יאיר רוזנבלום

יאיר רוזנבלום (6 בינואר 194427 באוגוסט 1996) היה מלחין ומעבד ישראלי. נמנה עם חשובי היוצרים בזמר העברי, ומזוהה בעיקר כמלחין הלהקות הצבאיות.

רוזנבלום החל את דרכו המוזיקלית בלהקת הנח"ל, ונשאר מזוהה עם הלהקות הצבאיות, שאיתן הוסיף לעבוד כמדריך ומנהל מוזיקלי. רבים מהשירים שהלחין בכלל וללהקות הצבאיות בפרט הפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי. רוזנבלום גם גילה זמרים כותבים ומוזיקאים רבים שהיו בתחילת דרכם ושלימים הפכו לכוכבים גדולים בזמר הישראלי.

Yair Rosenblum Keren Rosenblum
להקת "שיר לשלום" מימין: יאיר רוזנבלום, טל טמיר, אלון כליף, קרן רוזנבלום, נגה אלגום, שמעון ויצמן. בעת הקלטת שיר לשלום
Yair Rosenblum Rachel Ramati
שותפים להפקת שיר לשלום רחל הרמתי ויאיר רוזנבלום
יאיר רוזנבלום
יאיר רוזנבלום בבול ישראלי משנת 2009
יאיר רוזנבלום בבול ישראלי משנת 2009
https://yairrosenblum.co.il/
PikiWiki Israel 9658 memorial plate in yair rosenblum residence
לוחית זיכרון על ביתו של יאיר רוזנבלום ברחוב קלונימוס 9 בתל אביב

תולדות חייו

יאיר רוזנבלום נולד בתל אביב ושירת כאקורדיוניסט בלהקת הנח"ל בתוכניתהּ "שמש במדבר". לאחר שחרורו הלחין לתוכניתה הבאה של הלהקה, "בפעם ה-18" (1964), את השיר "חופשה רבע שנתית". היה זה שירו הראשון שהתפרסם. לתוכנית ה-19 של הלהקה, "מהנח"ל באהבה" (1965), הלחין את השיר "ארבע אחרי הצהריים", למילותיו של יורם טהרלב. השיר היה המפגש הראשון של שני היוצרים, שמאז המשיכו להפיק יחד שירים רבים נוספים, בהם: "ישנן בנות", "היה לי חבר היה לי אח" ו"גבעת התחמושת". בהמשך דרכו עבד עם מרבית הפזמונאים בישראל, בהם יוסי בנאי, אהוד מנור, יעקב רוטבליט, ירון לונדון וחיים חפר. בנוסף, הלחין שירי משוררים רבים, בהם של נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי. בשנים אלו כתב את שיריו הראשונים במסגרת מחזמר שהיה שותף לו בקיבוץ נחשון. את המחזמר "ירח בעמק איילון", שנכתב לחג החמש–עשרה לקיבוץ נחשון כתבו רוביק רוזנטל, מירה מאיר ושאולי רוזנטל. את הפזמונים כתבו מירה מאיר ויאיר רוזנבלום[1].

בין השנים 1977-1967 עבד רוזנבלום עם מיטב הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל, להקת חיל הים ולהקת פיקוד מרכז. הוא נחשב כמי שהכניס ללהקות אלו עיבודים חדשניים של רוק ופופ, אשר לא היו מקובלים עד אז במסגרת הצבאית. בין היתר עשה שימוש בגיטרות חשמליות ובאורגן חשמלי, בעיקר מסוג פרפיסה (שצליליו בולטים במיוחד בשירים כמו "מה אברך" ו"פרחים בקנה"), שהחליפו את צליל האקורדיון הישן.

רוזנבלום הלחין משירי נתן אלתרמן, וכך, כמה מהשירים המוכרים יותר של אלתרמן מפורסמים בלחניו. החשובים שבהם: "ליל חניה", "מסביב למדורה", "האם השלישית" ו"נאום תשובה לרב חובל איטלקי".

רוזנבלום גילה את הפזמונאית רחל שפירא והלחין את שירה הראשון, "מה אברך". את השיר מצא בחוברת זיכרון לזכר בן כיתתהּ של שפירא, שנהרג במלחמת ששת הימים. רוזנבלום כתב גם מילים למספר שירים שהלחין. אחד מהם הוא השיר "מיקה", בביצועו של אפרים שמיר שנכתב למיקה מרידור, שהייתה חברה בלהקת פיקוד המרכז. כן כתב את השירים "הללויה" ללהקת הנח"ל, "מקפלות המצנחים" ללהקת פיקוד המרכז ו"אם ייפול הכוכב שלי" לאילנית.

אחד השירים המוכרים ביותר שהלחין הוא "שיר לשלום" שחיבר יעקב רוטבליט, והתפרסם בביצועהּ של להקת הנח"ל עם הסולנית מירי אלוני. השיר עשה היסטוריה מאז חובר. בתחילה היה שנוי במחלוקת ואף נאסר להשמעות בצה"ל, אך אט אט זכה בלגיטימציה, שהגיעה לשיאה כשהושר על ידי יצחק רבין בעצרת השלום, שבסיומהּ נרצח.

רוזנבלום חיבר שירים ללהקות ולזמרים רבים. שימש כמנהל מוזיקלי לאמנים ולהרכבים שונים, בהם רבקה מיכאלי, יוסי בנאי ולמספר תוכניות של "הגשש החיוור". מיטב שיריו היוו את פסקול סרט הפולחן "הלהקה", להם יצר עיבודים מוזיקליים חדשים. כמו כן הלחין לפסקול הסרט צ'ארלי וחצי את נעימת "בלילה על הדשא".

ב-1972 זכה רוזנבלום בפרס כינור דוד בקטגוריית "מלחין השנה"[2] וב-1996, זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי.

בשנים 1987–1990 הלחין ללהקת "דור שני קריית מלאכי" את שיריה.

בשנת 1990, בעת שהתגורר בקיבוץ בית השיטה, הלחין את תפילת יום הכיפורים "ונתנה תוקף". הלחנת הפיוט הוקדשה לזכרם של 11 בני הקיבוץ שנהרגו במלחמת יום כיפור, והוא הפך להיות מושר בלחן זה בבתי כנסת רבים. הביצוע המקורי היה של חנוך אלבלק.

ב-1993 הפיק בשותפות עם רחל הרמתי מופע אישי בשם "שיר לשלום", בו ביצע את מיטב שיריו יחד עם זמרים צעירים, ביניהם בתו קרן. הלהקה הופיעה ברחבי הארץ וזכתה לשבחים, ואף עמדה לנסוע לסיבוב הופעות בארצות הברית, שנקטע עקב מחלתו ומותו. בסוף שנת 2003 הופק מחזמר ישראלי בבימוי גדי ענבר ובהשתתפות בוגרי בית הספר בית צבי בשם "מיקה שלי", על פי שיריו של יאיר רוזנבלום. ביולי 2018 עלה המחזמר "מיקה שלי" שוב, והפעם בתיאטרון הלאומי הבימה בעיבודו ובבימויו של משה קפטן ובהשתתפותם של יובל דיין, מיקי קם ועוד רבים.[3][4]

חיים אישיים

יאיר רוזנבלום התחתן עם עדנה רמות בתחילת שנות השבעים, ובשנת 1974 נולדה בתם קרן רוזנבלום פולק. הם התגרשו בשנת 1989.

הוא למד לתואר ראשון ושני בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית יעקב רז, ולאחר מכן כתב עבודת דוקטורט בהיסטוריה, בנושא "צבא-חברה-תרבות: יחסי-גומלין".

נפטר ממחלת סרטן הוושט בשנת 1996, בגיל 52, ונטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת.[5]

משיריו המוכרים

שירים ללהקות הצבאיות

שירים לזמרים והרכבים

אלבומים

  • גשם אחרון - השירים היפים של יאיר רוזנבלום - אוסף כפול. 1996
  • זה השיר שלך - השירים היפים של יאיר רוזנבלום (חלק ב'). 1997
  • שלווה - אבי פרץ שר יאיר רוזנבלום. 1997.
  • שירים הם חברים, משירי יאיר רוזנבלום. עריכה והנחיה - נחום הרציון, ארגון וכתב - אילנה האי, מועדון הזמר האזורי, בני שמעון, קיבוץ דביר, 1994.
  • "הלהקה", פסקול הסרט על גבי תקליטור, גלובוס יונייטד, 2004.
  • להקת פקוד דיזנגוף, הנהלה מוזיקלית ועיבודים - יאיר רוזנבלום, 2004. ‬

לקריאה נוספת

  • קרן רוזנבלום-פולק (עורכת), תמיד עולה המנגינה - משירי יאיר רוזנבלום, ידיעות ספרים, 2013.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם זיגמן, השאר היסטוריה: ההקלטות הגנוזות מראשית הקריירה של יאיר רוזנבלום, באתר ynet, 29 ביולי 2019
  2. ^ "היו זמנים", בעיתון ישראל היום, 6 בינואר 2010
  3. ^ שגיא בן נון‏, "שיער הישראלי": הבימה תעלה מחזמר משירי המלחין יאיר רוזנבלום, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באפריל 2018
  4. ^ סרטונים מיקה שלי - התיאטרון הלאומי הבימה, סרטון באתר יוטיוב
  5. ^ יעקב בר-און, ‏ניגון חוזר: כוכבי הזמר העברי בהומאז' למלך הלהקות הצבאיות, באתר מעריב השבוע, 26 בספטמבר 2013.
בשמלה אדומה

בְּשִׂמְלָה אֲדֻמָּה הוא שיר שכתבה רותי ספרוני שהלחין יאיר רוזנבלום וביצעה להקת הנח"ל.

השיר נכלל בתוכניתה ה-21 של להקת הנח"ל, "קרנבל בנח"ל". סולן השיר היה מוטי פליישר, ושאר הזמרים היו מירי אלוני, מאיר פניגשטיין, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אלי מגן, אופירה גלוסקא ועמוס טל שיר.

השיר יצא לאור בתחילת 1969, ובפברואר 1969 הגיע לראש מצעד הפזמונים העברי השבועי של גלי צה"ל. במצעד השנתי תשכ"ט של קול ישראל דורג במקום ה־11. להקת הנח"ל זכתה באותו מצעד בתואר "להקת השנה".

להקת מופע הארנבות של ד"ר קספר ביצעה את השיר בעיבוד חדש. השיר שולב בשיר בשם "את לא מבינה", שכתבו והלחינו שי להב ואורן ברזילי. את השיר בגרסה זו עיבדו דודי לוי וכל חברי הלהקה: להב, ברזילי, איציק רייזנברג וצביקה כהן.

השיר נכלל באלבום הבכורה של הלהקה, "מופע הארנבות של ד"ר קספר", והגיע למקום ה-21 במצעד השנתי תשנ"ג (1993).

השיר נכלל בפרסומת לגבינת "נעם" של טרה, בכיכובו של מנשה נוי.

גבעת התחמושת (שיר)

גבעת התחמושת הוא שיר עברי המנציח את הקרב המפורסם על גבעת התחמושת בירושלים במלחמת ששת הימים. השיר נכתב על ידי יורם טהרלב, הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ובוצע על ידי להקת פיקוד מרכז בתוכניתה "איפה המרכז". השיר התפרסם מספר חודשים לאחר תום המלחמה והפך כמו שירים עבריים נוספים הקשורים למלחמות ישראל לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית.

האם השלישית

האם השלישית היא בלדה עברית מאת נתן אלתרמן שראתה אור לראשונה בכתב העת "גזית" ב-1934 ובנוסח שונה מעט בספר שיריו הראשון, "כוכבים בחוץ" (1938). השיר הולחן פעמיים, ב-1970 על ידי נעמי שמר (נוסח זה נכלל באלבום הבכורה של שלמה ארצי) וב-1973 על ידי יאיר רוזנבלום עבור להקת גייסות השריון עם הסולנית עירית בולקא. ב - 1999 הוקרא השיר על ידי יוסי בנאי על רקע לחן מאת יונתן בר גיורא ובביצועו של אהרוני בן ארי בגיטרה, במסגרת הפרויקט "פגישה לאין קץ: יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן". כל הגרסאות המולחנות הן לפי הנוסח המופיע ב"כוכבים בחוץ". השיר (בעיקר בגירסת יאיר רוזנבלום) מושמע ברדיו ובטקסים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בשנת 1938 הלחין גם מרדכי זעירא גרסה משלו לשיר, שבוצע בדקלום על ידי רעייתו של אלתרמן, רחל מרכוס, וכן נכתבה בהשראתו מוזיקה קונצרטנטית על ידי יחזקאל בראון.

הלהקה

הלהקה (1978) הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של אבי נשר. הסרט זכה להצלחה רבה בבתי הקולנוע בארץ, בעת צאתו לאקרנים צפו בו כ-504,000 צופים והוא אף הגיע למקום ה-37 ברשימת 50 שוברי הקופות בארצות הברית. את הסרט ליווה המלחין והמעבד יאיר רוזנבלום, שהיה מנהלה המוזיקלי של להקת הנח"ל והלחין את השירים ששרה הלהקה ומופיעה איתם גם בסרט. הסרט מלווה בשירי הלהקות הצבאיות של אותה תקופה והשתתפו בו זמרים ושחקנים צעירים יוצאי הלהקות שהפכו עם השנים לאמנים חשובים, בהם: גידי גוב, מאיר סוויסה, דפנה ארמוני, גלי עטרי, ששי קשת וטוביה צפיר. השירים הוקלטו מחדש על ידי שחקני הסרט בעיבודיו של רוזנבלום.

מרכזו של הסרט - סכסוך ומרד בלהקה בעקבות חילוקי דעות על סולו וכבוד - מבוסס על אירועים אמיתיים, ובהם "המרד הגדול" שהתחולל בלהקת הנח"ל ב-1971, במהלך החזרות לקראת מופע גדול במלאת 30 שנה לייסודו של הפלמ"ח. את המופע ניהל יאיר רוזנבלום, שגם הלחין את רוב השירים בו, ובהם השיר מסביב למדורה שכתב נתן אלתרמן במלאת לפלמ"ח שבע שנים. רוזנבלום ייעד את הסולו בשיר לגידי גוב, אך היותו זמר חדש בלהקה הביאה למחלוקת קשה, שהביאה לפרישת רוזנבלום מהפקת המופע. בעקבות זאת העביר רוזנבלום את השיר אל צוות הוי חטיבת הצנחנים ושלישיית פיקוד המרכז עם הסולנית דורית ראובני, והוא הושר על ידם במשותף.

הלהקה (פסקול)

הלהקה הוא פסקול מאת יאיר רוזנבלום לסרט ישראלי בשם זה. רוב השירים בפסקול אינם שירים מקוריים והם עובדו לגרסת הסרט על ידי רוזנבלום, שהלחין את מרביתם.

ונתנה תוקף

וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה נאמר הפיוט בחזרת שליח הציבור על תפילת העמידה, בסמוך לקדושה. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני תפילת העמידה של תפילת מוסף, בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל.

הפיוט "ונתנה תוקף" נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים ביותר בימים הנוראים ובתפילה היהודית בכלל. הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל, ואת אפסות האדם מולו. מסורת מהמאה ה-12 מייחסת אותו לדמות מהמאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא (מיינץ). הפיוט זכה ללחנים רבים, ובדורות האחרונים חדר גם למחזורים ספרדיים.

ישנן בנות

ישנן בנות הוא שיר שכתב יורם טהרלב ללחן של יאיר רוזנבלום, לתוכנית העשרים של להקת הנח"ל "הנחלאים באים, הנחלאים באים" בשנת 1967. השיר בוצע על ידי בנות להקה, כשהסולנית הייתה שולה חן.

השיר מתאר בצורה הומוריסטית את עולמן של בנות קלות דעת, צרות אופקים והמוניות; והוא כתוב כמו לא מעט שירים אחרים שלו - בגוף ראשון נקבה, כאשר הדוברת מתיימרת לא להיות כמו אותן בנות ומתנהגת בסוף בדיוק כמותן ("אני קוראת זאת עד הסוף אבל יודעת שזה בלוף"):

ביצוע מאוחר יותר, שזכה להצלחה רבה משנת 1994 היה של דנה אינטרנשיונל, בעיבוד חדשני (עופר ניסים), שכולל קטע ממארש צה"ל בלחנו של יואב תלמי, כאשר הושמטו מספר בתים וסדרם השתנה.

להקת הנח"ל

להקת הנח"ל היא הלהקה הצבאית הידועה והמצליחה מבין הלהקות הצבאיות והראשונה שהוקמה בצה"ל. הלהקה, שנחשבת לממשיכת הצ'יזבטרון, בלטה בתרומתה הרבה לזמר העברי בביצוע שירים רבים מפי מיטב היוצרים בארץ, והוציאה מבין שורותיה עשרות זמרים ובדרנים ידועים.

להקת חיל הים

להקת חיל הים היא להקה צבאית ישראלית שפעלה בשנים‏ 1961–1975. הלהקה נמנית עם הלהקות הצבאיות הראשונות שהוקמו בישראל. יוצאיה מוזמנים להופיע באירועים שונים. הלהקה מופעלת כיום במתכונת צוות הווי ובידור במפגשים פנימיים בחיל הים, ובהופעות מיוחדות לגיוס תרומות לצה"ל בחו"ל.

להקת פיקוד המרכז

להקת פיקוד המרכז היא להקה צבאית בצה"ל. הלהקה נוסדה ב-1953 על ידי קצין החינוך של פיקוד המרכז, רס"ן יצחק יצחקי, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית. הלהקה זכתה לשיא הצלחתה בתוכניות אותן ניהל הצמד דני ליטאי ויאיר רוזנבלום לאחר מלחמת ששת הימים.

רבים מבוגרי הלהקה היוו לאורך השנים חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו שלומית אהרון, נירה גל, עוזי חיטמן, אושיק לוי, רוחמה רז, טמירה ירדני, שייקה לוי, דודו זכאי, דורית ראובני, דני ליטאי, חדווה עמרני, אריה לבנון, יואל לרנר, גלית גיאת, דוד ד'אור, קובי רכט, מזי כהן, עידן אלתרמן, אלי גורנשטיין, נעמי פרומוביץ', עודד קוטלר, עפרה פוקס, יעקב מנדל ואחרים. גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שירתה בלהקה בתחילת שנות ה-70.

ליל חניה

ליל חניה הוא שיר שכתב נתן אלתרמן בתקופה הסמוכה למלחמת העצמאות או מיד לאחריה ופורסם לראשונה בקובץ השירים "עיר היונה" בשנת 1957.

מה אברך

מה אֲבָרֵךְ הוא פזמון עברי שנכתב על ידי רחל שפירא והולחן על ידי יאיר רוזנבלום. הפזמון היה לאחד משירי הזיכרון הידועים ביותר בתרבות הישראלית.

זהו שיר הספד המספר על עֶלֶם שאלוהים אמנם בירך אותו באינספור תכונות גוף ונפש נעלות, אך בסיום השיר נשמעת הקריאה:

שפירא, חברת קיבוץ שפיים, כתבה את השיר לאחר מלחמת ששת הימים לזכרו של בן כיתתה בקיבוץ, אלדד (דדי) קרוק, שנפל באותה מלחמה בקרב בשכונת שועפאט בירושלים, והוא בן 22. השיר התפרסם בחוברת זיכרון לקרוק שהופקה בקיבוץ, שכותרתה היא "לאלדד". לדברי שפירא, בשיר יש יסודות ביוגרפיים מדמותו של קרוק, כפי שהכירה אותו. רוזנבלום נתקל בשיר במקרה, בעברו על חומרי קריאה שונים שהתגלגלו לפתחו במהלך שהותו בבית ההארחה של הקיבוץ, לאחר תאונת דרכים שעבר. זהו השיר הידוע הראשון שכתבה שפירא.

הביצוע המקורי לשיר הושר על ידי להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זהר, נכלל בתוכניתה של הלהקה "וביום השלישי" בשנת 1968 והפך ללהיט. על פי אקו"ם, בעשר השנים שקדמו לשנת 2014 היה "מה אברך" (בביצוע זה, הנחשב למפורסם ביותר שלו) השיר המושמע ביותר ברדיו בימי זיכרון. מאז זכה השיר לביצועים רבים נוספים.

בשנת 2019 הוצא בול יום הזיכרון המעוצב על סמך השיר.

מסביב למדורה

מסביב למדורה הוא שיר עברי, שנכתב על ידי המשורר נתן אלתרמן והולחן על ידי המלחין יאיר רוזנבלום. הוא אחד השירים הידועים ביותר שנכתבו אודות הפלמ"ח ותרם לבניית המיתוס אודותיו.

מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תש"ל - ה'תשל"ט)

ערך זה עוסק במצעדי הפזמונים העבריים השנתיים שנערכו בין שנת ה'תש"ל ל-ה'תשל"ט.

מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תשכ"ג - ה'תשכ"ט)

ערך זה עוסק במצעדי הפזמונים העבריים השנתיים שנערכו בין שנת ה'תשכ"ג ל-ה'תשכ"ט.

נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי

נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי (או בשמו המלא "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה") הוא שיר העוסק בהעפלה שפרסם נתן אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" מיום 15 בינואר 1946.

פסטיבל הזמר והפזמון

פסטיבל הזמר והפזמון הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל. הפסטיבל הראשון נערך ב-1960 והאחרון ב-1980.

את התחרות יזם ישראל דליות שפנה באמצעות יצחק שמעוני להנהלת קול ישראל והם הוזמנו למחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה, בראשו עמד באותם ימים טדי קולק. עם השנים נוצרה מסורת של קיום הפסטיבל במוצאי יום העצמאות, ובפועל הוא נעל את אירועי היום.

במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק בפסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).

בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מרבי. לאחר פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית ב-1969 הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.

שיר לשלום

"שיר לשלום" הוא פזמון שנכתב בידי יעקב רוטבליט והולחן בידי יאיר רוזנבלום. הושר במקור בשנת 1969, בימי מלחמת ההתשה, על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה "שא לשלום" ("היאחזות הנחל בסיני"), עם הסולנית מירי אלוני.

שיר של יום חולין

שיר של יום חולין הוא שיר של הזמרת אילנית, שכתבה המשוררת והפזמונאית רחל שפירא והלחין יאיר רוזנבלום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.