יבלעם

יִבְלְעָם הייתה עיר שהתקיימה באזור צפון השומרון בתקופת המקרא, בתקופת בית שני ובתקופת התלמוד, אשר מזוהה כיום עם חורבה בשם "ח'רבת בלעמה" מדרום לג'נין.

ברשימת תחותימס השלישי, אשר פעל בשנים 1490 - 1426 לפנה"ס, הוזכרה העיר כסמוכה לתענך. בעיר וסביבתה הוקם בתקופה הכנענית מפעל מים, שהוביל מים מהמעיין הסמוך אל העיר.

בחפירות ארכאולוגיות בסביבות העיר, נמצאו ממצאים מהתקופה הישראלית. על פי המסופר בתנ"ך, בתקופת ההתנחלות, עם כיבוש הארץ על ידי שבטי ישראל חולקו נחלות לשבטים באמצעות גורל שהוטל. יבלעם נכללה בנחלת שבט יששכר, אף כי העיר עצמה נועדה לחצי שבט המנשה. העיר הכנענית נועדה להעזב מתושביה, לפי תפיסתם של שבטי ישראל. אך על פי המסופר בספר יהושע לא עלה בידם של בני שבט מנשה להוציא את הכנענים מיבלעם ומערים נוספות, אף כי גבו מהם מס על ישיבתם בה:[1]

" וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה ... וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ: ... וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת: וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת: וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ:"

מצב עניינים זה המשיך גם בתקופת השופטים ביבלעם ובערים השכנות לה:[2]

"וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת ישב [יֹשְׁבֵי] דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת: וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ: וְאֶפְרַיִם לֹא הוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ בְּגָזֶר:"

בראשית תקופת המלוכה הייתה יבלעם לאחת מערי הלויים[3], והיא נזכרת בצורה המקוצרת "בלעם": "וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת עָנֵר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת בִּלְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ"[4].

בסמוך ליבלעם הרג יהוא את אחזיה מלך יהודה ואת יהורם מלך ישראל, כחלק מההפיכה שביצע בברכתו של הנביא אלישע על פי המסופר בספר מלכים:[5]
" וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד. ב וּבָאתָ שָׁמָּה וּרְאֵה שָׁם יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי ... וְלָקַחְתָּ פַךְ הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר ה' מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה וְלֹא תְחַכֶּה: ... וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ: ... וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה גוּר אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם:"

היישוב נזכר גם בספר יהודית, שם מצוין כי הולפרנס הקים את מחנותיו בין דותן ובין "בלעמה"[6].

בתקופת התלמוד העיר הוזכרה בפסיפס כתובת רחוב, בצורה בלעם עלייתה, כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סבסטיה" לעניין פטור ממצוות התלויות בארץ. העיירה נזכרת בכתובת לצד עיירות סמוכות אליה, ובהן דותן (תל דות'אן), מזחרו (ח'רבת מחרון), איקבין (הכפר עקאבה), שפירין (ח'רבת ספירין), עננין (הכפר עאנין), כפר כסדיה (ח'רבת כשדה), כפר יהודית (ח'רבת יהודא), פנטקמוותה (הכפר פנדקומיה), שילתה (הכפר סילת א-ט'אהר) וציר (הכפר ציר)[7].

בתקופה הצלבנית בארץ ישראל בנו הצלבנים מבצר באתר יבלעם בשם: Castellum Beleismum קסטלום בליסימום.

12 staemme israels heb

לקריאה נוספת

  • הערך: יבלעם, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 330.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ז, פסוקים א'-י"ג.
  2. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוקים כ"ז-כ"ט.
  3. ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 70.
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק נ"ה.
  5. ^ ספר מלכים ב', פרק ט', פסוקים א'-כ"ז.
  6. ^ ספר יהודית, פרק ז', ג'.
  7. ^ כתובת רחוב, שתי השורות האחרונות בכתובת; וכן י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 27 ו-251.
ברייתא דתחומין

ברייתא דתחומין (הברייתא של התחומים) היא ברייתא הנזכרת במקורות חז"ל, המגדירה את גבולות ארץ ישראל לפי תחום עולי בבל, לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ.

הברייתא נזכרת בתוספתא (שביעית ד,ה, דמאי א,ד), בתלמוד הירושלמי ובמדרש ספרי דברים. כמו כן, נוסח הברייתא במלואו נמצא כתוב בפסיפס כתובת רחוב שבעמק בית שאן, המתוארך לתקופת התלמוד, עם מספר תוספות.

ג'למה (נפת ג'נין)

אל-ג'למה (בערבית:الجلمة) הוא כפר פלסטיני בדרום עמק יזרעאל למרגלות הגלבוע, הנמצא בנפת ג'נין ברשות הפלסטינית. הכפר שוכן כחמישה ק"מ מצפון לג'נין, ממזרח לכביש 60. ליד הכפר מצוי תל יבלעם, בו השתמרו בו עתיקות רבות. ליד הכפר שוכן מחסום ג'למה, שהוא הכניסה הצפונית לעיר ג'נין ולצפון השומרון.

במהלך מלחמת העצמאות, ב-1 ביוני 1948, במסגרת מבצע יצחק כבש גדוד 13 של גולני את ג'למה, כחלק מהניסיון לכבוש את ג'נין, אך נאלץ לסגת לאחר שהותקף על ידי הכוחות העיראקיים. הכפר נותר בשטח הגדה המערבית, סמוך מאוד לקו הירוק, ונכבש שנית במלחמת ששת הימים.

כתובת רחוב

כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה. הכתובת התגלתה ב-1973 על רצפת בית כנסת באתר הארכאולוגי תל רחוב, שמורה כמעט בשלמותה. עניינה הסוגיה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה או החרגתה של בית שאן ב"תחום עולי בבל" בתקופה שבין שיבת ציון לבין סוף תקופת בית שני, לעניין מצוות התלויות בארץ.

זוהי הכתובת הגדולה ביותר בשפה העברית שנמצאה כממצא ארכאולוגי אי פעם והינה תיעוד יחיד מסוגו של סביבה יהודית תוססת, פוליטית והלכתית, באזור זה בארץ ישראל..

כיום נמצאת הכתובת במוזיאון ישראל, והעתק בגודל טבעי נמצא ברחבת בית הכנסת של קיבוץ עין הנצי"ב.

סקר הר מנשה

סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי. הסקר החל בשנת 1978.

במהלך שלושים שנות הסקר, נתגלו כ-1,530 אתרים מכל התקופות, וכ-450 מהם תוארכו לתקופת הברזל א' 1000 לפנה"ס - 1250 לפנה"ס, היא תקופת ההתנחלות וגיבוש עם ישראל בארץ ישראל.

קרוב ל-90% מן האתרים שנתגלו בסקר לא היו ידועים קודם. מן הסקר מצטיירת מפה ארכאולוגית והיסטורית חדשה של ארץ ישראל התנ"כית. עורך הסקר, זרטל, טוען כי לאור ממצאיו מתחזקת תקפותו של הסיפור המקראי - יציאת מצרים, הנדודים במדבר, הכניסה לכנען דרך עבר הירדן היא תקופת ההתנחלות, התגבשות העם, והכיבוש, וזאת בניגוד לדעת חוקרים אחרים הסבורים כי תהליך ההתנחלות והתגבשות עם ישראל בארץ ישראל התחולל בשונה מן המתואר בספר יהושע, וכי אין לסיפור כיבוש הארץ המקראי הוכחות בממצאים הארכאולוגיים שנמצאו עד כה ובמקורות היסטוריים חיצוניים.

בסקר נמצאו אתרים בולטים הקשורים לתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל בארץ כנען:

אתר המזבח בהר עיבל. המקרא מציין כי שם התרחש טקס הברכה והקללה בעת כניסת שבטי ישראל לארץ כנען (ספר דברים, פרק כ"ז, ספר יהושע, פרק ח').

מערכת של שישה אתרי פולחן מסוג הגילגלים בבקעת הירדן ובמזרח גב ההר.

נרבתא - עיר מחוז של אחד מנציבי שלמה המלך ועיר מימי בית שני עם מערכת מצור רומית.

אל-אחוואט - שרידי עיר מבוצרת ליד נחל עירון, שהסקר משייך לשבט השרדנה מגויי הים שמוצאם מסרדיניה. האתר מזוהה עם חרושת הגויים משירת דבורה הנביאה.הסקר מיועד לכלול שישה כרכים בעברית (לפי אזורי משנה), מהם פורסמו חמישה, וכן שני כרכים באנגלית.

קסטלום בליסימום

קסטלום בליסימום (לטינית: Castellum Beleismum) הוא מגדל צלבני קטן הבנוי על גבעה החולשת על כביש 60, בין ג'נין לשכם, בשיפולי תל דותן. שרידי המבצר נמצאים בסביבות העיר יבלעם המקראית, ושמו הערבי של האתר: חירבת בלעמה.

מן המבצר הצלבני נשארו שרידים של מגדל בן שתי קומות, קיר שגובהו כ-8 מטר במרכז מתחם מרובע ששרידי חדרים וקמרונות נשמרו בצדדיו. מנהרה מקורה שאורכה 30 מטר, רוחבה 3 מטר וגובהה 4.2 מטר, מובילה מהמגדל אל מפעל מים שראשיתו בתקופה הכנענית אשר סיפק מים ליישוב קדום ממעיין, ששמו הערבי: "עין אל סינג'יב".

על פי מקורות צלבניים, המגדל עמד על תלו בשנת 1156 ועבר לרשות המסדר ההוספיטלרי בשנת 1187.

על פי מקורות צלבניים, במקום שכנה כנסייה ששרידיה לא נמצאו, ואשר נקראה על שמו של איוב המקראי. בכנסייה נערכה פגישת הפיוס בין שליחי גי דה ליזיניאן לרמון השלישי מטריפולי, לאחר קרב קרסון וערב קרב קרני חיטין. מקור שמה של הכנסייה איננו ברור, וההיסטוריון הצלבני ארנול מציין כי איוב התגורר במקום.

מקור המסורת הצלבנית איננו ברור אך ייתכן וקשור לזיהוי מקובל של באר במקום הידועה כבור של יוסף ושיבוש של השם יוסף (Joseph) עם השם איוב (Job).

שבט יששכר

שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

הוא נקרא על שם אבי השבט יששכר בנה החמישי של לאה ובן תשיעי ליעקב.

תל דותן

תֵּל דּוֹתָן (תל דות'אן) הוא תל יישוב עתיק גדול במרכזו של עמק דותן כ-10 ק"מ מדרום-מערב לעיר ג'נין בצד כביש שכם-ג'נין. מתנשא לגובה 60 מטר מעל העמק, שטח פסגתו כ-40 דונם. לרגלי התל עברה דרך ההר.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.