יהדות יפן

יהדות יפן הוא שמה של קהילה יהודית קטנה אשר התקיימו באיי יפן. זוהי הקהילה היהודית הממוקמת במיקום המזרחי ביותר מבין קהילות אסיה.

התיישבויות יהודיות מוקדמות ביפן

היהודים הראשונים שנודעו ביפן, באו משושלת סונג. היו 5 קהילות סוחרים, שהיו פזורות בהונשו ובשיקוקו. עד שנת 1600 בעקבות עקירה והתבוללות, נותרו רק שתי קהילות עיקריות שזוהו כיהודיות, בקנזאי.

בשנת 1572 הגיעו לנאגאסאקי יהודים נפוליטנים ספרדים שהוכרחו להתנצר וברחו על גבי אוניות שחורות ממקאו הפורטוגזית. בזמן שהתגוררו בנאגאסקי, חלקם חזרו ליהדות, ואפילו החזירו את שמות המשפחה המקוריים שלהם (בעיקר לוי).

בשנת 1586, הקהילה היהודית מנתה לפחות 3 משפחות קבועות, ונעקרה על ידי כוחות שימאזו. יהודי סטסו קלטו אחדים מהם בקהילתם (אז, אוכלוסייה של יותר מ -130 יהודים) בעוד שמיעוט עזב או נהרג.

היישובים היהודיים באדו יפן

בין השנים 1848 - 1854, בנאה, במחוז סצומה, ברנרד ז'אן בטלהיים- רופא יהודי ממוצא בריטי התגורר עם משפחתו. כך גם מעיד שלט שנמצא בגוקוקאג'י ג'ינג'ה (נהא).

בשנת 1861 עברו פליטי פוגרום מרוסיה ומפולין לנמל נאגאסאקי; אלה היו היהודים הראשונים בנאגאסאקי מאז 1584 בקירוב.

בשנת 1867, במשך שבוע אחד בקירוב, נדחקה הקהילה היהודית של סטטסו כמעט להכחדה, ונעלמה לחלוטין לאחר שיקום המייג'י.

בשנת 1845 פתחו היפנים את שערי ארצם בפני מהגרים מהמערב, ובין המהגרים ליפן היו גם יהודים. בני הקהילה הראשונים ביפן היו בעיקר מיהדות סין השכנה, ובעיקר משאנגחאי והונג קונג. עד לסוף המאה ה-19 עברו ליפן עשרות יהודים, ובשנת 1870 כבר היו ביוקוהמה כ-50 משפחות יהודיות. קהילות גם נוצרו בקובה ובנגסאקי, שבה הוקם גם בית הכנסת היהודי הראשון בתחומי יפן. בנגסאקי הייתה הקהילה היהודית הגדולה מבין השלוש. עד היום נותרו בשלוש הערים הללו שרידי בתי קברות יהודים ישנים.

בזמן מלחמת רוסיה-יפן נשבה יוסף טרומפלדור, שלחם לצידה של רוסיה, בשבי היפני, אך הורשה לו להקים חוג ציוני בקרב היהודים שהיו איתו בהיותו בשבי. בזמן מלחמה זו נעזרו היפנים בבנקאי היהודי יעקב שיף, אשר נתן הלוואה כספית גדולה ליפן לבניית צי אוניות מודרני, לאחר שמדינות אמריקה ואירופה סירבו לבקשת ההלוואה מחשש כי יפן לא תוכל לעמוד במתן ההחזר. בתום המלחמה קיבל יעקב שיף את עיטור "השמש העולה" מידי הקיסר מוצוהיטו.

בשנת 1920 נשלחו חיילים מהצבא היפני הקיסרי כדי לסייע לתנועה הלבנה, שם נחשפו לפרוטוקולים של זקני ציון ובכך החלה להתפתח האנטישמיות ביפן.

בשנת 1923 התרחשה רעידת האדמה הגדולה בקאנטו, שפגעה קשות גם בעיר יוקוהאמה, והקהילה היהודית עברה לעיר קובה, שבה ישבו בשנות ה-20 כ-1,000 יהודים.

בשנת 1931 נכבשה מנצ'וריה בידי יפן, וכ-13,000 מיהודי חרבין שישבו בה נכללו תחת השלטון היפני, אך לא נפגעה האוטונומיה הדתית שהייתה שמורה לבני הקהילה.

במלחמת העולם השנייה לא מסרה יפן את יהודי יפן ומנצ'וריה לידי גרמניה, אף על פי ששיתפה איתה פעולה. במהלך המלחמה נמלטו יהודים רבים מאירופה לסין ויפן, דרך סיביר. בין היתר הגיעה אליה ישיבת מיר במרץ 1941, שם התקיימה במשך זמן קצר, עד שעברה לשאנגחאי.

במהלך המלחמה הציל צ'יאונה סוגיהארה[1], הקונסול היפני בליטא, את חייהם של אלפים מיהודי ליטא בכך שנתן להם אשרות מעבר דרך יפן, לפני שפגעו בהם הליטאים והגרמנים. על מעשיו אלה זכה לתואר חסיד אומות העולם אחרי המלחמה. אדם נוסף, שבשל אהדתו ליהדות, עזר רבות לפליטים הוא הפרופסור סצוזו קוצוג'י. פרופסור קוצוג'י פעל להאריך את שהותם הזמנית ביפן ודאג להם למזון, בפעילותו זו הסתכן בנפשו ואף נכלא ועונה. כמה שנים לאחר המלחמה עלה לארץ והתגייר.

עם פרוץ המלחמה בין יפן לארצות הברית עזבו אותה רוב יהודי המדינה ועברו לארצות הברית או לסין. כיום יש ביפן כ-1000 יהודים בכל רחבי יפן, ושתי קהילות פעילות - קהילה קונסרבטיבית בטוקיו וקהילה אורתודוקסית בקובה. כמו כן יש בטוקיו שני בתי חב"ד.

יהדות יפן
日本のユダヤ人
בית עלמין יהודי בנגסאקי
בית עלמין יהודי בנגסאקי
אוכלוסייה
1,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
יפן  יפן
שפות
יפנית
דת
יהדות
Jewis Community Center of Japan
בניין הקהילה היהודית ביפן

יהודי יפן בימינו

לאחר מלחמת העולם השנייה, חלק גדול של היהודים שהיו ביפן עזבו, ופנו למה שהפך למדינת ישראל. חלק מאלה שנשארו התחתנו עם המקומיים והתבוללו בתוך החברה היפנית.  

בהווה, יש כמה מאות משפחות בטוקיו, ומספר קטן של משפחות יהודיות שחיות בקובה ומסביב לה. מספר קטן של יהודים נמצאים ביפן באופן זמני למטרות עסקים, חקר שנת מעבר[דרושה הבהרה] ועוד סיבות אחרות. מלבד זאת ישנם יהודים המשרתים בצבא ארצות הברית שנמצאים באוקינאווה ובסיסים צבאיים אחרים של אמריקה ברחבי יפן. חלק מהיהודים במתגוררים ביפן הם ישראלים שהגיעו לפין לפיתוח קריירה מקצועית (למשל עופר פלדמן).

ישנם מרכזים קהילתיים המרשתים את הקהילות היהודיות ביפן בטוקיו, ובקובה, בהם בתי חב"ד בטוקיו ובקובה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמר לחמנוביץ, ‏הוויזה עדיין בתוקף, באתר ישראל היום, 6 בדצמבר 2018
אברהם קאופמן

ד"ר אברהם קאופמן (22 בנובמבר 1885 - 25 במרץ 1971) היה רופא יהודי יליד אוקראינה שחי ופעל בסין והתיישב בסוף חייו בישראל. הוא היה פעיל ציוני, שתרם להתיישבות היהודית ביפן, ועזר להגן על עשרות אלפי היהודים שחיפשו מקלט מהנאצים במזרח אסיה במהלך מלחמת העולם השנייה.

כתוצאה מקשריו עם הרשויות היפניות במהלך מלחמת העולם השנייה ומלחמת סין-יפן השנייה, הוא נחטף, נעצר ונאסר על ידי הרשויות הסובייטיות מיד לאחר המלחמה. הוא נכלא במחנה גולאג משנת 1945 עד 1956. רשויות ישראליות פעלו לזרוז עלייתו לישראל.

לאחר שחרורו של קאופמן מהגולאג בשנת 1956, הוא עבר לקרגנדה, קזחסטן, וב-25 במרץ 1961 עלה לישראל יחד עם בנו תיאודור (טדי). ד"ר קאופמן בילה את שארית חייו כרופא המתמחה ברפואת ילדים תחת ההסתדרות, ונפטר בתל אביב בשנת 1971.

אנטישמיות ביפן

אנטישמיות ביפן מתייחס להיסטוריה סטראוטיפית וגזענית כנגד היהודים ביפן ומחוצה לה.

עם אוכלוסייה יהודית קטנה ואלמונית יחסית, ביפן לא הייתה אנטישמיות מסורתית. זו חדרה ליפן עם התרחבות האידאולוגיה והתעמולה הלאומנית, אם כי היא השפיעה על מספר מועט של יפנים בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה, בעלת בריתה של יפן, גרמניה הנאצית, עודדה את יפן לאמץ מדיניות אנטישמית. מכשנסתיימה המלחמה, קבוצות קיצוניות ואידאולוגיות קידמו תאוריות קונספירציה אנטישמיות, אך האנטישמיות לא הפכה לתופעה נפוצה.

פעמים רבות האנטישמיות ביפן נובעת דווקא מהערצה ליהודים. היהודים נתפסים אנשים שמאוד מצליחים בכלכלה ובמדעים, ומושכים את החוטים מאחורי הקלעים בפוליטיקה העולמית. בשל כך הפרוטוקלים של זקני ציון זכו לפרסום ליפן, כ"עדות" להשפעה העולמית של היהודים. דימויים סטראוטיפים כאלה, על אף שנגועים בגזענות, מלווים בהערצה ולא בסלידה. כמו כן התנהגות פילושמית התאפיינה מצד חוגים נוצריים ביפן, שם היה ניסיון להמציא נצרות קדומה והקשר ליהדות התבטא בהיותה מקור הנצרות.

יהדות התפוצות

יהדות התפוצות זהו השם הכולל לקהילות היהודיות בגולה, קרי, מחוץ לארץ ישראל.

הקהילות היהודיות בעולם מחולקות לפי החלוקה הבאה לפי יבשות ובחלוקה משנית לאזורים גאוגרפיים לקבוצות מדינות.

יחסי יפן–ישראל

היחסים הדיפלומטיים בין יפן לישראל הם יחסים דו-צדדיים מדרג של שגרירות, הכוללים קשרי מסחר ותרבות ושיתוף פעולה בתחום המדע והטכנולוגיה. ראשיתם של קשרים אלה ב-15 במאי 1952, עת יפן הכירה במדינת ישראל ומנגד ישראל פתחה צירות בטוקיו. יחסים אלה מאופיינים, במיוחד מאז משבר האנרגיה העולמי, בתלות של יפן בנפט הערבי. לשגרירות יפן בישראל גם משרד לענייני הרשות הפלסטינית. נכון לשנת 2019, שגרירת ישראל ביפן היא יפה בן ארי, ושגריר יפן בישראל הוא קואיצ'י אייבושי (Koichi Aiboshi, ביפנית: 相星 孝一.)

יפן

יפן (ביפנית: 日本 – הגייה: ניהוֹן, ובעבר הייתה מקובלת ההגייה: ניפּוֹן; משמעות המילה היא "מקור השמש") היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה. למרות היותה מדינה בינונית מבחינת שטחה, יפן היא המדינה השישית בעולם מבחינה תעשייתית, והמדינה הרביעית מבחינת עוצמתה הכלכלית, בחישוב לפי תמ"ג. יפן מכונה גם בשם: "ארץ השמש העולה" או "ארץ שמונת האיים הגדולים".

יפן היא ארכיפלג של 6,852 איים. האיים הראשיים הוקאידו, הונשו, שיקוקו וקיושו מהווים 97% משטחה היבשתי של יפן. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7), מונה אוכלוסייתה של יפן למעלה מ-127 מיליון איש, והיא המדינה העשירית בגודלה מבחינת אוכלוסייה. על פי האו"ם וארגון הבריאות העולמי, יפן היא המדינה שתוחלת החיים בה היא הגבוהה בעולם. מטרופולין טוקיו רבתי, בירת יפן, הוא אזור המטרופולין הגדול בעולם ובו למעלה מ-30 מיליון תושבים.

יהדות אסיה
אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויותאינדונזיהאיראןאפגניסטןארמניהבירוביג'אןבוכרהבחרייןגאורגיהיהודי ההריםהודוהונג קונגהפיליפיניםטאיוואןטג'יקיסטןטורקיה • יפן • ירדןישראלכוויתכורדיסטןלבנוןמונגוליהמיאנמרסוריהסיןסינגפורמלזיהעומאןעיראקערב הסעודיתחצי האי ערבפקיסטןקוצ'יןקטרקוריאה הדרומיתקזחסטןקירגיזסטןרוסיהתאילנדתימןצפון תימן)
ילדים יהודים עם המורה שלהם בסמרקנד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.