יד יצחק בן-צבי

יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח. המוסד פועל על פי חוק יד יצחק בן-צבי שנחקק בשנת 1969, ונושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי, במתחם מבנים אחדים ברחוב אברבנאל בשכונת רחביה בירושלים.

  • בבית הנשיא יצחק בן-צבי, (לשעבר בית ולירו) פועלת הנהלת המוסד, מכוני מחקר והוצאה לאור אשר מפיקה ספרים במגוון סוגות ושלל כתבי עת בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.
  • בחצר המוסד נמצא הצריף, שנבנה לאחר בחירתו של בן צבי לנשיא לזכרו של הצריף המקורי בו התגוררה המשפחה ואשר עמד בסמוך משך שנים.
  • הצריף המקורי הועבר לקיבוץ בית קשת שם התגורר הבן עלי, שנהרג במלחמת השחרור. מאוחר יותר לאחר שהחל להתפורר עבר תיקון ושיחזור. הצריף שנבנה בחצר בית הנשיא היה לאתר אספות וכינוסים, ובו אירחו בן-צבי וינאית ביקורים עממיים ורשמיים בתקופת כהונתו כנשיא המדינה.
  • "בית החלוצות" הסמוך, נרכש ושופץ על ידי יד יצחק בן-צבי בשנת 2011 והמתחם חובר אל המבנה הישן. במתחם בבית החלוצות פועלים ספריית יד בן-צבי, בית הספר ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי וחנות הספרים של ההוצאה. צריף קטן ששימש למכירת מוצרי חקלאות של החלוצות שומר, הוצב בסמוך ובו מיצג על בית החלוצות.
PikiWiki Israel 6420 People of Israel
הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית מארחים בצריף הגדול את עובדי תע"ש, 1957

מייסדו ומנהלו הראשון של יד בן צבי היה יהודה בן-פורת (נפטר ב-2009 תשס"ט).[1] ד"ר צבי צמרת ניהל את המוסד עד פברואר 2010, ולאחריו התמנה לעמוד בראש המוסד יעקב יניב.

יד יצחק בן-צבי
YadBentZvi
יד יצחק בן צבי - ירושלים
הכניסה למכון מרח' אבן גבירול, ירושלים
תאריך ההקמה ו' באדר תשכ"ד, 19 בפברואר 1964
סוג מכון מחקר, מרכז חינוך והוראה, הוצאה לאור
מנכ"ל יעקב יניב
מיקום ירושלים, ישראלישראל
קואורדינטות 31°46′33.31″N 35°12′52.59″E / 31.7759194°N 35.2146083°E
www.ybz.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
יד יצחק בן-צבי
יד יצחק בן-צבי
Beit Ben Zvi P8020019
שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי
PikiWiki Israel 31652 Yad Itzhak Ben Zvi
מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013)

ייסוד ומטרות המוסד

יד יצחק בן-צבי נוסד ביום ו' באדר תשכ"ד, 19 בפברואר 1964, כחברה ציבורית.[2] מראשיתו השתתפו בניהול המוסד מועצה ציבורית, ועד מנהל, מועצה מדעית, מועצה לפעולה חינוכית תרבותית וצוות מנהלי. "תפקידה של המועצה הציבורית להתוות קווים כלליים לפעולותיה של ה'יד' בהתאם לחוק יד בן-צבי, ליזום תוכניות פעולה חדשות, לסקור ולדון בדוחות כספיים, לאשר את המאזן השנתי ולדון בכל עניין אחר בתחום מטרות ה'יד'. בין חבריה נמנים נציגים של הממשלה, של הכנסת, של עיריית ירושלים, של האוניברסיטאות וכן אישי ציבור".[3] במרוצת השנים נמנו: ח"כ קולט אביטל, מרדכי איש-שלום, פרופ' אליהו אילת, בבה אידלסון, ח"כ זאב אלקין, פרופ' יהושע בן אריה, דב גנחובסקי, קדיש לוז, רחל ינאית בן-צבי, פרופ' גבריאל בר, ג'ורג' וייז, ד"ר דב יוסף, ישראל ישעיהו-שרעבי, יוסף כרמל, ארנסט להמן, יהושע לוי, מיכאל לנדאו, פרופ' בנימין מזר, יצחק נבון, יעקב צור, חיים קוברסקי, ח"כ משה קול, משה קרונה, פרופ' חיים רבין, אסתר רזיאל-נאור, פרופ' שמעון שוורצפוקס, אברהם שכטרמן, פרופ' גבריאלה שלו, יעקב שמשון שפירא ואליהו ששון.

"חוק יד יצחק בן-צבי, תשכ"ט-1969" נתקבל בכנסת בכ"א בתמוז תשכ"ט, 9 ביולי 1969. החוק אשר נתן בסיס משפטי-ממלכתי למוסד ופעילותו.[4] המטרות הקבועות בחוק של מוסד יד בן-צבי הן:
"(1) להעמיק בעם את תודעת רציפותו של היישוב היהודי בארץ ישראל, ולטפח לשם כך את חקר תולדות היישוב.
(2) לקדם את חקר ירושלים.
(3) לקדם את חקר תולדות קהילות ישראל בארצות המזרח.
(4) לשקף את אישיותו של יצחק בן-צבי כנשיא המדינה ואת פועלו בתנועה הציונית, בתנועת העבודה, ביישוב ובמדינה"

מכוני מחקר

ביד יצחק בן-צבי שוכנים שני מכוני מחקר: "המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה" ו"מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח"; במסגרתם פועלים בין היתר: החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית של ימי הביניים והחברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה.

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-30 בנובמבר 1947 ביוזמת יצחק בן-צבי, אשר הגדיר את מטרת המכון במילים:[5]
"חקר קהילות ישראל כולל את תולדות חיי-הרוח וההווי של כל השבטים, כפי שבאו לידי ביטוי. חכמי קהילות המזרח תפסו בדורות הקודמים חלק נכבד ביותר בתרבות העברית ובספרות היהודית. חיבוריהם הרבים והחשובים נתפשטו גם בקהילות אירופה ועד היום הופכים ועוסקים בהם חכמי ישראל. רבים הם ספרי ההלכה וספרי פילוסופיה ומוסר שנתחברו על ידם. משוררים בעלי שיעור קומה כמשוררים בתורכיה ובמרוקו - שיריהם מתגלים עתה, וערכם השירי וההיסטורי כאחד רב וחשוב ... לשם מחקרן של הקהילות היהודיות בארצות המזרח נוסד המכון הזה"

לאחר שהוקם יד יצחק בן-צבי, צורף אליו מכון בן-צבי. משנת 1973 הוא מנוהל בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים, לפי פקודת ההקדשות לצורכי צדקה.

תחומי המחקר של המכון הם: חיי הרוח, החברה והכלכלה, המעמד הפוליטי, ההיסטוריה, הספרות והתרבות החומרית של קהילות ישראל במזרח, ובכלל זה לשונות שהיו שגורות בפיהם. ההגדרה "קהילות ישראל במזרח" כוללת למעשה את כל הקהילות שאינן אשכנזיות: "רומניוטים", "מוסתערבים", "ספרדים", יהדות איטליה, יהדות צפון אפריקה ומצרים, יהדות בבל, יהדות תימן, יהדות פרס, יהדות בוכרה והקווקז, יהדות הודו, קהילות יהודיות בדרום-מזרח אסיה, ומי שנכללים בהגדרה המודרנית "מזרחיים".

פעילות המכון כוללת את מרכז תיעוד יהדות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, פרויקט קהילות ישראל במזרח במאות ה-19 וה-20, "מפעל פרידברג לחקר הגניזה", "המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה ע"ש עובדיה בן-שלום", "מרכז לחקר יהודי בוכרה", ומיזמים נוספים. המכון מוציא לאור את "פעמים", רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, את "ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח" ואת השנתון "גנזי קדם".

מנהלו הראשון של המכון היה מזכירו המדעי של יצחק בן-צבי, מאיר בניהו. ראשת מכון בן-צבי היא פרופ' עפרה תירוש-בקר, סגנה הוא ד"ר חנן חריף ויושב ראש הוועדה האקדמית המכהן הוא פרופ' משה אידל.

בשנת תשמ"ה (1985) זכה מכון בן צבי בפרס ישראל לספרות יהדות המזרח על תרומתו הרב גונית לחקר ההיסטוריה והתרבות של יהודי ספרד והמזרח.

ארכיון מכון בן-צבי

Yad Ben Zvi
העתק של פסיפס מעון, המוצג דרך קבע בחצר יד יצחק בן-צבי

אוספי מכון בן צבי שמורים בספריית יד יצחק בן צבי, וכוללים מגוון כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועיתונים ייחודיים בלשונות יהודיות בהן: לאדינו, ערבית-יהודית, בוכרית, אמהרית, פרסית יהודית, מאליאלאם, קרימצ'אקית, מתקופות שונות ומקהילות יהודיות שחלקן נכחדו. וכן, עשרות אלפי מסמכים מקהילות שונות: מסמכים ציבוריים, מכתבים, אוספי מסחר ותיעוד נדיר מארצות המזרח השונות.

כתב היד החשוב של המכון "כתר ארם צובא", אשר חוקרי המקרא רואים בו את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, המכונה גם "הכתר", נמסר למוזיאון ישראל, בשל תנאי התחזוקה הקפדניים שיש לשומרו בהם. ולכן הוא נשמר ומוצג בהיכל הספר בסמוך לתצוגת המגילות הגנוזות. על ההיסטוריה של כתב היד ודרכו אל ידי המכון נכתב הספר תעלומת הכתר.

המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה

המכון עוסק בפיתוח המחקר של ארץ ישראל וירושלים, האוכלוסייה שבה בכל התקופות. כמו כן עוסק המכון בתולדות חייו של יצחק בן-צבי ובפועלו ביישוב ובמדינה, בתנועת העבודה, בתנועה הציונית וכנשיא המדינה, בהם: מחקר על הספרות שנוצרה בארץ ישראל בעת העתיקה, חקר תולדות יהודי ירושלים בתקופה העות'מאנית על פי מסמכי בית הדין השרעי (הסג'יל), "ספר הר הבית", וספר על "חקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות".

המכון מקיים מרכזים משותפים עם האוניברסיטאות והמכללות ברחבי הארץ ועורך כנסים וימי עיון, מוציא לאור ספרים ואת כתבי העת: "קתדרה" ועתמול".

ראש המכון הוא פרופ' ריכב רובין וסגנו הוא ד"ר אמנון רמון.

פעילות חינוכית תרבותית

YAD BEN ZVI VIEW 19 20120912 144522
מראה בספרייה
צריף בן צבי הנשיא השני
צריף יצחק בן צבי
  • מחלקת ההדרכה של המרכז ללימודי ארץ ישראל, מקיימת קורסים, הרצאות וסיורים, ימי עיון ופעולות חוויה ברחבי ישראל.
  • מרכז רחל ינאית בן-צבי ברובע היהודי בירושלים, היה עורך סיורים מודרכים לקבוצות נוער, מבוגרים, מורים ועולים חדשים. מרכז זה נסגר, וכיום פועל במקומו בית הספר ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי, במבנה המשוחזר של בית החלוצות בתוך המתחם הראשי ברחביה.
  • אריאל, המרכז לתולדות ירושלים בימי הבית הראשון פועל להנחלת ידע על ירושלים בעת העתיקה, וכולל דגם של העיר ירושלים בתקופת בית ראשון.
  • בספרייה הציבורית הגדולה במתחם יד בן-צבי, עשרות אלפי ספרים, בהם נדירים ועתיקים, ומבחר כתבי עת בתחומי תולדות עם ישראל וארץ ישראל.

מפעלים לעידוד המחקר

יד יצחק בן-צבי מעניקה פרסים, מענקים ומלגות לחוקרים על עבודת מחקר, או על חיבורים שהושלמו ונדפסו כספרים. בהם:

  • פרס יצחק בן-צבי בתולדות ארץ ישראל
  • פרס מרדכי איש שלום
  • מלגת מחקר ע"ש רחל ינאית בן-צבי
  • מלגת פוסט-דוקטורט בחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה
  • מלגת מחקר בתחום יהדות בוכרה
  • פרס ל"מחקר ארץ ישראל, יישובה ועתיקותיה"
  • פרס למחקר על "השומרונים, תולדותיהם, דתם וספרותם"[6]
  • פרס על "חקר קהילות ישראל ונידחיו, תולדותיהם וההווי שלהם"[6]
  • פרס למחקר על תולדות תנועת העבודה העברית בארץ ישראל"[6]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על יהודה בן-פורת, ראו: שמעון רובינשטיין, שריגים היסטוריים, כרך א, ירושלים: הוצאת המחבר, 2003, עמ' 3-1
  2. ^ יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 5
  3. ^ בין מועצה למועצה, 38, דין וחשבון למועצה הציבורית על שנת הכספים 2007 ועל שנת הלימודים תשס"ח, יד יצחק בן-צבי, עמ' 5
  4. ^ ראו בהרחבה: יעקב שמשון שפירא, הצעת חוק יד יצחק בן-צבי, בתוך: יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 18-16
  5. ^ יצחק בן-צבי, מכון בן-צבי, יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 27
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 39
בית הנשיא יצחק בן-צבי

בית הנשיא או בית ולירו הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב אלחריזי 17. התגוררו בו נשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית ומשפחתם, גם בתקופת כהונתו כנשיא מדינת ישראל. הוא נכלל במתחם יד יצחק בן צבי, הכולל, בין השאר, את בית החלוצות.

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, כאשר נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה.

בשנות העלייה השנייה השתקעו בארץ כ-35,000 עולים, רובם ממזרח אירופה (בעיקר מתחום המושב ומגליציה) וכן מתימן. בסיומה, בקיץ שנת תרע"ד (1914), נאמדה האוכלוסייה היהודית בארץ בכ-85,000 נפש. מבין עולי העלייה השנייה היו שגיבשו "במהלך התקופה מסגרות רעיוניות וארגוניות חדשות. המסגרות הללו טבעו חותם עמוק על תולדות היישוב, שסימניו ניכרים אף במדינת ישראל".אחד מהאנשים שעלו הוא דוד בן גוריון {דוד יוסף גרין}

הרובע המוסלמי

הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם. שמו התקבל בספרות הנוסעים והחוקרים מאז ראשית המאה ה-19. שטחו הוא 300 דונם, ומספר תושביו נכון ל-2014 הוא 28,627. רוב תושבי הרובע המוסלמי הם מוסלמים וחלק ניכר מהם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כן מתגוררים בו כאלף יהודים, ומאות נוצרים בני אומות שונות הגרים במבני מוסדות ציבור.

השרון

השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל. מבחינה אדמיניסטרטיבית, השרון היא אחת מארבע הנפות של מחוז המרכז, אולם אין חפיפה מלאה בין השטח האדמיניסטרטיבי של נפת השרון במחוז המרכז לבין השטח של השרון כחבל ארץ.

בכתובות מצריות על מסעו של אמנחותפ השני לארץ כנען, שעבר גם בשרון, נקרא האזור "פא-עמקו סרן" (עמק שרון), בכתובת אשמונעזר של מלך צידון מהמאה ה-5 לפנה"ס נכתב: "ועוד נתן לנו אדון המלכים, את דאר ואת יפו, ארצות הדגן האדירות אשר בשדה שרון". על פי הכתובת הזאת, יפו הייתה חלק מהשרון. והשרון היה אסם התבואה של צידון.

יהושע בן אריה

יהושע בן אריה (נולד ב-1928) הוא גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה לשעבר. בן אריה הוא מגדולי חוקריה של ירושלים וארץ ישראל, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת תשנ"ט.

יהושע פראוור

פרופ' יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1960. חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת תשכ"ט 1969. עסק גם בתרגומם של ספרי-מסעות של נוצרים בארץ ישראל ואף שימש כעורך ראשי של האנציקלופדיה העברית לתקופה מסוימת.

יוסי בן-ארצי

יוסי בן-ארצי (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא היסטוריון וגאוגרף ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. כיהן כרקטור האוניברסיטה.

יצחק בן-צבי

יצחק בן-צבי (שימשלביץ') (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל. בין תפקידיו הציבוריים היה ממייסדי "פועלי ציון", יו"ר הוועד הלאומי, חבר ועד הקהילה בירושלים וחבר הכנסת מטעם מפא"י. כחוקר עסק בתולדות עם ישראל וארץ ישראל והתמקד בחקר קהילות ישראל השונות, בראשן עדות המזרח. נבחר שלוש פעמים לכהונה כנשיא מדינת ישראל.

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית המזרחית, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

מושבה

מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה-19.

ניצניה של המושבה בארץ ישראל בשלהי שנות השבעים של המאה ה-19, והמשכה בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה. המושבות התבססו בעיקר על ענפי החקלאות. חיי החברה והתרבות במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של היישוב היהודי הציוני בארץ ישראל; לדעת החוקר רן אהרנסון הן היו "מסד המפעל הציוני".בין השנים 1881–1948 הוקמו ברחבי ארץ ישראל כ60 מושבות, וארבע נוספות הוקמו בחורן.

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 לנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל. בן-צבי הגדיר את מטרת המכון "להציל מכיליון את נכסי הרוח של היהודים במזרח התיכון, ולעודד את חקר קורותיהם ותרבותם".[דרוש מקור: דרוש] משנת 1973 מנוהל המכון בשיתוף יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים לפי פקודת ההקדשות לצורכי צדקה.

בשנת תשמ"ה (1985), זכה המכון בפרס ישראל על תרומתו הרבגונית לחקר ההיסטוריה והתרבות של יהודי ספרד והמזרח.

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

ספר מקבים ב

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים. הספר הוא סיכום היסטורי של מאורעות שראשיתם סיפור ימיו האחרונים של סלאוקוס הרביעי, 175 לפני הספירה, ואחריתם ניצחון יהודה על צבאות ניקנור, 161 לפני הספירה. הספר סוקר מאורעות שהתרחשו על פני חמש עשרה שנה. נכתב כנראה בסמוך לתקופת מרד החשמונאים במאה ה-2 לפני הספירה. הספר נכתב בשפת הקוינה, כנראה באלכסנדריה.

עיר בראי תקופה

עיר בראי תקופה הוא כותר מחקרו של פרופ' יהושע בן-אריה על תולדות העיר ירושלים במאה ה-19.

הכותר כולל:

מבוא

שני כרכים

חלק א: ירושלים במאה התשע-עשרה, העיר העתיקה, כולל 497 עמודים

חלק ב: ירושלים החדשה בראשיתה, "סוף-דבר", רשימת ביבליוגרפיה ומפתחות, כולל 702 עמודים.ראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת 1979.

עת־מול

עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן צבי. ייחודו של כתב העת הוא בפנייתו לקהל מגוון כמו תלמידי תיכון, אקדמאים, חובבי ידיעת ארץ ישראל וכדומה.

פעמים

'פעמים' הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם יד יצחק בן-צבי החל משנת 1979. המאמרים ב'פעמים' עוסקים בנושאים מגוונים הקשורים לקהילות היהודיות בספרד, באגן הים התיכון ובמזרח. בחלק מן הגיליונות המאמרים מוקדשים לנושא מרכזי אחד. עד היום (חורף תשע"ט) התפרסמו 155 גיליונות. מייסד כתב העת ועורכו הראשון היה יצחק בצלאל (1994-1979). אחריו ערכו את כתב העת שלום רצבי, דוד מלכיאל ואבריאל בר-לבב. מזכיר המערכת הראשון ואחר כך עורך המשנה היה מיכאל גלצר (2013-1979). כיום עורך את כתב העת יאיר עדיאל.

צבי צמרת

ד"ר צבי צמרת (נולד בנתניה בשנת 1945) הוא היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי, לשעבר מנכ"ל יד בן צבי והיה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בשנים 2010–2011.

קתדרה (כתב עת)

קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו.

רחל ינאית בן-צבי

גולדה לישנסקי (לעיתים, רחל ינאית בן-צבי), (אייר תרמ"ו, מאי, 1886 – 16 בנובמבר 1979) הייתה סופרת ומחנכת, אגרונומית בהשכלתה. בן-צבי הייתה מהפעילות המרכזיות של תנועת העבודה, פעילה בהגנה העצמית היהודית ביישוב ואשת ציבור במדינת ישראל. אשתו של איש הציבור, ההיסטוריון ונשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי.

ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראל • יד יצחק בן-צבי • מכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותשביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.