יהואחז (מלך ישראל)

יהואחז (יואחז) בן יהוא היה מלך ממלכת ישראל בשנים 814 לפנה"ס עד 800 לפנה"ס .

על יואחז מלך ישראל מסופר במלכים ב יג, א-ט. ימי יואחז הם ימי השפל הקשים ביותר בתולדות ממלכת ישראל. מלכי ארם-דמשקחזאל ובנו בן הדד השלישי – שלטו הלכה למעשה על רוב שטחי ממלכת ישראל, ויואחז היה בבחינת מלך גרור לארמים. על מצבהּ החמור של ישראל ניתן ללמוד מספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק ז': "כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ".

ממחזור סיפורי אלישע הנביא (מלכים ב פרקים ה-ז) משתקפת גם-כן תקופת שפל זו. למרות ששמו של יואחז לא נזכר במפורש, והסיפורים מופיעים בתוך ימי יורם, רבים פירשו שהתואר "מלך ישראל" מכוון דווקא אליו. הוא זה שהצטווה לרפא את נעמן שר-צבא ארם מצרעתו, והוא גם זה שעמד אין אונים בפני מסעות השוד המרובים שערכו הארמים בארץ, ובימיו אף התרחש מצור ארמי על בירתו שומרון (מלכים ב ה, ו; ו, ח-כג).

חוקר המקרא יחזקאל קויפמן טוען כי תקופת השעבוד לארמים משתקפת בנבואות עמוס על הגויים ויש בהן הד לאכזריות הארמים: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד" (ספר עמוס, פרק א', פסוק ג'). גם אדום נזכרת באותה נבואה: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (שם, יא); וגם הנבואה המגנה את בני עמון: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי עַמּוֹן וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד לְמַעַן הַרְחִיב אֶת גְּבוּלָם" (שם, יג). נבואות אלה זוכרות לעמים השכנים את מעלליהם שהשתדלו באותם ימי השפל הקשים של ממלכת ישראל לנשל את היישוב הישראלי מעבר הירדן המזרחי.

בימי בנו יואש החלה הממלכה להתאושש בעידוד הנביא אלישע, ובימי נכדו ירבעם השני הגיעה עצמתה של הממלכה לשיאה, וארם-דמשק נכבשה.

יהואחז
Jehoahaz of Israel
יהואחז מלך ישראל
לידה ?
פטירה 800 לפנה"ס
מדינה ממלכת ישראל
שושלת בית יהוא
תואר מלך ישראל
אב יהוא
צאצאים יואש
יורש העצר יואש
מלך ישראל ה־12
814 לפנה"ס – 800 לפנה"ס
(כ־14 שנים)
790-799 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 799 - 790 לפנה"ס

שנות התשעים של המאה השביעית לפני הספירה היו עדים לעלייתה הגואה של האימפריה האשורית החדשה. למרות רגע קצר של חולשה בעשורים האחרונים, הניוון של מצרים, ותחילתה של צביליזציה, עם עלייתן של ערי מדינה ברחבי יוון הארכאית.

800-809 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 809 - 800 לפנה"ס

810-819 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 819 - 810 לפנה"ס

אמציה

אֲמַצְיָה היה מלך יהודה בין השנים 797 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס. בנו של יהואש.

אמציה עלה לשלטון על רקע קשר שקשרו אנשי הארמון נגד אביו יואש. אמציה הוציא להורג רק את רוצחי אביו אך לא העניש את בני משפחותיהם והנלווים להם, עובדה הנזקפת לזכותו בספרי התנ"ך מלכים ודברי הימים, אשר ראו בכך עדות לרצונו של אמציה לנהוג לפי חוקי התורה: "וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִיש בְּחֶטְאוֹ יוּמָת" (מל"ב יד, ו; המקבילה בדה"ב כה, ד). יש מקום לספק אם הימנעות זו נבעה מחסידותו של אמציה או מחולשת הקבוצה שתמכה בו. רמז לחולשתו בעת עלייתו לכס נמצא בכך שהוא הוציא להורג את הקושרים רק כאשר שלטונו התבסס דיו: "וַיְהִי כַּאֲשֶר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיַּךְ אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו" (מל"ב יד, ה; דה"ב כה, ג).

מלבד אירוע זה, ופרטים על נסיבות מותו של אמציה, הרי שלגבי 29 שנות מלכותו מסופר בספר מלכים בהרחבה רק על מלחמתו ביהואש מלך ישראל, בסמוך לבית שמש, ואילו בספר דברי הימים נוסף פירוט על מלחמתו באדום, בה היו טמונות הסיבות שהביאו אותו למלחמה עם ישראל.

חזאל

חזאל מלך ארם דמשק אשר מוזכר בתנ"ך. תחת שלטונו, הפכה ארם דמשק לאימפריה ששלטה על חלקים גדולים של סוריה וארץ ישראל. אחריו מלך בנו בן-הדד השלישי.

יואש (מלך יהודה)

יְהוֹאָשׁ (או יוֹאָשׁ) מלך על ממלכת יהודה בשנים 836 עד 797 לפני הספירה. יהואש הוא בנו של אחזיהו מלך יהודה וצִבְיָה מבאר שבע.

משל החוח והארז

משל החוח והארז הוא דבר משל מפי יהואש בן יהואחז מלך ישראל, המופיע בספר מלכים ב':

במשל מייצגים הצמחים טיפוסים אנושיים: הם מדברים, חושבים ופועלים. החוח מופיע כסמל השפלות והחולשה, לעומת ארז הלבנון הגבוה והאדיר, המסמל את הגדלות והפאר. החוח דורש את בת הארז, ובכך מציג את עצמו כשווה ערך לארז. אך בפועל החוח כה חלש עד שחיית השדה רומסת אותו מבלי משים - אף בטרם השיב אותו הארז דבר.

הרקע למשל הוא התגרותו של אמציה בן יהואש מלך יהודה בממלכת ישראל. לאחר שהכריע את אדום מבלי עזרת ישראל התעוררה גאוותו של אמציה, והוא הכריז מלחמה גם על הממלכה מצפון. הנמשל, לפי דברי יהואש: אמנם הצלחת לנחול ניצחון על אדום ולבך נתמלא גאווה – אך עדיף לך להישאר בביתך; אם תצא למלחמה דע כי סופך יהיה כסוף החוח – אתה ועַמך תיפלו.

אמציה לא שעה לקריאתו של יהואש, ונחל תבוסה קשה מידי צבא ישראל: חומות ירושלים נפרצו, בית המקדש נבזז ואוצרותיו נלקחו לשומרון.

מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיה יורם
928 907 906 883 882/1 882/1 882 871 852 851
יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריה שלום מנחם פקחיה פקח הושע
842 814 800 784 748 748 747/6 737/6 735/4 733/2

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.