יאיר שמיר

יאיר שמיר (נולד ב-18 באוגוסט 1945) הוא איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי, לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו, שכיהן בכנסת ה-19 כשר החקלאות ופיתוח הכפר. בנוסף, כיהן עד יולי 2011 כיו"ר התעשייה האווירית לישראל, ובינואר 2012 נבחר לכהן כיו"ר החברה הלאומית לדרכים.

יאיר שמיר
Yair Shamir
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
עיסוק פוליטיקאי, איש עסקים, מהנדס אלקטרוניקה
מפלגה ישראל ביתנו
סיעה הליכוד ביתנו
שר החקלאות ופיתוח הכפר ה־31
בממשלה ה־33
18 במרץ 201314 במאי 2015
(שנתיים ו-8 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – 31 במרץ 2015
(שנתיים ו-7 שבועות)
כנסות הכנסת התשע עשרה

ביוגרפיה

יאיר שמיר נולד לשולמית ויצחק שמיר, מראשי לח"י ולימים ראש ממשלת ישראל, נקרא על שם מנהיג הלח"י אברהם שטרן שכינויו המחתרתי היה "יאיר". נולד ברמת גן וגדל בתל אביב. כשהיה בן שנה נתפס אביו בידי הבריטים והוגלה לאריתריאה. כשהיה בן שנתיים נאסרה אמו, אף היא פעילת לח"י. רק עם קום המדינה במאי 1948 התאחד יאיר עם הוריו. בנעוריו שימש, בין היתר, כמדריך בשבט צופי דיזנגוף.

שירת בצה"ל בשנים 1963 עד 1988 כטייס תובלה, מהנדס ומפקד בחיל האוויר הישראלי. בין היתר שימש כראש יחידת ניסוי טילים וכראש מחלקת מערכות בלהק ציוד של חיל האוויר. הוא זכה על תרומתו בפרס ביטחון ישראל.[1] במהלך שירותו סיים לימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. השתחרר מצה"ל בשנת 1988 בדרגת אלוף-משנה ופנה לעולם העסקים.

שמיר כיהן כמנכ"ל וסגן נשיא חברת סאיטקס (1994-1988), תקופה בה צמחה החברה על ידי רכישות של חברות בתחום הדפוס, כמנכ"ל חברת עלית (1995-1994), כמשנה לנשיא קרן אתגר, קרן הון סיכון ישראלית (1995–1997), כנשיא ומנכ"ל חברת ההייטק ויקון טלקומוניקציה (1997–2002), כיו"ר ושותף בקטליסט - קרן הון סיכון (משנת 1999), כיו"ר שמיר תעשיות אופטיקה בע"מ, יו"ר קומפי, וכחבר במועצות מנהלים של חברות היי-טק כמו מרקורי, אורכית, קבוצת DSP והפועלים שוקי הון. ב-2008 הואשם שמיר על ידי הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) (ה-SEC) בשורה של עבירות בניירות ערך; על פי כתב התביעה, בעת שכיהן שמיר כדירקטור וכחבר ועדת התגמולים במרקורי, אישרו שמיר וחברי ועדת התגמולים תיארוך מחדש (בקדייטינג) של אופציות למנהלים, שכתוצאה ממנו זכו עובדי החברה בהכנסות של מיליוני דולרים. שמיר שילם קנס של מאה אלף דולר כפשרה עם ה-SEC[2][3].

בין השנים 2004–2005 כיהן כיו"ר דירקטוריון חברת אל על, ובשנים 2005 עד 2011 כיהן כיו"ר התעשייה האווירית לישראל כיו"ר פעיל ללא שכר. במהלך חודשי עבודתו הראשונים בתפקיד החליף 13 מ-19 המנהלים של המפעלים והחטיבות. בתקופתו כיו"ר התעשייה האווירית לישראל פרשו מהחברה למעלה מ-2,000 עובדים, בהסכמת ועד העובדים בחברה. עם כניסתו לתפקיד עמד הרווח הנקי על שני מיליון דולר וב-2010 היה הרווח הנקי 94 מיליון דולר. במהלך כהונתו של שמיר הונפקו אגרות החוב של החברה ב-1.4 מיליארד ש"ח. במהלך התקופה חדרה החברה לשוק הרוסי, ביססה מעמד מוביל בתחום המל"טים ושיגרה לחלל ארבעה לוויינים. בראיון עיתונאי[4] אמר שמיר כי הוא תומך במיזוג של כל התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לחברה אחת: "היה נכון למזג את החברות הביטחוניות הממשלתיות (התעשייה האווירית לישראל, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והתעשייה הצבאית), אבל אין מי שיעשה את זה. צריכות להיות שתי חברות ביטחוניות, ממשלתית ופרטית. אחר כך אפשר להפריט בפעם אחת את החברה הממשלתית הגדולה".

במקביל לכהונתו כיו"ר התעשייה האווירית לישראל המשיך שמיר בפעילותו בעסקיו הפרטיים, ובין היתר שימש כמנהל-שותף של קרן ההון סיכון קטליסט, אשר נוסדה בשיתוף פעולה עם קבוצת דאסו[5], קבוצת חברות הפועלת, בין היתר, בתחומי התעופה והרכב.

בינואר 2012 נבחר ליו"ר החברה הלאומית לדרכים וכיהן בתפקיד כשנה, ב-40% משרה, עד לכניסתו לפוליטיקה. גם במקביל למילוי תפקיד זה המשיך שמיר בניהול עסקיו הפרטיים. בתקופתו כיו"ר החברה הלאומית לדרכים הכריזה החברה על זכייתה של חברה ממשלתית סינית כזוכה במכרז לייצור קרונות הרכבת הקלה בתל אביב. במקביל, חברה ממשלתית סינית אחרת יזמה והוציאה לפועל שיתוף פעולה בשווי מאות מיליוני דולרים עם חברת קטליסט. על רקע חשדות אלו לניגוד עניינים, פסלה הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות בראשות השופטת בלהה גילאור, את מינויו המיועד של שמיר לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית לישראל[6].

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הצטרף למפלגת "ישראל ביתנו" כסגנו של יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן. במסגרת האיחוד עם הליכוד, הוא הוצב במקום הרביעי ברשימה המשותפת הליכוד ישראל ביתנו ונבחר לכנסת. במרץ 2013 מונה לשר החקלאות ופיתוח הכפר. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. עזב את ישראל ביתנו בסוף כהונת הכנסת התשע עשרה.

שמיר פעיל גם בתפקידים ציבוריים וחבר בין היתר בהנהלות הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון. עומד גם בראש חבר הנאמנים של מרכז שלם.

באוגוסט 2015 נבחר ליו"ר נת"ע. בשנת 2017 מונה לדירקטור חיצוני בחברת "רמי לוי שיווק השקמה".

על פי הערכה של פורבס ישראל, בשנת 2013 עמד שווי הונו ונכסיו של שמיר על כ-65 מיליון ש"ח[7].

מתגורר בסביון. נשוי לאלה ואב לשלושה.

עמדותיו

ב-3 בינואר 2013 אמר שמיר כי הוא מתנגד לנישואים חד-מיניים בישראל; "אין לזה מקום", הוא הסביר את עמדתו וסירב להרחיב בנושא[8]. ב-4 בינואר 2013 אמר שמיר כי אם יורשע אביגדור ליברמן בפרשת השגריר בבלארוס, יהיה עליו לפרוש מהחיים הפוליטיים גם אם לא יוטל עליו קלון. עוד אמר שמיר, בהתייחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי "נתניהו מזגזג כי הוא רוצה למצוא חן בעיני הבוחרים שלו". מאוחר יותר באותו היום פרסם שמיר הבהרה בה אמר כי הוא "מצטער שדבריי לא הובנו כהלכה. אני מכבד את ראש הממשלה וכפי שאמרתי מדובר באדם מוכשר ומבריק"[9]. כאשר נשאל שמיר בראיון האם האיום האיראני הוא איום קיומי לדעתו, השיב: "זה עלול להיות גם קיומי. למרות שאני חושב שמנסים לצייר אותם כבלתי שפויים, אבל אם אתה מסתכל על ההיסטוריה של איראן, היא של עם די שפוי". בהתייחסו להחלטה על ביטול פרויקט הלביא אמר שמיר: "אני כבר התבטאתי בעבר, שסגירת פרויקט הלביא היא בכייה לדורות. כי פתאום יש נושא אחד שבו אנחנו לא עצמאיים, וזה מטוסי הקרב. עם הלביא יכולנו להיות"[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אודי עציון, בלעדי לכלכליסט ישראל כץ הציע ליאיר שמיר לשמש יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2018
  2. ^ סימה קדמון, כיתת יו"רים, "ידיעות אחרונות", 7 בדצמבר 2012
  3. ^ אסף גלעד, בלעדי: פרשת הבקדייטינג בחברת מרקורי לקראת סיום, 16 בספטמבר 2008, באתר כלכליסט
  4. ^ אורה קורן, יו"ר התעשייה האווירית: החברות האמריקאיות יאכלו אותנו - הנמר התעורר ומנסה למכור כל מה שהוא יכול, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2009
  5. ^ [1]
  6. ^ אסנת ניר, נפסל מינויו של יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2017
  7. ^ גלית עדות, 4. יאיר שמיר: לא מפחד מסיכונים, פורבס ישראל, 1 בספטמבר 2013
  8. ^ עמרי נחמיאס, סערה על דברי שמיר: "מוכיח שאין בימין בית לקהילת הלהט"ב", באתר של "רשת 13", 3 בינואר 2013 (במקור, מאתר "nana10")‏
  9. ^ יהונתן ליסיאיר שמיר: אם ליברמן יורשע הוא צריך לפרוש, בלי קשר לקלון, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
  10. ^ חמי שלו, אהרון לפידות, ‏על המסלול, באתר ישראל היום, 16 באפריל 2010
18 באוגוסט

18 באוגוסט הוא היום ה-230 בשנה בלוח הגרגוריאני (231 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 135 ימים.

1945

שנת 1945 היא השנה ה-45 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1945 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אורי אור

אוֹרי אור (נולד ב-22 באפריל 1939), שירת בצה"ל כמפקד פיקוד המרכז וכמפקד פיקוד הצפון, איש ציבור, חבר הכנסת ה-13 וה-14 (מטעם מפלגת העבודה) וסגן שר הביטחון לשעבר.

הבחירות לכנסת העשרים

הבחירות לכנסת העשרים נערכו ביום שלישי, 17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), והביאו לכינונה של הכנסת העשרים.

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-י"ח בחשוון ה'תשע"ח (7 בנובמבר 2017), אך הן הוקדמו בכשנתיים ושמונה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה ב-8 בדצמבר 2014.אחוז ההצבעה הסופי עמד על 72.33%, עלייה של 4.6% לעומת הבחירות לכנסת התשע עשרה והגבוה ביותר מאז הבחירות לכנסת החמש עשרה. אחוז ההצבעה הגבוה יחסית, יחד עם אחוז החסימה הגבוה ביותר בתולדות הבחירות לכנסת - 3.25% מכלל הקולות הכשרים, גרמו לכך שנדרשו כמעט 137,000 קולות למפלגה להיכנס לכנסת, מספר חסר תקדים.בבחירות הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים, והמחנה הציוני הייתה לסיעה השנייה בגודלה עם 24 מנדטים. הרשימה המשותפת, שאיחדה את המפלגות הערביות העיקריות (חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד), גרמה להגדלת כוחן המאוחד ל-13 מנדטים, והפכה לסיעה השלישית בגודלה. המפלגה החדשה בראשות משה כחלון, מפלגת כולנו, השיגה 10 מנדטים. המפלגות יש עתיד וישראל ביתנו ירדו לכחצי מגודלן בכנסת הקודמת, 11 מנדטים לעומת 19 ו-6 מנדטים לעומת 13, בהתאמה. הבית היהודי וש"ס איבדו 4 מנדטים כל אחת.

הבחירות לכנסת התשע עשרה

הבחירות לכנסת התשע עשרה הן הבחירות הכלליות שנערכו בישראל ביום שלישי, 22 בינואר 2013 (י"א בשבט תשע"ג), והביאו לכינונה של הכנסת התשע עשרה, לאחר תום כהונתה של הכנסת השמונה עשרה.

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013 (י"ח בחשוון תשע"ד), אך הן הוקדמו בתשעה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה אותו יזמה הממשלה.

תוצאות הבחירות סימנו הפתעה מסוימת כאשר המפלגות יש עתיד והבית היהודי, שפנו לקהל הצעיר ושבראשן עמדו פוליטיקאים חדשים, הצליחו להגיע להישגים משמעותיים. מנגד, מפלגת השלטון הליכוד שהתאחדה לרשימה משותפת עם מפלגת ישראל ביתנו, רשימה שכונתה הליכוד ביתנו, נחלשה בצורה ניכרת. במקביל, מפלגת קדימה, שהייתה הסיעה הגדולה ביותר בכנסת הקודמת, כמעט נמחקה לחלוטין תוך שהיא מאבדת 26 מנדטים, והפכה לסיעה הקטנה ביותר בכנסת החדשה, בעוד שגם התנועה, מפלגה שהורכבה בעיקר מפורשי קדימה, לא הצליחה להגיע להישגים משמעותיים. לעומתן, מפלגת העבודה רשמה התחזקות בהשוואה למצבה בכנסת היוצאת וכך גם מפלגת מרצ ורשימת יהדות התורה. יתר המפלגות הצליחו לשמור על כוחן.

הכנסת התשע עשרה

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה. ב-8 בדצמבר 2014 החליטה הכנסת על התפזרותה ועל בחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-17 במרץ 2015. בסך הכל כיהנה הכנסת התשע עשרה שנתיים, חודש ו-26 ימים.

הליכוד - ישראל ביתנו

הליכוד - ישראל ביתנו (מכונה: הליכוד ביתנו) הייתה רשימה משותפת של המפלגות "הליכוד" ו"ישראל ביתנו" שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-19 וזכתה ב-31 מנדטים. חברי הכנסת שנבחרו מטעמה פעלו כסיעה אחת בכנסת עד לפיצולה של הסיעה למרכיביה, ביולי 2014.

הפקולטה להנדסת חשמל (הטכניון)

הפקולטה להנדסת חשמל של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1947, והיא עוסקת בהכשרה של מהנדסי חשמל. דקאן הפקולטה, נכון ל-2018, הוא פרופ' נחום שימקין.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) הוקמה באוקטובר 1997 מתוקף חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים. הקמתה בוצעה על ידי משה עמירב במסגרת ארגונית פנימית במשרד התחבורה על בסיס המנהל לבטיחות שפעל עד אז כאגף במשרד.

הרשות אחראית על תכנון, תיאום ובקרה של מכלול הפעולות במשרדי הממשלה שנועדו להגברת הבטיחות בדרכים וצמצום התאונות.

התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר. אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

חומש

חוֹמֶש הייתה התנחלות, במתכונת של יישוב קהילתי-חילוני, של תנועת העובד הלאומי. היישוב היה ממוקם בלבו של השומרון, צפונית ליישוב שבי שומרון וצפונית-מערבית לשכם, על תוואי כביש 60.

היישוב מנה נכון לשנת 2005 כ-70 משפחות. פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. בשנים שלאחר מכן היווה המקום יעד לעליות חוזרות ונשנות של אנשי ימין שביקשו לחדש את היישוב ופונו בידי הצבא והמשטרה. משנת 2009 פועלת במקום "ישיבת חומש המתחדשת".

י"א באלול

י"א באלול הוא היום האחד עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י"א באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

יחסי הודו–ישראל

ראשיתם של יחסי הודו–ישראל בשנים שלאחר התמוטטות הגוש המזרחי, לאחר תקופה ארוכה של קרירות ביחסי שתי המדינות שנמשכה החל מיום הקמתן. כיום כוללים היחסים שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני נרחב וסחר בעל היקף הולך וגדל. מאז בחירתו בשנת 2014 הוביל ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי קו שיתוף פעולה צבאי וכלכלי עם ישראל. ב-4 ביולי 2017 התקיים ביקור ראשון של ראש ממשלה מהודו בישראל

יחסי ישראל–מיאנמר

מדינת ישראל מקיימת קשרים דיפלומטיים עם ממשלת מיאנמר, ויש לה שגרירות ביאנגון. שגרירות מיאנמר בישראל נמצאת בתל אביב והיא אחת משגרירויותיה הגדולות בעולם. הקשרים כוללים סחר בידע והכשרת פקידי ממשל ממיאנמר בישראל. על-פי פרסומי עיתונים שונים בעולם, הקשרים כוללים גם סחר בנשק. בורמה (שמה הקודם של מיאנמר) הייתה אחת המדינות הבודדות באסיה שכוננו יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל הצעירה, וביקורו של ראש ממשלתה או נו בישראל בשנת 1955 היה הביקור הרשמי הראשון של ראש מדינה זרה בישראל.

ישראל ביתנו

ישראל ביתנו היא מפלגת ימין ציונית חילונית בישראל אשר נוסדה ומונהגת בידי אביגדור ליברמן.

ממשלת ישראל השלושים ושלוש

ממשלת ישראל השלושים ושלוש, המכונה גם "ממשלת נתניהו השלישית", היא ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והושבעה ב-18 במרץ 2013 (ח' בניסן ה'תשע"ג).

הקואליציה הורכבה על ידי הליכוד - ישראל ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה. לראשונה מאז ממשלת ישראל העשרים ושש אף אחת מסיעות החרדים (ש"ס או יהדות התורה) לא הייתה חברה בקואליציה וכן לא מונו סגנים לראש הממשלה. לראשונה מאז ממשלת ישראל הראשונה (שכיהנה בשנים 1949–1950), כל שרי הממשלה היו גם חברי הכנסת (עד פתיחת הכנסת העשרים).

הממשלה הוחלפה בממשלה הבאה ב-14 במאי 2015.

מרכז שלם

מרכז שלם (הוקם ב-1994, וב-2013 הפך למרכז האקדמי שלם) היה מרכז אקדמי ומכון למחקר ולחינוך בירושלים, שמטרתו הייתה "לפתח את הרעיונות הנדרשים כדי להוביל ולשמר את העם היהודי בעשורים הקרובים". המרכז פעל באוריינטציה קרובה לצד השמרני יותר בישראל ומומן בעיקרו מתורמים בארצות הברית, ביניהם שלדון אדלסון ורון לאודר.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא משרד בממשלת ישראל האחראי על החקלאות והמרחב הכפרי. בין פעילויותיו העיקריות של המשרד: תכנון ופיתוח ההתיישבות, החקלאות והכפר, מתן שירותים וטרינריים, שימור קרקע, ניקוז והגנת הצומח. המשרד משתף פעולה עם גופים ציבוריים כגון מינהל מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב, קרן קיימת לישראל, החטיבה להתיישבות ועוד.

מבנה וסמכויות המשרד שונו במקצת במהלך השנים (למשל: נציבות המים הייתה שייכת בעבר למשרד זה) ועד לממשלת ישראל העשרים וחמש נקרא "משרד החקלאות".

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון ויישום מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. משרדי החברה ממוקמים בחולון והיא כפופה ישירות למשרד התחבורה.

שרי החקלאות בממשלות ישראל
אהרן ציזלינגדב יוסףפנחס לבוןלוי אשכולפרץ נפתליקדיש לוזמשה דייןחיים גבתיאהרן אוזןאריאל שרוןשמחה ארליךמנחם בגיןפסח גרופראריה נחמקיןאברהם כ"ץ-עוזיצחק שמיררפאל איתןיצחק שמיריעקב צוראהוד ברקחיים אורוןאהוד ברקשלום שמחוןציפי לבניישראל כ"ץזאב בויםאורית נוקד • יאיר שמיר • אורי אריאל סמל מדינת ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.