעלת נטייה פוליטית יותר), ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון. ברשימת חברי הארגון למעלה מ-170 חתני פרס נובל. חברות בארגון או חברות כבוד של אזרח זר בארגון נחשבת ליוקרתית ביותר. בשנים האחרונות, רוב מקבלי פרס נובל נבחרו לחברים בטרם זכייתם בנובל כפי שקריאה קפדנית ברשימת זוכי פרס נובל ורשימת החברים הנוכחיים באקדמיה תגלה.

מטה האקדמיה הנוכחי ממוקם בקיימברידג', מסצ'וסטס. היא תומכת בוועידות, פרויקטי מחקר, ומפרסמת כתב עת מדי רבעון בשם "Dædalus". האקדמיה הנוכחית מונה כ-4,000 חברים בעלי נתינות של ארצות הברית וכ-600 חברים בעלי אזרחות זרה. במהלך השנה האקדמית, חברים מוזמנים לדיונים קבועים ולפגישות בקיימברידג' ובמטות האזוריים של הארגון באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק). נכון לאוקטובר 2016, חברים בה מאה וחמישה עשר מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה, מהם שישים ושניים במדעי הטבע וחמישים ושלושה במדעי הרוח והחברה.

האקדמיה שוכנת בצמוד למכון ון ליר ואל בניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים ובכניסה אליה ישנה כיכר על שם אלברט איינשטיין. בתוך מתחם האקדמיה ישנו פסל של איינשטיין שהוא העתק של פסל הנמצא באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה.

האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)

האקדמיה הלאומית למדעים (באנגלית: The National Academy of Sciences, או בראשי תיבות NAS) היא גוף פרטי ללא כוונת רווח הפועל בוושינגטון הבירה בארצות הברית, שמטרתו קידום המדעים בארצות הברית. חבריו מוגדרים כ"יועצים" (ללא שכר) לאומה האמריקאית בנושאי מדע, הנדסה ורפואה. ה-NAS היא אחת מהאקדמיות הלאומיות של ארצות הברית והיא הוקמה על ידי אברהם לינקולן ב-3 במרץ 1863. היא פועלת מתוקף כתב זכויות שהעניק לה הקונגרס, מכוח פרק 1503 לסעיף 36 של החוק האמריקאי.

האקדמיה גם יוזמת ומממנת פעולות מחקר, ומוציאה לאור את כתב העת המדעי היוקרתי PNAS. החל ממרץ 2016, עומדת בראשה הגיאופיזיקאית מרסייה מק-נט.

הבניין הראשי של האקדמיה ממוקם בשדרת החוקה בוושינגטון. בכניסה לבניין מוצב פסל גדול של אלברט איינשטיין על גבי פינת ישיבה המשמש בתור אנדרטה.

הקרן הלאומית למדע (ישראל)

הקרן הלאומית למדע (באנגלית: ISF - Israel Science Foundation) היא הגוף המרכזי כיום התומך במחקר הבסיסי במדינת ישראל. מענקי המחקר של הקרן ניתנים על בסיס תחרותי, על פי מדדי מצוינות מדעית, במסלולים שונים לפי הצורך. הקרן מפעילה מערך שיפוט והערכה בינלאומיים הייחודיים לה, המאפשרים לה לבחון את הבקשות ולדרגן בסופו של דבר.

פעילות הקרן מקיפה את כל התחומים: מדעים מדויקים וטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, מדעי הרוח והחברה. מקבלי המענקים הם חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, במכוני המחקר, במוסדות להשכלה גבוהה אחרים ובבתי החולים.

כ-1,500 מדענים ישראלים נהנים מדי שנה מתמיכת הקרן. תמיכה זו מהווה כשני-שלישים מסך מענקי הקרנות למחקר בסיסי העומדים לרשות החוקרים בישראל.

טרנוב

טרנוב (בפולנית: Tarnów להאזנה (מידע • עזרה); יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בגליציה בדרום מזרח פולין.

יוסף קלפטר

יוסף קלפְטר (נולד ב-7 במאי 1945 בישראל) הוא פרופסור מן המניין לכימיה, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב.

מלגות קציר

מלגות קציר (באנגלית: Katzir Fellowships) היא תוכנית מענקי-מחקר אשר פותחה בשנת 1991 במטרה לקלוט מדענים איכותיים למערך המחקר והפיתוח הביטחוני, אשר יוכלו להוות את עתודת ההנהגה הטכנולוגית. על התוכנית המליצה הוועדה המייעצת לשר הביטחון בנושאי המחקר והפיתוח הביטחוני, בראשות פרופסור יהושע יורטנר.

ועדת המלגות על שם פרופסור אהרון קציר מעניקה למדענים מצטיינים המתמחים בתחומי המדע והטכנולוגיה מלגה תלת-שנתית המיועדות למימון ההכשרה, וכן מלגה תלת-שנתית נוספת בזמן הקליטה במערך הביטחון והעבודה המחקרית במסגרת זו. המלגות מוענקות לזכאים במסגרת תוכנית מלגות קציר וביוזמת שר הביטחון ובחסותו, והיא פועלת בתחום אחריותו של מינהל המחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית מפא"ת במשרד הביטחון (המפעיל במסגרת הכשרת כוח-אדם טכנולוגי ומחקרי אף את תוכניות פסגות ותלפיות).לפי תקנון התוכנית, ועדת המלגות "תרכז מאמציה להביא לגיוס ולקליטה מוצלחת של מדענים צעירים ומבריקים, מובילי דרך, אשר יצמחו במערך המחקר והפיתוח הביטחוני ויוכלו להנהיג אותו לענות על הצרכים של שנות האלפיים". המוסד הקולט את המלגאים אחראי לעצב להם תוכנית הכשרה, המותאמת לכישוריהם, לניסיונם ולנושאים אליהם הם מיועדים. תוכנית ההכשרה כוללת את הדרכת המלגאים והצבתם בתפקידים שיקדמו את הכשרתם לתפקידי ניהול מחקר ופיתוח ביטחוני בגופי מחקר הפזורים באזורי הארץ השונים.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

פרס גרשם שלום

הפרס לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום הוא פרס המוענק בישראל מדי ארבע שנים לערך לחוקר או חוקרת המצטיינים בתחום הקבלה על כל תקופותיה וזרמיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שהודיעה על ייסוד הקרן למימון הפרס בשנת 1991, על מנת להנציח את זכרו של גרשם שלום, אשר היה ממקימיה, "נשיאה השלישי, ומגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה בארץ ובעולם".

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש פרופ' חיים ויצמן הוא פרס המחולק מטעם עיריית תל אביב-יפו לחוקרים ישראלים במדעים מדויקים ונועד לעודד ולהמריץ אותם בחוקרם נושאים אלו. הפרס נוסד בשנת 1944 במלאת 70 שנה לחיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, ומחולק אחת לשנתיים במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו. גובה הפרס האחרון עמד על סך של 18,000 ש"ח.

פרס רוטשילד

פרס רוטשילד הוא פרס יוקרתי שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 מדי שנתיים.

פרס רוטשילד מחולק בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים, עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

המועצה המייעצת לפרס מתמנה לתקופה של ארבע שנים ומורכבת מיושב ראש ושמונה חברים. יושבת ראש הפרס היא פרופסור שפי גולדווסר, המכהנת בתפקיד משנת 2015. חברי המועצה הנוספים, נכון לשנת 2017, הם נציגו של הלורד רוטשילד פרופסור מנחם יערי, נציגתו של ראש ממשלת ישראל דוקטור לאה נס, נציג מועצת הנאמנים של מכון ויצמן למדע פרופסור מוטי הייבלום, נציגת נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופסור מרגלית פינקלברג, נציגת שר החינוך פרופסור מרגלית שילה, נציג חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים ברוך מינקה, נציגת הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון פרופסור עדית קידר ונציג חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב פרופסור נגה אלון. היושבי ראש הקודמים היו ד"ר שניאור זלמן אברמוב (1992-1984), והפרופסורים דן פטינקין (1993-1994), מיכאל ברונו (1996-1995), אילן חת (2002-1997), יהודית בירק (2010-2004), ואיתן קולברג (2015-2011).

רשאים להגיש מועמדים לפרס: ראשי האוניברסיטאות בישראל, דיקני הפקולטות של האוניברסיטאות בישראל, ראשי המחלקות והחוגים הרלוונטיים וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן כל אדם שהוענק לו פרס רוטשילד בעבר, ובלבד שיציע מועמד בתחום שבו הוא קיבל את הפרס. בשנת 2012 עומד גובה הפרס על 50,000 דולר לזוכה.

רפאל לוין

רפאל דוד לוין (נולד ב-29 במרץ 1938) הוא כימאי ישראלי, חבר זר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשל"ד (1973) ופרופסור בחוג לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

לוין מוכר בעולם כאחד מאבות תחום הדינמיקה בחקר הכימיה וכמי שהביא לגילויים רבים, שהפכו את המחקר בתחום הזה לנושא מדעי מרכזי. לאורך כל שנות עבודתו המדעית, עסק בהבנה התאורטית של התוצאות שהושגו בניסיונות בדינמיקה מולקולרית, ובדרך זו חזה תופעות חדישות ושִרטט מטרות חדשות לעבודה המדעית. בספרו שיצא לאור ב-1974, הניח את היסודות של תחום הדינמיקה המולקולרית כנושא מדעי מרכזי העומד בפני עצמו.

נשיאי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מרטין בובראהרן קצירגרשם שלוםאריה דבורצקיאפרים אלימלך אורבך • יהושע יורטנר • יעקב זיומנחם יערירות ארנוןנילי כהן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.