יאו מינג

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא יאו.

יאו מינגסינית: 姚明, בפין-יין Yáo Míng; נולד ב-12 בספטמבר 1980) הוא כדורסלן עבר סיני ששיחק בקבוצת יוסטון רוקטס ובנבחרת סין בעמדת הסנטר. באפריל 2016 הוכרז כי נבחר להיכלל בהיכל התהילה של הכדורסל,[1] והוא הוצג כחבר בו בספטמבר 2016.[2]

יאו נולד בעיר שאנגחאי. כילד החל לשחק במועדון המקומי, שאנגחאי שארקס. בשנת 1997 הצטרף לקבוצה הבוגרת, במדיה שיחק במשך חמש שנים. לאחר שהיה שותף לזכייתה של קבוצתו באליפות סין ב-2002, נבחר על ידי יוסטון רוקטס במקום הראשון בדראפט ה-NBA. הקריירה שלו נקטעה פעמים רבות עקב פציעות קשות, שאילצו אותו לפרוש ממשחק בשלב מוקדם, בשנת 2011.

הוא השתתף עם נבחרת סין בשלוש אולימפיאדות ובשתי אליפויות עולם. הוא הוביל את נבחרתו לרבע הגמר באולימפיאדת אתונה ובאולימפיאדת בייג'ינג.

יאו מינג
姚明
YaoMingonoffense2
יאו במדי יוסטון רוקטס
לידה 12 בספטמבר 1980 (בן 39)
שאנגחאי, סין
עמדה סנטר
גובה 2.29 מטר
מספר 11
דראפט בחירה מספר 1, 2002
יוסטון רוקטס
היכל התהילה חבר בהיכל התהילה של הכדורסל משנת 2016
קבוצות כשחקן
1997–2002
2002–2011
שאנגחאי שארקס
יוסטון רוקטס
הישגים כשחקן
8 בחירות למשחק האולסטאר (2003–2009, 2011)
החמישייה השנייה של העונה (2007, 2009)
החמישייה השלישית של העונה (2004, 2006, 2008)
חמישיית הרוקיז של העונה (2003)

קריירה בסין

ילדות וקריירה ב-CBA

יאו נולד בשאנגחאי ליאו ז'יואן ולפנגדי פאנג, כדורסלנית בעברה וקפטן לשעבר של נבחרת הנשים של סין. הוריו של יאו היו הזוג הגבוה ביותר בסין בעת היוולדו.[3]

בילדותו חלם להיות ארכאולוג, אך לאחר ששוכנע להפוך לכדורסלן הוא הלך לאימונים פרטיים עם מאמן אישי, שהחלו כבר בגיל 9.‏[4] כתלמיד בבית ספר לא הפגין יאו עניין מרובה בכדורסל, בעיקר בשל כושר גופו הירוד וגובהו החריג שהוביל למבנה גוף מגושם שהקשה עליו לשחק. מאוחר יותר הוריו החלו לאמנו, ובעקבות זאת החל יאו לפתח את כישוריו ולאהוב את משחק הכדורסל.[5] בגיל 13 נבחן לראשונה במחלקת הנוער של הקבוצה המקומית שאנגחאי שארקס, והתאמן 10 שעות ביום על מנת להתקבל לקבוצה.[6] יאו שיחק במשך ארבע עונות בקבוצת הנוער של המועדון, ובקיץ 1997 הוא השתתף במחנה כדורסל מיוחד לזיהוי כישרונות של נייקי, לאחר שמשך תשומת לב בשל הצטיינותו בכדורסל. הוא הצטרף לקבוצה הבוגרת בגיל 17, וקבע ממוצעים של 10 נקודות ו-8 ריבאונדים בעונת הרוקי שלו, 1997/1998. בשנות ה-90 התגברה הפופולריות של הכדורסל בסין, בין היתר כתוצאה מהפופולריות האישית שזכה בה, וכתוצאה מכך הוקמה ליגת ה-CBA‏.[5]

עונתו השנייה נקטעה עקב שבר ברגלו, שלדברי יאו הפחית את יכולת הניתור שלו ב-10 עד 15 סנטימטרים.[7] בקיץ 1999 השתתף יאו עם נבחרת סין לראשונה באליפות אסיה, וזכה עמה במדליית הזהב הראשונה שלו. לאחר מכן, שאנגחאי שארקס העפילה פעמיים לגמר אליפות ליגת ה-CBA בעונות 1999/2000 ו-2000/2001, אך הפסידה בשתי הפעמים לקבוצת באיי רוקטס. בעונה שלאחר מכן, עונת 2001/2002, עזב ואנג ג'ג'ה את באיי רוקטס ועבר ל-NBA. כתוצאה מכך, הפך יאו לכדורסלן המוביל בסין, והוביל את שאנגחאי שארקס לאליפותה הראשונה מזה 25 שנים. במהלך משחקי הפלייאוף בעונתו האחרונה בשאנגחאי הגיע יאו לממוצעים של 38.9 נקודות ו-20.2 ריבאונדים למשחק, ול-76.6 אחוזי קליעה מהשדה. באחד ממשחקי סדרת הגמר קלע לסל בכל זריקותיו (21 זריקות).

דראפט ה-NBA

לי יאומין, סגן המנהל הכללי של שאנגחאי שארקס, עודד את יאו ללכת להיבחן בדראפט ה-NBA של שנת 1999, בגיל 19.‏[3] אולם יאו החליט להישאר מספר שנים נוספות בסין. כאשר יאו החליט להירשם לדראפט ה-NBA של 2002, קמה קבוצת יועצים שהייתה ידועה בכינויה "Team Yao" (בתרגום חופשי: קבוצת יאו). הקבוצה הורכבה ממנהל המשא ומתן של יאו, אריק ז'אנג, סוכן ה-NBA שלו, ביל דאפי, הסוכן הסיני שלו לו האו, הפרופסור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו ג'ון הויזינגה, וסגן נשיא מחלקת השיווק של "BDA Sports Management", ביל סאנדרס. הופצו תחזיות רבות שלפיהן יאו ייבחר במקום הראשון בדראפט.[8][9] עם זאת, היו שהטילו ספק ביכולת של יאו להיבחר במיקום גבוה, עקב יציאתו המאוחרת מדי לכאורה מליגת ה-CBA.‏[10]

ראשי ליגת ה-CBA, יחד עם הנהלת שאנגחאי שארקס והביורוקרטיה הסינית הקשו על מעברו של יאו ל-NBA והיה עליו לקבל שחרור מיוחד.[11] לבסוף, לאחר משאות ומתנים רבים, קיבל יאו אישור לעבור לארצות הברית. יאו נבחר ראשון בדראפט על ידי יוסטון רוקטס, ובכך הפך לשחקן הזר הראשון שנבחר במקום הראשון בדראפט, והשחקן הראשון שעושה זאת מבלי ששיחק קודם לכן בליגת המכללות האמריקנית.[12]

קריירה ב-NBA

השנים הראשונות (2002–2005)

יאו לא לקח חלק במחנה האימונים של טרום-העונה של יוסטון רוקטס עקב השתתפותו באליפות העולם עם נבחרת סין. מספר פרשני ספורט, כדוגמת ביל סימונס ודיק ויטאל, חזו כי ייכשל בליגה.[13][14] התחזיות נבעו מהעובדה שיאו לא היה שחקן בעל יכולת פיזית גבוהה, עובדה שהייתה עלולה לפגוע בסיכוייו להשתלב ב-NBA. במשחק הראשון שלו, נגד אינדיאנה פייסרס, הוא שותף ב-11 דקות בהן לא קלע אף נקודה והוריד שני ריבאונדים. בשבעת משחקיו הראשונים הוא שיחק 7 דקות בלבד וקלע 4 נקודות בממוצע למשחק. עם זאת, יאו השתפר בהמשך העונה, וסיים את עונת הרוקי שלו ב-NBA עם ממוצעים של 13.5 נקודות ו-8.2 ריבאונדים למשחק, ואף זכה במקום השני בבחירת רוקי השנה ב-NBA אחרי אמארה סטודמאייר. הוא נבחר פה אחד לחמישיית הרוקיז ב-NBA,‏[15] וזכה גם בתואר רוקי השנה מטעם "Sporting News" ובפרס Laureus ל"פריצת הדרך של השנה בספורט".

Yao Ming free throw
יאו מתכונן לקראת זריקה מקו העונשין. ברקע, שחקן יוטה ג'אז ג'ון סטוקטון

לאחר שמאמן יוסטון החדש ג'ף ואן גאנדי פיתח את יכולת ההתקפה אצל יאו,[16] הצליח יאו לקבוע ממוצעי נקודות וריבאונדים גבוהים יותר בעונתו השנייה בליגה, כולל שיא קריירה של 41 נקודות ו-7 אסיסטים במשחק הניצחון בשלוש הארכות מול אטלנטה הוקס בפברואר 2004. הוא נכלל בפעם השנייה ברציפות כסנטר הפותח במשחק האולסטאר של ה-NBA2004. יאו סיים את העונה עם ממוצעים של 17.5 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק. הוא העפיל עם יוסטון למשחקי הפלייאוף הראשונים שלו, וקלע בסדרת הסיבוב הראשון, בה הפסידה יוסטון ללוס אנג'לס לייקרס, 15 נקודות בממוצע למשחק.

בקיץ 2004 רכשה יוסטון את כרטיס השחקן של טרייסי מקגריידי מאורלנדו מג'יק, בעסקה שכללה שבעה שחקנים ובמסגרתה הועברו סטיב פרנסיס וקוטינו מובלי לאורלנדו. מגריידי השלים יחד עם יאו צמד שחקנים מובילים ביוסטון. יאו נבחר למשחק האולסטארס של ה-NBA ‏2005, כשהוא שובר את שיא הקולות בהצבעה למשחק האולסטאר, שהיה שייך עד אותה עת למייקל ג'ורדן, עם 2,558,278 קולות בסך הכול.[17] בפלייאוף, במשחק השני בסדרת הסיבוב הראשון מול דאלאס מאבריקס, קלע יאו 13 מ-14 זריקותיו, אחוז הקליעות הטוב ביותר במשחקי הפלייאוף בהיסטוריה של יוסטון.[18] עם זאת, ולמרות ממוצע של 21.4 נקודות בממוצע למשחק בסדרה, הוא לא הצליח למנוע את הדחתה של קבוצתו.

העונות רדופות-הפציעות

על אף שיאו החמיץ שני משחקים בלבד במהלך כל שלוש שנות המשחק הראשונות שלו ב-NBA,‏[15] בעונת 2005/2006 נעדר יאו לתקופה ארוכה לאחר שהתפתח זיהום בכף רגלו השמאלית, והוא נאלץ לעבור ניתוח ב-18 בדצמבר 2005. על אף שהחמיץ 21 משחקים עקב פציעתו,[15] הוא קיבל שוב את מספר הקולות הרב ביותר בהצבעת האוהדים לבחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA ‏2006.

ב-25 המשחקים שנערכו לאחר משחק האולסטאר, קבע יאו ממוצעים גבוהים של 25.7 נקודות ו-11.6 ריבאונדים למשחק, תוך שהוא קולע ב-53.7% מהשדה וב-87.8% מקו העונשין. ממוצעיו בתום 57 המשחקים שלו במשך העונה היו 22.3 נקודות ו-10.2 ריבאונדים למשחק. ארבעה משחקים בלבד לפני סיום העונה, נפצע יאו שוב במהלך המשחק נגד יוטה ג'אז ב-10 באפריל 2006, ושבר עצם ברגלו השמאלית. הפציעה מנעה ממנו לשחק במשך שישה חודשים.

YaoMingoffense
בעונתו החמישית ב-NBA, קבע יאו ממוצע שיא בקריירה של 25 נקודות למשחק

בתחילת עונת 2006/2007, עונתו החמישית ב-NBA, נפצע יאו פעם נוספת, כאשר שבר את ברכו ב-23 בדצמבר 2006 בעת שניסה לחסום זריקה. אף על פי כן, לאחר פציעתו הצטיין יאו רבות וקבע ממוצעים של 26.8 נקודות, 9.7 ריבאונדים ו-2.3 חסימות למשחק, והוזכר על ידי פרשנים כמועמד לזכייה בפרס ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA.‏[19] יאו נבחר למשחק האולסטאר, אך לא היה ביכולתו לשחק בו עקב פציעתו, אך הוא היה כשיר מבחינה רפואית לחזור לשחק ב-4 במרץ 2007, לאחר שהחמיץ 34 משחקים. בסך הכל קלע בעונה זו 25 נקודות בממוצע למשחק.

יוסטון הודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון לאחר הפסד במשחק השביעי והמכריע מול יוטה ג'אז, חרף 29 נקודות שקלע יאו, 15 מתוכן ברבע הרביעי. ההדחה הגיעה חרף ממוצעים של 25.1 נקודות ו-10.3 ריבאונדים למשחק שהעמיד יאו בסדרה. בעקבות יכולתו הטובה וממוצעיו הגבוהים בעונה זו, יאו נבחר לראשונה בקריירה שלו לתואר החמישייה השנייה של העונה ב-NBA, לאחר שבשנים קודמות נבחר פעמיים לחמישייה השלישית.

בעונה הבאה, במשחק האולסטאר של ה-NBA ‏2008, נכלל יאו שוב כסנטר הפותח בנבחרת המערב. בשבוע שלפני האולסטאר ניצחו יאו ויוסטון שמונה משחקים ברציפות, ולאחר ההפוגה שבאה בעקבות האולסטאר האריכו את הרצף ל-12 משחקים. עם זאת, ב-26 בפברואר 2008 צצו דיווחים לפיהם יאו יחמיץ את כל שארית העונה עקב שברי מאמץ ברגלו השמאלית. הוא נעדר ממשחקי הפלייאוף באותה עונה. הוא צלח ב-3 במרץ את הניתוח, שמיקם ברגים ברגלו על מנת לחזק את העצם, וזמן תקופת ההחלמה שלו הוערך בכארבעה חודשים.[20] יאו סיים את העונה, שבמהלכה שיחק 55 משחקים בלבד, עם ממוצעים של 22 נקודות, 10.8 ריבאונדים ו-2 חסימות למשחק. בסיומה הוא נבחר לחמישייה השלישית של העונה, בפעם השלישית בקריירה שלו.

במהלך הקיץ של 2008 רכשה יוסטון את כרטיס השחקן של רון ארטסט מסקרמנטו קינגס, בעסקה במסגרתה הועברו לסקרמנטו דונטה גרין ובובי ג'קסון. ארטסט צורף ליאו ומגריידי, והשלים יחד איתם שלישיית שחקנים מובילים, שגרמה לתחזיות שההגנה של יוסטון תתחזק.[21] לאחר פציעתו של מגריידי, יאו היה המנהיג הבלעדי של יוסטון, והוביל את קבוצתו לצמרת האזור המערבי, תוך שהוא קולע 19.7 נקודות בממוצע למשחק בעונה הסדירה. בניגוד לעונות הקודמות, הפעם יאו לא נפצע לתקופה ממושכת בעונה הסדירה ושיחק ב-77 משחקים. כמו כן, הוא נבחר למשחק האולסטאר של ה-NBA2009. יאו קלע 15 נקודות בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף מול פורטלנד טרייל בלייזרס, הוביל את קבוצתו לניצחון 2–4 בסדרה, ובכך עבר לראשונה בקריירה שלו סדרת פלייאוף. אף על פי כן, הוא סבל שוב משבר מאמץ בסדרת הסיבוב השני מול לוס אנג'לס לייקרס, ונעדר משאר משחקי הפלייאוף. בסיום העונה הוא נבחר שוב לתואר החמישייה השנייה של העונה.

בקיץ שלאחר עונה זו התבררו שברי המאמץ של יאו כחמורים במיוחד, מה שהוביל לכך שיאו החמיץ את כל עונת 2009/2010. זמן קצר לאחר חזרתו מהפציעה, לאחר שהשתתף בחמישה משחקים בעונת 2010/2011, נפצע שוב ונעדר למשך שארית העונה. ביולי 2011 נכנע יאו לפציעותיו והודיע על פרישתו הסופית מכדורסל מקצועני.

נבחרת לאומית

יאו שיחק לראשונה במשחקים האולימפיים עבור נבחרת סין באולימפיאדת סידני 2000. נבחרתו לא זכתה להצלחה באולימפיאדה, והודחה כבר בשלב הבתים. במהלך הטורניר הוא הפתיע רבים, כאשר במשחק מול ארצות הברית הציג יכולות חסימה ולקיחת ריבאונדים מצוינות, והתמודד בכבוד מול כוכבי היריבה וינס קרטר ואלונזו מורנינג.[11] אולימפיאדה זו היוותה בכך את מקור החשיפה שלו ברחבי העולם.

באליפות העולם בשנת 2002 שנערכה באינדיאנפוליס הוא היווה גורם משמעותי בנבחרתו ושיחק נגד כוכבי NBA אחרים כדוגמת מאנו ג'ינובילי, דירק נוביצקי ופרדרג סטויאקוביץ'. עם זאת, גם הפעם נבחרת סין לא נחלה הצלחה מרובה, וסיימה במקום האחרון בשלב הבתים השני. למרות הכישלון, נבחר יאו לסנטר המצטיין של הטורניר.

בטקס הפתיחה של אולימפיאדת אתונה 2004 נשא יאו את דגל סין, ואמר שהיה זה "חלום ישן שהתממש". לפני פתיחת הטורניר נתלו בו תקוות שיהיה השחקן המוביל של נבחרתו.[22] במשחק הראשון יאו קלע 39 נקודות בניצחון נבחרתו על ניו זילנד. יאו קלע 27 נקודות ולקח 13 ריבאונדים, כולל שתי זריקות מקו העונשין 28 שניות לסיום המשחק, שהבטיחו לנבחרתו את הניצחון על סרביה, שבזכותו עלתה הנבחרת לשלב הבא. בזכות הופעותיו בטורניר, בהן קבע ממוצעים של 20.7 נקודות תוך דיוק של 55.9% מהשדה ו-9.3 ריבאונדים למשחק, הוא נכלל בסיומו ב"חמישיית הטורניר".[23]

באליפות אסיה 2005, ששימשה גם כמוקדמות אליפות העולם, זכה יאו עם סין בטורניר, לאחר ניצחון במשחק הגמר 61–77 על לבנון. הוא זכה בתואר ה-MVP של הטורניר בפעם השלישית ברציפות, לאחר שזכה בתואר גם ב-2003 וב-2001. הייתה זו מדליית הזהב הרביעית בה זכה יאו עם נבחרת סין.

פציעתו של יאו בסיום עונת 2005/06 ב-NBA גבתה ממנו שישה חודשים של היעדרות, והעמידה את השתתפותו באליפות העולם 2006 בסימן שאלה. אף על פי כן, הוא החלים לפני פתיחת הטורניר, ובמשחק האחרון בסיבוב המוקדם הוא קלע 36 נקודות ולקח 10 ריבאונדים בניצחון נבחרת סין על סלובניה, ניצחון שהעלה אותה לשמינית הגמר. עם זאת, נבחרתו הובסה במשחק שמינית הגמר 64–95 על ידי נבחרת יוון, שהעפילה לבסוף עד לגמר הטורניר. יאו זכה בתואר מלך הסלים של הטורניר עם 25.3 נקודות למשחק, ואף סיים רביעי בדירוג מלך הריבאונדים עם 9 בממוצע למשחק.[24]

בשנת 2007, על אף ששיחק במספר משחקי ידידות במדי הנבחרת, יאו נעדר ממשחקי אליפות אסיה, עקב ההעפלה האוטומטית לאולימפיאדת בייג'ינג. ראשי הנבחרת רצו לשמור על כושרם של שחקני הנבחרת המובילים עבור ההצלחה באולימפיאדה, ועל כן הם לא לקחו חלק באליפות כדי שלא להתעייף או להיפצע. עקב כך, איבדה הנבחרת את תואר אלופת אסיה וסיימה רק במקום העשירי הכללי בטורניר.

לאחר שעבר ניתוח על מנת לחזק את רגלו השבורה, אמר יאו שאם לא יוכל לשחק באולימפיאדת בייג'ינג 2008, "זה יהיה ההפסד הגדול ביותר בקריירה שלי". למרות הניתוח, חזר להתאמן עם נבחרת סין ב-17 ביולי 2008.[25] ב-6 באוגוסט נשא יאו את הלפיד האולימפי לתוך כיכר טיין-אן-מן, כחלק מטקס מסירת הלפיד. הוא אף נשא את דגל המשלחת הסינית במהלך טקס הפתיחה של האולימפיאדה. לאחר שני הפסדים של נבחרת סין, יאו קלע 30 נקודות בניצחונה של סין על אנגולה ו-25 נקודות בניצחונה על גרמניה. כתוצאה מכך, העפילה סין לרבע גמר הטורניר האולימפי בפעם השלישית בהיסטוריה שלה. ברבע הגמר הפסידו יאו ונבחרתו לנבחרת ליטא בתוצאה 94-68; יאו קלע 19 נקודות ולקח 7 ריבאונדים במשחק זה.

סגנון משחק

LeBron James vs Yao Ming - Olympics 2008
יאו (משמאל) במהלך הגנתי מול לברון ג'יימס באולימפיאדת בייג'ינג

יאו, שהיה בזמנו השחקן הגבוה ביותר ב-NBA, מיתמר לגובה של 2.29 מטר. בהתאם לגובהו, הוא שיחק בעמדת הסנטר, וגובהו העניק לו יתרון על פני יריביו במאבקים מתחת לסל ובלקיחת ריבאונדים. הוא נעזר ביתרון הגובה שלו על מנת לקלוע נקודות רבות במשחקיו.[26] ממוצעי הנקודות שלו גבוהים מאוד ביחס לשחקנים אחרים בעמדת הסנטר, וכראייה לכך הוא היה מלך הסלים באליפות העולם ב-2006, והקולע המוביל מבין השחקנים בעמדתו בעונת 2006/07. עם זאת, הוא אינו מצטיין בזריקות מטווח השדה או מטווח שלוש נקודות.

החל מאולימפיאדת סידני, בה הופיע לראשונה על הבמה הבינלאומית, התגלה יאו כבעל יכולות אתלטיות טובות וכחוסם מצטיין.[11] עם זאת, בעת הגעתו ל-NBA היו פרשנים שחזו כי הוא לא יצליח להשתלב בליגה עקב יכולת פיזית לא טובה.[13] במהלך שנותיו הראשונות בליגה הוא שיפר את יכולתו הפיזית מתחת לסל ואת האומץ שלו במאבק מול שחקנים יריבים.[26] גם יכולת ההתקפה שלו השתפרה, לאחר הגעתו של המאמן ג'ף ואן גאנדי לקבוצה.[16] דרך קבע היה יאו שחקן הגנה מצטיין, וממוצעי החסימות שהשיג היו בין הגבוהים בליגה. אולם דווקא גופו הגדול של יאו היווה גורם לפציעותיו הרבות, ולכושר גופני נמוך יחסית שהגביל את הצטיינותו במשחקים.

מחוץ לכדורסל

חייו האישיים

Yao Ming Interview
יאו במהלך ראיון עם עיתונאים

יאו התחתן עם יי לי, כדורסלנית בנבחרת הנשים של סין, אותה פגש לראשונה כבר בהיותו בן 17. הקשר ביניהם נחשף כאשר הם הופיעו יחד בטקס הסיום של אולימפיאדת אתונה,[27] וב-6 באוגוסט 2007 הם התחתנו בטקס פרטי ללא נוכחות התקשורת.

ב-2004, כתב הספורט של ESPN ריק בוצ'ר שימש כסופר צללים עבור האוטוביוגרפיה של יאו בשם "יאו: חיים בשני עולמות" (Yao: A Life in Two Worlds). הספר מתאר את מהלך הקריירה של יאו עד לעונת הרוקי ב-NBA, את קשיי השתלבותו בארצות הברית, ואת הפיכתו לסמל ספורט לאומי בסין.‏[28] באותה שנה הוסרט סרט תיעודי שנקרא "השנה של יאו" (The Year of the Yao), ועסק בעונת הרוקי שלו ב-NBA.‏[29] הסרט סופר על ידי חברו של יאו, קולין פיין, ששימש כמתורגמנו לאורך שלוש שנותיו הראשונות בארצות הברית. בשנת 2005 הוציא ברוק לארמר, כתב העבר של השבועון "ניוזוויק", ספר בשם "מבצע יאו מינג", בו חשף כי הוריו של יאו שוכנעו להינשא זה לזו על מנת שילדם יהפוך לספורטאי דומיננטי. במהלך ילדותו, היה יאו נתון בטיפול מיוחד על מנת לסייע לו להפוך לכדורסלן מצטיין.[3]

לאחר פרישתו של מינג מכדורסל מקצועני בשנת 2011 בעקבות פציעה, למד כלכלה וניהול באוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי.[30] בשנת 2012 הצטרף לגוף המייעץ על הרשות המחוקקת בשאנגחאי.[31]

חייו הציבוריים

יאו הוא אחד מהספורטאים הסינים המפורסמים ביותר, לצדו של האתלט ליו שיאנג.[32] הוא הוביל את דירוג 100 הידוענים המובילים בסין של מגזין פורבס מבחינת הכנסה ופופולריות, עם הכנסה של 54.6 מיליון דולר (387.8 מיליון יואן) ב-2007.[33] חלק ניכר מהכנסותיו מגיע מהסכמי החסויות שלו:[34] יאו חתם עם חברת נייקי עד לסיום עונת הרוקי שלו ב-NBA; כאשר נייקי החליטה שלא לחדש את חוזהו, הוא עבר לחברת ריבוק. הוא היה חתום בחוזה גם עם חברת פפסי. ב-2003 תבע את חברת קוקה-קולה, לאחר שזו השתמשה בתמונתו על הבקבוקים שלה ללא הסכמתו והגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. מספר שנים לאחר מכן, חתם עם קוקה קולה על חוזה עבור אולימפיאדת בייג'ינג.[34] הסכמי הפרסום האחרים שלו כוללים את החברות ויזה, אפל, גרמין ומקדונלד'ס.

יאו השתתף באירועי צדקה רבים במהלך הקריירה שלו, ביניהם התוכנית כדורסל ללא גבולות.[35] בסיום עונת ה-NBA בשנת 2003 הוא אירח תוכנית לאיסוף תרומות, שאספה 300,000 דולר על מנת לעזור בעצירת התפשטות מחלת הסארס. בספטמבר 2007 קיים מכירה פומבית שגרפה 965,000 דולר (6.75 מיליון יואן), והשתתף במשחק צדקה שבו נאסף כסף עבור ילדים מעוטי יכולת בסין, יחד עם עמיתיו, כוכבי ה-NBA סטיב נאש, כרמלו אנתוני ובארון דייוויס, וכוכב הקולנוע ג'קי צ'אן. לאחר רעידת האדמה בסצ'ואן 2008 תרם יאו 2 מיליון דולר לסיוע לעבודות החילוץ והקים קרן מיוחדת שנקראה "קרן יאו מינג" על מנת לסייע בהקמתם מחדש של בתי הספר שנהרסו ברעידת האדמה.[36] יאו משמש דובר הקמפיין הסיני להגברת המודעות למחלת האיידס ושל הקמפיין להגנת חיות בסכנת הכחדה, במסגרתו קרא לסינים להימנע מאכילת מאכלים מסורתיים כגון מרק סנפירי כרישים.[37]

באוגוסט 2008, לאחר שהדליק את הלפיד האולימפי באולימפיאדת בייג'ינג, נבחר יאו להוביל קמפיין מיוחד מטעם ארגון האומות המאוחדות שמטרתו לשפר את איכות הסביבה על אף משבר האנרגיה. לדברי יאו, "כספורטאי, אני מאמין שלספורט תפקיד מרכזי בקידום הנושאים הסביבתיים".[38] ביולי 2009 רכש יאו את הבעלות על קבוצתו לשעבר שאנגחאי שארקס, שהייתה מצויה בקשיים כלכליים, תמורת כ-3 מיליון דולר.[39]

השפעתו

Beijing Olympics, Closing Ceremony, Yao Ming
יאו בטקס סיום אולימפיאדת בייג'ינג 2008. יאו יצר עניין רב במשחקו במדי סין באולימפיאדה זו

ליאו השפעה רבה על הכדורסל בסין, כאשר הוא תורם רבות לפיתוח הספורט והכדורסל במדינתו.[40] מאז הצטרפותו ליוסטון רוקטס ב-NBA בשנת 2002 גדלה הפופולריות של הכדורסל בסין במידה רבה. הצלחתו של יאו הביאה את ארצות הברית לשים לב לשחקנים סינים כישרוניים,[41] כדוגמת אי ג'יאנליאן שנכנס ל-NBA מספר שנים לאחר כניסתו של יאו.[42] פציעתו בעונת 2007/08 ב-NBA שסיכנה את השתתפותו באולימפיאדת בייג'ינג, גרמה לדאגה רבה בקרב מארגני האולימפיאדה. עקב כך עבר יאו טיפולים רפואיים מיוחדים, ולאחר שנודע שיוכל להשתתף הוקל למארגני האולימפיאדה ולאנשי סין עקב הרייטינג הגבוה שמביא יאו למגרשים.[4]

יאו הוא גורם עיקרי בתרומתה הגדולה של סין לפיתוח הכלכלי של ה-NBA - ‏20 אחוז מהכנסות הליגה השנתיות מגיעות ממדינות אחרות, ובסין למעלה מ-20,000 חנויות המוכרות סחורה של ה-NBA. על אף שליטתה של נבחרת ארצות הברית בענף, שהתבטאה בניצחונה הגבוה על סין באולימפיאדת בייג'ינג, ישנה מעין שותפות בין המדינות, המסייעת לפיתוחה הכלכלי והעסקי של ה-NBA. יאו אמר בסיום המשחק מול ארצות הברית: "אוצר בשבילי, כולי תקווה שזה יהיה סימן ליותר סינים שמשחקים את המשחק".[43] בנוסף, יש הרואים בו גורם לפיתוחו הרב של הכדורסל האולימפי לעומת משחקי כדור אחרים, כדוגמת הכדורגל האולימפי.[22]

הצלחתו של יאו ב-NBA משפיעה גם על הפוטבול האמריקני, כאשר ניכרים שיפורים בענף ברחבי סין וליגת ה-NFL, ליגת הפוטבול האמריקנית המובילה בעולם, מחפשת כישרונות סינים חדשים. שחקני פוטבול צעירים נמשכים לענף ומתקדמים בעקבות השיפורים.[44] יאו נערץ מאוד על ידי אנשים רבים בסין ומשפיע על התרבות הסינית; בסין ראו בו כוח לפיתוח של ספורטאים סינים רבים, ופתחו בפרויקט הנקרא "תוכנית יאו מינג".[4]

סטטיסטיקות הקריירה

בליגת ה-CBA

עונה קבוצה משחקים ריבאונדים אסיסטים אחוזים מהשדה אחוזים מהקו נקודות
1997/1998 שאנגחאי שארקס 21 8.3 1.3 615. 485. 10.0
1998/1999 שאנגחאי שארקס 12 12.9 1.7 585. 699. 20.9
1999/2000 שאנגחאי שארקס 33 14.5 1.7 585. 683. 21.2
2000/2001 שאנגחאי שארקס 22 19.4 2.2 679. 799. 27.1
2001/2002 שאנגחאי שארקס 24 19.0 1.9 721. 759. 32.4
קריירה 122 15.4 1.8 651. 723. 23.4

בעונה הסדירה של ה-NBA

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2002/2003 יוסטון 82 72 29.0 498. 500. 811. 8.2 1.7 4. 1.8 13.5
2003/2004 יוסטון 82 82 32.8 522. 000. 809. 9.0 1.5 3. 1.9 17.5
2004/2005 יוסטון 80 80 30.6 552. 000. 783. 8.4 8. 4. 2.0 18.3
2005/2006 יוסטון 57 57 34.2 519. 000. 853. 10.2 1.5 5. 1.6 22.3
2006/2007 יוסטון 48 48 33.8 516. 000. 862. 9.4 2.0 3. 2.0 25.0
2007/2008 יוסטון 55 55 37.2 507. 000. 850. 10.8 2.3 4. 2.0 22.0
2008/2009 יוסטון 77 77 33.6 548. 1.000 866. 9.9 1.8 4. 2.0 19.7
2009/2010[א] יוסטון
2010/2011 יוסטון 5 5 18.2 486. 000. 938. 5.4 8. 0. 1.6 10.2
קריירה 486 476 32.5 524. 200. 833. 9.2 1.6 4. 1.9 19.0

בפלייאוף ה-NBA

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2003/2004 יוסטון 5 5 37.0 456. 000. 765. 7.4 1.8 4. 1.4 15.0
2004/2005 יוסטון 7 7 31.4 655. 000. 727. 7.7 7. 3. 2.7 21.4
2006/2007 יוסטון 7 7 37.1 440. 000. 880. 10.3 9. 1. 7. 25.1
2008/2009 יוסטון 9 9 35.9 545. 000. 902. 10.9 1.0 4. 1.2 17.1
קריירה 28 28 35.3 519. 000. 833. 9.3 1.0 3. 1.5 19.8
  1. ^ יאו לא שיחק כלל בעונת 2009/2010 בשל פציעה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Yao Ming: The Road to the NBA ‏(2000), ק.פ. צ'יאו ISBN 1592650023
  • Yao Ming ‏(2004), מיכאל ברדלי ISBN 0761417583

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שאקיל אוניל, אלן אייברסון ויאו מינג ייכנסו להיכל התהילה, באתר וואלה! NEWS‏, 4 באפריל 2016
  2. ^ בסטייל: יאו, אייברסון ושאקיל בהיכל התהילה, באתר ערוץ הספורט, ‏10 בספטמבר 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Time, The Creation of Yao Ming, 7.11.2005
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 יוני לב ארי, נושא הלפיד: תוכנית יאו הוכתרה בהצלחה, באתר ynet, 21 ביולי 2008
  5. ^ 5.0 5.1 biggeststars.com, Yao Ming Biography
  6. ^ Bucher, Ric; Ming, Yao. Yao: A Life in Two Worlds, 31
  7. ^ Bucher, Ric; Ming, Yao. Yao: A Life in Two Worlds. pp. 50.
  8. ^ NBA.com, Danny Ainge's Mock Draft
  9. ^ Sports Illustrated, Let the picking begin, 19.06.2002
  10. ^ ESPN.com, 2002 NBA Draft: ESPN's Takes, 25.06.2002
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 אמיר בוגן, יאו מינג: חומה ומגדל, באתר ynet, 13 באפריל 2001
  12. ^ china.org.cn, Yao Ming Makes NBA History in 2002 Draft, 27.06.2002
  13. ^ 13.0 13.1 ESPN.com, Dear Diary ... who are these, 27.06.2002
  14. ^ ESPN.com, Yao Ming could be another LaRue Martin, 22.05.2002
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 NBA.com, NBA: Yao Ming Info Page(הקישור אינו פעיל, 30 במאי 2017)
  16. ^ 16.0 16.1 Taipei Times, Yao takes center stage in Houston's new stadium, 1.11.2003
  17. ^ chinadaily.com.cn, Yao Ming gets record votes for All-Star game, 4.02.2005(הקישור אינו פעיל, 23 בפברואר 2017)
  18. ^ Houston Chronicle, Dream duo, 27.04.2005(הקישור אינו פעיל, 30 במאי 2017)
  19. ^ ESPN.com, In value, Nash looking peerless, 17.01.2007
  20. ^ NBA.com, Yao undergoes successful foot surgery, 3.03.2008
  21. ^ ערן סורוקה, רון ארטסט עבר מסקרמנטו ליוסטון, באתר nrg‏, 30 ביולי 2008
  22. ^ 22.0 22.1 חגי סגל, טורניר הכדורסל האולימפי: חלומות או סיוטים, באתר nrg‏, 13 באוגוסט 2004
  23. ^ NBA.com, NBA.com: Statistics: NBA Players on International Teams
  24. ^ FIBA.com, Player Stats - Ming Yao
  25. ^ Associated Press, Yao Ming returns to action for China, 17.07.2008
  26. ^ 26.0 26.1 אמיר בוגן, יוסטון רוקטס, באתר ynet, 28 באוקטובר 2004
  27. ^ china.org.cn, Groomsman Fondly Recounts Yao Ming's Marriage, 30.08.2007
  28. ^ NBA.com, Yao’s Life in Two Worlds
  29. ^ Houston Chronicle, The Year of the Yao
  30. ^ ynet ספורט, אחרי הפרישה: יאו מינג הפך לסטודנט, באתר ynet, 8 בנובמבר 2011
  31. ^ ynet ספורט, הג'וב החדש של יאו מינג: פוליטיקאי, באתר ynet, 16 בינואר 2012
  32. ^ USA Today, Yao Ming's Injury Could Send Reebok Reeling, 24.05.2006
  33. ^ Xinhau, Yao Ming leads Forbes' Chinese celebrity list for fifth year, 11.03.2008
  34. ^ 34.0 34.1 Houston Chronicle, Injury doesn't diminish Yao's ability to sell products, 11.03.2008
  35. ^ NBA.com, Basketball without Borders — Asia
  36. ^ יאו מינג יקים קרן תרומות שתבנה מחדש את בתי הספר שנפגעו ברעידת האדמה בסין, באתר גלובס, 11 ביוני 2008
  37. ^ nytimes.com, Waiter, There’s a Celebrity in My Shark Fin Soup, 13.08.2006
  38. ^ סוכנויות הידיעות, יאו מינג שגריר סביבתי מטעם האו"ם, באתר nrg‏, 11 באוגוסט 2008
  39. ^ סוכנויות הידיעות, יאו מינג קונה קבוצת כדורסל סינית, באתר כלכליסט, 8 ביולי 2009
  40. ^ ערן סלע, מי שלא קופץ צהוב, באתר ynet, 18 באוגוסט 2011
  41. ^ ג'ף קופלון. ניו יורק טיימס, הטבעת הסינית, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2003
  42. ^ מקור ראשון, שניים סינים עם כישרון גדול, 18.11.2007
  43. ^ ReviewJournal.com, ED GRANEY: NBA stirs China's passion, 11.08.2008
  44. ^ npr.org, NFL Searches China for Its Own Yao Ming, 19.07.2007
ערך מומלץ
12 בספטמבר

12 בספטמבר הוא היום ה-255 בשנה בלוח הגרגוריאני (256 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 110 ימים.

'''12 בספטמבר''' הוא גם יום המילקשייק שוקולד הבינלאומי 🍫

אליפות אסיה בכדורסל

אליפות אסיה בכדורסל לגברים (באנגלית: FIBA Asia Championship for Men) היא טורניר הכדורסל הראשי הנערך אחת לשנתיים בין נבחרות הכדורסל מאסיה ומאוקיאניה.

האליפות, המאורגנת על ידי פיב"א אסיה, משמשת גם כטורניר המוקדמות באסיה לאליפות העולם ולמשחקים האולימפיים. שמה הקודם של אליפות זו היה "אליפות הקונפדרציות של אסיה בכדורסל".

אליפות העולם בכדורסל 2002

אליפות העולם בכדורסל 2002 (באנגלית: FIBA World Championship 2002) הוא טורניר כדורסל בינלאומי שנערך באינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית בתאריכים 29 באוגוסט – 8 בספטמבר, אורגן על ידי פדרציית הכדורסל הבינלאומית.

יוגוסלביה זכתה בטורניר בפעם השנייה ברציפות לאחר שהדיחה את ארצות הברית ברבע הגמר וגברה במשחק הגמר על ארגנטינה בתום הארכה בתוצאה 77-84. גרמניה זכתה במדליית הארד לאחר שהביסה את ניו זילנד 94-117.

אליפות העולם בכדורסל 2006

אליפות העולם בכדורסל לשנת 2006, הידועה גם בשם מונדובאסקט 2006 הוא טורניר כדורסל בינלאומי שנערך ביפן בתאריכים 19 באוגוסט-3 בספטמבר, אורגן על ידי התאחדות הכדורסל הבינלאומית, איגוד הכדורסל היפני והוועדה המארגנת.

בפעם הראשונה מאז האליפות שנערכה ב-1986 השתתפו בטורניר 24 נבחרות, שמונה יותר מאשר באליפות שנערכה ב-2002. כתוצאה מכך, שלב הבתים של התחרות נערך בארבע ערים שונות, כאשר שלבי הגמר נערכים בעיר סאיטאמה.ספרד זכתה בטורניר לאחר שניצחה במשחק הגמר את יוון 70-47, ובכך סיימה את הטורניר ללא הפסד בתשעת משחקיה.ארצות הברית זכתה במדליית הארד לאחר ניצחון על ארגנטינה 96-81.

דראפט ה-NBA

דראפט ליגת ה-NBA הוא אירוע שנתי המתקיים בארצות הברית. בכל שנה האירוע נערך בעיר מסוימת הנקבעת על ידי הנהלת הליגה ובו שלושים קבוצות ה-NBA יכולות לבחור שחקנים צעירים וחופשיים מחוזה שרוצים להצטרף לליגה. לאחר יציאת החוק המחייב המתנה בת שנה לפחות בין סיום התיכון לכניסה לדראפט החלו רוב השחקנים לשחק במכללות. לכן ברוב המקרים כיום השחקנים מגיעים מהמכללות, אולם ישנם גם שחקנים שמגיעים מארצות שונות, בעיקר מאירופה.

בכל דראפט יש שני סיבובים של 30 בחירות, כלומר 60 בחירות בסך הכול. כל קבוצה בוחרת שני שחקנים – אחד בסיבוב הראשון ואחד בסיבוב השני. 30 השחקנים הראשונים שנבחרו נקראים "שחקני סיבוב ראשון" ו-30 הבאים אחריהם (מקומות 31–60) הם "שחקני סיבוב שני". שחקני הסיבוב הראשון מקבלים חוזה מובטח ב-NBA לשנתיים עם אופציה לשנתיים נוספות (4 שנים בסך הכול) בעוד ששחקני הסיבוב השני אינם מקבלים חוזה מובטח. הקבוצה שבחרה אותם אינה חייבת לצרף אותם לקבוצה, אך לאותם שחקנים אסור להצטרף לשום קבוצה אחרת ב-NBA ללא הסכמה מהקבוצה שבחרה אותם. למעשה, לקבוצה שבחרה בהם בדראפט יש עליהם זכויות שמורות. שחקני סיבוב שני הם שחקנים שמוזמנים בדרך כלל למחנות הקיץ של ה-NBA להיבחן. השחקנים הללו יכולים להצטרף לקבוצה גם לאחר מספר שנים אם ישפרו את יכולתם כי זכויותיהם ב-NBA שמורות לקבוצה שבחרה בו. השחקן רשאי לשחק בכל מקום בעולם אם הקבוצה מחליטה לא לקחת אותו, חוץ מאשר בליגת ה-NBA.

הדרך היחידה בה שחקן עד גיל 22 יכול לשחק ב-NBA היא אך ורק על ידי בחירה בדראפט. שחקנים אחרי גיל 22 כבר לא נבחרים בדראפט (אלא אם השחקן באותו מחזור של בני 22) וקבוצות ה-NBA יכולות פשוט להחתים שחקנים מרחבי העולם ולקנות אותם בכסף (על שחקנים מה-NBA ניתן לעשות טרייד או להחתימם על חוזה לאחר סיום החוזה שלהם).

עד דראפט 2005 הורשו שחקני תיכונים שרצו לדלג על המכללה ולהירשם לדראפט לעשות כן ישר אחרי התיכון, אך החל מדראפט 2006 נאסר דבר זה על ידי חוק ("חוק סטרן") אשר מאפשר לשחקנים להיבחר בשני תנאים:

כל השחקנים חייבים להיות לפחות בני 19 עד סוף השנה בה נערך הדראפט אליו נרשמו.

שחקנים אמריקאים חייבים לחכות לפחות שנה מסיום התיכון ועד להרשמה לדראפט.בדראפטים של השנים 1984, 1996 ו-2003 נבחרו מספר רב של כוכבי כדורסל לעתיד, והם נחשבים בעיני רבים לבולטים ביותר בתולדות הליגה.

ז'ידרונאס אילגאוסקאס

ז'ידרונאס אילגאוסקאס (ליטאית: Žydrūnas Ilgauskas להאזנה (מידע • עזרה); נולד ב-5 ביוני 1975 בקובנה שבליטא הסובייטית) הוא כדורסלן עבר ליטאי ששיחק בעמדת הסנטר בקליבלנד קאבלירס ובמיאמי היט מליגת ה-NBA. גובהו 2.21 מטרים. לאילגאוסקאס שתי בחירות למשחק האולסטאר של ה-NBA, ב-2003 וב-2005. בנוסף הוא נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה בעונת 1997/1998. בשנת 2011, לאחר פרישתו של יאו מינג, הפך אילגאוסקאס לשחקן הפעיל הגבוה ביותר ב-NBA.

חמישיית העונה ב-NBA

חמישיית העונה ב-NBA או נבחרת ה-NBA (באנגלית: All-NBA Team) הוא פרס מטעם ליגת ה-NBA, אליו נבחרים השחקנים המצטיינים בכל עונה בליגה. הבחירה מבוצעת על ידי פאנל של כתבי ספורט ושדרנים מארצות הברית וקנדה. החמישייה נבחרת לקראת כל סיום עונה ב-NBA, מאז עונתה הראשונה של הליגה ב-1947.‏ הנבחרת מורכבת משלוש קבוצות שחקנים - החמישייה הראשונה, החמישייה השנייה והחמישייה השלישית; בסך הכל 15 שחקנים. הנבחרת כללה במקור שתי קבוצות, אך הורחבה לשלוש בעונת 1989.

השחקנים מקבלים חמש נקודות על קול לחמישייה הראשונה, שלוש נקודות על קול לחמישייה השנייה ונקודה אחת על קול לחמישייה השלישית. חמשת השחקנים עם מספר הנקודות הכולל הגבוה ביותר נבחרים לחמישייה הראשונה, חמשת הבאים אחריהם נבחרים לחמשייה השנייה והחמישה שאחריהם לחמישייה השלישית. במקרה של תיקו על המקום החמישי, מספר השחקנים מורחב - החמישייה הראשונה כוללת שישה שחקנים, והחמישייה השנייה נשארת עם חמישה שחקנים ואפשרות להרחבה במקרה של שיוויונים נוספים. תיקו כזה התרחש רק ב-1952, בין בוב דייוויז לדולף שייס. מ-1947 עד 1955 החמישיות נבחרו ללא קשר לעמדה, אך החל מ-1956 כל חמישייה כוללת שני גארדים, שני פורוורד וסנטר אחד. המשמעות של שחקן שנבחר לחמישייה הראשונה היא, שהוא נבחר לשחקן הטוב ביותר בעונה זו בעמדתו, או לשני או לשלישי בטיבו בעמדתו בהתאם לחמישייה בה נבחר.

כרים עבדול-ג'באר, קובי בראיינט, טים דאנקן ולברון ג'יימס מחזיקים במספר הבחירות הגבוה ביותר עם 15 כל אחד. קארל מלון ושאקיל אוניל מדורגים אחריהם עם 14 בחירות כל אחד. דולף שייס, בוב קוזי, ג'רי וסט, האקים אולאג'ואן ודירק נוביצקי מתחלקים במקום השלישי עם 12 בחירות לכל אחד. לברון ג'יימס נבחר לחמישייה הראשונה יותר מכל שחקן עם 12 בחירות, בעוד קארל מלון וקובי בראיינט נבחרו לחמישייה הראשונה 11 פעמים. במקום השלישי בדירוג מתחלקים בוב קוזי, בוב פטיט, אלג'ין ביילור, ג'רי וסט, כרים עבדול-ג'באר, מייקל ג'ורדן וטים דאנקן שנבחרו עשר פעמים.

יאו

האם התכוונתם ל...

יוסטון רוקטס

יוסטון רוקטס (אנגלית: Houston Rockets) היא קבוצת כדורסל מהעיר יוסטון, טקסס, שבארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה החלה את דרכה בליגה בתור סן דייגו רוקטס בשנת 1967, ובשנת 1971 עברה לשחק ביוסטון, בה היא פעילה עד היום. מאז שנת 2003 משחקת הקבוצה באולם טויוטה סנטר. הקבוצה זכתה באליפות ה-NBA בעונות 1994 ו-1995, וזכתה בסגנות בעונות 1981 ו-1986.

בשנת 2008 קבעה הקבוצה את רצף הניצחונות השלישי בטיבו בתולדות ה-NBA עם 22 ניצחונות רצופים.

ליגת ה-CBA (סין)

ליגת ה-CBA (באנגלית: Chinese Basketball Association; בסינית: 中国男子篮球职业联赛) היא ליגת הכדורסל הבכירה בסין. היא ידועה בשם CBA והשימוש בקיצור האנגלי נעשה לעיתים תכופות גם בסינית. ליגת המשנה הסינית נקראת CBL. ליגת הנשים הבכירה בסין היא ה-WCBA.

שישה שחקנים סינים מה-CBA – יאו מינג, וואנג ז'יז'י, יי ג'יאנליאן, סון יו, מנגקה בטיר וג'ואו צ'י – הגיעו מאוחר יותר לליגת ה-NBA. חלקם חזרו לאחר מכן ל-CBA, אחרי שלא מצאו את מקומם ב-NBA. מספר מצומצם של שחקנים זרים מורשים לשחק בכל אחת מקבוצות ה-CBA.

ליו שיאנג

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא ליו. ליו שיאנג (בסינית: 刘翔; נולד ב-13 ביולי 1983 בשאנגחאי שבסין) הוא אתלט סיני. הוא אלוף אולימפי (אתונה 2004), אלוף עולם (אוסקה 2007) ושיאן עולם בריצת 110 מטר משוכות (12.88 שניות). שיאו העולמי נשבר על ידי דאירון רובלס מקובה ב-2008 (12.87 שניות). היה לאתלט הגבר הסיני הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית.

שיאנג הוא מהספורטאים המפורסמים בסין, ומבעלי ההכנסה הגבוהה ביותר ביניהם לצד יאו מינג.

מטא וורלד פיס

מטא וורלד פיס (אנגלית: Metta World Peace; נולד בשם רון ויליאם ארטסט ג'וניור, באנגלית: Ronald William Artest, Jr.‎; ‏נולד ב־13 בנובמבר 1979) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הסמול פורוורד.

וורלד פיס שיחק 15 עונות בליגת ה-NBA ונחשב בשיאו לאחד מטובי שחקני ההגנה בליגה ואף זכה בתואר שחקן ההגנה של העונה בשנת 2004. עם זאת, הוא נחשב לשחקן בעייתי והושעה על ידי הנהלת ה-NBA עד לסוף עונת 2004/2005 עקב תקיפת אוהד.

בשנת 2011 שינה ארטסט את שמו למטא וורלד פיס.

משחק האולסטאר של ה-NBA

משחק אולסטאר של ה-NBA (באנגלית: NBA All-Star Game) הוא משחק ראווה שנתי, שנערך בין שחקנים נבחרים מליגת ה-NBA מדי חודש פברואר, האירוע המרכזי של סוף שבוע האולסטאר ב-NBA. ממשחק האולסטאר של 2018 השחקנים במשחק מחולקים לשתי קבוצות על ידי שני השחקנים בעלי מספר ההצבעות הגבוה ביותר בשיטה שכל אחד בוחר שחקן עד שכול השחקנים נבחרים. משחק האולסטאר הראשון נערך ב-2 במרץ 1951 בעיר בוסטון.

סטיב פרנסיס

סטיבן דשאוון פרנסיס (באנגלית: Steven D'Shawn Francis; נולד ב-21 בפברואר 1977) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדות הרכז והקלע. פרנסיס נחשב לאחד מטובי השחקנים של יוסטון רוקטס ושל אורלנדו מג'יק במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, והשתתף שלוש פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA. הוא ידוע במיוחד ביכולת ההטבעה שלו ובסגנון משחקו המלהיב.

סנטר (כדורסל)

סנטר (מאנגלית: Center) או שחקן ציר היא עמדה מספר 5 בכדורסל. הסנטר הוא שחקן המשחק קרוב לסל באזור רחבת הצבע. הוא מקבל את הכדור על מנת לקלוע מקרוב או להוציא חזרה החוצה לשחקנים פתוחים ובדרך כלל קולט את מרבית הכדורים החוזרים. בתרגיל פיק אנד רול הסנטר יחסום את השחקן היריב.

רוב הסנטרים גבוהים מ-2.05 מטר ונחשבים לפיזיים ביחס לשחקני העמדות האחרות. מכיוון שנסנטרים הם השחקנים הגבוהים בקבוצה, בעברית נהוג לעיתים לכנות את התפקיד בכינוי "הגבוה".

במקרים רבים הסנטרים הם הקלעים והריבאונדרים המצטיינים של קבוצתם, ולעיתים גם של הליגה. כך למשל הסנטר כרים עבדול-ג'באר (2.18 מטר) הוא הקלע המוביל בכל הזמנים של ליגת ה-NBA, ואילו הסנטר וילט צ'מברליין (2.16 מטר) מחזיק בשיאי קליעה רבים והוא שיאן הריבאונדים בכל הזמנים של ה-NBA.

סנטר חזק וגבוה נהנה מיתרון של יציבות ויכולת לראות טוב יותר את מיקום השחקנים במגרש, לכן שחקנים כאלה, שיש להם גם יכולת ראיית משחק, כדוגמת ניקולה וויצ'יץ' וארבידאס סאבוניס, משמשים גם כרכז שני ולעיתים אפילו רכז ראשון של קבוצתם.

עונת 2002/2003 ב-NBA

עונת 2002/2003 היא העונה ה-57 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה כשסן אנטוניו ספרס זכתה בתואר האליפות השני שלה לאחר שניצחה בסדרת הגמר את ניו ג'רזי נטס בתוצאה 4-2. טים דאנקן זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שהעמיד ממוצעים של 24.2 נקודות, 17.0 ריבאונדים ו-5.3 חסימות למשחק לאורך הסדרה. כמו כן נבחר דאנקן ל-MVP של העונה הסדירה בפעם השנייה ברציפות.בסיום עונת 2002/2003 פרש מייקל ג'ורדן ממשחק פעיל בפעם השלישית והאחרונה. משחקה של וושינגטון ויזארדס נגד הפילדלפיה 76' ששוחק בפילדלפיה ב-16 באפריל 2003 היה משחקו האחרון של ג'ורדן בליגת ה-NBA. כמו כן פרשו בסיום העונה שני חברי היכל התהילה דייוויד רובינסון וג'ון סטוקטון.

לפני תחילת העונה עברה קבוצת שארלוט הורנטס לניו אורלינס, לואיזיאנה, וכונתה "ניו אורלינס הורנטס". בעונת 2004/2005 נוסדה בשארלוט קבוצה חדשה - שארלוט בובקאטס - שבעונת 2014/2015 החזירה לעצמה את הכינוי "הורנטס" לאחר שהמועדון בניו אורלינס שינה את שמו לניו אורלינס פליקנס.

עונת 2005/2006 ב-NBA

עונת 2005/2006 היא העונה ה-60 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה כשמיאמי היט זכתה בתואר האליפות הראשון שלה לאחר שניצחה בסדרת הגמר את דאלאס מאבריקס בתוצאה 4-2. דוויין וייד זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שקלע 34.7 נקודות בממוצע למשחק לאורך הסדרה. ל-MVP של העונה הסדירה ב-NBA נבחר סטיב נאש מפיניקס סאנס בפעם השנייה ברציפות.בעקבות הנזק הרב שגרם הוריקן קתרינה בעיר ניו אורלינס, הניו אורלינס הורנטס שיחקה 32 ממשחקיה הביתיים באוקלהומה סיטי וכונתה באופן רשמי בעונה זו "ניו אורלינס/אוקלהומה סיטי הורנטס".

ב-22 בינואר 2006 קלע קובי בראיינט 81 נקודות בניצחונה של קבוצתו, לוס אנג'לס לייקרס, על טורונטו ראפטורס. זהו מספר הנקודות השני בגובהו הנקלע על ידי שחקן במשחק אחד, אחרי משחק 100 הנקודות שקלע וילט צ'מברליין בשנת 1962.

עונת 2006/2007 ב-NBA

עונת 2006/2007 היא העונה ה-61 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה כשסן אנטוניו ספרס זכתה בתואר האליפות הרביעי שלה לאחר שהביסה בסדרת הגמר את קליבלנד קאבלירס בתוצאה 4-0. טוני פארקר הצרפתי זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שקלע 24.5 נקודות בממוצע למשחק והפך לאירופאי הראשון שזוכה בפרס. ל-MVP של העונה הסדירה נבחר דירק נוביצקי מדאלאס מאבריקס שהוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה בעונה הסדירה (67-15). גולדן סטייט ווריורס, שדורגה במקום השמיני במערב בסוף העונה הסדירה, הפכה לקבוצה הראשונה המדיחה בפלייאוף את המדורגת ראשונה בסדרה של הטוב משבעה משחקים כאשר ניצחה את דאלאס מאבריקס בתוצאה 4-2 בסיבוב הראשון של הפלייאוף.ליגת ה-NBA הציגה בתחילת העונה עיצוב חדש לכדור המשחק, אך כחודשיים בתוך העונה הוחזר השימוש בכדור הקודם עקב תלונות של שחקני הליגה שהתקשו להתרגל לכדור החדש.

שאנגחאי שארקס

שאנגחאי שארקס (בסינית: 上海大鲨鱼; בפין-יין: Shànghǎi dàshāyú) היא קבוצת כדורסל משאנגחאי שבסין, המשחקת בליגת ה-CBA. כתוצאה מערבות משותפת, נוסף לשמה תואר נוסף: במשך שנים רבות נקראה הקבוצה "שאנגחאי דונגפאנג שארקס", אך כיום היא ידועה בשם "שאנגחאי צ'יאנג שארקס".

שאנגחאי שארקס ידועה מחוץ לגבולות סין בעיקר בשל העובדה שבה שיחק הכדורסלן יאו מינג לפני מעברו לליגת ה-NBA.

בעונת 2004/2005, הקבוצה סיימה במקום השישי בליגה הדרומית, ועקב כך נעדרה ממשחקי הפלייאוף. בעונת 2005/2006 היא הייתה קרובה לסיים במקום החמישי, והייתה רחוקה ניצחון אחד בלבד מהעפלה לפלייאוף.

בשנים מוקדמות יותר הייתה הקבוצה למצליחה, כאשר היא העפילה לגמר שלוש פעמים רצופות (בעונות 1999/2000, 2000/2001 ו-2001/2002) ופגשה את באיי רוקטס בכל אחת מהפעמים. בשתי הפעמים הראשונות היא סיימה כסגנית, אך בפעם השלישית ניצחה בגמר וזכתה באליפות ה-CBA, מה שהביא לסיום רצף של שש אליפויות רצופות של הבאיי רוקטס. שחקן המפתח של הקבוצה בשנים אלו היה יאו מינג.

לאחר מעברו של כוכב הקבוצה מינג לארצות הברית, התקשה המועדון להמשיך להתחרות ברמות הגבוהות. בנוסף, בסיום עונת 2008/09 נקלע המועדון לקשיים פיננסיים חמורים, שהובילו לענני שמועות על יכולת הקבוצה להמשיך ולהתחרות בליגה הסינית הבכירה. ב-16 ביולי 2009 דווח שכוכב הקבוצה לשעבר, יאו מינג, רכש את המועדון ובכך גאל אותו מבעיותיו הכספיות.

מאזן מדליות
מתחרה עבור הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
יאו מינג
מינג במדי נבחרת סין, 5 בספטמבר 2007
אליפות אסיה
זהבפוקואוקה 1999כדורסל גברים
זהבשאנגחאי 2001כדורסל גברים
זהבחרבין 2003כדורסל גברים
זהבדוחא 2005כדורסל גברים
בחירות ראשונות בדראפט ה-NBA
1947: מקנילי • 1948: טונקוביץ' • 1949: שאנון • 1950: שייר • 1951: מלצ'יורה • 1952: וורקמן • 1953: פליקס • 1954: סלבי • 1955: ריקטס • 1956: גרין • 1957: הנדלי • 1958: ביילור • 1959: בוזר • 1960: רוברטסון • 1961: בלאמי • 1962: מקגיל • 1963: היימן • 1964: בארנס • 1965: אטזל • 1966: ראסל • 1967: ווקר • 1968: הייז • 1969: עבדול ג'באר • 1970: לניר • 1971: קאר • 1972: ל. מרטין • 1973: קולינס • 1974: וולטון • 1975: ד. תומפסון • 1976: לוקאס • 1977: בנסון • 1978: מ. תומפסון • 1979: מ. ג'ונסון • 1980: קארול • 1981: אגוור • 1982: וורת'י • 1983: סמפסון • 1984: אולאג'ואן • 1985: יואינג • 1986: דוהרטי • 1987: רובינסון • 1988: מאנינג • 1989: אליסון • 1990: קולמן • 1991: ל. ג'ונסון • 1992: אוניל • 1993: ובר • 1994: רובינסון • 1995: סמית' • 1996: אייברסון • 1997: דאנקן • 1998: אולווקנדי • 1999: ברנד • 2000: ק. מרטין • 2001: בראון • 2002: יאו • 2003: ג'יימס • 2004: הווארד • 2005: בוגוט • 2006: ברניאני • 2007: אודן • 2008: רוז • 2009: גריפין • 2010: וול • 2011: אירווינג • 2012: דייוויס • 2013: בנט • 2014: ויגינס • 2015: טאונס‏ • 2016: סימונס • 2017: פולץ • 2018: אייטון • 2019: ויליאמסון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.