יהוד

יְהוּד היה שמה של עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז. בשנת 2003 אוחדה העיר יהוד עם היישוב הקהילתי השכן נוה מונוסון ושמה שונה ליהוד-מונוסון.

תחילתה של יהוד המודרנית בסוף המאה ה-19. העיר נוסדה במקום בו שכן היישוב הערבי יהודייה, ששימר את שמה של העיר המקראית "יהוד" שבנחלת שבט דן: "וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן".[3] מסורות מאוחרות יותר תלו את שמה של העיר בקברו של יהודה בן יעקב שזוהה במקום.[4]

יהוד
Coat of arms of Yehud-Monosson (blue)
Jahud024
רחוב סעדיה חתוכה ביהוד
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעלה מקליס
גובה ממוצע[1] ‎40 מטר
תאריך ייסוד 1948 - יהוד
1953 - נוה מונוסון
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 29,930 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 66
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.8% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 5,940 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 24
תחום שיפוט[2] 5,000 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 193
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
יהוד
יהוד
32°01′59″N 34°53′11″E / 32.0330470856493°N 34.8863203869367°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4496
    - דירוג מדד ג'יני 46
פרופיל יהוד נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.yehud-monosson.muni.il/
PikiWiki Israel 3581 yehuda tomb in yehud
קבר יהודה בן יעקב
Jahud001
קניון סביונים
War Memorial in Yehud, Israel
אנדרטה לבני יהוד שנפלו במערכות ישראל

תולדות העיר

היהודים הראשונים שהתיישבו ביהוד הגיעו אליה בשנת 1884. עיתון הצפירה מביא את הידיעה הבאה בי"ג אדר תרמ"ד, תחת הכותרת: "יישוב חדש בשם יהוד", ובהמשך הכתבה: "זה כחמש שנים וחברת פתח-תקוה קנתה לה נחלת אומלבס ותאמר לכונן בה מושבה, ותבאונה סבות ממסבות שונות ותפרענה את המחשבה ההיא. ויהי בשנת ה'תרמ"ג ותחדש החברה כנשר נעוריה ותחליף כח, כי הלכו ממנה החברים הישנים אשר לא היה בהם ברכה ויבואו אחרים חדשים תחתיהם מלאים חיים וכח עלומים. ויפרדו כארבעים חברים ויקנו להם מושב חדש בכפר יהוד שעל גבול הדני ויקראו שמו "יהוד" ויחפרו באר ויגיעו עד שבעה וארבעים מטר בעומק וימצאו מקור מים חיים. ויבנו בית-המדרש ובית-התנור ויהי בראשית שנת ה'תרמ"ד ויצאו החברים לדור במושב ההוא".[5]

בהמשך יהוד יושבה על ידי אוכלוסייה יהודית על חורבותיו של הכפר הערבי יהודייה, לאחר בריחת תושביה הערבים בשלהי מלחמת העצמאות, אוקטובר 1948. האוכלוסייה שהתיישבה במקום הייתה ברובה ממוצא טורקי (דוברי לאדינו). בשנות החמישים, הגיעו עולים מתימן וניצולי שואה מפולין (ובעיקר ממחוז ביאליסטוק) שהקימו יישוב נפרד בשם ביאליסטוק שלאחר מכן חובר ליהוד. שמותיהם של הכפר הערבי והיישוב היהודי שהוקם על חורבותיו משמרים את שמו של יישוב ששכן במקום, בגבול נחלתו של שבט דן בקרבת נחלת שבט יהודה (ספר יהושע יט, מה).

בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה לאחר קום המדינה ובשנת 1995 הוכרזה יהוד לעיר.[6] מתחילת שנות התשעים הגיעו ליהוד למעלה מ-800 משפחות עולים, רובן מחבר העמים לשעבר, וכ-30 משפחות מאתיופיה. יהוד-מונוסון מונה כיום כ-27,000 תושבים בכ-7,800 משקי בית. העיר עברה התרחבות ניכרת עם הקמתה של שכונת קריית הסביונים המבוססת יותר כלכלית בשנים 19921997, אשר קדמו לבנייתה השכונות קריית ביאליסטוק, גבעת אוויה ונוה עובד, בעלות אוכלוסייה סוציו-אקונומית בינונית-גבוהה אשר שינו את אופיה של העיר.

בעיר שוכן בית הספר תיכון מקיף יהוד, המשרת את האזור ומנקז אליו את תלמידי יהוד, נוה מונוסון, סביון, גני יהודה, מגשימים, בני עטרות, בית אריה, עלי זהב, רינתיה, מזור, כפר טרומן ועוד.

בשנת 2003, במסגרת מדיניות משרד הפנים להשיג חיסכון בעלויות השירותים המוניציפליים במרחב בקעת אונו, הוקמה לעיריית יהוד ולמועצה מקומית נוה מונוסון עיריית-גג משותפת, עיריית יהוד-מונוסון. הלכה למעשה, עיריית-הגג מתפקדת כעירייתה של העיר יהוד ואילו נוה מונוסון, אשר נהנית מעצמאות חברתית-קהילתית במסגרת מינהלת מקומית, רוכשת ממנה שירותים מוניציפליים סטטוטוריים (האדמיניסטרציה של חינוך החובה, רווחה, מהנדס עיר, גזברות) ובסיסיים (אחזקת, ניקיון ותאורת רחובות, פינוי אשפה וגינון).

בשנת 2014 במהלך מבצע צוק איתן פגעה רקטה שנורתה מרצועת עזה בבית בעיר וגרמה לו לנזק כבד[7].

סמלה של העיר מכיל מספר מוטיבים משמעותיים – האריה מייצג את סמלו של שבט יהודה, אשר על פי המסורת מקום קבורתו הוא בגן העצמאות בעיר, השלשלות המנותצות לרגליו של האריה מסמלות את שחרורה של העיר מכובשים זרים, המחרשה לצד מבנים עם ארובות מייצגים את היישוב כישוב המקיים עבודת אדמה לצד תעשייה, ולבסוף עץ הדקל לקוח כאחד מארבעת המינים ובשל היותו עץ פרי מתוק המוזכר עוד בתנ"ך. סמל העיר אושר על ידי מועצת העיר בשנת 1951.

דמוגרפיה

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים

  • מדרחוב סעדיה חתוכה - רחובה הראשי של העיר יהוד. נקרא על שמו של ראש המועצה בשנים 1960 עד 1985. במדרחוב זה נמצאות החנויות הוותיקות של העיר. במקור רחוב זה היה רחובו הראשי של הכפר הערבי יהודייה. בצמוד לרחוב ממוקם בניין עיריית יהוד ומסגד הכפר יהודייה. על אף שמרבית בתי הרחוב הוקמו לאחר קום המדינה, קיימים במקום דוגמאות לבנייה הערבית מהמאה ה-19 (בנייה מאבן) ומראשית המאה ה-20 (בניה עם קורות ואלמנטים מבטון). בשנות ה-80 הפך חלקו המרכזי של הרחוב למדרחוב.
  • גן העצמאות - הגן הוותיק והגדול של יהוד היה ממוקם בלב העיר, בין מדרחוב סעדיה חתוכה ואצטדיון הכדורגל ההיסטורי. בגן היו מתקני משחק, כרי דשא ומשטחים מוצלים. עד לשנת 1948 שכן במקום בית הקברות הראשי של יהודייה, שבמרכזו ניצב מבנה קבר מרשים (ששרד) ובית ספר (שחרב) בשנת 2015 נסגר גן העצמאות ובמקומו נבנו בניניי מגורים.
  • קבר יהודה בן יעקב (א-נבי יהודה אבן סדנא יעקוב) - ממוקם בצד גן העצמאות. מסורת ערבית מצביעה על מבנה קבר זה, מן התקופה הממלוכית (המאה ה-13), כעל קברו של יהודה בן יעקב. במבנה הקטן בעל הכיפה, קיים מיחרב המופנה לכיוון מכה ומדינה, ובמרכז החדר מצבה גדולה המציינת את מקום קבורת יהודה. חלקים ממבנה הקבר הם קדומים בהרבה וסביר להניח שהובאו למקום מאתרים אחרים (כדוגמת צמד העמודים הניצבים בכניסה למבנה). קבר נוסף המיוחס ליהודה בן יעקב נמצא בעמק החולה. בתוך המבנה נמצא סיפור המקום.[8]
  • אנדרטה לזכר חללי צה"ל בני יהוד - ממוקמת בסמוך לקבר יהודה בן יעקב, בלב גן העצמאות.
  • המרכז למורשת יהדות טורקיה מיסודה של עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה.
  • המסגד - שריד מרכזי נוסף לכפר הערבי יהודיה ששכן במקום הוא מסגד בעל צריח, המשמש כיום כבית הכנסת "שלום שבזי". מבנה המסגד מורכב למעשה משלושה מבנים שהוקמו בתקופות שונות: צריח המסגד הבולט למרחק הבנוי באבן גיר ועליו כתובת הקדשה בערבית, חצר המסגד עם חלל מקורה בחלקו כשבמרכזו ניצב היה עד לפני שנים ספורות עץ תות קדום, ומבנה שהוקם בראשית המאה ה-20 המשמש כיום כבית כנסת. על פי תוכניות העיר עתידים מבני המסגד להיהרס ורק הצריח יעבור תהליך שימור. כיום ניצב המסגד מטרים ספורים מרחוב סעדיה חתוכה לצד בניין העירייה, אך בעבר היה מוקף מכל עבריו במבני מגורים, שאת פתחי המשנה בהם ניתן למצוא בקירות המסגד. במלחמת העצמאות שימש צריח המסגד כעמדת תצפית של האצ"ל.
  • אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב - באתר אגף להנצחת 540 חללי החיל ו-91 חללי היישוב יהוד, מרכז הכשרה טכנולוגי בנושאי תקשורת ומחשבים המשתרע על פני שטח של 1,500 מ"ר, מרכז מורשת ואולם כנסים שבו 70 מקומות, וכן רחבת טקסים וגן.
  • "הבונקר", אצטדיון הכדורגל המיתולוגי - המגרש היה ממוקם בליבה של יהוד. שיחקה בו קבוצת הפועל יהוד, אשר בשנת 1982 זכתה בגביע המדינה. עם פירוק הקבוצה שימש המגרש לאימון קבוצות נוער. בחודש יוני 2007 נהרס המגרש ובמקומו נבנו ארבעה בנייני מגורים מודרניים.
  • "שוק אשכנזי" - מרכז מסחרי שהוקם בשנת 1956 על ידי האדריכל שמעון רודה, משקף את רוח הבניה הסוציאליסטית והמודרנית שאפיינה את הבניה הישראלית באותה העת. מכלול מבנים זה המורכב למעשה מ-4 שורות חנויות זעירות, שוכן במקום בו היה ממוקם השוק המרכזי של העיירה יהודייה עד לשנת 1948. בשנת 2013 נהרס השוק ועל חורבותיו נבנו 4 מגדלי מגורים הניצבים מעל שדרת חנויות.
  • בית המשורר נתן יונתן - במקום בו התגורר בשנותיו האחרונות המשורר נתן יונתן, ממוקמת ספרייתו העשירה וחדר עבודתו. בבית מתגוררים אלמנתו ובנם.
  • אתר הנצחה לניר פורז ונחשון וקסמן - ממוקם בצומת יהוד-מונוסון מזרח, לא רחוק מצומת הטייסים ממנה נחטף נחשון.
  • מרכז הנצחה ליהדות ביאליסטוק, ממוקם בשכונת קריית ביאליסטוק.
  • קניון friendly סביונים - קניון המשמש את תושבי יהוד והסביבה. הקניון מונה כ-4 מפלסים כולל החניון המקורה.
  • בלה לוגאנו - מתחם מגורים ציורי, בנוי בהשראת החלק האיטלקי של העיר לוגאנו שבשוויץ.

אתרי טבע

  • נחל יהוד - הנחל הזורם דרומית לעיר, משמש כיום כתעלת ביוב פתוחה, אך בשל העובדה כי הוא אחד מיובליו של נחל איילון, עתיד הנחל להשתקם ולהשתלב כחלק מפארק אריאל שרון.
  • נחל אונו - הנחל העובר מערבית לעיר, היווה את אחד מהנחלים המרכזיים בבקעת אונו, כיום הנחל מוזנח ויבש במרבית עונות השנה, ועתיד להעלם עם הקמתן של שכונות מגורים חדשות במקום.

תעשייה

לעיר אזור תעשייה מפותח, בו מצויים, בין השאר, מפעלי מבת של התעשייה האווירית, חברת ההיי-טק הבינלאומית HP וחברת מגל מערכות בטחון.

ראשי המועצה והעיר

  • אברהם גרון 1949 - 1951
  • אברהם אלטלף 1951 - 1961
  • סעדיה חתוכה 1961 - 1985
  • מרדכי ליניק 1985 - 1993
  • שלמה בקשי 1993 - 1998
  • עוזי מאיר 1998 - 2003
  • יוסי בן דוד 2003 - 2013
  • יעלה מקליס 2013 - מכהנת כעת

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ה.
  4. ^ יהודה זיו, קברות אנשי שם מהמקרא, בתוך: "טבע וארץ" תמוז-אב תשמ"ו, יולי-אוגוסט 1986, חוברת 285, הוצאת החברה להגנת הטבע
    קבר יהודה
  5. ^ הצפירה, י"ג אדר תרמ"ד (1884), "ישוב חדש בשם יהוד", מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, שער שני: "שחקי, שחקי על החלומות" (1883-1904), פרק : מושבות, עמוד 71
  6. ^ אכרזת העיריות (יהוד), התשנ"ו - 1995, 16 בנובמבר 1995, קובץ התקנות 5717, עמ' 182–183, 1 בדצמבר 1995
  7. ^ גלעד מורג ומתן צורי, הרס גדול ביהוד: רק הכלב היה בבית - וניצל, באתר ynet‏, 22 ביולי 2014
  8. ^ בין היתר, על פי הרשום בתוך מבנה הקבר, בשנים הראשונות של פתח תקווה (כנראה במאורעות תרפ"א) הותקפה המושבה בידי קומץ מערביי יהודיה - שמו הערבי של הכפר במקום, ונרצחו אישה וילדיה. בחצר המתחם נערכה סעודת סולחה רבת משתתפים ובראשם רבנים ואנשי דת מוסלמים, אשר נאמו על המורשת המשותפת של אברהם אבינו, במקום של נינו "הקדוש" יהודה.
HPIM4884

צריח ומסגד שריד לכפר הערבי יהודיה שנבנה על חורבות יישוב יהודי קדום.

Gananzhacha1

אתר הנצחה לניר פורז ונחשון וקסמן.

אנדרטת הנצחה ליהדות ביאליסטוק ביהוד

אנדרטת "יזכור" ליהדות ביאליסטוק, בית הכנסת בקריית ביאליסטוק.

עירית יהוד-מונוסון על רקע המסגד ביהוד

בית עיריית יהוד-מונוסון על רקע המסגד ביהוד.

Old market in Yehud

"שוק אשכנזי" בלב יהוד שהוקם במקום באמצע שנות ה-50.

PikiWiki Israel 5408 founders memorial in yehud

אנדרטת מייסדי יהוד.

מבט על העיר מכיוון כביש 1
מבט על העיר מכיוון כביש 1
אלון מזרחי

אלון מזרחי (נולד ב-22 בנובמבר 1971) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ, מלך השערים של הליגה הישראלית בכל הזמנים וכוכב נבחרת ישראל בשנות ה-90. כינויו הוא "האווירון" בהתאם לתנועת האווירון שנהג לעשות אחרי הבקעת כל שער.

אלמוג בהר

ד"ר אלמוג בֶּהַר (נולד ב-10 בנובמבר 1978) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש"ע (2010-2009).

גביע המדינה בכדורגל 1981/1982

גביע המדינה בכדורגל 1981/1982 הייתה התחרות ה-44 מאז היווסדה וה-29, לאחר קום המדינה. המשחקים החלו בספטמבר 1981 והסתיימו ב-19 במאי 1982.

הפועל יהוד ניצחה במשחק הגמר ובכך זכתה בגביע הראשון שלה.

גוש דן

גוש דן הוא שמו המקובל של אגד הערים שבמרכזו תל אביב-יפו, ושמהווה את הטבעות הפנימיות של מטרופולין תל אביב, ולפעמים מתייחס למטרופולין כולה. בכל הגדרה, גוש דן הוא השטח העירוני וריכוז האוכלוסייה הגדול בישראל. מקור השם הוא בשבט דן אשר נחלתו הייתה באזור גוש דן המודרני.

גזענות בישראל

בישראל קיים מערך חוקים נגד אפליה על רקע גזע ונגד גזענות והסתה לגזענות, הן מצד הממשל והן מצד פרטים וגופים אחרים. ממשלת ישראל וקבוצות וארגונים שונים בישראל נאבקים בגזענות, וישראל היא מדינה שותפה לאמנה בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעית וחתומה על האמנה נגד אפליה בחינוך. עם זאת, כמו בכל העולם, גם בישראל ישנם גילויי גזענות, החל מאי קבלה למקומות עבודה ולמוסדות על רקע מוצא, התבטאויות גזעניות ועד למקרים אלימים של פגיעה ברכוש ובנפש. אירועים אלו משקפים את המתחים הקיימים בחברה הישראלית.

על פי סמי סמוחה, ההגדרות הליברליות של גזענות זו אינן מתאימות לחברות שסועות באופן עמוק, כמו בישראל, שהמוצא האתני משמש בהן בסיס לקשר בין בני המיעוט לבני הרוב. כך למשל, על פי ההגדרה הליברלית, סירוב להינשא לבן זוג מן העדה האחרת ייחשב לגזענות, אך נישואי פנים הם נורמה בחברות שבהן המיעוט אינו מיעוט נטמע. על פי התפישה הליברלית, אי אמון בבני המיעוט ופיקוח עליהם ייחשבו כגזענות, גם אם המצב האובייקטיבי מחייב חשדנות והשגחה - למשל, אם המיעוט שייך במוצאו לאויב ויש מהם המבצעים עבירות ביטחוניות. על פי סמוחה, דוגמאות אלה מראות שההגדרות הליברליות אינן מתאימות לחברות שסועות באופן עמוק. על כן יש לאמץ הגדרה מצומצמת יותר לגזענות, רק כנגד מידה מוגזמת של יחס שלילי, אך עם זאת קשה לקבוע מהי מידה מוגזמת.בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד השדרן גבי גזית שהשמיע ביטויים בוטים נגד חרדים ומתנחלים קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שקבוצות אלו אינן כלולות בלשון החוק כיון שאינן מהוות קבוצה מבחינת "גזע" או "מוצא אתני".

הפועל יהוד

הפועל יהוד הייתה קבוצת כדורגל מהעיר יהוד, אשר שיחקה בשנות ה-70 וה-80 בליגה הבכירה בישראל. הקבוצה הגיעה לשיאה בשנת 1982, כאשר זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון 1–0 על הפועל תל אביב.

התחנה המרכזית של לוד

התחנה המרכזית לוד היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר לוד. נמצאת בחלקה הצפוני של העיר, בלב העיר העתיקה,

בעיר מתוכננת הקמת תחנת אוטובוסים מרכזית חדשה בצמוד לתחנת הרכבת.

ב-25 בינואר 2019 נפתח מסוף תחבורה חדש בסמוך לתחנת רכבת לוד, זוהי תחנה מרכזית זמנית עד להקמת התחנה המרכזית החדשה. התחנה פועלת במקביל לתחנה הישנה.

יהוד-מונוסון

יהוד-מונוסון היא עיר במזרח בקעת אונו במחוז מרכז. העיר קיבלה את שמה במסגרת איחוד רשויות מקומיות של העיר יהוד והמועצה המקומית הסמוכה לה, נוה אפרים (מונוסון) בשנת 2003. במסגרת הסכם האיחוד נקבע, שנוה מונוסון תמשיך לשמור על האוטונומיה שלה ועל ייחודה הקהילתי באמצעות מינהלת מקומית במעמד סטטוטורי של ועד רובע עירוני.

יהוד מדינתא

יהֻד או יהוד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פחוות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס.

יהודה (חבל ארץ)

חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון. האזורים סביבו הם: השומרון מצפון, בקעת הירדן במזרח, הנגב בדרום ומישור החוף הדרומי במערב. ערים עיקריות בחבל ארץ זה: ירושלים, חברון, בית לחם, בית שמש, מעלה אדומים, ביתר וערד. האזור מאוכלס ביהודים ובערבים.

על פי המקרא, נחלת שבט יהודה התפתחה לממלכת יהודה, שכללה גם את שבט בנימין ואת נחלתם. יש להבדיל בין ממלכת יהודה, שגבולותיה הצפוניים נעו עם השנים אך הקבילו פחות או יותר לגבול נחלת בנימין (קו יריחו-בית אל-בית חורון), לבין חבל הארץ יהודה, שגבולותיו נקבעים לפי טופוגרפיה או אופי החי והצומח ולכן רבות הדעות בקשר למיקומם.

מבחינה טופוגרפית, נהוג להעביר את קו הגבול בין יהודה לבין השומרון בקו ואדי עוג'א, רמת חצור (המגיעה בפסגתה לגובה 1016 מ') ונחל שילה.[דרוש מקור] מצפון לקו זה, האזור נמוך יותר ונעשה יותר מבותר, כחלק מכל הרכס המערבי של ארץ ישראל. לפי החי והצומח יש לגבולות יהודה שלל אפשרויות, שהצפוניות שבהן מגיעות ליישוב רחלים.

יורם ארידור

יורם ארידור (נולד ב-24 באוקטובר 1933) הוא פוליטיקאי ישראלי, לשעבר שר וחבר כנסת.

מחוז המרכז

מחוז המרכז הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי נמצא בעיר לוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה

נפת השרון

נפת פתח תקווה

נפת רחובות

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול

הקו הסגול הוא קו רכבת קלה עתידי בין תל אביב-יפו ליהוד, המתוכנן כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. קו זה עתיד להיות הקו השלישי שיחנך, ועלות בנייתו מוערכת ב-8.5 מיליארד ש"ח. ב-9 ינואר 2017 אישרה ועדת השרים לתכנון ובניה את תוכניות הקו והעבודות החלו בדצמבר 2018. הקו צפוי להיפתח בשנת 2024.

אורכו של קו זה עתיד להיות 28 קילומטרים, עתידות להיות לו 44 תחנות והוא עתיד להסיע כ-60 מיליון איש בשנה.

משה רומנו

משה (קיש) רומנו (נולד בשנת 1946) הוא כדורגלן עבר ישראלי, אשר שיחק בשמשון תל אביב, בגדנ"ע יהודה, בבית"ר תל אביב ובהפועל יהוד. רומנו היה אחד החלוצים הבולטים בליגה הלאומית בשנות השבעים. נכלל בסגל נבחרת ישראל למונדיאל 1970. חבר היכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

רומנו זכה ארבע פעמים בתואר מלך השערים של הליגה הבכירה בישראל, בשנים: 1966 (17 שערים), 1970 (15 שערים), 1973 (18 שערים) ו-1975 (17 שערים).

רומנו זכה בכינויו "קיש" לאחר שאחד ממאמניו העיד עליו: "הוא לא רק עובר שחקנים, אלא גם מקשקש אותם".

רומנו פרש בשנת 1982, בגיל 36. התואר היחידי שבו זכה היה גביע המדינה עם הפועל יהוד בעונת 1981/1982.

רומנו ניסה מזלו באימון אך ללא הצלחה. בסך הכול הבקיע 193 שערים ב-438 משחקים, והוא ממוקם במקום הרביעי בטבלת מלכי השערים בכל הזמנים של ליגת העל, אחרי אלון מזרחי, עודד מכנס ואבי נמני. בנוסף הופיע 12 פעמים בנבחרת ישראל והבקיע חמישה שערים.

נוה מונוסון

נְוֵה מוֹנוֹסוֹן (הידוע גם כנְוֵה אֶפְרָיִם מונוסון) הוא רובע עירוני סטטוטורי בעל מנהלה מקומית, בעיר יהוד-מונוסון, שבבקעת אונו. הרובע, שהיה בעבר יישוב קהילתי, נקרא על שם מייסדו, פרד (אפרים) מונוסון.

סביון (יישוב)

סַבְיוֹן הוא יישוב בבקעת אונו שבמחוז המרכז. היישוב משתייך יחד עם גני יהודה למועצה מקומית סביון-גני יהודה. היישוב נקרא על שם פרח הסביון האביבי, הפורח באביב בצהוב בולט, והופך בקיץ ל"סב" - תפרחת זרעים שעירה ולבנה, המזכירה שערות שיבה.

סביון נחשב לאחד היישובים היקרים ביותר בישראל. רוב המבנים ביישוב הם צמודי קרקע והוא מדורג במקום הראשון בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10, יחד עם כפר שמריהו ועומר). בלב היישוב נובע נחל אונו, המהווה את אחד מיובליו של נחל יהוד.

צבי רוזן

צבי "צביקה" רוזן (נולד ב-23 ביוני 1947) הוא כדורגלן ומאמן ישראלי לשעבר. היה בלם מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, ומהכדורגלנים הבולטים בישראל בשנות ה-60 וה-70, הידוע בהגנה החזקה שהציג ובנגיחותיו המדויקות. בין השנים 2005-2007 היה יושב ראש איגוד השופטים של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

שלומי שבת

שלומי שבת (נולד ב-30 באוגוסט 1954) הוא זמר ומלחין ישראלי.

שלמה שרף

שלמה שרף (נולד ב-1 בינואר 1943) הוא פרשן ספורט ומאמן כדורגל ישראלי. כיהן במהלך רוב שנות ה-90 של המאה ה-20 כמאמן נבחרת ישראל, ונחשב לאחד ממאמניה המצליחים ביותר של מכבי חיפה. בצעירותו היה כדורגלן בהפועל כפר סבא.

לאום ודת[2]
יהודים: 98.2%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.1%
גילאי 5 - 9 8.0%
גילאי 10 - 14 7.8%
גילאי 15 - 19 7.1%
גילאי 20 - 29 12.1%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 17.5%
גילאי 60 - 64 5.6%
גילאי 65 ומעלה 15.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 6
תלמידים 5,937
 –  יסודי 2,777
 –  על-יסודי 3,160
מספר כיתות 218
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז המרכז
נפות נפת השרוןנפת פתח תקווהנפת רמלהנפת רחובות

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפוןCenter District in Israel (undisputed).svg
ערים אלעדגבעת שמואלהוד השרוןטייבהטירהיבנהיהוד-מונוסוןכפר יונהכפר סבאכפר קאסםלודמודיעין-מכבים-רעותנס ציונהנתניהפתח תקווהקלנסווהראש העיןראשון לציוןרחובותרמלהרעננה
מועצות מקומיות אבן יהודהאליכיןבאר יעקבבית דגןבני עי"שגדרהג'לג'וליהגן יבנהגני תקווהזמרכוכב יאיר צור יגאלכפר בראמזכרת בתיהסביוןפרדסיהקדימה-צורןקריית עקרוןשוהםתל מונד
מועצות אזוריות ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
ועדי רובע עירוני נוה מונוסוןמכבים-רעות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.