יגאל פליטמן

יגאל פְּליטמן (נולד ב-1948) כיהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה בשנים 2013–2018.

יגאל פליטמן
Yigal Plitman (cropped)
מדינה ישראל  ישראל
נשיא בית הדין הארצי לעבודה ה־5
19 בדצמבר 201326 במרץ 2018
(4 שנים ו-14 שבועות)
שופט בבית הדין הארצי לעבודה
מרץ 199926 במרץ 2018
(כ־19 שנים)
נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
ספטמבר 1997 – מרץ 1999
(כשנה ו-25 שבועות)
שופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
יוני 1988 – מרץ 1999
(כ־10 שנים)
תפקידים בולטים
  • מנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי במחוז ירושלים והדרום
  • סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה
  • מגשר ובורר במשרד עורכי הדין AYR – עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות'

ביוגרפיה

יגאל פליטמן נולד בשנת 1948 בישראל. בשנת 1966 סיים ללמוד בבית ספר תיכון חדש בתל אביב במגמה ריאלית. בשנים 1966–1969 שירת בצה"ל. בשנת 1973 קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1974 הוסמך כעורך דין. בשנת 1980 קיבל תואר שני במשפטים, אף הוא מהאוניברסיטה העברית.

בשנת 1975 החל לעבוד במוסד לביטוח לאומי, ובשנים 1983–1988 שימש מנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי במחוז ירושלים והדרום.

ביוני 1988 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ובספטמבר 1997 מונה לנשיא בית הדין. במרץ 1999 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה. במרץ 2011 מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-19 בדצמבר 2013 החל לכהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה, במקומה של נילי ארד, שפרשה לגמלאות.

בין פסקי הדין שנתן:

  • קביעה שהגבלת תשלום רטרואקטיבי של קצבת שארים לשנה בלבד היא חוקתית, עומדת בתנאי המידתיות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואינה פוגעת בזכות הקניין של מקבל הקצבה.[1]
  • קביעה שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים זרים בתחום הסיעוד, ולכן הם אינם זכאים לגמול שעות נוספות.[2] נגד פסק דין זה הוגשה עתירה לבג"ץ, אך זו נדחתה.[3] בדיון נוסף נותר פסק הדין של בג"ץ על כנו.[4]
  • הצטרף לפסק דינה של הנשיאה נילי ארד שאסר על המעסיק להביע עמדה על התאגדות עובדיו,[5] והוסיף שגם אם המעסיק סבור שהעובדים הפיצו מידע שקרי, אסור לו להביע דעתו בפני העובדים, אלא ליידע על כך את ארגון העובדים או לפנות לבית הדין לעבודה.[6]
  • פסק דינו האחרון של פליטמן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה, שהוקרא על ידו בטקס הפרישה שלו במרץ 2018, קבע לראשונה כי תשר הניתן למלצרים במסעדות ובבתי קפה מהווה שכר המשולם על ידי המעסיק, והמעסיק חייב להעניק בגינו את כלל הזכויות הסוציאליות הנלוות. פסק הדין קבע שחובה זו תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019.[7][8]

ב-26 במרץ 2018 פרש לגמלאות. לאחר פרישתו הצטרף לצוות היועצים של משרד עורכי הדין AYR – עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות', שם הוא מועסק כיועץ מיוחד ועוסק בגישור, בוררות ופתרון סכסוכים.[8]

פליטמן הוא גם שופט בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף-משנה. במסגרת זו נמנה בשנת 2017 עם ההרכב שדן בערעור על פסק הדין במשפטו של אלאור אזריה.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חן מענית, ‏הגבלת תשלום רטרואקטיבי של קצבת שארים לשנה - חוקתית, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2012
    עב"ל 57861-01-11 אסתר לוזון נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-7 באוגוסט 2012
  2. ^ ע"ע 157/03 יולנדה גלוטן נגד לאה יעקב, ניתן ב-1 בינואר 2007
  3. ^ בג"ץ 1678/07 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואחרים, ניתן ב-29 בנובמבר 2009
  4. ^ דנג"ץ 10007/09 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואחרים, ניתן ב-18 במרץ 2013
  5. ^ שי ניב, ‏פסיקה היסטורית: מעסיק לא יביע עמדה על התאגדות עובדיו, באתר גלובס, 2 בינואר 2013
  6. ^ שי ניב, ‏"שופט הנמלים" יגאל פליטמן: פעם עם העובדים, פעם עם המעסיקים, באתר גלובס, 29 ביולי 2013
  7. ^ ניצן צבי כהן, ‏פסק דין: מעתה ייחשב תשלום הטיפ כשכר עבודה לכל דבר ועניין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 במרץ 2018
  8. ^ 8.0 8.1 ניצן צבי כהן, ‏בין המגש לכסף, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 בדצמבר 2018
  9. ^ ע 21/17 סמל אלאור אזריה נגד התובע הצבאי הראשי, ניתן ב-30 ביולי 2017
בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

ורדה וירט לבנה

ורדה וירט לבנה (נולדה ב-1957) היא שופטת ישראלית, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה.

חקיקה שיפוטית

חקיקה שיפוטית היא יצירתן של נורמות משפטיות כלליות (פעולה שנעשית בדרך כלל על ידי המחוקק) על ידי הרשות השופטת.

עיקר עיסוקם של בתי המשפט הוא במתן פרשנות לחקיקה הקיימת, לשם יישום חקיקה זו על המקרים המובאים בפני בית המשפט, לעיתים תוך הכרעה בוויכוחים על משמעות החוק. לעיתים נדרש בית המשפט ליותר מאשר לשמש פה למחוקק בפרשנות דבריו, ולהשלים את החסר בחוק, בסוגיות שבהן המחוקק טרם אמר דברו. פעולת פרשנות זו קרויה חקיקה שיפוטית, ובמסגרתה מקבל בית המשפט תפקיד גדול יותר בקביעת הנורמות שישררו במדינה.

יש להבחין בין חקיקה שיפוטית, שנועדה להשלים חוסר בחקיקה ובמשפט המקובל, לבין אקטיביזם שיפוטי, שנוגע לתחומים רבים ובהם ביקורת שיפוטית על חוקים, משפט מנהלי ועוד.

נילי ארד

נילי ארד (נולדה ב-19 בדצמבר 1943) היא משפטנית ישראלית, שכיהנה כנשיאת בית הדין הארצי לעבודה מנובמבר 2010 עד דצמבר 2013 ועומדת בראש עמותת שקיפות בינ"ל ישראל.

פרשת אלאור אזריה

פרשת אלאור אזריה החלה ב-

24 במרץ 2016 (י"ד באדר ב' ה'תשע"ו), לאחר ששני מחבלים תושבי חברון הגיעו לעמדת צה"ל בתל רומיידה ודקרו את אחד החיילים. השניים נורו על ידי החיילים. אחד מהם נהרג מהירי, והאחר, עבד אל-פתאח א-שריף (בערבית: عبد الفتاح الشريف), נפצע קשה. כעבור מספר דקות ירה סמל אלאור אזריה בראשו של א-שריף, ששכב על הקרקע, והרג אותו.

לאחר תחקיר מבצעי נפתחה חקירת מצ"ח נגד אזריה והוא הועמד לדין בבית דין צבאי של פיקוד המרכז. בראשית 2017 הורשע אזריה בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי. לאחר שריצה תשעה חודשי מאסר, שוחרר מהכלא.

מעשהו, העמדתו לדין והרשעתו של אזריה, כמו גם התגובות של צה"ל והמערכת הפוליטית, עוררו פולמוס ציבורי נרחב בישראל – בהמשך לדיון שהחל עוד קודם לכן ביחס להוראות פתיחה באש במהלך גל הטרור הפלסטיני.

דגל ישראל
נשיאי בית הדין הארצי לעבודה
צבי בר-ניבמנחם גולדברגסטיב אדלרנילי ארד • יגאל פליטמן • ורדה וירט לבנה סמל ישראל

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.