יהודה עמיטל

הרב יהודה עמיטל (ג' בחשוון ה'תרפ"ה, 31 באוקטובר 1924 - כ"ז בתמוז ה'תש"ע, 9 ביולי 2010) היה ראש הישיבה המייסד של ישיבת הר עציון, הוגה דעות, מייסד מפלגת מימד ושר בממשלת ישראל.

הרב יהודה עמיטל
דיוקן של יהודה עמיטל
השתייכות דתיים לאומיים
תחומי עיסוק אמונה, תלמוד, גאולה, עם ישראל, אגדה, הלכה, חברה
תפקידים נוספים שר בלי תיק בממשלה ה-26
רבותיו הרבנים יעקב משה חרל"פ, איסר זלמן מלצר, חיים יהודה הלוי, דב (בער) ברקוביץ
תלמידיו הרבנים יעקב מדן, אליהו בלומנצוייג, יובל שרלו, רא"ם הכהן

תולדות חייו

נולד בשם יהודה קליין ביום ג' בחשוון תרפ"ה (31 באוקטובר 1924) בעיר גרוסוורדיין שברומניה,[1] ליקותיאל זאב ודבורה קליין. אביו היה מנהל החשבונות של הקהילה היהודית בעיר, ואמו ניהלה בית תמחוי שפעל בעיקר בימות החורף. בנערותו למד בישיבה בעיר הולדתו שהוקמה על ידי הרב חיים יהודה לוי, נכד הרב משה שמואל גלזנר, שחזר ללמד בהונגריה לאחר שלמד בישיבת מיר שבליטא ורבי חיים עוזר גרודזנסקי המליץ לו לחזור ולהנחיל את שיטת הלימוד הליטאית בארץ מולדתו. אחד ממוריו של הרב עמיטל בישיבה היה הרב בער ברקוביץ (אביו של הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ).

בשנת 1940 סופחה טרנסילבניה הצפונית בחזרה להונגריה. לאחר השתלטות הנאצים על המדינה נלקחו יהודים רבים למחנה עבודה בכפייה.[2] הרב עמיטל שהה במחנה כשמונה חודשים. המחנה שוחרר ביום שמחת תורה בשנת תש"ה (4 באוקטובר 1944), על ידי הצבא הסובייטי. עמיטל נסע לבוקרשט ומשם העפיל לארץ ישראל, אליה הגיע ביום ב' חנוכה תש"ה (12 בנובמבר 1944). לאחר שהות קצרה במחנה המעצר בעתלית בא לירושלים.

בירושלים החל ללמוד בישיבת חברון. שמע שיחות אצל הרב יעקב משה חרל"פ, תלמיד הראי"ה קוק. תקופה קצרה שירת בהגנה אחר כך עבר ללמוד בישיבת קלצק ששהתה אז בפרדס חנה, ושם גם התחתן עם מרים, בתו של הרב צבי יהודה מלצר, ונכדתו של הרב איסר זלמן מלצר. בהמשך הוסמך לרבנות על ידי הרב איסר זלמן מלצר. כאשר עברה ישיבת קלצק לרחובות, עקב מינויו של ראש הישיבה, הרב צבי יהודה מלצר, לרב העיר, עבר גם הוא לרחובות. בשנות ה-60, עבר לירושלים.

יום אחרי הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח 1948 התגייס לצה"ל והשתתף במלחמת העצמאות במסגרת חטיבה 7 בקרבות בלטרון והגליל המערבי. את חוויותיו כחייל במלחמה סיכם במאמר בשם "לדרכו של החייל הדתי במלחמת הקוממיות".[3] לאחר המלחמה התמנה לספרא דדיינא (מעין רשם) בבית הדין הרבני ברחובות, ובהמשך מונה לר"מ בישיבת הדרום שם לימד בין היתר את הרב צבי ישראל טאו (נשיא ישיבת הר המור) והיה שותף פעיל בהתפתחות מוסד זה. בזמן כהונתו בישיבת הדרום הגה את רעיון "ישיבות ההסדר", והשתתף בהקמתן.

ישיבת הר עציון

השלט במקום של הרב עמיטל
שלט שהוצב במקומו של הרב עמיטל בבית המדרש בישיבת הר עציון

לאחר מלחמת ששת הימים ביקשו ממנו הוגי רעיון ישיבת הר עציון שבגוש עציון, ובהם משה מושקוביץ, יואל בן נון וחנן פורת, לעמוד בראש הישיבה. לאחר שהסכים קמה הישיבה בכפר עציון, ולאחר שנתיים עברה לאלון שבות. לאחר הקמת הישיבה הזמין את הרב אהרן ליכטנשטיין להצטרף אליו בראשות הישיבה, והשניים שימשו יחד בראשות הישיבה עד לפרישתו מהתפקיד. בהנהגתם התאפיינה הישיבה בפתיחות חינוכית, שאיפשרה למגוון תפיסות הגותיות ופוליטיות לדור בכפיפה אחת. בין השאר תמך הרב עמיטל בהקמת מכללת יעקב הרצוג ליד הישיבה, ואיפשר לימוד תנ"ך בראייה ביקורתית - "תנ"ך בגובה העיניים" - הנחשב כבלתי ראוי בעיני חלק מהציבור הדתי ובעיני הציבור החרדי.

פעילות פוליטית

סמוך למלחמת לבנון הראשונה בתשמ"ב 1982, הוא טען שיש לעיתים עימות בין ערך קדושת חיי האדם לבין ערך קדושת הארץ, ובעימות זה יש להעדיף את קדושת חיי האדם. מאז נהג הרב עמיטל להביע עמדות בעד מסירת שטחים תמורת שלום; דעות שהציבו אותו בעמדת מיעוט בציבור הדתי. בשנת 1988 היה ממייסדי תנועת מימד, שאת רשימתה לכנסת הוביל, אך היא לא עברה את אחוז החסימה. בנובמבר 1995, לאחר רצח רבין, התמנה עמיטל לשר ללא תיק בממשלתו של שמעון פרס, מתוך מטרה לגשר על המתיחות שנוצרה בין דתיים לחילוניים. בדצמבר 1995, מונה לחבר בוועדת שרים לבחינת ההשלכות המשפטיות והאחרות של פסיקת בג"ץ בנושא הגיור; בינואר 1996 מונה על ידי הממשלה ליושב ראש ועדת היגוי עליונה ליחסי ישראל והתפוצות.

ב-1999 הצטרפה מימד לישראל אחת בראשות אהוד ברק; עמיטל היה שותף למהלך, אך בסופו של דבר פעילותו בתנועה פחתה עד שפסקה כליל. חתנו, הרב יהודה גלעד, היה חבר כנסת מטעם מימד, עד שפרש בגלל המשך ההליכה עם מפלגת העבודה. בעיתונות התפרסם שגם הרב עמיטל התנגד להליכה משותפת זו.[4] לקראת בחירות 2006, השתתף בכינוס בחירות של תנועת העבודה-מימ"ד לאחר הפסקה של כמה שנים בהן נמנע מעיסוק בנושאים פוליטיים ובמימד הודיעו כי הרב עמיטל עדיין חבר במפלגה.

שנותיו האחרונות

כשהגיע לגיל 80 ביקש מהנהלת הישיבה להחליט, בטרם יעזוב את תפקיד ראש הישיבה, מי יהיו ראשי הישיבה הבאים. הוקמה ועדה שבחרה את הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי. הללו שימשו עמו יחדיו בשנתיים האחרונות לכהונתו. בסוף שנת תשס"ח פרש הרב עמיטל מראשות הישיבה, לאחר הידרדרות במצבו הבריאותי. לאחר פרישתו צורף הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי.[5] הרב עמיטל שימש גם כנשיא בית המדרש "תאיר".

הרב עמיטל נפטר בכ"ז בתמוז ה'תש"ע (9 ביולי 2010) ונטמן בהר המנוחות. עם מספידיו נמנו נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק. בפברואר 2011 קראה עיריית ירושלים על שמו של הרב עמיטל בית ספר בשכונת חומת שמואל.[6] בית הספר היסודי הממלכתי־דתי "כרמי יהודה" בגוש עציון נקרא גם כן על שמו. במלאת שנה לפטירתו הוציאה ישיבת הר עציון ספר לזכרו בשם "לעבדך באמת", שבו קובצו כ-60 מאמרים על דמותו ומשנתו של הרב עמיטל.[7]

הגותו

הרב עמיטל
הרב עמיטל לומד

משל התינוק הבוכה

יסוד בסיסי בהגותו הוא סיפור "התינוק הבוכה". לדבריו של הרב עמיטל סיפור זה הוא העיקרון המכונן של הישיבה:[8]

מעשה באדמו"ר הזקן בעל התניא, שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע תינוק בוכה בעריסתו. סגר האדמו"ר את הגמרא, ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו"ר לחדר הסמוך, ומצא שם את נכדו, כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו"ר תמה על נכדו: מדוע לא קמת להרגיע את התינוק הבוכה? הנכד הנבוך הרים את מבטו וענה לסבו: הייתי כל כך שקוע בלימוד, עד שלא שמעתי כלל את קול הבכי. העיר לו סבו: אם אדם לומד תורה ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה, משהו פגום בלימוד זה.

העיקרון המובע בסיפור, על פי הרב עמיטל, הוא כי גם תלמידי ישיבות אשר מקדישים את כל עיתותיהם ללימוד תורה אינם רשאים להתעלם מצרכיו האנושיים של הזולת. לימוד תורה תוך כדי התעלמות מצרכי הזולת מצביע על פגם יסודי בלימוד עצמו.

אחריות אישית

Veha
ספרו של הרב עמיטל, "והארץ נתן לבני אדם"

יסוד חשוב נוסף מתבטא בשם ספרו "והארץ נתן לבני אדם". הוא מדגיש את המוסר הטבעי של האדם שצריך להדריך אותו בחייו. צריך להתנהג לפי המוסר הטבעי של האדם, כאשר התורה לא באה להחליף אותו, אלא להוסיף עליו רמה התנהגותית גבוהה יותר.

במקרים של התנגשות, סבר הרב עמיטל שיש להדגיש שני דברים: א. התורה שבעל פה מעדנת את הבנתנו הראשונית ומסייגת את הדינים המופיעים בתורה. ב. יש הבדל בין יכולתו של אלוהים לשלנו: "הקב"ה ממית ומחיה, והוא יכול לדרוש מאדם לקחת חייו של מישהו. ולכן, גם כאשר התורה מצווה אותנו לפעול בניגוד למוסר הטבעי שלנו, אין הכוונה שעלינו לתקן את הגישה המוסרית שלנו ולהתאים אותה לציווי של התורה..."[9] מתוך החשיבות שהוא מייחס למוסר הטבעי, הוא קובע כי ישנם איסורים בסיסיים, שדווקא כיוון שהם יסודיים, לא נכתבו בתורה אלא הם קודמים לה - כגון אכילת בשר אדם שאף שאינם איסורים מן התורה שבכתב, אולי אף יגברו על איסורים כאלו במצבים מסוימים.

הרב עמיטל ראה חשיבות גדולה בעמידה טבעית מול הקב"ה ועשיית המצוות מזווית אישית, אם כי תוך מחויבות למסגרת ההלכתית המקובלת על כל פרטיה. מתוך עמדה זו, הרב עמיטל מדגיש את הצורך ביכולת החלטה עצמאית של האדם, כדי שיגיע למסקנותיו בעצמו ולא מתוך כניעה לדעת אחרים. הוא הביע את גאוותו על כך שבבית המדרש שגידל יכולים התלמידים לחלוק גם על ראש הישיבה.

ארץ ישראל

לאחר מלחמת יום הכיפורים פרסם ספר בשם "המעלות ממעמקים", ובו שיחות שהעביר בזמן המלחמה ולאחריה, אשר עסקו בהתמודדות עם משבר האמונה שהביאה עמה המלחמה. בספר זה ביטא הרב עמיטל עמדות שהיוו את יסוד התפיסה של גוש אמונים. בהמשך שינה את דעותיו, והתנגד לתפיסה המשיחית-גאולית של הרב צבי יהודה קוק ושל גוש אמונים, בטענה כי אין בכוחו של אדם לדעת מהן תוכניותיו של האל, אלא רק לקוות. שינוי זה הפתיע את ראשי גוש אמונים, אשר פנו אליו עם הקמת גוש אמונים בבקשה להיות הדמות הרבנית שמובילה את התנועה ונענו בשלילה חריפה[דרוש מקור].

הרב הדגיש כי פעמים רבות ישנה נטייה עיקשת להיצמד למדיניות והתנהגות פוגענית כלפי הזולת, כאשר הגיבוי למעשים נובע מן העובדה שהכל נעשה לשם שמיים. בכך שידר מסר כלפי עמדות קיצוניות בציבור הדתי לאומי.

הרב עמיטל סבר כי בסולם הערכים עם ישראל קודם לארץ ישראל, והתנגד למי שכינה אנשי "מחנה ארץ ישראל השלמה". לדעתו, גישתם עלולה לגרום מלחמות וכן גורמת חילול השם בכך שהיא מציגה את דרכם של הראי"ה ורבי יעקב משה חרל"פ כקיצונית.[10]

מתלמידיו הבולטים

ספריו

  • המעלות ממעמקים, ירושלים-אלון שבות, תשל"ד.
  • והארץ נתן לבני אדם - ספר מחשבתי על פי שיחות שהעביר בישיבה, הוצאת תבונות, תשס"ד.
  • רסיסי טל - חידושים ובירורים בהלכה, ישיבת הר עציון, תשס"ה.
  • Commitment and Complexity, Jewish Wisdom in an Age of Upheaval (Aviad Hacohen (ed.), Ktav, 2008
  • עת רצון - שיחות לימים הנוראים, ה'תשע"ג.
  • לעבדך באמת - 60 מאמרים על הרב יהודה עמיטל.

ביבליוגרפיה של כתביו עד תשנ"ד התפרסמה בעלון שבות בוגרים ג', תשנ"ד, עמ' 103 - 110.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אלישיב רייכנר, באמונתו, עמוד 24
  2. ^ סרטונים שמע ה' קול יהודה - סיפורו של הרב יהודה עמיטל בשואה, בביצוע הרב יהודה עמיטל, סרטון באתר יוטיוב.
  3. ^ מורשת, בטאון בית הכנסת בגדוד 79, טבת תש"ט, ולימים בספרו "המעלות ממעמקים". המאמר באתר ישיבת הר עציון.
  4. ^ יאיר שלגבכירים במימד פורשים בשל השותפות עם העבודה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2002
  5. ^ יונתן אוריך, עמיטל פרש מראשות הישיבה, כ"ה באלול ה'תשס"ח, באתר כיפה.
  6. ^ שלמה פיוטרקובסקיבית ספר ראשון על שם הרב עמיטל, באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2011
  7. ^ ישי קרוב, "אשרינו שזכינו שהרב עמיטל היה ממורי דרכינו", באתר ערוץ 7
  8. ^ הרב יהודה עמיטל, "והארץ נתן לבני אדם", עמ' 121; הרב חנן פורת העיד כי כבר בפגישה הראשונה סיפר הרב עמיטל משל זה.(סרטונים חנן פורת מספיד את הרב עמיטל, סרטון באתר יוטיוב) הסיפור ולקחו מבוססים על דברי הרבי מלובביץ' באגרות קודש, כרך כ"ב, ח'תקנ"ח. וראו גם את דברי הרב עמיטל בריאיון.
  9. ^ הרב יהודה עמיטל, "והארץ נתן לבני אדם", עמ' 33.
  10. ^ הרב יהודה עמיטל, מסר פוליטי או מסר חינוכי, בעלון שבות 100
  11. ^ אלישיב רייכנר, באמונתו, פרק א - לשמוע קול בכיו של תינוק
    גלעד סרי לוי, התינוק עדיין בוכה, על הביוגרפיה 'באמונתו: סיפורו של הרב יהודה עמיטל', ספר חברה תרבות
31 באוקטובר

31 באוקטובר הוא היום ה-304 בשנה, (305 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 61 ימים.

9 ביולי

9 ביולי הוא היום ה-190 בשנה (191 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 175 ימים.

אורתודוקסיה מודרנית

יהדות אורתודוקסית מודרנית (באנגלית: Modern Orthodox Judaism) היא זרם ביהדות האורתודוקסית הדוגל בשילוב של יהדות על פי ההלכה עם ערכים ואורחות חיים של העולם המודרני החילוני. האורתודוקסיה המודרנית רווחת בקהילות היהודיות בעולם המערבי, בעיקר בקרב יהדות ארצות הברית, וקשורה בקשר הדוק לחלקים נרחבים מן הציונות הדתית הרווחת בישראל וגם לחלק מהחרדים-המודרניים.

האורתודוקסיה המודרנית חולקת מקורות משותפים עם הנאו-אורתודוקסיה שהתפתחה במרכז אירופה בראשית המאה ה-19, ומשלבת אלמנטים מגישותיהם של מבשריה, הרב שמשון רפאל הירש ("תורה עם דרך ארץ") ורבי עזריאל הילדסהיימר. הרבנים הירש והילדסהיימר פעלו, כל אחד בדרכו, לגישור בין המודרניזציה ליהדות האורתודוקסית כתגובת נגד לצמיחת היהדות הרפורמית בגרמניה באותה עת. עם זאת, ממשיכי הנאו-אורתודוקסיה בני-זמננו בוחרים לבדל עצמם מן האורתודוקסיה המודרנית, ולמצב את גישתם כשמרנית יותר ביחסה אל ההלכה.

האורתודוקסיה המודרנית יונקת בעיקר מפילוסופיית "תורה ומדע" בגישתו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, הנחשב מנושאי הנס המובהקים של זרם זה ביהדות האורתודוקסית. הזרם המתון של הציונות הדתית בישראל, להוציא את החרד"ל, נחשב במובנים רבים כמהדורתו הישראלית של הזרם האורתודוקסי המודרני. בהגדרה מצומצמת יותר (ההגדרה המקובלת), המבחינה בין הדגש הלאומי הבולט בציונות הדתית לבין הפתיחות האוניברסלית של האורתודוקסיה המודרנית, מיוצגת האורתודוקסיה המודרנית בישראל בידי חלק צר יותר של הציונות הדתית. בין נציגיו הבולטים ניתן לכלול את זרם ישיבת הר עציון, תנועת מימד, תנועת הקיבוץ הדתי, ותנועת נאמני תורה ועבודה.

מוסד החינוך וההשכלה המרכזי של האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית הוא הישיבה יוניברסיטי בניו יורק, מוסד המהווה סמל לגישה זו ביהדות. האוניברסיטה חרתה על סמלה את המוטו "תורה ומדע".

מרבניה של האורתודוקסיה המודרנית: הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל, הרב יובל שרלו, הרב דוד ביגמן, הרב שלמה ריסקין.

אלון שבות

אַלּוֹן שְׁבוּת הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במועצה האזורית גוש עציון. שם היישוב מסמל את השיבה אל גוש עציון ההיסטורי ומציין את העץ הידוע בשם "האלון הבודד", אשר עומד במרכז הגוש. היישוב הוקם ביוזמת משה מושקוביץ, איש משואות יצחק ותושב גוש עציון לפני נפילת גוש עציון בשנת 1948, שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם הרב יהודה עמיטל. רב היישוב הוא הרב זאב וייטמן.

בהתנחלות יותר מ-3,000 נפשות, נכון ל-2013. היישוב מתנשא לגובה של 893 מטרים מעל פני הים והוא אחד היישובים היהודיים הגבוהים ביהודה ושומרון.

אמנון בזק

הרב אמנון דב בזק (נולד בשנת ה'תשכ"ז, 1966) הוא ר"מ בישיבת הר עציון, מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג, עורך ומחבר ספרים ומאמרים. במשך שנים כתב בעלון שבת בשבתו.

ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי (נולד במקנס ב-1957) הוא רב ואחד מראשי ישיבת הר עציון באלון שבות.

ג' בחשוון

ג' בחשוון הוא היום השלישי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ג' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

ה'תרפ"ה

ה'תרפ"ה (5685) או בקיצור תרפ"ה היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-29 בספטמבר 1924, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 18 בספטמבר 1925. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

לפי ההלכה, בשנת ה'תרפ"ה מתחיל מחזור חמה בן 28 שנים, ולכן מברכים את ברכת החמה.

ה'תש"ע

ה'תש"ע (5770) ובקיצור תש"ע –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-19 בספטמבר 2009, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 8 בספטמבר 2010.המולד של תשרי חל ביום השבת, 16 שעות ו-853 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 13 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 2 במחזור השמש ה-207.שנה זו היא שנת 1,941 לחורבן הבית, ושנת 2,321 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"ע 62 שנות עצמאות.

יעקב מדן

הרב יעקב מדן (נולד בכ"א בתמוז ה'תש"י, 6 ביולי 1950) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, ומבכירי מלמדי התנ"ך בציבור הדתי-לאומי בישראל. ממחברי אמנת גביזון-מדן.

ישיבת הדרום

ישיבת הדרום (בשמה הרשמי משנת ה'תשע"א: ישיבת בני עקיבא הדרום) היא ישיבה תיכונית השוכנת בצפון-מזרח רחובות.

במשך שנים רבות ליוותה את הישיבה הסתדרות הרבנים דאמריקה. משנה"ל תשע"א הישיבה מנוהלת על ידי מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בישיבה לומדים כיום (ה'תשע"ד) כ-410 תלמידים.

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה בתשכ"ח. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

בישיבה לומדים מאות תלמידים, מישראל ומחוץ לה, ועשרות אברכים[דרוש מקור]. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכנו". יש לה אלפי בוגרים.

כ"ז בתמוז

כ"ז בתמוז הוא היום העשרים ושבעה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ז בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

ממשלת ישראל העשרים ושש

ממשלת ישראל העשרים ושש בראשות שמעון פרס הושבעה ב-22 בנובמבר 1995, וכוננה בעקבות הרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין על בסיס הרכב דומה לממשלה העשרים וחמש. הממשלה סיימה את כהונתה ב-18 ביוני 1996. אירועים מרכזיים בימי הממשלה ה-26 הם מבצע ענבי זעם וחיסולו של יחיא עיאש.

מפלגת מימד

מפלגת מימד הייתה מפלגת מרכז-שמאל ציונית, שהוקמה בשנת 1988 על ידי הרב יהודה עמיטל. שם המפלגה, מימד, הוא ראשי תיבות של "מדינה יהודית, מדינה דמוקרטית". ברוב שנות קיומה הוגדרה המפלגה כמפלגה ציונית דתית, אך בהמשך היא הוגדרה כמפלגה כלל יהודית ציונית הפונה לקהל מגוון, שכולל בתוכו ציבור הרואה בזהות היהודית את המרכיב המרכזי לבניית חברה ומדינה. בשנותיה האחרונות המפלגה הרחיבה את שורותיה לקהלים שונים בתוך החברה הישראלית ובמועצת המפלגה ניתן היה למצוא יהודים מכל הזרמים ואף מספר אזרחים ערבים.[דרוש מקור]

משה ליכטנשטיין

הרב משה ליכטנשטיין (נולד בכ"ג בתמוז תשכ"א, 7 ביולי 1961) הוא מראשי ישיבת הר עציון.

רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב בנימין קלמנזון) ורב היישוב עתניאל.

שי פירון

הרב שי משה פירון (נולד ב-25 בינואר 1965, כ"ב בשבט ה'תשכ"ה) הוא איש חינוך ופוליטיקאי אורתודוקסי מודרני ישראלי. פירון היה חבר הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" וממרץ 2013 עד דצמבר 2014 כיהן כשר החינוך בממשלת ישראל.

שלמה לוי (רב)

הרב שלמה (חיים) לוי (נולד בשנת 1952) הוא ראש כולל בישיבת הר עציון ונשיא ישיבה בקריית גת; מחבר ספרי הלכה ואחד ממחברי השאלות למבחני הסמיכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.