ידוע הכהן

יַדוּע היה כהן גדול מבית צדוק שכיהן בבית המקדש השני לאחר יוחנן אביו. הוא החל לכהן בשנת 350 לפנה"ס[דרוש מקור], סוף התקופה הפרסית בארץ ישראל, בעת מלכות המלך ארתחשסתא השלישי, ונודע כאיש צדיק ותמים.

ידוע היה הכהן הגדול האחרון המוזכר במקרא, בספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק י"א "וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת-יוֹנָתָן וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת-יַדּוּעַ.". ובפסוק כב: "הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת וְהַכֹּהֲנִים עַל-מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי"

הכותים מפלגים את עם ישראל

ארתחשסתא היה מלך עריץ, וכיועץ מינה לעצמו שר אכזרי ביותר ושמו בגוהי. בימים שבהם עלה ידוע לכהונה הגדולה, התאבדו בני צידון בשריפה, כיוון שלא יכלו לשאת את גזירותיהם של ארתחשסתא ובגוהי. בגוהי פעל לחזק את מעמדו, על חשבונו של המלך ארתחשסתא, הרעיל אותו והרג את כל בניו, למעט הבן הקטן ארשש, שאותו המליך בשנת 339 לפנה"ס. המלך ארשש היה מלך בובה של השר בגוהי; כאשר ניסה למרוד בו, הרעיל בגוהי גם אותו, והעלה לשלטון את המלך דריווש השלישי. דריווש היה מלך טוב ואדם נוח, וכאשר נודע לו כי השר מבקש להרוג גם אותו, הכריח אותו לשתות את כוס הרעל אשר הכין והרג אותו.

דריווש היה מלך טוב לבני ישראל, ובתקופתו הלכה והתחזקה מדינת יהודה. רוב העם הלכו בדרך אחת, תחת הנהגתה של הכנסת הגדולה. כך ללא כל מחלוקות בתוך העם, ובתמיכת מלך פרס, הפכה מדינת יהודה הקטנה למדינה חזקה, אשר שכניה ביקשו את הכרתה בהם.

הכותים בקשו גם הם את קרבת בני ישראל. סנבלט השלישי, שהיה אחשדרפן בשומרון, ניסה לקנות את ליבו של ידוע, אך הוא לא התפתה אחריו. כפתרון להתחבר לבית הכהונה הצליח סנבלט להשיא את בתו למנשה הכהן, אחיו של ידוע.

ידוע ואנשי כנסת הגדולה ראו בדבר סכנה גדולה לעם ישראל, והדיחו את מנשה מן הכהונה. מנשה רצה לחזור בו מן הנישואים, אך סנבלט פיתה אותו בהבטחות כי יבנה לו בית מקדש בהר גריזים, וימנה אותו לאחשדרפן. ידוע ואנשי כנסת הגדולה עשו ככל שניתן, אך מנשה וחלק מן העם והכוהנים איתו, עזבו את ירושלים והלכו שומרונה אל סנבלט שנתן להם כסף שדות וכרמים.

המפגש עם אלכסנדר הגדול

באותו זמן החלה לזרוח שמשו של אלכסנדר הגדול, אשר ביסס במהירות את שליטתו ביוון והחל להצעיד את צבאו מזרחה. לאחר זמן לא רב, הגיע לאסיה, והכה בשנת 333 לפנה"ס את דריווש בקרב איסוס. לאחר מכן שלח אלכסנדר שליחים אל ידוע הכהן הגדול, ודרש ממנו כי ישלח אוכל לחייליו וכי את המס שנהג להעלות לדריווש יעביר מעתה אליו – אך ידוע סירב, בטענה שאינו יכול לבגוד בדריווש מלכו ולהפר את שבועת האמונים שנשבע לו. אלכסנדר כעס כעס רב, והבטיח להיפרע מידוע על היצמדותו למלך פרס הכושל וסירובו למלך יוון המצליח.

סנבלט, לעומת זאת, שכח את חסדיו של דריווש; הוא הצטרף לחיילי אלכסנדר ועמו 8,000 איש, ודיבר סרה בעם ישראל. בתמורה אישר לו אלכסנדר להשלים את בניית המקדש בהר גריזים. תשעה חודשים חלפו עד שאלכסנדר כבש את צור ואת עזה, ולאחר מכן החל עולה בדרך אל ירושלים. בכל הזמן הזה, ידוע, שעקב אחר ההתפתחויות, לא עזב את בריתו עם דריווש.

כאשר ראה ידוע את האויב מתקרב לעיר, אסף את כל העם אל בית המקדש, שם ערכו תפילות, והקריבו עולות. ובעוד לילה לבשו הוא, הכהנים ואלף איש משרי ישראל, בגדי קודש, פתחו את שערי העיר וצעדו בזוגות ולפידים בידיהם, ופרחי הכהונה נושאים לפניהם את כלי הקודש, עד אשר הגיעו אל אלכסנדר. כשראה המלך את ידוע, ירד מסוסו, השתחווה לפניו, וביחד נכנסו לבית המקדש והמלך הקריב זבחים.[1]

ידוע השיג מהמלך עבור העם הטבות שונות, כולל פטור ממס בשנת השמיטה, וכאשר ביקש המלך כי ישימו את דמות דיוקנו בבית המקדש הצליח לשכנע אותו כי עדיף לו זיכרון חי; ואכן, רבים מילדי הכוהנים שנולדו באותה שנה, נקראו בשם אלכסנדר.

בשנה השישית לאלכסנדר, 330 לפנה"ס, מת ידוע, ותחתיו עלה לכהן בנו חוניו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רוב ההיסטוריונים מתייחסים בביטול לסיפור פגישת ידוע ואלכסנדר המובא על ידי יוסף בן מתתיהו. טענתם היא שאין לו אפילו רמז קל ביומניהם של תלמי הראשון ואריסטובולוס מקסנדריה, המתעדים הראשיים של מלחמות אלכסנדר. לעומתם, ההיסטוריון הרומי קווינטוס קורטיוס רופוס, הנחשב בר סמכא לתולדות אלכסנדר, מביא את סיפור המעשה לכל פרטיו,[דרוש מקור] ונותן בכך משנה תוקף לגרסתו של יוסף בן מתתיהו.
אביתר

אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, דמות מקראית, היה כהן גדול בירושלים בימי דוד המלך, בנו של אחימלך בן אחיטוב ומצאצאי בית עלי. אחימלך בן אביתר, בנו, שימש גם כסגנו לכהונה הגדולה.

אהרן

אַהֲרֹן (ב'שס"ה - א' באב ב'תפ"ז) הוא דמות מקראית. היה האח השני לאחר מרים וגדול ממשה וראשון הכהנים. לעומת זאת, במסורת חז"ל - מרים הייתה האחות הבכירה במשפחה. משום שמשה היה כבד-פה, שימש אהרן כדוברו של משה בפני פרעה במצרים. אהרן היה הכהן הגדול של עם ישראל בהיותם במדבר, ולפי המסורת, כל הכהנים הם צאצאיו.

על פי המקרא נפטר אהרן בטרם הכניסה לארץ ישראל במקום הקרוי הור ההר או מוֹסֵרָה, על גבול ארץ אדום. לאחר מותו בני ישראל התאבלו עליו 30 יום, דבר המראה את האהבה הגדולה שרחש לו העם.

אוריה הכהן (כהן גדול)

אוּרִיָּה הַכֹּהֵן היה הכהן הגדול שכיהן בימי אחז.

אחיה בן אחיטוב

אֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב, כהן, שמו מופיע בספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג' ופסוק פסוק י"ח כמי שנשא את האפוד לפני ארון הברית במלחמתו של שאול במכמש.

אלישיב בן יהויקים

אלישיב בן יהויקים הוא דמות מקראית, כיהן ככהן גדול בימיו של נחמיה. היה מבוניה הראשונים של חומת ירושלים. מקורב לסנבלט וממתנגדיו של נחמיה. לפי יוסף בן מתיתיהו ירש את מקומו של אביו יהויקים לאחר מותו.

אלעזר בן חרסום

רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני. נודע בהתמדתו בלימוד תורה ובעושרו הרב.

אלעזר הכהן

אֶלְעָזָר - בנו השלישי של אהרן הכהן (ספר שמות, פרק ו', פסוק כ"ג) ואחיינו של משה. היה הכהן הגדול השני, אחרי מות אביו.

שני אחיו הגדולים - נדב ואביהוא - מתו ביום חנוכת המשכן, בהקריבם אש זרה לפני ה'. אחיו הקטן, איתמר, נותר עמו בחיים ושימש ככהן.

אלעזר היה גם "נשיא נשיאי הלוי" (ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ב), והיה האחראי העליון על שמירת הקודש וכליו בזמן העברת המשכן בעת המסעות במדבר ובכך נחשב לאמרכל הראשון.בנו היה פינחס, שהמשיך אותו בתפקיד הכהן הגדול.

אמריהו כהן הראש

אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ היה כהן בבית המקדש בימי יהושפט מלך יהודה, ייתכן שהיה הכהן הגדול או רק פקיד.בעת גמר מלחמת ישראל ויהודה עם מלך ארם והריגת אחאב, מסופר כי חזר המלך יהושפט אל ירושלים ועסק במינוי שופטים: "וְגַם בִּירוּשָׁלַ‍ִם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפַּט ה' וְלָרִיב וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ‍ִם. וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת ה' בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם. וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַ-ה' וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם כֹּה תַעֲשׂוּן וְלֹא תֶאְשָׁמוּ. וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר ה' וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב" (ספר דברי הימים ב', פרק י"ט, פסוק ח'.)

אריסטובולוס הראשון

אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος, ידוע גם בשם יהודה אריסטובולוס; ? - 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 103-104 לפני ספירת הנוצרים. היה בנו הבכור של יוחנן הורקנוס והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז שיבת ציון.

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος;‏ 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.

ייתכן ושמו העברי של אריסטובולוס היה "יונתן" או "יהודה".

בית חוניו

בית חוניו הייתה משפחה של כהנים גדולים שנמנה ממשפחת הכהנים בני צדוק שפעלה בבית המקדש השני בתקופה ההלניסטית ממחצית המאה ה-4 לפנה"ס ועד המחצית הראשונה של המאה ה-2 לפנה"ס. מתקופתו של אלכסנדר הגדול ועד תקופתו של אנטיוכוס הרביעי (אפיפאנס).

שורשיה של המשפחה הוא מבית צדוק ממשמרת ידעיה מהכהן הגדול יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול של תקופת שיבת ציון, וממקימי בית המקדש השני. יהושע בן יהוצדק היה מצאצאיו של צדוק הכהן הגדול הראשון לאחר בניית בית המקדש הראשון.

הכהן האחרון הגדול המוזכר במקרא הוא ידוע הכהן המופיע בספר נחמיה. והוא היה אביו של חוניו הראשון. הכוהן הגדול שרת בתפקידו עד מותו, ולאחר מותו התפקיד היה מועבר לבנו. אם הבן היה צעיר לימים נמסר התפקיד לידי אחד מאחי אביו או דודיו. מסורת זו הופרה לראשונה בימי אנטיוכוס הרביעי.

בין בית חוניו, בית טוביה והכהנים ממשמרת בילגה התנהלו מאבקים על כוח ושררה ועל עמדת הבכורה. הכהן הגדול בנוסף להיותו מנהיג דתי היה גם בעל כח כלכלי, הוא עסק בגביית מיסים, שלט באוצרות בית המקדש וניהל את השוק בירושלים.

חוניו הראשון

חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו. לאחר ידוע אביו (סוף המאה ה-4 לפנה"ס), ותקופת כהונתו חופפת לתקופת מלכותו של אלכסנדר הגדול.

בשנת 330 לפנה"ס עם פטירתו של הכהן הגדול ידוע, התחיל לכהן בכהונה הגדולה חוניו בנו, המכונה חוניו הראשון עקב קיומם של עוד כוהנים גדולים בשם זה שכיהנו אחריו. חוניו הראשון כאביו הרחיק את הכותים והשתדל להבאיש את ריחם בעיני העם. לפי המסורת היהודית[דרוש מקור] ביקר אלכסנדר הגדול בעיר פעמיים במהלך מסעיו ובביקורו השני הוא נפגש עם חוניו וכן עם אביו, ידוע.

לדעת חלק מהחוקרים, ההתכתבות בין מלך ספרטה לבין חוניו הכהן הגדול, המצוטטת בספר קדמוניות היהודים, התקיימה עם חוניו הראשון.חוניו הראשון כיהן בכהונה הגדולה כ-20 שנה, עד פטירתו בשנת 310 לפנה"ס. הכהן הגדול אחריו היה בנו שמעון הראשון.

חוניו השלישי

חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני. בנו היה חוניו הרביעי.

חלקיהו בן שלום

חלקיהו בן שַׁלּוּם. כהן גדול ממשפחת הכהנים בני צדוק (אביו היה בנו של צדוק). מצא את ספר התורה בזמן בדק הבית ומילא תפקיד ברפורמה של המלך יאשיהו. שמו ותפקידו מופיעים לראשונה בספר מלכים. הוא היה סב-סבו של עזרא הסופר, ואולי גם אביו של ירמיהו הנביא.

חלקיהו הוא הכהן הגדול, שמצא את ספר התורה בבית המקדש בזמן בדק הבית. חלקיהו ניהל את עבודות והיה אחראי על טיהורו ושיפוצו של בית המקדש הראשון.

יששכר איש כפר ברקאי

יששכר איש כפר ברקאי היה כהן גדול בבית המקדש השני.

יששכר איש כפר ברקאי נזכר לגנאי, בשל זהירותו המופרזת שלא יתלכלכו ידיו בשעת עבודת הקרבנות, ומנהגו לעבוד בכפפות של משי בשל כך, דבר שנתפס כביזוי עבודת בית המקדש:

התלמוד מספר גם מה עלה בגורלו (בתרגום לעברית):

התלמוד בהמשך מביא אמוראים שמסבירים מדוע דבריו של יששכר לא היו נכונים.

בספרות התורנית מוזכר סיפורו לא אחת בהקשר של דיני חציצה במצוות (כגון לולב) ובזיון המצווה בכך.

פינחס בן שמואל מכפר חבתא

פינחס בן שמואל מכפר חבתא (או "חפתא", או Aphthia) היה הכהן הגדול האחרון שכיהן בבית המקדש השני לפני חורבנו.

מסופר כי פינחס היה איכר עני ובור, וכי לאחר פרוץ המרד הגדול בשנת 67 מינו אותו הקנאים למשרת הכהן הגדול על פי גורל, במקומו של הכהן הגדול מתתיהו בן תיאופילוס.

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר (מצאצאי עלי הכהן) מן הכהונה.

קיפא

יוסף (או יהוסף בר קַיָפָא) הכהן, המכונה בר קַיָפָא (לעיתים נקרא בטעות כַּיָיפָא), היה הכהן הגדול בירושלים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה. בן לבית קתרוס. הוא מונה לתפקיד במקום שמעון בן קמחית בידי המושל הרומי ואלריוס גראטוס בשנת 18, ובין השניים היו יחסים טובים.

שריה (כהן גדול)

שריה בן עזריה היה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית ראשון וכיהן עד לחורבנו ב-586 לפנה"ס.

כהנים גדולים בולטים לפי תקופתם
משכן משה אהרןאלעזר הכהןפינחס Kohen Gadol (Bible Card)
המשכן בשילה אבישוע בן פנחס • בקי בן אבישוע • עזי בן בקי • עלי הכהןאחיטוב (נכד עלי)אחיה בן אחיטוב
משכן נוב אחימלך בן אחיטובאביתר בן אחיטוב
תקופת בית ראשון צדוקאחימעץ בן צדוקעזריהו בן צדוקאמריהויהוידע הכהןזכריהו בן יהוידע • עזריהו הכהן • אוריה הכהן • עזריהו הכהן (השני) • שלום הכהן • חלקיהו בן שלוםשריה הכהןיהוצדק הכהןצפניה בן מעשיה
תקופת בית שני (תחת שלטון ממלכת פרס) יהושע בן יהוצדקיהויקים בן יהושעאלישיב בן יהויקים • יהוידע הכהן (בית שני) • יוחנן • ידוע הכהן • יוחנן הכהן
בתקופה ההלניסטית חוניו הראשוןשמעון הראשון • אלעזר בן חוניו • מנשה אחיו של חוניו • חוניו השנישמעון השניחוניו השלישי
כהנים מתיוונים ואחרים יאסון מנלאוסאלקימוסחוניו הרביעי
כהנים גדולים מבית חשמונאי יונתן כהן גדולשמעון מכבייוחנן הורקנוס הראשוןאריסטובולוס הראשוןאלכסנדר ינאיהורקנוס השניאריסטובולוס השנימתתיהו אנטיגונוס השניאריסטובולוס השלישי
תחת ממשלת רומא מתתיהו בן תיאופילוס (הראשון)יוסף בן עליםחנן בן שתישמעאל בן פיאבייוסף קיפאיונתן בן חנןתיאופילוס בן חנןחנניה בן נדבאיחנן בן חנןיהושע בן גמלאמתתיהו בן תיאופילוס (השני)פינחס בן שמואל מכפר חבתא • רבי אלעזר בן חרסוםיששכר איש כפר ברקאי • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.