ידיעת הטבע

ידיעת הטבע או תולדות הטבעאנגלית: Natural History) היא שיטה מדעית לחקר הצומח ובעלי החיים. בשיטה זו נוהגים לרוב לחקור את הטבע בעזרת תצפיות ופחות בעזרת תהליכים ניסויים. אדם העוסק בידיעת הטבע נקרא חוקר טבע. במובן הרחב, מונח זה משמש גם לתחום הנגשת הידע על הטבע לקהל הרחב באמצעות מוזיאוני טבע, ספרי עיון ומדע פופולרי, הרצאות, צילום טבע, סרטי ותוכניות טבע, טיולים מודרכים ועוד.

עד אמצע המאה ה-19 נהגו אנשי המדע האירופאים לחלק את הידע לשני תחומים עיקריים. מדעי הרוח (שכללו גם את הפילוסופיה של הדת) ומדעי הטבע. מדעי הטבע נחלקו לידיעת הטבע שעסקה בתיאור הטבע ופילוסופיית הטבע שעסקה בחקר הטבע בצורה ניסויית. במונחים מודרניים ניתן להשוות בצורה גסה את ידיעת הטבע לביולוגיה וגאולוגיה ואת פילוסופיית הטבע לכימיה ופיזיקה. שני התחומים היו קשורים אחד לשני ולכן לרוב הפרסומים המדעיים נקראו על ידי אנשי מדע משני התחומים והמפגשים המדעיים היו לעיתים משותפים.

חוקרי הטבע נהגו לצאת למסעות ברחבי העולם בחיפוש אחר צמחים ובעלי חיים שאינם ידועים למדע. מסעות אלו תרמו בצורה ניכרת גם להכרת העולם ולרוב חוקרי טבע מפורסמים ידועים גם כמגלי ארצות והיו הראשונים לתיאור אזורים טרופיים באמזונאס ואפריקה. אחד מחוקרי הטבע המפורסמים ביותר היה צ'ארלס דרווין ואחד מהראשונים שביקרו בארץ ישראל הוא פרדריק הסלקוויסט.

ברחבי העולם נפוצים מוזיאוני טבע המכונים לרוב Museum of Natural History, שמתורגם בעברית לרוב כ"מוזיאון להיסטוריה של הטבע". מוזיאונים אלו כוללים פריטים רבים של בעלי חיים, צמחים, מאובנים ומינרלים (בגדולים שבהם האוספים מונים מיליוני פריטים) וכן מוצגים סינתטיים שמטרתם להמחיש נושאים בחקר הטבע (למשל: מיניאטורות ודגמים). במוזיאונים אלו ניתן למצוא דיורמות, פוחלצים של בעלי חיים, שלדי דינוזאורים, אוסף סלעים ומינרלים ועוד.

בישראל קיים מחקר ידיעת טבע מפותח שכולל שיתוף פעולה של פרופסורים לביולוגיה, חוקרים באקדמיה, מדענים מקצועיים, פעילי שימור טבע והגנת הסביבה כגון אנשי החברה להגנת הטבע, יערנים ופקחים של רשות הטבע והגנים, צלמי טבע וחובבי טבע. בין קהילת החוקרים לקהילת חובבי הטבע קיים שיתוף פעולה הדדי שכולל מחד חינוך והנגשת ידיעת הטבע לקהל הרחב, ומנגד הסתייעות בקהילת חובבי הטבע לביצוע מחקרים הדורשים תצפיות רבות (כגון שימוש במתנדבים לספירת עטלפים וטיבוע עופות).

Table of Natural History, Cyclopaedia, Volume 2
איורי טבע משנת 1728 מתוך ציקלופדיית צ'יימברס
Copper Beetles (15652941876)
אוסף חיפושיות במוזיאון הטבע בווינה.
Lycee Michelet Vanves bibliotheque collection histoire naturelle
אוסף ידיעת טבע שמורכב בעיקר מעצמות של בעלי חיים ומשמש למטרות חינוכיות, צרפת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אהרן שולוב

אהרן שוּלוֹב (5 בנובמבר 1907 – 21 בפברואר 1997) היה זואולוג ואנטומולוג ישראלי, הוגה, מייסד ומנהל גן החיות התנ"כי בירושלים, פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

אוליסה אלדרובנדי

אוּלִיסֶה אַלדְרוֹבַנְדִי (באיטלקית: Ulisse Aldrovandi בלטינית: Aldrovandus, ‏11 בספטמבר 1522, בולוניה איטליה - 4 במאי 1605). בן למשפחת אצילים איטלקית, רופא, חוקר טבע ופילוסוף איטלקי. מקים הגנים הבוטניים בבולוניה, מראשוני הגנים הבוטניים בעולם. קרולוס ליניאוס וז'ורז'-לואי לקלר דה בופון כינו אותו "אבי ידיעת הטבע".

אוריגנס

אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס, (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος) היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג שנולד ובילה את המחצית הראשונה של הקריירה שלו באלכסנדריה. הוא היה מחבר וכותב פורה שכתב כ-2,000 חיבורים בענפי תאולוגיה מרובים, כולל ביקורת טקסטואלית, פרשנות והרמנויטיקה תנ"כית, דרשות ורוחניות. הוא היה אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתאולוגיה הנוצרית המוקדמת. הוא תואר כ"גאון הגדול ביותר שהכנסייה הקדומה הפיקה אי פעם".

אוריגנס ביקש לעצמו מות-קדושים יחד עם אביו, אך נמנע מלהסגיר עצמו לשלטונות בהשפעת אימו. כשהיה בן שמונה-עשרה, הפך אוריגנס לקתכיסט בבית הספר הקתאטי של אלכסנדריה. הוא הקדיש את עצמו ללימודיו ואימץ אורח חיים סגפני כצמחוני. הוא הסתכסך עם דמטריוס, הבישוף של אלכסנדריה, בשנת 231 אחרי שהוא הוסמך בתור כומר ידי חברו, הבישוף של קיסריה, בעודו במסע לאתונה דרך פלסטין. דמטריוס גינה את אוריגנס על סרבנותו והאשים אותו שהוא סירס את עצמו, וכי לימד שאפילו השטן יגיע בסופו של דבר לגאולה, האשמה שאוריגנס עצמו הכחיש בתוקף. אוריגנס ייסד את בית הספר הנוצרי של קיסריה, שם הוא למד לוגיקה, קוסמולוגיה, ידיעת הטבע, ותאולוגיה, והפך בעיני הכנסיות של סוריה פלשתינה וערביה לסמכות העליונה בכל ענייני התאולוגיה. הוא עונה בגין אמונתו במהלך הרדיפה של דציאן בשנת 250 ומת כעבור כמה שנים מהפציעות שלו.

אוריגנס היה מסוגל לחבר כמות עצומה של כתבים בשל חסותו של חברו הקרוב אמברוז, שסיפק לו צוות לבלרים להעתיק את יצירותיו, מה שהפך אותו לאחד הסופרים הפוריים ביותר בכל העת העתיקה. המסה שלו "על העקרונות הראשונים" שוטחת באופן שיטתי את עקרונות התאולוגיה הנוצרית והפכה לבסיס לכתבים תאולוגיים מאוחרים יותר. הוא גם חיבר את "נגד קלסוס" היצירה המשפיעה ביותר על האפולוגטיקה הנוצרית המוקדמת, בה הגן על הנצרות נגד הפילוסוף הפגאני קלסוס, אחד המבקרים הראשונים שלה. אוריגנס הפיק את "הקספלה", המהדורה הסינופטית הראשונה של התנ"ך העברי, שהכילה הן את הטקסט העברי המקורי וכן חמישה תרגומים יווניים שונים, כולם כתובים בטורים, זה לצד זה. הוא כתב מאות דרשות שכיסו כמעט את כל כתבי הקודש, ופרשו קטעים רבים באופן אלגורי. אוריגנס לימד כי, לפני בריאת העולם החומר, אלוהים ברא את נשמותיהם של כל היצורים התבוניים. נשמות אלה, המוקדשות במלואן לאלוהים, נפלו ממנו ונתנו לו גוף פיזי. אוריגנס היה הראשון שהציע את תורת הכפרה בצורתה המפותחת במלואה, ואף על פי שהוא היה כנראה סובוודאידיניסט , הוא תרם רבות להתפתחות המושג השילוש הקדוש. אוריגנוס קיווה כי כל בני האדם עשויים בסופו של דבר להגיע לישועה, אך תמיד הקפיד לטעון שזו רק השערה. הוא הגן על הבחירה החופשית וקרא לפציפיזם נוצרי .

אוריגן הוא מאבות הכנסייה והוא נחשב כאחד התאולוגים הנוצריים החשובים ביותר בכל הזמנים. תורתו השפיעה במיוחד במזרח, כאשר אתנסיוס מאלכסנדריה ושלושת האבות הקפדוקים היו בין חסידיו המסורים ביותר. הוויכוח על האורתודוקסיה של תורתו של אוריגנס הוליד את המשבר האוריגניסטי הראשון בסוף המאה הרביעית לספירה, שבו הותקף על ידי אפיפניוס מסלמיס והירונימוס, אך הוגן על ידי טירניוס רופינוס וג'ון מירושלים. בשנת 543, הקיסר יוסטיניאן הראשון גינה אותו ככופר והורה לשרוף את כל כתביו.

איוואן רגן

איוואן (ג'נס) רֶגֶן (באנגלית: Ivan Regen; ידוע גם בשם: יוהאן רֶגֶן; 9 בדצמבר 1868 – 27 ביולי 1947) היה ביולוג שהיה ידוע בשל מחקריו בתחום הביואקוסטיקה.

אנציקלופדיה מטרופוליטנה

האנציקלופדיה מטרופוליטנה (Encyclopaedia Metropolitana) התפרסמה בשלמותה בלונדון בשנת 1845, על גיליון קווארטו (9.5x12 אינץ'), בשלושים כרכים, לאחר שיצאה חלקים חלקים, חמישים ותשעה, במשך השנים 1817 עד 1845 (בסה"כ 22426 עמודים ו-565 לוחות תחריטים).

עורכיה התיימרו להציג את המדעים והאמנויות השיטתיים בשלמותם ובסדרם הטבעי, כמתואר במסה הפותחת העוסקת בשיטת ארגון המידע, שכתב המשורר סמואל טיילור קולרידג'.

התוכנית הייתה כהצעתו של קולרידג', והייתה בה מידה מספקת של אופי פואטי כדי להיות בלתי-מעשית לחלוטין (Quarterly Review, cxiii, 379). אולם, לוקה ככל שהיה התכנון, המצוינות של רבות מהמסות שכתבו הארכיהגמון ריצ'רד וייטלי, סר ג'ון הרשל, הפרופסורים פיטר ברלאו, ג'ורג' פיקוק, אוגוסטוס דה מורגן ורבים אחרים, אינה מוטלת בספק.

היא כתובה ארבעה חלקים, האחרון בסדר אלפביתי בלבד:

I. מדעים טהורים, שני כרכים, 1813 עמודים, 16 תחריטים, 28 מסות, כולל דקדוק, משפטים ותאולוגיה.

II. מדעים מעורבים וישומיים, שישה כרכים, 5391 עמודים, 437 תחריטים, 42 מסות, כולל אמנויות יפות, אמנויות שימושיות, ידיעת-הטבע (הכרת עולם החי והצומח) ויישומיה, ומדעי הרפואה;

III. היסטוריה וביוגרפיות, חמישה כרכים, 4458 עמודים, שבע מפות, כולל 135 מאמרי ביוגרפיות המסודרות כרונולוגית (עד תומאס אקווינס בכרך 3), ומשובצות ב-210 פרקי היסטוריה (עד שנת 1815), בצורה הפילוסופית, המעניינת והטבעית ביותר (אך הביוגרפיות המודרניות היו רבות מדי והתוכנית כשלה; הוכרזה תוכנית חדשה ליצירת שני כרכי ביוגרפיות נוספים, אך היא לא יצאה אל הפועל);

IV. שונות ומילונאות, 13 כרכים, 10338 עמודים, 105 תחריטים, כולל גאוגרפיה, מילון של השפה האנגלית והכרת עולם החי והצומח בתחריטים.התחריטים יצאו לאור בשלושה כרכים. כרך האינדקס, אורכו 364 עמודים, הכיל 9000 מאמרים לערך.

הוצאה מחודשת, ב-38 כרכים על גיליון קווארטו, הוכרזה בשנת 1849. מתוך המהדורה השנייה שאמורה הייתה לכלול 42 כרכים, על גיליון אוקטבו (6x9 אינץ'), 14744 עמודים, הנכללים במחלקות I. עד III., יצאו לאור בין השנים 1849 ל-1858.

אנריקו לואיג'י פסטה

אנריקו לואיג'י פסטה (באיטלקית: Enrico Luigi Festa; ‏11 באוגוסט 1868 - 30 בספטמבר 1939) היה חוקר טבע איטלקי.

אנריקו נולד בטורינו לקונארד ותאודורה משפחה אמידה ומכובדת בעיר. ב-1891 סיים את לימודי ידיעת הטבע באוניברסיטת טורינו ומיד הצטרף למוזיאון הזואולוגי בו נשאר על לפרישתו ב-1923.

מאחר שיחוסו אפשר לו לחיות ללא דאגות פרנסה, השקיע את כל זמנו במסעות מחקר זואולוגיים סביב העולם. ב-1891 ביקר בתוניס ואסף דוגמאות של 300 מינים, לאחר מכן ביקר במצרים שם בילה את קיץ 1893. משם המשיך לארץ ישראל, ירדן ואגם חומס בסוריה אזורים שנחקרו מעט מאד עד אותה תקופה, וחזר עם מינים שנחשבו נדירים. את ממצאיו מהמסע פירסמו ב-1894 חוקרים שונים בעלון של אוניברסיטת טורינו.

לאחר פטירתו תרם את האוסף שלו שכלל יונקים, ציפורים, זוחלים וחרקים לרשות מוזיאון הזואולוגי בטורינו.

באר הגולה (המהר"ל מפראג)

באר הגוֹלָה הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת שנ"ח, ובו הוא דוחה כמה מן הטענות על דברי חז"ל התמוהים בגמרא ובמדרשים. בין היתר עוסק הספר בנושאים הבאים: מדרשי אגדה, מצוות שתקנו חז"ל ומשמעותן, ידיעת הטבע על ידי החכמים, הבנת הפסוקים על ידי חז"ל ועוד. כבשאר ספריו, מבוארים מדרשי אגדה רבים לצורך ביסוס רעיונותיו. סגנונו המיוחד של המהר"ל ניכר בחיבור זה בכתיבתו המרובה בחרוזים.

בסוף הבאר השישי מובאת ביקורת חריפה בעיקר על השקפותיו של ר' עזריה מן האדומים על האגדה.

הספר באר הגולה הוא ספר נפרד מסדרת הספרים הגדולה שתכנן לכתוב, אך לעיתים יש בו הפניות אל ביאורים שנכתבו בהם.

ביות האוגר הזהוב

ביות האוגר הזהוב החל בסוף המאה ה־18, כשחוקרי טבע סיווגוהו כאוגר הזהוב, הידוע גם כאוגר הסורי ובשמו המדעי Mesocricetus auratus. בשנת 1930, חוקרים מתחום הרפואה לכדו אוכלוסייה של אוגרים זהובים למטרות הרבעה על מנת לערוך עליהם ניסויים. תהליכי ביות נוספים הפכו אותו לחיית מחמד פופולרית.

סביבתו הטבעית של האוגר הזהוב נמצאת באזור קטן בצפון־מערב סוריה שליד העיר חלב. הוא תואר לראשונה במדע במהדורה השנייה (שפורסמה ב־1797) של הספר "ידיעת הטבע של חלב", ספר שנכתב ונערך על ידי שני רופאים סקוטים שחיו בסוריה. האוגר הזהוב הוכר כמין נפרד לראשונה בשנת 1839. בשנת 1930, פרופ' שאול אדלר שחיפש אוגרים זהובים למטרת מחקר מדעי על שושנת יריחו שלח את חברו, הזאולוג פרופ' ישראל אהרוני שחזר באותה העת מטורקיה. אהרוני לכד אם ואחד עשר גורים ואלו הפכו לאוגרים הזהובים הראשונים שהפכו לחיות מעבדה. אהרוני הרביע זוג מהאוגרים הללו, ובמהלך שנות ה-30 שלח את צאצאיהם למעבדות שונות ברחבי העולם. בארצות הברית, לא יאוחר מסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת, תעשיית אוגרים מסחרית החלה לספק אוגרים לשימוש במעבדות, ובה בעת להגדיל את הפופולריות שלהם כחיות מחמד. בשנים שלאחר מכן, משלחות נוספות בחזרה לסוריה לכדו אוגרים נוספים במטרה להגדיל את הגיוון הגנטי בקרב אוכלוסיות האוגרים שהתחלקו בין מרביעי המין.

אוגרים זהובים פראיים הופכים למבויתים לאחר מספר ימים מלכידתם. כמו כן, אוגרים פראיים מסתגלים לחיים בשביה במהירות ומשגשגים בתנאי מעבדה.

החי והצומח של ארץ ישראל

החי והצומח של ארץ ישראל – אנציקלופדיה שימושית מאוירת היא האנציקלופדיה לידיעת הטבע המקיפה ביותר שנכתבה על בעלי החיים והצומח בארץ ישראל. האנציקלופדיה נכתבה לציבור הרחב וקבעה לראשונה, בעזרת האקדמיה ללשון העברית, מאות שמות עבריים לבעלי חיים וצמחים בישראל.

השתנות טבעים בהלכה

סתירות בין המדע והמציאות לנאמר בחז"ל נידונו בספרות הפסיקה מאז ימי הראשונים. כאשר מדובר בעניינים הנוגעים לטבע האדם ועולם החי, ובמיוחד לרפואה, בדרך כלל מכנים הפוסקים מצבים אלו בשם נשתנו הטבעים - שינויים שחלו בבריות עם הזמן או בתלות בתנאים הסביבתיים, כך שדברי חז"ל התייחסו לטבעים שהכירו בזמנם בלבד.

הפוסקים דנו בהלכות רבות שהסיבות שניתנו להם בעבר אינן תואמות את המציאות שהתגלתה לאחר מכן. בחלק מהמקרים הכריעו כי ההלכה תשתנה בעקבות ההכרה במציאות השונה.

זברואיד

זֶבְּרוֹאִיד (דמוי זברה) הוא הכלאה בין זברה לסוסים אחרים.

שלוש הקבוצות הידועות ביותר של זברואידים הן:

זונקי, הכלאה בין חמור לזברה.

זוני, הכלאה בין זברה לפוני.

זורס, הכלאה בין זברה לסוס.השמות הם כמקובל שילוב של שם המין של האב ולאחריו שם המין של האם של בן הכלאיים.

מרבית הזברואידים הם תוצאה של הכלאה בין זכר זברה ונקבה מהסוג סוס שאיננה זברה.

זברות הוכלאו עם בעלי חיים הדומים להם, כמו חמורים וסוסים, החל מהמאה ה-19. קיימות כמה חוות חקלאיות העוסקות במלאכה זו גם כיום. זברואידים מוצגים לראווה בעיקר כקוריוז, משום שאינם ראויים לרכיבה או לעבודה.

הזברואידים הזכרים הם לרוב עקרים והנקבות הן בעלות פוריות נמוכה, תופעה זו מתרחשת בהתאם לכלל הלדאן שנוסח על ידי הביולוג ג'ון בורדון סנדרסון הלדאן בשנת 1922.

חדר פלאות

בתקופת הרנסאנס באירופה חדר פלאות היה אוסף אנציקלופדי של חפצים ללא קיטלוג ברור, בתקופה בה גבולות הקטגוריות של עולמות התוכן טרם הובררו. על פי טרמינולוגיה בת-ימינו, החפצים בחדרי הפלאות כללו פריטים מעולם הטבע (לרבות זיופים), הגאולוגיה, האתנוגרפיה, הארכאולוגיה, שרידי קדושים דתיים והיסטוריים, עבודות אמנות ועתיקות.

בבעלותם של שליטים ואצילים היו חדרי פלאות מפורסמים ומתועדים. אוספים כאלו היו גם בבעלות אנשים ממעמד הסוחרים ומראשוני חוקרי המדע באירופה. חדרי הפלאות היו אבותיו של המוזיאון המודרני.

חדרי הפלאות שיקפו את רוח התקופה, את הגיוון והעושר באמנות ומדע הרנסאנס, החתירה להרחבת הידע, ותגליותיהם של מגלי הארצות. הם שימשו גם כסמל סטטוס לעושר הכלכלי והאינטלקטואלי של בעליהם.

על אודות האוסף של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה ציין פיטר תומאס בתמציתיות: "חדר הפלאות עצמו היווה צורת תעמולה."

טבע

טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם. בהגדרה, כל תוצריו של האדם הם מלאכותיים, כלומר אינם חלק מעולם הטבע.

הטבע כולל למשל את הנופים הקיימים, המראות השונים של חילופי עונות, ההרים והנהרות, היצורים החיים, האטמוספירה ועוד.

השאיפה להבין לעומק את הסביבה הטבעית היא שעומדת בבסיס הסביבתנות - תנועה פוליטית, חברתית ופילוסופית רחבה ומגוונת שמטרתה להגן על מרכיב הטבע שנותר בסביבה הטבעית, ובמקרים רבים אף לשקם או להרחיב את חלקו של הטבע בסביבה זו. הגנת הסביבה, בהקשר זה, היא הניסיון לשמר מצב של השפעה אנושית מינימלית על הסביבה הטבעית.

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

יצחק אפשטיין

יצחק אפשטיין (כסלו תרכ"ג, 1863 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.

ממנהלי "בית הספר הישן", בית שמחה וילקומיץ, מבתי הספר הראשונים בארץ שלימדו בהם בעברית.

בין המילים שחידש: תורשה, פעילות, תצפית, רגישות, תופעה, תודעה, תבליט, פעיל וסביל, לתפקד.היה נשוי לרחל וידנפלד, בת המושבה ראש פינה, ולזוג נולדו שישה ילדים. הסופרת גיל הראבן היא נינתו (בתו של נכדו, אלוף הראבן).

מדעי הטבע

מדְעי הטבע הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות. מדְעי הטבע עוסקים בהוכחת מודלים מתמטיים (דטרמיניסטיים או סטוכסטיים) של תהליכים טבעיים בתצפית ובתיעוד מקרים רבים, וכן גם בניסוי.

חמישה ענפים ראשיים למדעי הטבע: אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה (יש המשייכים את מדעי הרפואה לביולוגיה) ומדְעי כדור הארץ. לעִתים חמשת התחומים חופפים אלה לאלה, ולפעמים גם לתחומים ממדעי החברה (לדוגמה, מודלים מתחום תורת המשחקים האבולוציונית באשר להתנהגות חברתית בחיות, חופפים במידה מסוימת לפסיכולוגיה, לסוציולוגיה ולכלכלה – ענפי מדעי החברה).

מדְעי הטבע נתפסים כמסתמכים בעיקר על ניסויים, מידע כמותי או על דרישות דיוק מרבי ואובייקטיביות גבוהות יותר מאשר במדעים אחרים. מדעים אלה עוסקים פחות מהאחרים במחקר איכותני.

מדְעי הטבע נבדלים מתחומי הידע האחרים בשיטתם ובדרכם. לדוגמה, מדעי החברה מיישמים את השיטה המדעית כדי ללמוד על תבניות חברתיות ועל התנהגות האדם, מדעי הרוח נוקטים גישה ביקורתית או אנליטית כדי ללמוד על מצבי הרוח והקיום של האדם – והמדעים המדויקים, ובראשם מתמטיקה ולוגיקה, משתמשים באפריורי ולא במתדולוגיה עובדתית המשתמשת באיסוף מידע מקשת רחבה של מקרים ולומדת מהם על מערכות פורמליות.

ממלוגיה

ממולוגיה (מיוונית: ממוס - יונקים, לוגיה (λογία) פירושו "תורה") הוא ענף בזואולוגיה העוסק בחקר היונקים בהיבטים המשותפים שלהם כגון פרווה, לב בעל 4 חדרים, מערכת עצבים מורכבת, בעלי שליה, הנקת ולדות ועוד.

בנוסף לשונות החיצונית בין המינים, ממולוגים חוקרים את האבולוציה, ההתנהגות, סוגי המזון, גנטיקה, מגוון גנטי והדינמיקה של האוכלוסייה של היונקים השונים.

הממולוגיה מחולקת למספר תחומים אשר כל אחד מהם חוקרת סדרות שונות של יונקים כגון פרימטולוגיה (חקר הפרימטים), סטולוגיה (חקר היונקים הימיים), היפולוגיה (חקר הפרסתנים).

נשיונל ג'יאוגרפיק

הנשיונל ג'יאוגרפיק סוסייטי (באנגלית: National Geographic Society ובראשי תיבות NGS) הוא ארגון חקר שהוקם בארצות הברית ב-27 בינואר 1888. הארגון עוסק בחקר הגאוגרפיה וידיעת הטבע לצד חינוך והנגשת ידיעת הטבע לקהל הרחב.

מנהלו הראשון של הנשיונל ג'יאוגרפיק היה אלכסנדר גרהם בל. מטרתו המוצהרת של הנשיונל ג'יאוגרפיק היא לקדם את הידע הכללי וידע הגאוגרפיה בפרט בין כלל הציבור. לצורך כך, כארגון המחקר הגדול בעולם ללא כוונות רווח, מקיים הארגון מחקרים מדעיים שונים וכן מוציא לאור מגזין, 'נשיונל ג'יאוגרפיק מגזין', ומפעיל ערוץ טלוויזיה. בנוסף, הארגון משתדל להפעיל מעורבות בחינוך נוער, ולשם כך הקים קרן קידום חינוך וגאוגרפיה. מקום מושבו הוא בוושינגטון די. סי. בירת ארצות הברית.

סמינר הקיבוצים

סמינר הקיבוצים הוא מכללה אקדמית לחינוך והוראה בתל אביב. המכללה מציעה לימודים לתואר ראשון (.B.Ed), לתואר שני (.M.Ed) והסבת אקדמאים ב 4 פקולטות: חינוך, מדעים, מדעי הרוח ואמנויות. כמו כן, למכללה בית ספר ללימודי תעודה בעל 4 מרכזים: למקצועות הטיפול; להורות, גיל רך, הנחיית קבוצות ואימון; התפתחות מקצועית והשתלמויות לאנשי חינוך; לתוכניות נגישות וכן תחום חברה ותרבות.

המכללה רואה את שליחותה בהכשרת אנשי חינוך וטיפול בעלי גישה הומניסטית ואחריות חברתית סביבתית – היא פועלת לטיפוח דעת אקדמית, לביסוס אזרחות דמוקרטית ולשילוב אמנויות בחינוך. ערכים אלו באים לידי ביטוי בתוכנית לימודים רב תחומית ועשירה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.