יאיר חיים בכרך

הרב שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ[1] (מכונה על שם חיבורו חַוֹת יאיר; ה'שצ"ח, 1638א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא). היה מגדולי האחרונים באשכנז.

הרב יאיר חיים בָּכָרָך
Havat
שו"ת חַוֹת יאיר, למברג, ה'תרנ"ד
לידה 1638
ה'שצ"ח
האימפריה הרומית הקדושה ליפניק, כתר בוהמיה
פטירה 1 בינואר 1702 (בגיל 64 בערך)
א' בטבת ה'תס"ב
האימפריה הרומית הקדושה וורמס
מקום קבורה גרמניה בית העלמין בוורמס, ריינלנד-פפאלץ
תלמידיו רבי דוד אופנהיים
חיבוריו חַוֹת יאיר ועוד

ביוגרפיה

ייחוסו

אביו היה רבי משה שמשון, אב"ד ודרשן בוורמייזא ובפראג, וכונה "רב המדינה"; נפטר בוורמייזא בכ"ט בניסן ה'ת"ל (1670). סבו אבי-אביו היה רבי אברהם שמואל בכרך, דרשן בפראג ורבן של העיר וורמייזא ומדינת פפאלץ, ומחבר הספר שמן המאור.

אשתו של רבי אברהם שמואל, סבתו של רבי יאיר חיים, הייתה חוה בכרך (1585–1652), בתו של הרב יצחק כ"ץ רבן של וינה, ניקלשבורג ומורביה כולה, נכדת המהר"ל מפראג, ואחות רבי נפתלי הכהן כ"ץ מלובלין ורבי חיים הכהן כ"ץ רבן של ניקלשבורג, פרנקפורט דמיין, פוזנא ומורביה, וראש ישיבה בפראג; חוה בכרך הייתה למדנית נודעת, חידשה הלכות, וסופר עליה שהייתה מתפלפלת בהלכה עם תלמידי אביה. היא שגידלה את הרב בכרך בילדותו.

אמו הייתה בתו של רבה של מורביה.

נעוריו ונישואיו

נולד בשם חיים בלייפניק שבמוראביה בשנת שצ"ח (1638); לפי טענה אחרת, נולד בעיר מאהרישברוד בשנת ה'שפ"ח (1628). השם "יאיר" נוסף לו לאחר מחלה. בגיל 12 עבר לוורמייזא יחד עם אביו, שהחל לכהן כרב הקהילה בעיר. בשנת ה'תי"ג נישא לדינה מפולדא (נפטרה שנתיים אחריו, בכ"ד בטבת 1704). בגיל 23 הוסמך להוראה בפרנקפורט, ולאחר כשנה כיהן כנראה לתקופת מה כרב העיר מגנצא. בשנת 1666 נבחר לרבנות העיר קובלנץ הסמוכה, אך מסיבה לא ידועה לא נבחר מחדש לאחר שלוש שנים, והוא שב לוורמייזא בשנת 1669 כמלמד וחבר קהילה פרטי.

שהותו בוורמייזא

לאחר פטירת אביו בשנת ה'ת"ל שימש תקופה מסוימת כממלא מקומו, אך לא נתמנה כרב באופן רשמי. במקומו, בחרה קהילת וורמייזא ברבי אהרן תאומים כאב"ד העיר. רבי יאיר חיים חיבר מאוחר יותר ספר ביקורת חריף על חיבורו של הרב תאומים "מטה אהרן", פירוש להגדה של פסח, אולם הוא לא הוציא את הספר לאור, ואסר לפרסמו גם בעתיד. בהקדמה לאחד מספריו גולל הרב בכרך את סיפור המחלוקת בינו לבין הרב תאומים, אך לא הדפיס את ההקדמה וגם עליה הטיל איסור לפרסום. חלקים מדבריו התפרסמו בכל זאת במאה ה-19, במאסף "ביכורים" של אהרן ילינק[2]. על אי-מינויו לרבנות וורמייזא כתב הרב בכרך בשו"ת שלו כי לא מקובל היה למנות למשרה רמה זו אדם שהוא בעל-הבית פשוט, ולכן לא היה ראוי למנותו לתפקיד[3].

הוא שהה בוורמייזא במשך 20 שנה, במהלכם גלה ממנה לתקופה קצרה עם שריפת העיר במהלך מלחמת תשע השנים. כאשר שב לוורמייזא בשנת 1699, בריאותו רופפת והוא כמעט חירש, מינתה אותו הקהילה כרב העיר, לאחר שהרב תאומים עבר לכהן ברבנות העיר קראקא.

הרב בכרך לא האריך ימים ברבנותו, ונפטר כעבור שנתיים, ביום א' טבת תס"ב (1701), והוא בן שישים וארבע שנים. הוא נטמן בבית העלמין העתיק בוורמייזא. על מצבתו נחקק: "שמו נשמע בתורה ובחכמה כעקביא, אשר עליו העזרה ננעלת, "יאיר נתיב" בחבוריו ותשובותיו, אשר השיב לכל נפש משכלת"[4].

הכרה

רבי יאיר חיים חיבר כארבעים ספרים בתחום ההלכה, והחשוב והמוכר שבהם הוא שו"ת חַוֹת יאיר, שהקנה לו תהילת עולם. שמו של הספר נגזר משמו שלו ומשמה של סבתו המפורסמת חוה, אשר לזכרה הקדיש את ספרו זה[5]. השו"ת נחשב לאחד מספרי ההלכה החשובים ביותר באשכנז. הוא יצא לאור לראשונה בשנת 1699, בסיועו של שמשון ורטהיימר, קרובו מנישואין (אשתו הייתה אחות חמיו של ורטהיימר).

בהקדמתו מתנצל המחבר על שגיאות שאולי נפלו בדבריו מחמת התלאות הרבות שעבר, וקורא לעצמו "אפר כירה" שאינו יכול להתגאות; למרות זאת, הוא כותב כי החליט לפרסם את מכתביו, לשם שמיים.

מלבד גדולתו כרב וכפוסק, נחשב הרב בכרך גם כשליח ציבור מומחה: רבי יוזפא שמש כתב עליו, "כי לא נמצא בקהילתינו חזן כמוהו, הן בידיעת פירוש המחזור עם כל הכוונות כי הוא חריף ובקי ולמדן גדול וחשוב, והן בחזנות בניגוני החזנות השייכים לימים נוראים, כי הוא אומן גדול באומנות החזנות ויש לו קול נעים".[6]

המורה והסופר חתן פרס ישראל הרב יהושע בכרך הוא מצאצאיו, ובבית אחד מנכדיו שביישוב הנוקדים נמצאת ספרייה ובה כתבי יד מקוריים של הרב יאיר בכרך[7]. בהקדמתו לספר "חות יאיר" ביקש רבי יאיר חיים כי צאצאיו יוציאו לאור כתבים רבים נוספים שלו שלא יכול היה להדפיס בגלל הצרות והתלאות הרבות שעבר ונדודיו הרבים; בהתאם לכך, דאג יהושע בכרך להוסיף בספרי סבו חלקים חסרים רבים שמצא בכתבי יד שנשמרו בספרייתו, והוציאם לאור.

דרכו התורנית וחיבוריו

הרב בכרך היה במובנים רבים פוסק מקורי, וכתביו מראים על סגנון עצמאי[8]. הוא נודע גם בידיעותיו הכלליות ובמדעים שונים כמתמטיקה ומוזיקה. על מחויבותו לאמת כתב בפתח אחת מתשובותיו: "כתב ראש הפילוסופים היוני: אהוב סקראט, אהוב אפלטון, רק האמת אהוב יותר"[9].

על אף שהעריך את חשיבותה של תורת הנסתר וכתב "שהיא בלי ספק נשמת התורה", לא עסק הרב בכרך בלימוד הנסתר וחשש "כי הדרך להגיע אל ידיעתה מסוכן מאד", ועדיף "לעמוד על עקרי הדת ומשפטי המצוות"[10]. כמו כן התנגד בחריפות לפלפול מוגזם[11].

כתב מספר מאמרים על אסטרונומיה מנקודת מבטה של ספרות חז"ל, אך היות שחש שהוא אינו בקי דיו בתחום, שרף את כל כתביו בעניין זה ואף ייעץ לידידו: "אל תוסף עוד ראות פני בחקירות בחכמה זו, כי איתי הייתה, ולרוב יגיעה ומיעוט השגה שלחתיה לנפשה; וגם אתה עשה כן"[12].

פסקיו

מפסיקותיו הידועות:

היה מראשוני הפוסקים שזיהו את חילזון הפורפורא כחילזון שמפיקים ממנו תכלת לציצית[16].

מספריו

צאצאיו

  • שמואל זנוויל (אשתו רבקה, בת מאיר, בן יהודה).
  • שמשון (אשתו שרה דינה, בת משולם אליעזר זוסמן).
  • אווה/חוה (אשת יהודה לייב אופנהיים).
  • גרשון.
  • לייב.
  • מלכה.
  • לא ידוע
  • חיים.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • יעקב כ"ץ, בין יהודים לגויים, עמודים 166-167
  • ביוגרפיה עליו מאת דוד קאופמן, Zur Gesch. Jüdischer Familien: I., R. Jair Chajjim Bacharach, 1638–1702, und Seine Ahnen, 1894 (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

כתביו
מאמרים

הערות שוליים

  1. ^ כך מופיע שמו בממורבוך של קהילת וורמייזא. נדפס בתוך קבץ על יד ג (תרמ"ו), עמ' 22.
  2. ^ ראו בערך עליו באנצ' היהודית.
  3. ^ חות יאיר רל, עמ' ב, מצוטט במבוא למנהגים דק"ק וורמיישא (מכון ירושלים, תשמ"ח), עמ' 55.
  4. ^ תמונת מצבתו באתר מיי צדיק(הקישור אינו פעיל, 26 בדצמבר 2017)
  5. ^ ראו בסוף הקדמתו לספר זה: "ואכן, חות יאיר: יאיר המיוחס לאשה חסידה חוה". לפי הסברו של אברהם גוטסדינר, הארי שבחכמי פראג, בתוך: אזכרה ח"ג, ירושלים: מוסד הרב קוק ומוסד ביאליק, תרצ"ז, עמ' שלח, הערה 21, כוונתו למשחק מילים עם ההגייה היידית של "חות יאיר" שנשמעת כמו: חאַווֶעס יאיר, כאומר: חוה'ס יאיר, יאיר של חוה, המבטא את העובדה שהמחבר מייחס את עצמו כנכדה של אותה אשה מפורסמת, חוה.
  6. ^ יוזפא שמש, מנהגים דק"ק וורמיישא (מכון ירושלים, תשמ"ח), סימן קל"ג בהגהה. נאמר שם שכיוון שלא היה ש"צ מומחה כמותו נבחר כש"צ בשחרית יום א' של ראש השנה ובמוסף יום הכיפורים שנת ה'תל"א, אף על פי שהיה אבל על אביו. בקשו ממנו להיות ש"ץ אף בתפילת גשם במוסף שמיני עצרת, אך הוא סירב מפני האבלות (שם סימן קפד).
  7. ^ לפי הרשום בספרייה זו, נרצחו אשתו ושלש בנותיו בפוגרום, והוא כתב על כך שיר קינה.
  8. ^ לדוגמא ראו דבריו בחות יאיר סוף סימן קנ"ה: "ואף כי הטור והרא"ש הלכו בדרך התוספות דפסקו כך - מכל מקום הרשות בידי לומר על אבוהון דכולהו, שהוא התוספות, שצריך לעיין"".
  9. ^ חות יאיר, סימן ט'.
  10. ^ חות יאיר, סימן ר"י.
  11. ^ חות יאיר', סימן קכ"ד.
  12. ^ חות יאיר, סוף סימן רי"ט.
  13. ^ http://www.daat.ac.il/daat/tfila/kadish/legufo-2.htm, חות יאיר, סימן רכ"ב.
  14. ^ חות יאיר, סימן קמ"א.
  15. ^ פסיקת בית המשפט הישראלי בעניין הפלה מלאכותית במשפטו של קטין אשר שמו לא הותר לפרסום, נגד עיריית ירושלים.
  16. ^ מקור חיים, ספרו על שו"ע, סי' י"ח.
  17. ^ באתר המכון
  18. ^ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, (גרמניה 2004) עמ' 100.
א' בטבת

א' בטבת הוא היום הראשון בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת הוא ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ. על פי הנוהג, ילדים שנולדו בתאריך עברי זה ואילך, יתחילו ללמוד בכיתה א', בתחילת חודש ספטמבר (במהלך חודש אלול) שיבוא לאחר מלאת להם שש שנים.

בכרך (פירושונים)

בָּכָרָך (Bacharach) היא עיירה במערב גרמניה. זהו גם שם משפחה נפוץ בקרב יהודי גרמניה.

האם התכוונתם ל...

בנימין זאב בכר

ד"ר בנימין זאב (וילהלם) בכר (באכער; 12 בינואר 1850 - 25 בדצמבר 1913), היה רב הונגרי, מזרחן, ובלשן איש חכמת ישראל.

דוד אופנהיים

רבי דוד אופנהיים (יוני 1664, וורמיזא - ז' בתשרי ה'תצ"ז, 12 בספטמבר 1736, פראג) פוסק ורב של הקהילות היהודיות בערים ניקלשבורג ופראג. נחשב לרב משפיע במיוחד בגין קשריו עם שליטי הקיסרות בארצו. חיבר כעשרים ספרים בהלכה ובאגדה, בהם ספר השו"ת "נשאל דוד".

הוא נודע בעושרו הרב שקיבל בירושה מדודו רבי שמואל אופנהיימר ובאוסף הספרים הגדול שלו.

ה'תס"ב

ה'תס"ב (5462) או בקיצור תס"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 1701, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 1702. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

חוה בכרך

חוה בכרך (ה'שמ"ה, 1585 – ה'תי"ב, 1652) הייתה מלומדת יהודייה נודעת במאה ה-17. מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאד, נכדתו של המהר"ל מפראג וסבתו של רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע "חות יאיר" על שמה.

חוות יאיר

האם התכוונתם ל...

טריר

טריר (גרמנית: Trier (מידע • עזרה); צרפתית: Trèves; לוקסמבורגית: Tréier; לטינית: Augusta Treverorum) היא עיר במערב גרמניה במדינת ריינלנד-פפאלץ, השוכנת סמוך לגבול עם לוקסמבורג. העיר ממוקמת בעמק נהר המוזל, בין גבעות נמוכות מכוסות כרמים, ואזור העיר נחשב לאזור חשוב לייצור יין.

טריר היא העיר העתיקה ביותר בגרמניה שלה היסטוריה כעיר ולא כיישוב או כמחנה צבאי. היא נוסדה במאה ה-1 לפנה"ס. היא גם המושב העתיק ביותר של בישוף נוצרי מצפון להרי האלפים. בימי הביניים הארכיבישוף של טריר נחשב גם כנסיך אשר שלט על השטח שבין הגבול הצרפתי ועד לריין, והיה אחד מ-11 הנסיכים בוחרים של האימפריה הרומית הקדושה.

בטריר מתגוררים כ-100 אלף תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה במדינת ריינלנד-פפאלץ. בעיר שוכנת הנהלת מחוז טריר-זארבריקן, ואוניברסיטת טריר שנוסדה בשנת 1473.

יהדות וורמייזא

יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי. הקהילה הייתה החשובה בין קהילות שו"ם, שלוש הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: שפיירא, וורמייזא ומגנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

יהושע בכרך

הרב יהושע בכרך (1914 - 15 במאי 2002) היה רב ואיש חינוך, חתן פרס ישראל לספרות תורנית.

יהושע זליג דיסקין

הרב יהושע זליג דיסקין (י"ד באדר תרנ"ח; 8 במרץ 1898 – כ"ו בכסלו תשל"א; 24 בדצמבר 1970) היה רב והוגה דעות חרדי, ממקורביהם של החזון איש והרב יוסף שלמה כהנמן. בין השנים 1947 – 1968 כיהן כרבה של פרדס חנה.

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות. התפילה כוללת מוטיבים קבליים הקשורים לקיום המצוות, וכן אמירה שלפיה מכוון האומר לקיים את המצווה. מקורה של התפילה בחכמי הקבלה. לאמירת התפילה קמה התנגדות רבה, בעיקר בקרב המתנגדים לחסידות, ופולמוסים רבים התעוררו סביבה.

מכירת חמץ

מכירת חמץ היא הליך נהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח. על פי ההלכה, יש לבער את החמץ לפני פסח, ואסור שיהיה אפילו מעט ממנו ברשותו של יהודי. עם זאת, מכירתו לגוי יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה.

מקור חיים

האם התכוונתם ל...

סעודת אסתר

סעודת אסתר הוא כינוי לתוספת מאכל בסעודה של היום השני של חג הפסח שנהגו בו חלק מהיהודים האשכנזים, לכבוד המשתה שהביא לתליית המן שעל פי דברי חז"ל אירע ביום זה (ט"ז בניסן).

קובלנץ

קובלנץ (בגרמנית: Koblenz; להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה, הממוקמת בסמוך לגדה המערבית של נהר הריין, במקום בו הוא מתמזג עם נהר מוזל, 92 ק"מ דרום-מזרחית לקלן. שם העיר נגזר מהמילה הלטינית confluentes, שפירושה "התמזגות נהרות". מספר תושבי העיר גדל מכ-32 אלף ב-1885 לכ-54 אלף ב-1905 ולכ-107 אלף ב-2005.

קובלנץ הייתה אחת העמדות הצבאיות שהקים דרוסוס בשנת 8 לפנה"ס, וב-1992 היא חגגה 2,000 שנה להיווסדה.

מפגש נהרות הריין והמוזל בקובלנץ נקרא הפינה הגרמנית ובו אנדרטה ופסל גדול של הקיסר וילהלם הראשון. ממול - על הר, נמצא מבצר ארנברייטשטיין, אחד המבצרים הגדולים והשמורים בגרמניה. ממנו יש תצפית על קובלנץ והפינה הגרמנית. רכבל ארוך מחבר את הפינה הגרמנית עם המבצר.

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

שמעון משה דיסקין (לכוביץ')

הרב שמעון משה דיסקין (ט"ו באדר תרל"ב, 1872 - א' בתשרי תרצ"א, 1930) היה רבה של לכוביץ'.

שמשון ורטהיימר

רבי שמשון וֶרטהַיימר (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 - י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן. מנהיגה הרוחני של קהילת יהודי וינה ומן היהודים רבי־ההשפעה הגדולים ביותר באירופה במפנה המאה ה-18.

שימש יהודי החצר של המלכים לאופולד הראשון, יוזף הראשון, קרל השישי, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הוא מילא את תפקיד שר האוצר של מלכים אלו והיה נציג דיפלומטי שלהם. נחשב ליהודי העשיר ביותר באוסטריה בתקופתו. דאג רבות לקהילת יהודי וינה, שהיה פטרונה ומנהיגה הרוחני, וליהודי אוסטריה בכלל. מנע את גירוש יהודי רוטנבורג על ידי תשלום כופר גדול לקופת המדינה. תחת חסותו יצא לאור תלמוד בבלי בפרנקפורט (1712-22). כתב ספרים בחקר נושאים בהלכה, במדרש ובקבלה.

כיהן כרבה של העיר אייזנשטט, ונשא בתואר הרב הראשי מטעם המלכות למוראביה כולה. קהילות אחרות העניקו לו תואר זה אף הן, לשם כבוד. כך נשא בתואר הרב הראשי ליהודי "ארץ הגר" (הונגריה) ובתואר "נשיא ארץ ישראל".

תקופת חייו של הרב יאיר חיים בכרך על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.