יב

יֵב (יוונית ελεφάντινη; ערבית إلفنتين) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים. כיום האי הוא חלק מהעיר אסואן. משמעות שמו היווני של האי "אלפנטינה" היא "אי הפילים", וזאת על-שום הסלעים דמויי-הפילים הנראים בו, או בשל סחר השנהב שהתנהל במקום. גם השם יב בשפת המקום משמעותו "פיל"; ומכאן גם המלה העברית "שנהב", שן של הב. אורך האי כ-1,200 מטר מצפון לדרום וכ-400 מטר לרוחב בנקודה הרחבה ביותר.

יב
إلفنتين
Flickr - schmuela - IMG 6497
הנילומטר מכיוון הנהר
נתונים גאוגרפיים
מיקום נהר הנילוס
קואורדינטות 24°05′00″N 32°53′00″E / 24.083333°N 32.883333°E
שטח 8.52 הקטאר
נתונים מדיניים
מדינה מצרים  מצרים
IlhaElefantina
מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל
Egypt.Aswan.ElephantineIsland.Nilometer.01
הנילומטר במקדש סטיס
Aswan, Elephantine, felucca, Egypt, Oct 2004
מלון באי
Elephantine by Zureks
תצפית לעבר דרום האי
Aswan, Elephantine, west bank, Egypt, Oct 2004
גדת האי המערבית

מצרים העתיקה

האי, שנודע בשם אַבּוּ או יֵבּוּ, עמד בגבול בין מצרים ונוביה. הוא היווה נקודת הגנה מצוינת לעיר ומיקומו עשהו נקודת מסחר טבעית לסחר בנהר. הגבול היה קרוב לחוג הסרטן, הנקודה הצפונית ביותר בה השמש יכולה להופיע בדיוק באמצע השמים בצהרי היום וכן כנקודת היפוך.

אלפנטין היה מבצר שעמד לפני האשד הראשון בנילוס. בתקופת הביניים השנייה (1650 - 1550 לפני הספירה), המבצר סימן את הגבול הדרומי של מצרים.[1]

לפי המיתולוגיה המצרית, כאן היה מעונו של ח'נום, אל האשדים בעל ראש האייל, ששמר וריסן את מימי הנילוס ממערות מתחת לאי. הסגידה לאל כאן הייתה חלק משילוש מקודש בפנתיאון המצרי. ה"שילוש האלפנטיני" כלל גם את סטיס ובתה אנוכיס, שתיהן נשותיו של ח'נום. סטיס נסגדה עוד מתקופות קדומות כאלת מלחמה וכמגינה של אזור אסטרטגי זה של מצרים. כשהתייחסו אליה כאל אלת הפיריון, היא האנישה את השפיעה הנדיבה של הנילוס שזוהתה כבתה אנוכיס. הפולחן של סטיס החל בעיר העתיקה סוונט (היום אסואן). מאוחר יותר כשהשילוש נוצר, ח'נום זוהה כבן זוגה, ולכן כאביה של אנוכיס. תפקידו במיתולוגיה השתנה מאוחר יותר ואל אחר תפס את תפקידיו בנהר. בזמן ההוא, תפקידו כקדר איפשר לו לתפקד כיוצר גוף האדם.

המקדש

קיימות עדויות של מקדש המוקדש לח'נום על האי מתקופות מוקדמות עד השושלת השלישית. רוב הקצה הדרומי של האי מכיל שרידים של מקדש שלו מאוחר יותר. המקדש נבנה כולו מחדש בתקופה מאוחרת בזמן השושלת ה-13, רגע לפני השלטון הזר של תקופת היוונים-רומאים. היוונים יסדו את בית תלמי לאורך 300 שנות שלטונם על מצרים (305 עד 30 לפני הספירה), ושמרו על מנהגים דתיים ומסורות עבר, לעיתים בזיהוים את האלים המצריים עם האלים שלהם עצמם. מצרים הפכה לחלק מהאימפריה הרומית ומסורותיה ודתה נשמרו צד בצד תרבויות שונות עד ל-600 לספירה.

בזמן עבר, האי שימש גם כמחצבה חשובה בספקו אבני גרניט לכל רחבי מצרים לבניית מבנים ואנדרטאות.

חפירות ארכאולוגיות מתמשכות של המכון הגרמני לארכאולוגיה באזור חשף ממצאים רבים שכעת מוצגים במוזיאון על האי, כולל מומיה של אייל של ח'נום. חפצים המתוארכים עד לתקופת טרום השושלות נמצאו אף הם על האי.

ההריסות העתיקות ביותר שעדיין עומדות על האי הם של פירמידת מדרגות מגרניט מתקופת השושלת השלישית ומקדש קטן, שנבנה עבור נומארך מקומי מהשושלת השישית בשם חֵקַיִבּ. יב הייתה בירת המחוז (נום) Ta-Seti, אחד מ-42 מחוזות שהרכיבו את מצרים העתיקה מתקופת הממלכה הישנה ועד לתקופה הרומאית.

לפני 1822, היו מקדשים לתחותמס השלישי ואמנחותפ השלישי. ובתקופה זו הם נהרסו בידי השלטון העות'מאני. שני המקדשים היו שלמים יחסית עד להרס המכוון.

לוח שנה אלפנטיני

לוח שנה נדיר, הידוע בשם לוח השנה האלפנטיני של חפצים ומתוארך לתקופת תחותמס השלישי, התגלה על האי. כמו כן יש באי את אחד הנילומטרים העתיקים במצרים, שנבנה לאחרונה בתקופה הרומאית והיה עדיין בשימוש עד למאה ה-19. 90 מדרגות שירדו אל הנהר סומנו בספרות הודיות-ערביות, בספרות רומיות ובמספרים הירוגליפים. כתובות שנחרתו עמוק בסלע בתקופת השושלת ה-17 יכולות להיראות סמוך לפני המים.

יהודים ביב

ביב התקיימה בסוף תקופת בית ראשון ובתקופת ממלכת פרס מושבה של שכירי חרב יהודים, שתפקידם היה לשמור על גבולה הדרומי של מצרים בעבור ממלכת פרס בראשות כנבוזי המלך, ולפני כן בעבור השלטון המצרי במקום. ככל הנראה היהודים התיישבו במקום כמה עשרות שנים לפני חורבן הבית הראשון, ושהו שם עד סוף שלטון ממלכת פרס באזור. היהודים הושפעו מהסביבה הנוכרית סביבם. הם קיימו חיי קהילה ייחודיים, עסקו במסחר, נשאו נשים שבחלקן היו נוכריות, חגגו חגים יהודיים ובעיקר הקפידו על חג הפסח. הם החליפו תכתובות עם השלטון הפרסי ועם הקהילה היהודית שבארץ ישראל, אם כי במשך תקופה מסוימת שרר מתח בין שתי הקהילות משום שבני קהילת יב בנו מקדש באי. בשל הקמת מקדש זה היו גם כמה סכסוכים עם הקהילה המצרית המקומית, שהקימה גם היא מקדש לאל המצרי ח'נום, שנחשב אחראי לעליית מי הנילוס. באחד הסכסוכים האלה החריבו המצרים את המקדש היהודי, והקהילה היהודית נאלצה לשקם את המקום.

אגדה מספרת כי בימי מנשה מלך יהודה, בנו של חזקיהו, הוברח ארון הברית מבית המקדש למצרים, למקום הנקרא באר הנשמות ומשם נלקח לאי יב. לפי גרסה זו המשיך הארון במסעו וכיום הוא נמצא בתוך כנסיית גבירתנו מרים מציון בעיר אקסום שבאתיופיה (הטענה אינה מדעית אלא מסורת של הקהילה הנוצרית האתיופית).

ככל הנראה היהודים חיו באי עד סוף השלטון הפרסי במקום, ולאחר מכן השתלבו בקהילה היהודית באלכסנדריה[דרוש מקור]. לפי השערה אחרת מקורה של יהדות אתיופיה הוא בקהילה היהודית מימי הבית הראשון ביב.[2]

ידוע לנו שבעת שגשוגה של הקהילה היהודית ביב הוקם בה בית מקדש שהיה מקביל לבית המקדש בירושלים. שמו היה "מקדש יב" הוא חרב בשנת 410 לפני הספירה.

רק מעט ידוע על הקהילה במקום, ומה שידוע לנו נודע בעיקר מתוך מכתבי יב, הכוללים כארבעים פפירוסים, כעשר מגילות קלף וכשלוש מאות אוסטרקונים (מכתבים הכתובים על-גבי שברי חרס), שהתגלו במקום במאה ה-19. כתבים אלה כתובים בניב ארמי דרומי המיוחד למקום. רוב הכתבים עוסקים בעניינים כלכליים וחברתיים ומיעוטם דן בענייני דת של הקהילה.

נילומטר

ישנם שני נילומטרים על האי. המפורסם יותר הוא נילומטר מסדרון המקושר למקדש של סטיס, עם מדרגות אבן היורדות בתוך המסדרון. ישנים סימונים וסמלים רבים על שני קירות הנילומטר למדידת גובה פני המים של הנילוס. הנילומטר השני הוא אגן מרובע הממוקם בקצה הדרומי של האי, סמוך למקדש של ח'נום ממול למלון המודרני "Old Cataract". הוא כנראה המוקדם יותר בין השנים. אחד מהנילומטרים מוזכר אצל סטרבו, היסטוריון יווני, אך לא ברור איזה מהם.

מקורות רבים טוענים שמיקום המעשיה "הבאר של ארטוסתנס", המפורסמת בשל חישוב היקף כדור הארץ בידי ארטוסתנס, היה על האי. סטרבו אמנם מזכיר שהייתה באר ספציפית ששימשה לתצפיות שסיין נמצאת על חוג הסרטן, אך האיזכור הוא של באר בסיין (אסואן) ולא על אלפנטין. אף אחד מהנילומטרים גם לא מתאים לתפקיד זה, ובכל מקרה נראה שהבאר בסיין אבדה.[3]

בנוסף לאתר הארכאולוגי, היום האי כולל את מוזיאון אסואן בדרום האי, שלושה כפרים נובים במרכז, ומלון מפואר בצפון האי במורד הזרם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ian Shaw (ed), Oxford History of Ancient Egypt, New York, 2000, page 206
  2. ^ אהרן זאב אשכולי, ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, עמ' 199
  3. ^ P. G. P. Meyboom (1994). The Nile Mosaic of Palestrina: Early Evidence of Egyptian Religion in Italy. BRILL. עמ' 52. ISBN 9004101373.
1897

שנת 1897 היא השנה ה-97 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1897 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1901

שנת 1901 היא השנה הראשונה במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1901 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1902

שנת 1902 היא השנה השנייה במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1902 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1905

שנת 1905 היא השנה החמישית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1905 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1906

שנת 1906 היא השנה השישית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1906 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1909

שנת 1909 היא השנה התשיעית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1909 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1910

שנת 1910 היא השנה העשירית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1910 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1914

שנת 1914 היא השנה ה-14 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1914 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1918

שנת 1918 היא השנה ה-18 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1918 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1919

שנת 1919 היא השנה ה-19 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1919 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

י"ב באדר

י"ב באדר הוא היום השנים-עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

י"ב באייר

י"ב באייר הוא היום השנים-עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

י"ב באלול

י"ב באלול הוא היום השנים-עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

י"ב בחשוון

י"ב בחשוון הוא היום השנים עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

י"ב בטבת

י"ב בטבת הוא היום השנים-עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב טבת היא,

ברב השנים, פרשת ויחי. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצוה היא פרשת שמות.

י"ב בכסלו

י"ב בכסלו הוא היום השנים-עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

י"ב בניסן

י"ב בניסן הוא היום השנים-עשר בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

י"ב בשבט

י"ב בשבט הוא היום השנים-עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב שבט היא פרשת בשלח. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת יתרו.

י"ב בתמוז

י"ב בתמוז הוא היום השנים-עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

י"ב בתשרי

י"ב בתשרי הוא היום השנים-עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.