יגאל כהן-אורגד

יגאל כהן-אורגד (30 באוגוסט 193727 באוגוסט 2019) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כשר וחבר הכנסת. בעשור השני של המאה ה-21 כיהן כנגיד אוניברסיטת אריאל בשומרון.

יגאל כהן-אורגד
יובל-שטייניץ
כהן-אורגד בהדלקת נרות חנוכה באוניברסיטת אריאל
לידה 30 באוגוסט 1937
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטי
פטירה 27 באוגוסט 2019 (בגיל 81)
ישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה הליכוד
שר האוצר ה־9
18 באוגוסט 198313 בספטמבר 1984
(שנה)
תחת ראש הממשלה יצחק שמיר
חבר הכנסת
13 ביוני 197721 בנובמבר 1988
(11 שנים)
כנסות 9 - 11
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

כהן-אורגד, יליד תל אביב, היה בוגר בית הספר הדתי תיכון עירוני ב' בעיר. כמו כן היה חבר בתנועת הנוער "בני האצ"ל", שהייתה שייכת לתנועת החרות, ולאחר זמן התמזגה עם תנועת בית"ר. עקב חברותו בבית"ר, סולק אורגד מהתיכון[1].

לאחר שירותו בצה"ל למד כלכלה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן תואר שני בכלכלה ומינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.

בשנת 1962 עבד כהן-אורגד ברשות לתכנון כלכלי במשרד האוצר. לאחר מכן, פתח חברה פרטית לייעוץ ותכנון כלכלי[2].

קריירה פוליטית

כהן-אורגד היה משך שנים רבות חבר בתנועת החרות. בשנת 1965 היה ממקימי "הגוש החופשי", בהובלת שמואל תמיר, שקרא תיגר על מנהיגותו של מנחם בגין. בשנת 1967, נמנה עם אנשי הגוש החופשי שפרשו מ"חרות" עם הרחקתו של שמואל תמיר והקימו את "המרכז החופשי"[3]. בשנת 1967 השתתף בהפגנה נגד מסירת ארמון הנציב לידי אנשי האו"ם[4]. בשנת 1973 הקים את החוג לאיחוד הליכוד, יחד עם חבר הכנסת מיכאל איתן, מפקד חיל הים לשעבר שלמה אראל, ואחרים. לאחר שלא נבחר לרשימת הליכוד לכנסת השמינית על ידי הוועדה המסדרת של המרכז החופשי, היה לאופוזיציה לראשי התנועה[5]. בסוף 1974 שב לתנועת החרות[6], והיה יו"ר המועצה הכלכלית של התנועה[7].

לקראת הבחירות לכנסת התשיעית במאי 1977, היה בין הפנים החדשות שהשתבצו במקום גבוה ברשימה של תנועת החרות[8], והוא שובץ במקום ה-24 ברשימת הליכוד. עוד לפני הבחירות, כדי למנוע בלבול בינו ובין חבר הכנסת יגאל כהן שהוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד, הוסיף לשם משפחתו את המילה "אורגד", המורכבת מראשי התיבות של ארבעת ילדיו[7]. כהן-אורגד כיהן בכנסת בין השנים 1977–1988, והיה חבר בוועדות הכלכלה, הכספים והחוץ והביטחון. כהן-אורגד היה מרכז סיעת הליכוד בוועדת הכספים[9] והיה בין הדורשים לקצץ בתקציב[10]. הוא דרש מהממשלה לכלול בתקציב גם את ההתחייבויות להצמדה וביטוחי שער שהממשלה לוקחת על עצמה[11] ויצא נגד הגידול בתקציב משרד הדתות[12].

ב-1981 שובץ במקום ה-39 ברשימת הליכוד, וב-1984 במקום השביעי.

ב-15 באוקטובר 1983, ימים ספורים לאחר שכונן יצחק שמיר את ממשלתו הראשונה, פרש ממנה יורם ארידור עקב הביקורת החריפה שספג על תוכנית ה"דולריזציה" שביקש להנהיג. עקב כך, מונה כהן-אורגד ב-18 באוקטובר 1983 לכהן כשר האוצר. הוא כיהן בתפקידו זה 11 חודשים, עד תום ימיה של ממשלת שמיר הראשונה, ב-13 בספטמבר 1984. בתקופת כהונתו זינקה האינפלציה בישראל מ-250% לכ-450%[13].

בבחירות לכנסת התשע עשרה מוקם במקום ה-117 ברשימת "הליכוד ישראל ביתנו".

לאחר סיום כהונתו בכנסת

היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "אית"ם". כיהן כדירקטור בבנק לאומי (מ"מ יו"ר הדירקטוריון), תעשיות לייזר, עץ לבוד, חברת בזק וחברת החשמל.

ב-16 בינואר 2001 הטיל עליו השופט דוד רוזן 150 שעות עבודות לשרות הציבור - ללא הרשעה[14]. אורגד הואשם בכתב האישום בעבירות מרמה, זיוף, קשירת קשר ורישום כוזב במסמכי תאגיד, אך הודה בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן שעסק בתקופה בה היה אורגד מנהל חברת "דקו ישראל"[15].

ב-2003 מונה על ידי המועצה המקומית רמת השרון לאחראי תכנון מתחם גלילות צפון[16].

כיהן כיו"ר הוועד הפועל של המכללה האקדמית יהודה ושומרון, ולאחר הפיכתה לאוניברסיטה כיהן כנגיד אוניברסיטת אריאל בשומרון.

ב-2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.

לכהן-אורגד נולדו ארבעה ילדים מאשתו שרה (19372005). התגורר בתל אביב-יפו עד למותו, ב-27 באוגוסט 2019[17]. כהן-אורגד הובא למנוחות בבית העלמין ירקון ב- 28 באוגוסט 2019.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "האיש שסולק מהתיכון כי היה חבר בית"ר"
  2. ^ שר החינוך יחליט, דבר, 1 בנובמבר 1972
  3. ^ מרכז חרות ידון בהשעיית תמיר, על המשמר, 24 בינואר 1967
    הוקמה חטיבת הגוש החופשי, למרחב, 21 בפברואר 1967
  4. ^ הפגנה נגד מסירת ארמון הנציב, הצופה, 26 ביולי 1967
  5. ^ מ. מייזלס, קבוצות "מודדים" קמו על ההנהגות הממוסדות במפלגות השונות, מעריב, 24 ביולי 1974
  6. ^ ועידת "חרות" ננעלה בבחירת מרכז חדש, דבר, 17 בינואר 1975
  7. ^ 7.0 7.1 ח"כ יגאל כהן(ליכוד): יקראו לו בכנסת "אורגד", מעריב, 12 במאי 1977
  8. ^ חרות בוחרת היום שביעיות לכנסת התשיעית, מעריב, 31 במרץ 1977
    הליכוד מחכה לדיין ולשרון, מעריב, 1 באפריל 1977
  9. ^ הליכוד בוועדת הכספים מנע מהממשלה אישור לערבויות וביטוחי־שער, דבר, 2 בדצמבר 1977
  10. ^ לחץ להקטנת תקציב המדינה המוצע בכ-2 מליארד ל"י, דבר, 20 בדצמבר 1977
  11. ^ יובל אליצור, התקציב עלה, הלירה לא יורדת, מעריב, 6 בינואר 1978
  12. ^ יוסף פריאל, המר מזהיר מקיצוץ תקציב החינוך, דבר, 31 בינואר 1978
  13. ^ טל שניידר, ‏שר האוצר לשעבר יגאל כהן-אורגד נפטר בגיל 81, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2019
  14. ^ ורד לוביץ', 150 שעות של עבודות שירות ליגאל כהן אורגד, באתר ynet, 16 בינואר 2001
  15. ^ פיני קרן, שר האוצר לשעבר, יגאל כהן אורגד, נידון לעבודות שרות, באתר פסק-דין, 16 בינואר 2001
  16. ^ אלעזר לוין, ‏רמה"ש מינתה את יגאל כהן-אורגד לאחראי תכנון מתחם גלילות צפון, באתר גלובס, 25 במרץ 2003.
  17. ^ אורלי הררי, יגאל כהן-אורגד הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2019
1937

שנת 1937 היא השנה ה-37 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1937 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1937 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1937 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

2019

שנת 2019 היא השנה ה-19 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2019 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

27 באוגוסט

27 באוגוסט הוא היום ה-239 בשנה בלוח הגרגוריאני (240 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 126 ימים.

30 באוגוסט

30 באוגוסט הוא היום ה-242 בשנה בלוח הגריגוריאני (243 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 123 ימים.

אורגד

אורגד הוא שם משפחה יהודי ישראלי.

האם התכוונתם ל...

הבחירות לכנסת האחת עשרה

הבחירות לכנסת האחת עשרה התקיימו ב-23 ביולי 1984, כ"ג בתמוז ה'תשמ"ד, לאחר תקופת כהונתה העשירה באירועים והשנויה במחלוקת של הכנסת העשירית. הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי ב-5 בנובמבר 1985, כ"א בחשוון ה'תשמ"ו. המערך, שאיבד את השלטון במהפך שהביאו הבחירות לכנסת התשיעית, ואשר סבר כי יהיה בידו להשיב את השלטון בבחירות הקודמות, שב והעמיד בראשו את שמעון פרס; אולם אף על פי שבראשות הליכוד עמד יצחק שמיר ולא מנחם בגין, ולמרות המשברים שזיעזעו את המדינה במהלך כהונת הכנסת העשירית (ההיפר אינפלציה, שאפיינה את כלכלת המדינה בכל מהלך הכנסת, מלחמת לבנון, ומשבר מניות הבנקים בשנותיה האחרונות), שמרו רוב בוחרי הליכוד אמונים למפלגתם. לאחר בחירות אלו נראה היה כי הציבור הישראלי לכוד בין שני גושים שווים לערך מבחינת גודלם, המייצגים הן דעות והן מגזרים באוכלוסייה, וכי אין כל דרך בה ניתן להכריע בין גושים אלו.

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד – תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית ליברלית קפיטליסטית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת 1988. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

יורם ארידור

יורם ארידור (נולד ב-24 באוקטובר 1933) הוא פוליטיקאי ישראלי, לשעבר שר וחבר כנסת.

יצחק מודעי

יצחק מוֹדָעִי (17 בינואר 1926 – 14 במאי 1998) היה מדינאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

מחפשים את המטמון

"מחפשים את המטמון" היא תוכנית רדיו פופולרית ששודרה ב"קול ישראל" בשנים 1961 - 1991. התוכנית הייתה שעשועון רדיו, שדרש מהמתמודד באולפן ומהמאזינים בקיאות בתולדות ארץ ישראל.

ממשלת ישראל העשרים

ממשלת ישראל העשרים הוקמה בידי יצחק שמיר ב-10 באוקטובר 1983, לאחר התפטרותו של מנחם בגין.

מרדכי שני

מרדכי שני (נולד ב-1938 בתל אביב), לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות בשתי תקופות כהונה, ומנהל המרכז הרפואי שיבא. ממייסדי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות הפועל בתל השומר, ומנהלו הראשון. אחת הדמויות שלהן הייתה השפעה מכרעת על עיצוב מערכת הבריאות בישראל מאז אמצע שנות ה-70. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת 2009.

משה מנדלבאום

פרופ' משה מנדלבאום (הכתיב הרשמי: מנדלבום; נולד ב-1933) הוא כלכלן ישראלי, שכיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 1982–1986.

משרד האוצר

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.

עמנואל שרון

עמנואל שרון (נולד ב-1929) הוא כלכלן ומנהל ישראלי. כיהן כמנכ"ל משרד האוצר, נציב שירות המדינה ויו"ר דירקטוריון בנק הפועלים.

פרס מוסקוביץ' לציונות

פרס מוסקוביץ' לציונות הוא פרס מיסודם של ארווינג וצ'רנה מוסקוביץ' הניתן על פעילות בהגשמת הציונות. במסגרת מפעל הפרס מחולקים שני פרסים: פרס עוז ציון המוענק לאזרחים ישראלים, תושבי ישראל, המגלמים במעשיהם את הציונות המודרנית בישראל; ופרס רוח ציון המבקש למצוא ולעודד רעיונות חדשים, המיועדים להתמודד עם האתגרים של הציונות בישראל.

פרס עוז ציון מוענק מדי שנה, החל משנת 2008, לשלושה זוכים, בטקס שמתקיים ביום ירושלים, בעיר דוד, בהשתתפות שרי ממשלת ישראל. פרס רוח ציון ניתן החל מ-2013. סכום הפרסים הכולל הוא 100,000 דולר בשנה.

מטרתו המוצהרת של הפרס:

בקרב מקבלי הפרס עד לשנת 2014 קיים שיעור גבוה של אישים שבין מרכיבי תרומתם לאומה לפי הערכת מעניקי הפרס, מצוינת גם מידת מעורבותם בהתיישבות בארץ ישראל ובכללה ביש"ע.

תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985

תוכנית הייצוב הכלכלית הוחלה בשנת 1985 בישראל, וכוונה להוריד את שיעור האינפלציה, לאזן את מאזן התשלומים ולייצב את מצב המשק. התוכנית זכתה להצלחה, והיוותה נקודת מפנה במדיניות הכלכלית בישראל, שעברה בהדרגה ממדיניות בעלת אופי סוציאליסטי ריכוזי, למדיניות המאופיינת בקווים ליברליים וקפיטליסטיים יותר.

הצלחת התוכנית והרצון לשמור על מסגרת תקציבית, הביאו לחיזוק ניכר במעמדו של אגף התקציבים במשרד האוצר, וליצירת חוק ההסדרים הממשיך להשפיע על המשק הישראלי.

תנועת החרות

תנועת החֵרוּת (ובקיצור חֵרוּת) הייתה מפלגת ימין, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין. ארבעה רעיונות מרכזיים של תנועת החרות תומצתו לכדי: "לשלמות המולדת, לקיבוץ גלויות, לצדק סוציאלי, לחרות האדם".

שרי האוצר בממשלות ישראל
אליעזר קפלןלוי אשכולפנחס ספירזאב שרףיהושע רבינוביץשמחה ארליךיגאל הורביץיורם ארידור • יגאל כהן-אורגד • יצחק מודעימשה נסיםשמעון פרסיצחק שמיראברהם בייגה שוחטדן מרידורבנימין נתניהויעקב נאמןמאיר שטריתסילבן שלוםאהוד אולמרטאברהם הירשזוןרוני בר-אוןיובל שטייניץיאיר לפידמשה כחלון סמל מדינת ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.