יאיר לפיד

יאיר לפיד (נולד ב-5 בנובמבר 1963, י"ח בחשוון ה'תשכ"ד) הוא חבר הכנסת מטעם "כחול לבן", מייסד ויושב-ראש מפלגת "יש עתיד". כיהן כשר האוצר בממשלת ישראל השלושים ושלוש. סופר, בעל טור, תסריטאי, שחקן, מחזאי, פזמונאי ומנחה טלוויזיה לשעבר.

יאיר לפיד
Yair Lapid - portrait
מדינה ישראל  ישראל
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי, סופר, בעל טור, מנחה טלוויזיה, שחקן
מפלגה יש עתיד
סיעה יש עתיד, כחול לבן
בת זוג ליהיא לפיד
www.yairlapid.org.il
שר האוצר
בממשלה ה-33
18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
(שנה ו-37 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – מכהן
(6 שנים ו-32 שבועות)
כנסות 1921
תפקידים בולטים
יו"ר מפלגת יש עתיד

ביוגרפיה

לפיד הוא בנם של העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד, ניצול שואה יליד יוגוסלביה, והסופרת והמחזאית שולמית לפיד. סבו הוא העיתונאי דוד גלעדי. הוא נולד בתל אביב ובילדותו התגורר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו, בו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יגאל לב, שבתאי דון-יחיא, נפתלי קראוס ודוד לאזר. גדל והתחנך בתל אביב ובלונדון. בנעוריו למד בגימנסיה העברית הרצליה, אך לא קיבל תעודת בגרות[1]. אחותו הבכורה, מיכל דורבן, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1984. בצעירותו היה מתאגרף חובב[2].

את רוב שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון "במחנה", בין השנים 1982 ל-1985. לאורך השנים העלה לפיד גרסאות שונות בקשר לתחילת שירותו ונסיבות העברתו ל"במחנה"[3][4]. לפי גרסה אחת החל את שירותו בחיל השריון, ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה סבל התקף אסתמה כתוצאה מרימון עשן שפגע בקרבתו במהלך הנחתת מסוק[4][5]. לפי גרסאות מאוחרות יותר החל את שירותו בנ"מ וסיבת התקף האסתמה, שבעקבותיו עבר לשרת ככתב צבאי, הייתה חשיפה לאובך ולאבק בטירונות[4][6].

באמצע שנות ה-80 נישא לתמר פרידמן, ולהם בן[7]. ב-1990 נישא בשנית, לצלמת ליהיא מן, לימים עיתונאית וסופרת, ולהם בן ובת אוטיסטית. מתגורר ברמת אביב ג', תל אביב.

בשנת 2011 התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בתוכנית לפרשנות ולתרבות למרות שאינו בעל תואר ראשון, אך משהתפרסם הדבר אסרה המועצה להשכלה גבוהה על האוניברסיטה לקבל ללימודי דוקטורט מועמדים שאינם בוגרי אוניברסיטה.[8][9].

לפיד פעיל[דרושה הבהרה] בעמותת "על"ה" לסיוע לבעלי צרכים מיוחדים, בעמותת "ילדים בסיכון" למען ילדים אוטיסטים, ועמותת "קרן להתחדשות בחינוך לנוער" (YRF) לעידוד החינוך בקרב מעוטי יכולת[דרוש מקור]. בשנים 2004–2006 שימש כיו"ר עמותת ידידי "מפת"ן צפת". בשנת הלימודים תש"ע העביר שיעורי העשרה בתקשורת בתיכון ביפו[10].

הוא הנחה את האירוע "שרים בכיכר" בערב יום הזיכרון בכיכר רבין, עד שנכנס לפוליטיקה.

הוא בעל חגורה שחורה דאן 3 בקראטה[11].

ב-2008 כתב בטורו בעיתון כי אינו רפורמי, אך הוא מתפלל זה שנים בבית כנסת רפורמי[12].

על פי דירוג פורבס, ב-2019 הונו מוערך בשווי של כ-25 מיליון שקל, והוא הפוליטיקאי השמיני בדירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל[13]. על פי אותו פרסום, שוויו של הבית בו הוא מתגורר עם רעייתו מוערך בכ־8–9 מיליון שקל[14].

איש תקשורת

Over The Ocean third
יאיר לפיד בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", 1991

לפיד שירת בכתב העת "במחנה". עם שחרורו מהצבא החל לעבוד ככתב בעיתון "מעריב" ופרסם שירה בכתבי עת ספרותיים.

בשנת 1988 מונה לעורך המקומון התל אביבי "עיתון תל אביב" מקבוצת "מעריב". בשנת 1991 החל לכתוב טור שבועי במגזין סוף השבוע, תחילה ב"מעריב" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות". הטור נכתב בקביעות במשך תשע עשרה שנה, עד לפרישתו לפוליטיקה באוקטובר 2012.

בשנת 1991 השתתף בתפקיד משנה בסרט הישראלי "מעבר לים" וב-1994, בסרט "שירת הסירנה".

ב-1993 החל להנחות את "סופשבוע", תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, ששודרה בליל שבת. בשנים 19951997 הנחה את התוכנית "סוגרים שבוע" באותה המשבצת.

בשנת 1997 עבר לפיד לגור בארצות הברית לחצי שנה, לאחר שהתמנה למנהל מחלקת הטלוויזיה בחברת "ניו ריג'נסי" של המיליארדר ארנון מילצ'ן[15][16].

בשנים 19971999 הנחה את תוכנית הראיונות "יאיר לפיד חי בעשר", ששודרה מדי ערב בערוץ 3 בכבלים. בשנים 20002007 הנחה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית "רשת", את תוכנית האירוח הפופולרית וזוכת פרסי "מסך הזהב", "יאיר לפיד". במקביל, שידר בהתנדבות בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה מארחות", יחד עם דפנה שפיגלמן, עורכת תוכנית הטלוויזיה שלו.

ב-2003 החל לשמש כפרזנטור של בנק הפועלים[17], וקיבל על השתתפותו בקמפיינים הפרסומיים של הבנק כ-220 אלף דולר לשנה. לאחר שנבחר להגיש את מהדורת "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 נאלץ בהוראת הרשות השנייה לוותר על החוזה עם הבנק[18].

ב-2004, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה חייב את "ידיעות אחרונות" למכור את המניות שלה ב-"רשת", פורסם כי לפיד סייע לכאורה למילצ'ן לגבש עסקה להשגת רוב בבעלות המניות על החברה, לפני מכרז לקבלת זיכיון להפעלת ערוץ 2[19]. לפיד, אשר מונה כשבוע לפני כן לחבר בצוות המכין את חברת "רשת" למכרז, הכחיש את מעורבותו במהלך ואמר כי ארנון מוזס, הבעלים של "ידיעות", וארנון מילצ'ן מכירים כ-20 שנה.

בינואר 2008 החל בהגשת מהדורת "אולפן שישי" במקום אהרון ברנע. הצהרתו על כך שיפרוש לפוליטיקה ביוני 2010 העלתה לסדר היום את "חוק לפיד" - לפיה איש תקשורת שיבקש להתמודד בבחירות לכנסת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה[20].

ידיעות אחרונות

לפיד היה בעל טור שבועי קבוע במוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", "7 ימים". בטור זה, כתב לפיד על מגוון נושאים, ונגע בענייני זהות, תקינות שלטונית, ונושאים חברתיים, תוך שהוא מציג השקפת עולם ליברלית. המאייר הקבוע של הטור היה יזהר כהן. לקט מטוריו של לפיד הופיע בספר "עומדים בטור", שיצא לאור בשנת 2005. לקט נוסף, בשם "שוב עומדים בטור", יצא לאור בשנת 2011. בין שלל טוריו שזכו להד ציבורי:

  • ב-16 בנובמבר 2007, עם ההכרזה על מיזם "עם הספר" של "הוצאת ידיעות אחרונות", פרסם לפיד טור בן שלושה עמודים על הסדרה המתוכננת, שלה שותפים העיתון המעסיק אותו, המו"ל שבו יוצאים לאור ספריו, והבנק שאותו הוא מפרסם. לפיד ציין "העובדה שאני כותב עליו היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית" והסביר "אף אחד לא דרש ממני לכתוב עליו, הוא רק הוצג בפניי ומיד התנדבתי לשווק אותו". באופן חריג פורסם טור זה גם באתר ynet[21].
  • ב-6 ביוני 2008, חמישה ימים לאחר הלווייתו של אביו, יוסף לפיד, פרסם לפיד טור ובו תיאור מפורט ואף אינטימי של ימיו האחרונים של אביו.
  • בעקבות טור שכתב ב-2006, נתבע לפיד על ידי חננאל דיין בגין הוצאת דיבה והפרת חוק הגנת הפרטיות[22]. בית משפט השלום פסק פיצויים, אולם ההליך המשפטי הסתיים בדחיית תביעתו של דיין[23].
  • ב-13 בינואר 2012 פרסם לפיד טור בו פירט את משנתו והסביר מדוע החליט לעזוב את הכיסא של מגיש התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2. הוא העלה לסדר היום הציבורי את השאלה "איפה הכסף?", והגדיר את עצמו כנציג מעמד הביניים: "מדוע דווקא המעמד היצרני, משלם המיסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף?", כתב. הוא הוסיף והאשים את המנגנונים הממשלתיים הבזבזניים והסחטנות הפוליטית שהובילו למחאת האוהלים ב-2011.

יוצר

בשנת 1986 עבד כמפיק ועורך סרטים בחברה בבעלות ארנון מילצ'ן בהוליווד[24]. שנים לאחר מכן, כתב שתי סדרות טלוויזיה: הסדרה לנוער "החופש האחרון" ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1989 וסדרת הדרמה "חדר מלחמה", ששודרה בערוץ 2 בשנת 2005[25].

כתב אחד עשר ספרים, בהם ספרי המתח "הראש הכפול", "החידה השישית", "האשה השנייה", הרומן "שקיעה במוסקבה" והביוגרפיה של אביו "זכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד". כמו כן כתב לפיד את הפזמונים למחזמר "מלך היהודים" מאת הסופרת דבורה עומר. כן כתב לפיד את המחזה "הגיל הנכון לאהבה", אשר הוצג בתיאטרון הקאמרי בבימויו של רוני פינקוביץ'[26]. בנוסף עסק לפיד בכתיבת שירים, בעיקר בנושאי זוגיות והחברה הישראלית. לפחות 22 משיריו הולחנו[27], 17 מתוכם על ידי חברו רמי קלינשטיין. מרבית שיריו בוצעו על ידי רמי קלנשטיין וריטה. שיריו הבולטים כוללים את השירים "לבכות", "שיר אהובת הספן" (בביצועה של ריטה) ו"גרה בשינקין" (בביצועה של להקת מנגו). בנוסף, הוא גם תרגם את שירו של בוב דילן "צעיר לנצח", שהולחן על ידי רמי קלינשטיין[28]. לפיד גם הופיע עם קלינשטיין במופע של הגיגים ושירים. ב-19 באוקטובר 2016 הצטרף לרמי קלינשטיין וקרן פלס במופעם המשותף כאשר שרו את "צעיר לנצח"[29].

פעילות פוליטית

בתחילת 2010 התרבו פרסומים באמצעי תקשורת באשר לאפשרות כי ייכנס לפוליטיקה. בפברואר 2010, בעת ריאיון עם אייל ברקוביץ בשידור חי, ביטל לפיד את פנייתו של ברקוביץ אליו, שיפתח בקמפיין לבחירתו כראש הממשלה. בעקבות הפרסומים כתב למעסיקיו - הנהלת חברת החדשות של ערוץ 2 - כי הוא "לא הולך לפוליטיקה" כרגע, וכי ייתן התראה של שישה חודשים אם ירצה לעשות כן[30]. בינואר 2012, במקביל לניסיון לקדם בכנסת הצעת חוק "צינון" לעיתונאים, לקראת כניסתו לחיים הפוליטיים[31], הודיע לפיד על עזיבת חברת החדשות של ערוץ 2 והצטרפותו לפוליטיקה[32]. בעקבות הצטרפותו למירוץ לפוליטיקה, חוקק בכנסת חוק (שכונה "חוק לפיד 2") הדורש ממועמדים לכנסת דיווח על תרומות וניהול חשבון בנק שקוף[33].

הקמת יש עתיד

Israeli legislative election, 2015, Yair Lapid
דיוקן של לפיד על שילוט מפלגת יש עתיד

ב-29 באפריל רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד - בראשות יאיר לפיד"[34]. ב-1 במאי נערך הכנס הראשון של המפלגה, שבו הציג את עיקרי המצע שלה. לפי תקנון המפלגה, יושב ראש המפלגה יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, יחליט בסוגיות פוליטיות כגון הצטרפות לקואליציה, וליושב הראש המייסד (לפיד) מובטח תפקיד יושב הראש עד תום כהונתה של הכנסת העשרים - מועד שבהמשך עודכן לעד תום כהונתה של הכנסת העשרים ואחת[35] ולאחר מכן עד לתום כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים[36].

לפיד הגדיר את המפלגה שהוא עומד בראשה, "יש עתיד", כמפלגת מרכז שתדאג למעמד הביניים ומאמינה שיש לשנות את סדרי העדיפויות הנהוגים במדינה, על ידי מתן דגש על חינוך חילוני, שינוי שיטת הממשל ומלחמה בשחיתות הציבורית. לפיד הצהיר, שיפעל לגיוס לצה"ל או לחלופין שירות אזרחי של כלל האוכלוסייה, במקביל להעלאת אחוז המועסקים בקרב חרדים וערבים. בנוסף, הצהיר שיפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר על ידי צמצום מספר שרי הממשלה על ידי חקיקת חוק שיגביל מספר השרים ל-18, העלאת אחוז החסימה, שיפור השרות לאזרח וחיזוק שלטון החוק. תוכניתו המדינית כללה פינוי התנחלויות קטנות במסגרת הסדר שתי מדינות לשני עמים, שיכלול החלת הריבונות הישראלית על אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים[37]. לפיד הודיע כי לא יהיו במפלגתו פוליטיקאים מכהנים, אם כי בנובמבר 2012 סיפר כי הציע לציפי לבני את המקום השני ברשימת מפלגתו.

בבחירות לכנסת ה-19 התמודד תחת הסלוגן 'איפה הכסף?' והוביל את מפלגתו להישג בולט, כאשר זכתה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה. כשנשאל לאחר הבחירות, השיב שהוא מניח שבבחירות הבאות יתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה וינצח[38]. ב-5 בפברואר 2013 החל את כהונתו כחבר הכנסת. ב-15 במרץ 2013 חתם על הסכם קואליציוני מול "הליכוד ביתנו" על הקמת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, שבמסגרתו הוחלט כי יכהן כשר האוצר. ב-18 במרץ 2013 נכנס לתפקידו.

באפריל 2013 נכלל ברשימת "100 המשפיעים ביותר בעולם" של "טיים מגזין". בנימוק לבחירה נכתב כי "אם העולם באופן כללי רואה את ישראל דרך הסכסוך שלה עם הפלסטינים, לפיד מייצג באישיותו את הפוקוס הפנימי של האומה"[39].

בדצמבר 2013 נבחר לפיד לרשימת 100 ההוגים של "פוריין פוליסי". לפיד דורג במקום ה-31 ברשימה, על כך ש"קרא תיגר על הגוש האורתודוקסי המשפיע"[40].

שר האוצר

Tel Aviv Stock Exchange, Yair Lapid, US Ambassador, Reception (8720693010)
יאיר לפיד בפגישתו עם מושל מדינת מרילנד, מרטין אומאלי
John Kerry visit to Israel December 4-6, 2013. Lapid (11232569904) (cropped)
יאיר לפיד נפגש עם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי בעת ביקורו בישראל, דצמבר 2013

ב-18 במרץ 2013 החל לפיד לכהן כשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד, הקים לפיד מועצה מייעצת המורכבת מחמישה אנשי כלכלה מן האקדמיה ומהמגזר העסקי: פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, ענת לוין, קובי הבר (ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי) ופרופ' צבי אקשטיין (דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה)[41].

ב-7 במאי 2013, על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הציג לפיד הצעה לתקציב דו-שנתי לשנים 2013–2014, תקציבו הראשון כשר האוצר. במהלך 2013 המע"מ הועלה מ-17% ל-18%, הועלה המיסוי על סיגריות (כ-3 ש"ח לחפיסה) ואלכוהול, וקוצצה קצבת הילדים. החל מ-2014 נקבע, בין השאר כי מס חברות יעלה מ-25% ל-26.5%, יוטל מס רכישה חדש על רכישת דירה שנייה (כולל החלפת דירה) שיהיה 3.5% החל מהשקל הראשון. בנימוק של העדר הכשרה לשוק העבודה יופחת או יבוטל תקצוב בתי הספר החרדיים, תקציב הישיבות יקוצץ בכ-40% (400 מיליון ש"ח בשנת 2014), יידחו מיזמים בתחום התשתיות ויופחתו תוספות המיועדות למשרד החינוך[42].

בנובמבר 2013 הושקה ברשות החברות הממשלתיות נבחרת הדירקטורים[43] - מאגר מועמדים לאיוש דירקטוריונים בחברות הממשלתיות.

מתחילת דרכו הפוליטית הצהיר לפיד שמעמד הביניים אינו יכול לשאת עוד "בנטל המעמסה של הציבור החרדי" ושיפעל לשילובם בצבא, בשירות האזרחי ובשוק העבודה[44], לאחר התמנותו לשר אוצר נקט במהלכים בכיוון זה. הוא קיצץ כמחצית התקציב לישיבות החרדיות וביקש לקצץ את התקציב הממשלתי והמוניציפלי לבתי ספר חרדיים, ולבטלו לגמרי אם לא ישתתפו בתוכנית הליבה[45][42], הוביל את "החוק לשוויון בנטל" ואיים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות[46], כמו כן העביר בממשלה שינוי הדרגתי בכללי השתתפות המדינה בהוצאות מעונות יום ומשפחתונים, לפיו נדרש מיצוי כושר השתכרות כתנאי לקבלת סבסוד מעונות יום[42] וביטול הדרגתי של הבטחת הכנסה למשפחות אברכים[42]. לפיד הודיע שהחוק שיזם לפטור מתשלום מע"מ ברכישת דירה יחול רק על מי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי[47]. הצעת האוצר לתקציב 2015 כללה ביטול של התמיכות הניתנות על ידי המשרד לשירותי דת להקמת מבני דת חדשים, בסך 25 מיליון ש"ח לשנה[48] בתגובה התעוררה כנגדו התרעמות רבה בחוגים חרדיים, והוא הותקף על יחסו לציבור זה[49]. בין יתר התבטאויות חריפות, המנהיג הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן קרא לו עמלק[50]. לפיד האשים את העיתונות החרדית בהסתה נגדו[51].

עם הקמת הממשלה התמנה לפיד גם לראשות "קבינט הדיור", ועדה בה חברים חברי ממשלה וגורמים מקצועיים, שהוקמה לצורך תיאום וקידום פתרונות דיור. יוזמתו המשמעותית ביותר של לפיד בתפקיד זה הייתה הנהגת מע"מ אפס על רכישת דירה ראשונה מקבלן, לזכאים. יוזמה זו ספגה ביקורת עזה מצד מומחים רבים, ובהם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי באוצר שהתפטר במחאה[52], נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג[53], ומנכ"לי משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין[54] וירום אריאב[55].

עיתונאים הצביעו על טעויות עובדתיות בכתיבתו ובהתבטאויותיו של לפיד, החל מימיו כעיתונאי[56] וכלה בהסבריו להחלטות מיניסטריאליות שקיבל[57].

לפיד היה חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

ב-2 בדצמבר 2014 פוטר מהממשלה, יחד עם ציפי לבני, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו[58].

חבר אופוזיציה

Herzliya Conference 2016 2007
לפיד נואם בכנס הרצליה
יאיר לפיד - כנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר-2
יאיר לפיד בכנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר

בבחירות 2015 הוביל את מפלגתו תחת הסיסמה של 'מלחמה בשחיתות'. המפלגה נחלשה וקיבלה בבחירות 11 מנדטים. לאחר הבחירות סירב להיכנס עם "הליכוד" למשא ומתן קואליציוני, נותר באופוזיציה והכריז שוב על מועמדותו לראשות הממשלה. בתקופה זו ביטא עמדות ניציות יותר[59], ובלשונו: "אנחנו מפלגת מרכז אפילו עם נטייה קלה ימינה"[60]. בין השאר אמר: "ארגון 'שוברים שתיקה' חותר תחת מדינת ישראל וגורם לה נזק כבד מאוד מבפנים ומבחוץ"[61].

ביוני 2016 נקנס על ידי ועדת האתיקה של הכנסת בגין היעדרותו ממשכן הכנסת ב-32 מתוך 75 ימי הישיבות במושב החורף[62]. לפניית מיזם מאה ימים של שקיפות באשר להיעדרויותיו, השיב לפיד כי רוב פעילותו היא בוועדת החוץ והביטחון ובעיקר בוועדת המשנה לשירותים החשאיים, שישיבותיה אינן מופיעות ברשומות. מבדיקת המיזם, לפיד הגיע לעשר מתוך 177 ישיבות במליאת וועדת החוץ והביטחון, ול-32 מתוך 98 ישיבות ועדות המשנה - הנוכחות הנמוכה ביותר בקרב חבריה[63].

במאי 2017 הוטלו על מפלגת "יש עתיד" קנסות בסך 40,000 ש"ח על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, על שהפרה את חוק הגנת הפרטיות לשם משלוח תעמולת בחירות על פי רשימות של ניצולי השואה שקיבלה המפלגה מקולט אביטל, לבקשתו של לפיד[64].

במסגרת סיכומי החקירה של המשטרה בפברואר 2018 בתיק 1000 בעניינו של בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, הודיעה המשטרה כי לפיד הוא עד מרכזי בתיק זה[65]. הוא העיד במשטרה כנגד נתניהו כי פעל לקדם חקיקה שתאריך את תקופת פטור המס לתושב חוזר בישראל על הכנסות בחו"ל, ל-20 שנה (במקום 10 שנים), בעוד לפיד כשר האוצר הסתייג מהשינוי[66].

הסברה ומאבק בחרם

כחבר האופוזיציה הרבה לבקר את מדיניות הממשלה, אך גם עסק בהסברה פרו-ישראלית בחו"ל. ביוני 2015 נאם בוושינגטון ב-AJC Global Forum 2015 של הוועד היהודי-אמריקני[67]. בנוסף, נפגש עם יועץ הבית הלבן לענייני המזרח התיכון, רוברט מאלי. לפיד הציג בפניו את היוזמה המדינית שלו לכינוס ועידה אזורית ושוחח איתו על המלחמה נגד ה-BDS[68]. ביולי 2015, על רקע ההצבעה הצפויה על דו"ח 'צוק איתן', לפיד שלח מכתב ל-30 שגרירי מדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם בו ביקש שיתנגדו להצעה הפלסטינית[69]. באוקטובר 2015, נסע ללונדון, אנגליה, בה התראיין ל-BBC ונפגש עם שרים וחברי פרלמנט בבית הלורדים, ביניהם שר החוץ הבריטי, פיליפ המונד[70]. באותו החודש נועד גם עם שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, על רקע ההצעה הצרפתית למועצת הביטחון להציב משקיפים בין-לאומיים בהר הבית[71]. בנובמבר 2015, כינס במהלך ביקור בברלין עשרות חברי פרלמנט מאירופה על מנת לגייס אותם למאבק נגד תופעות החרם על ישראל[72]. בדצמבר 2015, פנה במכתב חריף לראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, וביקש ממנו לגנות את אמירותיו של ראש עיריית סאנטגוטהארד בהונגריה אשר האשים את ישראל כי היא עומדת מאחורי פיגועי נובמבר 2015 בפריז[73]. באותו חודש הפיץ חוברות הסברה נגד ה-BDS[74] אשר בהמשך תורגמו לשפות נוספות כמו אנגלית, רוסית וצרפתית[75].

בינואר 2016, נפגש בבריסל עם בכירי האיחוד האירופי, בראשם פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי במטרה להוביל מהלך רחב נגד הפעילות של ה-BDS ותופעות החרמות נגד ישראל[76]. בפברואר 2016, קיים יחד עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן כנס כחלק ממאבק בתנועת ה-BDS תחת הכותרת "נלחמים על מעמדה הבינלאומי של ישראל"[77]. באותו חודש התפרסם כי לאחר ששוחח עם בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, על כרזות אנטי ישראליות שנתלו על קרונות הרכבת התחתית בעיר, האחרון השיב כי יפעל להורידן[78]. במרץ 2016, יזם הפגנה בת מאות משתתפים פרו-ישראלים, מול בניין מועצת זכויות האדם, בז'נבה שבשווייץ, נגד קבלת שורה של החלטות אנטי-ישראליות[79]. ביוני 2016, לאחר פיגוע הירי במתחם שרונה, ליווה משלחת שגרירים במקום בו בוצע הירי, תחת הסיסמה "תומכים בישראל, מגנים את הטרור"[80]. באוגוסט 2016, הוביל עצרת תמיכה למען ישראל בסטוקהולם, שוודיה, עם מאות תומכי ישראל, חברי פרלמנט שוודים ונציגי הקהילה היהודית. העצרת נערכה בעקבות התגברות הקולות האנטישמיים באירופה, על רקע קמפיין של תנועת ה-BDS ופעילות פרו פלסטינית מטעם משרד החוץ השוודי[81]. באותו יום קרא לאזרחי ישראל למחות בעמוד הפייסבוק של נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, בעקבות החלטת ממשלתו להגדיר את תל אביב כבירת ישראל באטלסים שנמצאים בשימוש במדינה[82].

בנובמבר 2017 קיים תדרוך בוועדת החוץ בפרלמנט ההולנדי על האתגרים הביטחוניים והבינלאומיים של מדינת ישראל[83]. בפברואר 2018 קיים סדרת פגישות עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ושגרירים לאיחוד, במטרה לגייסם להוצאת ארגון חזבאללה מחוץ לחוק באירופה[84]. במהלך ביקורו פתח תערוכת הקריקטורות של פרויקט הקריקטורות הישראלי TICP שנלחם באנטישמיות של ה-BDS. התערוכה יועדה להצגה בפרלמנט האירופי, אך הפרלמנט ביטלה בנימוק שהיא שנויה במחלוקת. בעקבות זאת, הועברה התערוכה בחסות הוועד היהודי-האמריקאי וחברי פרלמנט אירופאים לבניין סמוך בבריסל[85].

באפריל 2018 נפגש עם עשרות חברים בפרלמנט הגרמני, בהם נשיא הבונדסטאג, וולפגנג שויבלה ובכירים נוספים, במטרה לשכנעם להוצאת ארגון חזבאללה, כולל הזרוע המדינית שלו, מחוץ לחוק באירופה[86]. במהלך הביקור השתתף לפיד בהפגנה נגד האנטישמיות שנערכה בברלין בשם "ברלין חובשת כיפה"[87].

כחול לבן

Blue and White2
יאיר לפיד (ימין) יחד עם בני גנץ, הקמת כחול לבן

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת התאחדה מפלגת יש עתיד עם חוסן לישראל ותל"ם לרשימה משותפת בשם "כחול לבן". בתהליך האיחוד הוחלט כי בני גנץ, יו"ר מפלגת חוסן לישראל וראש הרשימה, יכהן ראשון כראש ממשלה וכעבור שנתיים וחצי יחליפו לפיד[88]. כחול לבן קיבלו בבחירות לכנסת, שנערכו באפריל 2019, 35 מנדטים.

ב-5 באפריל 2019 התארח בארמון האליזה בפריז בהזמנת נשיא צרפת עמנואל מקרון. הם דנו במצב במזרח התיכון, באיום האיראני ובמאבק בביטויי אנטישמיות באירופה[89].

ספריו

קישורים חיצוניים

כתבות:

ראיונות:

מכּתביו:

על ספריו:

הערות שוליים

  1. ^ אטילה שומפלבי, יאיר לפיד: 'לא מצאו עליי כלום, אז המציאו סיפור', באתר ynet, 29 בינואר 2012
  2. ^ שקד זיכלינסקי, ‏לא קצין, אבל ג'נטלמן, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בינואר 2012‏
  3. ^ עודד ירון, איפה שירת יאיר לפיד לפני "במחנה"? לא בטוח שהוא בטוח, באתר הארץ, 22 במאי 2018
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 רוית הכטהפרוטקציה בצבא, הסטירה שחטף והשעבוד לסקרים. מה יאיר לפיד בעיניך?, באתר הארץ, 22 במאי 2018
  5. ^ ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור, ראיון באתר "פרספקטיבי"
  6. ^ יאיר לפיד חושף את עברו הקרבי: "שירתתי בנ"מ והודחתי בגלל אסטמה", באתר מעריב השבוע, 18 באוקטובר 2017
  7. ^ ליאת בר סתו, ‏היורשים לבית לפיד, באתר ‏mako‏‏, ‏29 במרץ 2018‏
  8. ^ טלילה נשר, איך התקבל לפיד ללימוד דוקטורט ללא תואר ראשון?, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  9. ^ טלילה נשר, לפיד בתגובה להחלטת המל"ג: לא צריך שום תואר, באתר הארץ, 31 בינואר 2012
  10. ^ יאיר לפיד, בקשת עזרה, באתר ynet, 29 בינואר 2010
  11. ^ יאיר לפיד באתר מפלגת יש עתיד
  12. ^ יאיר לפיד, מחפש בית כנסת, באתר "מיתרים - רשת לחינוך דמוקרטי"
  13. ^ כמה הם שווים? הפוליטיקאים העשירים בישראל 2019, באתר גלובס, ‏24 בפברואר 2019
  14. ^ רוני קרצנר, יאיר לפיד מראשי מפלגת "כחול לבן", בן 55. הון מוערך: 25 מיליון שקל, באתר גלובס, ‏24 בפברואר 2019
  15. ^ "לפיד, גם אתה ירדת מהארץ ב-1997 כדי לעבוד בארה"ב", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  16. ^ ניר נתן, ‏"יאיר לפיד ינהל את מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של ארנון מילצ'ן", באתר גלובס, 28 בינואר 1997
  17. ^ ענת ביין, ‏יאיר לפיד יוביל את פרסום בנק הפועלים, באתר גלובס, 5 במרץ 2003
  18. ^ עדי דברת, סופית: יאיר לפיד ויתר על בנק הפועלים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2007
  19. ^ הדר חורש, מילצ'ן קרוב להשתלטות על רשת; יוזם העסקה - יאיר לפיד, באתר הארץ, 2 ביולי 2004
  20. ^ נועם שרביט, ביום ראשון: חוק לפיד מגיע לוועדת השרים, באתר nrg‏, 18 ביוני 2010
  21. ^ יאיר לפיד, והגדת לבנך ולבתך גם, באתר ynet, 17 בנובמבר 2007
  22. ^ יהושע בריינר‏, הקללה של יאיר לפיד, באתר וואלה! NEWS‏, 8 בספטמבר 2008
  23. ^ ע"א 3271/09 חננאל דיין ואחרים נגד יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-26 באוקטובר 2015
  24. ^ כתבות ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור פרספקטיבי אונליין, presspectivi.goop.co.il
  25. ^ אהוד אשריחמ"ל בהילוך איטי, באתר הארץ, 2 בינואר 2005
  26. ^ איתן בר יוסף, עכבר העיר ת"א, הגיל הנכון לאהבה, באתר הארץ
  27. ^ * מילים לשירים של יאיר לפיד, באתר "שירונט"
  28. ^ מילות השיר "צעיר לנצח", באתר שירונט
  29. ^ רן בוקר, כשיאיר לפיד הצטרף לפלס וקלינשטיין על הבמה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2016
  30. ^ לי-אור אברבך, ‏יאיר לפיד להנהלת חדשות ערוץ 2: אני לא הולך לפוליטיקה, באתר גלובס, 14 ביוני 2010
  31. ^ יהונתן ליס, אופיר בר-זהר, בוטל דיון על חוק הצינון בגלל הצטרפות יאיר לפיד לפוליטיקה, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
  32. ^ עמית סגל, יאיר לפיד מצטרף לפוליטיקה, חדשות ערוץ 2 באתר "רשת", 8 בינואר 2012
  33. ^ מורן אזולאי, הכנסת אישרה סופית את "חוק לפיד 2", באתר ynet, 21 במרץ 2012
  34. ^ פנחס וולף‏, כיצד קוראים למפלגתו החדשה של יאיר לפיד?, באתר וואלה! NEWS‏, 29 באפריל 2012
  35. ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 56), כפי שהוצג באתר המפלגה בדצמבר 2015
  36. ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 56), כפי שהוא מוצג באתר המפלגה ביולי 2017
  37. ^ מטרות המפלגה באתר רשם המפלגות;
    אלי ברדנשטיין ועמרי מניב, יאיר לפיד קורץ לימין: יישא נאום באריאל, באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2012
    אריק בנדר, ‏לפיד ממשיך לשבור ימינה: "מעלה אדומים תמיד תהיה חלק מישראל", באתר מעריב השבוע, 4 בינואר 2016
    לפיד קורץ ימינה, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2016
  38. ^ מורן שריר, האיש שגר בקלישאה ואפילו לא מזיע, באתר הארץ, 29 בינואר 2013
  39. ^ Karl Vick, Yair Lapid: The 2013 TIME 100, Time, April 18, 2013
  40. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, יאיר לפיד ברשימת מאה ההוגים של "פוריין פוליסי", באתר וואלה! NEWS‏, 12 בדצמבר 2013
  41. ^ נחמיה שטרסלרעזרה מבחוץ: היועצים החדשים של יאיר לפיד, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2013
  42. ^ 42.0 42.1 42.2 42.3 התוכנית הכלכלית לשנים 2013–2014, באתר משרד האוצר
  43. ^ גיל קליאן, "נבחרת הדירקטורים": 13.7 אלף מועמדים, 31% מהם נשים, 3% - ערבים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2013
  44. ^ ישראל אהרון, ‏יאיר לפיד מדבר: "חשבנו שהחרדים נועדו למוזיאון", באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2011
  45. ^ יובל בגנו, באוצר וביש עתיד מכחישים: "הקיצוץ לישיבות החרדיות עומד בעינו", באתר "סופהשבוע", 23 בינואר 2014
  46. ^ יהונתן ליסלפיד מאיים: יהיה שוויון בנטל - או שהממשלה הזו תתפרק, באתר הארץ, 27 במאי 2013
  47. ^ נמרוד בוסו, צבי זרחיה, פורסמה הצעת חוק המע"מ: מי שלא שירת יסתפק בדירה במחיר של 600 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2014
  48. ^ הצעת תקציב המדינה לשנת 2015, עמוד 30
  49. ^ אבישי בן חיים, החרדים מפחדים מלפיד, מכבדים אותו ומתכוננים לסיבוב הבא, באתר "סופהשבוע", 27 באפריל 2013
  50. ^ קובי נחשוני, הרב שטיינמן: יאיר לפיד - עמלק, באתר ynet, 13 באוגוסט 2013
  51. ^ מורן אזולאי, לפיד: "משווים אותי להיטלר ומדברים על הסתה?", באתר ynet, 22 ביולי 2013
  52. ^ צבי זרחיה, מיכאל שראל: "הרבה מאוד אנשים ימותו בגלל מע"מ אפס", באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2014
  53. ^ רוני זינגר, קרנית פלוג: "תוכנית מע"מ אפס תביא לעליית מחירי הדירות", באתר כלכליסט, 7 ביולי 2014
  54. ^ אורי חודי, ‏נתניהו: להעביר את הצעת חוק מע"מ 0%, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014
  55. ^ "אגדת הילדים" של ירום אריאב על שר האוצר: "הווזיר יפה המראה והמעמפס", באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2014
  56. ^ עמנואל רוזן וב. מיכאל, ‏תיק תקשורת, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית, פרק 847, החל מהדקה ה-19
    אוריה קניג, "שיטת הדילוגים", מקור ראשון, "דיוקן", ז' באדר ב' תשס"ח, 14 במארס 2008, עמ' 16–17. ביקורת על הספר "הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ"כיות"
    רויטל חובליאיר לפיד - חולם להיות שר חינוך, אך מרבה לטעות בנתונים, באתר הארץ, 25 במרץ 2012
  57. ^ מוטי בסוק, בכירים באוצר: "לפיד יודע שעלות תוכנית מע"מ 0% היא 3 מיליארד ש' בשנה", באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2014
    אילן ליאור, כשיאיר לפיד טעה בחישוב מס מול מאות כלכלנים, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
    דוד רפאלי, האלכוהול התייקר, אבל לא בגלל הסכם בינלאומי, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2013
  58. ^ אטילה שומפלבי, נתניהו פיטר את לפיד ולבני: "לא אסבול שרים שתוקפים מתוך הממשלה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2014
  59. ^ עמית סגל ואמנון אברמוביץ', ‏חידת יאיר לפיד: חותך ימינה ולא מוותר על ראשות הממשלה, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בינואר 2016‏
  60. ^ יאיר לפיד שובר ימינה? "אנחנו מפלגת מרכז עם נטייה קלה ימינה", באתר "ציוצים", 1 בדצמבר 2015
  61. ^ עופר חדד, ‏שוברים שתיקה אוספים מידע מסווג?, באתר ‏mako‏‏, ‏17 במרץ 2016‏
  62. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין היעדרות חברי הכנסת בין אוקטובר 2015 לאפריל 2016; בכך היה לחבר הכנסת הראשון שנקנס בכנסת העשרים
  63. ^ תומר אביטל, יאיר לפיד וציפי לבני השתמשו בביטחון המדינה כתירוץ להיעדרותם מהכנסת - ושיקרו, באתר הארץ, 9 במאי 2018
  64. ^ רפאלה גויכמן, צבי זרחיה, יש עתיד נקנסה בעקבות שימוש לא חוקי במידע על ניצולי שואה, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2017
  65. ^ כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי, כאן חדשות - חדשות הערב | 14.02.18, החל מ-05:17
  66. ^ טל שניידר, ‏תשתית ראייתית לשוחד והפרת אמונים נגד ראש הממשלה בשני התיקים, באתר גלובס, 13 בפברואר 2018;
    מורן אזולאי, לפיד על עדותו בתיק 1000: סירבתי להעביר את חוק מילצ'ן - למרות הלחצים, באתר ynet, 14 בפברואר 2018
  67. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏לפיד מסתער על יהודי ארה"ב: בשבילנו אתם נכס, צורך קיומי, באתר גלובס, 9 ביוני 2015
  68. ^ חזקי ברוך, "במאבק נגד ה-BDS אין אופוזיציה וקואליציה", באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2015
  69. ^ על רקע ההצבעה הצפויה בימים הקרובים באו"ם על דו"ח 'צוק איתן' - לפיד במכתב ל - 30 שגרירי מדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם, ‏2 ביולי 2015
  70. ^ אטילה שומפלבי, לפיד בלונדון: "BBC מסלף, צריך שר חוץ", באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
  71. ^ (הקישור אינו פעיל, 2 במאי 2018)הצרפתים מבינים שהרעיון להציב משקיפים בהר הבית אינו מקובל, ‏23 באוקטובר 2015
  72. ^ לפיד קרא לעשרות חברי פרלמנט באירופה: סייעו במאבק נגד החרם על ישראל, באתר ynet, 8 בנובמבר 2015
  73. ^ דנה סומברג, ‏לפיד לרה"מ הונגריה: "מדינות אירופה צריכות לנקוט בעמדה ברורה נגד ההתקפות על היהודים", באתר מעריב השבוע, 1 בדצמבר 2015
  74. ^ איתי בלומנטל, לפיד לטסים לחו"ל: כך תילחמו בשקרים של ה-BDS, באתר ynet, 15 בדצמבר 2015
  75. ^ יש עתיד, איך להלחם בשקרים של ה-BDS באנגלית, צרפתית ורוסית., ‏21 בדצמבר 2015
  76. ^ ישי כהן, ‏יאיר לפיד: "לא יכול להיות שיהודים במארסיי לא יוכלו להסתובב עם כיפה", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2016
  77. ^ מורן אזולאי, ליברמן ולפיד נגד נתניהו: "מנסה להשמיד את שירות החוץ של ישראל", באתר ynet, 29 בפברואר 2016
  78. ^ אריק בנדר, דנה סומברג, ‏לפיד: "שוחחתי עם ראש עיריית לונדון, מודעות ה-BDS יוסרו", באתר מעריב השבוע, 22 בפברואר 2016
  79. ^ אלדד בק, ז'נבה, שווייץ: הפגנת פרו-ישראלים מול מועצת זכויות האדם, באתר ynet, 21 במרץ 2016
  80. ^ חדשות 2, ‏משלחת שגרירים בשרונה: "תומכים בישראל, מגנים את הטרור", באתר ‏mako‏‏, ‏10 ביוני 2016‏
  81. ^ טל שלו‏, לפיד הוביל עצרת פרו-ישראלית בשבדיה: "הממשלה שלכם בצד הלא נכון", באתר וואלה! NEWS‏, 28 באוגוסט 2016
  82. ^ אריאל כהנא, לפיד נגד נשיא צ'כיה: "ירושלים בירתי, לא ת"א", באתר nrg
  83. ^ חזקי ברוך, לפיד בהולנד: תפסיקו לעצום עיניים, באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2017
  84. ^ ניצן קידר, "להוציא את חיזבאללה מחוץ לחוק", באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2018
  85. ^ חזקי ברוך, המטרה של לפיד - לעצור את הכסף לחיזבאללה, באתר ערוץ 7, 20 בפברואר 2018
  86. ^ חזקי ברוך, לפיד מזהיר: "חפים מפשע ימותו", באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2018
  87. ^ כיכר השבת, ‏ומי חבש כיפה גדולה בגרמניה? יאיר לפיד, באתר כיכר השבת, 26 באפריל 2018
  88. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בפברואר 2019
  89. ^ לפיד טס לפגישה עם נשיא צרפת
ג'וש שירמן (סדרת ספרים)

יהושע (ג'וש) שירמן הוא הפרוטגוניסט של סדרת ספרי מתח מאת הסופר הישראלי יאיר לפיד אשר הושפע ביצירתו מעבודתם של ריימונד צ'נדלר ודשייל האמט, אבות הסוגה של הבלש הפרטי הקשוח (Private Eye או Hard Boiled Detective) בספרות האמריקנית.

דוגמנות

דוגמנות היא מקצוע שהעוסקים והעוסקות בו מסייעים לשיווק מוצרים ולפרסומם, תוך ניצול מראה ייחודי של גופם או פניהם. ארבעת התחומים העיקריים של הדוגמנות הם דוגמנות מסלול, דוגמנות מגזינים, דוגמנות פרסום, ודוגמנות אמנותית.

דוגמני מסלול מופיעים בתצוגות אופנה ומציגים בגדים בעיצובים חדשים. הערים מילאנו שבאיטליה ופריז שבצרפת נחשבות למרכזי דוגמנות המסלול.

דוגמנות מגזינים היא צילום בסטילס למגזיני אופנה, לשם הצגת בגדים חדשים.

דוגמנות פרסום היא צילום לפרסומת בעיתונות, בטלוויזיה ובקולנוע. לעיתים מופיעים הדוגמנים או הדוגמניות כשלגופם רק בגדי ים או הלבשה תחתונה, ולעיתים אף בעירום חלקי או מלא. המוצרים המפורסמים אינם בהכרח בגדים - בפרסום משתמשים בדוגמנים ובדוגמניות לשיווק מגוון מוצרים נרחב, בהם בשמים, אביזרי אלקטרוניקה, מכוניות ומזון.

דוגמנות אמנותית (מודל) היא ציור, צילום או פיסול של דוגמנית או דוגמן לצורכי אמנות או לימוד אמנות. בתחום זה מקובל גם ציור, צילום ופיסול של מודל עירום, בו הדוגמנית או הדוגמן מופיעים בעירום חלקי או מלא.עבודתם של דוגמנים ודוגמניות נעשית בדרך כלל באמצעות סוכנות המתווכת ביניהם ובין הנזקקים לשירותיהם. להמחשת כישוריו של דוגמן, ובפרט להמחשת כישוריו של מי שטרם עסק במקצוע זה ורוצה לחדור אליו, משמש הבּוּק - אוסף צילומי דוגמנות אישיים.

נשים וגברים עוסקים במקצוע, אך נשים דומיננטיות בו יותר, בפרט בדוגמנות מסלול ובדוגמנות מגזיני אופנה. דוגמניות על משתכרות יותר מדוגמנים בסטטוס דומה, ככל הנראה עקב הנחה שיכולת המשיכה שלהן כלפי לקוחות גברים גדולה מיכולת המשיכה של דוגמנים גברים כלפי הנשים הלקוחות.

בנוסף לדוגמנים ודוגמניות העוסקים במקצוע זה כעיסוק בלעדי או עיקרי, עוסקים בו גם שחקנים, זמרים, ספורטאים ומפורסמים אחרים. דוגמה לכך הוא העיתונאי ומגיש הטלוויזיה יאיר לפיד, שהעניק בשנת 2004 שירותי דוגמנות לפרסומות של בנק הפועלים, או הכדורגלן הבריטי דייוויד בקהאם. אלה קרויים לעיתים "פרזנטורים".

העיסוק בדוגמנות מהווה לעיתים קרש קפיצה לעולם הבידור, ודוגמניות הופכות לשחקניות פופולריות או למגישות של תוכניות טלוויזיה (לדוגמה: יעל בר-זוהר ומירי בוהדנה). לעיתים המסלול הוא הפוך. לדוגמה, בקי גריפין הפכה מכתבת ספורט לדוגמנית, והזמרת רוני סופרסטאר דיגמנה בגדי ים. הפרסום והזוהר הנלווים למקצוע הדוגמנות הפכו עיסוק זה למשאת נפשם של צעירים וצעירות רבים.

לעיתים מלווה העבודה בדוגמנות בתופעות כגון אנורקסיה, שימוש בסמים ואף ניצול מיני. בגלל תופעות אלו נמתחה ביקורת על תעשייה זו, בייחוד מצד חוגים פמיניסטיים. עמדה פמיניסטית נוספת המבקרת את הדוגמנות גורסת כי עצם קיום המקצוע נובע מיחס מחפיץ כלפי גופן של נשים המשמר את דיכויין במסגרת של "מודל יופי" קבוע, שאינו מכיל את מראיהן של מרבית הנשים (בגלל פרמטרים כגיל ומשקל). חוגים דתיים רואים בתצלומי דוגמניות חריגה מגדר הצניעות, בפרט כאשר מדובר בדוגמניות בבגדי ים. במיוחד מופנית מחאתם כנגד תצלומי דוגמניות המופיעים בשלטי חוצות.

ביטויי זלזול בעבודתן של דוגמניות משתקפים בכינוי "קולבית" לדוגמנית מסלול, ובכינוי "דוגמגישה" לדוגמנית שהפכה למגישת תוכניות טלוויזיה.

בשנת 2012 נחקק בישראל חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע”ב-2012‏ האוסר הפקה והצגה של פרסומת שבה מופיע דוגמן בתת-משקל, בהתאם לחישוב מדד מסת גוף. בנוסף, אם נעשה שימוש בעריכה גרפית לשם הצרת היקפי הגוף של אדם המוצג בפרסומת, יש לכלול בפרסומת הבהרה המציינת זאת. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013.

הבחירות לכנסת העשרים

הבחירות לכנסת העשרים נערכו ביום שלישי, 17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), והביאו לכינונה של הכנסת העשרים.

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-י"ח בחשוון ה'תשע"ח (7 בנובמבר 2017), אך הן הוקדמו בכשנתיים ושמונה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה ב-8 בדצמבר 2014.אחוז ההצבעה הסופי עמד על 72.33%, עלייה של 4.6% לעומת הבחירות לכנסת התשע עשרה והגבוה ביותר מאז הבחירות לכנסת החמש עשרה. אחוז ההצבעה הגבוה יחסית, יחד עם אחוז החסימה הגבוה ביותר בתולדות הבחירות לכנסת - 3.25% מכלל הקולות הכשרים, גרמו לכך שנדרשו כמעט 137,000 קולות למפלגה להיכנס לכנסת, מספר חסר תקדים.בבחירות הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים, והמחנה הציוני הייתה לסיעה השנייה בגודלה עם 24 מנדטים. הרשימה המשותפת, שאיחדה את המפלגות הערביות העיקריות (חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד), גרמה להגדלת כוחן המאוחד ל-13 מנדטים, והפכה לסיעה השלישית בגודלה. המפלגה החדשה בראשות משה כחלון, מפלגת כולנו, השיגה 10 מנדטים. המפלגות יש עתיד וישראל ביתנו ירדו לכחצי מגודלן בכנסת הקודמת, 11 מנדטים לעומת 19 ו-6 מנדטים לעומת 13, בהתאמה. הבית היהודי וש"ס איבדו 4 מנדטים כל אחת.

הבחירות לכנסת התשע עשרה

הבחירות לכנסת התשע עשרה הן הבחירות הכלליות שנערכו בישראל ביום שלישי, 22 בינואר 2013 (י"א בשבט תשע"ג), והביאו לכינונה של הכנסת התשע עשרה, לאחר תום כהונתה של הכנסת השמונה עשרה.

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013 (י"ח בחשוון תשע"ד), אך הן הוקדמו בתשעה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה אותו יזמה הממשלה.

תוצאות הבחירות סימנו הפתעה מסוימת כאשר המפלגות יש עתיד והבית היהודי, שפנו לקהל הצעיר ושבראשן עמדו פוליטיקאים חדשים, הצליחו להגיע להישגים משמעותיים. מנגד, מפלגת השלטון הליכוד שהתאחדה לרשימה משותפת עם מפלגת ישראל ביתנו, רשימה שכונתה הליכוד ביתנו, נחלשה בצורה ניכרת. במקביל, מפלגת קדימה, שהייתה הסיעה הגדולה ביותר בכנסת הקודמת, כמעט נמחקה לחלוטין תוך שהיא מאבדת 26 מנדטים, והפכה לסיעה הקטנה ביותר בכנסת החדשה, בעוד שגם התנועה, מפלגה שהורכבה בעיקר מפורשי קדימה, לא הצליחה להגיע להישגים משמעותיים. לעומתן, מפלגת העבודה רשמה התחזקות בהשוואה למצבה בכנסת היוצאת וכך גם מפלגת מרצ ורשימת יהדות התורה. יתר המפלגות הצליחו לשמור על כוחן.

החופש האחרון

החופש האחרון היא סדרת נעורים ישראלית שנכתבה על ידי יאיר לפיד ושודרה בערוץ הראשון ב-1989. בעקבות הצלחת הסדרה, נוצרה הסדרה לא כולל שירות.

הסדרה גוללה את סיפורם של חבורת בני נוער שחלקם נשלחו כעונש מבית הספר, חלקם בהתנדבות פרטית וחלקם נשלחו בהתנדבות מבית הספר לחוג דרמה בחופש הגדול פעם בשבוע. המורה לדרמה דן, אותו גילם דן תורג'מן, בילה איתם, גילה את סיפוריהם ויחד החליטו להעלות מופע תיאטרלי על חייהם.

כל משתתפי הסדרה לדורותיהם היו חברים בלהקת צעירי תל אביב, ושמה של כל אחת מהדמויות היה השם הפרטי של חבר הלהקה שגילם אותה.

שיר הנושא של הסדרה שנקרא "הלך לנו החופש", נכתב על ידי יאיר לפיד, הולחן על ידי תמיר הרפז ובוצע על ידי להקת צעירי תל אביב.

בכל פרק בוצעו שלושה שירים, חלקם קאברים לשירים ישראלים, חלקם עיבודים בעברית לשירים לועזיים מוכרים וחלקם נכתבו במיוחד עבור הלהקה.

לסדרה יצא דיסק עם כל השירים שהופיעו בה בהוצאת "הליקון".

לאחר צילומי הסדרה, 7 ממשתתפיה: שי חדד, אלינור אהרון, טל זייברט, ניר גבע, רינת הלון, שרית כביר ויובל ניניו המשיכו לסדרת ההמשך "לא כולל שירות", אשר שידורה החל כשנה לאחר מכן.

משתתף נוסף, דני גומס, בן זוגה של אלינור אהרון באותה העת אשר התגייס לאחר מכן לצה"ל, נפצע קשה בתאונת דרכים כשנה לאחר סיום הסדרה ונותר משותק מהחזה ומטה מאז.

השילוח (כתב עת ישראלי)

השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה. כתב העת ראה אור לראשונה באוקטובר 2016 והוא יוצא 5 פעמים בשנה.

כל גיליון, בן כ-200 עמ', כולל מאמרי עומק רחבי יריעה העוסקים בסוגיות של הגות ומדיניות, לצד מאמרי ביקורת ורשימות אקטואליות קצרות. בין הנושאים המטופלים בגיליונות הראשונים: מזרח תיכון ואסטרטגיה, כלכלה ומבנה המשק, זהות לאומית וסוגיות ממשל, ושאלות של משפחה, חינוך וחברה - לצד מאמרים בהגות יהודית וציונית. 'השילוח' שואף לקיים דיון מעמיק הפונה לקהל רחב, בשאלות של מדיניות ציבורית.

ההשראה לשמו של כתב העת באה מ"השילוח", ירחון עברי מסוף המאה ה-19 שנוסד באודסה על ידי אחד העם. "השילוח" יוצא חמש פעמים בשנה ומכיל מאמרים עיוניים רחבי יריעה, מאמרי ביקורת ורשימות אקטואליות קצרות. כתב העת כולל בכל גיליון מאמר או שניים מתורגמים, ומאמר או קטע עברי ישן תחת הכותרת "קלאסיקה עברית". כתב העת עוסק בענייני אסטרטגיה, כלכלה ומבנה המשק, זהות לאומית וסוגיות ממשל, מבנה המשפחה והזהות המינית, וכן הגות יהודית וציונית. השילוח יוצא לאור בדפוס אחת לחודשיים, ומאמריו מופיעים גם באתר האינטרנט שלו.

הגיליון הראשון זכה לחשיפה גדולה בזכות מאמרה של שרת המשפטים איילת שקד, שבו היא פרשה את השקפת עולמה על אודות מקומה של הרשות השופטת בדמוקרטיה, שוק חופשי ויחסי דת ומדינה. הגיליון השלישי, שכלל מאמרי ביקורת על חזון ארבעת השבטים של הנשיא ראובן ריבלין ומאמר המערער על היחס המועדף שלה זוכה החקלאות בישראל, עורר גם הוא פולמוסים. גיליון 4 הוקדש כולו לציון חמישים שנה לשחרור ירושלים ואירח את ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. בגיליון החמישי פורסם מאמר מאת יאיר לפיד על מהותו של המרכז הפוליטי בישראל. בגיליון השישי השתתף חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בגיליון 11 פרסם גיל ברינגר, יועצה של שרת המשפטים איילת שקד, ביקורת על עודף הסמכויות של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, לקראת דיונים בהצעת חוק שהוגשה בנושא מינויים של היועצים המשפטיים.הקו הכללי של השילוח הוא שמרנות ליברלית. מטרתו ליצור דיון חברתי על אודות ההתנהלות הפוליטית בארץ ולהשפיע על המדיניות בנושאים אקטואליים.

מו"ל כתב העת הוא עמיעד כהן; העורך הראשי הוא יואב שורק, עורך משנה צור ארליך.

זיכרונות אחרי מותי

זיכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד, הוא ספר מאת יאיר לפיד שיצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2010.

חדר מלחמה (סדרת טלוויזיה)

חדר מלחמה היא סדרת דרמה ישראלית.

הסדרה עוסקת בגוף שהוקם במשרד ראש הממשלה, שדרכו עוברות כל ההחלטות הביטחוניות של ישראל, ומאחד את הטובים ביותר באמ"ן, בשב"כ ובמוסד.

הסדרה, שהפקתה הייתה יקרה מאוד ומורכבת לדרמה ישראלית, שודרה בשנת 2005 ברשת של הערוץ השני. תוכנית הפתיחה זכתה ליחסי ציבור מרשימים ונתוני רייטינג נאים, אך אלה ירדו בהמשך והתייצבו. את הסדרה כתב ויצר העיתונאי יאיר לפיד. לפיד הסתייע בכתב הצבאי יעקב ארז שייעץ לו בנושאים ביטחוניים בעת כתיבת הסדרה.

חוסן לישראל

חוסן לישראל היא מפלגה פוליטית ישראלית שהקים הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.

ב-21 בפברואר 2019 החליטו יו"ר מפלגת חוסן לישראל, בני גנץ, ויו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, על ריצה ברשימה משותפת שתקרא כחול לבן בבחירות לכנסת ה-21, בה חברים גם מפלגת תל"ם והרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי. השניים הסכימו על הסכם רוטציה בתפקיד ראש הממשלה.רשימת "כחול לבן" זכתה ל-35 מנדטים, בשוויון עם מפלגת הליכוד. מפלגת "חוסן לישראל" קיבלה 15 מנדטים מתוך אלה של "כחול לבן".

י"ח בחשוון

י"ח בחשוון הוא היום השמונה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"ח בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

יאיר לפיד (תוכנית טלוויזיה)

יאיר לפיד היא תוכנית ראיונות ואירוח ישראלית מצליחה, בהנחייתו של יאיר לפיד, אשר שודרה בשנים 2000–2007 בערוץ 2 במשך שמונה עונות, במסגרת זכיינית השידור "רשת".

התוכנית זכתה להצלחה רבה, ולפרס מסך הזהב שלוש שנים ברציפות (פרס המוענק על פי בחירת הקהל). במסגרת התוכנית אירח לפיד בשידור חי אנשים בולטים הקשורים במידה רבה בענייני האקטואליה, אם בעולם הפוליטיקה, הבידור או הציבור, מישראל ומהעולם. באולפן התוכנית התראיינו מאות אנשים, בהם ראשי הממשלה אהוד אולמרט, אריאל שרון, בנימין נתניהו, אהוד ברק, שמעון פרס ויצחק שמיר; ואנשי בידור ותרבות מובילים, כגון ארז טל, אבי קושניר, איל קיציס, יעל בר זוהר, נינט טייב, עפרה חזה, גילה אלמגור, אהוד מנור, נעמי שמר וצביקה הדר. המרואיין הראשון בתוכנית הבכורה היה אריק איינשטיין. כמו כן, שודרו ראיונות מיוחדים עם אנשים מוכרים מחו"ל, כגון: ג'וליה רוברטס, ארנולד שוורצנגר, ריצ'רד גיר, ביל גייטס, סטיבן הוקינג והדלאי לאמה.

יש עתיד

יש עתיד, או בשמה המלא: "יש עתיד – בראשות יאיר לפיד", היא מפלגה ישראלית בעלת אידאולוגיה מרכזית, ציונית ליברלית. הוקמה בשנת 2012 על ידי העיתונאי יאיר לפיד.

המפלגה התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת התשע עשרה, וזכתה להישג בולט של 19 מנדטים והייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. לאחר כשנתיים, בבחירות לכנסת העשרים נחלשה המפלגה ל-11 מנדטים והייתה למפלגה הרביעית בגודלה בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ואחת, היא מתמודדת כחלק מרשימה משותפת בשם "כחול לבן", יחד עם המפלגות חוסן לישראל ותל"ם בראשות בני גנץ ובוגי יעלון בהתאמה.

כבלים (סרט)

כבלים הוא סרט קומדיה-סאטירי ישראלי בבימויו של צבי שיסל שיצא בשנת 1992.

בסרט מככבים אריק איינשטיין, מוני מושונוב וצבי שיסל, יחד עם שחקנים רבים אחרים, ובהם שרית סרי, קרן מור, שלמה בראבא ויעקב כהן, וכן הופעות אורח כגון זו של יאיר לפיד. כמו כן, משתתפים בסרט הילדים של צבי שיסל – דניאל שיסל, של אריק איינשטיין – אמיר איינשטיין, ושל מוני מושונוב – אלמה ומיכאל מושונוב. זהו הסרט האחרון למבוגרים שבו השתתף איינשטיין, ואחת מהופעותיו האחרונות מחוץ למסכי המרקע (נוסף על "כמו גדולים", גם כן בהשתתפותם של שלושת השחקנים המרכזיים).

בשנת 2010 הופץ הסרט לראשונה על גבי DVD.

כחול לבן (רשימה)

כחול לבן (שמה המלא: כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד) היא רשימה וסיעה בכנסת, ציונית ליברלית ישראלית; הרשימה הוקמה בינואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת מאיחוד מפלגות חוסן לישראל ותל"ם יחד עם יש עתיד.

ממשלת ישראל השלושים ושלוש

ממשלת ישראל השלושים ושלוש, המכונה גם "ממשלת נתניהו השלישית", היא ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והושבעה ב-18 במרץ 2013 (ח' בניסן ה'תשע"ג).

הקואליציה הורכבה על ידי הליכוד - ישראל ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה. לראשונה מאז ממשלת ישראל העשרים ושש אף אחת מסיעות החרדים (ש"ס או יהדות התורה) לא הייתה חברה בקואליציה וכן לא מונו סגנים לראש הממשלה. לראשונה מאז ממשלת ישראל הראשונה (שכיהנה בשנים 1949–1950), כל שרי הממשלה היו גם חברי הכנסת (עד פתיחת הכנסת העשרים).

הממשלה הוחלפה בממשלה הבאה ב-14 במאי 2015.

מנגו (להקה)

להקת מנגו הייתה להקת בנות, ישראלית שפעלה בין השנים 1988-‏1991. הלהקה הוקמה על ידי חברת התקליטים הליקון והתבססה על שלוש זמרות יוצאות להקת פיקוד צפון:

יסמין גמליאל

מירי טננבאום-נבו

מיכל נחמן-צפירהלהקה הוציאה ב-1989 את אלבומה היחיד בו נכללו הלהיטים: "גרה בשינקין" (יאיר לפיד/רמי קליינשטיין), "מתחילה מהתחלה" (חוה אלברשטיין), "עכשיו" (לפיד/קליינשטיין), "רגע" (חנה גולדברג/יועד נבו), "חלק משלומי" (רחל שפירא/שאול בן אמיתי) שבוצע במסגרת השירותרום ו"הנה היא הולכת" (אלברשטיין).

כמו כן, היא השתתפה באותה שנה שיצא האלבום בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "ידידיי" (מילים: שמרית אור; לחן: אריק רודיך), שזכה במקום השישי, וכן הופיעה כאומן אורח בטקס תחרות מלכת היופי.

באותה שנה הוציאה הלהקה שיר שלא זכה להצלחה אך הושמע במצעד לסיכום שנת 1989 בשם "רון המשפץ", אותו כתב להן קובי לוריא. שיר זה, העוסק באהבה לקבלן בניין, חריג משאר שיריה של הלהקה משום שכולל טקסט ארוך מאוד ומילותיו בעלות תוכן מיני (ניתן לראות זאת בשורות כמו "איך שהוא קודח במקדח הרוטט, משהו בתוך תוכי מתחיל להתמוטט" ו"הזיק כשהוא עובר לחצוב עם האיזמל. לא יודעת מה קורה, קשה להיגמל!" והפזמון "התאהבתי באחד, שמו רון המשפץ. רק אני רואה אותו - הלב שלי קופץ").

הרעיון לשם ההרכב היה של שלמה שיין, מנהל הלהקה. המנהל האומנותי של הלהקה היה צדי צרפתי והמפיקים המוזיקליים היו יועד נבו ותמיר קליסקי.

ללהקה שווקו מוצרים נלווים רבים, ברובם ציוד לבית הספר בהם: יומן בית ספר, מדבקות שם לעטיפות ספרים ומחברות וקלסרים.

ב-1990 הלהקה הוציאה שני שירים שזכו להצלחה נאה ברדיו והם: "השיגעון שלי" ו"קיץ לוהט", וככל הנראה יועדו לאלבום שני שבסופו של דבר נגנז, משום שהלהקה התפרקה זמן קצר לאחר מכן.

בנובמבר 2010 התאחדו שלוש החברות הלהקה בערב מחווה לצדי צרפתי וביצעו את גרה בשינקין להיט שנכתב על ידי יאיר לפיד והולחן על ידי רמי קלינשטיין. את הגרסה החדשה עיבד יועד נבו.

סוגרים שבוע

סוגרים שבוע הייתה תוכנית אירוח ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1995–1998. התוכנית עלתה במקום תוכנית האירוח המרכזית הקודמת של הערוץ בערבי שישי, "סופשבוע", אותה הנחו בין היתר ירון לונדון ולאחר מכן אהוד מנור, ולסירוגין דודו טופז ורבקה מיכאלי. לאחר מעברו של טופז לערוץ 2, החל יאיר לפיד להגיש את התוכנית. ב-ינואר 1995 עלתה התוכנית תחת השם החדש "סוגרים שבוע", אותה המשיך להגיש לפיד. ב-1997 פרש לפיד מהגשת התוכנית והחליף אותו אמנון לוי.

ב-1998 עבר אמנון לוי יחד עם פורמט התוכנית לערוץ 2 ולזכיינית טלעד, שם שודרה התוכנית במשך מספר שנים נוספות - תחילה בימי ראשון בשם "פותחים שבוע", אך בהמשך גם ב"טלעד" בימי שישי ושוב תחת השם "סוגרים שבוע" ואחר כך בימי חמישי בשם "השבוע".

בתוכנית התארחו זמרים, שחקנים, ספורטאים ומפורסמים נוספים.

ב-1996 (תקופת יאיר לפיד כמנחה) החל גיל קופטש להגיש בתוכנית את הפינה "פרשת השבוע", בה הציג קופטש סוגיות מפרשת השבוע וחיבר אותן למציאות היומיומית. בעקבות הפינה המפלגות החרדיות איימו להפיל את הממשלה אם פינתו של קופטש לא תרד מהמסך. אך בשל הפגנות תמיכה רבות של קהל חילוני, קופטש המשיך להגיש את הפינה ואף המשיך עמה גם לאחר שאמנון לוי החליף את יאיר לפיד בהגשת התוכנית וגם לאחר מעבר התוכנית לערוץ 2. קופטש אף הגיש פינות במתכונת דומה בתוכניות נוספות במשך השנים.

ב-1996 הוזמן ארקדי דוכין להתארח בתוכנית, אך כשהגיע לאולפן אנשי הערוץ הראשון דרשו כי אנשי הסאונד של רשות השידור יפיקו את הופעתו במקום הצוות של דוכין. תקרית זו הביאה את יאיר לפיד להתפטר מהגשת התוכנית.

בשנים 1997-1998 שודרה בתוכנית פינה קבועה של להקת בנות פסיה עם קטעי מוזיקה סאטיריים על אירועים בולטים בחדשות הרלוונטיים לאותו שבוע ולעיתים בעלות מסר פוליטי או פרו-להט"ב. בין השאר בוצעה גרסה לשיר "מה עושות האיילות בלילות" כשיר הלל לעיתונאית איילה חסון ובו ארבעת חברי הלהקה התחפשו באותו ביגוד, שיער ואיפור של איילה, וזאת בעקבות חשיפת פרשת בר-און חברון. בין השאר בוצעו גם גרסאות מחרוזת עם היוודע ייצוגה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון 1998 ולאחר זכייתה. אחת התוכניות הבולטות הייתה ב-1995 (בהגשת יאיר לפיד) לאחר פטירתו של סשה ארגוב, בה אמנים שונים ביצעו את השירים שהלחין, ועוד תוכנית מאותה השנה בה ביצעה חוה אלברשטיין כמה משיריה לקראת המופע החדש "לונדון".

פרזנטור

פרזנטור או יַצְגָן הוא ידוען המשתמש בפרסומו כדי להשתתף במסע פרסום של תאגיד, תמורת תשלום. להבדיל מדוגמן, שעיסוקו העיקרי הוא השתתפות במסעי פרסום, לפרזנטור עיסוק עיקרי אחר, כזה שהקנה לו את פרסומו.

המילה "פרזנטור" נוספה לאוצר המילים של דוברי העברית בעשור הראשון של המאה ה-21. אף שהיא לקוחה מאוצר המילים האנגלי, דוברי אנגלית לא משתמשים במילה presentor במשמעות זו. המינוח המקובל לתפקיד באנגלית הוא celebrity endorser.

כיוון שהפרזנטורים הם ידוענים, שחייהם זוכים לחשיפה רבה באמצעי התקשורת, הרי גם פעילותם כפרזונטורים זוכה לחשיפה כזו, בחלק התוכן של העיתונים (ואמצעי התקשורת האחרים), ולא רק בחלק הפרסומת. דוגמה בולטת לכך היא קיצוץ שערה של הזמרת נינט טייב, במסגרת הופעתה בסרטון פרסומת של חברת הטלפונים הסלולריים פלאפון. צעד זה סוקר בעמוד הראשון של העיתונים, והגביר במידה רבה את עוצמתו של מסע הפרסום. בעקבות זאת נמתחה ביקורת ציבורית על העיסוק התקשורתי האינטנסיבי בכוכבת ועל הפיכת הזמרת, לטענת המבקרים, מכישרון שצמח בפריפריה למותג פרסומי.

בחלק מהמקרים הפרזנטורים הם אנשי תקשורת בעצמם, מצב המעורר ביקורת, עקב הסתירה העלולה להיווצר בין מחויבותו של הפרזנטור כאיש תקשורת ובין מחויבותו כפרזנטור. דוגמה מובהקת לפרזנטור כזה הוא יאיר לפיד, שפעל כעיתונאי ב"ידיעות אחרונות" ובטלוויזיה, ובמקביל פעל כפרזנטור של "בנק הפועלים", פעילות שאותה הפסיק עם מינויו כמגיש "אולפן שישי".

שיר אהובת הספן

שיר אהובת הספן הוא פזמון שנכתב על ידי יאיר לפיד, הולחן על ידי רמי קליינשטיין ובוצע על ידי ריטה. השיר יצא לאור בשנת 1986.

שרי האוצר בממשלות ישראל
אליעזר קפלןלוי אשכולפנחס ספירזאב שרףיהושע רבינוביץשמחה ארליךיגאל הורביץיורם ארידוריגאל כהן-אורגדיצחק מודעימשה נסיםשמעון פרסיצחק שמיראברהם בייגה שוחטדן מרידורבנימין נתניהויעקב נאמןמאיר שטריתסילבן שלוםאהוד אולמרטאברהם הירשזוןרוני בר-אוןיובל שטייניץ • יאיר לפיד • משה כחלון סמל מדינת ישראל
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ואחת
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (35) גנץ • לפיד • יעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקןרוללהב-הרצנו
הליכוד (34) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרהשכלשירשטריתמולאגולןדייןקלנרמארק
ש"ס (8) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאי
יהדות התורה (8) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלרפינדרוס
חד"ש-תע"ל (6) עודהטיביתומא סלימאןסעדיכסיףג'בארין
העבודה (6) גבאירוסושמולייחימוביץ'עמיר פרץמיכאלי
ישראל ביתנו (5) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקי
איחוד הימין (5) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופרסילמן
מרצ (4) זנדברגגילאוןרוזיןפריג'
כולנו (4) כחלוןאלי כהןשאשא-ביטוןפולקמן
רע"מ (2) עבאסחאג' יחיא
בל"ד (2) שחאדהיזבק
אח"י (1) בן-דהן

הערות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.