ידע

ידע הוא מידע צבור אשר מצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה.

Encyclopédie Figurative System of Human Knowledge
"תרשים הידע האנושי", מבנה ארגון הידע של האנציקלופדיה הגדולה

הצורך בידע

לאדם ישנו צורך לדעת ולהבין[1]. בתרבות האנושית התקיימה מאז ומעולם שאיפה לרכישת ידע רב ככל האפשר ("דע את עצמך", יעץ סוקרטס. "ידע הוא כח" קבע פרנסיס בייקון). ניתן להסביר זאת בכך שהידע שברשות האדם מאפשר לו להתמודד באופן טוב יותר על מנת להגשים את מטרותיו.

כיצד מתקבל ידע

ידע יכול להתקבל בדרכים שונות. הידע האנושי אודות העולם משתנה באופן תדיר בעקבות תגליות ומחקרים חדשים[2]. המבט ההיסטורי על התפתחות הידע האנושי מבחינה כמותית ואיכותנית ממחיש את ההיבט הדינמי שלו, הן במדעים המדויקים והן במדעים ההומניים[3].

גם ברמה האישית, הידע הוא בעל אופי דינמי. הוא מתפתח בהדרגה, משתנה ומתרחב במשך כל חיי האדם מהינקות ועד הבגרות[2]. היכולת של האדם לרכוש ידע חדש משתפרת ומתיעלת בהתאם להתפתחות הקוגניטיבית ומיומנויות החשיבה שלו.

הקשר בין נתונים, מידע וידע

כדי ליצור ידע יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד משתנים או אירועים מסוימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה[2].

ניתן להתייחס להיררכיה בין נתונים, שבהינתן משמעות להם הופכים למידע. המידע בתורו יכול להפוך לידע על ידי אדם התופס את הנתונים, ומעבד אותם בתהליך קוגניטיבי. לדוגמה, ספר טלפונים מכיל תווים ומספרים רבים (הם הנתונים), כאשר כל רשומה בספר מציגה את מספרו של אדם ליד שמו (חיבור שהופך את הנתון למידע). כאשר אדם קורא את המידע הזה (תהליך קוגניטיבי), הוא מסוגל לדעת את מספר הטלפון של חברו.

המדע כדרך להרחבת ידע

המדע הוא תחום פעילות בו חוקר המין האנושי את צפונות היקום ודרך פעולתו, במובן זה של הגדלת הידע. איסוף ידע בתחום המדע מכונה מחקר. האקדמיה היא אחד המוסדות הפועלים להרחבת הידע האנושי ולהפצתו.

עם זאת לשאלות רבות עדיין אין תשובה ודאית וברורה. לכן מדענים, חוקרים ופרשנים עשויים להיות חלוקים בדעותיהם בסוגיות שבהן טרם נמצאו עדויות אובייקטיביות וחד משמעותיות[2].

חינוך

הידע האנושי מיוצג על ידי השפה הדבורה והכתובה[3]. בעקבות זאת השפה מאפשרת לאנושות לצבור תגליות על ידי העברת הידע שנרכש מדור אחד לזה שאחריו[4]. פעולה זו היא חלק מתהליך החינוך.

החינוך הוא הדרך של החברה להכשיר את הדור הצעיר להשתלבות בתרבות ובעולם העבודה. החינוך משמש להקנייה של ידע ומיומנויות התורמים להבנה של העולם ועוזרים להסתגל לשנויים המהירים המתרחשים בו[5].

יש לטפח בתלמידים הבנה של הדרכים שבהם ידע נוצר ומשתנה לצד מודעות לאופי המתפתח והלא-ודאי שלו, רגישות לקיומן של נקודות מבט שונות ופתיחות ללמידה של מושגים חדשים[2].

ידע מפורש ומרומז

הזיכרון לטווח ארוך מורכב מזיכרון מפורש וזיכרון מרומז[6]. על פי רוב, תהליך הלמידה של ידע חדש מערב את שתי המערכות בו זמנית. חלק מהמידע יכול להיות מיוצג על ידי שתי המערכות, וחלק אחר עשוי להיות מיוצג רק על ידי אחת מהן ולא על ידי השנייה[7].

מערכת הזיכרון המפורש מערבת מודעות. היא מבוססת על חוקיות וניתן להביע ידע שמיוצג בה באופן מילולי. להבדיל, המערכת המרומזת אינה מודעת, והיא מבוססת על כישורים או התנסות; על פי רוב, ניתן להביע את הידע שמיוצג בה רק דרך פעולה ולא באופן מילולי[7]. נעשה שימוש במושגים שונים כדי להבחין בין שתי המערכות. לדוגמה: "מודע" מול "לא מודע", "דקלרטיבי" מול "לא דקלרטיבי", "רצוני" מול "אוטומטי" או "מכוון" מול "ספונטני"[7].

הזיכרון המפורש לטווח ארוך כולל זיכרון סמנטי וזיכרון אירועי. זיכרון סמנטי כולל את כל הידע הכללי והעובדות הידועות לאדם על העולם, כגון משמעות מילים וגירויים שונים, מאפיינים של אובייקטים בסביבה ועוד. לעומתו, זיכרון אירועי הוא זיכרון של חוויות אישיות.

ידע בין בני-אדם

לא ניתן להעביר ישירות ידע בין בני אדם (למעט כמובן ידע המועבר בצורה ביולוגית). הידע האגור במוחו של אדם "משוטח" לרוב למידע (למשל מלל) שאותו ניתן להעביר לאדם אחר בתהליך שנקרא תקשורת. דרך אחרת היא להדגים או ליישם את הידע בפני האדם האחר, ובכך לאפשר לו ללמוד.

ידע חברתי

המונח "ידע חברתי" מתייחס למידע המשותף לפרטים המהווים חברה. ידע זה מועבר באמצעות תקשורת בין חברי הקבוצה או החברה.

ניתן להתייחס לידע של חברה כאל מכלול של הבנות-מציאות המוסכמות על מרבית פרטיה. ידע זה לעיתים מכונה ידע קולקטיבי. מאידך, הידע האנושי הוא מושג המציין את הבנותיו של המין האנושי בכללותו.

ניהול ידע

ניהול ידע הוא גישה ניהולית העוסקת בידע המעשי של הארגון, או בידע ארגוני. גישה זו עוסקת בידע הקיים וביצירת ידע חדש ושימורו. הידע הקיים והידע החדש יתמכו בפעילות ובשליחות של הארגון העסקי כדי להגביר את הניצול היעיל של משאבי הארגון.

בארגונים עסקיים מבחינים בין ידע גלוי לבין ידע סמוי:

  • ידע סמוי - ידע קיים שקשה להגדירו והמחזיק בו לרוב לא מודע לו או שלא יודע לנסחו. המונח באנגלית: Tacit Knowledge
  • ידע גלוי - ידע קיים שהמחזיק בו יודע לנסח אותו ומודע לקיומו. המונח באנגלית: Explicit Knowledge

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
  3. ^ 3.0 3.1 דוד חן (1995). החינוך לקראת המאה העשרים ואחת: ספר יובל העשרים של בית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. רעננה: רמות.
  4. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  5. ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  6. ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
דיסציפלינה

דִּיסְצִיפְּלִינָה (בעברית, על פי האקדמיה ללשון העברית: תְּחוּם דַּעַת, תְּחוּם חֵקֶר) היא ענף של ידע, אשר נלמד או נחקר באורח פורמלי במערכת החינוך או באקדמיה, בו בעלי מקצוע מתמחים ובבסיסו עומדת שיטה מוסכמת.

דיסציפלינה אקדמית היא תחום-דעת שבו מבוצע מחקר אקדמי, בדרך כלל באוניברסיטאות. הדיסציפלינה מוגדרת בדרך כלל על ידי כתבי-עת אקדמיים ואגודות מקצועיות, היוצרים שיח פנימי של התחום.

דיסציפלינות אינן סטטיות, כי הן משתנות עם התפתחות הידע האנושי, ועם קבלתם של תחומים נוספים אל מאגר הידע הנלמד באוניברסיטאות. באוניברסיטאות האירופאיות הקלאסיות היו מקובלות בעבר רק ארבע דיסציפלינות (תאולוגיה, רפואה, משפטים, ואמנויות)[דרוש מקור], אך כיום המספר גדול בהרבה. דיסציפלינות רבות מחולקות לתת-דיסציפלינות (או 'ענפים'), אשר קווי התיחום ביניהם הם לעיתים קרובות שרירותיים ולא ברורים.

בתחום החינוך, כל מקצוע הנלמד בבית הספר מכונה "דיסציפלינה". מבנה של דיסציפלינה מעין זו מושתת על מספר גורמים: הנחות יסוד, מטרות, כללים, אופן ארגון החומר, ודרכי ההערכה.

תחום דעת המשלב דיסציפלינות אחדות מתואר כאינטרדיסציפלינרי - בין-תחומי.

תחום דעת המשלב מספר רב של דיסציפלינות מתואר כמולטידיסציפלינרי - רב-תחומי.

היי-טק

היי-טק (באנגלית: High Tech ולפעמים Hi Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת. המונח מתייחס פעמים רבות לתעשיות הקשורות לעולם המחשוב, אך גם לתעשיות האלקטרוניקה, הביוטכנולוגיה ואחרות.

השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.

ידע זה כולל זכירה של עובדות מתחומי דעת שונים, בהתאם להתמחות ותחומי העניין של הלומד.

ויקי

ויקי (באנגלית: wiki, מהוואית: "מהיר") היא שיטה לבניית מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל המשתמשים, בשיטת מיקור המונים. מימוש שיטת הוויקי מתבצע באמצעות תוכנה מתאימה, כגון "מדיה-ויקי".

טקסונומיה (ביולוגיה)

טקסונומיה או מיון עולם הטבע (מיוונית עתיקה τάξις (טקסיה), שמשמעותה 'סידור', ו- -νομία (-נומיה), כלומר 'שיטה') היא שיטה בה נעזרים הביולוגים לצורך סיווג ושיום קבוצות אורגניזמים על בסיס של מאפיינים משותפים. האורגניזמים מקובצים יחד לטקסונים וקבוצות אלה מקבלות דרגה טקסונומית; ניתן לקבץ כמה קבוצות של טקסונים בדרגה נתונה ליצירת קבוצת על בדרגה גבוהה יותר, וכך ליצור היררכיה טקסונומית. הבוטנאי השוודי קארולוס ליניאוס נחשב כמייסד המערכת הטקסונומיה הנוכחית, שכן פיתח מערכת המכונה טקסונומיה לינאית לסיווג אורגניזמים ונומנקלטורה דו-שמית לקביעת שמות אורגניזמים.

עם התפתחות תחומי מחקר חדשים כגון פילוגנטיקה, קלדיסטיקה, וסיסטמטיקה השיטה טקסונומית השתכללה והסיווג הפך מודרני יותר בהתבססו על קשרים אבולוציונים ולא רק על מאפיינים חיצוניים. שיטה זו היא חלק ממדע הטקסונומיה.

עולם הטבע עשיר ביצורים רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע האדם להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין דג לבין עוף וייתכן כי הניח שקיימת קרבה בין נמר לברדלס למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.

בימי הביניים מקובל היה לסווג את עולם הטבע לארבע ממלכות: דומם, צומח, חי ומְדַבּר (כינוי לאדם). חלוקה זו נמצאת גם היום בשימוש עממי ובאסכולות דתיות מסוימות, וביניהן בַּיהדות, אך היא איננה תקפה מבחינה מדעית, בשל אמות המידה השונות על פיהן בוחנת האסכולה המדעית את המציאות.

למידה

למידה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות.

באופן זה ניתן לתאר את הלמידה כשינוי וצמיחה בכל תחום שהוא. הלמידה מבוססת על התנסות ומובילה לשינוי קבוע יחסית בהתנהגות (או בפוטנציאל להתנהגות) של הפרט.

יכולת הלמידה משותפת לאדם ולבעלי חיים. יש לה חלק חיוני ביכולת ההסתגלות של האורגניזם לסביבה בה הוא חי. הלמידה מאפשרת להפיק תועלת מהניסיון באמצעות חזרה על תגובות שהניבו תוצאות חיוביות בעבר.

פעמים רבות הלמידה תבוא לידי ביטוי בשינוי התנהגותי הניתן למדידה על ידי תצפית.

התנסויות מול הסביבה יכולות להשפיע על ההתנהגות באמצעות יצירת שינוי במערכת העצבים.

מבחינה נוירולוגית הלמידה היא תוצאה של שינויים בעוצמת הקשרים הסינפטיים שבין תאי העצב במוח (לרוב השינוי חל על קשרים קיימים ולא מחייב יצירת קשרים חדשים). שינויים אלו מתאפשרים הודות לפלסטיות של מערכת העצבים.

מדע

מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס.

במובנו הצר יותר - משמש המונח מדע לציון כלל הידע האמפירי שהושג באמצעות המחקר האנושי (כמו פיזיקה וביולוגיה, למעט תחומים כמו מתמטיקה), ואדם העוסק במחקר המכוון להרחבת ידע זה נקרא מדען.

בשאלות ההיקף והתכולה של המושג "מדע" והגדרת השיטה המדעית עוסקת הפילוסופיה של המדע.

תחומי המדע השונים קשורים לרוב בענפים של מתמטיקה וסטטיסטיקה, ובין הנחות היסוד שלהם משולבים רעיונות מתחום הפילוסופיה.

הידע המדעי מתרחב ומתעצב תדיר בעקבות תגליות ומחקרים חדשים, שמסקנותיהם מתועדות ומופצות. לשאלות רבות אין תשובה ודאית אחת, כך שמדענים, חוקרים ופרשנים עשויים להיות חלוקים בדעותיהם.

מדע המדינה

מדע המדינה הוא תחום ידע בו נחקרות גישות פוליטיות ומבנים של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה של מושג המדינה כפי שהוגדר על ידי אפלטון בשילוב עם ההגדרה המודרנית של המושג.

התחום מתמקד הן ביחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי הממשל, והן באופן רחב ביחסים בין מדינות. התחום כולל, בין היתר, את התחומים פוליטיקה השוואתית, תורת המשטרים, מנהל ציבורי ומחשבה מדינית, וקשור גם להיסטוריה פוליטית ויחסים בין לאומיים.

מהנדס

מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה. תפקיד המהנדס הוא ליישם את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית שהושגה בתחומים שונים על ידי אנשי מדע ומחקר, לצרכים שונים, כגון מסחר, ביטחון ויישומים רפואיים. המהנדס בדרך כלל מאפיין את הבעיה שלפתרונה הוא נצרך, כולל הצרכים והמגבלות, ועל סמך הידע והניסיון שלו נותן פתרון תכנוני סביר, אך לאו דווקא אופטימלי, לבעיה זו.

בשונה מהחוקר המדעי, המהנדס מתבסס לא רק על ידע מתמטי ומדעי, אלא גם על ידע אמפירי בתחומו, על כללי אצבע ועל פרקטיקות מקובלות, כדי למצוא פתרון שיהיה לא רק נכון, אלא גם כלכלי. מלבד נכונות הפתרון לבעיה, המהנדס עשוי להתחשב במאפיינים שונים של הפתרון, כגון עלויות ייצור ואחזקה. כך למשל, אם הכימאי ינסה למצוא נוסחה לחומר שייתן תכונות מסוימות, ויסנתז אותו במיליגרמים במעבדה, מהנדס כימיה עשוי לנסות למצוא דרך לייצר כמות גדולה של אותו החומר בצורה כלכלית במפעל.

מורה

מורה הוא אדם העוסק בהוראה. המורה אחראי על הלמידה של תלמידיו כחלק מתהליך החינוך.

לרוב המורה מועסק במסגרת כיתה של בית ספר השייך לחינוך פורמלי.

מידע

מידע (או אינפורמציה) הוא כל: ערך, מתאם, נתון, עובדה או פרט תוכן, שניתן לקידוד, שמירה או שימוש בעיבוד. מבחינה סמנטית מידע ניתן להגדרה (בעיקר בתקשורת ובמדעי המחשב) כקשר בין מסמן למסומן, כאשר מסמן הוא סמל מוחשי המצביע על המסומן.

קשר זה יכול להיות קיים ברמה פוטנציאלית מופשטת ואובייקטיבית, או לקבל אופי ממשי וסובייקטיבי על ידי מערכת פירוש כלשהי המקנה לו משמעות.

סמלים נפוצים הם סימני הכתב והצלילים של המילים הדבורות בשפה. המסומן הוא המובן של הסמל, והמידע למעשה הוא ערך מופשט המקודד בסמלים המוחשיים.

מנחה (מקצוע)

מנחה או מגיש הוא אדם האחראי להנחיית תוכניות ברדיו, בטלוויזיה (חדשות, תחרויות, מגזינים, אירועי ספורט ועוד) או להנחיית אירועים ציבוריים ופרטיים (כגון אירועי הוקרה וטקסי חלוקת פרסים). המנחים נבחרים בדרך כלל בהתאם לאיכויות מסוימות שלהם (דיקציה טובה, כריזמה, ידע). מנחי הטלוויזיה נבחרים גם על סמך המראה החיצוני שלהם.

מפיק (קולנוע וטלוויזיה)

בקולנוע ובטלוויזיה, מפיק הוא המנהל הראשי בהפקתו (ייצורו) של סרט קולנוע או סרט טלוויזיה.

תפקיד המפיק ניהולי בעיקרו, כשבדרך-כלל יהיה המפיק איש עסקים בעל ניסיון רב בתעשיית הקולנוע, אך לא בהכרח בעל ידע טכני במלאכת עשיית הסרט.

המפיק מלווה את הסרט בכל שלביו, מהרעיון הראשוני ועד להפצת הסרט המוגמר. המפיק הוא המנהל של כל בעלי התפקידים בסרט, ובסמכותו לגייס וכן ולפטר את הבמאי, השחקנים וכל איש צוות שהוא.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

פולקלור

פולקלור (בעברית: ידע-עם; מאנגלית: Folk - "עם", Lore - "ידע") הוא מונח שטבע החוקר האנגלי ג'ון תומאס בשנת 1846 לתיאור מכלול האספקטים המילוליים, הרוחניים והחומריים המאפיינים תרבות מסוימת, אשר מועברים בעל פה, בהקראה, על ידי התבוננות, ועל ידי חיקוי. פולקלור הוא למעשה גוף של ידע, מנהגים ומסורות שעובר מדור לדור, ומשתנה כל הזמן.

ערכו המרכזי של הפולקלור הוא בכך שתהליך היווצרותו נפרס על פני היסטוריה ארוכה במיוחד, ועל כן הוא נחשב למייצג את עברה של תרבות מסוימת, על מורכבויותיו הרבות. יצירת הפולקלור הרב־דורית הופכת אותו לדינמי ובנוי שכבות־שכבות.

לפולקלור שני ז'אנרים עיקריים:

ז'אנרים מינוריים: הכוללים יצירות עממיות זעירות, כגון חידות ופתגמים.

ז'אנרים מז'וריים: הכוללים יצירות מלאות, כגון סיפור ושירה.חקר הפולקלור מכונה פולקלוריסטיקה.

קהילה

קהילה יכולה להיות מוגדרת במספר אופנים:

קבוצת אנשים הגרים באזור גאוגרפי מסוים, תחת אותו שלטון.

קבוצה חברתית בכל גודל, שחבריה חיים במקום מוגדר, חולקים ממשל משותף, והם בעלי מורשת תרבותית והיסטורית משותפת.

קבוצה של בני אדם בעלי עניינים משותפים (אינטרסים או דעות), הפריה הדדית והרגשת שותפות.

קבוצה חברתית, דתית, מקצועית או אחרת, שחבריה הם בעלי עניין משותף (כמו קהילת העסקים, או הקהילה היהודית, שעקב רדיפות נדדה ממקום למקום ושמרה על זהותה כקהילה).

קבוצת פרטים שיצרו קשרים חברתיים הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום, ויש להם מאפיין רצון או עניין משותפים.הסוציולוגיה רואה באדם יצור חברתי, שיש בו צורך להשתייך לקהילה.

גם מבחינה אטימולוגית, המילה קהילה באה מלשון "קהל", משמע, קבוצת אנשים.

האדם הוא יצור חברתי, השתייכות לקהילה היא צורך בסיסי של בני-האדם, אפילו דמות ספרותית של גיבור בודד כמו רובינזון קרוזו הייתה זקוקה לחברת בני אדם להפגת הבדידות. אותה מצא קרוזו אצל ששת, גם לדמויות אחרות היו בני שיח (דון קישוט וסנצ'ו פנשו, שרלוק הולמס וד"ר ווטסון).

למרות השוני בהגדרות הקהילה, המשותף לסוגי הקהילות הוא הרגשת הזהות של חברי הקהילה, היוצרת תחושה שהאדם אינו לבד, ומכאן ניסיון ליצור סמלי זהות ייחודיים (סלנג או שפה מקצועית, לבוש, סמלים, ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות)

קהילות מורכבות מקבוצות שונות.קבוצה: התארגנות חברתית של שני בני אדם או יותר, שקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים, התלויים במידה שיש להם אינטרסים או מטרות משותפים ובמידה שהם תופסים את עצמם כחברים בקבוצה.

קבוצה מוגדרת במילון "רב מילים" כ"מספר בני אדם שיש להם מכנה משותף ההופך אותם ליחידה אחת, כגון הימצאותם במקום אחד באותו זמן, מטרה משותפת, פעילות משותפת ועוד".

מקום הקהילה בחיי האדם: חייהם של בני האדם סובבים לרוב סביב שלושה מישורים:

עבודה

בית/משפחה

מקום בילוי - מקום ללא מחויבויות, בארצות האנגלוסקסיות זה יהיה הפאב בו מבלים בדרך בין העבודה לבית, יכול להיות גם מועדון ספורט או כל מקום אחר, התכונה המאפיינת מקום כזה היא העדר התכליתיות שבו, העדר המחויבות, האדם נמצא במקום כזה כי נעים לו, ולא כי הוא צריך להיות בו.הקהילה יכולה למלא את מקומם של כל אחד מהמישורים האלו - אם כי לרוב היא באה למלא את הצורך בבילוי ומילוי שעות הפנאי.

קובץ בקרה משולב

קובץ בקרה משולב (בגרמנית: Gemeinsame Normdatei) או בראשי תיבות GND הוא קובץ בקרה בינלאומי המשמש לארגון שמות אישים, מילות מפתח וגופים משותפים מתוך קטלוגים. הוא משמש בעיקר עבור תיעוד בספריות ויותר ויותר גם על ידי ארכיון ומוזיאונים. קובץ זה יוסד ומנוהל על ידי הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Nationalbibliothek; בראשי תיבות DNB) בשיתוף פעולה עם מספר רשתות ספריות אזוריות באירופה דוברת הגרמנית ועם שותפים אחרים. בקובץ נעשה שימוש ברישיון Creative Commons Zero (או CC0).מפרטו של ה-GND מספק היררכיה של ישויות ראשיות ותתי-סיווגים, שהוא שימושי במיון ספרים בספריות, ויכולת גישה לזיהוי חד-משמעי של אלמנטים בודדים. הוא כולל בנוסף אונטולוגיה המיועדת לייצוג ידע ברשת סמנטית, הזמינה בפורמט RDF.קובץ הבקרה המשולב פורסם לציבור הרחב באפריל 2012, ומשלב את תוכנם של קובצי בקרה אלו, שהשימוש בהם נפסק:

קובץ בקרה שמי (Personennamendatei או בקיצור PND)

קובץ בקרה לגופים משותפים (Gemeinsame Körperschaftsdatei או בראשי תיבות GKD)

קובץ בקרה למילות מפתח (Schlagwortnormdatei או בראשי תיבות SWD)

קובץ כותר אחיד של ארכיון המוזיקה הגרמני (Einheitssachtitel-Datei des Deutschen Musikarchivs, או בקיצור DMA-EST)בזמן השקתו (החל מ-5 באפריל 2012), כלל המאגר של GND 9,493,860 קבצים, כולל 2,650,000 שמות אישים.

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא מונח בפילוסופיה שלו מספר משמעויות:

רציונליזם היא התנהגות המקדמת את מטרותיו של האדם, המטרה אינה נקבעת בהכרח באופן מושכל, אולם המבחן הרציונלי בודק אם הפעולה שננקטה מקדמת את אותה מטרה בצורה האידיאלית או לא.

הגישה העומדת בבסיס הפילוסופיה המערבית המודרנית, היא גישה שונה מגישתו של רנה דקארט - ה"רציונליזם הטהור", שלפיו ניתן להכיר את המציאות גם על ידי השכל והלוגיקה, אלא גישה המשלבת בין "הרציונליזם הטהור" של דקארט לבין אמפיריציזם של דייוויד יום, לפיו החושים והניסיון הם מקור הידע היחיד. לפי הגישה המשלבת, האדם מבסס את הנחות היסוד שלו על תצפיות אמפיריות ומשתמש בהיגיון דדוקטיבי על בסיס אותן הנחות. את הגישה הזאת נהוג לכנות - נאו-רציונליזם.

אסכולה בפילוסופיה המערבית הגורסת כי מותר ואף צריך להניח קיומן של ישויות, תופעות וידע באמצעות היקשים לוגיים המתבססים על ידע קיים בצורה א-פריורית. מקובל לראות באסכולה הזאת אסכולה מנוגדת לאמפיריציזם, שעל-פיו מותר להניח קיומן של ישויות ותופעות רק על-פי התנסות ישירה. אסכולת הרציונליזם גורסת גם כי חלק מהידע שיש לאדם הוא מולד, וזאת בניגוד לאסכולת האמפיריציזם שעל-פיה כל הידע נלמד מן הניסיון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.