יאיר זקוביץ

יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא פרופסור אמריטוס,[1] חוקר מקרא ישראלי, המלמד בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

יאיר זקוביץ
Yair Zakovitch
ענף מדעי מדעי היהדות
תרומות עיקריות
חקר תולדות נוסח המקרא
חקר חקר תולדות הספרות המקראית

ביוגרפיה

יאיר זקוביץ גדל בחיפה, בן לאב שעבד בנמל חיפה. סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה, קיבל תואר שני מהאוניברסיטה העברית ב-1972, וב-1978 סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "על שלושה ועל ארבעה: הדגם הספרותי שלושה-ארבעה במקרא".

זקוביץ כיהן כראש החוג למקרא בין השנים 19871989, כראש המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל בין השנים 19951997, וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בין השנים 1997–2001. הוא גם עמד בראש הוועדה ללימודי תנ"ך במשרד החינוך בשנים 1984-1981 ו-2011-2003.

זקוביץ הוא מיוזמי והוגי תוכנית "רביבים" להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות.[2] שימש כמרצה אורח באוניברסיטת פנסילבניה, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ובאוניברסיטת הרווארד.

מתגורר בגבעת ישעיהו.

ספריו

  • על שלושה... ועל ארבעה, הוצאת מקור, 1979.
  • חיי שמשון: שופטים י"ג-ט"ז – ניתוח ספרותי ביקורתי, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1982.
  • ספר בראשית במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה (יחד עם אביגדור שנאן), 1986-1983, 1992.
  • גבה מעל גבה – ניתוח ספרותי של מלכים ב פרק ה, הוצאת עם עובד, 1985.
  • על תפיסת הנס במקרא, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1987.
  • רות עם מבוא ופירוש (סדרת מקרא לישראל), הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1990.
  • מבוא לפרשנות פנים מקראית, הוצאת רכס, 1992.
  • שיר השירים עם מבוא ופירוש (סדרת מקרא לישראל), הוצאת עם עובד, 1992.
  • יהושע, עולם התנ"ך (יחד עם ג' גליל), תל אביב, 1994
  • מקראות בארץ המראות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
  • דוד מרועה למשיח, יד יצחק בן צבי, 1995.
  • "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" – על תחפושת וגמולה בסיפורי המקרא, אקדמון, 1998.
  • כאפיקים בנגב, הוצאת בית הנשיא, 1998.
  • "משמיע שלום מבשר טוב" – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, אוניברסיטת חיפה, 2004.
  • לא כך כתוב בתנ"ך, (יחד עם אביגדור שנאן), הוצאת משכל, 2004.
  • "אביעה חידות מימי קדם" – חידות וחלומות – חידה בסיפורת המקראית, הוצאת עם עובד, 2005.
  • ישוע קורא בספרי הבשורה, הוצאת עם עובד, 2007.
  • גם כך לא כתוב בתנ"ך, (יחד עם אביגדור שנאן), הוצאת משכל, 2009.
  • צבת בצבת עשויה, מה בין מדרש פנים-מקראי למדרש חוץ-מקראי, הוצאת עם עובד, 2009.
  • הספר הקטן על טבע המלאכים, בהוצאת כנרת, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2010.
  • יעקב, הסיפור המפתיע של אבי האומה, הוצאת דביר, 2012.
  • המשרת, כרמל, 2013.
  • המילון המקראי הסמוי מן העין, הוצאת כרמל, 2014.
  • בראשית היה הדבר, שמונה שיחות על הבשורה הרביעית, (יחד עם סרג' רוזר), הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014.
  • ספר יונה - פירוש ישראלי חדש (יחד עם אביגדור שנאן), ידיעות ספרים, 2015.
  • כי דבר האלוהים חי הוא, שמונה שיחות על האיגרת אל העברים (יחד עם סרג' רוזר), הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2016.
  • מגילת איכה - פירוש ישראלי חדש (יחד עם אביגדור שנאן), ידיעות ספרים, 2017.
  • .The Concept of the Miracle in the Bible, MOD Books, 1991
  • .And You shall Tell Your Son” – The Concept of the Exodus in the Bible, Magnes Press, 1991"
  • .Das Buch Rut, Ein Jüdischer Kommentar, Sttutgarter Bibel Studien 177, Sttutgart, 1992
  • .Das Hohe Lid (Herders Theologishes Kommentar zum Alten Testament), Freiburg, 2004
  • From Gods to God: How the Bible Debunked, Suppressed, or Changed Ancient Myths and Legends, (with A. Shinan), The Jewish Publication Society and University of Nebraska Press, 2012
  • .Jacob: Unexpected Patriarch, Yale University Press, 2012

עריכת ספרים

  • ספר יצחק אריה זליגמן (כרכים א-ג) (יחד עם א' רופא), הוצאת אלחנן רובינשטיין, 1983.
  • .Jewish and Christian Approaches to Psalms (together with M. Grohmann), Herders Biblische Studien 57, Herder, Freiburg, 2009
  • כחלום יעוף וכדיבוק יאחז – על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים (יחד עם ר' אליאור, י' בילו, א' שנאן), מאגנס, 2013.

מבחר מאמרים מן העשור האחרון

  • "שמש בגבעון דום: גלגוליו של נס", בתוך: גל וינשטין, שמש בגבעון דום, אוצרת: תמי כץ-פרימן, הביתן הישראלי, הביאנלה לאומנות בבוונציה, 2017, עמ' 144–148.
  • "קונקרטיזציה של מטפורות ולשון מטפורית בפרשנות המקרא - פנימית וחיצונית", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כד (תשע"ו) עמ' 5–55.
  • "האלף לך שלמה" (שיר השירים ח, יב) : לתולדות המסורת על אלף נשות שלמה", שדמות ורוח, מחוות הוקרה וידידות לאברהם שפירא (עורכים: א' זכאי, פ' מנדס-פלור, ז' גריס), ירושלים תשע"ה, עמ' 255–263.
  • "בני, בני אבשלום" – קינת אב ולא קינת מלך", לב אבות על בנים - יחסי הורים וצאצאים, לע"נ יהונתן דבירי הי"ד, עורכים: י' שביב וב' אופן, אלון שבות תשע"ד, עמ' 252–259.
  • "על מגפות, ניסים, מלאכים וחסינות ירושלים", קטלוג התערוכה: ירושלים גיליון רפואי, בעריכת נ' שלו-כליפא, ירושלים 2014, עמ' 29–36.
  • "על ארבעה מלכים חולים בירושלים", קטלוג התערוכה: ירושלים גיליון רפואי, בעריכת נ' שלו-כליפא, ירושלים 2014, עמ' 51–56.
  • "על גבולות וחצייתם", פתח דבר לספרה של ל' רמון, בעד החלון נשקפה, הקיבוץ המאוחד, ת"א 2012, עמ' 11–23 (יחד עם א' שנאן).
  • דברים ברב-שיח: "האם אנחנו עדיין עם הספר?", זהויות, כתב עת לתרבות ולהגות יהודית, גיליון 1, תשע"ב, עמ' 102–106.
  • "לגיון הזרים בעדרי חזירים – מקרא, מדרש, אליגוריה (מתי ח, כח-לד; מרקוס ה, א-כ; לוקס ח, כו-לט)", כחלום יעוף וכדיבוק יאחז – על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים (ערכו: ר' אליאור, י' בילו, י' זקוביץ, א' שנאן), מאגנס, ירושלים תשע"ג, עמ' 235–256.
  • "על שלוש שאלות 'מי זאת' בשיר השירים", מרקמים: תרבות, ספרות, פולקלור, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כח / מחקרי ירושלים בספרות עברית כה (ערכו: ה' סלומון וא' שנאן), כרך א', ירושלים תשע"ג, עמ' 33–40.
  • "תהלים קלה – פסיפס כתובים, טעמו וכוונתו", זר רימונים, מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופ' רימון כשר (עורכים מ' אביעוז, א' עסיס, י' שמש), אטלנטה 2013, עמ' 286–296.
  • "פרשנות פנים מקראית", בתוך: ספרות המקרא, מבואות ומחקרים (בעריכת צ' טלשיר), כרך א, ירושלים תשע"א, עמ' 429–453.
  • "משבר לתיקון: השיבה לגן ה', עיון בישעיה נא, א-ג", בתוך: שבר ותיקון בהגות, באמנות, בחברה (בעריכת א' שנאן, א' בילסקי), ירושלים 2010, עמ' 28–34.
  • "עץ הדעת הוא עץ החיים?" בתוך: גן עדן מקדם (ערכה ר' אליאור), ירושלים 2010, עמ' 63–70.
  • "יציאת מצרים המפץ הגדול, עיון בתהילים קי"ד", ספר מיכאל (עורך א' שגיא), ירושלים –אבן-יהודה, 2008, עמ' 81–96.
  • "אישה (במקרא)", זמן יהודי חדש, כרך א', ירושלים 2007, עמ' 174–178.
  • "'לחם נס ופלא" (יחד עם א' שנאן), בתוך: לחם בקרב דתות ועדות בארץ (בעריכת נ' בן-יוסף), מוזיאון ישראל, ירושלים תשס"ו, עמ' 29–45.
  • "ספר משה בספר דוד", בתוך: משה אבי הנביאים, דמותו בראי ההגות לדורותיה (עורכים מ' חלמיש, ח' כשר, ח' בן-פזי), רמת-גן תשע"א, עמ' 45–52.
  • "על חילופי ד-צ בלשון המקרא", ספר היובל לאבי הורביץ (מחקרים בלשון יא-יב), ירושלים תשס"ט, עמ' 113–120.
  • "אנכי ואנחנו בשירת תהלים", על יחיד ויחד בהגות ובאמנות במדע ובחברה, ערכו א' בילסקי, ת' זליגמן, א' שנאן, תל אביב 2007, הקיבוץ המאוחד, עמ' 46–51.
  • "רומזים, נרמזים וביקורת הנוסח", ש"י לשרה יפת: מחקרים במקרא, בפרשנותו ובלשונו, (עורכים: מ' בר אשר ואחרים), ירושלים תשס"ח, 331-323.
  • "מדרשי השם ציון: מחורבן לגאולה, מקללה לברכה", ארץ ישראל כ"ח (ספר טדי קולק), ירושלים תשס"ח, עמ' 203–208.
  • n the Looking for Closenensess to God", in: A. Brenninkmeijer-Werhahn (ed.) Marriage - Constancy and Change in Togetherness, Symposion - Towards an Interdisciplinary Understanding vol. 15, Wien 2017, 156-169
  • Do the Last Verses of Malachi (Mal 3:22-24) Have a Canonical Function? : A Biblical Puzzle", in: E. Di Pede and D.Scaiola (ed.), The Book of the Twelve - One Book or Many?, Tübingen 2016, 60-81
  • “Keep your thousand Solomon!” (Song of Songs 8, 12), A History of the Tradition of Solomon’s Thousand Wives”, in: Attard S. M., Pavan M., (éd.), « Cantero in eterno le misericordie del Signore » (Sal 89,2). Studi in onore del prof. Gianni Barbiero in occasione del suo settantesimo compleanno, coll. Analecta Biblica 3, Rome, Gregorian and Biblical Press, 2015, pp. 359-370
  • Why Is ‘A’ Placed Next to ‘B’? Juxtaposition in the Bible and Beyond, Tradition, Transmission, and Transformation from Second Temple Literature through Judaism and Christianity in Late Antiquity (ed. M. Kister et.al.) Leiden 2015, pp.322-342 (with A. Shinan)
  • .Reading Biblical Narrative, The Jewish Study Bible, Second ed., (ed. A. Berlin, M.Z. Brettler), Oxford University Press, N.Y, 2014, pp. 2191-2201
  • .On the Ordering of Psalms as Demonstarted by Psalms 136-150, The Oxford Handbook of the Psalms (ed. W.P. Brown), Oxford University Press, 2014 pp. 214-228
  • The Bible’s Hidden Dictionary, The Example of Psalms, in: A. Grund, A.Krüger, F. Lippke (Hg.), Ich will dir danken unter den Völkern. Studien zur israelitischen und altorientalischen Gebetsliteratur. Festschrift für Bernd Janowski zum 70. Geburtstag, Gütersloher Verlagshaus, München 2013, pp. 299-305
  • .Intermarriage and Halachic Creativity: The Book of Ruth, INTAMS Review 19, 1 (2013), pp. 56-69
  • .Inner-biblical Interpretation, in: M. Henze, ed. A Companion to Biblical Interpretation in Early Judaism, Grand Rapids 2012, pp. 27-63.
  • Scripture and Israeli Secular Culture – Past, Present, Future in: B.D. Sommer (ed.), Jewish Concepts of Scripture – A Comparative Introduction, New York and London 2012, pp. 299-316
  • A Woman of Valor, Eshet Hail (Proverbs 31, 10–31: A Conservative Response to the Song of Songs, in: A Critical Engagement, Essays on the Hebrew Bible in Honour of J. Cheryl Exum (ed. D.J.A Clines and E. van Wolde), Hebrew Bible Monograph Series, Sheffield 2011, pp. 401-413
  • .Ruth”, “Jonah”, The New Oxford Annotated Bible, New York 2010, pp. 392–298, 1301–1305“.
  • .Inner Biblical Interpretation, in R. Hendel (ed.), Reading Genesis – Ten Methods, Cambridge University Press, Cambridge 2010, pp. 92–118.
  • .The Interpretative Significance of the Sequence of Psalms 111–112, 113–118, 119, in: E. Zenger (ed.), The Composition of the Book of Psalms, Leuven 2010, pp. 215–227.
  • What Makes an Interpretation Jewish? Psalm 126 as an Example, in: Jewish and Christian Approaches to the Psalms (ed. M. Grohmann and Y. Zakovitch), Herders Bibel Studien 57, Freiburg 2009, pp. 161–171

קישורים חיצוניים

מכתביו:

הערות שוליים

  1. ^ מ-2012 על פי אתר האוניברסיטה העברית
  2. ^ אתר התוכנית.
אביגדור שנאן

אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, ספרות יידיש ופולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

אכיש

אָכִישׁ דמות מקראית, מלך פלשתים בגת בימי המלכים שאול ודוד. דמותו מופיעה בספר שמואל א', פרק כ"א, פסוק י"א ובספר מלכים א', פרק ב', פסוק ל"ט. השם אכיש מופיע גם בכתובת עקרון.

אלון מוצב

אֵלוֹן מֻצָּב, אתר מקראי הממוקם ליד העיר שכם, בו נמשח אבימלך, למלך על ידי בעלי שכם.

בת יפתח

בת יפתח היא דמות מקראית, אשר אינה מזוהה בשמה אלא בשם אביה, השופט יפתח הגלעדי.

גד

גָּד הוא דמות מקראית, בנו של יעקב מזלפה, שפחת לאה. צאצאיו היו שבט גד. גד נולד לזלפה, שפחת לאה, ולכן היא זו שהעניקה לו את שמו. מקור שמו מוסבר בספר בראשית, פרק ל', פסוק י"א:

.

על פי סדר עולם רבה נולד בשנת ב'קצ"ח.

לפי ילקוט שמעוני גד נולד בי' בחשוון. לפי מדרש תדשא גד נולד בי' בתשרי. גד נפטר בן 125.

דברי דוד האחרונים

דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים היא שירה בת שבעה פסוקים המופיעה בספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוקים א'-ז'. בשיר מספר דוד בגוף ראשון על התגלות ה' בדברו אליו. בשירה זו הובטחה "ברית עולם" בין דוד וזרעו לבין אלוהים.

הרן

הָרָן הוא דמות מקראית, בנו של תרח ואחיהם של אברהם אבינו ונחור. מוזכר בספר בראשית, פרק י"א. ישנה מחלוקת האם הרן אחיו הצעיר של אברהם, כמוזכר בתלמוד, או שמא הרן מבוגר מאברהם ב-32 שנה, כמוזכר בספר הישר (אגדה).בנותיו היו מילכה, סבתה של רבקה אמנו ויסכה, שעל פי המדרש הייתה שרה אמנו. בנו היה לוט. הרן לא זכה לאריכות ימים. הוא נפטר באור כשדים מולדתו. לאחר מותו של הרן, נלקח לוט תחת חסותו של תרח ומאוחר יותר תחת חסותו של אברהם.

יוסף בן מתתיהו הסביר בספרו "קדמוניות היהודים" כי אבלו של תרח על הרן גרם לו לשנוא את ארץ כשדים וזו הסיבה שהחליט לעזוב לחרן שבארם נהריים. כמו כן, ציין כי באור כשדים "מראים את קברו עד היום הזה".

בספר היובלים מופיעה הגרסה הקדומה ביותר לסיפור על מלחמתו של אברהם באלילות, שבו מתבררות גם נסיבות מותו של הרן: אברהם שרף את "בית האלילים" והרן נשרף למוות בניסיונו להציל את הפסילים.

על פי המסופר במדרש אברהם והצלמים (בראשית רבה, פרשה ל"ח, פסקה י"ג), כשהואשם אברהם בהתנגדות לעבודת אלילים, נחשד הרן עמו. הרן התלבט אם להצטרף לאברהם בזמן שנמרוד המלך זרק את אברהם לכבשן האש או להצטרף לנמרוד. הרן חשב על רעיון שהוא שביל הזהב: אם אברהם ינצח יצטרף אליו ואם נמרוד ינצח יצטרף אליו. כשראה את אברהם יוצא ללא פגע מן הכבשן, הודה באשמה, נזרק אף הוא לכבשן האש אך לא יצא משם. התרגום המיוחס ליונתן מפרש את מותו של הרן באותה צורה אך טוען שסיבת מותו הייתה שונה, ונועדה להוכיח שאברהם ניצל בזכות האל, ולא בזכות כישוף שעשה עבורו הרן כפי שחשבו הצופים. על מנת להוכיח שכישופיו של הרן אינם הסיבה להצלת אברהם, יצאה אש ושרפה את הרן עצמו. יש במסורת זו משחק מילים עם שם העיר שבה מת הרן, אוּר (=אש) כשדים. לדעת יאיר זקוביץ, למסורת זו שורשים קדומים והיא הייתה ידועה גם למספר המקראי.

חזון אחרית הימים (ישעיהו)

חזון אחרית הימים מופיע בספר ישעיהו, פרק ב', פסוקים ב'-ד' וכולל נבואה לפיה באחרית הימים יכירו עמים רבים באלוהי ישראל, ושבעולם ישרור שלום כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים. נוסח דומה לנבואה זו מופיע בספר מיכה, פרק ד', פסוקים א'-ה'.

חטא העגל

חֵטְא הָעֵגֶל הוא חטא המפורש במקרא, שבו עשו בני ישראל פסל זהב (לפי חלק מהפרשנים: עץ מצופה זהב) בדמות עגל במדבר סיני בתקופת יציאת מצרים ארבעים יום לאחר מתן תורה. במקרא הוא גם נקרא "עגל מסכה". בימינו הביטוי "עגל הזהב" משמש כמטפורה ומוזכר בהקשרים של סגידה לחומר ורדיפה אחר עושר וממון. על פי המסורת "חטא העגל" אירע בשבעה עשר בתמוז.

חלום יעקב

על פי הסיפור המקראי, במסעו צפונה, מבאר שבע לחרן, שכב יעקב לישון באזור היישוב לוז וחלם על סולם מוצב ארצה וראשו בשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. בחלום התגלה האל ליעקב והבטיח לו את הארץ אשר הוא שוכב עליה כמו גם הגנה בדרכו.

יעקב קם בבוקר נפעם מהחלום ומצהיר שזהו בית אלוהים ושער השמים, קורא למקום "בית אל", מקים שם מצבה ונודר נדר שאם אלוהים ישמור ויגן עליו, הוא יקבע את המקום כבית אלוהים ויתן מעשר מרכושו לאל כאשר יחזור. יש סוברים שהיישוב בית אל של היום נמצא שם ומכאן שמו, אך יש מפרשים שזהו הר הבית.

יונדב בן שמעה

יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה, או בשמו המלא יהונדב בן שמעה הוא דמות מקראית, נזכר כרֵעַ אמנון ומצוין שהיה "אִישׁ חָכָם מְאֹד" . יונדב היה מעורב במעשה אמנון ותמר, ואמנון הלך אחר עצתו. יונדב נזכר בספר שמואל ב', פרק י"ג. אביו, שמעה היה אחי דוד המלך.

מזמור קנ"א

תהילים קנ"א הוא מזמור המופיע בכמה נוסחים של ספר תהילים, שלא נכלל בנוסח המסורה העברי של המקרא, ועל כן שייך לספרים החיצוניים. לדעת כמה חוקרים, לשונו של המזמור וסגנונו מעידים על חיבור מאוחר.

המזמור מופיע בתרגום השבעים היווני ובתרגום הפשיטתא הסורי, וניכר שהוא תורגם מעברית. כמו כן במגילות מדבר יהודה נמצא מזמור זה יחד עם מזמורים חיצוניים נוספים באחת ממגילות תהילים (11QPsa).

מן

מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל. הוא החל לרדת ביום ט"ז באייר, חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים. הוא הפסיק לרדת כעבור 40 שנה, לקראת מעבר הירדן וכניסה לארץ ישראל.

נעמי

נָעֳמִי היא דמות מקראית הנזכרת במגילת רות, אשת אלימלך ואמם של מחלון וכליון.

ערפה

עָרְפָּה היא דמות מקראית משנית המופיעה במגילת רות. ערפה הייתה אשתו המואביה של כיליון, בנה של נעמי, שלו נישאה בעת שמשפחת נעמי שהתה במואב. כאשר שבה נעמי לארץ יהודה לאחר מותם של בעלה ושני בניה, נפרדה ערפה מנעמי ושבה אל משפחתה שבמואב. רות, כלתה האחרת של נעמי, סירבה להיפרד ממנה והתלוותה אליה בדרכה ליהודה. ערפה נזכרת בפרק א' בשני פסוקים (פסוק ד' ופסוק י"ד).

פנינה (דמות מקראית)

פְּנִנָּה היא דמות מקראית, אשתו השנייה של אלקנה. דמותה מופיעה בספר שמואל א', פרק א'.

שלמון

שלמון, או שַׂלְמָה, היה, על פי הסיפור המקראי, סב סבו של דוד המלך. שלמון היה בנו של נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה בתקופת המדבר, ואביו של בעז, בעלה של רות המואביה והסבא רבא של דוד המלך.

ברשימת היחס בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י"א מופיע השם שלמא. ברשימת היחס המופיע בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוקים נ"א-נ"ד מצוין כי הוא בנו של כלב בן חור ו"אבי בית לחם". לדעת יאיר זקוביץ ואחרים, מעתיקי המגילה ביקשו לשמר את שני השמות, שלמה ושלמון.

שמשון

שִׁמְשׁוֹן לפי המקרא, היה השופט השנים-עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים.שמשון גדל כנזיר אלוהים, וכל זמן שנזירותו נשמרה, חנן אותו האלוהים בכוח על-טבעי, שבו השתמש כדי להכות בפלשתים, ששלטו בדרום ארץ ישראל בכל תקופת מנהיגותו.

שמשון מהווה מופת של גבורה וכוח. ביהדות הוא נודע בכינויו העממי "שמשון הגיבור". באמנות ובספרות התאולוגית הנוצרית מסמל שמשון את מעלת הגבורה, אחת משבע המידות הטובות בתאולוגיה הנוצרית, המבוטאת לעיתים באמצעות אלמנטים הלקוחים מקורותיו של שמשון.

תמר (אשת ער)

תָּמָר היא דמות מקראית, כלתו של יהודה, אשתו של בנו ער ויבמתו של בנו אונן. לאחר שסירב יהודה לאפשר לבנו השלישי לקיים את חובת הייבום כלפיה, התעברה תמר מיהודה בעורמה והפכה לאם ילדיו, פרץ וזרח. בין צאצאיה הבולטים נמנים אלישבע, בועז, דוד המלך ויואב בן צרויה.

סיפורה מופיע בספר בראשית, פרק ל"ח, בין סיפור מכירת יוסף לסיפור יוסף ואשת פוטיפר.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.