יגור

יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו המזרחיים של הר הכרמל, כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה, ונמצא בפתחו של נחל יגור. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך לקיבוץ המאוחד ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך לתנועה הקיבוצית. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר הערבי יאג'ור שהתקיים עד 1948, כ-3 קילומטרים צפונית מערבית ליגור[2][3][4].

יגור
Yagur Entrance
שלט הכניסה לקיבוץ
מחוז חיפה
מועצה אזורית זבולון
גובה ממוצע[1] ‎16 מטר
תאריך ייסוד 1922
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,604 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.8% בשנה עד סוף 2018
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
יגור
יגור
32°44′31″N 35°04′39″E / 32.7418921345299°N 35.077475842616°E
מפת היישובים של מועצה אזורית זבולון
באדום - יגור
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.yagur.com
Jagur 080
יגור מהכרמל

היסטוריה

בראשית שנות העשרים קנה יהושע חנקין 468 דונם מאדמות הכפר מסוחרי הקרקעות סורסוק וסלים ח'ורי עליהן הוקם קיבוץ יגור. בטרם נוסד הקיבוץ חנו ועבדו בקרקעותיו למשך כשנה (1920–1921) אנשי "השומר הצעיר" חברי גדוד שומריה.

רופא, שנשלח באוגוסט 1921 לבדוק את השטח של יגור לפני ההתיישבות עליו, מספר :"יש ביגור שתי ביצות בלבד, שאפשר לייבשן בקלות. אך יש להביא בחשבון את השפעת נחל קישון. אפשר לחפור תעלה אל הקישון ולבנות רשת של תעלות שתייבשנה את הביצות. הקישון אינו מזיק בסביבה זו"[5][6].

קיבוץ יגור נוסד בשנת 1922 על ידי חלק מחברי קבוצת "אחווה". מתחילת שנת תרפ"ג (סוף 1922) התגוררה הקבוצה בחושות של "סלמיה" - מספר חושות של אריסים בשטח שנרכש על ידי "חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ" ליד יאג'ור. מנהל המפעל, שניאורסון, התיר להם להתגורר יחד עם השומרים בשטח וזאת כדי לחזק את הנוכחות היהודית במקום. אולם כשנגשו להקמת המפעל בקיץ 1923 הם נתבקשו לעזוב את המקום ועברו לנקודת הקבע לקראת תחילת תרפ"ד[7]. תחילה עסקו המתיישבים בייבוש הביצות של נחל קישון ובהכשרת הקרקע בסביבתו. אחרי כן הוקמו ענפי המשק השונים והקיבוץ גדל והתפתח. ביגור משק חקלאי מעורב מפותח, מפעלי חרושת (לגין) ותחבורה. חלק מהמתיישבים עבד בבית החרושת למלט בנשר, והיו חברים במועצת הפועלים שהוקמה בשם "מועצת הפועלים יגור-נשר" שלאחר מספר שנים התמזגה עם מועצת פועלי חיפה. סניף של הקיבוץ התקיים בעתלית, שו שהו חלק מחברי הקיבוץ שעבדו במחצבות בעתלית[8].

בתחילת אפריל 1931 הותקף רכב של הקיבוץ ושלושה מחברי הקיבוץ נהרגו[9].

ישנם עסקים רבים בקיבוץ כגון: באלאגן, אשר משמש הורים וילדים ומרכז פעילות, מטבחי קיבוץ יגור, אשר הוקמה על ידי תושבי הקיבוץ.

בשנת 1937 הוקם, במסגרת עליית הנוער בסמוך לקיבוץ, בית הספר המקצועי הראשון לנוער עולה מגרמניה על שם לודוויג טיץ, אחד ממנהיגי הנוער היהודי בגרמניה. מבנה בית הספר תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון[10]. מבין בוגרי בית הספר נמנו קצינים בכירים בצה"ל כגון אהרון דורון, עוזי גל ואחרים. בקיבוץ פעל שנים רבות האמן ערי גלאס, אביו של עוזי גל, שהיה גם המאייר של "הגדת יגור".

בימי המאבק של היישוב נגד השלטון הבריטי היה קיבוץ יגור מרכז חשוב של "ההגנה". ב"שבת השחורה" (29 ביוני - 1946) ערך הצבא הבריטי חיפוש במקום (בעקבות הלשנה) וגילה מחבוא ("סליק") גדול של נשק שנועד להגנה על היישוב היהודי וחשיבותו הייתה גדולה מאוד. זהו הסליק של קיבוץ יגור. הנשק הוחרם ורבים מחברי הקיבוץ נאסרו. בעקבות זאת, נקראה אוניית מעפילים בשם "יגור".

ביגור פועל בית ספר תיכון שש שנתי בשם "כרמל זבולון", המיועד לבני הנוער מכל רחבי מועצה אזורית זבולון, וכמו כן מגיעים תלמידים מהיישובים הסמוכים למועצה (קריית אתא, קריית טבעון, יקנעם עילית ורמת ישי).

ממצאים ארכאולוגים

בשנת 1979 בעת ביצוע עבודות בפתח נחל יגור נמצאה מערת קבורה חצובה בסלע הקירטון הרך. החפירות בוצעו על ידי בני הקיבוץ בפיקוח רשות העתיקות. אורכה של המערה כ-10 מטר והיא נחלקת ל-5 חלקים עיקריים. מפני שטח הקרקע נחפר פיר אנכי לתוך פנים הסלע בעומק 1.5 מטר ובקוטר 90 ס"מ. מהפיר נחצבה מנהרה באורך וקוטר דומים שהובילה אל חלל מערת מבוא. פתח המנהרה נחסם באבן גדולה. גודל מערת המבוא אורך 4 מטר ורוחב 2 מטר. גובהה 2 מטר. במערת המבוא נמצאו כלי מנחה עבור המתים. מערת המבוא הובילה לשתי מערות נוספות. באחת המערות נמצאו שרידי שלד אדם ובסמוך לו כלי מנחה וכן שני מרצעי נחושת, שישה חרוזים וצדפים. פריטים אלה מעידים על קבורת אישה. במערת קבורה נוספת שהייתה במפלס נמוך יותר נמצאו שלד ללא ממצא קרמי מלווה. על פי השיניים ניתן להניח שהשלד היה של ילד או נער צעיר. על פי ממצאים בשטח הניחו החופרים שמדובר בקבורה משנית.

על פי הממצאים הקרמיים וצורת המערה תוארכה מערת הקבורה לתקופת הברונזה הביניימית בין 2300 לפנה"ס ועד 2000 לפנה"ס. הממצא הקרמי כלל 11 כלי חרס, שש פכיות בעלות ידית אחת, 3 קומקומונים בעלי זרבובית ארוכה, קומקומון בעל פיה רחבה ובסיס של פכית. חמשת כלים אחרונים אלה עשויים על אובניים מחרס דק. כלים דומים נמצאו במערות קבורה ליד תל מגידו והם מעידים על קשר בין האזורים. בנוסף נמצאו 2 מרצעים מנחושת, מחט פריפה, מחרוזת וכלים מאבן צור[11].

בנוסף למערת הקבורה נמצאו באזור יגור ממצאים ארכאולוגים נוספים: כלי צור מהתקופה הנאוליתית, ממצאי חרסים מתקופת הברזל, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית והביזנטית[12].

גלריית תמונות

Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 033

צומת יגור, לידו מימין משתלת יגור והאזור המסחרי, בתחתית בית הספר האזורי. מבט מהשביל הירוק בין יגור לנשר

Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 066

בית הספר האזורי "כרמל זבולון" " ביגור. מבט מהשביל הירוק בין יגור לנשר

Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 023

מבט מהר הכרמל על יגור לכוון מזרח

Jagur 081

מראה קיבוץ יגור מהכרמל

בית המסילאים - תחנת רכבת - קיבוץ יגור (22)

שלט הסבר על תחנת הרכבת בית המסילאים בקיבוץ יגור.

בית המסילאים - תחנת רכבת - קיבוץ יגור (91)

בית המסילאים.

בית המסילאים - תחנת רכבת - קיבוץ יגור (93)

גן אביבים בקיבוץ יגור.

תמונות היסטוריות של יגור

The camp of gdud 'Shomeria'

מחנה[13] גדוד שומריה (1920–1921) על אדמות קיבוץ יגור של היום

YagurTrainStation

נוסעים ממתינים בתחנת יגור (1939)

Ludwig t yagur 1

תעודת גמר מבית הספר ע"ש לודביג טיץ, דצמבר 1942

Ludwig t yagur 2

מבנה בית הספר ע"ש לודביג טיץ, 1941

Ludwig t yagur 3

כיתה בבית הספר למלאכה ע"ש לודביג טיץ, 1941

Ludwig t yagur 4

סדנה מבית הספר למלאכה ע"ש לודביג טיץ, 1941

PikiWiki Israel 6407 Geography of Israel

קיבוץ יגור ומפרץ חיפה בשנת 1942, כפי שנשקפו מגג בית הספר ע"ש לודביג טיץ

PikiWiki Israel 6426 Education in Israel

חניכי מחזור 1940–1942, של בי"ס טיץ בצילום קבוצתי, בשנת 1940

PikiWiki Israel 6413 Settlements in Israel

מקהלת קיבוץ יגור, כפי שצולמה ב-20 במאי 1942

PikiWiki Israel 6416 School

סדנה מבית הספר למלאכה ע"ש לודביג טיץ, 1941

PikiWiki Israel 6415 Israel Defense Forces

קורס אלחוטנים של ארגון ההגנה, קיבוץ יגור 1943

PikiWiki Israel 6411 School

קבוצת חניכים מבי"ס טיץ, שנת 1942

Kibutz Yagur after the Black Shabath (Operation Agatha) H ih 040

חדר הפוך לאחר חיפוש שנערך על ידי חיילים בריטיים בשבת השחורה, 29 ביוני 1946

לקריאה נוספת

  • ספר יגור - 40 שנה לעלייה לקרקע. עורך: זאב רימון. הוצאת משק יגור, 1965.
  • נווה הסלעים - מאת חיים טהרלב. פואמה רחבת היקף המתארת את חיי היום יום ביגור בשנות השלושים והארבעים. ההוצאה לאור של משרד הביטחון 1998.
  • משק יגור טיוטה - ספר שירים קצרצרים של יורם טהרלב, שנולד וגדל ביגור, על חייו בקיבוץ בתקופת ילדותו. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1975.
  • הנשיקה הראשונה - שתול רובו ככולו בנופיו של קיבוץ יגור. הוצאת הקיבוץ המאוחר 1979.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, ערך יגור עמוד 2692
  3. ^ על פי גבי קרדוש מדריך סיורים וחבר בקיבוץ, בארכיון יגור לא נמצא מסמך המתעד את ההחלטה לקרוא לקיבוץ בשם יגור
  4. ^ על פי האקדמיה ללשון: מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.
  5. ^ ד"רהלל יפה,"דור המעפילים-זיכרונות,מכתבים,יומן",הוצאת "דביר" ,תרצ"ט-1938, עמוד 377
  6. ^ זאב וילנאי,"אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל",כרך תוספות, עם עובד-תרבות וחינוך, 1982, עמוד 323
  7. ^ יאזור, הפועל הצעיר, 22 ביולי 1924
  8. ^ עתלית, פלוגת יגור, דבר, 5 ביולי 1931
  9. ^ התנפלות על יד יגור, דבר, 6 באפריל 1931
  10. ^ מתוך פרסום למסלול טיול - סיפורו של יגור
  11. ^ יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 10 בספטמבר 1980
  12. ^ יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 15 בינואר 1980
  13. ^ "האוהלים הפנימיים ללא שוליים, הרוח שורקת והגשם דולף. בלילות קר, המטבח וחדר האוכל הותקנו באוהל מרובע שאף הוא פתוח לרוח, הרוח מכבה את הפרימוסים, האוכל ספוג עשן... המזון מורכב בעיקרו משימורים, שיירי הצבא הבריטי אותם מספק "המשביר". רבים חולים בצהבת. מסביב למחנה ביצות, היתושים מזמזמים, רבים חולי קדחת ורופא אין." עדותו של אבא חושי.
אהרון דורון

אהרון ארווין דורון (17 בפברואר 1922 – 14 בדצמבר 2016) היה איש צבא וחינוך ישראלי, סיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף לאחר שכיהן כראש אגף כוח אדם במטה הכללי. לאחר שחרורו כיהן במגוון תפקידים במוסדות ציוניים, באוניברסיטת תל אביב, בארגוני ספורט וכנציב קבילות החיילים.

גביע המדינה בכדורסל

גביע המדינה בכדורסל הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורסל הישראלי אחרי אליפות המדינה.

גביע המדינה בכדורסל 1975/1976

גביע המדינה בכדורסל לעונת 1975/1976 היא התחרות ה-16 מאז היווסדו של המפעל.הפועל גבת/יגור זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על הפועל תל אביב.

זכייתה של גבת יגור מהווה את התואר היחיד בתולדותיה וכן הזכייה הראשונה בתואר כלשהו אי פעם של קבוצה שאינה מתל אביב.

הכרמל

הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.

הלוויה

הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו. הלוויה נערכת בהתאם למנהגים שונים, התלויים בעיקר בדת, בתרבות ובקהילה של הנפטר ושל קרוביו.

לרוב בהלוויה נוכחים בעיקר חבריו ובני משפחתו של הנפטר. במקרים בהם המנוח הוא איש ציבור או אמן ידוע, או שהמוות אירע בנסיבות השייכות לציבור, כגון של חיילים, פעמים רבות באים להלוויה גם רבים אחרים.

בדרך כלל, קיימים אנשים העוסקים לפרנסתם בקבורת נפטרים או בשריפתם, כגון החברא קדישא בישראל. בתרבויות מסוימות העוסקים במת נחשבים כטמאים במידה זו או אחרת.

הפועל גבת/יגור

הפועל גבת/יגור הייתה קבוצת כדורסל ישראלית. זכתה בשנת 1976 בגביע המדינה בכדורסל. כיום משחקת בליגה ב'.

השבת השחורה

השבת השחורה - כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד) קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. המבצע כונה על ידי הבריטים "אגאתה" (Operation Agatha). ביישוב רווחה ההנחה שאגתה היה חלק ממבצע גדול יותר שכונה "מבצע ברודסייד", אותו תכננו הבריטים זמן מה לפני כן במטרה לשבור את כוחו של הפלמ"ח, להשאיר את ההגנה ללא הנהגה, ולמצוא מסמכים שיוכיחו את פעולותיה הלא חוקיות של הסוכנות. על פי ההיסטוריון מוטי גולני אין בחומר הבריטי סימוכין לתכנון מבצע גדול יותר.

חטיבת כרמלי

חטיבת כרמלי (חטיבה 165, חטיבה מס' 2) היא חטיבת חי"ר בצה"ל הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד צפון.

יגור גאידר

יגור טימורוביץ' גאידר (ברוסית: Его́р Тиму́рович Гайда́р;‏ (19 במרץ 1956 - 16 בדצמבר 2009) היה כלכלן ומדינאי רוסי, ראש ממשלת רוסיה בפועל בין 15 ביוני 1992 ל-14 בדצמבר באותה שנה. נכדם של הסופרים הרוסים המפורסמים ארקדי גאידר (מצד אביו) ופאבל באז'וב (מצד אמו).

יורם טהרלב

יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938) הוא משורר, פזמונאי, סופר וסטנדאפיסט ישראלי. נחשב לאחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים. שיריו הולחנו ובוצעו על ידי טובי היוצרים והמבצעים, ונחשבים להיסטוריה המזומרת של ההווי הישראלי.

ישראל בר-יהודה

ישראל בר-יהודה (אִידֶלסון) (15 בנובמבר 1895 – 4 במאי 1965) היה פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

מרכזית המפרץ

מרכזית המפרץ היא המרכז התחבורתי הגדול ביותר בישראל, אשר משרת את תושבי מטרופולין חיפה והישובים בסביבתה. היא ממוקמת באזור מסחר ליד כביש 75 וצומת קישון שבצ'ק פוסט במזרחה של העיר חיפה. המרכזית משלבת מגוון רחב של כלי תחבורה: אוטובוסים עירוניים, אוטובוסים בין עירוניים, מטרונית ורכבת ישראל (בתחנת הרכבת מרכזית המפרץ).

בעתיד תשרת גם רכבת קלה לנצרת ורכבלית לכיוון הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

מתחם מרכזית המפרץ החדשה נפתח ב-1 ביולי 2018 אך בוצעו במתחם עבודות נוספות גם בשנת 2019.

נחל יגור

נַחַל יָגוּר או ואדי שומריה על שם שיחי השומר הגדלים באזור הוא נחל אכזב הזורם במורדות המזרחיים של הר הכרמל בחלק הכרמל הגבוה ועובר ב"פארק אשדות יגור" שהוא חלק מפארק הכרמל. הנחל זורם דרומית-מזרחית לנחל נחש לכוון עמק זבולון ונשפך לנחל קישון. בדרכו עובר הנחל בקיבוץ יגור. בדומה ליתר נחלי הכרמל הזורמים מזרחה לקו פרשת המים של ההר, הנחל קצר בעל גדות תלולות ובעל אופי קניוני. תחילתו של הנחל באזור עספיא. אורכו של הנחל כ-2 ק"מ.

חלקו העליון של הנחל מתון יחסית, ומקור מימיו במספר יובלים בתחומי עספיא, הגדול שבהם הוא היובל המזרחי המתחיל ב"עין אל בלד" מעיין בעספיא ומשם הוא יורד ועובר בסלעי קירטון עד הגעתו ל"דרך נוף הכרמל". מנקודה זו מתחיל חלקו התחתון שהוא בעל אופי קניוני. הנחל מתחתר בתוך סלע דולומיט קשה מ"תצורת יגור". הוא יוצר נקיק עמוק. בדרכו יורד הערוץ 400 מטר בעוברו מרחק של פחות מ-2 ק"מ. באפיק הנחל נוצרו עשרות מדרגות מפל שגובהן מגיע עד 7 מטר. לרגלי המדרגות נוצרו מכתשות האוגרות מי שטפונות. בדרכו לנחל הקישון נשפך אל הנחל יובלו נחל סבך. בנקודת המפגש בין נחל סבך ונחל יגור ישנם שני מפלים שגובהם בין 7-6 מטר.

סביב הנחל ובתוכו מספר שבילים, שמקשרים בין עספיא ליגור. הטיול בנחל מתאים למיטיבי לכת בלבד בשל הירידות התלולות.

נחל נחש

נַחַל נָחָשׁ או נחל מעפילים (בערבית: ואדי אבו אלחיה) הוא נחל אכזב הזורם במורדות המזרחיים של הר הכרמל בחלק הכרמל הגבוה ועובר ב"פארק אשדות יגור" שהוא חלק מפארק הכרמל. הנחל זורם צפונית-מערבית לנחל יגור לכוון עמק זבולון. בדרכו עובר הנחל בקיבוץ יגור. בדומה ליתר נחלי הכרמל הזורמים מזרחה לקו פרשת המים של ההר, הנחל קצר בעל גדות תלולות ובעל אופי קניוני. בנחל עובר שביל ישראל בעת חצותו את הכרמל.

מקורו של הנחל בשני יובלים רדודים העוברים בזרימתם דרגשי סלע ומדרגות היוצרים מפלונים. לאחר התחברותם מעמיק ערוץ הנחל והופך קניוני תוך התחתרות בשכבת סלע דולומיט קשה הנקרא "דולומיט יגור". בחלק הקניוני גובה המפלים מגיע עד שמונה מטרים.

על הצלע הדרום מזרחית של הנחל עובר שביל מתפתל הבנוי בחלקו, שנפרץ על ידי הבריטים כחלק מפעולתם לטיפוח שמורות טבע. הם פרצו שבילים ועסקו בייעור. שביל זה נקרא בעבר השביל המנדטורי. הוא שימש את לוחמי הפלמ"ח בעת פריצת מחנה עתלית כחלק ממסלול המילוט של המעפילים לקיבוץ יגור. לציון האירוע החליטה ועדת השמות הממשלתית לשנות את שמו של הנחל ל"נחל מעפילים". המעפילים הסתתרו בקיבוץ, ואילו הקיבוצניקים מצידם החביאו את תעודות הזהות שלהם. ההנחיה הייתה גם לתושבי הקיבוץ וגם למעפילים שאם הבריטים יבקשו מהם להזדהות הם יענו שהם " יהודים מארץ ישראל". לזכר מאורע זה רשם יורם טהרלב בן קיבוץ יגור את השיר צל ומי באר.[דרוש מקור]

עונת 1962/1963 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1962/1963 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה התשיעית של הליגה. הליגה כללה 12 קבוצות.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה עלתה הפועל יגור. העונה הסדירה החלה ב-22 בספטמבר 1962 הסתיימה ב-17 במאי 1963 בניצחון של מכבי תל אביב בפעם השנייה ברציפות.

בהתאם לתוצאות העונה הפועל יגור ירדה ליגה.

עונת 1967/1968 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1967/1968 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה ה-14 של הליגה. הליגה כללה 14 קבוצות.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה הפועל יגור ומכבי רמת גן. העונה הסדירה החלה ב-20 באוקטובר 1967 הסתיימה ב-5 ביולי 1968 בניצחון של מכבי תל אביב.

בהתאם לתוצאות העונה הפועל גבעת חיים והפועל יגור ירדו ליגה.

רכבת העמק

רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחיג'אז.

נסללה מ-1902 עד 1905 והייתה למסילת הברזל השנייה שנבנתה בארץ ישראל אחרי מסילת הרכבת יפו-ירושלים. הרכבת המשיכה לפעול גם במהלך תקופת המנדט, הייתה חשובה להתפתחות יישובי עמק יזרעאל, נפגעה קשות בליל הגשרים ובמלחמת העצמאות והושבתה סופית בשנת 1951 לאחר שבשנים הראשונות של מדינת ישראל פעלה באופן מצומצם בקו עפולה-חיפה.

במהלך השנים נערכו תוכניות שונות לחידוש פעילות המסילה, שהבשילו לכדי ביצוע רק בראשית העשור השני של המאה ה-21. ב-16 באוקטובר 2016 נחנכה מסילת העמק המחברת בין חיפה לעפולה ובית שאן. מסלולה עוקב אחר תוואי המסילה הישן אך נבדל ממנו במספר מקטעים.

תצורה (גאולוגיה)

תצורה (באנגלית: formation) היא יחידת סלעים בסיסית בחלוקה סטרטיגרפית יחידה ליתוסטרטיגרפית המשמשת למטרת מיפוי גאולוגי. התצורה הגאולוגית מורכבת מסלעים, הנראים לעין, אשר להם זיקה בשלבי יצירתם, והנבדלת משכנותיה על ידי גבולות סלע ברורים. לתצורה הגאולוגית יש תפוצה גאוגרפית מסוימת.

הכינוי אותו מקבלת תצורה מורכב משתי מילים. סוג הסלע העיקרי הבונה את התצורה ושם המקום בו מצויה התצורה. לדוגמה "דולומיט יגור" בהר הכרמל. אם אין בתצורה סוג סלע אחד בולט נוהגים להשמיט את שם הסלע ולהסתפק בשם המקום כשלפניו מוסיפים את המילה תצורה. לדוגמה: "תצורת חתירה".

התצורה יכולה להתחלק בחלוקת משנה לפרטים (באנגלית members) הנבדלים מהחלקים הקרובים אליהם בתצורה. חלוקה זו נהוגה רק כשיש לה מטרה מועילה. רק חלק מהתצורה יכול להיות מורכב מפרטים, כאשר פרט יכול להשתרע על יותר מתצורה אחת. בתוך התצורה יכולים להופיע גם יחידות קטנות יותר המכונות עדשה או לשון (באנגלית lense, tongue). אוסף של תצורות גאולוגיות מכונה חבורה.

דוגמה לכך היא תצורת ורדים הכלולה בחבורת יהודה. היא מורכבת מסלעים ממוצא דומה סלעי משקע מסביבת היווצרות ימית - הדולומיט והקירטון. בתצורה זו נוצרה מערת שורק וכן מערת שמשון ומערת התאומים שמצפון ומדרום לה. ניתן ללמוד מהעובדה שהן כולם בתצורה אחת כי תהליך יצירת שלוש המערות היה דומה.

כמה תצורות מוכרות:

תצורת הל קריק (Hell Creek Formation), צפון אמריקה

תצורת ג'ודית ריוור (Judith River), צפון אמריקה

תצורת מוריסון (Morrison Formation), צפון אמריקה

תצורת צ'ניני (Chenini Formation), אפריקה

שכבות טנדגורו (Tendaguru Beds), אפריקה

הצוקים הבוערים (The Flaming Cliffs), מונגוליה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.