יהודה קופרמן

הרב ד"ר יהודה קופרמן (כ"ח באייר תרפ"ט,7 ביוני 1929 - כ"ג בטבת ה'תשע"ו, 4 בינואר 2016) היה פרשן מקרא ומחנך ישראלי, מייסדה ומנהלה של המכללה לבנות בירושלים.

יהודה קופרמן
הרב יהודה קופרמן
Grave of Yehuda Kuperman (P60714-162647)
קבר הרב יהודה קופרמן

ביוגרפיה

קופרמן נולד בשנת תרפ"ט (1929) בדבלין שבאירלנד. למד בישיבת גייטסהד.
בשנת 1963 עלה לישראל, וכעבור שנה, ב-1964, הקים את המכללה לבנות בירושלים מתוך שאיפה לשלב בין מחקר והכשרת מורות ברמה אקדמית נאותה לבין הכרה בסמכות הדת. בני הזוג, הרב ואשתו, הרבנית ציפורה קופרמן (נפטרה בכ"ט בתמוז תשע"ג), היו דמויות תורניות וחינוכיות מרכזיות במכללה במשך כארבעה עשורים, והיה להם חלק רב בעיצוב דמותן של בוגרות המכללה.

יקיר ירושלים לשנת תשס"ז[1]. בתו של הרב קופרמן, פרופ' דבורה רוזנווסר, מנהלת כיום את המכללה בירושלים.

בניו הם הרב אברהם קופרמן חתנו של הרב יצחק זילבר ר"מ בישיבת מיר בירושלים, הרב חיים זלמן קופרמן ר"מ בישיבת נחלת הלויים בחיפה, הרב מרדכי קופרמן ראש צוות מנהלי ורכז לימודי היהדות במכללת בית וגן, אותה הקים אביו, והרב הלל קופרמן מנהל הגמ"ח המרכזי של ישיבת מיר בירושלים.

שיטתו הפרשנית

הרב קופרמן דגל בלימוד על פי העיקרון: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". הוא מתבסס על דברי הרמב"ן ש"חז"ל לא אמרו שאין במקרא אלא פשוטו". בשיטתו הוא משלב מחקר אקדמי עם פרשנותם של חז"ל ו"אמונה בתורה משמים[2]".

במידה מסוימת, המשיך הרב קופרמן את הגישה הליטאית השואפת לאחד את המקרא עם התורה שבעל פה. במאמריו הרבה הרב קופרמן להתבסס על דברי הפרשנים הראשונים והאחרונים.
בשנת תשמ"ה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, על ההדרת הספר "משך חכמה" עם הערותיו.

ספריו

  • לפשוטו של מקרא (2 כרכים) הוצאת מכללה ירושלים.
  • מבוא ללימוד תורה הוצאת מכללה ירושלים.
  • קדושת פשוטו של מקרא הוצאת מוסד הרב קוק.
  • בא לכלל כעס בא לכלל טעות הוצאת מכללה ירושלים.
  • נתעלמה ממנו הלכה הוצאת מכללה ירושלים.
  • סוגיות בפרשת שופטים הוצאת מכללה ירושלים.

ההדיר ופירש ספרים שונים:

  • פרוש ספורנו על התורה. יצא במהדורה חדשה ומהודרת, שנת תשע"ז (שני כרכים).
  • משך חכמה של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק.
  • פרוש "העמק דבר" על התורה של הנצי"ב בשיתוף עם בנו הרב מרדכי קופרמן.

קישורים חיצוניים

מספריו

הערות שוליים

  1. ^ יקירי ירושלים לשנת תשס"ז - 2007 באתר עיריית ירושלים.
  2. ^ ראו דבריו ב"תעודת הזהות" של המכללה (נמצא גם באתר המכללה).
דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

דרכיה דרכי נועם

דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות. עיקרון זה נלמד מן הפסוק בספר משלי (ג, יז), המגדיר את ה"חכמה" והתורה במילים: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".

המעין (כתב עת)

הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

על מטרותיו ויעודו של 'המעין' כתב בגיליון הראשון, פרופ' מרדכי ברויאר, מייסדו ועורכו הראשון של כתב העת: "היעדר במה ספרותית המוקדשת לעיון, מחקר ובירור בשאלות העומדות על סדר יומו של עם התורה בפרט ובמדינת ישראל בכלל - הורגש כבר מזמן... מקווים אנו להפוך כתב עת זה לרבעון המופיע לפרקים קבועים...". בשנת תשכ"ד (1964) התמנה יונה עמנואל כעורך כתב העת, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו בשנת תשס"ב (2002), אז החליף אותו הרב יואל קטן.

כותבי המאמרים ונושאיהם מגוונים ועוסקים בתחומים רבים. בנוסף קיים בכתב העת גם מדור ביקורת ספרים. כתב העת היוצא לאור על ידי מוסד יצחק ברויאר של פועלי אגודת ישראל, מזוהה עם חוגי "תורה עם דרך ארץ" וניתן בו דגש מסוים להגות ולהיסטוריה של חוגים אלו. כך למשל, בתחילת שנות ה-90, התקיים בו פולמוס בין הרב שלמה וולבה ופרופ' זאב לב בנוגע ליישומה והצלחתה של שיטת "תורה עם דרך ארץ".רוב מאמרי 'המעין זמינים באינטרנט באתר HebrewBooks (בעיקר מהשנים הראשונות), באתר ישיבת שעלבים (משנת תשס"ז) ובאתרים נוספים.

העלייה מארצות הברית

העלייה מארצות הברית לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, הייתה קטנה ביחס לעליות מארצות אחרות ואף קטנה ביחס להגירה של יהודים לארצות הברית, אולם נמשכה לאורך כל המאה ה-20. העלייה מארצות הברית הייתה עלייה מארץ רווחה שהייתה עשירה משמעותית מארץ ישראל, ונבעה בעיקר מסיבות ציוניות, דתיות או חלוציות.

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש. טַהֲרה (נכונה גם הצורה "טָהֳרה" שנהגית "טוֹהוֹרָה" או "טַהוֹרָה") היא העדר הטומאה, על ידי הימנעות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי לגישה אל הקודש. במשמעות רחבה יותר, גם הדברים הגורמים לטומאה, כגון בית קברות, נקראים "טמאים", והיעדר גורמים כאלו נקרא "טהרה".

כמה פרשיות במקרא עוסקות בהרחבה בטומאות ובהיטהרות מהן. בנוסף להן, עוסק בכך גם סדר שלם מששת סדרי המשנה - סדר טהרות. הטומאה נוצרת ממקורות שונים, שהמרכזיים שבהם קשורים למוות של אדם או בעלי חיים, או להפרשות הקשורות באובדן פוטנציאל לחיים (כגון הזב, הנידה וכו'), ומהם היא יכולה לעבור לבני אדם אחרים או לחפצים ומזון. ניתן להיטהר מן הטומאה על ידי מעשה מסוים, כמו טבילה במקווה, אך פעמים שתהליך ההיטהרות מורכב יותר ודורש משך זמן ומעשים נוספים.

הלכות הטומאה והטהרה השפיעו רבות על חיי עם ישראל, כיחידים וכחברה, בתקופת קיומו של בית המקדש, ובמידה פחותה יש להן השלכות גם על החיים היהודיים עד ימינו, כדוגמת האיסור לכהן להיטמא למת.

יהושע בכרך

הרב יהושע בכרך (1914 - 15 במאי 2002) היה רב ואיש חינוך, חתן פרס ישראל לספרות תורנית.

יעקב הלוי פילבר

הרב יעקב הלוי פילבר (נולד בכ"ז באדר תרצ"ו, 21 במרץ 1936) לשעבר ראש הישיבה לצעירים וממייסדיה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, ממייסדי "מרחביה - האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את מוסדות "נועם". מפרשני הראי"ה קוק, כותבם של שמונה ספרים תורניים ולשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים. יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם. האות מוענק מאז שנת 1967, אחת לשנה, ל-18 זוכים הנבחרים מקרב ההמלצות והמועמדויות שהוצגו.

כל תושב, ארגון או חבר מועצת העיר רשאי להציג המלצה למועמדות. מועמדים זכאים הם אישים מעל לגיל שישים וחמש שעיקר פעילותם הציבורית הייתה בירושלים או למענה. עליהם להיות "בעלי תכונות ייחודיות, אשר תרומתם לירושלים היא ממושכת וסגולית והקרינו מאישיותם על העיר".

ישיבה תיכונית

ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

ישיבת הדרום

ישיבת הדרום (בשמה הרשמי משנת ה'תשע"א: ישיבת בני עקיבא הדרום) היא ישיבה תיכונית השוכנת בצפון-מזרח רחובות.

במשך שנים רבות ליוותה את הישיבה הסתדרות הרבנים דאמריקה. משנה"ל תשע"א הישיבה מנוהלת על ידי מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בישיבה לומדים כיום (ה'תשע"ד) כ-410 תלמידים.

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש (נודעת גם בשם ישיבת הרב עמיאל או היישוב) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב; חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

ישיבת נחלת הלויים

ישיבת נחלת הלויים (לעיתים בקיצור: נחלת, במלעיל) היא ישיבה גדולה המשתייכת לזרם החרדי ליטאי. הישיבה שוכנת בשכונת נוה שאנן בחיפה.

מאיר שמחה הכהן

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה. ספריו החשובים הם "אור שמח" על הרמב"ם ואחרי פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התיבות של שמו), וחידושיו על התלמוד הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.

מכללה ירושלים

מכללה ירושלים היא מכללה אקדמית תורנית, שממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.

עובדיה ספורנו

רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נקרא גם הספורנו; איטלקית: Sforno) נולד בין השנים 1468 (ה'רל"ח)-1473 (ה'רמ"ג) - נפטר לאחר 1550 (ה'ש"י) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה. חיבורו החשוב והנפוץ ביותר הוא ביאור לתורה, למספר ספרי מקרא נוספים (בהם שיר השירים וקוהלת) ופירוש לפרקי אבות. פירושיו מבוססים על הפשט ולשונו קצרה ובהירה.

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל.

סכום הפרס עומד על 18000 ש"ח, והזוכים נבחרים בידי ועדה בת 5-7 חברים של עיריית תל אביב-יפו, שבה חברים גם נציגים של הרבנות הראשית לישראל ו/או הרבנות הראשית לתל אביב-יפו, מישיבת מרכז הרב ומאוניברסיטאות העוסקות בתחום.

הפרס ניתן החל משנת 1943 לעוסקים בתחום ספרות תורנית מקורית כמו פרשנות, חידושים ושאלות ותשובות וספרות מחקר וספרי עזר תורניים, כמו הוצאות מחדש של ספרי ראשונים, ספרי עזר, מחקרים ופילוסופיה דתית. הפרסים ניתנו על ספרים שיצאו ב-2–3 השנים שלפני שנת חלוקת הפרס. מטרת הפרס בחיזוק אלו העוסקים בכתיבת ובחקר ספרות תורנית. סכום הפרס נקבע על מאה לירות לשנה, בשנת 1944 הוכפל ל-200 לירות וב-1945 חולקו פרסים בשווי 400 לירות.

בשנת 1956 נבחר פרופ' שאול ליברמן לקבל את הפרס, על מהדורתו לתוספתא, אך בשל המחאה החרדית ארוכת השנים בעקבות עבודתו בבית המדרש לרבנים באמריקה המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, סירב אחד השופטים לחתום על חלוקת הפרסים לכל הזוכים, וחלוקת הפרס בוטלה. בשנת 1957 בקשו לחלק את הפרסים לזוכים מהשנה הקודמת ולאלו שנוספו עליהם, אולם בעקבות סירובו של הרב משולם ראטה לקבל את הפרס יחד עם ליברמן נדחה טקס חלוקת הפרס, עד שליברמן הודיע שויתר על הפרס.

ריכוז הפולחן

חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בתורה המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'. החוק גם מחייב את העם להרוס את כל מקומות הפולחן המפוזרים ברחבי הארץ שהקימו הגויים לאלילים. לפי הכתוב בספר דברים לחוק זה ישנם שני מרכיבים אותם יש לקיים. המרכיב הראשון הוא טיהור הארץ ממתקני הפולחן האליליים והמרכיב השני בא לידי ביטוי בריכוזו של הפולחן במשכן במקום אחד אשר אותו יבחר האל. עד לקיומו של חוק זה ניהלו בני ישראל את טקסי הפולחן לפי הכתוב בחוק המזבח המופיע בספר שמות לפי המשנה, מסכת זבחים, פרק י"ד היתר הפולחן במזבחות פרטיים (במות) התבטל עם הקמת משכן שילה, חזר לתוקפו עם חורבן המשכן, אך בטל לצמיתות עם בחירת ה' בהר המוריה. לפי ספר מלכים, גם רוב מלכי יהודה וישראל שמלכו לאחר הקמת המקדש בירושלים איפשרו פולחן בבמות, ואת ריכוז הפולחן בירושלים יישמו מלכי יהודה חזקיהו ונינו יאשיהו, שהמשיך ליישם את ריכוז עבודת האל, במסגרת הרפורמה הדתית שהחיל לאחר מציאת ספר התורה על ידי חלקיהו בן שלום, בזמן בדק הבית שערך בבית המקדש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.