יהושע הפרוע

יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ הוא גיבורו של ספר ילדים בעל אותו שם מאת דוקטור היינריך הופמן, רופא מפרנקפורט שעסק גם בפסיכיאטריית ילדים.

זהו ספר הילדים הגרמני המצליח ביותר בכל הזמנים, והוא תורגם למספר רב של שפות.

שטרובלפטר (פטר הפרוע)
DER STRUWWELPETER
H Hoffmann Struwwel 03
דמותו של שטרובלפטר
מידע כללי
מאת היינריך הופמן
שפת המקור גרמנית
סוגה ספרות ילדים
הוצאה
שנת הוצאה 1844
תרגום לעברית לילי צדק בשם יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ (1940)
אורי סלע בשם יפתח המלוכלך (1975)
אוריאל אופק בשם שוע הפרוע (1985)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002597533, 003519502, 001879096, 003566748, 001879094, 002391010, 003740400, 001879379, 002616501

תולדות הספר ותוכנו

היינריך הופמן כתב את הספר על מחברת כמתנת חג-מולד לבנו בן השלוש, קארל, בשנת 1844. המחברת הכילה חמישה סיפורים: פרידריך האכזר, שלושת הילדים והכושי, הצייד והארנב, מוצץ האגודל, וסרבן המרק. מכיוון שנותר בסוף המחברת דף ריק, הופמן יצר ברגע האחרון את אפיזודת שטרובלפטר. באותה שנה יצאה מהדורה של הספר, שעליה הופמן כתב "מעשיות עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים ויפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן עליז ואוהב-ילדים". שנה חלפה עד שהופיעה מהדורה שנייה, שעליה חתם הופמן בשם Heinrich Kinderlieb ("היינריך אוהב-ילדים"). במהדורה זו נוספו הסיפורים על פאולינכן והגפרורים ועל פיליפ המתנדנד. במהדורה החמישית נוספו הסיפורים על האנס המביט-באוויר ועל רוברט המעופף, והיינריך הופמן חתם בשמו המלא. באותה מהדורה, בעקבות ביקורות שהבליטו את דמותו של שטרובלפטר, הועבר הילד הפרוע מן העמוד האחרון אל העמוד הראשון, ומאז הספר נושא את השם Struwwelpeter. בשנת 1858 צייר הופמן את הציורים מחדש, בשיטה של תחריט-עץ, אחרי שאמרו לו כי ציוריו המקוריים של הספר אינם מתאימים לילדים.

הספר בעברית וביידיש

תרגומו הראשון של הספר, בידי לילי צדק, יצא בשם יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ בשנת 1940 בהוצאת יואכים גולדשטין, ושוב ב-1941 בהוצאת ראובן מס[1], אחר כך בשם יפתח המלוכלך בתרגומו של אורי סלע (1975), ולבסוף בשם שׁוּעַ הַפָּרוּעַ בתרגומו של אוריאל אופק (1985). ביידיש יצא הספר בשם פיניע שטרויקאַפ [יידיש: "פיניע ראש-קש"].

האפיזודות

  • שטרובלפטר (Der Struwwelpeter): תיאורו המקוצר של ילד המסרב להסתפר ולגזוז את ציפורניו.
  • המעשה בפרידריך האכזר (Die Geschichte vom bösen Friederich): ילד רע המתעלל בחיות ובבני-אדם, עד שהוא ננשך על ידי כלב האוכל לאחר מכן את ארוחתו כאשר זה שוכב במיטה.
  • הסיפור הנורא על הגפרורים (Die gar traurige Geschichte mit dem Feuerzeug): ילדה לא שועה לאזהרות חתוליה ומשחקת בגפרורים וכתוצאה מכך נשרפת למוות.
  • המעשה בנערים השחורים (Die Geschichte von den schwarzen Buben): ילדים לועגים לילד כושי בגלל צבע עורו, ונענשים על ידי ניקולאס הקדוש בכך שהם מוטבלים בקסת-דיו והופכים לשחורים (עוד יותר מן הילד שלעגו לו).
  • המעשה בצייד הפראי (Die Geschichte von dem wilden Jäger): ארנב גונב את רובהו של צייד, ומתחיל לצוד אותו, אך לאחר מכן נכווה מספל-קפה רותח.
  • המעשה במוצץ-האגודל (Die Geschichte vom Daumenlutscher): ילד מוזהר על ידי אימו שלא ימצוץ את אגודלו. אך לאחר מכן הוא מוצץ את אגודלו, עד שבא חייט עם מספריים ענקיים וקוצץ את אגודליו.
  • המעשה בקספר סרבן-המרק (Die Geschichte vom Suppen-Kaspar): ילד חסון מסרב לאכול מרק, וכתוצאה מכך הוא מרזה יותר ויותר עד שהוא מת. בגרסה אחרת הוא כמעט מת ולבסוף הסכים לאכול את המרק.
  • המעשה בפיליפ חסר-המנוח (Die Geschichte vom Zappel-Philipp): ילד מתנדנד עם כסאו בשעת הארוחה, ונופל עם השולחן והארוחה ושובר את מפרקתו.
  • המעשה בהאנס המביט-באוויר (Die Geschichte vom Hanns Guck-in-die-Luft): ילד לא מסתכל לאן הוא הולך ונופל לתוך נהר. הוא לא טבע אבל הילקוט שלו נסחף עם הזרם והדגים צחקו עליו.
  • המעשה ברוברט המעופף (Die Geschichte vom fliegenden Robert): ילד עף ברוח מפני שיצא מביתו בשעת סערה.
תרגום 1940 תרגום 1975 תרגום 1985
יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ יפתח המלוכלך שוע הפרוע
אֶלְעָזָר הָאַכְזָר יובל המנוול אלעזר האכזר
מַעֲשֶׂה עָצוּב בְּגַפְרוּרִים דורית הגפרורית מעשה תמרורים בקופסת גפרורים
הַזֵּדִים הַשְּׁחוֹרִים הסוף השחור ילד שחור ושלושה מאחור
מידד הצייד ויובב הארנב מעשה בצייד
איזה קץ בא לאצבע
עֶזְרָא הַמְפֻנָּק ברק המפונדרק בלק והמרק
גָּדִי נֻדְנָדִי עודד המתנדנד עובד האובד
אֶלְיָקִים טָס בָּאַוִּיר יוסף המעופף סטף, סטף, זה לא כיף להתעופף!
דָּן רוֹאֶה בֶּעָבִים אפרים מביט לשמים מנחם החולם

ערך חינוכי

הגישה החינוכית החמורה שבה נוקט הספר נחשבת כיום למיושנת. עם זאת, טוענים חובבי הספר כי גם ילדים קטנים מסוגלים להבחין בהגזמה הסטירית בה מוצגים הסיפורים, וכי האפקט החזותי המתמשך שיש לאיורים המפורסמים מצליח לגרום לילדים לאמץ נורמות וכללי התנהגות מקובלים.

מצד שני, יש הנחרדים מהאלימות של הסיפורים והאיורים כמו גם מהמסר החינוכי של הספר. בימי הזוהר של החינוך האנטי-סמכותי נתפס הספר כמיושן ובורגני-ריאקציונרי. בתקופה זו נכתב הספר הפופולרי "Anti-Struwwelpeter" מאת פרידריך וכטר, שהוא פרודיה אנטי-סמכותית של המקור ואחד מהטקסטים הקנוניים של מרד 68.

כתב היד

כתב היד המקורי של הספר, עם הכותרת מעשיות עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים יפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן-שופע אוהב ילדים, נמצא במוזיאון הגרמני הלאומי בעיר נירנברג.

פרשנות פסיכולוגית

בשנים האחרונות עורר הספר עניין בחוגי הפסיכולוגיה ופסיכיאטריית הילדים,[דרוש מקור: מי?] היות שניתן לפרשו כתיאור של הפרעה הנפוצה מאוד בילדות: הפרעת קשב וריכוז, היכולה להיות משולבת בהיפראקטיביות (ADHD) או לעמוד בפני עצמה (ADD). בספר שתי דמויות המתאימות לתיאורי ההפרעה. תיאורו של Zappelphillip ("גָּדִי נֻדְנָדִי") הוא אופייני להפרעת קשב מלווה בהיפראקטיביות, בעוד Hans-Guck-in-die-Luft ("דָּן רוֹאֶה בֶּעָבִים") החולמני אופייני להפרעת קשב ללא היפראקטיביות. יש המשערים[דרוש מקור: מי?] כי הופמן עצמו סבל מהפרעת קשב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד עמיתישאב נא גם הילד העברי לקח ומוסר השכל מתוכם, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
13 ביוני

13 ביוני הוא היום ה-164 בשנה (165 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 201 ימים.

1809

שנת 1809 היא השנה התשיעית במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1809 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1894

שנת 1894 היא השנה ה-94 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1894 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

20 בספטמבר

20 בספטמבר הוא היום ה-263 בשנה בלוח הגרגוריאני (264 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 102 ימים.

אורי סלע

אוּרי סלע (1928–1993) היה סופר, עורך, מתרגם, חוקר ספרות ולשון, חבר הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשנ"א-תשנ"ג, עיתונאי, סאטיריקן, פזמונאי, פרסומאי וגרפיקאי ישראלי. היה איש אשכולות, אוטודידקט. בכמה מהתחומים שבהם עסק היה חלוץ והטביע חותמו על התרבות הישראלית.

אוריאל אופק

ד"ר אוּריאל אופק (30 ביוני 1926 – 23 בינואר 1987) היה סופר ילדים ונוער עברי פורה, עורך, פזמונאי, משורר, מתרגם, ד"ר וחוקר ספרות ילדים ישראלי. מחבר לקסיקון אופק לספרות ילדים.

אריך קסטנר

אמיל אֶריך קֶסטנֶר (בגרמנית: Erich Kästner;‏ 23 בפברואר 1899 – 29 ביולי 1974) היה סופר ומשורר גרמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרי הילדים שכתב, כמו "אמיל והבלשים", "שלושים וחמישה במאי", "פצפונת ואנטון", "אורה הכפולה", "האיש הקטן" ועוד. נחשב אחד מגדולי הסופרים לילדים בעולם.

הופמן

הופמן הוא שם משפחה ממקור גרמני שמשמעותו איש חצר.

האם התכוונתם ל...

היינריך הופמן

ד"ר הַינְרִיך הוֹפְמַן (בגרמנית: Heinrich Hoffmann; ‏13 ביוני 1809 - 20 בספטמבר 1894), סופר גרמני ורופא. ספרו הנודע ביותר - יהושע הפרוע.

הופמן נולד בפרנקפורט. בשנת 1829 החל את לימודי הרפואה באוניברסיטת היידלברג, ובשנת 1833 קיבל את תואר הדוקטור.

הופמן ייסד בפרנקפורט, יחד עם רופא עמית, מרפאה רב-תחומית לעניים. רבים מהמטופלים היו ילדים שאליהם נקשר הופמן במיוחד.

בשנת 1840, נשא הופמן לאשה את תרזה דונר, בתו של סוחר עשיר. שנה לאחר מכן נולד בנו בכורו, קארל (1841-1868).

לבסוף החליט הופמן להוציא את הספר יהושע הפרוע (Der Struwwelpeter), כשמהדורתו הראשונה יצאה בשנת 1845 תחת הכותרת מעשיות עליזות ותמונות מבדחות, עם לוחות צבעוניים יפים, לילדים מגיל שלוש עד שש שנים, מאת חרזן-שופע אוהב ילדים.

הספר זכה להצלחה, נוספו לו סיפורים נוספים והוא זכה לתרגומים נוספים - אנגלית (1848), צרפתית (1860), דנית, שוודית, הולנדית ורוסית. במהלך חייו של הופמן הודפסו ברחבי העולם כאלף מהדורות, הספר תורגם לשפות רבות ובהן עברית ויידיש, ובשפה הגרמנית הופע הספר בחמישים דיאלקטים. בין המתרגמים לאנגלית היה הסופר מרק טוויין אשר תרגם את הספר כאשר שהה עם משפחתו בברלין, והגיש אותו כמתנת-חג-מולד לבנותיו (בדומה למתנת-החג של הופמן לבנו).

הספר מתקבל כיום, וגם בזמנו של הופמן, כספר משעשע, וגיבור הספר, שטרובלפטר הפך שם נרדף לילד שונא סדר וניקיון - ילד בגיל הסרבנות, ה"דווקא" וה"לא רוצה".

בשנת 1851 התמנה לרופא האחראי במוסד לילדים חולי רוח וחולי נפילה בפרנקפורט. עקב מצב המבנה ושיטות הטיפול הגרועות במקום, החליט הופמן לבנות בניין חדש ולשנות את שיטות הטיפול במוסד.

הופמן המשיך בכתיבה וברפואה, עד שפרש לגמלאות בשנת 1888. שנה לאחר מכן החל לכתוב את זכרונותיו, אשר התפרסמו על ידי נכדו בשנת 1926.

הופמן נפטר בפרנקפורט ב-20 בספטמבר 1894.

הילד הרע

היֶלֶד הרַע הוא שיר ילדים של לאה גולדברג בהלחנת טל פדר. השיר התפרסם לראשונה ב-1959 בספר צריף קטן, בתוספת איור אחד מאת אריה נבון. השיר פורסם גם בספר הילד הרע, עם איוריו של דני קרמן, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, או בקיצור הפרעת קשב (מוכרת כ-ADHD, ראשי תיבות באנגלית של Attention Deficit Hyperactivity Disorder), היא הפרעה נוירו-התפתחותית שתסמיני הליבה שלה הם: קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות. עם זאת, לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת הפרעת קשב.

הפרעת קשב היא תופעה שכיחה הקיימת בקרב כ-7%-10% מהאוכלוסייה.

היא מתפתחת במשך חמש שנות החיים הראשונות

ואינה דועכת בגיל מסוים, לכן ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל.

הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין-אישיים ובפעילויות הטיפול העצמי.

בהתאם לכך, רבים מהחוקרים והעוסקים בתחום זה טוענים כי כל מקרה של הפרעת קשב צריך להיות מאובחן ומטופל באופן יעיל. בנוסף, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, כך שלעיתים קרובות קיים יותר ממקור אחד הגורם לתסמינים; איתור או שלילה של מקורות נוספים לתסמינים נעשה במסגרת תהליך אבחון הפרעת קשב, ומסייע להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי.

אף על פי שהתפקוד האקדמי עלול להיפגע בעקבות הפרעת קשב, היא אינה מוגדרת על ידי המדריכים האבחוניים DSM ו-ICD כלקות למידה. זאת משום שהתפקוד בתחום זה אינו מושפע בהכרח מהפרעת הקשב, ומשום שהיא יכולה לפגוע גם בתחומים שאינם אקדמיים.

כמו כן, אין קשר בין המנגנונים העומדים בבסיס לקויות הלמידה דיסלקסיה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה לבין אלו של הפרעת קשב.

עם זאת, יש המכלילים גם מיומנויות הקשבה כתחומי למידה שנפגעים בלקות למידה, ולפיכך הם כוללים בהגדרת לקויות הלמידה גם קשיים כגון הפרעת קשב.

יהושע

האם התכוונתם ל...

ילדודס (אלבום)

"ילדודס" הוא אלבום האולפן ה-16 של הזמר אריק איינשטיין, שיצא בשנת 1978. האלבום הוא האחרון שהקליט איינשטיין בחברת "פונודור". בשנת 2014 יצא לראשונה בגרסת תקליטור.

האלבום מכיל שירי ילדים מאת כותבים ומלחינים שונים, בהפקת יוני רכטר, אילן מוכיח, אילן וירצברג ושם טוב לוי.

השירים "אצו רצו גמדים", "רוח רוח", "מכופף הבננות", "אבא, אבא פיפי" ו"מדוע הילד צחק בחלום" הופיעו באלבומים קודמים של איינשטיין, ומופיעים באלבום זה בעיבודים חדשים.

השירים "יפתח המלוכלך" ו"דורית הגפרורית" הם תרגומים עבריים של אורי סלע המופיעים בספר "יפתח המלוכלך", המוכר יותר בשם "יהושע הפרוע" (בהמשך השירים הולחנו מחדש על ידי מיקי גבריאלוב, שותף נוסף של איינשטיין, עבור אופרת רוק שהתבססה על כל הספר).

לילי צדק

לילי צָדֶק (Lili Zadek;‏ 29 בינואר 1893 – 3 ביוני 1969) הייתה אמנית, מעצבת גרפית, מורה ועובדת סוציאלית ישראלית, אשת תנועת העבודה הארץ-ישראלית.

מציצת אצבע

מציצת אצבע היא תופעה של דחף אוראלי למצוץ את אחת מאצבעות היד. לרוב נעשה לצורך כך שימוש באגודל.

זהו הרגל השכיח בעיקר בקרב פעוטות. ההתנהגות מתמתנת עם הגיל, כך שניתן לראות אותה לעיתים רחוקות יותר בקרב ילדים. היא מתקיימת גם בצורה מלאה או מעודנת יותר בקרב מבוגרים (למשל, נגיעה מהירה בשפתיים).

התופעה של מציצת אצבע אינה ייחודית לאדם והיא קיימת גם אצל פרימטים אחרים. גם פילים נצפו כשהם מוצצים את החדק בגיל צעיר.

סנדלפון

סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.