י' באלול

י' באלול הוא היום העשירי בחודש השנים עשר בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השישי למניין החודשים מניסן. י' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, חמישי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

►► אלול ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אירועים היסטוריים ביום זה

נולדו

נפטרו

בולי מועדים לשמחה

בולי מועדים לשמחה (שמאז שנת תשמ"ו–1985 נקראים בשם בולי מועדים) הם בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת ראש השנה, מדי שנה החל משנת 1948.

ה'תרע"ה

ה'תרע"ה (5675) או בקיצור תרע"ה היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-21 בספטמבר 1914, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 8 בספטמבר 1915. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ה'תש"ו

ה'תש"ו (5706) או בקיצור תש"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-8 בספטמבר 1945, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 25 בספטמבר 1946. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

ה'תשי"ג

ה'תשי"ג (5713) או בקיצור תשי"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-20 בספטמבר 1952, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 9 בספטמבר 1953. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"ג 5 שנות עצמאות.לפי ההלכה, בשנת ה'תשי"ג מתחיל מחזור חמה בן 28 שנים, ולכן מברכים את ברכת החמה.לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.

ה'תשע"ד

ה'תשע"ד (5774) ובקיצור תשע"ד –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-5 בספטמבר 2013, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 24 בספטמבר 2014.המולד של תשרי חל ביום חמישי, 16 שעות ו-830 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים.זו שנה שישית לשמיטה, ושנת 17 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 6 במחזור השמש ה-207.שנה זו היא שנת 1,945 לחורבן הבית, ושנת 2,325 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשע"ד 66 שנות עצמאות.

חסידות אלעסק

חסידות אלעסק הייתה חסידות גליציאנית. אבי החסידות היה רבי חנוך העניך מייער, חתנו של רבי שלום רוקח מבעלז. נכון לתש"ע, מכהנים מצאצאי השושלת באדמו"רות סטניסלב ואלעסק. חסידות נוספת מגזע זה היא חסידות סאסוב.

ט' באלול

ט' באלול הוא היום התשיעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ט' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

י"א באלול

י"א באלול הוא היום האחד עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י"א באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

יהודה דב זינגר

הרב יהודה דב זינגר (י' באלול תרס"ז -י"ט בשבט תשל"א) היה רב חרדי, מראשי הקהילה החרדית בבודפשט לפני השואה, רבן של קהילת וויצן בהונגריה בשנות ה-40 של המאה-20 ומושב בית מאיר וגבעת שמואל.

יעקב יצחקי

הרב יעקב יצחקי (כונה לעיתים היעב"ץ או בהררי"ץ - בן הרב יצחק; 1 בספטמבר 1846, י' באלול ה'תר"ו - 11 ביוני 1917, כ"א בסיון ה'תרע"ז) היה הרב הראשי ואב בית דין של דאגסטן, חוקר של ההיסטוריה של עם ישראל, ומייסד המושבה באר יעקב, הנקראת על שמו.

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (י"ט בחשוון ת"ר, 1839 -י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי. נולד בקרלין שליד פינסק. מגדולי התורה ביהדות ליטא, ומייסד תנועת "המזרחי". נודע כעילוי תלמודי עוד בצעירותו. באר את התלמוד ואת ספרות המפרשים והפוסקים בשלוב רעיונות מדעיים ולוגיים. ייסד את ישיבת "תורה ומדע" ששילבה לימודים תורניים וכלליים.

יצחק פרידמן (בוהוש)

רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896) היה האדמו"ר הראשון מבוהוש, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

מני פאר

מני פאר (6 בספטמבר 1946 – 3 בספטמבר 2014, י' באלול ה'תש"ו – ח' באלול ה'תשע"ד) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, שדרן רדיו ומנחה תוכניות טלוויזיה ישראלי.

משה דוד גאון

משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית– 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

משה יהודה לייב פרידמן

רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947), שכונה "פֵּאשְקַנער", מייסד חסידות פשקאן. היה בנו של רבי יצחק הראשון מבוהוש ונינו של רבי ישראל מרוז'ין.

נולד כבנו הרביעי של האדמו"ר יצחק הראשון מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש ונקרא על שם סבו, הרב משה יהודה לייב מסאסוב. למד אצל אביו בבוהוש, נישא לבת דודו, אלטע נחמה גיטל פרידמן. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר בתרנ"ז (1897), לפשקאן ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות בתש"ד (1944) אל דורוהוי ולאחר מכן עבר לבוקרשט והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.

ניסן בן-ציון

הרב ניסן בן ציון בן-ציון (שמושקוביץ; כסליו ה'תרמ"ו, 1885 – י' באלול ה'תשי"ג, 21 באוגוסט 1953) היה רב ליטאי ישראלי. כיהן כרבן של מספר קהילות ברוסיה, בבלארוס ובפולין ובסוף ימיו רבה של קריית חיים בחיפה. היה אב בית הדין הרבני בחיפה. חיבר ספר שאלות ותשובות בשם "בנין ציון".

פנחס שפירא מקוריץ

רבי פנחס שפירא מקוריץ (תפ"ו, 1726 - י' באלול תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18.

שלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה)

הרב שלמה זלמן הַבלין (בכתיב יידי: האַוולין) (י' באלול תרל"ז, אוגוסט 1877 – ט"ז בניסן תרצ"ו, אפריל 1936) היה מייסד וראש ישיבת תורת אמת בחברון, ולאחר מכן בירושלים.

שמואל אבא הורודצקי

ד"ר שמואל אבא הוֹרוֹדֶצקי (ברוסית: Городецкий; בכתב לטיני: Horodezky; י' באלול תרל"א, 27 באוגוסט 1871 – כ"ד באייר תשי"ז, 25 במאי 1957) היה חוקר החסידות והמיסטיקה היהודית. חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תש"ח (1947).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.