ידיעות תקשורת

ידיעות תקשורת הוא המו"ל של המקומונים של קבוצת "ידיעות אחרונות".

ידיעות תקשורת בע"מ
Yediot Tikshoret
סמליל הקבוצה
בית "ידיעות תקשורת" בתל אביב
בית "ידיעות תקשורת" בתל אביב
נתונים כלליים
תאריך הקמה 1989
חברת אם קבוצת ידיעות אחרונות
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה הוצאה לאור
מוצרים עיקריים מקומונים
www.yedtik.co.il
Yediot Tikshoret Old Logo
סמליל קודם של "ידיעות תקשורת"

היסטוריה

"ידיעות תקשורת" הוקמה בשנת 1989, במטרה לרכז את פעילות המקומונים של "קבוצת ידיעות אחרונות" במסגרת אחת.

בין השנים 2006-2000 שימש ניר חפץ כעורך הראשי של הרשת[1].

עד יולי 2007 נקרא כל מקומון בשם משלו, המרמז על אזור הופעתו, אז עברה הרשת מיתוג מחדש, שבא לחזק את הזיקה של המקומונים לעיתון האם, ובמסגרתו כוללים כל המקומונים את המילה "ידיעות" בתחילת שמם, בעיצוב זהה לזה שבשם העיתון "ידיעות אחרונות". כחלק ממהלך זה גם פוצלו אחדים מהמקומונים, כך שייתמקדו באזור מצומצם יותר[2].

בשנת 2008 אתר ynet, שגם נמצא בבעלות "קבוצת ידיעות אחרונות", וידיעות תקשורת חברו לשיתוף פעולה, והקימו בתוך ynet ערוצים מקומיים בשם Mynet שמתמקדים בחדשות מקומיות, וכולל, בצד עדכוני החדשות השוטפים בידי כתבי האתר, גם כתבות מכל המקומונים של ידיעות תקשורת[3]. באותה שנה גם זכתה ידיעות תקשורת במכרז להפקת עיתון לתנועה הקיבוצית במקום שני השבעונים הקיבוציים "הקיבוץ" ו"הדף הירוק" שנסגרו[4].

העורכת הראשית של רשת המקומונים היא העיתונאית יעל אדמוני. בשנת 2017, החליפה ליאת שרון את רענן בר טל, ששימש כמנכ"ל ידיעות תקשורת במשך 12 שנים[5].

כותבים בולטים בעבר ובהווה הם: ליהיא לפיד, אריה מליניאק, יקיר אלקריב, שני גברים שמנים מאוד (מדור "משמר המרקע") ומיה סלע (ספרות).

המקומונים

המקומונים העיקריים בקבוצה זו הם (בסוגריים השם עד ליולי 2007):

Yedioth hasharon
הלוגו של "ידיעות השרון"

מדורים עיקריים במקומונים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שרה ליבוביץ-דר, מנכ"ל רשות השידור? קטן עליו, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2001
  2. ^ ליאור ליברובסקי‏, מיתוג מחדש לרשת ידיעות תקשורת, באתר וואלה! NEWS‏, 24 ביוני 2007
  3. ^ מעיין כהן, ynet וידיעות תקשורת ישתפו פעולה בערוץ מקומי, באתר הארץ, 5 ביוני 2008
  4. ^ עמירם כהן, איחוד בתקשורת הקיבוצית: עיתון חדש במקום "הקיבוץ" ו"הדף הירוק", באתר הארץ, 19 במאי 2008
  5. ^ יונתן כיתאין, ענת ביין-לובוביץ' , ‏רענן בר טל, מנכ"ל ידיעות תקשורת, עוזב; ליאת שרון תחליפו?, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2017
Like

כפתור אהבתי (מאנגלית: Like תעתיק עברי: לייק) הוא כפתור הכלול בממשק הרשת החברתית "פייסבוק". הכפתור מעוצב בצורת אגודל זקוף, שהוא מחווה המסמלת, בתרבויות רבות בעולם, אישור או "הכול טוב". לעיתים מופיעה פשוט בדמות המילה Like, או "אהבתי" בגרסה העברית.

בפברואר 2016 נוספו עוד רגשות שאותן ניתן להביע באמצעות הכפתור, כמו כעס, אהבה וכדומה.

Time Out תל אביב

Time Out תל אביב הוא שבועון לענייני תרבות, בידור ופנאי היוצא לאור בתל אביב, על פי זיכיון מרשת המגזינים "Time Out". העורך הראשי הוא יובל סיגלר והעורך הוא ירון טן-ברינק. השבועון החל לצאת לאור בשנת 2002, והוא מופץ בגוש דן.

השבועון יוצא לאור על ידי חברת "טיים אאוט מגזין (ישראל) בע"מ" שנוסדה על ידי חברת "יובל סיגלר תקשורת בע"מ" שבבעלותו של יובל סיגלר. בשנת 2008 רכשה חברת סטימצקי חלק מהבעלות בחברת "טיים אאוט מגזין (ישראל) בע"מ".העורכת הראשונה של השבועון הייתה רונית הבר. בשנים 2008-2005 החליף אותה אמיר בן-דוד, ובשנת 2008 נכנס לתפקיד איתי ולדמן. בשנת 2014 החליפה אותו סגנית העורך, עדי עוז, אותה החליף אלכס פולונסקי לאחר שמונתה לעורכת המגזין "את" בידי חברת "יובל סיגלר תקשורת בע"מ". את פולונסקי החליפה בינואר 2017 נוף נתנזון.

בשבועון כתבות הסוקרות אירועים בתחומי התרבות, הבידור והפנאי בתל אביב, ביקורת מסעדות, מדורי אופנה, עיצוב, טור אישי שבועי של עוזי וייל, חדשות עירוניות, חדשות אוכל ועוד.

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַואיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי, הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

ynet מפיק באופן עצמאי חלק ניכר מהחדשות והתכנים המופיעים בו, באמצעות מערכת של כתבים, עורכים, צלמים, עורכי וידאו ואנשי תוכן והפקה. כן משולבים בו מאמרים מ"ידיעות אחרונות" ומכתבי עת של קבוצת ידיעות אחרונות. האתר עוסק בחדשות בקטגוריות רבות ביניהן כלכלה, ספורט, תרבות ובידור, בריאות, אינטרנט וטכנולוגיה, ומספק גם מידע שאינו חדשותי, כגון מדריכים, כתבות "מגזיניות" ותוכן עיוני. האתר מפעיל אולפן טלוויזיה, שהסרטונים המופקים בו משולבים באתר. ברוב הידיעות באתר מתאפשרת תגובה של הקוראים (טוקבק).

הכנסותיו של האתר מגיעות בעיקר מפרסומת וכתבות ממומנות המוצגות בו וממדורים העוסקים במכירת מוצרים ושירותים.

בשיח האינטרנט הישראלי מכונה האתר גם "טמקא" - האותיות המקבילות בעברית לאיות ynet במקלדת מחשב סטנדרטית.

בתחילת 2016 עברה מערכת ynet מתל אביב לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

אלי לוונטל

אלי (אלימלך) לוונטל הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר בהפועל חיפה ובנבחרת ישראל.

לוונטל החל את דרכו בקבוצת הנערים של הפועל חיפה. בגיל 17 בלבד, הצטרף לשורותיה של קבוצת הבוגרים שבה כיכבו כבר שנים: יוחנן וולך, יצחק אנגלנדר ואבא גינדין. באותן שנים, רק 2 שחקני נוער הצליחו לפלס דרכם מהנוער ל'הרכב המשוריין', לוונטל ויוסי ליפשיץ. לוונטל הפך מהרה לשחקן אהוד על אוהדי הקבוצה אשר שיחקה באצטדיון קריית חיים לעיני למעלה מ-15,000 אוהדים בכל משחקיה הגדולים. לוונטל היה שותף מלא לזכייה בגביע המדינה תחת שרביטו של המאמן יעקב גרונדמן בשנת 1974.

בעונת 1974/1975 נאבקה הפועל חיפה עם הפועל באר שבע על תואר האליפות ופגשה את יריבתה העירונית מכבי חיפה במשחק גורלי עבורה. גם עבור מכבי היה זה משחק מכריע, שכן כל תוצאה פרט לניצחון משמעותה ירידה לליגה השנייה. לוונטל הצטיין במשחק ואף הבקיע, ולולא ביטול מאוחר יותר של משחק אחר שהתקיים במחזור על ידי ההתאחדות לכדורגל, הייתה מכבי חיפה יורדת לליגה השנייה. לוונטל הפך לשנוא האוהדים אחרי אותו דרבי בקריית חיים לעיני 16,500 צופים. אוהדי מכבי כעסו, ולוונטל, אשר התחתן שבוע לאחר מכן, זכה לחתונה מתוקשרת ומאובטחת היטב תוך חשש לחייו.

בשנת 1978, שער שהבקיע לוונטל נגד מכבי תל אביב גרם להישארותה של הפועל חיפה בליגה. לאחר עזיבתם של מספר שחקנים בולטים בקבוצה נחלשה הפועל חיפה, ולא עלה בידו של לוונטל להשאיר את הקבוצה בליגה הראשונה. לוונטל הספיק לשחק בבית"ר ירושלים, מכבי שפרעם ובית"ר חיפה לפני שפרש ממשחק פעיל.

לזכותו של לוונטל 25 הופעות בנבחרת ישראל, ובמדיה כבש שער אחד, במשחק ידידות מול נבחרת ארצות הברית שנערך באצטדיון וסרמיל בשנת 1975. הוא אף זכה לשחק באולימפיאדת מונטריאול בשנת 1976, ואת הופעתו האחרונה בנבחרת ערך במשחק מול נבחרת קוריאה הדרומית בסיאול, במסגרת מוקדמות מונדיאל 1978.

לאחר שפרש שימש כמאמן קבוצת הנוער של הפועל חיפה. לוונטל מועסק כנהג אגד, מקצוע אשר התחיל כבר בתחילת שנות ה-70. מתחילת שנות האלפיים כותב לוונטל טור שבועי במדור הספורט של מקומון ידיעות תקשורת, "ידיעות המפרץ".

ארנון מוזס

ארנון (נוני) מוֹזֶס (נולד ב-1 באפריל 1953) הוא הבעלים העיקרי, המוציא לאור והעורך האחראי של העיתון ידיעות אחרונות.

מוזס משמש גם כבעל השליטה ויו"ר מועצת המנהלים של חברת ידיעות אחרונות בע"מ, חברת האם של העיתון ובעלת אתר האינטרנט ynet.

במחנה

במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע. במחנה שימש כעיתון הרשמי של צה"ל ונחשב לשבועון הוותיק בישראל. בדצמבר 2016 נסגרה מערכת העיתון המוכרת, והעיתון החל להיות מופץ לראשונה כירחון דגיטלי תחת מדור "במחנה" בדוברות אכ"א.

בשבע

בשבע הוא שבועון דתי-לאומי המופץ חינם, בעריכת עמנואל שילה, שיוצא לאור החל מ-19 ביולי 2002.

הזמן הירוק

הזמן הירוק הוא שבועון של התנועה הקיבוצית המופק על ידי חברת "כנס מדיה".

העיר

"העיר" היה מקומון תל אביבי של רשת שוקן, שיצא לאור אחת לשבוע. ביום חמישי צורף לעיתון "הארץ", המופץ למנויי העיתון באזור תל אביב, וביום שישי הופץ לחנויות. תפוצתו בשיאה הייתה 115,000 עותקים. ב-16 בדצמבר 2010 מוזג "העיר" לתוך מוספו "עכבר העיר". באוגוסט 2017 החליטה קבוצת "הארץ" להפסיק את הדפסת "עכבר העיר".

הפועל הצעיר (עיתון)

הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907. עורכו הראשון של העיתון (עד שנת 1922) היה יוסף אהרונוביץ' ולאחר מכן יצחק לופבן. על-אף שיצא במסגרת מפלגתית, היה העיתון "רך" מבחינה אידאולוגית ולא דוגמטי וכופה את האידאולוגיה על התכנים. בראשיתו ראה "הפועל הצעיר" את טיפוח הספרות העברית כאחת ממטרותיו ובין הסופרים שפרסמו בו מפרי עטם נמנו ש"י עגנון, ר' בנימין, אז"ר, אברהם שמואל שטיין (א"ש שטיין), דוד שמעוני (שמעונוביץ'), יצחק וילקנסקי ומשה סמילנסקי, אשר ברש ויוסף חיים ברנר (שהיה, באופן יוצא דופן, גם חבר מערכת העיתון המתחרה, האחדות, של פועלי ציון).

עם האיחוד בין מפלגת אחדות העבודה ומפלגת הפועל הצעיר בשנת 1930 והקמת המפלגה המאוחדת מפא"י, הפך העיתון, שיצא במתכונת שבועית, להיות הבטאון הרשמי של מפא"י ביישוב ובשנות המדינה הראשונות. למרות היותו עיתון רשמי של המפלגה הובעו בו, בעידודו של עורכו לופבן, דעות אופוזיציוניות לקו המרכזי של המפלגה. בעיתון התפרסמו מאמרים מאת אנשי ברית שלום וכותבים אחרים שניגחו את הקו המרכזי האקטיביסטי של מפא"י ואת ראשיה.

בבואו לסכם 40 שנות הופעת "הפועל הצעיר" כתב לופבן, עורכו:

העיתון נסגר בשנת 1970.

ידיעות אחרונות

ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מה-11 בדצמבר 1939. משנות ה-70 הוא הנפוץ ביותר מבין העיתונים הנמכרים בישראל. עד חודש יולי 2010 היה גם הנפוץ ביותר בין כלל עיתוני ישראל, אז איבד את המקום הראשון לטובת החינמון "ישראל היום".העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

לאשה

לאִשה הוא שבועון ישראלי בהוצאת "קבוצת ידיעות אחרונות", הפונה לקהל נשי. הוא המגזין הנפוץ ביותר בישראל, ובשנת 2017 הגיע שיעור החשיפה שלו ל-5.4%.

בין השנים 1999–2014 הייתה אורנה ננר העורכת הראשית של המגזין. נכון לשנת 2014 העורכת הראשית שלו היא קרינה שטוטלנד, והעורכת האחראית שלו היא מרים נופך-מוזס.

מיה סלע

מיה סלע (נולדה ב-23 בדצמבר 1971) היא עיתונאית ישראלית.

מקומון

מקומון הוא עיתון מקומי, כזה שמתמקד באירועים מקומיים או בהשפעתם של אירועים ארציים על המקום. נושאים טיפוסיים במקומון הם פוליטיקה עירונית, התנהלות העירייה, חינוך מקומי, פשיעה ושערוריות מקומיות, תוכניות בינוי ופיתוח עירוניות, איכות הסביבה הקרובה וכן רכילות.

מבחינה מערכתית מתמקד המקומון באירועים מקומיים, שבדרך כלל אינם זוכים לפרסום בעיתונות הארץ. מבחינת המודעות, שהן הבסיס הכלכלי לקיומו של עיתון, מספק המקומון מענה לבעיית המחיר הגבוה של מודעות בעיתונות הארצית. בעל חנות רהיטים בנהריה שמפרסם מודעה ב"ידיעות אחרונות" נאלץ לממן במחירה גם את עלות הנייר וההפצה של עיתון המגיע לאילת. המקומון מאפשר פרסום מודעות מקומיות במחירים נמוכים.

החלטה מערכתית ראשונה של המקומון היא היקף הלוקליות שלו, כלומר היקף האזור שבסיקורו יעסוק ובו יופץ - האם להתמקד ברובע מסוים, בעיר מסוימת או בגוש ערים מסוים. אזור ההפצה גדול לעיתים מאזור הסיקור, למשל כאשר תושבי פרוורים מתעניינים גם במקומון של המטרופולין.

משה צימרמן (היסטוריון)

משה צימרמן (נולד ב-25 בדצמבר 1943 בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בהיסטוריה של גרמניה. פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ומנהל מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית.

ניר חפץ

ניר חפץ (נולד ב-2 ביוני 1965) הוא עורך, עיתונאי ויועץ תקשורת ישראלי.

עינת פישביין

עינת פישביין (נולדה ב-2 בנובמבר 1969) היא עיתונאית ומנחת טלוויזיה ישראלית. זוכת פרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 2000.

פנאי פלוס

פנאי פלוס הוא שבועון ישראלי, הסוקר את עולם הבידור והטלוויזיה בישראל ובעולם.

רועי חסן

רועי חסן (נולד ב-9 באפריל 1983) הוא משורר ישראלי. פעיל בקבוצות ערס פואטיקה וגרילה תרבות ואתר קפה גיברלטר, חתן פרס ברנשטיין לשנת 2015 עבור ספר הביכורים שלו, "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה". שיריו, המביעים זעם נגד ה"הגמוניה האשכנזית", בעלי ההון, קיבוצניקים ותושבי צפון תל אביב, מתפרסמים בעיתונות, בעיקר במוסף "תרבות וספרות" של הארץ בעריכת בני ציפר ובמקומוני ידיעות תקשורת, ומעוררים תגובה ציבורית.

שבועונים בישראל
אקטואליה במחנהאפוק טיימסמעריב סופהשבועזו הדרך
בידור ופנאי לאשהפנאי פלוס
המגזר החרדי משפחהבקהילהשעה טובהיום ליוםהדרךהעדהכפר חב"דבית משיחהמחנה החרדיהחומה
התנועה הקיבוצית הזמן הירוק • ידיעות הקיבוץ
המגזר הדתי-לאומי בשבעמקור ראשון (מוצש)
ילדים ונוער מעריב לנוערמעריב לילדיםראש1אותיותזרקור
רשתות מקומונים רשת שוקן • ידיעות תקשורת • קו עיתונות (דתי-חרדי) • הרשת המקומית
מקומונים כל העיר (ירושלים ומודיעין) • Time Out תל אביבכלבו – חיפה והצפוןערב ערב באילתהשבוע באשדודצומת השרוןמלאבס – פתח תקווה
בערבית כל אל-ערבא-סנארה • אלמיתאק • אח'באר א-נקב • פנורמהחדית' א-נאס
בשפות אחרות נובוסטי נדלי (רוסית) • אוי קלט (הונגרית)
שבועונים מהעבר הארץ שלנודבר השבועדבר לילדיםהעולם הזההפועל הצעירלהיטוןכולנומשמר לילדיםעיתון מיוחדפנים אל פניםקונטרסרימוןשישיעולמו של דיסנירייטינג

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.