יהודה רצהבי

פרופסור יהודה רצהבי (15 במאי[1] 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר לשון וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח. חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים, פרס ביאליק לחכמת ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

יהודה רצהבי
Yehuda Ratzhabi
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 במאי 1916
פטירה 24 בפברואר 2009 (בגיל 92)
ענף מדעי בלשנות
מדינה תימן, ישראל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים בשנת 1996.
תרומות עיקריות
מחקרים רבים בתחומי הלשון, השירה, ההיסטוריה והמחשבה. על יהודי תימן

ביוגרפיה

נולד בכפר הקדרים הקטן[2] סעואן שבמרכז תימן, מהלך שעתיים מצנעא. משפחתו סבלה שכול ומחסור ובילדותו קיבל חינוך קפדני ב"חדר". רצהבי עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו בשנת 1924, כשהיה בן שמונה, והם השתקעו בעיר תל אביב. למד בבית ספר תחכמוני, בתיכון תחכמוני, ובגימנסיה בלפור. בשנת 1936, בגיל 20, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמד בה במשך ארבע שנים. הוא למד שפה וספרות ערבית, ספרות עברית, מקרא, לשון וקבלה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נקרא להתנדב לש"י, שירות הידיעות של ההגנה, והפסיק את לימודיו. בש"י התנדב עד קום המדינה, ובשירותיה האזין לאישים מארצות ערב ואסף ידיעות מהעיתונות הערבית. לאחר הקמת מדינת ישראל שירת בחיל המודיעין (עד שנת 1962), ובמקביל פרסם מאמרים בתחומי התעניינותו: בספרות ישראל ובתרבות תימן. כעבור 24 שנה, בשנת 1963, חזר לאוניברסיטה (לאוניברסיטת בר-אילן). הוא החל בקריירה אקדמית והתקדם עד לדרגת פרופסור מן המניין.

הוא פרסם מחקרים רבים בתחומי הלשון, השירה, ההיסטוריה והמחשבה. בין פרסומיו החשובים על יהודי תימן:

  • אוצר לשון הקודש שלבני תימן (תל אביב תשל"ח), שהוא מילון ללשונות הדיבור והספרות המיוחדות לבני תימן. מילון שהקדיש ללשון הערבית בתפסיר של רבי סעדיה גאון למקרא, ובו ריכז את הערבית המיוחדת ליהודים.
  • במעגלות תימן, שבו כינס מבחר ממחקריו בתחומים שונים.

פרופסור רצהבי עשה רבות לקירוב חובבי הספרות לשירת תימן ולשירת יהודי המזרח וצפון אפריקה, בפרסום ספרי לימוד וילקוטים לקורא המשכיל והמתעניין.

רצהבי זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תשכ"ה על ספרו "ספר המוסר" ובשנת תשל"ט על ספרו "אוצר לשון הקודש של בני תימן". כמו כן זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תש"ן.

ב-1996 קיבל את פרס ישראל לחקר לשונות היהודים. מנימוקי הוועדה:

"פרופסור רצהבי הוא מחשובי החוקרים בישראל בכמה תחומים של הספרות העברית ולשונות היהודים, ובכל תחומי מחקרו נזקפים לזכותו מאמר יסוד, גילויים חדשים ומהדורות ראשונות".

נפטר ביום ל' שבט תשס"ט, בן 93. היה אב לבן, אמיתי, שנפל בתקופת שירותו הצבאי בחיל המודיעין, כשהיה בן 22, ולשלוש בנות.

לקריאה נוספת

  • אהרן גימאני, "דברי זיכרון לפרופ' יהודה רצהבי", בתוך אהרן גימאני, רצון ערוסי ושאול רגב (עורכים), בני תימן: מחקרים ביהדות תימן ומורשתה, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, עמ' 360-361

קישורים חיצוניים

אודותיו

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ רצהבי, "בצאת אדם מעבודת חייו", תהודה 20-21, תש"ס-תשס"א, עמ' 85
15 במאי

15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 230 ימים.

2009

שנת 2009 היא השנה התשיעית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2009 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

24 בפברואר

24 בפברואר הוא היום ה-55 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 310 ימים (311 בשנה מעוברת).

אלוף בצלות ואלוף שום

אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר. היצירה, שכהגדרת מחברה היא "בדיחה עממית בחרוזים", נכתבה כסיפור מחורז לילדים, אך מופנית גם לקורא הבוגר והמשכיל.

המקאמה מספרת על בן מלך, שיצא לתור את הארץ במטרה להחכים. הוא הגיע לממלכה, שבה לא הכירו את הבצל, ועל כן תרם להם בצלים, כדי שישתבחו מאכליהם. הנסיך קיבל תמורת הבצלים גמול כספי גבוה. שמע נסיך אחר את הסיפור והחליט להביא שום לארץ שאינה מכירה את הירק, אך תמורת השומים שהביא לא זכה לגמול כספי, אלא לבצלים.

ביאליק שאב את מקורותיו של הסיפור, בגרסאותיו המגוונות, מארון הספרים היהודי ומאגדות העם המקובלות אצל אומות העולם. ייחודה של המקאמה של ביאליק היא בכך, שהיא מחורזת, שופעת הומור וסאטירה, ומרובדת בקישורים אינטר-טקסטואליים שתורמים למשלב הלשוני והתוכני של היצירה.

מוסר ההשכל של "אלוף בצלות ואלוף שום" הוא בעיקרו, שאדם הפועל בתום לב, מתוך רצון להיטיב עם הבריות, יזכה בתהילה ובעושר, ואילו האיש התאב בצע - ייכשל, בסופו של דבר, במשימותיו.

היצירה גם הועלתה על הבמה כאגדה משעשעת לילדים: בשנת 1945 הוצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של יוסף מילוא, ולאחר מכן הוצגה פעמים נוספות. בסוף שנות ה-70 עובּדה למחזמר על ידי לאה נאור ודובי זלצר, שאף שודר בטלוויזיה.

בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)

בית הספר תחכמוני היה בית הספר הדתי הראשון בתל אביב. הוא הוקם תחילה ביפו, בתמיכת תנועת המזרחי ובעידודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של העיר, ולאחר מכן עבר לתל אביב. במשך שנים רבות הוא היה בית הספר הדתי-ציוני היחידי בעיר. בית הספר נסגר בשנות ה-70.

גירוש מוזע, תימן (1679)

גירוש מַוְזַע (או: גלות מוזע) היה אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה של יהדות תימן, אשר התרחש בשנת ה'ת"ם (1679). בשנה זו גורשו יהודי תימן אל דרום תימן לאזור שפלה מלוח וצחיח בשם תהאמה שבמחוז תעז, בו נמצאת העיר מוזע. המגיפות, המחלות והחום (שיכול להגיע עד 50 מעלות צלזיוס), ההתמודדות עם חיות טרף ועם סופות חול גבו את מחירם, ורק רבע עד שליש מהגולים נותרו בחיים וזכו לשוב מגלות זו לאחר כשנה. פרטים רבים על גלות זו מצאו את רישומם בפיוטים וקינות שכתבו הגולים אשר נותרו בחיים וצאצאיהם. בין המגורשים היה גדול משוררי יהדות תימן, הרב שלום שבזי, אשר נתן ביטוי לסבלות התקופה בשירתו.

בנוסף לאובדן חייהם של רבים מיהודי תימן, לגירוש מוזע היו גם השפעות ארוכות טווח בתחומי התרבות, היצירה, מסורת ההלכה והמנהג בתימן.

דוד עדני

רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים. סבורים שאבותיו שמשו כנגידים במאות ה-11 - 13. התפרסם בעיקר בזכות ספרו "מדרש הגדול", מדרש גדול ומקיף על כל התורה המכיל מדרשי הלכה ואגדה - חלקם מלוקטים וחלקם מחודשים משל עצמו. ספר זה מהווה מקור ראשון במעלה לשחזור מדרשים אבודים שהיו לפני המחבר ושהוא השתמש בהם, כמו מכילתא דרשב"י וספרי זוטא. חיבר מדרשים גם על מגילת אסתר ומגילת איכה.

תיארוך זמנו של רבי דוד עולה, לדעת פרופ' יהודה רצהבי, מקשריו של רבי דוד עם רבי יהושע הנגיד מצאצאי הרמב"ם. בשנת 1346 שלח אליו רבי יהושע הנגיד למעלה ממאה תשובות לקושיות וספקות של רבי דוד בעניינים שונים בספר המצוות ובמשנה תורה להרמב"ם. רוב השאלות עוסקות בסתירות לכאורה בדברי הרמב"ם המצריכות עיון בנוסח המדויק של ספרי הרמב"ם שהיו מצויים בידי רבי יהושע הנגיד. פתיחת התשובה של רבי יהושע הנגיד עשירה בתוארי כבוד והערכה לרבי דוד אשר מכונה "החכם הנאמן נשיא ארץ תימן".

ה'תשנ"ו

ה'תשנ"ו (5756) ובקיצור תשנ"ו –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-25 בספטמבר 1995, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1996.המולד של תשרי חל ביום ראשון, 21 שעות ו-824 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 18 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 16 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,927 לחורבן הבית, ושנת 2,307 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ו 48 שנות עצמאות.

יהדות תימן

יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין. על פי החלוקה המכנסת את מרבית קהילות היהודים יוצאי אירופה תחת הכותרת "אשכנזים", ואת קהילות צפון אפריקה, והמזרח התיכון, כ"ספרדים", יש לראות את קהילת היהודים יוצאי תימן כקהילה שלישית, מכיוון שהיא שונה במבטא, בנוסח התפילה, במנהגיה ועוד.

יהודה הלוי

רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

יצירתו המרכזית היא האפולוגטיקה הפילוסופית "ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה והשפלה" (ספר הכוזרי), וכן קינות כמו "ציון הלא תשאלי" ושירים מפורסמים אחרים.

יוסף טובי

יוסף יובל טוֹבִּי (נולד ב-28 במאי 1942) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

יצחק אבן עזרא

יצחק בן אברהם אבן עזרא (1114 – 1158) היה ממשוררי יהדות ספרד בימי הביניים.

לכה דודי

הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית. הפיוט חובר על ידי הפייטן המקובל הרב שלמה הלוי אלקבץ ונחשב לחלק החדש ביותר בסידור התפילה שמקובל על כל העדות. לפיוט חוברו לחנים רבים.

עליית אעלה בתמר

עליית אעלה בתמר הוא כינויה של עלייה של יהודים מתימן אשר עלו לארץ ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) כחלק מהעלייה הראשונה. העולים קישרו את עלייתם עם הפסוק "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר" (שיר השירים, ז', ט'), משום שהמילה "בתמר" היא שינוי סדר האותיות של תרמ"ב.

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס מוענק בהתאם להחלטת מועצת העיר, החל משנת 1933 במלאת 60 שנה למשורר חיים נחמן ביאליק. הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לביאליק, אשר מיום עלותו לארץ, בחר בתל אביב כמקום יצירתו והשפיע רבות על חייה התרבותיים.

פרס יצחק בן-צבי

פרס יצחק בן צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן צבי על ידי יד יצחק בן-צבי. הפרס ניתן על ספר מחקר או על מפעל חיים, בשני תחומים - ״תולדות ארץ ישראל ויישובה״ ו״קהילות ישראל במזרח״.

שלום אלשיך

הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימן – א' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.

תימא (כתב עת)

תימא, כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה. מקור השם כפול: שמו של עם תימני קדום, וגם שמו של נווה מדבר ידוע בתימן.

כתב העת יוצא לאור על ידי "האגודה לטיפוח חברה ותרבות". האגודה שמה לה למטרה לטפח, ללמוד, להנחיל ולחקור את מורשת יהודי תימן ושבטי ישראל. העורך הראשי של "תימא" הוא יוסף טובי, וחברי המערכת הם יהודה עמיר ואברהם הלוי. האגודה וכתב העת נושאים את זכרו של עובדיה בן שלום, מייסד ונשיא האגודה.

נכון לשנת תשע"ז, יצאו לאור 14 גליונות. בין המשתתפים בכתב העת ישנם יוצאי תימן רבים אך גם אחרים (אקדמאים וכותבים מהשורה). ביניהם ניתן למנות את יוסף טובי, יהודה רצהבי, עליזה שנהר ודן בניה סרי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.