י"ד בניסן

י"ד בניסן הוא היום הארבעה עשר בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. י"ד בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

►► ניסן ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חגים ומועדים

With the children on Sundays, through eye-gate, and ear-gate into the city of child-soul (1911) (14783117655)
משיחת דם הפסח על הדלתות

ערב פסח:

אירועים היסטוריים

יום הולדת

בר המצווה של ילד שנולד בי"ד ניסן היא ברוב השנים בשבת שבפסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני ובשנים מעוברות את פרשת אחרי מות או את פרשת קדושים (בשנים מקביעות השג). אמנם, בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) בר המצווה חל בשבת פרשת צו בערב פסח ובשנים מעוברות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות החא), פרשת בר המצווה, היא פרשת אחרי מות.

נולדו

נפטרו

הערות שוליים

  1. ^ ראו פרי מגדים סימן תע"ו סעיף קטן ג'
אברהם יפה'ן

הרב אברהם יפה'ן (תרמ"ו, 1886 – י"ד בניסן תש"ל, 1970) היה ראש ישיבת נובהרדוק בנובהרדוק, ביאליסטוק, ניו יורק וירושלים.

אליהו עקיבא רבינוביץ'

הרב אליהו עקיבא רבינוביץ' (י"ד בניסן תרכ"א, 1861 – כ"ד בניסן תרע"ז, 1917) היה רב בפולטבה, הוגה דעות, מייסד ומוציא לאור של עיתונים אורתודוקסיים במזרח אירופה, ממייסדי תנועת אגודת ישראל.

אקליפטוס (שיר)

אֵקָלִיפְּטוּס (בכתיב המקורי: אֵיקַלִּפְּטוּס) הוא שיר עברי של המשוררת רחל. השיר התפרסם ב-24 באפריל 1929 (י"ד בניסן תרפ"ט) ב"מוסף העלייה השנייה" שהוציא עיתון "דבר" במלאת 25 שנה לראשית העלייה השנייה. בשנה שלאחר מכן נכלל השיר בשני משלושת קובצי שירתה, "מנגד" (תר"ץ–1930). לימים הולחן השיר ובוצע על ידי שולי נתן.

אשר ישעיה רובין

רבי אשר ישעיה רובין (תקל"ה, 1715 - י"ד בניסן תר"ה, 1845) היה אדמו"ר ורבה של רופשיץ. ממלא מקום חמיו רבי נפתלי מרופשיץ.

ברכת החמה

בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

דוד טברסקי (סקווירא)

רבי דָּוִד טְבֶרְסְקִי (כונה גם: ר' דוד'ל; י"ד בניסן תר"ח, 1848 – ט"ו בכסלו תר"פ, 1920). היה אדמו"ר חסידי, בדור השני בשושלת סקווירא.

ה'תשס"ט

ה'תשס"ט (5769) ובקיצור תשס"ט –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 בספטמבר 2008, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 18 בספטמבר 2009.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 7 שעות ו-1057 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 12 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 1 במחזור השמש ה-207, ולכן מברכים בה את ברכת החמה.שנה זו היא שנת 1,940 לחורבן הבית, ושנת 2,320 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ט 61 שנות עצמאות.

ט"ו בניסן

ט"ו בניסן הוא היום החמישה עשר בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. ט"ו בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

י"ב בניסן

י"ב בניסן הוא היום השנים-עשר בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. י"ב בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

י"ג בניסן

י"ג בניסן הוא היום השלושה עשר בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. י"ג בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

יוסף גרשון הורביץ

הרב יוסף גרשון הורביץ (תרכ"ט, 1869-י"ד בניסן תשי"א, אפריל 1951) היה רבה של שכונת מאה שערים וראש ישיבת מאה שערים בירושלים במשך כ-46 שנים.

מרד גטו ורשה

מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד האזרחי הראשון בעולם והמרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. התקוממות הלוחמים היהודיים בתוך גטו ורשה בפולין הכבושה הייתה ניסיון נואש למנוע מהנאצים לשלח את שארית אוכלוסיית הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה, או לפחות למות תוך כדי לחימה.

על אף האמצעים הדלים שעמדו לרשותם, הצליחו המורדים לגרום אבדות לא מבוטלות לכוחות שהופעלו לדיכוי המרד, לפחות בימים הראשונים שלו, וחיסול גטו ורשה העסיק כוחות נאציים משמעותיים במשך כמעט ארבעה שבועות. המרד היה חסר סיכוי מלכתחילה, והסתיים בהריסתו המוחלטת של הגטו, ובגירוש התושבים שנותרו בחיים למחנות ההשמדה הנאציים. מרבית הלוחמים שהשתתפו במרד נהרגו במהלכו, אך חלק קטן מהם הצליח להיחלץ מהגטו בדרכים שונות ולהמשיך ללחום במחתרת נגד הנאצים.

משה גורן

אלוף משה גורן (גורניצקי) (19 במרץ 1921 - 8 באפריל 2009, י"ד בניסן ה'תשס"ט) היה אלוף בצה"ל ששימש כראש אגף האפסנאות (אג"א) וכנספח צה"ל בבריטניה.

ערב פסח

ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן. בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג, ליום זה מספר מצוות ומנהגים מיוחדים, על מנת להתכונן לחג הפסח.

לפי הכלל לא בד"ו פסח, ערב פסח אינו חל בימים ראשון, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

שמואל קליין

פרופ' שמואל קליין (17 בנובמבר 1886, תרמ"ז – 21 באפריל 1940, י"ד בניסן ת"ש) היה רב, היסטוריון וחוקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

שמשון בלקינד

שִמְשוֹן בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"ד, 7 במאי 1864 – י"ד בניסן תרצ"ז, 26 במרץ 1937) היה חבר תנועת ביל"ו, מחלוצי העלייה הראשונה וממייסדי ראשון לציון. כמו כן, הוא היה ראש ועד המושבה האחרון של ראשון לציון, ולאחריו ראשון הפכה למועצה מקומית.

שנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט

שנים עבריות ב'ת' (2400) - ב'תצ"ט (2499)

התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 1362 לפנה"ס והסתיימו בשנת 1262 לפנה"ס לפי הלוח היוליאני.

תענית בכורות

תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר. לא בכל הקהילות פשט המנהג, ולדוגמה אצל יהודי תימן אין הוא נהוג.

למעשה, כיום נוהגים רוב הבכורים לאכול בסעודת מצווה (כגון זו של סיום מסכת) אשר האכילה בה דוחה את הצום, בגלל היות הצום רק מנהג, ובכך פוטרים את עצמם מהמשך הצום. הורים להם ילד בכור אשר אינו יכול לצום נוהגים לצום בשביל הילד.

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יוצא לאור מאז שנת 1929 ונחשב לאחד מכתבי העת החשובים בתחומו. מקור השם הוא מהמשמעות המילונית של "תרביץ" כאקדמיה ומקום לימוד.

תרביץ עוסק בנושאי יהדות, חקר המקרא, התלמוד, הקבלה, מנהגי ישראל, היסטוריה יהודית, ביבליוגרפיה עברית ועוד. הרבעון יצא לאור לראשונה בתשרי תר"ץ (1929). השתתפו בכתיבתו אישים נודעים בתחומי מדעי היהדות, ובהם גם כאלו שהרבו לכתוב בו בקביעות, כמו גרשם שלום, שאול ליברמן, שמחה אסף, חנוך אלבק ואחרים. מאמרים מרכזיים מתוכו הודפסו גם כתדפיסים בנפרד, או כונסו על ידי כותביהם לספרים.

בשנת ה'תרצ"ה הוקדש כתב העת לנושא הרמב"ם, ונקרא: ספר הרמב"ם של התרביץ: למלאת שמונה מאות שנה ליום הולדתו, י"ד בניסן ד"א תתצ"ה - י"ד בניסן הא אלפים תרצ"ה.

עורכו הראשון של כתב העת היה הפרופ' יעקב נחום אפשטיין, והוא ערך אותו עד לשנת ה'תשי"ב - 1952. אחריו ערך את כתב העת חיים שירמן, בין השנים ה'תשט"ו - ה'תשכ"ט (1955–1969); אפרים אלימלך אורבך בין השנים ה'תשל"א - ה'תשמ"א (1971–1981); יוסף דן, משה דוד הר ומנחם הרן בין השנים ה'תשמ"ב - ה'תשמ"ו (1982–1986); משה אידל, יוסף יהלום ודוד רוזנטל בין השנים ה'תשמ"ז - ה'תשנ"א (1987–1991); זאב הרוי, יוסף קפלן, וישראל מ' תא-שמע בין השנים ה'תשנ"ב - ה'תשנ"ו (1992–1996). עורכיו הנוכחיים הם הפרופסורים מרדכי כוגן, יעקב אלבוים וירחמיאל ברודי.

המוציא לאור הנוכחי הוא הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, שעל יד האוניברסיטה העברית. כללי האזכור של כתב העת אומצו ביחס למקורות המשפט העברי על ידי כמה מכתבי העת המשפטיים של אוניברסיטאות ישראליות.בשנת 2011 הועלו גיליונות תרביץ שיצאו עד 2006 למאגר המקוון JSTOR במסגרת פרויקט משותף של JSTOR עם הספרייה הלאומית וספריית אוניברסיטת חיפה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.