יד מרדכי

יַד-מָרְדְּכַי הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון. הקיבוץ נוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר מפולין.

הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף אשקלון. קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943. כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם אחד ממנהיגיו, איש השומר הצעיר, מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד. סיפור עמידתו של הקיבוץ במשך שישה ימים בקרב יד מרדכי מהווה את אחד מסיפורי הגבורה של מלחמת העצמאות.

יד מרדכי
Yad-Mordechai-Anilevich-memorial-1
פסל אנילביץ ליד מגדל המים ההרוס ממלחמת העצמאות
מחוז הדרום
מועצה אזורית חוף אשקלון
גובה ממוצע[1] ‎42 מטר
תאריך ייסוד 1943
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 767 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.5% בשנה עד סוף 2018
(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev
 
יד מרדכי
יד מרדכי
31°35′20″N 34°33′31″E / 31.5890088914615°N 34.5584907408833°E
מפת היישובים של מועצה אזורית חוף אשקלון
באדום - יד מרדכי
בירוק - מיקום בניין המועצה
www.yadmor.org.il
EnHatxelet077
מגדל המים באתר "מצפה הים" בצפונה של נתניה
Yad-Mordechai-1
יד מרדכי - מבט מגבעת הפסל
פסיפס שקמה
סמלי השומר הצעיר בפסיפס בבית ספר "שקמה"

היסטוריה

חברי הקיבוץ הראשונים הגיעו משני גרעיני הכשרה בפולין. הם עלו לארץ-ישראל כבודדים בשנים 19331938 והתארגנו יחדיו בקיבוץ שנקרא "מצפה הים", בסמוך לעיר נתניה (כיום בתוך תחומי העיר), על מצוק הצופה אל הים. הקיבוץ שכן שם בין השנים 1936 עד 1943. שטח הקרקע שהוקצה לקיבוץ - 14 דונם, היה זעיר ולא איפשר את התפתחותו. חברי הקיבוץ עסקו בלימוד דייג ימי, גידול ירקות וגידול דבורי דבש. עבדו בפרדסי נתניה, בסלילת כבישים באזור, במאפיות בנתניה וכדומה. כוונת החברים הייתה להגיע לשטח שיאפשר פיתוח משק חקלאי. בדצמבר 1943 עבר הקיבוץ לאזור שהוקצה לו על ידי המוסדות המיישבים, כ- 10 ק"מ מדרום לאשקלון, בסביבות הכפר סומסום[2]. הקמת הקיבוץ במיקומו הנוכחי היוותה השלמה למפעל ההתיישבות בנגב המערבי, בשכנות לקיבוצים גברעם וניר-עם.

אחרי עלותו על הקרקע בדצמבר 1943, בסמיכות אירועים למרד גטו ורשה, החל הקיבוץ בתקופה של בנייה והתרחבות: נבנו בתי ילדים ובתים ראשונים למגורי חברים, ענפי החי והשדה גדלו והונח יסוד למפעל שימור ירקות. על ראש הגבעה הוקם מגדל מים גבוה. במשך קרוב ל-5 שנים התנהלו חיי הקיבוץ על מי מנוחות תוך קיום יחסי שכנות טובה עם ערביי הסביבה. מסכת יחסים מיוחדת נרקמה עם הכפרים הערביים השכנים: בית ג'ירג'יה ודיר סניד. היה רצון כן לפתח יחסי שכנות טובים, ובין שאר תפקידי ה"מוכתר", היו ייצוג הקיבוץ כלפי שלטונות המנדט וערביי הסביבה. בשער הקיבוץ הוקם צריף מיוחד לרופא הקיבוץ שנתן טיפולים בחינם לערביי הסביבה. טרקטור זחל קטרפילר 22 ביצע עיבודים בתשלום לערביי הכפרים השכנים[דרוש מקור].

בסוף 1944 חובר היישוב לרשת החשמל[3].

בסקר הכפרים בארץ ישראל שערכה ממשלת המנדט בשנת 1945, האוכלוסייה ב"מצפה הים" נספרה כחלק מהעיירה הרביא, שבה היו בסך הכל 2,300 תושבים, 2,200 מוסלמים, 40 נוצרים ו-60 יהודים (תושבי מצפה הים)[4].

באפריל 1946 הוחלף שם הקיבוץ מ"מצפה הים" ל"יד מרדכי"[5].

מהחלטת האומות המאוחדות ועד הפלישה המצרית

בכ"ט בנובמבר 1947 נערכה בעצרת האומות המאוחדות ההצבעה על חלוקת ארץ ישראל. על פי מפת החלוקה, שטח הקיבוץ אמור היה להיכלל בשטח המדינה הערבית שתוקם.

האזור שמסביב לקיבוץ, לרבות העיר מג'דל (לימים תוקם בה אשקלון) היה בשליטה ערבית. המצב הביטחוני הלך והחמיר. הנסיעה לתל אביב נעשתה קשה יותר ויותר. יריות ומחסומים של פורעים ערביים הפכו לעניין של שגרה. היחסים הטובים עם השכנים פסקו לחלוטין. הקיבוץ נכנס למצב של מצור וניתוק ממרכז הארץ. מעתה התנהל הקשר עם המרכז באמצעות שיירות שאורגנו על ידי חטיבת הנגב, פלמ"ח. מדי יום היו הפורעים במכוניות העוברות בכביש הראשי יורים לעבר הקיבוץ. מסגריית הקיבוץ מיגנה את הקבינות של נהגי המשאיות בלוחות שריון. במשך כ- 6 חדשים עד לפלישה (15.5.1948) חיו הנהגים תחת סכנה מתמדת של הפגעות ממוקשים וממארבים בכבישים ובדרכים.

בערב ליל הסדר בפסח תש"ח, הצליחה שיירה של משאיות, שהייתה מלווה על ידי משוריינים של הפלמ"ח, לפרוץ את הדרך ליד מרדכי. השיירה הביאה עמה מצות ומצרכים לליל הסדר וגם שבעה רובים צ'כיים. הייתה זו השיירה האחרונה שהצליחה לחדור את המצור על הנגב ולהגיע לקיבוץ עד תחילת הפלישה. מיקומו של הקיבוץ על אם הדרך לתל אביב הפך אותו ליעד לאויב. חברי הקיבוץ היו מודעים לסכנה ועסקו כל העת בביצורו, אגירת מזון, מים והתחפרות. כשבוע לפני הקרב תוגבר הקיבוץ במחלקת פלמ"ח.

המערכה במלחמת העצמאות

YadMordechai11
אתר שחזור הקרב - מדמה את התקפת החיילים המצריים

בתחילת מלחמת העצמאות נערך בגבול הקיבוץ קרב בלימה, בניסיון לעצור את הצבא המצרי הסדיר שנע צפונה לעבר תל אביב. במשך שישה ימים החל מ-18 במאי ועד ל-23 במאי נערכו ניסיונות של חטיבה מצרית סדירה לכבוש את קיבוץ יד מרדכי עליו הגנו 150 לוחמים עם 75 כלי נשק קלים.

כאשר התברר סופית שהתגבורת שנשלחה לא מצליחה לחדור את הכיתור המצרי, ולאחר שהלוחמים נותרו ללא תחמושת ונשק ראוי וספגו אבדות כבדות, הוחלט על נטישת הקיבוץ.

סיפור עמידת קומץ הלוחמים החמושים בנשק דל, מנותקים ללא סיוע חיצוני כנגד חטיבה מצרית סדירה, הפך לאחד הסמלים הבולטים של עמידה עיקשת בתש"ח.

השחרור והבניה מחדש

באוקטובר 1948 במסגרת מבצע יואב תקף הגדוד השלישי מחטיבת יפתח בפיקודו של גדעון (גידי) אילת מכיוון ניר עם מערבה, תפסו משלטים ובכך תקעו את טריז בית חנון. מפקד החטיבה המצרית שישב באזור יד מרדכי – מג'דל וחשש מכיתור נוסף לכיתור כיס פלוג'ה, החליט לפנות את האזור. עם נסיגתו של הצבא המצרי מהאזור, נעו מצפון והגיעו ב-5 בנובמבר 1948 לוחמי גדוד 55 גבעתי לקיבוץ ששוחרר. כעבור יום ב-6 בנובמבר חזרו אליו החברים והחלו בשיקומו. באותה שנה הצטרף לקיבוץ גרעין של חברי השומר הצעיר מבולגריה וזמן קצר לאחר מכן הגיע גרעין נוסף של צעירים מאורוגוואי.

הנצחה

במרכז הקיבוץ, ליד מגדל המים שהופגז וקרס עם תום מלחמת העצמאות הוקמה ב-1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'. את האנדרטה יצר הפסל נתן רפופורט וזהו פסלו הראשון בארץ. לרגלי גבעת האנדרטה נערכת מדי שנה עצרת גדולה הנועלת את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ואשר אליה מגיעים אלפי אזרחים מכל רחבי ישראל. באופן היסטורי העצרת היא פרי יוזמה של "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר", אשר הוביל המשורר אבא קובנר. בעצרת נושאים דברים נציגי הממשלה, צה"ל, תנועת השומר הצעיר, התנועה הקיבוצית, קבוצת חבצלת, הקיבוץ, נציג מורשת ואישי ציבור נוספים.

למרגלות בית הביטחון של הקיבוץ הוקם קבר אחים לחללי קרב יד מרדכי. האתר תוכנן על ידי אדריכל הנוף יוסף סגל בשנת 1948 אבל המצבות הקבועות על קברי החללים הונחו רק כמה שנים לאחר מכן, לאחר ההחלטה על צורת המצבה הצבאית האחידה.

ב-1965 נפתח למבקרים אתר שחזור הקרב מ-1948, אתר ייחודי בו מדמות דמויות מתכת את הצדדים הלוחמים בשדה הקרב.

ב-1968 נחנך המוזיאון "משואה לתקומה", המנציח את גבורת מגיניו וגבורת לוחמי גטו ורשה. המוזיאון נבנה בסמוך לבית העלמין הצבאי בו טמונים 26 חברים ואנשי פלמ"ח שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות ביד מרדכי. קורות הקיבוץ במלחמת העצמאות ועמידת חבריו ומגיניו בקרבות הונצחו גם בספרה של הסופרת האמריקאית מרגרט לארקין, "השמש לא עמד דום".

ב-2011 נחנכה למרגלות גבעת הפסל יד הזיכרון לגרשון דובינבוים ולמבצע פינוי הילדים במלחמת העצמאות ובה משוריין משוחזר בו פונו.

Mordechaj Anielewic

חשיפת פסל מרדכי אנילביץ ביד מרדכי, 1951

מוזיאוןידמרדכי

חזית כניסה למוזיאון יד מרדכי בתכנון האדריכלים אריה שרון ואלדר שרון

Yad-Mordechai-cemetery-2

קבר האחים

Anilevichyad

פסל לזכרו של מרדכי אנילביץ שיצר נתן רפופורט

הקיבוץ כיום

התושבים עוסקים בחקלאות, תעשייה (הקיבוץ הוא הבעלים של כמחצית מכוורת יד מרדכי ושותף בה יחד עם קבוצת שטראוס), מסחר ותיירות.

בקיבוץ שני בתי ספר: "חופים" - בית ספר יסודי אזורי. "שקמה" - תיכון אזורי שש-שנתי.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[6] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[7]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרגרט לארקין, השמש לא עמד דום, מערכות, 1963.
  • ישראלים 1 (תשס"ז), עמ' 137–176.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ ובנו חרבות עולם, שממות ראשונים יקוממו, דבר, 6 בדצמבר 1943
  3. ^ חשמל בחירבייה, משמר, 21 בספטמבר 1944
  4. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 31
  5. ^ שמות לישובים על אדמת הקהק"ל, הארץ, 15 באפריל 1946
  6. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  7. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים לשנת 2018, באתר של רשות המיסים
1948

שנת 1948 היא השנה ה-48 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1948 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

24 במאי

24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 221 ימים.

5 בנובמבר

5 בנובמבר הוא היום ה-309 בשנה (310 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 56 ימים.

M1919 בראונינג

Browning M1919 (בראונינג) הוא מקלע בינוני בקוטר 0.3 אינץ' תוצרת חברת בראונינג האמריקנית, שהיה הכלי הנשק הנפוץ מסוגו במהלך המאה ה-20. המקלע שירת בצבא ארצות הברית ביחידות הרגלים וכנשק רכוב על גבי כלי רכב קרביים קלים וכבדים, כולל טנקים, מטוסים וכנשק נגד מטוסים. כמו כן, שירת בצבאות של מדינות רבות אחרות. הבראונינג שימש במלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת ווייטנאם. הבראונינג סופק גם חצי מאה לאחר מכן, בעיצובים שונים (בדומה ל-M2 המבוסס על אותו עיצוב).

אריה שרון

אריה שרון (28 במאי 1900 - 24 ביולי 1984) היה אדריכל ישראלי. זוכה פרס רוקח ופרס ישראל לאדריכלות.

גבעת הקרב (יד מרדכי)

אתר גבעת הקרב ביד מרדכי הוא אתר בקיבוץ יד מרדכי, המשחזר את קרב יד מרדכי, שנערך במלחמת העצמאות בניסיון לעצור את הצבא המצרי הסדיר שנע צפונה לעבר תל אביב.

גברעם

גְּבַרְעָם הוא קיבוץ (הקיבוץ המאוחד) במישור החוף הדרומי ובמבואת הנגב. הקיבוץ שוכן ממזרח לכביש אשקלון - יד מרדכי, כתריסר קילומטרים מאשקלון ומשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. נוסד בשנת 1942.

הנצחת זכר השואה

הנצחת זכר השואה הוא שם כולל ליוזמות של גופים שונים במדינות שונות, אשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת זכרה של שואת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חיל המשלוח המצרי (1948)

חיל המשלוח המצרי לא"י-פלשתינה 1948 היה חיל משלוח שגויס במצרים ונשלח לארץ ישראל במסגרת הפיקוד הערבי העליון של ארצות ערב על מנת לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם במדינת ישראל. הצבא המצרי שפלש לישראל מנה בתחילה כ-10,000 חיילים, ובהמשך גדל לכ-50,000.

ט"ו באייר

ט"ו באייר הוא היום החמישה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש השני

למניין החודשים מניסן. ט"ו באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

יעקב אלעזרי

יעקב (ג'ק, יענקל'ה) אלעזרי (3 בינואר 1929 - 17 ביוני 1989) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, ראש המשלחת הצבאית הישראלית להקמת צבא סינגפור.

אלעזרי נולד בתל אביב ולמד בבית ספר מקצועי טכני במגמת מכונאות רכב. ב-1948 התגייס לפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות בגדוד השני של חטיבת הנגב. הוא שירת כלוחם וכקצין השתתף בקרב יד מרדכי ובליווי ואבטחת שיירות לנגב הנצור. בצה"ל שירת כקצין בגדוד 54 של חטיבת גבעתי, והשתתף כמפקד מחלקה בפשיטה הכושלת על הכפר פאלמה בסמוך לקלקיליה. לאחר מכן שירת בחטיבת גולני ובתפקידי הדרכה שונים, בהם מדריך בבה"ד 3 ומדריך ראשי בבית הספר לפיקוד ומטה. ב-1963 הצטרף למחזור הראשון של המכללה לביטחון לאומי.

ב-1965 עמד בראש משלחת חשאית של מומחים צבאיים ישראלים לסינגפור, הוא שימש כיועצו של שר ההגנה בהקמת מערכת הביטחון והצבא המקומי. ב-1969 חזר לישראל ומונה למפקד חטיבה 612, חטיבה מרחבית שהייתה אחראית לאזור עמק הירדן ועמק בית שאן. לאחר מכן שירת כראש מטה פיקוד המרכז.

לאחר שחרורו שימש כיועץ לממשלת סינגפור במשך 4 שנים ולאחר מכן הקים חברה לייבוא ושיווק אביזרים לרכב.היה נשוי לנורית ואב לשני ילדים. בנו צחי נהרג במלחמת לבנון הראשונה.

מגדל המים (יד מרדכי)

מגדל המים ביד מרדכי הוא שרידים של מגדל מים הרוס, שניצב על גבעה בלב קיבוץ יד מרדכי. המגדל, יחד עם פסל של מרדכי אנילביץ' מהווים את סמל היישוב, שהונצח במקומות רבים, לרבות בבול.

מגדל המים שקיבל את מימיו מבאר מקומית, נבנה בימיו הראשונים של הקיבוץ, ב-1945, על גבעה במרכזו. מהמגדל ירדו המים לכל חלקי היישוב וכן לשדות שסביבו.

במהלך קרב יד מרדכי ההרואי, הותקף המגדל וחורר על ידי פגזים מצריים. המגדל יצא מכלל שימוש, אך נשאר עומד על תילו. המלך פארוק הראשון הגיע לקיבוץ, הצטלם למרגלות מגדל המים ומפקדיו ערכו לו סיור.

לאחר מבצע יואב, ב-5 בנובמבר 1948 שוחרר הקבוץ על ידי חטיבת גבעתי של צה"ל. מספרים כי באותו היום בו חזרו בני הקיבוץ אליו, קרס המגדל, כאילו עמד על משמרתו עד לאחר חזרת החברים. המכל העצום מבטון נשאר במקומו, כשהו נטוי במעט, וניתן לראות בו את החורים והשברים שנוצרו בו במלחמה. בחזית המגדל הוצב שלט המספר את תולדותיו, יחד עם תמונות מעברו.

במרכז הקבוץ, ליד מגדל המים שהופגז ונפל במלחמת העצמאות, הוצבה ב-1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ', מפקד מרד גטו ורשה, שנהרג במהלך המרד ב-1943, שעל שמו נקרא הקיבוץ יד מרדכי. את האנדרטה יצר הפסל נתן רפופורט.הצבתו של הפסל ליד מגדל המים שעליו סימני הירי מתש"ח מנציחים באופן מרשים ביותר את הקשר שבין השואה והתקומה.

האנדרטה ממוקמת על גבעה המאפשרת תצפית נאה על האזור ורחבת טקסים. לרגלי הגבעה נערכת כל שנה עצרת גדולה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

מועצה אזורית חוף אשקלון

מועצה אזורית חוף אשקלון היא מועצה אזורית במחוז הדרום ליד העיר אשקלון. שמה של המועצה הוא כשם העיר אשקלון הנמצאת בלב שטח המועצה האזורית. בראשה עומד איתמר רביבו. בניין המועצה נמצא בבת הדר.

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'

מורשת – בית עדוּת ע"ש מרדכי אנילביץ' לחקר והוראת השואה, הוא מוסד חינוכי ארכיוני לחקר השואה והוראתה, מיסודה של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר והארגונים הנספחים אליו.

המוסד הוקם בשנת 1963 על ידי אבא קובנר מקיבוץ עין החורש, דב בן ארי מקיבוץ מסילות והצלם מורדו (מרדכי) אברהמוב מקיבוץ יקום – פרטיזנים לשעבר ולוחמים נגד הנאצים, חברי הקיבוץ הארצי. הוא קרוי על שמו של מרדכי אנילביץ', ממנהיגי השומר הצעיר בוורשה ומפקד ארגון אי"ל במרד גטו ורשה.

בית העדות והארכיון וכן הוצאת הספרים פעלו בתל אביב עד שנת 1998. בשנה זו הוקם בית מורשת בגבעת חביבה, מרכז ההדרכה והסמינרים של הקיבוץ הארצי, ליד קיבוץ מענית.

בית העדות מורשת כולל:

ארכיון, הקשור ליד יערי בגבעת חביבה.

הוצאת ספרים, המוציאה ספרי זיכרון ומחקר השואה. הוצאת מורשת מוציאה שנים רבות את כתב העת המדעי "ילקוט מורשת" לחקר השואה.

מרכז חינוכי פדגוגי, שבו מתחנכים בני נוער לקראת המסעות לפולין, וללימוד השואה בכללה.בבית מורשת שבגבעת חביבה מתרכזת פעולת בית העדוּת, וכן נערכים שם כנסים וסמינרים מישראל ומחוצה לה. בית מורשת אחראי על הטקס השנתי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, מיסודו של הקיבוץ הארצי, שנערך בקיבוץ יד מרדכי, במקביל לטקסי יום השואה של יד ושם, לוחמי הגיטאות ומשואה.

מסילת לוד-אשקלון

מסילת לוד-אשקלון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המתפצלת מהקו הראשי של רכבת ישראל בלוד ומסתיימת באזור יד מרדכי. מן המסילה מתפצלות ארבע מסילות משנה:

שלוחה מאזור באר יעקב אל ראשון לציון.

שלוחה מצומת פלשת אל נמל אשדוד.

שלוחה מאזור מושב מבקיעים אל תחנת הכוח רוטנברג.

מסילת חלץ מאזור מושב מבקיעים אל קריית גת.

מסילת הנגב דרך שדרות, נתיבות ואופקים אל באר שבע.המסילה משמשת לרכבות נוסעים בקו הפרברי בנימינה - רחובות - אשקלון ולרכבות משא בין מסילת חלץ ובין נמל אשדוד ונמל חיפה.

ניצנים

נִיצָּנִים הוא קיבוץ בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון. בקרב על ניצנים במלחמת העצמאות נכבש הקיבוץ בידי צבא מצרים, ונכבש שוב בידי צה"ל בסוף המלחמה. לאחר המלחמה שבו רוב חבריו והקיבוץ הוקם מחדש במיקום אחר בשטח הפתוח שבחולות ניצנים.

פיגוע האוטובוס במצרים (1990)

פיגוע האוטובוס במצרים (1990), הוא פיגוע טרור שבוצע ב-4 בפברואר 1990 בדרך מאיסמעליה, כ-65 ק"מ צפונית לקהיר. במסגרתו הותקף אוטובוס תיירים ובו 31 ישראלים. שני ארגונים נטלו אחריות לפיגוע: ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגון בשם "הארגון להגנה על בתי הכלא המצרים", שטען כי לקח חלק בפיגוע על מנת למחות על עינוי אסירים בבתי הכלא המצריים. בפיגוע נרצחו תשעה אזרחים ישראלים ו-17 נוספים נפצעו ממקלעים אוטומטים ורימוני יד. זו הייתה ההתקפה הקשה ביותר על ישראלים במצרים מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979. בפיגוע נהרגו 9 ישראלים ו-17 נפצעו.לטענת השר אריאל שרון ארגון אש"ף עמד מאחורי הפיגוע.מאוחר יותר הודיע הממשל המצרי שהפיגוע מומן על ידי גורמים בחו"ל והוצא לפועל על ידי מפגעים שאינם מצרים.

קרב יד מרדכי

קרב יד מרדכי היה קרב בלימה שנערך במלחמת העצמאות בניסיון לעצור את הצבא המצרי הסדיר שנע צפונה לעבר תל אביב. במשך שישה ימים החל מ-18 במאי ועד ל-23 במאי 1948 נערכו ניסיונות של חטיבה מצרית סדירה לכבוש את קיבוץ יד מרדכי עליו הגנו 150 לוחמים עם 75 כלי נשק קלים.

כאשר התברר סופית שהתגבורת שנשלחה לא מצליחה לחדור את הכיתור המצרי, ולאחר שהלוחמים נותרו ללא תחמושת ונשק ראוי וספגו אבדות כבדות, הוחלט על נטישת הקיבוץ.

סיפור עמידת קומץ הלוחמים החמושים בנשק דל, מנותקים ללא סיוע חיצוני כנגד חטיבה מצרית סדירה, הפך לאחד הסמלים הבולטים של עמידה עיקשת בתש"ח.

תחנת הרכבת דיר סניד

תחנת הרכבת דיר סניד (בערבית: دير سنيد, באנגלית: Deir Suneid) היא תחנת רכבת היסטורית לנוסעים ולמשא שהוקמה על ידי הרכבת המנדטורית ושימשה גם את רכבת ישראל עד שנת 1973. שרידי התחנה, שלושה מבנים, שוכנים מזרחית לנתיב העשרה ולכביש 4, סמוך לרצועת עזה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.